ירמיהו טנא ז"ל
בן 21 בנפלו נפל במלחמת יום הכיפורים.
11/09/1952 - 07/10/1973
ירמיהו (ירמי), בן חיה ומשה, נולד ביום כ"א באלול תשי"ב (11.9.1952) בקיבוץ שמיר. הוא למד בבית- הספר היסודי במענית ואחרי-כן המשיך בלימודיו במוסד החינוכי "מבואות עירון". ירמי היה תלמיד חרוץ ושקדן ואהוב על מוריו ועל חבריו. מורהו מעיד עליו שהיה "ברוך כשרונות ומבריק מן הבחינה האינטלקטואלית. היה לו זיכרון מצוין ותפיסתו מהירה, וכישרון מיוחד ללימוד שפות". ירמי היה חבר בתנועת "השומר הצעיר", חובב ספורט ונלהב למשחק הכדור-עף. היו לו תחביבים רבים. הוא אהב ספרות, שירה, ציור ונגינה בכינור ובסקסופון וחיבר לחנים רבים. הוא אהב לעסוק במלאכת-יד ולבנות ולתקן מכשירים אלקטרוניים. במשק עבד בענף המטעים והיה מסור מאוד לעבודתו. הוא ידע להציב אתגרים לעצמו ולגבור עליהם. הוא היה דייקן במעשיו, עשה את מלאכתו באמונה, בחריצות ובמרץ רב. הוא היה אחראי ועומד בדיבורו, עקשן ויודע ללחום על דעותיו. רציני היה בגישתו לחיים, מכונס, מסתגר, וביישן במקצת. מטבעו היה צנוע, ישר-דרך, איש-אמת ובעל-מצפון. הוא אהב פשטות והיה אדיב, מנומס ונעים הליכות. הכל הכירוהו כאדם חברותי המוכן לעזור לזולת, טוב-לב ורחב-יד. משום כך לא רב עם שום אדם ולא נטר איבה לאיש. מטבע ברייתו היה אופטימי, שמח ומאיר פנים. היה לו חוש הומור מצוין והוא נהג להתלוצץ ולהתבדח. להוריו היה בן נאמן ומסור, רחש להם כבוד והתחשב ברצונם ובדעתם.
ירמיהו גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1971. תחילה רצו להציבו לחיל המודיעין, כיוון ששלט בלשון הערבית. אולם הוא ביקש להתנדב לחיל-האוויר, הוא עמד בבחינות לקורס הטיס, אך הרופאים גילו מום קל בלבו ולכן הוצב לחיל התותחנים. ירמי ערער וערעורו נתקבל, אלא שהוא איחר את תחילת קורס הטיס ונשאר בחיל התותחנים. בטירונות היה חניך מצטיין, ולאחר הטירונות השתלם בקורס לתותחנים, בקורס למש"קי תותחנים (גם בו היה חניך מצטיין), בקורס לקצינים ובקורס לקציני חת"ם. שבועיים אחרי כן הוענקה לו דרגת סגן. הוא היה קצין מעולה, אחראי ומסור לתפקידו ומוכן תמיד לסייע לכל אדם. בתקופת שירותו בצבא השתדל שלא להדאיג את הוריו, לא התאונן על הקשיים ועל האימונים המפרכים, והקפיד לכתוב מכתבים הביתה.
כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלחה יחידתו לחזית ברמת הגולן והוא השתתף בקרבות הבלימה נגד הסורים כקצין-תצפית-קדמי באחד מגדודי השריון.
בקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), צפונית-מערבית להר יוסיפון, פרץ ירמי עם כוח טנקים למוצב, והצליח להציל כעשרים חיילים מאנשי המוצב. הטנק שלו נפגע והוא הצטרף לטנק אחר. לאחר שעות לחימה אחדות נפגע גם הטנק הזה בפגיעה ישירה מטיל נ"ט וירמי נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין במענית. השאיר אחריו אב, אם ואח.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "ירמי היה קצין בעל ידע מקצועי רב, עדין נפש, שקט ואהוב על חייליו ועל מפקדיו".
קיבוצו הוציא לאור חוברת לזכרו ובה דברים על דמותו, דברי זיכרונות, דברי שיר, מכתבים, מחיבוריו של ירמי, מלחניו, מציוריו ומתצלומיו.