האדמו"ר מנדבורנא זכר צדיק וקדוש לברכה
הנהיג וטיפח קהילה מפוארת ביד רמה, פתח מוסדות לימוד חסידיים עבור תינוקות של בית רבן, בנים, בחורים ואברכים
בעל הספרים "באר יעקב" על התורה ומועדי ישראל
הרב יעקב ישכר בער רוזנבוים נולד בסירט למשפחת רבנים ידועה, הוא נימול על ברכי סבו רבי איתמר רוזנבוים נקרא ישכר בער על שם סב סבו, רבי ישכר בער לייפר מנדבורנה. את השם יעקב נתן לו אביו בנס, כנולד הבן שלח רבי חיים מרדכי מכתב לאביו, ובמכתב שהשיב לו אביו ראה כי רשם את השם "יעקב ישכר בער", בעת הברית, כאשר ניתן השם, תהה רבי איתמר, אבי של רבי חיים מרדכי מדוע הוסיף את השם "יעקב", רבי מרדכי אמר משום שהוא עצמו הורה לו, אך רבי איתמר אמר כי אינו רשם דבר כזה אך לאחר מעשה אמר לו אביו שבדיעבד זה טוב, כי הם נכדי רבי יעקב מקורביל מבעלי התוספות.
בכ"א בסיון תש"א גורשו מסירט במסע נורא. בראשית ה'תש"ב הגיעו למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו עד לסוף המלחמה. בזמן המלחמה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים ושמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. ביום כד באייר תש"ד שוחררו בידי ברית המועצות. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).
בשנת תש"ו 1946 עלה לארץ ישראל באוניית המעפילים "הגנה", בה בנה לעצמו חדרון מארגזים ומיעט לצאת ממנו, בשל הקפדתו על שמירת עיניים. ירד רבות לטבול בים תוך סיכון עצמי, אף כשחלה במחלת ים. בהגיעו לישראל נכלא במחנה עתלית אך נמלט ממנו כעבור שעות ספורות בתרגיל הסחה, והגיע לירושלים ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה נודע בגדלותו, בהתמדתו ובצדקותו היה מתמיד בלימודו וישן מעט מאוד. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו לאכול ולהפסיק להסתגף.
בראשית ה'תש"ח שלח אליו אביו את אחיו הצעיר- יהודה יחיאל יצחק אייזיק ללמוד בישיבה, הוא הצטרף לאונית המעפילים כנסת ישראל. בהגיעם לישראל נלחמו המעפילים בבריטים והוא נהרג י"ג בחשוון ה'תש"ח. הוא נמנע מלבשר
על כך לאביו ובעצת רבו, שיגר טלגרם "האוניה הגיעה בשלום". זכר אחיו המנוח לא מש ממנו כל חייו
בשנת ה'תש"ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת "מאמר מרדכי". בט' בתמוז ה'תשי"ז (יולי 1957) הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. לאחר נישואיו עבר לגור ברח' רבי יוסי בבני ברק.
לאחר פטירת אביו בשנת תשל"ב, הוכתר למלא את מקומו. בשנות הנהגתו פרחה החסידות, הוקמו מוסדות רבים והתווספו חסידים רבים ששתו בצמא את דברי האדמו"ר. בשעות קבלת הקהל נהרו מאות להתברך ולהתייעץ.
נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר. נחשב היה ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון אף על פי שנמנע מלהתערב בפוליטיקה.
לאדמו"ר טוב לב חריג. שנים רבות הקדיש מחייו לעזור לאנשים ברחבי הארץ. רבים מפעולותיו ישארו סמויים אך נוכל לרמוז שהאדמו"ר סייע בפידיון שבויים במקומות שונים בעולם.
בכל המקרים פועל האדמו"ר לבדו, גם אם זה במעשה צדקה וחסד בסכומים אדירים, גם כשהפרוטה אינה מצויה בכיסו.
האדמו"ר דבוק מאוד בקברי צדיקים, ניתן לראות את האדמו"ר רבות, עומד שעות ומתפלל ליד ציון אחד הצדיקים.
בכל ימיו ברח מהכבוד ובאצילותו הטבעית הוא שובה את כל מכריו.
נצפה הרבה פעמים כשהוא שקוע בתלמודו בשעות הקטנות של הלילה וניחן בתפיסה מהירה.
חסידי נדבורנא מתגעגעים לתפילות הימים הנוראים אותן היה מתפלל האדמו"ר בעת שהיה אב"ד. קולו ניחן ברגש אדיר ובעוצמה חזקה ותפילותיו לוו בבכיות.
האדמו"ר, שנחשב לאחד מזקני האדמו"רים בדורנו היווה מוקד להתייעצות לאדמו"רים רבים שראו בו את מורה דרכם. שעות על גבי שעות היה יושב בחדרו, שומע את שוועת העם ומתפלל להצלחתם ולישועתם.
הותיר אחריו דור ישרים מבורך בניו וחתניו ועשרות נכדים וצאצאים.
חלה במחלת סרטן הראש, ועבר ניתוח להוצאת הגידול בי"ב בתשרי תש"ע. הוא נפטר מדלקת ריאות בז' באדר ה'תשע"ב, הלווייתו יצאה מבית מדרשו בהשתתפות אלפים, ונקבר לצד אביו וסבו באוהל אדמו"רי נדבורנה בבית הקברות בהר הזיתים. במהלך הלוויה הוכתרו שני בניו (רבי אליעזר זאב, ורבי מאיר יצחק אייזיק) לאדמו"רים. ובסיום השבעה, הוכתרו שני בנים נוספים רבי אשר ישעיה ורבי יוסף נפתלי לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם.
השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו, ובה הורה שבנו הבכור ימלא את מקומו בבני ברק ובמוסדות החסידות בבני ברק, וכן ששלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות בירושלים, בביתר עילית ובאלעד יכהנו כאדמו"רים במקום מגוריהם, ושלושת בניו האחרים יתמנו לאדמו"רים כשיקימו בתי כנסת.
ברוך דיין האמת
סיפרה לי הרבנית, אשת האדמו"ר כי באחד הימים בהם היו שיפוצים במבנה של החסידות, הגיעו שני פועלים לתקן ולשפץ, פועל אחד יהודי ופועל אחד גוי.
לקראת יום חמישי הפועל הגוי ידע כי חברו היהודי רוצה ללכת להכין את השבת והודיע לחבר שהוא יכול ללכת ויסיים את העבודה לבד, הפועל הגוי עבד עד שעה מאוחרת ונפל מעייפות ונרדם ממש בכניסה לחדרו של מרן האדמו"ר זצל, בשעת בוקר מוקדם, טרם התפילה יצא האדמו"ר לכיוון חדרו כדי ללמוד טרם תפילת השחרית, והוא ראה כי הפועל נרדם ממש בכניסה לחדרו, האדמו"ר לקח שמיכה וכיסה את הפועל הישן ונכנס לחדרו ללמוד כרגיל.
בעת שקם הפועל הגוי בבוקר וראה כי הוא מכוסה בשמיכה התרגש כלכך לדעת שהאדמו"ר חשב עליו וכיסהו והחליט כי הוא רוצה להתגייר וכך היה.
סיפור זה הגיע הפועל הגר לספר בשבעת האדמו"ר זצ"ל.
ראה עוד > >
05/03/2012
חיים
לפני כ-35 שנים היה הדוד שלי אמור לעשות בר מצווה בכותל, לילה לפני הנסיעה לכותל חלמה אם החתן כמה פעמים כי הם נוסעים ולא חוזרים, ע"מ להרגיעה הציע אחיו של חתן הבר מצווה לעלות ולהתברך אצל הרבי, משהגיעו בני המשפחה וספרו לו את דבר החלום עצם הרב את עיניו וביקש ללכת למקלט הבית ולהביא לו מאחת הפינות קרטון אדום, בני המשפחה לא הבינו את כוונותיו אך עשו כמצוותו הלכו למקלט ומצאו באחד מפינותיו קרטון בצבע אדום, הרבי חרט על הקרטון שם קודש והורה לחתן הבר מצווה לשאת עמו את ה"קמיע", ב"ה חתן הבר מצווה דאז בקרוב עושה בר מצווה לבנו מתוך אריכות ימים ובריאות.
מאז המקרה, בו ראו בני המשפחה נס של ממש ורוח של קדושה לדעת על צבע קרטון שנמצא במקלט, התקרבו בני המשפחה לחצר נדבורנא והפכו לחסידיו.
ראה עוד > >
05/03/2012
חיים
גם אני הלכתי בדרך אבותי שהחזיקו בעצתו ולימים התמניתי למפקד היחידה לאיתור נעדרים של ארגון זק"א, והיה הרבי הכתובת שלי לכל נעדר אשר חיפשנו ולא מצאנו ולאחר שעשינו כל המאמצים ולא מצאנו הייתי הולך אליו להתייעץ עמו מה לעשות, ופעם אחר פעם היה מנבא לי את התוצאות בדרך מיוחדת וברמזים שלא הייתי מבינם באותו הרגע אך כשנמצא הנעדר היו הדברים תואמים במדוייק את דבריו, כך למשל באחד הפעמים חיפשנו אברך במשך שבוע שלם וביום שהגעתי אליו אמר לי כי עלי לדעת שכבר נגזרה הגזירה הקשה אך מששאלתי אותו אם כן היכן נמצא את גופת הנעדר השיב לי במילים "לך תחפש בעצמך" כל שאלותיי היכן לחפש לא נענו כי אם בתשובה של כפי שאמרתי לך לך ותחפש בעצמך, משהבנתי שזו התשובה עשיתי כמצוותו ומצאתי תוך 4 שעות את הנעדר, כך במקרה אחר שאף בו חיפשנו אחר אב לשלושה ילדים קטנים שנעדר שבוע והיה חשש לחייו ונכנסתי אליו ביום חמישי בערב ואמר לי תמשיכו לחפש ואם יהיו בשורות טובות לפני שבת תעדכן אותי ואכן ביום שישי מצאנו את הנעדר בחיים במצב רפואי קשה אך לאחר אשפוז וטיפול הנעדר שב לאיתנו, וכך עוד מקרים רבים שהיה מכריע בדרך הרמז הכרעות חדות ומדוייקות, אוי לספינה שאבד קברניטה.
ראה עוד > >
05/03/2012
הרב יחזקאל פרנקל
"אני זוכר מקרה, של אדם שאינו בעל יכולת כלכלית, שהיה נכנס לרבי זצ"ל להתייעץ ולהתברך, ונותן לו דמי פדיון של 20 ש"ח. הרבי קיבל אותם ממנו משום שלא רצה לפגוע בו כאילו ולא לוקח ממנו, אך מתברר כי לא מה שנראה מבחוץ, הוא גם האמת.
"יום אחד, אותו אדם ערך שמחה והגיע לרבי לקבל ברכה. באותו יום קרא לי הרבי והורה 'להביא את מעטפה מהמגירה'. מתברר כי הרבי היה מניח את מעות הפדיון שנתן לו אותו עני כשנכנס לקוויטל במעטפה מיוחדת. שנים יעברו, והוא יעניק לאדם הזה את המעטפה בחזרה, כמתנה לשמחה הפרטית שלו.
"בתקופה האחרונה", מציין הרב פרנקל, "הרבי הקפיד מאוד לא לברך מבלי ללבוש כובע, וגם כשהיה חולה מאוד".
ואי אפשר בלי "סיפור מופת" אישי אותו חווה הרב פרנקל:
באחת מהנסיעות לארה"ב יחד עם האדמו"ר, איבדתי את הדרכון שלי.
"הייתי בשדה התעופה יחד עם הרבי, אובד עצות. סיפרתי לרבי מה קרה, והוא הורה לי לבוא איתו. הלכנו לביקורת הדרכונים, הרביי תפס אותי בשרוול ואמר לי 'בוא'. באורח פלא, עברנו את הביקורת מבלי שיבקשו ממני את הדרכון".
ראה עוד > >
01/03/2012
אברהם ישעיה קלפנר- משב"ק
שלום וברכה
בענין מכתבך מיום יוד תמוז תשס"ד, להלן תוכן הסיפור שבקשת לדעת, בימים ההם לשישים שנה, חצר הקודש של כ"ק מרן אדמו"ר הקדוש והטהור זצוקללה"ה הייתה בעיר סירט שהינה באיזור בוקובינא – רומניה הסמוכה לגבול רוסיה. בקצה העיר ישנו נהר גדול שמצד אחד שייכת לרומניה ומצדו השני זה רוסיה.
בימים ההם היתה אפשרות לאנשים אשר בקשו להמלט מרוסיה יכלו תמורת תשלום מסוים להבריח הגבול מצד רוסיה דרך הנהר לעירנו סעריט שברומניה, הברחות הגבול אלו נעשו בשעות הלילה והגיעו לקצה הנהר במקום מסוים אשר היה שומם ואין איש היה עובר אז שם באיזור זה.
כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שהיה אז בערך בגיל ארבע-עשרה היה יוצא בערבים עם בנו של אחד מנכבדי הקהילה לראות אם הגיע איש יהודי אשר זקוק לעזרה, על אף הסיכון שבדבר, מכיוון שהיה כאמור מקום שומם ולא היה למי לפנות בשאלה מאין יבוא עזרי ולהיכן אפנה מכאן.
בין המגיעים הגיעו פעם ארבעה בחורים והם: ר' זושא וילימובסקי, ר' יעקב פלס, ר' דוד גרשוביץ ועוד אחד (שלא ידוע לנו שמו שדי בתחילה פנה לדרכו).
לפי ההתרשמות הראשונית של כ"ק האדמו"ר שליט"א ואשר הוכחה בהמשך כנכונה, היה נראה לו כי הם בחורים יראי ה' ואצילי נפש, ותוך כדי השיחה הראשונה הגיעה ההחלטה בלב האדמו"ר - על אף הקושי הרב והסכנה הגדולה שהיה כרוך בדבר כזה – לקבל אותם לאירוח בביתו, בית האדמו"ר מנדבורנא. אביו האדמו"ר אמנם לא היה בעיר בימים אלו, כי שהה בעיר בוקרשט לשם סידור הניירת לבני המשפחה שיוכלו לעלות לארץ הקודש.
הם התלוו אל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אשר דאג להם והביאם הביתה להתארח עם אש"ל מלא לפי האפשרויות שהיו אז בידם, והם שהו במקום כמה וכמה שבועות.
מה שזכור הוא שהם היו מאוד מגובשים ברוחניות. ולפי בקשתם סעדו סעודות שבת בנפרד, ועד היום האדמו"ר זוכר את הזמירות שבת ששרו בנעימות מיוחדת.
במשך התקופה אף טרח כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א במסירות נפש, והצליח ד' בידו להשיג עבורם בדרך לא דרך ניירת כאילו הינם אזרחי רומניה בכדי שהם יוכלו להמשיך בדרך החיים בעתידם בעזרת השם יתברך, ואז עזבו את העיר לדרכם ומאז במשך כמה שנים טובות לא היה קשר עם אף אחד מהם, ולא שמעו מהם מאומה.
ויהי בהגיע שמחת הכלולות של כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א ביום השבת קודש של העליה לתורה בעת הקידושא רבא הגיע הרב יעקב פלס וביקש רשום לנאום דברים קצרים, וסיפר לפי כל הקהל הקדוש את סיפור הצלתם על ידי החתן דנן, כמובן שכולם התרגשו לשמוע מפה ראשון על הדברים אשר לא היו ידועים לכלל החסידים והקהל הקדוש, דברים כהוויתן ואשר יצאו מאפילה לאורה בזכות שלוחא דרחמנא, ומתוך שמירה עליונה, זהו תוכן העניין בקצירת האומר.
בכל הכבוד הראוי
ראה עוד > >
הרב מרדכי מנחם הנדלר
כל חסיד נדבורנה, וכל יהודי שעבר אצל הרבי, יכול לספר לך סיפורים על גבי סיפורים על מופתים ועל "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". אלפי מופתים התגלגלו מתחת לשולחנו של הרבי זצ"ל. שנה אחת יצא הרבי מ"אהל" של אביו הרה"ק ה"דבר חיים" זצ"ל בהר הזיתים, הוא נשען על ידו של מקורבו רבי יוסף מוגרבי מחולון, ואמר לו "יוסף! הבאתי לך את מרדכל'ה"... וכך היה, לתקופת השנה נולד לרבי יוסף מוגרבי מרדכל'ה קאן, מרדכל'ה מוגרבי...
ראה עוד > >
15/03/2012
הרב יחזקאל קליין
בכ"א באדר חל יום ההילולא של רבינו רבי אלימלך מליזענסק זי"ע ורבים נוסעים לליז'ענסק, כדי להעתיר בתפילה בציונו הקדוש. בישיבת נדבורנה לא איפשרו לבחורים לעזוב את הישיבה ולנסוע, אלא לבחור אחד, שהיה אמור לעלות בגורל. כל הבחורים שלמדו בהתמדה השתתפו בהגרלה על כרטיס טיסה ואותו בחור נסע לבדו לליזענסק. רציתי מאד לנסוע לרבי אלימלך זי"ע ונכנסתי לרעבע, כדי לבקש שאולי לפני משורת הדין יאפשרו לי לנסוע לליזענסק. הרבי חייך, הרהר מעט ואמר: "חכה עוד נראה, אולי נעשה לך פרוטקציה"... וכמובן שאני הייתי הבחור ששמו עלה להגרלה בישיבה....
כששבתי מציונו של רבי אלימלך, נכנסתי אל הרבי וביקשתי רשות להסב בתור בחור בשולחן ליל הסדר אצל הרבי ( בנדבורנא רק הבחורים המאורסים מגיעים לשולן ליל הסדר אצל הרבי, ואני חששתי שבליל הסדר לא אהיה מאורס, אך בליל הסדר הבא אולי כבר אהיה נשוי ואז ייצא שלא אוכל להשתתף אף פעם בשולחן ליל הסדר של האדמו"ר) הרבי הרהר, חשב לעצמו, וכשסיים לחשוב אמר: "חכה חכה, נראה מה נעשה"... שבוע לאחר מכן באתי בברית האירוסין
ראה עוד > >
07/03/2012
האדמו"ר מנדבורנא שליט"א
מספר האדמו"ר שליט"א על אביו זצ"ל: שמעתי פעם מהרבי זצ"ל שאמר בשברון לב כי בימי חורפו, עת היה אברך צעיר, התייעצו עמו גדולי ישראל. 'היו תלמידי חכמים גדולים ממני והיו צדיקים גדולים ממני, ואינני יודע מה הם רצו בדיוק ממני, אולי הם טעו בי' אמר בכאב
גדולי ישראל אלו היו מהר"א מבעלזא ואחיו מהר"מ מבילגוריא, הרב בענגיס והאדמו"ר רבי יואל מסאטמער. הם קראו לו והתייעצו עמו בנושאים חשובים, אך אבי זצ"ל לא הבין מדוע בחרו דווקא בו והתאונן על כך בכאב.
אתמול התגלתה לי התעלומה, היה כאן רב שציטט מתשובות ה"דברי חיים" כי גדול בישראל הוא מי שחכמי ישראל מתייעצים עמו. ואכן זו הייתה גדולתו, שגדולי אותו דור התייעצו עמו וביקשו לשמוע את חכמתו הטהורה.
אחד מר"מי ישיבת סלבודקא שמצטרף א שורות המנחמים מספר על הקשר התורני שהיה לאדמו"ר זצ"ל עם ראשי הישיבה, במשך כל התקופה שבית המדרש נדבורנא היה שוכן בסמיכות לישיבת סלבודקא.
אחיו, האדמו"ר מנדבורנא ירושלים מוסיף: באותה התקופה היינו עוברים על הרבי בשבתות ליד ישיבת סלבודקא, כשהיה שומע את זמירות השבת היה עוצר ונעמד ומזמר לעצמו מזמירות השבת של התלמידים
ראה עוד > >
07/03/2012
מאיר קלפנר- משב"ק
הרבי היה מומחה עצום ברפואה, אני לא יודע מאיפה. הידע שלו היה מדהים. אנשים היו משתוממים. היו באים אליו רופאים, מהבכירים ביותר, ואני יודע מה זה בכירים. אני עצמי מתעסק בנושא הרפואה, כעסקן רפואה, ואני מדבר עם רופאים ומדבר עם רופאים שבאים לרבי ויכול לספר לך שהרופאים שהיו באים אליו, כולם יוצאים נדהמים. ושוב, הכוונה לרופאים בכירים, החשובים בעולם הרפואה, מנתחים גדולים, ראשי המחלקות, פרופסורים מבוקשים, אם אתה שואל אותי, עד היום אני לא יודעת מאיפה היה לו את הידע, או שאולי אלה היו "רבישע תשובות", והוא רק הסתיר את הכל בדיבורים על רפואה. זה בהחלט יכול להיות. פעם אחת נכנסתי לחדר ועל השולחן היו קווטל'ך ואני רואה אותו שם יד על הקווטיל'ך ומתפלל. כשהוא רואה אותי אמר לי: "אתה לא יודע כמה כוח לוקח לי הקוויטל'ך".