אביו
"אין אב מעיד על בנו, אבל כדי שיצא מזה חיזוק לעילוי נשמתו, הוא היה דמות של בן עליה אמיתי, אם בחור רוצה לראות איך נראה בחור שלומד, ובשמחה, רציני ולא עצוב, מאיר פנים לכולם, חביב על רבותיו ועל כל חבריו, היה מביט במוישי שלנו, הייתי רוצה שיכנס כאן לרגע לבית, ואנשק את הספר תורה הזה שגדל כאן, ושיחזור למקומו למעלה"
ראה עוד > >
מתוך כתבה שנכתבה ביתד נאמן
ליל שישי האחרון, ליל ל"ג בעומר, בבית משפחת בן שלום ברחוב הרב הירש בבני ברק עולים על יצועם. הם יודעים שבנם משה מטובי ובחירי ישיבת פוניבז' נסע לשפוך צקון שיחו על יד ציון הרשב"י. הוא אמר להוריו, כי רוצה כעת בבואו בברית השידוכים להתפלל 'על זאת יתפלל אליך כל חסיד לעת מצוא' שיזכה לבנות בית נאמן כלבבו.
בשעת בקר, האב, הגאון ר' רפאל שליט"א מראשי ישיבת 'ברכת אפרים' לצעירים מתעורר מחלום נורא. הוא שוכב על מיטתו בביתו, ולפתע בחלומו המיטה נשברת ומתחתיה יש נפטר ל"ע. הוא מתעורר בבעתה, ושומע מבתו שתחי' שהיתה גם במירון בלילה על הטרגדיה הנוראה. הוא יודע שבנו היה שם, וליבו מחסיר פעימה. בני המשפחה מתקשרים למכשיר הטלפון של הבן יקיר, ואין מענה... מתקשרים לבתי החולים בצפון, ולא הגיע אליהם כזה שם...
משפחת בן שלום מתגוררת בשיפולי גבעת הישיבה דפוניבז', ועוד חברים מבני ישיבת פוניבז' שהיו להבחל"ח עם חברם במירון בשעת הטרגדיה, באו וסיפרו את הגרוע מכל ואז האבא הבין את החלום. הם ספרו עוד, שכשמשה הרגיש שאין לו אוויר ונשימה, הוא החל לומר בקול רם 'שמע ישראל' ווידוי ויצאה נשמתו בטהרה... מאפה ידע את נוסח הוידוי בעל פה?
בין כתביו המרובים שאת חלקם מראים לי בבית האבלים, מצאו נוסח וידוי וביאורו בראשי תיבות שנכתב בכתב ידו של מוישי. בחור שהיה עסוק עם כתיבת 'וידוי' וביאורו, הנוסח היה שגור על לשונו של אביו.
ראה עוד > >
באותו לילה נורא, ליל שישי, מתקיימת "חבורה" קבועה לקבוצה של בני עליה מיוחדים מישיבת פוניבז', בבית רבם הגאון רבי דוד מילר שליט"א. הגר"ד שליט"א סיפר כשבא לנחם, כי הוא בחר במוישי שישתתף בחבורה, גם כי הוא היה המחייה את החבורה בסברותיו הנעימות, וגם כי כשאמרתי דבר וראיתי שפניו קורנות, זה היה ה'מצפן' שלי שהדברים ראויים להאמר, אמר רבי דוד מילר שליט"א. החבורה מתקיימת מדי 'ליל שישי' כמה שעות.
ובשבוע זה, רואה הגר"ד מילר כי ויפקד מקום משה. הוא מרגיש שהדברים לא 'זורמים' והוא מסיים את ה'חבורה' מוקדם מהרגיל. סמוך לשעה אחת בלילה... באותה שעה בדיוק שנשמתו של מוישי הספוגה בדברי תורה עולה לישיבה של מעלה...
ראה עוד > >
רבי ברוך דב שליט"א
"אין לנו כח לבכות, קינדערלאך נבכה יחד, הקב"ה ירחם עלינו, כל אחד יחפש מה הוא חטא, על זה באה כל התוכחה שהקב"ה הלך איתנו בחמת קרי, נחזור בתשובה קינדערלאך, כל אחד יחשוב מה! מה קרה ולמה זה קרה לנו, מה עשינו, כולנו נלמד יותר טוב... לא להישבר לא! זה לא רצון ד', הוא נתן מכה, תחשבו כל אחד מה לעשות, להתפלל יותר טוב, ללמוד יותר טוב, להתעניין בסוגיא יותר טוב, לשמוע את השיעורים יותר טוב.
טייערא קינדערלאך, איני יכול..... רק לבכות, כבר סיפרתי לכם: אני הייתי בהלויה של רבי חיים עוזר בוילנא, המרחשת כבר היה זקן, זקן מאוד, הוא היה ראשון המספידים, הוא עלה על הבימה, אני הייתי שם בחלון ראיתי את הכל, והתחיל לבכות, ובכה ובכה כעשר דקות, וירד מהבימה, לא היה לו כח לומר אפילו מילה אחת, רק לבכות."
ראה עוד > >
אחד מבני המשפחה
כעת, זה השעה שמוישי היה מגיע הביתה. כל יום ששי, הוא לא ביטל את זמנו, בימי שישי הארוכים של הקיץ, היה יושב בביהמ"ד 'הליכות חיים' ברחוב ראב"ד, לומד וכותב חידושי תורה, ובשעה הזו, שעה קלה לפני כניסת שבת, היה מגיע הביתה כשהוא מרומם בקדושת התורה, להתארגן לשבת. בשעה הזו, הוא כעת נטמן
ראה עוד > >
אחד החברים
הקב"ה רצה לחזק את בני ה'ועד' שלנו, את מי הוא יקח כדי לחזק ולעורר אותנו, אם לא את מוישי בן שלום!
ראה עוד > >