משה-יהודה גוטמן ז"ל

אודות

משה (אנדרש), בן אליזבט (מלכה) וצבי (שנדור), נולד ביום י"ב בתשרי תשט"ו (8.9.1954) בבודפסט שבהונגריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1964. את לימודיו היסודיים השלים בבודפסט ואחר כך המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון ע"ש אריה תגר באשקלון. כבר בילדותו התבלט כבעל מוח חריף וכתלמיד מוכשר ושקדן. על שקדנותו זכה מדי שנה בפרס שהוענק על ידי בית-הספר ובפרס נוסף לתלמידים מצטיינים, שהוענק על-ידי משרד הביטחון ההונגרי. כאשר עלה ארצה והוא בן עשר, השתלב במהירות בחברת התלמידים, והצטיין בלימודי היסטוריה ואנגלית. תחביבו העיקרי היה המוסיקה, הוא למד נגינה בפסנתר מגיל שש באקדמיה למוסיקה של בודפסט. תחביב זה לא הפריע במאומה ללימודיו, והוא זכה בתעודת הבגרות בציון 9 כמעט בכל המקצועות. אך יותר מכל אהב שני מקצועות - פיזיקה ומתמטיקה. לגביו היו אלה מקצועות עיקריים בתחום תוכניותיו לעתיד והוא תכנן ללמוד פיזיקה גרעינית לאחר השחרור מהשירות הסדיר.

משה גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 ולאחר שהשלים סדרת קורסים בבית הספר לשריון, הוצב ביחידתו בתפקיד תותחן טנק. בימי החופשה מהצבא עזר לאביו בעבודה במוסך. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, נשלח משה עם כוח שריון לגזרה הדרומית של תעלת סואץ. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), נפגע הטנק שלו ומשה הצליח להיחלץ, אך נפגע ונהרג בהתפוצצות שארעה בסמוך למקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשקלון. השאיר אחריו הורים ואחות, לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

באזכרה שנערכה בבית-הספר התיכון שלמד בו, הספיד אותו אחד מחבריו: "אנדרש, הגאון המתמיד, שהפתיע תמיד בהערותיו, שזכה בציונים מזהירים - למרות שלעולם לא למד בצורה מסודרת. הבחור שפטפט על עולם ומלואו בשיעורי היסטוריה ואנגלית, שארגן ערבי-נגינה והשקיע במוסיקה אהבה וכישרון, הצעיר ששקע במחשבה מתמדת על עתיד העולם והאנושות והיה כה סקרן לדעת מה תלד ההתפתחות הטכנולוגית המהירה - נפל ביום הראשון של מלחמת יום הכיפורים. יהיה זכרו ברוך".


*נלקח מידע מאתר יזכור* יזכור - עמוד הבית (izkor.gov.il)