הרב מנשה קליין

אודות

אב"ד אונגוואר, רבי מנשה קליין, נולד ביום א' בניסן שנת תרפ"ג בגלילות אונגוואר שבהרי קרפט, לאביו הרב אליעזר זאב, שנרצח על ידי גויים, אביו ששימש כרב באירליאבה בחבל אונגוואר שבאוקראינה.
ביום ח' בניסן ערך לו אביו את ברית המילה כשבעל ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש הרב חיים אלעזר שפירא שימש כמוהל. ה'מנחת אלעזר' הציע לאביו לקרוא לרך הנולד 'מנשה', על שם נשיא שבט מנשה שבאותו יום הקריב את קרבנו.
בילדותו למד תורה אצל אביו, ובשנת תרצ"ב החל ללמוד בישיבתו של אב"ד אונגוואר, הרב יוסף אלימלך כהנא, שאף מינה אותו בהמשך למסור שיעורים בישיבה.
בילדותו היה ידידו של הסופר אלי ויזל, המזכירו באוטוביוגרפיה שלו, "כל הנחלים הולכים אל הים". במהלך השואה רצה רבו למנותו לממלא מקומו באונגוואר.
בסוף שנת תרצ"ט, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, חזר לביתו וחי עם משפחתו בגטו. בערב חג השבועות באותה השנה נלקח יחד עם כל משפחתו למחנה ההשמדה באושוויץ, שם הופרד מהוריו שנשלחו למשרפות והוא נלקח לעבודה. במחנה העבודה נדר שאם ינצל, יקדיש את חייו להפצת תורה ויהדות.
לאחר המלחמה הקים בית ילדים בבוכנוואלד, שם התגורר יחד עמו גם רבה של תל אביב יפו הרב ישראל מאיר לאו, והסופר היהודי אלי ויזל.
בשנת תש"ו הגיע האדמו"ר לניו יורק שם סייע לאדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג להקים את מוסדות 'שארית הפליטה' ואף ניהל בפועל את המוסדות בשנים הראשונות.
בארה"ב, נישא לבתו של רבי יחיאל גרטנר מלענטשנע. בזיווג שני נישא לבתו של הרב דוד שלמה פרנקל, מחבר ספר "באר דוד".
עם הקמת וביסוס המוסדות של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג, הקים האדמו"ר קהילה בשם 'אונגוואר', ישיבה וכולל 'בית שערים' בשכונת בורו פארק שבברוקלין, מאז כונה "הרב מאונגוואר", ובהמשך "האדמו"ר מאונגוואר".
בשנת תשמ"ג החל לבנות קהילה גם בשכונת רמות בירושלים, ובשנת תשמ"ה החל לבקר בה לפרקים.
באמצע שנות ה-80, יזם את הקמת קריית אונגוואר ברמות אלון. הוא תכנן לעלות לישראל עם סיום בנייתה, אך התעכב בארצות הברית ועלה רק בשנת תשס"ט. לאחר עלייתו לישראל נסע אחת לשנה היה נוסע לביקור בניו יורק, בקרב חסידיו ומעריציו. בשנת תשס"ד, פתח בנו הרב דוד שלמה ישיבה קטנה בקריית אונגוואר.
גאב"ד אונגוואר האדמו"ר רבי מנשה קליין, היה ידוע מלבד תפקידיו כראש ישיבה בישיבות 'בית שערים' בברוקלין ו'אונגוואר' בירושלים, כפוסק וגאון אדיר ובעל מחבר של קרוב לחמישים ספרי שאלות ותשובות בנושאים הלכתיים המקיפים את כל חלקי השולחן ערוך.
בראש חיבוריו מפארים היום את עולם התורה סדרת הספרים 'משנה הלכות', בהם מובאים התכתבויות האדמו"ר עם גדולי ישראל בהלכה.
הרב קליין התכתב רבות עם הרב יעקב ישראל קנייבסקי (הסטייפלר זצ"ל). התפרסם בשל אלפי תשובותיו שיצאו בעשרים ואחד כרכים. הוא נודע כפוסק שמרן שייחס חשיבות עצומה למנהגי הונגריה. יצא בחריפות נגד המנסים לשנות מנהג הכלה לגלח ראשה וכיוצא בזה. פעם אף ביקש הפני מנחם ממנו שיוסיף בהזמנה לחופה משפחתית את הכיתוב 'ורעייתו', כדי שידעו האורחים שאף היא מזמינה אותם.
עם פטירתו של גאב"ד אונגוואר בכ"ט אלול תשע"א, ערב ראש השנה תשע"ב, הגאון הרב מנשה קליין זצ"ל, אבד אחד מגדולי האדמו"רים, פוסק הלכה ומקים עולה של תורה ביהדות החרדית.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.