נרצחה בדם קר ע"י מחבלים בפסטיבל המוזיקה בדרום. בת 30 בהירצחה, יהי זכרה ברוך.
10/08/1993 - 07/10/2023
מעיין, בתם של רחלי ויאיר מור, נולדה בכ"ג באב תשנ"ג (10.08.1993) בחולון. אחות תאומה למתן, ושניהם אחים צעירים של מיטל.
גדלה והתחנכה בחולון. למדה בבית ספר יסודי "אשלים" ולאחר מכן בגימנסיה על שם יצחק נבון ובתיכון "מקווה ישראל". נערה יפת תואר ותוססת שהייתה מוקפת בחברים, מוכרת ואהובה בשכונת ילדותה.
בת מסורה להוריה, אחות אוהבת ותומכת לאחותה ולאחיה התאום. כתבה אחותה מיטל: "עמדת לצידי ברגעים הכי קשים של חיי. את חלק ממני ולעד תישארי".
בסיום לימודיה שירתה בצבא. לאחר השחרור, למדה קרימינולוגיה במכללה האקדמית "בית ברל". במקביל, התעניינה בנפש האדם ובנשמתו, גילתה את עולם ה-NLP (מודל תקשורת בינאישית, חקר החוויה האנושית) ולמדה קורסים בנושא במכללה. כתבה אילנה, מדריכה בקורס שבו למדה: "אישה של אור שמורכבת מהמון רבדים קסומים. תוך כדי שלמדת בקורס שלי, לימדת אותי על אהבה, על הומור, על התמודדות עם קשיים".
בהמשך, למדה שמאות רכב, התמחתה ועסקה בתחום.
חלומה של מעיין היה להקים משפחה ולהפוך לאימא. הייתה דודה מסורה ואוהבת לאחייניה, שיחקה ופינקה איתם, "דודה מטורפת" כפי שהעידה על עצמה.
כתחביב, קראה בקלפי טארוט לסובבים אותה. בשעות הפנאי אהבה לשמוע את אביב גפן והג'ירפות ולהיות בחברת אנשים ומכרים. לאחרונה גילתה את עולם מסיבות הטבע והייתה מבלה בהן כמעט מדי סוף שבוע.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
מעיין נסעה באותו סוף שבוע עם חברים לפסטיבל "נובה" שהתקיים ליד קיבוץ רעים, ויחד עם עוד כשלושת-אלפים מבלים רקדה ושמחה. כשהחלה מתקפת המחבלים, היא נמלטה מהמסיבה והצליחה להגיע לכיסופים, אבל אז אבד עמה הקשר. היא הוגדרה כנעדרת ולאחר שבוע קיבלה משפחתה את הבשורה הקשה. בפסטיבל המוזיקה נרצחו למעלה מ-380 מבלים, וכארבעים ממשתתפי המסיבה נחטפו לרצועת עזה.
מעיין מור נרצחה על ידי מחבלים בפסטיבל "נובה" ליד קיבוץ רעים בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 30. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון. הותירה אחריו הורים, אחות ואח.
על מצבתה כתבו אוהביה: "זכרך לא ימוש מליבנו לעד" והוסיפו ציטוט מהשיר "יש לך אותך" (הודיה חיוט): "לכי עכשיו לזרוח כמו שמש, יש לך כנפיים תעופי רחוק".
כתבה רחלי אימה: "החיבור והאהבה בין אמא לבת, סדק שאי אפשר למלא והוא הנוראי והקשה ביותר. זה לא ייתכן שאת לא פה, זה לא ייתכן שכך נרצחת, פרח יפה שלי, השכלת להשאיר תמונה מכל רגע בחייך… ואני רואה אותך עומדת ואומרת: 'אמא, אני מקווה שביחד תתחזקו, תלמדו להתגבר, ולחיות את החיים כמו שהייתי רוצה שנחיה אותם ביחד... מעייני שלי פערת בור עמוק בליבי ילדה שלי אוהבת אותך ומתגעגעת. ילדה של נתינה, ילדה של אהבה, ילדה הכי יפה בעולם, איך אפשר לסכם אותך במילים?"
כתבה בת דודתה ספיר: "כמו כל חייך, גם הסוף היה מוגזם. מי אנחנו אם לא הדרמה, אה מעיין? סתם מוות פשוט בשיבה טובה לא הספיק, זה לא משקף את האישיות שלך. ילדה נצחית מהממת, יפיפייה! עם חיוך שובה וצחוק משוגע, עד שרעדו הכתפיים באותו מנעד. ילדה שחיפשה אהבה בכל פינה, הכירה לבבות ולא אנשים, ולא שפטה. ילדה עם פני בובה, שכל תמונה שלה יותר יפה מקודמתה... אני אוהבת אותך".
כתבה דניאל חברתה: "מעייני, היית תותחית, חדה, רגישה ומהממת. מרגישים את החיסרון שלך פה איתנו, ויש לקוות שאת במקום יותר טוב עכשיו. אוהבת ומתגעגעת בכל יום".
באתר האינטרנט להנצחת חללי העיר חולון נכתב: "מעיין תיזכר בלבבות אנשים אוהבים, שהתאחדו בזכותה ועבורה, כמי שבחייה כמהה והתפללה לחבר לבבות ונפשות של אחרים ובמותה התגשם חלומה. את צוואתה לאהוב ולהיות ביחד מקיימים הנותרים מדי יום ביומו".
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
2.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
