מנחם כץ ז"ל

אודות

מנחם כץ נולד בתל אביב. הוא למד בבית הספר היסודי "בית-חינוך צפון" ובבית הספר התיכון "שלווה". היה ספורטאי נלהב, עסק בשיט בים ובנעוריו הצטרף לקבוצת השיט של אגודת הפועל. הוא זכה פעמיים באליפות הארצית בתחרות שיט מפרשיות. כמו כן עסק בציור, פיסול וגילוף.

כץ התגייס לצה"ל ב-1956. הוא שירת בנח"ל ואחרי הטירונות יצא לקורס למדריכי טופוגרפיה, לקורס צניחה ולקורס מ"כים.

לאחר תום שירותו הסדיר הוצב כץ לשירות מילואים כאיש סיור ביחידת שריון. הוא השתתף במלחמת ששת הימים.

במלחמת יום הכיפורים נשלחה יחידתו של כץ לחזית סיני. ב-10 באוקטובר 1973 הוא נמצא בתצפית בתעוז (מוצב) מרתף, ליד ציר הרוחב מבלוזה לקנטרה. המוצב נמצא בסמוך לקו החזית של צה"ל עם הצבא המצרי, שצלח את תעלת סואץ ותפס רצועה ברוחב של מספר קילומטרים ממזרח לה. אז הבחין כץ במשאית אספקה של צה"ל, שנהגה תעה בדרכו ונסע מערבה אל תוך השטח המוחזק על ידי המצרים.

כץ התנדב לנסוע בג'יפ אחרי המשאית אל תוך השטח המצרי כדי לעצור את נהגה ולהחזיר אותו אל קווי צה"ל. הוא נסע מערבה אל תוך השטח המצרי לעומק של כשלושה קילומטרים. אז קיבל פקודה לחזור על עקבותיו. בכל זאת סבר שיוכל להשיג את המשאית והמשיך לנסוע אחריה. כשראה שאבדה התקווה לעצור אותה והיה מוקף בחיילים מצרים הסתובב וניסה לחזור אל קווי צה"ל. בדרכו חזרה נפגע מאש המצרים ונהרג.

מנחם כץ היה בן 35 במותו. לאחר המלחמה הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי קריית שאול. הוא הניח אשה, שני בנים, בת ואם.

במאי 1975 הוענק לכץ לאחר מותו עיטור העוז על הפעולה שבה נפל. לאחר הענקת העיטור פרסם עיתון צה"ל במחנה רשימה עליו בשם "להחזיר נהג תועה".

שמו של כץ הונצח במספר אנדרטאות - באנדרטת יד לשריון בלטרון, באנדרטה לנופלי העיר חולון, בבית יד לבנים בתל אביב ובחולון ובבית הספר היסודי שבו למד. חבריו ייסדו תחרות שיט מפרשיות שנתי לזכרו, ואחד מהם, הפסל יגאל תומרקין, עיצב גביע נודד, שהוענק לזוכה בתחרות.