נעם ליבוביץ

אודות

נעם, בת גלית ושלמה חיים, נולדה בישראל בז' באב תשנ"ה (03.08.1995), אחות קטנה להילה ולמשה,
כשהייתה כבת ארבע נולדה אחותה שירה, .
לאחר הרצחה נולדה אחותה נריה שמחה.

נעם נולדה בחדרה, בגיל צעיר עברה עם משפחתה לכמה שנים לארצות הברית, שם עשו הוריה בשליחות. כששבו לישראל הם התגוררו בפנימיית "ימין אורד" בחוף הכרמל, שם עבדו שני ההורים. נעם למדה בבית הספר הממלכתי-דתי ניר עציון . שרה במקהלת בית הספר, והייתה חניכה בתנועת הנוער "בני עקיבא".

נעם הייתה ילדה מיוחדת, שידעה לשבות בקסמה את כל מי שרק הכיר אותה. ילדה שמחה, שלכל מקום אליו הגיעה הביאה רוח של שמחה ועליצות. בשמחת החיים שלה העניקה לכולם הרבה אהבה ושמחה. מעולם לא בכתה או התלוננה, חיוך תמידי היה נסוך על פניה, שובבות של ילדות מאושרת ונטולת דאגות.

בכל אירוע הייתה נעם הרוח החיה, בלתי אפשרי היה להתעלם ממנה. תמיד ידעה להביע את דעתה ולעמוד על שלה. היא לא התביישה לומר את שלה גם בחברת מבוגרים, בטוב ליבה ידעה לגשר על פני שנים ודעות ובין חבריה היו ילדים, נוער וגם בוגרים.

נעם הייתה ילדת טבע. אהבה את המרחבים הירוקים, לטייל בחיק הטבע ולטפס על עצים. אספה וטיפלה בכל מיני חיות: פרפרים, צבים, ציפורים, כלבים וחתולים.


בבוקרו של יום שלישי י"ז בסיוון תשס"ג חגגה משפחת ליבוביץ את יום ההולדת של שירה. אחר כך נעם, תלמידת כיתה ב', החלה בכתיבת הזמנות למסיבת יום הולדתה השמיני המתקרב. בערב נסעה המשפחה לחגיגת בר מצווה בירושלים, ונעם, שאהבה שמחות ומפגש עם משפחה וחברים, נהנתה מאוד. בדרך חזרה מירושלים היא שרה לעצמה שיר שלמדה בבית הספר, "לכל אדם יש משאלות... ענני ה' ענני ה' שמע את תפילתי..." עד שנרדמה בספסל האחורי לצד אחותה.

ביום שלישי בערב, י"ח בסיוון תשס"ג (17.06.2003), פתחו מחבלים שהמתינו במארב סמוך לצומת אייל (מצפון לקלקיליה) בירי רובים לעבר הרכב של משפחת ליבוביץ, שנסעו בכביש חוצה ישראל (כביש 6) בדרכם מירושלים לביתם. 12 כדורים חדרו למכונית, רק כדור אחד פגע. הכדור פגע בנעם שישנה במושב האחורי והרגה.

אותו כדור גם פצע את אחותה הקטנה, שירה. נעם, שתמיד שמרה על שירה, הגנה גם הפעם על אחותה הקטנה, אך הפעם זה עלה לה בחייה.

בת שבע שנים ועשרה חודשים בהירצחה. נעם הותירה הורים, אח ושתי אחיות, משפחה המומה ומאות חברים וידידים שאור שמחתה נגע בנפשם. הובאה למנוחות בבית העלמין בניר עציון.