משה ויטנברג ז"ל

אודות

נולד בשנת תקפ"ה-1825 בוויטבסק שברוסיה, לראובן ויטנברג, חסיד חב"ד, סוחר נכבד ועשיר מוויטבסק. קיבל חינוך יהודי מסורתי ב"חדר" ובישיבה, ובנוסף למד דקדוק עברי. נישא לחאשע לבית זלקינד. שלוש שנים לפני פטירתו נישא לאלמנה. בשנת תרמ"ב (1882) עלה לארץ ישראל יחד עם בן אחיו, ברוך מרדכי ויטנברג והתיישב בירושלים. בעלייתו הביא עמו הון עצום של כחצי מיליון רובלים. בירושלים החזיק בבנק פרטי, ועמד בקשרי מסחר עם בנקים גדולים בפטרבורג בירת רוסיה. כמו כן עסק במסחר בניירות ערך ממשלתיים רוסיים, ושל חברות רוסיות שונות, בבורסה של פטרבורג.
היה חשוך ילדים, ולכן החליט להשקיע את הונו בהקמת בתים ושכונות בירושלים. השקיע את הונו בהקדשים ברובע המוסלמי, בעיר החדשה ובסביבות ירושלים. הקים את ישיבת "תפילה למשה". בשנת 1884 הקים את שכונת בתי ויטנברג. אחר-כך קנה שטחים גדולים שעליהם נבנתה שכונת הבוכרים.
לוויטנברג הוצעה החצר שנודעה בכינויה "לוקאנדה" אשר שימשה בעברה כבית-מלון. השגריר האוסטרי תיאר את החצר: "החצר היפה ביותר בעיר העתיקה בירושלים". בעיצומו של המשא ומתן בין ויטנברג לבעל השטח, קנתה הפטריארכיה הלטינית את המתחם. הוא לא נואש והצליח לרכוש את הבית מהפטריאך בתוספת של 1,000 נפוליאון זהב על מחירו המקורי של המקום.
במשא ומתן בין ויטנברג לפטריארך תיווך אליעזר בן-יהודה, ששימש מתורגמן ביניהם.
אחרי פטירתו התמנו כממלאי מקומו ר' מאניס ווערעוולעאנסקי ור' מרדכי שלאנק.