יצחק לוי הי"ד

אודות

יצחק נולד בישראל, בשנת 1997, להוריו ציפורה ויעקב, אחד מתוך תשעה ילדים. התחנך מילדותו במסגרות של חסידות ברסלב ואחר כך התחנך במסגרות ישיבתיות נוספות. לאחר שלמד בישיבה קטנה הוא לא מצא עצמו מתאים לאווירה, הוריו שלחו אותו לצרפת, למסגרת בה למד האב, בעיר פריז. יותר מאוחר עבר יצחק לעיר ליון, שם למד בישיבה של הרב בן שלוש. הצוות עטף אותו בחום, למשל, הוא אהב לעשות סקי, והם אכן לקחו אותו לחופשת סקי. לאחר מכן, בסביבות חג הפסח, יצחק התגעגע והגיע ארצה. הואיל והוא היה כבר בגיל צבא, לא התאפשר לו לצאת מן הארץ בשנית והוא נשאר. יצחק חיפש את דרכו, לימים נכנס לארגון "קידום נוער" ובמקביל היה אצל הסבא והסבתא, הוריו של יעקב, שהתגוררו בנתניה. במשך תקופה, סייע להם רבות בביתם. למשל, סבתו הייתה תלויה בתרופות רבות, הוא הציע כי תיקח גראס רפואי בכדורים, היא נענתה, הדבר סייע לה רבות מבחינה בריאותית וחסך לה שימוש מורכב בתרופות. כיום היא מסתדרת היטב.
בכל מה שנגע לענייני עבודה יצחק הצליח בתפקידיו, אך עזב לאחר זמן מה, כשהרגיש כי "צר לו המקום". במהלך המעברים והשינויים המשפחה חיבקה אותו ותמכה בו. בהמשך קשר עצמו לירושלים והשכיר דירה בנחלאות. באישיותו הוא היה בחור כריזמטי ומשך צעירים בני גילו שהפכו לחבריו הטובים. הם תמיד ידעו כי יצחק הוא כתובת לכל פונה ולכל מענה ותמיד ידאג להם, הוא היה אכפתי לסביבתו ואף לחיות המחמד אותן אהב וגידל. למרות שעבר בין כמה דירות בירושלים, תמיד שמר על קשר והגיע לבית הוריו. בהמשך יצחק הפך למדריך ב'קידום נוער', והם מצידם עודדו אותו לרכוש השכלה אקדמית. ואכן, בשנים האחרונות נכנס ללמוד במכינה קדם אקדמית במסגרת מכללת הדסה, מתוך מטרה ללמוד בעתיד 'עבודה סוציאלית'.

כל התוכניות שהיו ליצחק השתבשו בעת שנפל בידי מחבלים ביום 7.10.23.
לאחר שנרצח בידי בני עוולה, ליוו אותו הוריו וחבריו למנוחת עולמים, יחד עם מכריו וקרוביו, הגיעו להלוויה קרוב לאלף איש. באותם ימים נערכו בבתי הקברות לוויות בשרשרת, זו הייתה ההלוויה האחרונה לאותו יום. כמו כן, באותו יום חל ראש חודש ולכן לא נישאו הספדים. החברים שרו וליוו, שרו "אחינו בית ישראל", "ואפילו בהסתרה", "אנא בכוח", "אבינו מלכנו", "ה אכסוף" וכל שירי אומן ראש השנה. החברים והקהל הגיעו מכל הזרמים ומכל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. אחדות ישראל של ממש, השמורה לרגעים מעין אלו. לאחר הקבורה ערכנו "תיקון הכללי". כבר היה מאוחר, חבריו לא משו מקברו, מספר הרב יעקב: "עליתי לשמוע אותם, כל אחד מהם לקח על עצמו דבר מצווה, חיזוק, לזכר יצחק. שלוש בנות אמרו שהן לוקחות על עצמן את מצוות השבת. בחור אחד אמר שהוא לוקח על עצמו מצוות ציצית, אחר אמר "ואהבת לרעך כמוך". התרגשתי מחבריו שבמבט ראשון לא נראו דתיים"
בניסוח כיתוב המצבה נטלו חלק הרב והחברים. החלק העליון של כיתוב המצבה נוסח בידי הרב, והחלק התחתון בידי חבריו. היה חשוב לחבריו המשפט "ילדי הגאולה – מבקשי אמת ואמונה" וכן "וזיכה לגלות אור במחשכים".

חרף המהפכים שעבר, על דבר אחד לא ויתר, ביקור באומן, בראש השנה להסתופף מול מקום קברו של רבי נחמן מברסלב. בשנים האחרונות סחף לשם את חבריו והלהיב אותם לדבר מצווה זה. יחד קראו תיקון הכללי. היו שם, בשנה האחרונה, כארבע עשר חברים, הם נחשפו לעניין בפעם הראשונה בחייהם והתחזקו, בזכות הכריזמה שלו. סרטון וידאו מראה אותו ואחד מחבריו, כשהוא עטור תפילין ושניהם רוקדים ריקוד חסידי בתחנת רכבת אי שם.

רבי נחמן אומר שלפני שאדם נפטר, הוא אומר זאת בפיו: ממש לפני יום כיפורים יצחק ישב במרפסת בבית הוריו, התקשר לחבריו אחד אחד וביקש מהם סליחה על כל מה שעשה. הדבר התמיה את הוריו. יעקב האב מספר : "כשחזרנו מתפילת "כל נדרי" ביקש ממני שאמחל לו כל כל מה שעשה לי" קלטתי שהוא רציני, בסופו של דבר אמרתי "כן" כשאני מכוון מעומקא דליבא. בסוכות עוד הספיק להקים סוכה, כפי המצווה המקורית, כשיוצא יום כיפור, כמו שנאמר "זריזין מקדימין למצוות".

מאת הוריו: ציפורה ויעקב לוי.