האדמו"ר מנדבורנא זצוק"ל

אודות

הרב יעקב ישכר בער רוזנבוים נולד בסירט למשפחת רבנים ידועה, הוא נימול על ברכי סבו רבי איתמר רוזנבוים נקרא ישכר בער על שם סב סבו, רבי ישכר בער לייפר מנדבורנה. את השם יעקב נתן לו אביו בנס, כנולד הבן שלח רבי חיים מרדכי מכתב לאביו, ובמכתב שהשיב לו אביו ראה כי רשם את השם "יעקב ישכר בער", בעת הברית, כאשר ניתן השם, תהה רבי איתמר, אבי של רבי חיים מרדכי מדוע הוסיף את השם "יעקב", רבי מרדכי אמר משום שהוא עצמו הורה לו, אך רבי איתמר אמר כי אינו רשם דבר כזה אך לאחר מעשה אמר לו אביו שבדיעבד זה טוב, כי הם נכדי רבי יעקב מקורביל מבעלי התוספות.

בכ"א בסיון תש"א גורשו מסירט במסע נורא. בראשית ה'תש"ב הגיעו למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו עד לסוף המלחמה. בזמן המלחמה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים ושמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. ביום כד באייר תש"ד שוחררו בידי ברית המועצות. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).

בשנת תש"ו 1946 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "הגנה", בה בנה לעצמו חדרון מארגזים ומיעט לצאת ממנו, בשל הקפדתו על שמירת עיניים. ירד רבות לטבול בים תוך סיכון עצמי, אף כשחלה במחלת ים. בהגיעו לישראל נכלא במחנה עתלית אך נמלט ממנו כעבור שעות ספורות בתרגיל הסחה, והגיע לירושלים ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו היה מתמיד בלימודו וישן מעט מאוד. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו לאכול ולהפסיק להסתגף.

בראשית ה'תש"ח שלח אליו אביו את אחיו הצעיר- יהודה יחיאל יצחק אייזיק ללמוד בישיבה, הוא הצטרף לאונית המעפילים כנסת ישראל. בהגיעם לישראל נלחמו המעפילים בבריטים והוא נהרג י"ג בחשוון ה'תש"ח. הוא נמנע מלבשר
על כך לאביו ובעצת רבו, שיגר טלגרם "האוניה הגיעה בשלום". זכר אחיו המנוח לא מש ממנו כל חייו

בשנת ה'תש"ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת "מאמר מרדכי". בט' בתמוז ה'תשי"ז (יולי 1957) הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. לאחר נישואיו עבר לגור ברח' רבי יוסי בבני ברק.

לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים ששתו בצמא את דברי האדמו"ר. בשעות קבלת הקהל נהרו מאות להתברך ולהתייעץ.

נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר. נחשב היה ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון אף על פי שנמנע מלהתערב בפוליטיקה.
לאדמו"ר טוב לב חריג. שנים רבות הקדיש מחייו לעזור לאנשים ברחבי הארץ. רבים מפעולותיו ישארו סמויים אך נוכל לרמוז שהאדמו"ר סייע בפידיון שבויים במקומות שונים בעולם.
בכל המקרים פועל האדמו"ר לבדו, גם אם זה במעשה צדקה וחסד בסכומים אדירים, גם כשהפרוטה אינה מצויה בכיסו.
האדמו"ר דבוק מאוד בקברי צדיקים, ניתן לראות את האדמו"ר רבות, עומד שעות ומתפלל ליד ציון אחד הצדיקים.
בכל ימיו ברח מהכבוד ובאצילותו הטבעית הוא שובה את כל מכריו.
נצפה הרבה פעמים כשהוא שקוע בתלמודו בשעות הקטנות של הלילה וניחן בתפיסה מהירה.
חסידי נדבורנא מתגעגעים לתפילות הימים הנוראים אותן היה מתפלל האדמו"ר בעת שהיה אב"ד. קולו ניחן ברגש אדיר ובעוצמה חזקה ותפילותיו לוו בבכיות.

האדמו"ר, שנחשב לאחד מזקני האדמו"רים בדורנו היווה מוקד להתייעצות לאדמו"רים רבים שראו בו את מורה דרכם. שעות על גבי שעות היה יושב בחדרו, שומע את שוועת העם ומתפלל להצלחתם ולישועתם.

הותיר אחריו דור ישרים מבורך בניו וחתניו ועשרות נכדים וצאצאים.
חלה במחלת סרטן הראש, ועבר ניתוח להוצאת הגידול בי"ב בתשרי תש"ע. הוא נפטר מדלקת ריאות בז' באדר ה'תשע"ב, הלווייתו יצאה מבית מדרשו בהשתתפות אלפים, ונקבר לצד אביו וסבו באוהל אדמו"רי נדבורנה בבית הקברות בהר הזיתים. במהלך הלוויה הוכתרו שני בניו (רבי אליעזר זאב, ורבי מאיר יצחק אייזיק) לאדמו"רים. ובסיום השבעה, הוכתרו שני בנים נוספים רבי אשר ישעיה ורבי יוסף נפתלי לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם.

השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו, ובה הורה שבנו הבכור ימלא את מקומו בבני ברק ובמוסדות החסידות בבני ברק, וכן ששלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות בירושלים, בביתר עילית ובאלעד יכהנו כאדמו"רים במקום מגוריהם, ושלושת בניו האחרים יתמנו לאדמו"רים כשיקימו בתי כנסת.
ברוך דיין האמת