נחום נפתלי רזניק ז"ל

אודות

נחום, בן ציפורה תבדל"א ויעקב ז"ל, נולד ביום א' באב תשי"ד (31.7.1954) בחיפה. הוא סיים את לימודיו היסודיים בחיפה בבתי-הספר "קישון" ו"גבריאלי", ואת לימודיו התיכוניים סיים בבית-הספר "תיכון חדש", אף הוא בחיפה. כבר בבית-הספר היסודי הצטיין נחום בהתנהגותו ובהישגיו, גם בלימודים וגם בפעילות חברתית. לבית-הספר התיכון נכנס כשמלגה לתלמידים מצטיינים בידו. שטחי התעניינותו ופעילותו היו רבים. הוא היה ילד עירני והגיב באורח פעיל על המתרחש סביבו, לכן טבעי הדבר שהפך עד מהרה דמות מרכזית בכיתה. תמיד נהג להביא הביתה ספרות טובה, והיה שקוע בקריאה שעות ארוכות, לאחר הלימודים, כשמוסיקת פופ או יצירות קלאסיות נשמעות מן המקלט או מן הגרמופון שלו. לרוב היו חברים מהכיתה לומדים אתו, או מקשיבים למוסיקה, או משחקים שח-מט, לאחר שהכינו את השיעורים. נחום הספיק גם לעזור לאחיו ולהוריו. לאחיו עזר בלימודים ולהורים עזר במילוי חובות הבית. כל אשר עשה, עשה בתשומת-לב ובאחריות. נראה היה, שהכול בא לו בקלות, כמו "מהשרוול", והוא גרם נחת והביא כבוד להוריו ולכל בני משפחתו. הציונים שהוענקו לו בבית-הספר התיכון היו בממוצע של תשע, ובמגמה הריאלית-מתמטית לא היה זה הישג שכיח. בעת ובעונה אחת עם הלימודים שם, השתתף בלימודי-חוץ בטכניון, במקצועות הפיסיקה, הכימיה והמתמטיקה. בחופשת הקיץ היה נוסע לאוניברסיטת ירושלים, כדי להשתתף בחוגים למחשב ולחשבון.

נחום גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 וביקש במפורש לשרת בשריון, ואמנם הוצב כרובאי חרמ"ש בחיל השריון. הוא ידע כמה קשה לקבל מה שרוצים בצבא, ולכן העריך מאוד את ההיענות לבקשתו, ונהנה מכל רגע בתקופת שירותו. במכתבים הרבים ששלח אז להוריו השתקפה התלהבות מן המתרחש בחייו החדשים. בכך גם נסך ביטחון ועידוד בהוריו ובאחיו, שנשארו בבית. הוא שאל על כולם ושלח דרישות שלום חמות למכריו. עם התלאות והקשיים שבחיים במדבר השלים ברצון, וניסה להפיק גם מכך קורת רוח ותועלת. כל גישתו לחיים הייתה אופטימית ביסודה, ומטבעו היה שמח, עליז ואסיר תודה. במלחמת יום-הכיפורים השתתף נחום בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בקרב שהתחולל מול קנטרה ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), לחילוץ מעוז שהותקף על-ידי חיילי חי"ר מצרים, נפגע נחום ונהרג בניסיון אמיץ לצאת בנגמ"ש לעזרת הנצורים. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אם, שתי אחיות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו הישיר: "היה לוחם מעולה, בעל ידע טכני רב, לחם באומץ לב ובחירוף נפש. ביצע את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו;" במכתבו של שר הביטחון משה דיין להורים נאמר: "נחום היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".


*נלקח מידע מאתר יזכור* יזכור - עמוד הבית (izkor.gov.il)