משה מאיר יוסקוביץ בר יוסף ז"ל

אודות

משה, בן יהודה אריה-לייב וציפורה-פייגה, נולד בכ"ט באב תרצ"ב, (30.08.1932), בקונסק, פולין. אח לצבי ולגאולה. הוא עלה לארץ עם הוריו בשנת 1935, בהיותו פעוט בן שלוש. גדל והתחנך בתל אביב, ולתקופת מה עבר ללמוד בירושלים.

משה שירת בצבא, בסדיר ובמילואים, ביחידת הרבנות הצבאית. הוא זכה במספר אותות הצטיינות, הודות למסירותו ודבקותו בתפקידו, ביחידה של חברה קדישא. בכל עת דבק במשימתו, להביא כל חלל של צה"ל לקבר ישראל.

משה היה איש חם ואוהב אדם, שתמיד היה מוכן להושיט יד לעזרה בשעת הצורך. חבריו אהבו וכיבדו אותו. איש ספר היה, בכל שעה ובכל רגע למד ושינן את תלמודו וקבע עיתים לתורה. משה היה מבכירי ישיבת פוניבז' בבני ברק.

הוא היה איש משפחה טוב ומסור להוריו, לאשתו מינה, ולחמשת ילדיו: דב-מנחם, חנה-נחמה, רוחמה, גאולה-רבקה ויהודית. המשפחה גרה בתל אביב, ומשה עבד כמנהל מפעל טכסטיל "אריגי דן", באזור התעשייה של בני ברק.

בכ"ד באלול תשל"ט, (16.09.1979), לקראת ליל סליחות הראשון, נסע משה לירושלים, לבית מדרשו של הרבי מגור. בהמשך אותו ערב בנו לקח את הרכב על מנת להגיע להר הזיתים כדי להשתטח על קברות צדיקים. ליד כנסיית גת שמנים, התנגשו ערבים במכונית והרכב יצא מכלל פעולה.

משה הגיע למקום והמתין לבדו לבואו של רכב גרר, למרות הסכנה. (זמן מה קודם לכן, נרצח חייל באותו מקום כשחיכה לטרמפ). בעודו מחכה לעזרה, הגיחו מתוך החשיכה שלושה מחבלים תושבי כפר סילואן, ירו במשה והרגוהו.

משה היה בן 47 במותו. הותיר אישה וילדים, אח ואחות. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בהר הזיתים, ירושלים.