מרים בן-פורת

אודות

נולדה ב-26 באפריל 1918 בוויטבסק שברוסיה וגדלה בקובנה שבליטא. היא עלתה לישראל בגיל 18 והוסמכה לעריכת דין ב-1945. היא מונתה בשנת 1958 לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים והיתה האישה הראשונה שכיהנה כנשיאת בית המשפט המחוזי, תפקיד אשר לו התמנתה בשנת 1975.

שנה אחר כך הפכה לאישה הראשונה שמונתה לשופטת בביהמ"ש העליון. כשופטת בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון קבעה תקדימים רבים. ארבע שנים לאחר שפרצה את מחסום המיגדר בבית המשפט העליון כבר היתה בן-פורת שותפה לפריצת דרך דרמטית ומכרעת בהגנה על כבוד האישה וחירותה - התקדים שבו הורשע לראשונה בעל באונס אשתו.

לאחר פרישתה מכס השיפוט, ב-4 ביולי 1988, מונתה לתפקיד מבקר המדינה בהיותה בת 70. היא עמדה בראש מוסד מבקר המדינה במשך עשור, ובעקבותיו נחשבה לוחמת אמיצה בשחיתות הציבורית.
בתקופת כהונתה כמבקרת המדינה, היוותה בן-פורת גורם בעל השפעה ופעלה למינהל תקין בכל מוסדות השלטון. היא נחשבה כמי שיצקה תכנים חדשים למוסד המבקר, וכמי שעוררה את המשרד להיות בעל תפקיד אפקטיבי במלחמה בשחיתויות השלטון והמנהל הציבורי
בין השנים 1983 ל-1988 כיהנה בן פורת כמשנה לנשיא בית המשפט העליון דאז, מאיר שמגר. בשנת 1991 הוענק לה פרס ישראל על מפעל חיים ובשנת 2004 - תואר "יקירת ירושלים".

בן פורת, אשת הברזל שעשתה היסטוריה, נחשבה ל"אימת הפוליטיקאים" כאשר הובילה בתפקידה כמבקרת המדינה את המאבק בשחיתות הציבורית. היא אילצה את המפלגות לפרסם את שמות התורמים להן.
בשנת 1991 הוענק לבן-פורת פרס ישראל למפעל חיים. בשנת 2004 הוענק לה התואר "יקירת ירושלים".
מרים בן-פורת הלכה לעולמה ב-26 ביולי 2012 בגיל 94