לין דפני

אודות

לין, בת 22, נולדה בקיבוץ עין המפרץ. בת בכורה לאילאיל ויוגב, ולה שני אחים קטנים, יהלי ועדן.

היא גדלה בקיבוץ בו התגוררו גם שני הסבים שלה משני הצדדים, למשפחה אוהבת ועוטפת, עם קהילה גדולה של חברים אוהבים. היא קיבלה מרחב לצמוח, לגדול ולדעת שיש לה מקום בטוח ומקבל בכל מצב, מה שתרם להפיכה לאישה הכובשת שהיתה, לאדם עם עוגן חזק שלא חושש להתחבר, להתנסות, ולחוות את החיים במלואם. היא היתה אישה אהובה ומשמעותית כל כך לרבים.

חברות שלה מספרות שהיא היתה חברה טובה, קשובה ונוכחת. שהיא ידעה כיצד לאהוב. אנשים אותם אהבה היו חשובים לה מאוד, והיא הקפידה לשמור על קשר איתם, לבלות איתם ולתת להם תשומת לב מלאה כשהיא בנוכותם. מספרים שהיא תמיד היתה זמינה בטלפון ועושה מאמץ להגיע לכל מפגש שקבעה איתן גם כשהיתה עמוסה, וכשהיו צריכים אותה, תמיד התייצבה. לין תמיד הקרינה חיוביות והפיצה אור. יש לה קעקוע של שמש, שכל מכריה אומרים שהלם את אישיותה במיוחד. היא נהגה להגיד לחברותיה שאת כל מבוקשן הן ישיגו והוא יהיה שלהן בסוף. כאשר הקהילה מעלה אותה בזכרון, עולה תמונה של אישה טובה, שיש בה צניעות, ידעה להקשיב, לצחוק ולאהוב, ידעה לשמור על כבוד מי שעמד מולה, ידעה להיות נוכחת והתנהלה באצילות, אישה כזו שהיה ניכר עליה שהגיעה מבית טוב. ובעיקר חזרו ואמרו עליה כמה שהיא אהובה.

היה לה קשר טוב עם אחיה, יהלי (קטן ממנה בשנתיים וחצי) ועדן (קטן ממנה ב8 שנים), איתו גם היה לה קשר קצת אימהי. היא העריצה אותם. היא היתה נוהגת לאפות ולהכין מזון עם עדן ולהשוויץ מול חברותיה בגאווה במה שהיה מכין. היא היתה דואגת לו מאוד. כשאחיה יהלי התמיין לתפקיד בצבא, היא היתה מדברת על כך רבות עם חברותיה בהתרגשות, והיתה מלאת גאווה שהיתה שם בשבילו בסוף מסע הכומתה שעשה בגולני. חברים שהכירה בטיול בדרום אמריקה מספרים שהם מכירים את אחיה טוב מאחר והיתה מדברת עליהם ומזכירה אותם הרבה.

בילדותה, היו ללין תלתלי זהב שייחדו אותה, ושפתיים אדומות, ואמה מספרת שהיא כבר יכלה לרוץ בגיל שנה. היא היתה ילדה ביישנית ומופנמת כלפי חוץ, וחזקה ואוהבת במעגליה הקרובים. כילדה המקסימה והחכמה שהיתה, אביה האוהב היה מתקשה להגיד לה 'לא', עובדה שלין הקטנה היתה מודעת אליה ואהבה לנצל. כבר בגיל 5 הפכה לין לצמחונית, וסחפה אחריה מספר חברות. היא היתה מקפידה להביא לחברותיה מתנות קטנות מטיוליה המשפחתיים בחו"ל בכל פעם.

אחת מחברותיה הטובות ביותר של לין היא זיו פרנקל ז"ל, שנרצחה לצידה במסיבת נובה. הן הכירו כבר בכיתה א', והיו החברות הכי טובות, כמו אחיות. לאורך כל שנות הלימודים הן היו יחד בכיתה, הן גדלו וצמחו זו לצד זו והיו בלתי נפרדות. הן היו טסות יחד לחו"ל- לפני הגיוס טסו יחד ועם עוד חברות ליוון, ולאחר השחרור בחרו לטוס יחד ל4 וחצי חודשים לטיול הגדול בדרום אמריקה, שם הן צברו יחד אינספור חוויות מיוחדות ומעצבות והעמיקו את הקשר ביניהן. שם הן גם למדו יחד להינות מהופעות מוזיקה ופסטיבלים ולרקוד, וכך גם תכננו להינות ולבלות בנובה.

כשגדלה, לין למדה בבית הספר האיזורי, וצברה מספר רב של חברים במהלך לימודיה. היא וחברותיה היו אוהבות ללמוד בקבוצה יחד, כדי לדרבן זו את זו, לשתף, וגם להנות. שם, בתיכון למדה במגמת הצילום בבית הספר, 10 יח"ל, ואהבה במיוחד לצלם את השקיעה, אותה צילמה פעמים רבות [זכינו לשתף את חלק מהתמונות שצילמה באלבום המצורף].

היא אהבה ללכת עם חברותיה זיו ופז לים הרבה לראות את השקיעה וגם להשתזף, גם באיזור מגוריהן וגם בערים אחרות בארץ. הן היו הולכות לים מיד אחרי בית הספר, ואפילו היו נוהגות ללכת לים בתאריך מסוים במרץ בחורף שבו יש 26 מעלות, רק כדי לחוות שוב עוד קצת הים שכה אהבה. היא אהבה לקנות לעצמה אין ספור בגדי ים שמילאו את הארון והחדר, והקפידה לפנק גם את פז וחברות נוספות בבגדי ים רבים.

לין אהבה לטוס לחו"ל עם חבריה ובן זוגה והיתה אוהבת לשתף את חברותיה בתכנן הטיולים- מלונות, מסעדות, מסלולים. היא היתה מתכננת את הימים לפרטי פרטים, ובן זוגה לשעבר מספר שמעבר ללו"ז מפורט וקביעת היעד בעצמה, היא אפילו היתה מארגנת עבורו את הדרכונים והמזוודה. חבריה מעידים שבתכנונים שעשתה, תמיד דאגה שגם שותפיה לטיול יהנו ממנו בדיוק כמוה. לין היתה נוהגת לנהל כך את ימיה גם בשגרה, לקבוע בילויים ואירועים, תכונת אופי שבהחלט תרמה להיותה אישה צעירה שהספיק לחוות כל כך הרבה.

לין הקפידה על אורח חיים בריא. היא היתה נוהגת לעשות הליכות עם הוריה, ובילדותה עשתה איתם חלקים משביל ישראל. היא היתה מבקרת בתכיפות בחדר הכושר בבניין של חברתה זיו, ואפילו כששירתה בצבא, היא היתה משכנעת את חברותיה לעשות כושר בבסיס, והיתה משתמשת בחומרי נקיון כמשקולות. היא היתה עושה הליכות, חד"כ, ומאוד אהבה פילאטיס מכשירים. בנוסף, היא היתה אוהבת לאכול בריא, ואהבה במיוחד ירקות, אבוקדו, אסאי וסושי. היא אהבה להכין ולאפות "דברים יפים", כמו פירות וירקות חתוכים באסטתיות, עוגות יפות, פנקייקים ורודים ועוד. היא גם היתה מכינה לעצמה דברים כמו גרנולה וסלטים מיוחדים. בצעירותה, כשסבתא שלה שאלה אותה איזו עוגה יפה היא תרצה ליום ההולדת, לין ביקשה ממנה להכין רכבת שעשוייה מירקות חתוכים. כשגדלה, היא היתה אופה עוגות מיוחדות ויפות לימי ההולדת של החברות מתוך רצון להפגין את אהבתה כלפיהן ולפנק את הסובבים אותה [חלק מהמאכלים המדהימים שהכינה גם הם באלבום המצורף]. היא היתה אוהבת לנסות מאפיות ובתי קפה מיוחדים ולטייל בארץ וגם בחו"ל במטרה לגלות מקומות חדשים שמגישים מאכלים יפים ומיוחדים, גם אם זה היה כרוך בנסיעה ארוכה.

בגיל 14 היא טסה לחודש וחצי בדרום אמריקה עם משפחתה המצומצמת, לקוסטה ריקה ומקסיקו, שם המשפחה בטיול מלא חוויות מגבשות. במבט לאחור, ידעה ביתם הבכורה לין להעריך מאוד את הטיול המשפחתי, והיא הקפידה להודות עליו להוריה.

לין שירתה בתור משק"ית מילואים בבסיס ג'למה, יומיות. את הטירונות עשתה בעיר הבה"דים. סבא שלה היה משאיל לה את רכבו והיא היתה נוהגת לנסוע לבסיס, יחד עם חברתה לתפקיד רון. רון מתארת חברה שהיתה לצידה באש ובמים, בזמנים הכי קשים בשירות, וגם ברגעים הכי שמחים. לין היתה עושה סרטוני טיקטוק כדי להעביר את הזמן, מילאה את המשרד בטבלאות ייאוש שהכינה והקפידה גם שם להתעמל. כשהיתה סוגרת שבת, הוריה ובן זוגה היו מגיעים לבקר אותה ומביאים אוכל, והיא וחברותיה גם היו מכינות יחד ארוחות. בזמן מסויום שבו התפקיד של קצינת הקישור בצוות שלה לא היה מאויש, מפקדיה החליטו למנות אותה להיות קצינת הקישור למרות שלא היתה קצינה, כי סמכו עליה שתעשה את התפקיד כראוי, וכך היה.

בן זוגה לשעבר שהיה איתה 6 שנים עד הטיול הגדול בדרום אמריקה, מספר שהיא השרתה עליו בטחון, שהיא תמיד עמדה איתנה מאחוריו, ושהוא תמיד ידע שהיא תהיה שם- וגם היא הרגישה כך גם לצידו ושאבה ממנו בטחון. הם היו החברים הכי טובים, תמיד היו צמודים זה לזה. היא ידעה לנחם ולהכניס אור באמצעות הפגנת אמונה גדולה בו, ובאמצעות הרעפת אהבה. הוא מספר שלין הקפידה כל בוקר וכל ערב לכתוב לו "בוקר טוב" ו"ערב טוב", אמרה לו לעיתים תכופות שהיא אוהבת אותו, והיתה מקפידה להביע את הערכתה כלפיו לאורך כל מערכת היחסים. היא היתה מצטלמת איתו הרבה ואז מפתחת את התמונות לאלבומים שאהבה ליצור ולשמור. למרות השוני הגדול ביניהם הם לא היו רבים, כי הם למדו לקבל זה את זה ובמקום ריבים, הם דאגו לפתרונות. למשל, בטיולים, למרות שהוא אהב בשר והיא היתה צמחונית, היא היתה מכניסה ללו"ז המפורט שהיתה מתכננת זמן לשתי מסעדות- עבורה ועבורו. הוא מספר שכשהיה משרת בצבא ומגיע אליה לישון, למרות שהיה מגיע מאוחר אחרי שנרדמה, הוא היה רואה אותה בחלון, מחכה לו, כי היא קמה לקבל את פניו. לין הפכה בטבעיות לחלק מרכזי בקבוצת החברים שלו, ומשפחתו אהבה אותו מאוד. גם הוא, כמו משפחתה וחבריה, חוזר ומספר שכולם אהבו אותה, ושהיא היתה עבורם מקור לגאווה.

אחרי השירות, לין זכתה לעשות טיול גדול אחרי הצבא עליו חלמה זמן רב, יחד עם זיו. הן היו שם ארבעה חודשים והספיקו לטייל ב: קולומביה, קוסטה ריקה, ברזיל, גוואטמלה, מקסיקו, ואקוודור. לין רצתה להספיק הכל בזמן שניתן לה. הן התחילו ללכת למסיבות וגם התנסו באקסטרים- לין עשתה בנג'י מהנקודה הגבוהה בעולם. חברותיה שלא טסו איתה מספרות כיצד הקפידה לשמור איתן על קשר הדוק למרות המרחק הגדול. היא שבה במאי 2023, והספיקה כבר להיות במספר מסיבות עם זיו, גם בחו"ל. מכריה מספרים שאמנם היתה ביישנית בצעירותה, אך במהלך הטיול הגדול נפתחה, פרחה, צברה בטחון עצמי ולמדה יותר להינות מהרגע.

לין כבר החלה לתכנן את עתידה. היא אהבה אסטטיקה ולכן שקלה ללמוד עיצוב גרפי או עיצוב פנים. היא גם התלבטה אם ללמוד להיות מדריכת פילאטיס. היא אהבה את הקהילה בקיבוץ, אך שקלה לעבור ממנו לתל אביב, העיר הגדולה. היא הרגישה שזו עיר שמלאה בהזדמנויות וקיוותה לנצל אותן ולהבין במה תרצה לעסוק בעתיד.

אל מסיבת הנובה לין וזיו יצאו במטרה להינות ולחגוג את החיים, לחוות עוד מהמסיבות אותן למדו לאהוב בדרום אמריקה, שם היו רק כמה חודשים לפני ה-7 לאוקטובר. זה היה בדיוק שבועיים לפני יום ההולדת ה-23 של לין, אליו היא ציפתה בהתרגשות רבה, וכבר החלה לתכנן אליו תוכניות. כמו בהרבה מקרים קודמים, זיו היתה זו שהיתה מתכננת לאיזה מסיבות הן ילכו יחד, ולין תמיד היתה מצטרפת בשמחה. בשעה 5 בבוקר, לפני שהחלה התקיפה, רון חברתה הטובה של לין הספיקה עוד לסמס לה ולשאול לשלומה. לין לא ידעה לפני שהגיעה למסיבה שהיא תתקיים באיזור עוטף עזה, אך היא לא חששה מכך. לאחר שהחלה התקיפה כבר לא ניתן היה ליצור עם לין קשר, אך זיו הספיקה לדבר עם הוריה ולהגיד להם שהיא אוהבת אותם. תחילה, לין וזיו הוגדרו כנעדרות. הוריה אילאיל ויוגב מספרים שהם יצאו להליכה בשדות בנסיון להפיג את המתח והחשש, ואל מול עיניהם התגלתה בשמים קשת גדולה ומרהיבה, שהם הרגישו שנשלחה אליהם כסימן מביתם לין, שרצתה שידעו שהיא במקום טוב יותר ולא סובלת. אחרי שבוע שבו הוגדרו נעדרות, הגיעה באותו יום ההודעה ששתיהן נרצחו במסיבה. למרות שזיו לא היתה חברת קיבוץ, היא נקברה לצד חברתה הטובה לין. בקיבוץ התקיימו שתי הלוויות זו אחר זו. בזמן טקס גילוי המצבה, 30 יום לאחר מותן, הגיעו 2 קשתות בענן גדולות שנשארו לאורך כל הטקס, בדומה לקשת הגדולה שנגלתה לעיני הוריה של לין. כל הנוכחים הסכימו שהם מרגישים שם את לין וזיו, שהן היו נוכחות. הן היו החברות הכי טובות, היו יחד מההתחלה ועד הסוף, בחייהן ובמותן, וגם עתה הן שוכבות אחת ליד השנייה.

לין חיה חיים מלאים מאוד, וזכתה להיות נאהבת מאוד במהלך חייה, השרתה אנרגיות חיוביות כלפי כל מי שזכה להיות במחיצתה, ומיצתה רגעים רבים בחיים. לין ידעה כיצד להפגין את אהבתה לאחרים ולנצל הזדמנויות, והיא ידעה כיצד להשקיע במה ובמי שאהבה. לין תזכר בתור אישה צעירה ומיוחדת, אהובה מאוד, פעילה מאוד, שהקרינה חום ואור על סביבתה.