3
ראה עוד > >
משה הרש רידלר הי"ד
משה הרש רידלר, בן 91 מחולית, שרד את הגרמנים הנאצים, נרצח על ידי ערבים מעזה.
16/12/1931 - 07/10/2023
אודות
משה ז''ל נולד בעיירה הרצה, שברומניה בשנת 1931.
בגיל 9 ,נשלח עם שתי אחיותיו והוריו למחנה עבודה .
בגיל 11, שמע קבוצת נערים המתכננים לברוח מהמחנה וביקש להצטרף אליהם למרות שבתחילה סרבו לקחת אותו איתם מפאת גילו הצעיר. הוא התעקש ואמר "באם לא תקחו אותי איתכם, אני אהיה מוייסר! הנערים התרצו ובתנאי שבבריחה כל אחד יפנה לדרכו מבלי להיות תלוי בחברו.
משה רץ כ-40 ק"מ ללא מים, עד שאפסו כוחותיו והתעלף בשדה . השדה היה שייך למשפחה אוקראנית אשר חסה על חייו. כשהתעורר התחמם משה לצד הקמין שחימם את בית המשפחה. בני המשפחה דאגו להלביש אותו בבגדי המקומיים והציבו אותו כרועה הבקר. בבקרים יצא עם הבקר למרעה ולקראת ערב חזר עם הבקר בחזרה. משה היה חכם מאוד, הוא שמר על עצמו ודאג להראות כמקומי לכל דבר. לכן, כאשר הוא נתקל בנאצים היה מנופף להם לשלום וחייך.
בסיום המלחמה, חזר לעיירה הרצה, ישב על מדרגות בית הכנסת 4 ימים עד להגעתו של אביו זליג. זליג לא הפסיק לחפש את בנו משה וכשנפגשו שניהם התרפקו אחד על כתפו של השני, בכו והתחבקו.
אמו של משה, פרל, בת ה - 48 והאחות מינה, בת ה - 15, לא שרדו במלחמה. הן מתו במחנה העבודה ממחלת הטיפוס.
בשנת 1951 משה עלה ארצה לבדו והתגייס למשמר הגבול. במשמרות דאג ללמוד קרוא וכתוב, הוא לא ויתר לעצמו, הוא היה מעתיק מעיתונים את המילים וכך למד עברית. הכיר את פיה לבית שלוסר מנוה ירק, השניים נישאו ונולדו להם שלושה ילדים; יוסי ,פנינה וצליל.
ארבע שנים לאחר מכן, אביו ואחותו של משה, זליג ופאני ששרדו את השואה עלו גם הם ארצה.
בשנות השישים עבר משה לשרת במשטרת ישראל כרכז מודיעין במדור המרכזי בתל אביב.
בשנת 1991 עבד בסוכנות היהודית ,השתתף במבצע שלמה ותרם לעליית יהודיי אתיופיה לישראל.
השתיקה יפה, וקצרה היריעה לתאר את המבצעים הרבים בהם היה שותף. נסתפק בכך שהוא תרם רבות להצלת יהודים רבים בעת הברחתם לארץ ממדינות ניכר.
משה ופיה הקימו משפחה לתפארת! המשפט הנפוץ שהיה שגור בפיו היה:
"אם יש לך במה להתגאות תתגאה!" הוא דאג לפלפל את המשפט על ידי הוספת קריצה ואמר.... "יש לי על מה!"
בגיל 91 בשבת של שמחת תורה קודש ב -07.10.23 למיניינם, נרצח בביתו בקיבוץ חולית. הוא נרצח בגלל הסיבה בגינה נרדף כילד, אותה סיבה שהביאה למותן של אימו ואחותו בשואה. הוא לא חטא, לא פשע, לא הזיק, הוא פשוט נולד יהודי! משה היה חביב ואהוב על חברי הקיבוץ שהעניקו לו את הכינוי "הסבא של הקיבוץ" וזאת בגלל החום והאהבה שהפיץ לכל מי שנקרה בדרכו.
לנו הותיר, געגוע ובור ענק בלב! הוא חסר מאד לכולנו! שיחות הטלפון, המילים הטובות שחיממו את הלב ... הריקנות בשעות המדויקות של הטלפון בבוקר ולקראת הערב... יוסי לרגע אומר לעצמו אני צריך להתקשר לאבא ופתאום מתאפס ודמעה מבצבצת ...
לא חלמנו שכך נפרד מאהוב לבנו שנרצח ע"י בניי העוולה.
הי"ד
משפחה
×
![]()
גלריה
