מלכה שטינמץ ( שוורץ)

אודות

כתבה ביתד
על סבתא:
נולדה בעיירה נאדעטשעד Nagyecsed במחוז סאטמר בהונגריה
הרב של העיירה היה ר׳. (אולי דוד. אני צריכה לבדוק ) טייטלבוים.
בא׳ בניסן בשנת תרפ״ו לאביה שוורץ מאיר, הבן של הרה״ח ר׳ יעקב שוורץ מויטקע שהיה תלמיד חכם גדול ומפורסם באזור,
וזוגתו מרת מירל בתו של הר׳ אשר יצחק אייזיק גרינפלד אחיו של הגה״צ ר׳ אהרן גרינפעלד זצ״ל אב״ד וויטקע
ולאמה שוורץ גיטל בתו של וולף בער ויינשטין וזוגתו מרת מלכה עמליה לבית משפחת גולדברגר.
היה לה קמיע שאביה הביא מהאדמור רב יואליש מסאטמר ולקחו לה באושוויץ. ואביה גם היה נוהג ללכת לר שלום לייזר ברצפרט
במחנות צמה בתשעה באב ביום שעבדה בעבודת פרך במחנה קראקוב פלאשוב. ויום כיפור
ליד מכונות העבודה בעבודת פרך שיננה עם חברה תפילה וברכות כדי לא לשכוח.
באחד המחנות הקשים השיגה לחם ולמרות הרעב הקשה חילקה עם בנות דודות וחברות שזכרו לה את החסד הזה כל החיים. אולי חילקה לעשר חברות)
ניצלה באושוויץ כשאסיר יהודי אמר לה בשניות האחרונות לפני הסלקציה להעביר את אחותה הקטנה שהיתה על הידיים שלה לאמא שלה וכך נשלחה לצד ימין וניצלה.
אוד מוצל מאש
איבדה הורים ו6 אחיות הגיעו לאושוויץ ביד סיוון תשד ועוד דודים דודות ובני דודים
והיתה עם מספר על היד

אמרה כל השנים שאחרי השואה נשארה באמונה אותו דבר כמו שהיתה קודם
אמרה שתמיד השם עשה איתה טוב יותר ממה שחשבה
לא דיברה לשון הרע. ראתה תמיד את הטוב. היתה לה עין טובה
התארסו באיטליה במחנה עקורים בשם קיבוץ השבים והתחתנו בקפריסין בזאת חנוכה כשבאו רבנים מהארץ לדרוש. ועלו לארץ באוניית מעפילים ״ארבע חרויות״.
בתור פליטה ועולה חדשה עבדה במטבחים של ישיבות לומזה ואור ישראל וזכתה לשרת גדולי תורה כמו ר אליהו דושניצר.
הוציאה חוברת על החיים שלפני השואה ועל קורותיה בשואה בשם :״ חורבן יהדות הונגריה ״ ובחודש שבט האחרון עוד הספיקה שוב להתראיין על קורותיה בשואה מטעם ״גנזך קידוש השם״

היתה צלולה עד יומה האחרון. בלילה האחרון עוד הכינה פתיתים לבדיקת חמץ ( שוב חילקה לעשר) ולמרות חולשתה לא ויתרה ופיזרה את הפתיתים וברכה.
התכוננה לפסח הכל היה מוכן. תמיד סיפרה על הפסח האחרון לפני 79 שנה לפני שלקחו אותם לגיטו שכבר לא העלו את הכלים למעלה. וגם את הכלים שלה כבר לא צריכים להעלות
נפטרה בשנת הצ״ז.
נשמתה יצאה כשמשפחתה לידה עם שמע ישראל ונקברה בערב פסח אחהצ ומחמת ערב חג והסמיכות לחג לא נאמרו הספדים

סבא
ישיבות שלמד בישטינא אצל האדמור מנדבורנא בישטינא. (להוסיף שם מדויק ואולי עוד ישיבות)

נולד בעיירה רוסקה מוקרה סלובקיה. עיירה שהאדמור מויזניץ היה מגיע
צאצא של
היה חייט ידוע באזור המרכז ,תפר פראקים של גדולי הדור באזור המרכז עד לפני כ 30 שנה.

למשל נסע באופן מיוחד *לרב כהנמן ראש ישיבת פוניבז'* למדוד ולתפור לו את חליפותיו כדי שלא יבטל לימודו.וכן לרבנים הרב שמואל רוזובסקי. הרב שלמה ברמן. הרב פוברסקי. הרב וולף. היו מגיעים לבית שלהם.

שחנות בדים שאל את סבתא מי זה בעלך. אין עוד חייט מבני ברק שככה דואג לשעטנז. לא הסכים לקחת כסף על בדיקת שעטנז.
תפר לראשי ישיבות. היה מגיע לפוניבז
זכה להציל כמה חברים תוך כדי מסירות נפש במהלך ובסיום השואה בדאגתו וראייתו את הזולת


התפללו בבית כנסת פא״י בפתח תקוה.
חתנה ר ישראל וינר ומשפחתו ,חתנה ר יהודה פפא ומשפחתו ובנה ר מאיר שטינמץ ומשפחתו.

סבתא תמיד היתה אומרת שהקדוש ברוך עשה איתה תמיד יותר טוב ממה שחשבה