סימונה רודין ז''ל

אודות

סימונה, בת אירינה ומרק, נולדה בליטא בד' באלול תשמ"ג (13.08.1983). היא עלתה לישראל עם משפחתה בחודש אפריל 1987. למדה בבית הספר "רביבים" ובתיכון "קוגל" בעיר חולון. כן השתלמה בבית הספר "אנקורי" בראשון לציון.

סימונה הייתה נערה יפיפייה, בעלת חיוך ענוותני. היא אהבה לצחוק, לרקוד ולבלות עם חברים. עיניה הכחולות הילכו קסם על סובביה, כך שלסימונה לא נותר עוד צורך להכביר מילים… כל מי שהכירה יודע לספר על טוב לבה ועל נאמנותה הבלתי מתפשרת. על כך שתמיד טובת האחר עמדה לנגד עיניה – תמיד הייתה נכונה לתת ואף פעם לא לקחת.

בערב שישי י"א בסיוון תשס"א (01.06.2001) יצאה סימונה לבלות בדיסקוטק "דולפי" הסמוך לדולפינריום בתל אביב. סמוך לחצות, בשעה שעמדה בתור לדיסקוטק, התפוצץ מטען חבלה אשר נשא על עצמו מחבל-מתאבד פלסטינאי. בפיגוע זה נפצעו רבים ו– 21 בני אדם נרצחו, רובם צעירים שטרם מלאו להם 18 שנה. סימונה נרצחה במקום.

סימונה הייתה בת 18 במותה, הותירה הורים. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין ירקון בתל אביב.

חבריה הרבים של סימונה כתבו דברים לזכרה. כתבו חברותיה יוליה וינה: "'שלוש המוסקיטריות' – כך היינו קוראות לעצמנו (ינה, יוליה וסימונה ז"ל). אין בפינו מלים לתאר את הכאב על אובדנך. היית החוליה המשלימה שלנו, ובלעדייך אנו מרגישות שחלק גדול מאיתנו חסר. השארת מאחורייך את כל הזכרונות, החוויות שחווינו יחד.

היו לנו כל-כך הרבה ציפיות לעתיד ובמיוחד לקיץ, בו היית אמורה לחגוג את יום הולדתך ה– 18 שכל-כך ציפית לו! כל הזמן ציינת שהחברות שלך איתנו זאת התקופה המאושרת בחייך, וכמובן שגם בחיינו. תמיד התרכזת באושר שלנו, איך לגרום לנו אושר, איך יהיה לנו טוב, איך אנחנו נצליח. ורק אחר-כך דאגת לעצמך.

את ואביך מרק גרמתם לנו להרגיש כמו משפחה אחת גדולה. ובשעת צרה, תמיד היית הראשונה שנחלצה לעזרה. במותך, סיפר לנו אביך מרק, היית כל-כך יפה, לא הייתה עלייך אפילו שריטה קטנה ואף לא דמעה! מתת עם עינייך הכחולות פקוחות לרווחה, אם רק היית קצת יותר חזקה... נולדת יפה, ומתת יפה, וכך גם נזכור אותך. את תישארי בלבנו לעד!"