Yona Adam
פלי שלי, מפלוש, פליצי, פליצ'ולה
הלכת לי קרן שמש שלי.
הלכת למרות שלא נגמר לנו היום, הזמן, החיים והתוכניות שתכננו.
הלכת והשארת לכולנו עולם פחות מואר ולי כמעט חשוך.
רוצה עוד קצת לחבק אותך כפיות בבוקר במיטה,
לכסות אותך בכרבולית כשאת נרדמת לי בסלון,
לכבות לך את האור כשאת נכנסת לישון,
ואז להעיר אותך עם סיפור מצחיק שנזכרתי ברגע האחרון,
ובבוקר לשבת איתך על קפה ולפרש לך את החלום.
לשים לך שירים שאת אוהבת,
לבשל לפי הזמנה כשאת בדרך,
לצאת איתך להליכות ארוכות על החוף,
וללכת איתך לאיבוד במקומות חדשים על הגלובוס.
לחפור לך עם רילס של חתולים וכלבים,
לחלוק פופקורן ענק, ריבר וטישו בסרטים מרגשים,
ולצחוק על הכל ובעיקר על עצמנו.
תודה תודה שנולדת לי. תודה על 26 שנים נפלאות, שמחות ומאושרות.
זכות גדולה היתה לי להיות מאמא שלך וגם חברה שלך.
למדתי ממך לא מעט ושאבתי מאורך די כדי להאיר לי את שארית חיי שלא ישובו לעולם להיות כשהיו.
אני יודעת שאת דואגת לי עכשיו לא פחות משאני דואגת לך. כך נהגת תמיד, והכי שנאת לראות אותי עצובה. אני אהיה עצובה עוד הרבה זמן כי אי אפשר אחרת, אבל עם זאת מבטיחה שגם אחייך ואצחק בקול בכל פעם שאזכר בך/בנו וזה יקרה קרוב לודאי לא מעט. לנצח תחיי במוחי, בליבי ובכל תא ותא בגופי עד שניפגש שוב.
לפני שבועיים אני התקרבתי אלייך ואת התקרבת אלי ועפנו על זה שנהיה שכנות.
אז לא לדאוג חיים שלי, בסוף בסוף נהיה שכנות ממש קרובות, אולי אפילו קרובות מדי לטעמך 🙂 דאגתי לזה.
אוהבת אותך עד השמיים ובחזרה, והפעם על באמת.
עוד לא תמו כל פלאייך קרן אור יפה שלי,
ולאורך נפסע כולנו ברגל יחפה.
ראה עוד > >
Maayan Adam
כאן, בדיוק בנקודה הזו, מפל נרצחה. אימתנו את זה לפי התמונה האחרונה שהיא צילמה ממקום המחבוא מתחת למשאית ובעיקר בזכות כתם הסולר שנשפך עליהם כשהמחבלים ירו במיכל הדלק. באתי לתקוע פה דגל, בשבילה ובשביל כולנו
ראה עוד > >
Maayan Adam
חיכיתי לשנה הזו כל חיי, ואזכור אותה עד יום מותי
השנה שבה התגשם החלום הכי גדול, והסיוט התהומי
השנה שבה הפכתי לאמא ואיבדתי את אחותי
התאריך יתחלף בעוד כמה שעות
אבל אצלי שום דבר לא יזוז בחצות
כי אמשיך לדמיין בכל בוקר
שהיום השישי באוקטובר
ראה עוד > >
Margot Riemer
מינימי
מגיל קטן זיהינו שהלב שלך - לב של מלאך
רחום וחנון ואמפטי כל כך
כאב של אדם זר גרם לך לבכות כאילו זה האסון הפרטי שלך, ואפילו בקולנוע בכית ברמה שהתלבטתנו אם ללכת איתך
כבר כמה ימים אני צורחת לאלוהים
סנטימר ימינה והיינו עכשיו לידך בבית החולים
התפללנו
קיווינו לנס
אבל היה לך לב כל כך גדול
שהכדור פשוט לא יכל לפספס
נוחי, ילדה מלאך
ודעי שהדמיון ביננו נמשך
כי גם לי יש לי חור בלב
בצורה שלך
אוהבת אותך ואמשיך לדאוג לך לעד
אחותך הגדולה
ראה עוד > >
עיריית הרצליה
בצער רב התבשרנו על הרצחה של מפל אדם ז״ל.
מפל ניהלה את צהרוני אפטר סקול בבתי ספר יצחק שמיר ושז״ר בהרצליה.
כל מי שסיפר לנו עליה, תיאר אישה מדהימה, מוכשרת, פעילה ומלאת אהבת אדם ואהבה לילדים.
יהי זכרה ברוך.
ראה עוד > >
ביום ההוא נאלמתי דום
בהיתי במתרחש ולא האמנתי
מים רבים נשרפו באש גדולה
והילדה שלי, שאהבתי, רקדה אל מותה.
לא הייתי ולא עשיתי דבר
ידעתי הכל, ראיתי והבנתי הרבה ומזמן
אבל ביום ההוא לא הייתי נוכח, נעלמתי דום ודם.
אני אשם וגם לא, אבל כך וגם כך את כבר לא.
ילדה שלי קטנה, אהובה,
ירו בך למוות ממטר, שלולית של סולר ודם.
נותרנו עם סרטונים ותמונות קטנות,
פנים מתוקות ושער שגולש לאורכו כמפל שיבש.
פיסות של רגעים קטנים ואהבות שלא יבשילו
אין לי אותך, וזה לא ישתנה לעולם.
חושב שידעת בחייך כולם כמה אהבתי אותך ושהיית מאושרת ימים טובים ורבים, חיית כאילו אין לך מחר, עשית ופעלת במרץ ובידיעה שתחיי לנצח, עשית רבות כדי שמחר יהיה יום טוב מקודמו, השארת חותם בכל מקום ואדם שפגשת, וזו נחמה לי קטנה.
רוצה כמוך לחיות את חיי כאילו אהיה כאן לנצח.
המלחמה ההיא שתחילתה במותך טרם הסתיימה, מותך היה לשווא, חייך ממש לא.
לא עבורי ולא עבור רבים רבים אחרים, למדנו ממך תמימות, מתיקות, נחישות, אחריות ובעיקר אהבה, פשוט אהבה כנה וטובה שתישאר כאן הרבה אחרייך.
פסח הגיע, אני שומע על זה שנבחרנו..., שבכל דור ודור..., שמצילים אותנו מידם..., מה אגיד לך ממי, זה לא פשוט לשמוע את זה.
סליחה פלי, סליחה שלא הייתי שם, שלא חזיתי ולא ידעתי להיות צעד אחד לפנייך ביום הנורא ההוא.
את כל כך חסרה לי ממי, מתוקה שלי קטנה.
אני מתעורר כל יום בידיעה כי אינך ולא תהיי, וממשיך כתמול שלשום בחיי החדשים בלעדייך.
ושוב הפעם ביום שאחרי.
ביום ההוא נאלמתי דום
בהיתי במתרחש ולא האמנתי
מים רבים נשרפו באש גדולה
והילדה שלי, שאהבתי, רקדה אל מותה.
ראה עוד > >
ערן פוס מספר על מפל אדם ז״ל, טקס יום הזכרון 2024🇮🇱🥀
שבט פיסגה בארועי יום הזיכרון
מנציח את זכרה של מפל ז"ל
ראה עוד > >
בן זוגה, רועי שלו שהיה עימה במסיבה ברעים מספר:
"עצרנו את הרכב באמצע, כולם פרקו מהרכב והתחילו לרוץ בבת אחת. רצנו ביחד לאותו המקום פחות או יותר, מקום די מרכזי שקשור למסיבה, עם קונטיינרים, מג"ב וצוות אבטחה מהמסיבה. היינו שם ביחד, כולם קצת בהלם, ואז הגיע לשם צרור מקלצ'ניקוב שפגע לידנו בקונטיינר. כל אחד ברח לכיוון אחר. אני, מפל והילי, החברה הכי טובה שלנו שהייתה איתנו בסיוט הזה, רצנו במשך קילומטר-קילומטר וחצי, עד שנזרק עלינו רימון. עפנו מההדף. הבנתי שאנחנו מוקפים עוד רגע ב-360 מעלות. חשבתי: יאללה, להתפקס, איך אנחנו שורדים את הדבר הזה? אני לא לבד בסיפור הזה, אהבת חיי איתי והחברה הכי טובה שלנו".
"ראיתי שתי מכוניות, אחת קטנה ואחת גדולה. אמרתי למפל להיכנס מתחת לרכב הגדול ולהילי מתחת לרכב הקטן. נכנסתי ליד מפלי ועשיתי להן שיחה אחרונה, מהירה וקצרה: בנות, אנחנו מוקפים, בואו נעשה רגע נשימות. אנחנו רוצים לשחק אותה פני מתים. לא לדבר, לא לזוז, לשים טלפונים על שקט. הם יגיעו לפה כל רגע. הבנות הבינו את זה. מפל הסתכלה עליי, היא הייתה עם הפנים אליי. עשינו קצת נשימות כדי להירגע. כשהתחיל השקט המפחיד, הכי מפחיד בחיינו, אמרתי להן: בנות, מתחילים. מפל הייתה הכי ניחוחה שיש, יפה יותר מתמיד. היא אמרה: 'אני אוהבת אותך רועי', עצמה את העיניים - ואז התחיל הבלגן".
ברגעיה האחרונים מפל הייתה לצידו, מחובקת, שמעה שאתה אוהב אותה.
"זה מנחם. אתה שומע על סיפורי הזוועות שילדים עברו, ברחו על חייהם. התעללויות, חטיפות, אונס, טבח, ירי בכל מקום בגוף, שחיטה. התעללות ברמת השואה. כשהפרסומים, התמונות, הסרטונים וסיפורי הגבורה והזוועה ייצאו עם הזמן, אתם תבינו את גודל השואה הזאת. זה לא פחות משואה. למזלי, עד כמה שאפשר להגיד, מפל הייתה בזרועותיי, לא הורידה את העיניים ממני. כנראה שהיא נהרגה מכדור אחד ומהיר, לא סבלה, עד כמה שאפשר להגיד את זה. אמרתי לה כל הזמן שאני אוהב אותה. חיבקתי וליטפתי אותה עד הרגע האחרון".
וגם משתף על האהבה שלהם.
"היינו ביחד בפועל חצי שנה. עברנו לגור ביחד לפני שבועיים. זה סיפור אהבה יפה. כבר שנתיים שאני מאוהב במפל. הצהרתי את זה בפניה, היא נבהלה, לקחה כמה צעדים אחורה. עם הזמן חזרנו להיות מאוהבים ובאמת רצינו לחיות את כל החיים אחד לצד השנייה. זו אהבה כמו בסרטים, מי שהכיר יודע. כל יום קמנו מחדש והודינו לאלוהים על התקופה הכי יפה בחיינו. לא רצינו שזה ייגמר. גרמנו לאנשים שמסביבנו לרצות להיות בזוגיות, לרווקים האולטימטיביים גרמנו לרצות אהבה. היינו הזוג האידיאלי".
ראה עוד > >