ראש הממשלה יצחק שמיר ז"ל

אודות

יצחק יזרניצקי (לימים שמיר) נולד בי"ד בחשוון תרע"ו (22 באוקטובר 1915), בעיירה רוז'ינוי (כיום בלארוס), שבתוך שנים אחדות עברה לשלטון פולני. בילדותו עברה המשפחה לעיירה וולקוביסק, גם היא בפולין. אביו היה מראשי הקהילה היהודית והציונית בעיירה שבה נולד. בגיל 19 החל בלימודי משפטים באוניברסיטת ורשה. הוא הצטרף לתנועת הנוער הרוויזיוניסטית בית"ר (ברית יוסף תרומפלדור).

בשנת 1935 עלה לארץ ישראל. הוא חזר ללימודים אקדמיים, והפעם באוניברסיטה העברית בירושלים. שמיר הצטרף לארגון צבאי לאומי (אצ"ל). למחייתו עבד בעבודות בניין וכפקיד במשרד רואה חשבון.
בשנת 1941, בתקופת מלחמת העולם השנייה, החליט להצטרף לקבוצה שפרשה מהאצ"ל והקימה את לח"י (לוחמי חירות ישראל). אנשי לח"י טענו כי אסור לאצ"ל לשתף פעולה עם הבריטים בזמן המלחמה, גם אם הבריטים לוחמים בגרמניה הנאצית. בשנת 1944 נשא לאישה את שולמית, שפגש בעת שהותו כאסיר בכלא מזרעה, לאחר שנתפס על ידי הבריטים בפעילותו המחתרתית.
בשנים 1948-1943 היה שמיר חלק מההנהגה המשולשת של לח"י. לצדו פעלו ד"ר ישראל (שייב) אלדד ונתן ילין-מור. שמיר היה מופקד על המבצעים ועל הארגון של המחתרת, בין הפעולות שעליהן הופקד היו התנקשות בבכירים בממשל הבריטי בארץ ובאזור, פגיעה ביעדי השלטון, החרמת נשק ועוד.
לאחר הקמת המדינה (מאי 1948) הצטרף שמיר ל"רשימת הלוחמים" שהנהיגו נתן ילין-מור וד"ר ישראל (שייב) אלדד, אך לא נבחר לאספה המכוננת (שהפכה לכנסת הראשונה). בתקופה זו פעל במגזר הפרטי, ואף ייסד עם חבריו מהלח"י חברה קבלנית לסלילת כבישים.
בשנת 1955 גויס שמיר לשירות ב"מוסד לשירותים חשאיים", על אף שהשתייך למחנה פוליטי שונה ממפלגת השלטון. שמיר מילא תפקידים בכירים ביותר ב"מוסד". מקץ עשור ובעקבות סיום תפקידו של ראש ה"מוסד" איסר הראל, פרש מפעילותו בארגון.

במרס 1970 הצטרף לתנועת החירות (הכוח המרכזי בהקמת מפלגת הליכוד) כדי לפעול למען יהדות ברית המועצות, אך עיקר פעילותו היה בתחום ניהולה הארגוני של התנועה. הוא הצליח להקים סניפי מפלגה ביישובים רבים, שמשמשים עד היום את הבסיס הארגוני של הליכוד. שמיר נבחר לכנסת מטעם רשימת הליכוד בבחירות שנערכו בשלהי דצמבר 1973, כשלושה חודשים בלבד לאחר פרוץ מלחמת יום כיפור.
עם ניצחון הליכוד בבחירות 1977 נבחר שמיר לתפקיד יושב ראש הכנסת התשיעית. בעת כהונתו כיושב ראש הכנסת התנהל תהליך השלום עם מצרים, שבסופו נחתם הסכם השלום ישראל-מצרים - הסכם השלום הראשון עם המדינה הערבית הגדולה ביותר. שמיר נמנע בהצבעה על ההסכם, כי ראה בו ויתור מרחיק לכת. בשנת 1980 מונה שמיר לשר החוץ וכיהן בתפקיד שלוש שנים.
ב-10 באוקטובר 1983 מונה שמיר בראשונה לראש הממשלה, לאחר הודעת הפרישה של ראש הממשלה מנחם בגין. שמיר קיבל לידיו חברה מקוטבת לאחר "מבצע שלום הגליל", הפיגועים הקשים בחיילי צה"ל בלבנון, והמשבר הכלכלי שפקד את הכלכלה הישראלית. למרות פעילותו להורדת האינפלציה, לבלימת המדד ונקיטת צעדים להבראת המשק, המשיך המצב הכלכלי להיות קשה ביותר.

לאחר הבחירות שנערכו בשנת 1984 הקים שמיר עם שמעון פרס את ממשלת האחדות הלאומית, ובה כיהן כשר החוץ בשנתיים הראשונות וכראש ממשלה בשנתיים האחרונות (1988-1986). הממשלה המשותפת הצליחה לייצב את הכלכלה הישראלית, להוריד את האינפלציה, וכוחות צה"ל אף נסוגו מרוב שטחה של לבנון, חרף התנגדות שמיר.
בשנים 1992-1988 כיהן שמיר ארבע שנים נוספות כראש הממשלה של ישראל. בשנים אלה התמודד עם האינתיפאדה הראשונה ביהודה ושומרון, עם מלחמת המפרץ (1991) ועם ניסיונות רבים לקיים תהליך מדיני עם הפלסטינים ועם מדינות ערב. בכל הניסיונות הללו עמד שמיר כסלע איתן, והתנגד לנסיגה ישראלית ולפשרות, למרות לחץ אמריקאי כבד.

בשנות כהונתו אלה הורה על "מבצע שלמה" להעלאת אלפים מיהודי אתיופיה, ופעל רבות לקליטת מאות אלפי היהודים מברית המועצות לשעבר, שעלו לישראל משנת 1989 והלאה.
לאחר שלא הצליח לנצח במערכת הבחירות בשנת 1992, פרש יצחק שמיר מראשות מפלגת הליכוד, ונשאר חבר כנסת עד שנת 1996.
יצחק שמיר נפטר בי' בתמוז תשע"ב (30 ביוני 2012), ונקבר בחלקת גדולי האומה בירושלים.