בת הזקונים של מירה ופנחס צבי. נולדה ביום א' באייר תשס"ד (22.4.2004) במושב גילת שבצפון הנגב. אחות לאביה, איתי, אופיר ואיתמר.
אביב מרגלית - שמה השני ניתן על שם סבתה מצד האמא - גדלה והתחנכה בגילת. למדה בבית הספר היסודי הדתי "נחלים" בקרית החינוך של המועצה האזורית מרחבים הסמוכה לאופקים, ובבית הספר התיכון "מקיף אזורי מרחבים", במגמת פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואלקטרוניקה.
אביב היתה נשמה גבוהה וטהורה, ילדה של אור, של אהבה ונחת. ילדה יפהפייה, צנועה ואהובה, נעימה מלאת קסם, מלאת נתינה ורגישות יוצאת דופן לכל הסובבים אותה ומגיל צעיר גילתה איכפתיות ורצון רב לעזור.
כבר כשהייתה בגן הילדים תיארו הגננות כיצד היא נוהגת לסיים את הפעילויות ביסודיות ובמהירות כדי להציע להן עזרה עם שאר הילדים. מגיל צעיר הצטרפה לאימה בהתנדבויות שונות במושב, כדוגמת פעילויות עם ילדים ונוער, קשישים ואירוח חיילים במבצע "צוק איתן" (יולי-אוגוסט 2014). אביב הייתה אז בת עשר בלבד, אך על אף גילה הצעיר, סייעה רבות לאימה, עמה היה לה קשר קרוב במיוחד.
כילדה בגן אביב סיפרה שהיא אוהבת את הצבע השחור. כשנשאלה למה, אמרה: "כי הוא נשאר לבד בקופסה ואף אחד לא בוחר בו". אמירה זו מאפיינת את היכולת שלה להסתכל ולנתח ברגישות את סביבתה, להתייחס לחוסר ולקושי של האחר ולעשות מעשה. לעשות את הצעד הנדרש כדי לשנות. כזאת רגישה היא הייתה כלפי מי שחלש, מי שהוחרם על ידי ילדים בכיתה, כלפי סבא וסבתא ועוד. רגישות זו הייתה דרך חיים ואיפיינה אותה במשך כל חייה ועד רגעיה האחרונים.
בכיתה א', החליטה ללכת בעקבות אחיה הגדולים, שניגנו בגיטרה, כינור ופסנתר, והחלה ללמוד נגינה בכינור בקונסרבטוריון. כשהייתה בכיתה ד', כאשר התאכזבה לשמוע שלא התקבלה לנגן בקונצרט האזורי, בעקשנות ושקדנות רבה ותוך דבקות במטרה, המשיכה להתאמן מדי יום על נגינתה, ובסופו של דבר השתתפה בקונצרט.
בעקבות זאת, למדה שבעזרת השקעה ועבודה קשה היא יכולה להשיג כל מה שתרצה, ומאז נהגה להציב לעצמה יעדים ולערוך רשימות מפורטות של משימות ותוכניות.
אביב התמידה בלימודי הכינור במשך עשר שנים. וככל שבגרה ובמקביל, החלה לנגן בכוחות עצמה גם על פסנתר ועל גיטרה שהיו בסלון הבית.
גם בתיכון השקיעה והצטיינה בלימודים אך התקשתה בלימודים לחמש יחידות בגרות במתמטיקה. אביב סירבה להרים ידיים, השקיעה והתמידה בלימודיה כדי לצלוח את האתגר. בסופו של דבר, בחודש האחרון ללימודים, עברה למסלול של ארבע יחידות, למדה לבדה את החומר למבחן וקיבלה ציון גבוה מאוד. על אף שלא השיגה את היעד הראשוני שהציבה לעצמה, היה לה חשוב לדעת שניסתה הכול ועשתה את מירב המאמצים. הייתה לה תובנה בוגרת שהתהליך והדרך חשובים לעיתים יותר מהתוצאה.
השקעתה הרבה בלימודים לא באה על חשבון תחומים אחרים בחייה. היה לה מאוד חשוב להצליח בבית הספר, אך ידעה לשמור על פרופורציות והקפידה להשאיר מקום גם למשפחתה, לחברותיה ולשלל תחביביה.
בתקופת בית הספר היסודי, הייתה פעילה מאוד בתנועת "בני עקיבא" והשתתפה בפעולות פרוייקטים ומחנות.
בתחילת לימודיה בתיכון התאהבה בתחום האפייה, נהגה לאפות מאפים מיוחדים בעיקר עוגות ועוגיות מושקעות ולצלם אותם, והיה לה מדף במטבח עם ציוד אפייה שהיה שייך רק לה.
בזכות תחביב זה אביב פתחה קבוצת וואצאפ משפחתית "רשימת קניות" שהחליפה את הפתקים על המקרר בבית, שם רשמה את רשימת המצרכים לצרכי האפייה ושם הרגילה את כל בני המשפחה לרשום את הקניות הדרושות.
את שנותיה האחרונות בתיכון חוותה בצל מגפת הקורונה (2020-2021) שבעטיה נערכו חלק גדול מהשיעורים מרחוק, באמצעות תוכנת ה"זום". גם מבחני המיון שעברה לקראת שירותה הצבאי נעשו בחלקם מרחוק.
אביב שאפה לשרת בתפקיד משמעותי, אהבה לצפות בתוכניות על המוסד, על ריגול ומודיעין, ולהיחשף לתחקירים, וחלמה להתגייס לחיל המודיעין. אחרי מספר מבחנים, קיבלה שיבוץ לתפקיד תצפיתנית בחיל האיסוף הקרבי. כהרגלה, ערכה מחקר יסודי על התפקיד, הכינה רשימות של בעד ונגד וכן רשימות מפורטות של משימות והכנות לקראת הגיוס.
למסיבת הגיוס שנערכה בביתה, הגיע רב שבירך אותה. הוא סיפר כי עשור קודם לכן, נכח באזכרת ה-30 של הסבתא מצד האבא, וציין שבזמן שכולם בכו והתחבקו עם הוריהם, אביב בת התשע הרימה את ראשה, ראתה את הרב מזיל דמעה ושאלה את אימה: "כולם מחבקים את ההורים שלהם, מי מחבק את הרב?" הרב ציין את רגישותה לסביבתה ואת יכולתה לראות את האחר, ואמר שכשם שתִצפתה עליו ברגישות, כך תעשה גם במסגרת תפקידה הצבאי כתצפיתנית.
ב-23.10.2022 התגייסה לצה"ל ועברה טירונות בבסיס "סיירים". בסוף הטירונות, כשנדרשה לבחור שיבוץ, בחרה לשרת בבסיס "נחל עוז", והייתה מאושרת כשקיבלה את מבוקשה.
תקופת ההכשרה הייתה קשה עבורה בתחילה, בין היתר בגלל הפרידה מהחברות שהכירה בטירונות. במחברת ההכשרה שלה היא כתבה: "בדיעבד הכול חוויות, וכל קושי מחזק אותי יותר". חברותיה סיפרו שנהגה לא פעם לחזור על המשפט הזה ועל המילים "הכול לטובה", שאפיינו את תפיסת עולמה וליוו אותה בכל התמודדות שחוותה בחיים.
על אף הקושי, התגאתה בתפקיד שקיבלה, הבינה את האחריות הכרוכה בו וראתה בו שליחות עליונה. "למה אני קמה בבוקר?", כתבה במחברת ההכשרה שלה, "לשרת את המדינה שלי, להרגיש את השייכות והתחושה המועילה, להסב גאווה למשפחה, סיפוק עצמי, גאווה עצמית". עוד כתבה שהחלום שלה הוא לעזור ולהתנדב יותר.
בינואר 2023 סיימה את ההכשרה, הגיעה למוצב "נחל עוז" והחלה חפיפה. היא הייתה לחוצה מאוד לקראת המבחנים שהייתה צריכה לעבור, המדמים מצבי קיצון, אך עברה את כולם בהצלחה והחלה לתפעל את המערכת באופן עצמאי. מהר מאוד למדה לתפעל גזרות נוספות והחלה לחפוף חיילות חדשות.
המוזיקה הייתה חלק משמעותי בחייה, אך בצניעותה הרבה, נמנעה בדרך כלל מלשתף את כישוריה המוזיקליים ואת יכולות הנגינה שלה. אחרי מספר חודשים בבסיס הביאה לשם את הגיטרה, החלה להיחשף ולהיפתח והייתה מאושרת וקורנת מתמיד. יחד עם חברתה הטובה בבסיס, דניאלה גלבוע (שנחטפה והושבה לישראל במסגרת עסקת החטופים ב 25/1/25), נהגה לכתוב ולהלחין שירים, ובעזרת המוזיקה, השתיים היו מגבשות סביבן את חברותיהן לבסיס.
אלה מילות אחד השירים שיצרו יחד:
"חשבתי שאני רוצה
לחיות על הקצה אבל
אני לא כזאתי אמיצה
למה?
ככה
יש לי הכול תודה רבה
בלי עין הרע, חמסה
יש לי מספיק לא צריכה יותר
וכן, לא בא לי לשחרר
וזה תמיד משעמם,
למה? ככה
משהו שם תמיד חסר,
עוד שיר נכתב על הפסנתר
אולי אמצא שם נחמה
או סתם תשובה לשאלה
אולי תיפתח לי איזו דלת
אולי אצליח לשחרר
את מה שהיה
את מה שכבר פה
את מה שאיתי
והולך עד הסוף".
במסגרת פרוייקט גלי צה"ל "שבעה שירים באוקטובר" השיר בוצע ע"י הזמרת עדן בן זקן ולבקשת המשפחה נקרא על שם אחת השורות בשיר: "אולי תיפתח הדלת"
כתפילה לשובה של דניאלה וכל החטופים והחטופות.
אביב כיבדה מאוד את הוריה והייתה קרובה מאוד למשפחתה. כמשפחה שומרת שבת אביב דאגה לאסוף את כולם למשחקי קופסה כדי שהשבת תעבור בכיף ובנועם.
תמיד חיכתה למפגשים משפחתיים והיה לה חשוב שהמשפחה המורחבת תחגוג יחד את החגים.
אחרי שסבה נפטר, נסעה בכל יום רביעי, במשך תקופה ארוכה, לישון עם אימה בבית סבתה על מנת שלא תהיה לבד, למרות המרחק והוויתור על איזור הנוחות היה לה חשוב שסבתא תהיה שמחה ולא תהיה לבד.
אביב הייתה אדם שעושה תמיד את הצעד הנוסף שרבים אחרים לא עשו, בעלת יכולת לראות לפני כולם מה נכון לעשות ולהגיב ראשונה. תמיד התנהלה בצורה מכבדת ונעימה, וגם כשהתעקשה ועמדה על שלה, ידעה לעשות זאת בדרכי נועם. היא תמיד שאפה לשלום ואחדות והקפידה לא לדבר לשון הרע והשפיעה בכך על כל סביבתה. בנוסף כשבוע וחצי לפני מותה, גילו הוריה במקרה שהיא נוהגת לתת מעשר מדי חודש מתוך המשכורת הצבאית שלה.
לאורך שירותה הבינה את משמעות התפקיד החשוב שמילאה ואת האחריות הכבדה המוטלת על כתפיה. לא פעם אמרה "אם יקרה משהו לחייל אחד זה על הראש שלי לכל החיים".
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
אביב, שהייתה באותה השבת בבסיס, נכנסה למיגונית יחד עם חברותיה. בסרטונים שהתפרסמו היא נראית מרגיעה ומחבקת את חברותיה, וכך עשתה גם עם משפחתה. היא התקשרה לאימה ומיד התנצלה על שגרמה לה לחלל שבת, הנחתה את הוריה לנעול את הבית ולבדוק מה שלום שאר המשפחה, והביעה דאגה לחיילים. בזמן שהיא עצמה תחת אש, שמרה על אופטימיות ואמונה והרגיעה את אימה. בהודעה האחרונה שכתבה, בשעה 7:38 אביב ביקשה תפילה: "יהיה בסדר אימוש, בעזרת ה', תקראו תהילים". לאחריה נותק הקשר עמה, ורק כעבור ארבעה ימים התקבלה ההודעה על נפילתה.
בקרב בבסיס נפלו עוד חיילים רבים, ואחרים נחטפו לרצועת עזה, ביניהם 7 תצפיתניות חברותיה של אביב.
רב-טוראי אביב חג'ג' נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין במושב גילת. הותירה אחריה הורים, אחות ואחים.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.
בת דודתה, יערה, ספדה לה: "ויוי אהובה ויקרה לליבנו כל כך, סמל התום, הטוהר והעדינות, הפעוטה הרכה שהייתי מחזירה הביתה מהגן שמחה וחייכנית, כשהגעתי אליכם בחופשים... אהובה, כל כך אהובה, מלאת אכפתיות כלפי הסביבה, חמלה ורצון לעזור. לקראת השירות, כל כך רצית להתגייס ולשרת בתפקיד משמעותי ונבחרת להיות תצפיתנית. למרות הקושי הידוע בתפקיד, את החלטת שאת קשובה לעצמך, כיאה לך! ביצעת תפקידך באופן המקצועי ביותר, באחריות מלאה, ופרחת כמו פרח יפהפה שנפתח אט אט וקרנת כל כך, יותר ויותר בכל פעם שפגשתי אותך בחודשים האחרונים... היית מלאת אמונה גם ברגעים הקשים ביותר, אין מלאכים צדיקים כמוך".
"לא תמצאו בכל החמ"לים במדינה תצפיתנית יותר מורעלת מבת דוד שלי", ספדה הדר, בת דודה. "כמה התגאיתי בך במהלך כל השירות המבצעי שלך, את לא יודעת כמה... תמצאו לי חיילת שמבקשת לצאת בבוקר לאירוע משפחתי ולחזור מיד אחרי, כדי שחס וחלילה לא יהיה פער בתצפית. כזאת ששמעה שחברה שלה איבדה פליז צבאי ושלחה אותי בכל הארץ לחפש את אותו הדגם בדיוק! ממש איימה עלי שאני לא חוזרת למושב בלעדיו, וכן, לא משנה כמה הסברתי שכבר קיץ בחוץ... בהודעות האחרונות שלך ביקשת מאימא שלך לקרוא תהילים לשלום החיילים במוצבים ודאגת למשפחה ולאזרחים בגזרה – תוך כדי שאת בעצמך בתוך התופת. היית נערה טהורה עם אחדות, צניעות ואכפתיות אין סופית".
בת דודתה, הלן, כתבה: "לא האמנתי שזאת אופציה בכלל שאשכרה לא תחזרי אלינו. שאת – מכל האנשים שבעולם, שמייצגת טוהר, עדינות, טוב לב, התחשבות בזולת, דאגה לבריות, כולך טוב! ואת לא תחזרי?! אין מצב! והנה – התבשרנו בנורא מכול... מתפללת שחשבת מחשבות טובות כשזה נגמר וזכרת שכולנו אוהבים אותך ודואגים לך... את אחת ומיוחדת ולא תהיה עוד כמוך, נשאר לנו רק לנסות לחקות את הדרך שלך ולהתפלל להיות קצת כמוך".
אושרי טובי, מי שהיה המחנך של אביב בכיתות ז-ח כתב עליה:
במשך עשרים שנה זכיתי ללמד ולחנך תלמידים ותלמידות רבים,
כולם מיוחדים, כולם אהובים, לכולם יש מקום בלב
אבל אחת לתקופה יש תלמיד או תלמידה שפשוט תופסים לך את הלב,
תופסים בעדינות אך בנחישות ולא עוזבים..
כזאת היא אביב, וכנראה זה משהו משפחתי כי כמה שנים קודם האח הגדול היקר והאהוב איתמר עשה לי את אותו הדבר..
במשך השנים בהן חינכתי את אביב בבית הספר "נחלים" הפכנו להרבה מעבר,
שיחות ארוכות, התייעצויות והתלבטויות בכל תחומי החיים.
החוכמה התמימות החום והרוך שלה ילוו אותי לעד,
זכיתי להיות שם בשבילה ולהטות אוזן קשבת וזכיתי אף יותר לשמוע ממנה ולקבל את התובנות הנפלאות שלה מנקודת המבט הייחודית שלה.
בכל שנה אביב זכרה לשלוח לי ברכת יום הולדת, שנים אחרי שכבר עזבה את חטיבת הביניים ועברה לתיכון, הכרת הטוב היא רק עוד מידה אחת ממידותיה המיוחדות..
אני מודה שאין לי את היכולת להיפרד,עדיין לא, יודע שהיא מסנגרת עכשיו על כולנו צמוד צמוד לכסא הכבוד וממש בקרוב נזכה לראותה בבוא הגאולה !
כתבתי שיר קטן שמוקדש רק לה:
ובלכתך..
ובלכתך,
החורף בא ואיתו הסערה
סערת הלב והנשמה
שלא מוצאת לה מנוחה
ורק נזכרת בגעגוע ואהבה
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו
ובשובך,
יחד עם משיח ביום הגאולה
תצעדי בשמחה לבנה
יחד עם האבות והאימהות
וכל קדושי כל הדורות
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו
יום זה קרוב ובא,
נמתין לך ונזכור ונזכיר לכולם
שנשמה טהורה התהלכה לצידנו
שילדה זכה שמרה על כולנו
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו..
השיר הולחן ומבוצע ע"י בינה מלאכותית וניתן להאזין ביוטיוב.
אביב הונצחה באנדרטה שהוצבה בקיבוץ עלומים, על גבעה הצופה לנחל עוז, לזכרם של הנופלים והנופלות בבסיסה.
תהילים-בעקבות הודעתה האחרונה, בה ביקשה ממשפחתה לקרוא תהילים,הוריה התייחסו לבקשה כאל צוואה ומפיצים לאורה אלפי ספרי תהילים עם תפילה מיוחדת לשובן של חברותיה מהשבי. בנוסף ביום הולדתה ה-20 משפחה ערכה מרתון קריאת תהילים בארץ ובעולם ומאז קיימת קבוצת קריאת תהילים לאורה של אביב.
ספר תורה-בטקס מלא קדושה התקיימה הכנסת ספר תורה, לעילוי נשמתה של אביב ולעילוי נשמת סבתה, מרגלית, שעל שמה נקראה. הספר הוכנס לבית הכנסת "מגן שלמה" בגילת.
הגדה של פסח-בחג הפסח הוציאה המשפחה הגדה מיוחדת לזכר אביב ובתפילה לשובן של חברותיה החטופות. ההגדה עם ביאורים מאת רב המושב, וכאלף עותקים חולקו במושב ובסביבה.
ביום הזיכרון נערכה במושב צעדה לזכר אביב ולזכר ארבעה תושבים נוספים שנפלו במלחמה.
בבית הספר "אריאל" ברעננה למדו התלמידים על אביב במסגרת פרויקט להנצחת חללי "חרבות ברזל".
בבתי ספר רבים הקדישו שיעורים לאורה ולמידת ערכיה של אביב.
ואפו ביחד עוגיות אהובות במסגרת "מתכון עם זיכרון".
בבר "פטריקס" בבאר שבע, בו נהגה לבלות עם חברותיה, הוחלף שמה של המנה האהובה עליה מ"שניצל המלך" ל"שניצל המלכה".
מזוזות-כשאביב הגיע לטירונות במחנה סיירים היתה מודאגת מכך שאין מזוזות בחדרים, היא פנתה מספר פעמים למפקדות אך לא הותקנו מזוזות. מספר חודשים לאחר מותה משפחה מצאה במחברת ההכשרה רשימות לטיפול ובהן ציינה מספר פעמים את נושא המזוזה בבסיס. משפחתה פנתה לרב הצבאי הראשי ובזכות אביב הותקנו מזוזות בסיירים וכיום מתקיים פרוייקט גדול לקביעת מזוזות בבסיסי צה"ל.
המשפחה מקיימת מפגשים רבים עם תלמידי בתי ספר, תלמידי מכינות, חיילים וחיילות, הכל לאורה ולערכיה של אביב.
בחבורה שלנו היינו קוראות לה אביבית
הייתה ילדה שכולה לב, תמיד נתנה מעצמה לכולם ועזרה לכולם, הייתה שם בשביל כולנו.
התגאתה בתפקיד שלה כתצפיתנית למרות הקושי הרב ותמיד עשה את עבודתה על הצד הטוב ביותר
בכל יום חמישי שיצאה הביתה דאגה לפנות את היומן ליציאה עם חברות
הבילוי המועדף היה לצאת למסעדת ״פטריקס״ ולראות סרט
ההזמנות שלה במסעדה תמיד כללו צ׳יפס, תמיד היא הייתה אומרת שיש לה קיבה נפרדת לזה ומאוד אהבה גם לשתות לימונענע גרוס, לצד המבורגר (בלי ירקות כמובן) או שניצל
כל סיטואציה איתה הייתה חוויה
המשפט שלה- ״הכל חוויות בדיעבד״
הייתי מאחלת לכל אחד שיהיה לו מישהו כמו שאביב הייתה לנו. ישאר לנו חור ענק בלב לעד.
ראה עוד > >
שוהם- חברה טובה
אביבה שלנו הייתה ילדה טהורה עם חייך ממיס עוד מהרגע הראשון שראיתי אותה ישר הבנתי שמדובר בילדה שלא רואים כל יום שהיא משהו מיוחד וישר ניגשתי אליה ומאז היינו בלתי נפרדות לאורך כל תקופת התיכון בעיקר.
אביבי תמיד אהבה לעזור לכולם בלי תמורה היה לה את הלב הכי ענק שאני מכירה , ילדה עם ערכים.
היה לה את החיוך הכי כובש בעולם עם גומות ענקיות וכל פעם שהיא הייתה מחייכת ישר כולם אחריה.
היא הייתה כל כך מסודרת ומאורגנת עושה לעצמה סדר יום ולא מפספסת שום דבר שהיא רוצה וכל מטרה שלה היא הייתה משיגה גם כשלא היה לה פשוט היא לא ויתרה לעצמה אף פעם.
תמיד רצתה לצאת ולבלות עם כל החבורה ביחד לנצל כל זמן אפשרי ולא לפספס רגעים.
אביבי הייתה ותמיד תישאר בתוך הלב שלי ושל כולנו ואני באמת מודה על הזכות להכיר מישהי כמוהה ואני מאחלת לכולם מישהי כזאת בחיים שלו.
אני אתגעגע לעד!
ראה עוד > >
תאיר -חברה קרובה
אביב,
או יותר נכון אביבה שלי או אביבית או בעצם אביבוש.
ויש עוד מספר שמות שאני יכולה למנות שנהגנו לקרוא לה בהם.
וזה רק ממחיש את כמות האהבה שיש לחבורה שלנו כלפיה.
ואת האמת?
זה הכי מוצדק בעולם אביבה שלי הייתה הדבק של החבורה! תמיד היא דאגה לארגן מפגשים ושכולן יהיו כי היה חשוב לה שאף על פי השירות הצבאי נמשיך להיות כפי שאנחנו.
כשרק הכרתי את אביבה בהתחלה לא התחברתי כי לא האמנתי שילדה יכולה להיות כל כך טובה ונמנעת מלשון הרע!
אבל מהר מאוד הבנתי שטעיתי והחברות שלנו רק התחזקה והבנתי שהיא פשוט מלאך! ובכל ברכת יום הולדת שכתבתי לה דאגתי להזכיר לה את זה!
הנה כמה מן הדברים שגרמו לי להבין שאני חברה של מלאך אנושי:
אי שם בחופש הגדול נסענו כל החבורה לאילת ובדרך חזור עצרנו בתחנה המרכזית בבאר שבע. היה שם אדם אשר ביקש כסף וסיפר סיפור מופרח…המשכנו בהליכה שלנו אבל אביב עצרה והתעקשה להביא לו כסף אף על פי שאנחנו ממהרות לרכבת!
לאחר כמה זמן אביב עברה שוב בתחנה המרכזית ופגשה את אותו בחור עם אותו הסיפור! והייתה בהלם מוחלט.. זה רק ממחיש כמה טובת לב היא הייתה ותמימה!
היא תמיד סירבה לדבר לשון הרע והיה לנו הסכם - כשאנחנו פחות אוהבות משהו אנחנו אומרות שהוא מהמם/מהממת וככה אנחנו נמנעות מלשון הרע!
אביבה שלי הייתה הכי יפה בעולם!!!
חיצונית עם הגומות והחיוך הכי יפה שיש והעדינות שיש בה!
ופנימית פי כמה וכמה יותר יפה!!!
אביבה שלי תמיד הייתה מרגיעה את כולנו ובעיקר אומרת שהכל זה חוויות בחיים. גם על הרע וגם על הטוב..
אולי זאת קלישאה אבל לנצח היא תהיה חרוטה עמוק בליבי ולא זה לא משנה שאין בנינו קשר דם!
היא אחותי לכל דבר ויותר מזה אני בחרתי וזכיתי להיות קרובה אלייה!
אביבה אני מודה על הזכות להיות חלק מהאנשים הקרובים אלייך.
אוהבת אותך אהבת אמת לעד!!!
ראה עוד > >
אגם - חברה קרובה
אביבית הייתה ילדה שהייתה דואגת תמיד לאנשים מסביבה
תמיד דאגה לחבר את החבורה שלנו שתמיד נצא וננצל כמה שיותר זמן ביחד
בחיים לא הייתה מדברת רע על אנשים
היא הייתה בן אדם שאתה מדבר איתו וישר מחייך
תמיד דאגה לנהל בצורה מסודרת מה שהיא צריכה לעשות כדי לא לבזבז זמן והייתה תמיד מספרת לנו כל דבר קטן שקורה לה
תמיד הייתה מעודדת אותנו ומחזקת ומכניסה פרופורציות
הייתה הכי מוכשרת שיש
בן אדם שאי אפשר שלא לאהוב
אני הכי שמחה שיש שיצא לי להכיר אותה ולהיות אחת מהחברות שלה
נתגעגע ונזכור לתמיד
ראה עוד > >
זיו - חברה קרובה
אביב הייתה הלב של כולנו.
היא תמיד דאגה לאחד את כולן ביחד, ואין מצב שמוותרים על יציאה כי ״אלה החוויות שלנו״.
היא תמיד ידעה להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון.
תמיד ידעה להיות שם כשצריך.
ולא משנה מה הייתה הסיטואציה תמיד היא הייתה מביאה את הנימוקים הכי מפורטים שאפשר להביא, כאילו היא כתבה חיבור שלם על מה שקרה הרגע.
אביב תמיד ראתה אנשים אחרים לפני שראתה את עצמה.
ובהתחלה לפני שהתגייסה היו לה המון חששות, אבל לאט לאט ראיתי כמה היא מתחברת לתפקיד,
כמה היא מבינה את המשמעות שלה, וכמה היא שמחה לשרת.
אביב זרחה בתקופה האחרונה.
כל פעם שהיא דיברה על כל דבר היה אפשר לראות את הניצוץ בעיניים שלה.
כלכך שמחתי לראות אותה פורחת.
הגעגוע אליה בחיים לא יפסיק לגבור ולגבור.
והחור שנוצר לכולנו החברות, ולי אישית בלב תמיד ישאר ושום דבר לא יצליח למלא אותו בחזרה.
ראה עוד > >
אליה- חברה טובה
אני ואביב התגייסנו ביחד לתפקיד תצפיתנית בטירונות כל אחת הייתה בנפרד ובהכשרה היינו ביחד במחלקה 2 בצוות 6 וגם ביחד בחדר 14 בתחילת ההכשרה לא היינו הכי חברות אבל היא הייתה יפיפה ומאוד סיקרנת אותי ורציתי להיות חברה שלה ולאט לאט התחברנו יותר והיינו כל הזמן ביחד לאכול אחת ליד השניה ובאוטובוס שנוסעים למקומות אחת ליד השניה וללכת לצחצח שיניים ביחד והתחברנו בחודשיים ברמה שהרגשנו שאנחנו חברות שנים וסיפרנו אחת לשניה על כל החברים והמשפחה והבית וידעתי עליה הכל כל כך מהר ואז התפצלנו אני למוצב כיסופים והיא לנחל עוז ולא מספיק זה היינו בסבבים הפוכים היא סגרה שבת מתי שאני לא ולהפך אבל כל הזמן דיברנו בווידאו והתכתבנו והתקשרנו והתייעצו אחת עם השניה וכל הזמן אמרנו שאין דבר כזה שאחרי הצבא אנחנו לא נשמור על קשר וניהיה בחתונה אחת של השניה . מתגעגעת אליה כל כך ולעולם לא יפסיק הגעגוע 💔
ראה עוד > >
נועה- חברה מהצבא
את אביבי הכרתי כשתפסתי לה את המיטה בקורס תצפיתניות ומשם סיפור האהבה שלנו התחיל היא הילדה הכי חברותית חייכנית יפה וטובת לב שהכרתי היינו תמיד ביחד ואחת בשביל השנייה עושות הכל ביחד ולא נפרדות לרגע כשנגמר הקורס והתפצלנו לחמלים שונים הקפדנו לשמור על קשר כמעט יום יומי,אביב הייתה תמיד שם בשבילי בכל תקופה קשה עזרה ייעצה ותמכה בכל דרך אפשרית, לא משנה כמה ניסינו להיפגש בסוף זה לא קרה וזה משהו שלא עוזב אותי עד עכשיו, מתגעגעת אליה בלי סוף ולא מפסיקה לחשוב עליה לרגע💔
ראה עוד > >
שמרית- מחנכת של אביב
אביב אהובה שלי,
לא מעכלת את העובדה שעליי לכתוב עלייך בזמן עבר.
זכיתי לחנך וללוות אותך במשך שלוש שנותייך האחרונות בתיכון;
ראיתי איך משנה לשנה צמחת, התפתחת והפכת לנערה מלאה בקסם אישי, בוגרת ומלאה בנתינה עצומה.
כל שיחה איתך הייתה נעימה ומלמדת עוד על אישיותך המדהימה.
תמיד ידעת להגיד הכל בנועם, בנימוס ובכבוד לסובבים אותך.
במהלך שירותך בצה״ל ראיתי איך את צומחת ויוצרת חברויות אמיתיות עם חברותייך לתפקיד.
אני כל כך גאה בך ותמיד היה לי ברור שצה״ל זכה בך!
גיבורה שלי קשה לי להיפרד ממך ואני מתפללת שאת נמצאת במקום טוב🙏🏻
אוהבת אותך ומתגעגעת לחיוך המדהים שלך שמרית
ראה עוד > >
רז- בת דודה
אביבי שלי הייתה הילדה עם הלב הכי גדול שקיים, תמיד חשבה על אחרים לפני שחשבה על עצמה, תמיד דאגה שיהיה טוב לכולם,
אני ואביבי היינו בלתי נפרדות, לכל אירוע, לכל חג,כל חופשה,לכל יציאה, תמיד היינו אחת עם השנייה,
לצאת איתה היה הדבר שהכי אהבתי לעשות, העדפתי אותה על כולם, שהייתי איתה אף אחד אחר לא עניין אותי רק היא.
היא הייתה פה בשבילי בכל דבר שהייתי צריכה אותה, תמיד הייתה הראשונה לדעת הכל,
כל דבר חדש שהיה לי בחיים הייתי חייבת להתייעץ איתה ולדעת מה היא חושבת על זה,
תמיד היא ידעה לתת את המילים החמות שהייתי צריכה באותו הרגע,
ידעה להגיד את המילה הנכונה, את החיבוק הנכון,
כל פעם שהייתי רואה אותה היא הייתה מעלה לי חיוך על הפנים גם שהייתי הכי מבואסת בעולם, רק היא הצליחה להוציא אותי מהמצבים האלה,
כל יציאה איתה הייתה נגמרת בצחוק שכבר שכואבת הבטן זה היה היציאות הכי כיפיות שיש,
אביבי הייתה אחותי לכל דבר ובלעדיה אני פשוט מרגישה שחסר לי חלק בגוף,
היא הייתה מפיצה אור בכל מקום שהיא רק הייתה נכנסת אליו, ואף אחד לא היה מפספס אותה,
היא פשוט הייתה מלאך בדמות אדם, הכי טהורה שיש,
בזכותה היה לי את החיים הכי יפים שיש, וכל יום אומרת תודה עליה, תודה על כל מה שהיא לימדה אותי ועל כל הטוב והאושר שהיה לי בזכותה, אוהבת אותה יותר ממה שאפשר להסביר במילים,
אביבי אני אוהבת אותך ומתגעגעת, לנצח תהי שמורה בליבי, את המלכה הגיבורה שלי💔
ראה עוד > >
ניצן חברה מהבסיס
אני ואביבי למדנו ביחד והיא הייתה שכבה מתחתי בבית ספר. כשאמרו לי שמגיעות תצפי חדשות לבסיס התרגשתי כי אמרו שאביב מגיעה למרות שבבית ספר לא היינו חברות, בבסיס התחברנו מאוד. כשראיתי אותה בבסיס באתי אליה ושאלתי אותה ״את אביב חג׳ג׳ נכון״ כאילו לא ידעתי ומאז היינו תמיד יושבות ביחד בחמל ובבסיס.
אביב הייתה פשוט לב אחד גדול! תמיד דאגה לחברות שלה בחמל לפני שחשבה על עצמה. כל גדוד שהיה מגיע לנחל עוז אביב הייתה ישר הולכת ומכירה חברים חדשים.
תמיד ראיתי את אביב שמחה ומחייכת בבסיס ותמיד מנגנת לכולם. ברגע שהיא הייתה מנגנת היה פשוט שקט בין כולם.
אביבי לנצח תשאר בליבי ותמיד אזכור אותה מחייכת ומאושרת כל כך ❤️🩹
ראה עוד > >
רון -חברה מהצבא
אני ואביב היינו תצפיתניות בנחל עוז. לא אשכח את היום הראשון שהגעתי לנחל עוז ושנורא פחדתי מההתחלה החדשה, במיוחד מהפן החברתי. נכנסתי לחדר של החופפות שם אביב ישבה והיא הופתעה לראות אותי, הפעם האחרונה שראתה אותי הייתה בקורס, שם לא בידיוק הכרנו. ישר אביב הציעה שנזמין לאכול ביחד (פסטה וזהו), למרות שהיא בקושי מכירה אותי, ומאז נוצרה החברות ביננו. אני ואביב לצערי לא היינו באותו הסבב, אבל בימים החופפים לא נפרדנו אחת מהשנייה, ברגע שהייתי חוזרת מהבית היינו יושבות מחוץ לחמל אני, אביב, קרינה, דניאלה, ונועה ושמות שירים בבוקסה. אביב לא רצתה שאעזוב את החמל ואצא לקורס מכים, בסופו של דבר יצאתי באוגוסט ואני מצטערת שלא שיכנעתי אותה לבוא ביחד איתי, להיות מפקדות ביחד כי אז הכל היה אחרת. אביב תודה על מה שהיית בשבילי, הגעגוע אלייך רק מתגבר מיום ליום. בבקשה תבואי לבקר בחלום אזכור אותך לעד🤍
ראה עוד > >
מיקה חברה מהתיכון
נפלה בחלקי הזכות לפתוח לצידך כל בוקר ובוקר בבית הספר לאורך כל התיכון , היית לא רק השותפה שלי לשולחן אלא השותפה שלי בהכל, לימדת אותי בכל יום ויום מהם ערכים, סובלנות, אהבת חינם (בלי סוף) , כבוד , ענווה, נאמנות, טוב לב,רגישות, אופטימיות ועוד כל כך הרבה . אביב ואני יצאנו להופעה של הזמר שהיא כל כך אהבה -רביד פלוטניק , בסירטון שלנו מההופעה מתנגן חלק מהשיר ״כפרה שלי ״ והמילים ״מגיע לך עיטור העוז מגיע לך צל״ש ״ מתנגנות , אני אוהבת אותך אביבי , ״טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכנו לעד״ .
ראה עוד > >
תאיר דמרי חברת ילדות
את אביבי הכרתי בערך בגיל 4-5, אולי קצת לפני..
הייתי באה המון שבתות לדודים במושב וככה הכרתי אותה. אביב הייתה החברת ילדות הראשונה שהייתה לי, הייתה מדהימה מגיל קטן והראתה לי מה זאת חברות אמיתית עד כדי כך שעד היום, בערך 14 שנה אחרי אני זוכרת את הקשר שהיה לנו לפרטי פרטים ואת החברה המיוחדת שהיא הייתה לי.
אביב הייתה ילדה עם לב ענק ומיוחד שאין כמותו, הייתה נדיבה עם נתינה אמיתית מהלב. דאגה תמיד לשתף אותי בחברויות שהיו לה במושב, לפעולות בתנועת נוער השונות, לקחת אותי איתה לדודים שלה,
ממש הכניסה אותי לחיים שלה.
וככה באופן קבוע כל שבת..
עם השנים הקשר דעך אבל שמרנו על קשר באינסטגרם ובווצאפ..
בערך שלושה חודשים לפני ה7.10 דיברנו באינסטגרם, סיפרת לי על התפקיד שלך וכמה שאת מרגישה משמעותית וכמה התפקיד חשוב לך. חתמנו את השיחה בכך שאנחנו חייבות להיפגש ולבסוף לא הספקנו..
אביבי שלי אין לך מושג כמה אני מצטערת שלא יצא לנו להיפגש, הייתי דואגת להבהיר לך כמה את היית ועדיין חשובה לי וכמה החברה שהיית לי חקוקה לי בלב, אזכור אותך לעד❤️
ראה עוד > >
יעל- המפקדת של אביב בנחל עוז
עם אביב שירתתי במשך 8 חודשים, הגעתי כמפקדת חדשה לחמ״ל ואין בן אדם שקיבל אותי יותר יפה ממנה, היא ישר ניגשה אליי, שאלה מה השם שלי ומה שלומי והתעניינה האם אני המפקדת שלה. באותו היום בישרו לי שאני מפקדת של פסקל 120, שזה הפסקל של אביב. מאותו הרגע נבנה בינינו קשר מיוחד, נפתחנו אחת כלפי השנייה, חיכיתי למשמרות שלה כי תמיד היה כיף לדבר ולצחוק איתה, גם שלא תמיד הכל היה זוהר תמיד ידענו לדבר על הדברים ולשמור על אווירה טובה בינינו. אני מאושרת על כל רגע שיצא לי לפקד ולהכיר ילדה מדהימה כמו אביב, מצחיקה, זוהרת, שמחה ומאושרת בחלקה. תמיד תמכה וגיבתה את חברות שלה, הייתה שם בשביל כולן ותמיד דאגה שכל הסביבה שלה תרגיש בנוח איתה. אני מודה על כל רגע קטן, על כל השיחות הקטנות, הצחוקים, אני מודה לה גם על הבכי, הריבים והמשברים. את המכתב הזה אביב כתבה לי יום לפני שעזבתי, ילדה כל כך מרגשת שאני מתגעגעת אליה בכל רגע ביום.
ראה עוד > >
הדר חברה מהתיכון
אביבי , את אביב אני הכרתי לעומק בשנה האחרונה ללימודים , למדנו ביחד באותו בית ספר מכיתה ז ועד ליב. הייתה לי הזכות להכיר ילדה שאין טובות כמוה, טהורות כמוה, מוכשרות כמוה. ילדה עם הלב הכי זהב בעולם. אמנם לא היה לנו מספיק זמן כדי ליצור יותר חוויות ביחד, אבל תודה לה׳ שזכיתי לחוות איתה גם את החוויות הקטנות. ילדה עם הגומות הכי יפות בעולם, עם הלב הכי נקי וטהור שקיים. לא נשכח אותך לעולם, מתגעגעת אלייך בכל דקה , שנייה ורגע. תודה שלימדת אותי להיות מי שאני בכל מצב . אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח💔
ראה עוד > >
אגם חברת ילדות
אביב באמת הייתה מיוחדת במינה, גם בתור ילדה, הייתה תמיד אכפתית ובוגרת, לא התעסקה בשטויות של ילדים, תמיד התחשבה ודאגה לזולת ואף פעם לא השאירה חבר מאחור. לאביב היה קסם אישי שמייחד רק אותה, לא היה אפשר שלא לאהוב אותה, היא הייתה סוחפת אחריה וגורמת לך לרצות להיות טוב כמוה, היא אפילו איכשהו גררה אותי ללמוד איתה כינור למרות שזה בבירור לא מתאים לי. אני זוכרת גם בתור ילדה כשהייתי מתארחת אצלה הרבה, הכיבוד הורים והנועם הליכות שהיו לה היו באמת מעוררים הערצה. אביב הייתה לצידי תמיד גם ברגעים הקשים, והיא בעיניי באמת ההגדרה הכי טובה לחברת אמת, מישהי שהיה אפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות. אזכור את אביב לנצח והיא תלווה אותי בכל צעד וצעד בחיי❤️🩹
ראה עוד > >
הלן הבת דודה
כשהתיישבתי לכתוב את ההספד הזה
לא האמנתי
לא הצלחתי להבין בכלל מאיפה מתחילים
4 ימים של דאגה שקורעת את הנשמה
שאני לא יודעת אם עדיף לשמוע את שאת חטופה או הרוגה
אתמול בלילה החלטנו לזמן את הטוב, לא ידענו שאת לא בין החיים
התחלנו לתכנן את מסיבת ההודיה לכבודך, כשתחזרי
מירה ומלי נתנו לי תפקיד- להכין פתיתים- כי את אוהבת- אבל אני לא יודעת להכין פתיתים טעימים- ואז צחקנו - והבטחתי שאשתדל
שאעשה כל מה שיעשה לך טוב, רק שתחזרי
כמה מעשים טובים עושים ההורים שלך= מירה ופיני שלנו, כמה עזרת לאנשים, כמה תרומות, כמה צדקה, אמונה חזקה, טוב לב שמפזרים סביבם, תמיד הדלת פתוחה, האוזן קשבת, השולחן ערוך תמיד בכל טוב.
לא האמנתי
לא האמנתי שזאת אופציה בכלל
שאשכרה לא תחזרי אלינו
שאת- מכל האנשים שבעולם, שמייצגת טוהר, עדינות, טוב לב, התחשבות בזולת, דאגה לבריות, כולך טוב! ואת לא תחזרי?!
אין מצב!
והנה- התבשרנו בנורא מכל
את לא חוזרת.
נשאר לנו לקוות שלא כאבת, שלא סבלת , וש"גמרו את זה מהר".
לקוות שבני הבליעל שטבחו בך סיימו את זה מהר.
מתפללת שחשבת מחשבות טובות שזה נגמר.
וזכרת שכולנו אוהבים אותך ודואגים לך
אנחנו מבטיחים לך שנזכור אותך תמיד
שבכל מפגש משפחתי, חג או שמחה- נרים לכבודך כוסית לזכרך
נעשה מעשים טובים למען שמך
וננציח אותך בכל דרך אפשרית
את אחת ומיוחדת ולא תהיה עוד כמוך
נשאר לנו רק לנסות לחקות את הדרך שלך להתפלל להיות קצת ממך
טיפה ממך
אוהבת הלן
ראה עוד > >
הדר בת דודה
"העיניים של המדינה"
לא תמצאו בכל החמל"ים במדינה תצפיתנית יותר מורעלת מבת דודה שלי
כמה התגאתי בך במהלך כל השירות המבצעי שלך, את לא יודעת כמה
אביב היא אחת כזאת שיכלה לבקש ממני כל שיבוץ בעולם- אבל ביקשה להיות במקום שבו היא הכי יכולה להשפיע ולסייע.
אחת כזאת שיכולה אחרי תקופה בתפקיד לבקש שיבוץ לתפקיד אחר.
זרקתי לה בחג האחרון אלפי תפקידים בחייל אבל את מבחינתך אמרת לי - " לא משנה מה תגידי לי - אני מהחמ"ל לא זזה".
אביבי היית נעשה שמחב עם לב ענק ורק חיכת להזדמנות לעזור לחברות שלך ליחידה.
תמצאו לי חיילת שמבקשת לצאת בבוקר לאירוע משפחתי ולחזור מייד אחרי, כדי שחס וחלילה לא יהיה פער בתצפיתניות.
כזאת ששמעה שחברה שלה איבדה פליז צבאי ושלחה אותי בכל הארץ לתפור את אותו הדבר בדיוק!
ממש איימה עלי שאני לא חוזרת למושב בלעדיו, וכן, לא משנה כמה הסברתי שכבר קיץ בחוץ.
בהודעות האחרונות שלך ביקשת מאמא שלך לקרוא תהילים, לשלם החיילים במוצבים ודאגת למשפחה ולכל האזרחים בגזרה- תוך כדי שאת בעצמך בתוך התופת.
היית נערה טהורה עם אחדות, צניעות ואכפתיות אין סופית.
עקבתי אחרי אותך הסרטונים האחרונים שבהם ראו אותך , ולכל אורכם ראיתי אותך במרכז החברות - מרגיעה ומחבקת.
רק בחג האחרון דיברנו על דוד גולני- סיפרת לי שערכת והשקעת בהם שיכירו את הגזרה.
אני ואת הבנו משהו שאף אחד לא יבין.
תצפיתניות מדברות עם העיינים.
כמה התעניינת בשירות שלי , בחמ"ל כיסופים ובמצבע צוק איתן וכמה התגאתי לשמוע על כל אירוע וזיהוי שסיכלת.
מבטיחה לך שהפכתי כל אבן וכל קשר שיש לי בצבא ונסות לקבל סוף אחר
באירועים מבצעים אני מבצעת מעקב של מצלמות ולא דמיינתי שאצטרך לשחזר את רגעייך האחרונים.
את צריכה להיות גאה בהורים שלך ובאחים שלך שבזכותם זוהו עוד תצפיתניות רבות שנעדרו וגם משפחותיהם יצאו מהעופל הכבד וקיבלו את הבשורה.
אני שמה עכשיו את המדים היצוגיים וסיכת התצפיתניות כדי לחלוק לך כבוד אחרון ומבטיחה לך להנציח אותך לעד
אביב חג'ג ז"ל.
ואתם אל תשכחו, שהבנות הצעירות האלה סוחבות אחריות רבה על גבן ומגינות על כולנו.
שתפו למען אביבי שלנו ולמען עוד רבות אחרות שביצעו את התפקיד הכי חשוב בצבא ונפלו בקרב הנוראי הזה
ראה עוד > >
יערה בת דודה
ויוי אהובה ויקרה לליבנו כל כך
סמל התום, הטוהר והעדינות.
הפעוטה הרכה שהייתי מחזירה הביתה מהגן שמחה וחייכנית, שהגעתי אליכם בחופשים.
גדלת להיות ילדה נעימה, מלאת קסם וכל כך אהבת להגיע למושב "לסבתא חצב"
כפי שכינת את סבתא מרגלית וסבא בכור היקרים.
עם השנים הפכת לנערה אצילה, עם רצונות ושאיפות, נגנית כינור מוכשרת לעילא ועילא.
ועם זאת , מלאה ענווה, שקט ודיוק מופתי.
אהובה, כל כך אהובה, מלאת אכפתיות כלפי הסביבה, חמלה ורצון לעזור, לקראת השירות, כל כך רצית להתגייס ולשרת בתפקיד משמעותי, ונבחרת להיות תצפיתנית.
למרות הקושי הידוע בתפקיד, את החלטת שאת קשובה לעצמך, כיאה לך!
ביצעת את התפקיד באופן המקצועי ביותר, באחריות מלאה, ופרחת כמו פרח יפיפה, שנפתח אט אט וקרנת כל כך, יותר ויותר בכל פעם שפגשתי אותך בחודשים האחרונים.
בשבת בבוקר, התקשרת לאמא שלך לספר על המקרה בבסיס, תחת אש , ביקשת סליחתך, שגרמת לה לחלל שבת, ואף שלחת הנחיות מדויקות תחת תופת מדאגתך לכל - "לנעול את הבית", "לבדוק מה שלום המשפחה".
ביקשת שנתפלל וכולנו התפללנו כל כך ולמרות הסיפורים האכזריים וכואבים מסביב, היה לנו ניצוץ של תקווה.
משפטך האחרון בהודעות עם אימך היה - "יהיה בסדר אימוש, בעזרת השם, תקראו תהילים".
היית מלאת אמונה גם ברגעים הקשים ביותר אין מלאכים צדיקים כמוך!
לצערנו , הבשורה המרה הגיעה.
אהובה שלנו, נזכור אותך בעדינותך וביופייך הפנימי והחיצוני, בטוהר ליבך, ובהילה סביב ראשך, כמלאך בדמות אדם.
נוחי על משכבך בשלום אוהבה שלנו, לצד סבתא מדלן, סבתא מרגלית, סבא מסעוד וסבא בכור, זיכרונם לברכה.
שמרי עלינו מלמעלה, עולם הרוח. ושילחי לנו כוחות חיים להמשך המסע.
אוהבים אותך כל כך, נזכור אותך לעד.
ראה עוד > >
אושרי טובי - מחנך
אביב שלי,
במשך עשרים שנה זכיתי ללמד ולחנך תלמידים ותלמידות רבים,
כולם מיוחדים, כולם אהובים, לכולם יש מקום בלב
אבל אחת לתקופה יש תלמיד או תלמידה שפשוט תופסים לך את הלב,
תופסים בעדינות אך בנחישות ולא עוזבים..
כזאת היא אביב, וכנראה זה משהו משפחתי כי כמה שנים קודם האח הגדול היקר והאהוב איתמר עשה לי את אותו הדבר..
במשך השנים בהן חינכתי את אביב בבית הספר "נחלים" הפכנו להרבה מעבר,
שיחות ארוכות, התייעצויות והתלבטויות בכל תחומי החיים.
החוכמה התמימות החום והרוך שלה ילוו אותי לעד,
זכיתי להיות שם בשבילה ולהטות אוזן קשבת וזכיתי אף יותר לשמוע ממנה ולקבל את התובנות הנפלאות שלה מנקודת המבט הייחודית שלה.
בכל שנה אביב זכרה לשלוח לי ברכת יום הולדת, שנים אחרי שכבר עזבה את חטיבת הביניים ועברה לתיכון, הכרת הטוב היא רק עוד מידה אחת ממידותיה המיוחדות..
אני מודה שאין לי את היכולת להיפרד,עדיין לא, יודע שהיא מסנגרת עכשיו על כולנו צמוד צמוד לכסא הכבוד וממש בקרוב נזכה לראותה בבוא הגאולה !
כתבתי שיר קטן שמוקדש רק לה:
ובלכתך..
ובלכתך,
החורף בא ואיתו הסערה
סערת הלב והנשמה
שלא מוצאת לה מנוחה
ורק נזכרת בגעגוע ואהבה
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו
ובשובך,
יחד עם משיח ביום הגאולה
תצעדי בשמחה לבנה
יחד עם האבות והאימהות
וכל קדושי כל הדורות
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו
יום זה קרוב ובא,
נמתין לך ונזכור ונזכיר לכולם
שנשמה טהורה התהלכה לצידנו
שילדה זכה שמרה על כולנו
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו..
אביב,
עדין קשה לי לתפוס שבערב סוכות שראיתי בעיניים שלי שסוף סוף את לא סוגרת חג ראשון ושתהיי איתנו בשבת שקדמה לשבת שלקחו לנו אותך, כל כך שמחתי והייתה לי נחת ותחושת רוגע שאת איתנו, אחרי חגים ואירועים משפחתיים שלא היית, וצחקתי עליך.
ודווקא בפעם ששמחתי כל כך שאת איתנו וסוגרת את החג השני ולא את הראשון , אבל איזה אירוניה ..
שהחג שכל כך שמחתי שאת סוגרת אותו, לא יהיה יותר יום טוב , הוא יהיה יום שחור ורע, היום שבו לקחו לנו מלאך כמוך.
אני לא יכול לשכוח כמה דיברנו והתכתבנו על כמה את נדפקת, כמה את חווה את הדברים "הרעים" של צה"ל, אבל שמחתי , שמחתי כי לך היה חשוב להגיד לי שלמרות הכל ידעת לראות את הטוב ולהביא טוב לעולם ולהגיד כמה טוב לך וכמה את שמחה לעשות תפקיד כזה משמעותי , ובאמת הייתה בתוכי הרגשה שיש לך שם בית שני וידעתי שאם טוב לך, טוב לי , ואני רגוע.
אביבי, את מלאך, מלאך טהור שהפיץ טוב לעולם.
הסרטון שבו את מחזיקה ידים לחברות שלך שכולן מפחדות, ושאת מרגיעה אותן למרות שלך קשה ואין מי שירגיע אותך, כמה דאגת למי שאיתך.
אני בחיים לא אשכח את זה ואני מבטיח להפיץ ולהנציח כמה מלאך היית.
באותו בוקר שחור שנכנסתי לבית שלך והדבר הראשון שמירה אמרה לי זה כמה אהבת שכולנו ביחד, שכל הבני דודים ביחד, אמרתי לעצמי שבכל רגע שאני אוכל אני אנציח כמה טוב, דאגה ואור היה בך.
אביבי , היית מלאך שכולו טוב, אני אתגעגע אליך מלא ואני לא יודע איך נסתדר בלי הדאגה שלך, החיוך שלך, הטוב שלך, האור שבך.
בלעדיך ובלי הקינוחים שלך בפסח.
אני אוהב אותך מלא ואני מבטיח שננציח אותך וננקום בשמך!!!
תמשרי על כולנו מלמעלה!!!!
ראה עוד > >
מהבסיס Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
זכיתי לשרת איתך, מישהי כל כך טובה במה שהיא עושה, שלוקחת את התפקיד שלה ברצינות בלי טיפת זלזול. את בן אדם טוב ודואג והאהבה שלך למקום הורגשה בכל דבר שעשית
ראה עוד > >
Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
❤️
ילדה כל כך מוכשרת, מתגעגעת אלייך
ראה עוד > >
אנונימית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
ילדה שכולה קסם, מפיצה אור לכל חדר שהיא נכנסת. מישהי מצחיקה, יפה מבפנים כמו שהיא מבפנים, מוכשרת בנגינה, וחברה טובה לכולם. אביבי את חסרה לי מאוד ולכולם ואני מתגעגעת אלייך. כמה שהייתי רוצה לשמוע את הקול שלך עכשיו עוד פעם אחת.
ראה עוד > >
מכרה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אביב ז"ל, יפת נפש ,טהורה ועם תום נדיר. חברה טובה. ה' יקום דמה.
ראה עוד > >
מיכל אזרחית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אביב, תודה גיבורת ישראל , לעד נזכור, תנוחי על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.
ראה עוד > >
גילת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
וואו, נפש טהורה, נוחי על משכבך לשלום...נקווה שהיהירות תיפסק ונהיה חזקים ועצמאיים במדינה....
אני בכיתה י' בתיכון בארצות הברית. רציתי לומר שאנחנו איתך ובכל יום חושבים באהבה ובעצב על ישראל ועל כל האבלים שבהן. אביב נראית כמו ילדה שמחה ויפה. אני משתתף בצערך. באהבה, מלי
גילת
ראה עוד > >
אביב היקרה שלי ממש זוכר את הרגעים בבית של מירה בילדות איתך ואת תיתו מנגנים ביחד סלון מאותו שבת שחורה אני תמיד מרגיש מחנק עצום של געגוע אלייך כמה אהבה היה לך לעולם ולזולת כמה כבוד לכל אחד כל רגע בחיים מאותו בשורה מרה את חלק ממנו אני בתאילנד יושב בנקודה מדהימה ליד שני קנדים שפתחו איתנו שיחה על המלחמה אמרו שהם תומכים במאבק שלו ומצטערים על הצער שלנו. אנחנו מספרים לו עלייך ומראה תמונות שלך ואיך עד הרגע האחרון גודל האמונה של בלעשות טוב ותהילים שלך שמלווים אותנו פה לכל מקום
ראה עוד > >
עדי אליה
המכתב מוקדש לאביב היפה שלי
באהבה עדי .ד.
אביב שלי ,את והניצוץ שיש לך בעיניים (ניצוץ של תקווה)
חסרים לי מאוד!
אני כאן בוכה , רוצה שתחזרי , למה את הלכת?
המוות לא היה שווה את זה!!!
היית יכולה להישאר בבית ואז היית עדין פה!!!
זה כואב לי אביבוש!
תחזרי בבקשה!
ראה עוד > >
עדן חג'ג
הגיבורה שאני בחרתי זאת אביב חג'ג דודה שלי
היא שמרה עלי , הצחיקה אותי עד שהיא נפטרה וכיף לי שהיא עכשיו שומרת עלי מלמעלה ואני מתגעגעת אליה הכי בעולם ואני ישנה עכשיו יותר טוב כי אני יודעת שהיא איתי למרות שהיא נפטרה ב7.10 ואני רוצה שהיא תחזור אלי בקרוב וישבנה בית המקדש במהרה בימנו
אמן!!
לאביב חג'ג ז"ל
מעדן חג'ג
ראה עוד > >
תאיר רוש
״משנכנס אדר מרבין בשמחה״ ביום שני האחרון, קיימנו פעילות פורים במרכז חירום לילדים לזכרה של אביב שלנו❤️🩹 קיימנו עבור הילדים סדנת הכנת קאפקייקס, איפור פנים, משלוחי מנות אישיים ובעיקר המון המון אהבה ושמחה עבור החג ❤️ במהלך הפעילות דיברנו והזכרנו את אביב שלנו, את הערכים המדהימים שבה, הנתינה, טוב הלב ובעיקר הדאגה לאחר. אמא של אביב, מירה סיפרה לילדים סיפור מהתקופות כשאביב שלנו הייתה עוד בגן… יום אחד, מירה שאלה את אביב מה הצבע שהיא הכי אוהבת? אביב מיד ענתה לה ״אני אוהבת את הצבע השחור״. ומירה נבהלה, הרי זאת לא תשובה לגיטימית לילדה בגן ומיד שאלה מדוע? ואביב ענתה לה ״כי הוא תמיד נשאר לבד בקופסת הצבעים, אף ילד לא בוחר בו״. בפורים הזה אף על פי העצב והשכול בחרנו להנציח את אביב שלנו דרך שמחה ונתינה לאחר ❤️ ובעיקר להעביר לילדים ״שהצבע השחור לא יישאר לבד״, בכל נקודה בחיים. אנחנו בטוחים שזה מה שהיא הייתה רוצה שנעביר!
ראה עוד > >
02/05/2024
מירה חג'ג האמא
אתמול בערב השתתפנו בצילומים לטקס הדלקת אבוקות במוצב נחל עוז לקראת יום הזיכרון.
הצילומים כמו נלקחו מסט של סרט קולנוע עם מפיקה די רגישה, צלמים, עוזרים, רחפן צילום ובמאי מרחוק בהר הרצל.
הכל מסודר ובטיחותי.
הפסקול ברקע-צלילי מלחמה בשידור חי מהקרבות בעזה, שמרעידים מדי פעם את השקט ואת הנשמה.
והאבוקה-כמה עוצמה יש באבוקה.
אבל מה, זה לא סרט.
זהו סרט חיינו בשבעת החודשים האחרונים. (עוד מעט שמונה).
סרט אימה שמלווה בטלטלות נוראיות, רכבת הרים של ממש.
ואני, באמת שאני לא אוהבת סרטי אימה.
ואת ידעת את זה אביב, היית צוחקת עליי.
בעיקר את המוסיקה שמלווה אותם ואת מה שהיא מבשרת.
אז הייתי ישר מנמיכה את הווליום ופחות מרגישה את הסרט.
אבל עכשו אני לא יכולה להנמיך, אין את הכפתור המתאים בשלט.
וגם רכבת הרים ממש לא בשבילי.
והסתובבתי במוצב בבכי לא נשלט בין התחנות שהיית בהן בבוקר שבת שמחת תורה,
ליד החדר שלך - ששימש במשך שעות רבות מחסה לחיילות שהצליחו להימלט מהתופת במיגונית וניצלו בדרך נס ברוך השם.
במיגונית-שצבועה כבר בלבן אבל אבני החצץ החדות על האדמה הן אותם אבנים ואני חושבת על כפות הרגליים שלך.
(כי הרי סיימת משמרת ב 4 לפנות בוקר וישבת לדבר עם קרינה עד שש וחצי ותיכננתן ללכת לישון כי זה היה זמן שינה, כך סיפרת לי בזריזות באותו בוקר נורא).
כפות הרגליים שלך שהיו לבושות בגרביים שחורות בלי נעליים.
ואת לא אהבת ללכת יחפה.
בטח זה ממש כאב והציק לך.
מי חשב על לשים חצץ במיגונית?
ועוד ועוד מחשבות שלא מרפות.
ואז הלכנו לחמ״ל שבו סיימת את המשמרת האחרונה לפנות בוקר והדלקנו גם שם נרות לזכרן של כל החברות האהובות שלך.
וליד הנרות על הפסקל שלך הנחתי את האוצר שהשארת, המחברת עם השירים שאהבת ״שירי האביב״ כי שם היה מקומה הטבעי, על המדף בעמדה שלך. שם שמרת עליה.
שם היית כל כך מלאה וכל כך מאושרת.
המחברת כנגד כל הסיכויים שרדה את התופת.
ובעודי עומדת בצילומים בהדלקת האבוקות יחד עם כל כך הרבה משפחות לבושות בשחור שואלת את עצמי שוב ושוב מה אני עושה פה,
איך אני קשורה לתסריט של הבמאי מהר הרצל
ומה התפקיד שלי בסרט הזה?
בתפילה לשלום חיילי צה״ל לאחדות עם ישראל ושובם של כל החטופים והחטופות בריאים ושלמים.
ראה עוד > >
22/04/2024
מירה חג'ג האמא
פסח, יום הולדת ודבק
פסח זה חג שלנו.
כבר מעל 20 שנה אנחנו מארחים את כל המשפחה המורחבת וזה חג טקסי ענק עם מלא הכנות ומלא פרטים.
גם כשהיה קצת קשה, במונחים של הגלגול הקודם, מספיק היה לדמיין את סבא בפתח הבית בערב החג לבוש בחליפה לבנה, מסתכל על השולחן הארוך הערוך לתפארת מניף את ידיו למעלה בהודיה, וזה היה מסיט כל קושי ונותן אנרגיות וכוח להמשיך בהכנות ולהגיע הכי ערוכים ומוכנים לליל הסדר.
כולם עזרו וסייעו ואת אביב אהובה שלי היית אחראית על הסידור של השולחן ובסוף הערב ( לפנות בוקר בערך) היית כבר עורכת את השולחן לארוחה שלמחרת.
בשנים האחרונות עזרת לי עם הקינוחים של פסח שכבר היו לשם דבר.
אני הייתי נעולה על סוגים מסויימים ואת לימדת אותי להוסיף עוד טעמים ולא ללכת רק על הבטוח שאני מכירה.
היית מחלקת את הקינוחים חוזרת למטבח ומספרת בהתלהבות שחיסלו את הטעמים החדשים שהצעת.
בפסח הקודם סגרת חג במוצב ואני שלחתי לך באמצע הלילה תמונה של הכנת הקינוחים, את פירגנת כהרגלך ״כל הכבוד אימוש״. תמיד ידעת להגיד מילה טובה ולחזק. תמיד.
השנה זה היה מעבר לכוחותיי לחשוב על לארח אבל היה חשוב לנו שנעשה גם השנה חג ביחד.
זוכרת את המתנה ה 12 שקיבלת בבת מצוה-קופסא של דבק פלסטיק.
דוד מיכאל ברך אותך ״שתמיד תהיי חוליה חשובה ומשמעותית בדבק המשפחתי שמחבר אותנו כל כך חזק ליחד אחד גדול. גם אם זה לא פשוט, קצת דביק ולפעמים מורכב אין משהו חזק וחשוב יותר מהאחדות הזו״.
אביב לא לדבק כזה התכוונו
לא ככה חשבנו שתחברי את כולנו ותגרמי לכזאת אחדות.
לא ככה ממי.
אז השנה נעשה חג ביחד, נתארח אצל ליז ועומרי.
אביה ורז הכינו את הקינוחים❤️
•••
יום הולדת שנה שעברה חגגת במוצב, אבא הביא לך עוגת ריבת חלב כמו שאהבת, בלונים ודברים טעימים. שלחת לי תמונה עם הבלונים.
באוקטובר חברות שלך שלחו לי את הסרטון יום הולדת.
הבטיחו בסרטון שתזכי לשנה הבאה.
כבר שנה שעברה אמרת שבדוק תצאי השנה לפסח כי הרי סגרת בשנה שעברה.
וכבר אז ציינת שיום ההולדת שלך ייצא בפסח.
מה אביב, מה חשבת לעצמך??
להבריז גם מפסח וגם מיום ההולדת?
יום הולדת 20
כל כך חיכית.
זוכרת איך סחבתי 24 שעות של צירים בבית, אחרי ניסיון הלידות הקודמות לא רציתי להגיע לבית החולים ובזכותך הבנתי איך לעזור לגוף להכיל את הצירים ולהתקדם לקראת הלידה.
כשכבר הגעתי לבית חולים אחרי עשר דקות ילדתי.
ככה הגחת לעולם, בכזאת מהירות.
כמה אושר הבאת לנו ולעולם❤️
אבא קנה לך אז חליפה מושלמת ליציאה מבית חולים, חליפה סגולה
שעד עכשו נמצאת בארון.
יצאת מבית החולים כמו נסיכה.
נסיכה היית כל חייך.
ואני עוד עם צירים.
מאוקטובר אני עם צירים שלא נגמרים, שמשנים את צורתם ורק מתגברים.
ומנסה שתעזרי לי גם הפעם להכיל אותם ולהתקדם איתם, ולמצוא את הלקראת מה.
אבא אומר שאת תעמדי היום בכניסה עם סבא.
אהובה שלי
״יהי שלום בחילך
שלוה בארמונותייך
למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך,
למען בית ה׳ אלוהינו אבקשה טוב לך״
היי שלום והיי מליצת יושר על חיילנו, על כל החטופים והיי הדבק של כל עם ישראל.
ראה עוד > >
15/03/2024
מירה האמא
המילים נכתבו בעקבות הטור של שלמה ארצי משבת אחרונה.
המילים של שלמה נגעו בביתנו היקרה אביב, תצפיתנית שנרצחה במוצב נחל עוז בשבת שמחת תורה.
אומנם לא לשם כיוון שלמה ארצי אבל קלע בול.
תוך כדי קריאת הטור עלו בי המון מחשבות ומשתפת בחלקן.
…………
ראשון בבוקר אני יושבת ובוכה במיטה
מקבלת הודעה מאושרת: "קראת את הטור של שלמה ארצי בסופ"ש?"
לא קראתי.
לא קראתי כי מאז ה 7 באוקטובר אני לא מסוגלת לקרוא יותר מכמה מילים או שורות.
אושרת שולחת לי צילום של הטור, שמה של אביב מבצבץ מכל עבר.
מכריחה את עצמי לקרוא,
קוראת ובוכה.
הטור נקרא למה פרשתי מהאביב
האמת,
לא פרשתי מאביב
אביב פרשה מאיתנו
או יותר נכון הופרשה מאיתנו.
בהמלצתו של שלמה הלכתי לשיר של מיכה שטרית ("באביב") ועיניי נפלו על השורות:
"קבל את הדין זה נופל מלמעלה
תחשוב שזה גשם
תחשוב שזה חורף
ואחר כך נראה
נעבור את החורף ואחר כך נראה"
אני מחכה שנעבור את החורף.......
כמו שנכתב בטור, גם אביב שלנו סימנה את הטוב בחיינו ובחיי רבים אחרים.
נערה מלאת טוב, מלאת ערכים, שכבשה את כולם בעדינות וברגישות שלה.
נערה שמילאה תפקידה באחריות עצומה ("אם יקרה משהו לחייל אחד זה יהיה על הראש שלנו לכל החיים" כך נהגה לומר)
נערה שמחה שמוסיקה תפסה חלק נכבד מעולמה,
היא ניגנה על כינור, פסנתר וגיטרה ולאחרונה גילינו שגם כתבה שירים יחד עם דניאלה, חברתה החטופה בשבי החמאס,
וכשהן ביצעו את השירים דניאלה שרה ואביב ניגנה על הגיטרה.
אביב אהבה מגוון גדול של מוסיקה וזמרים ובמיוחד אהבה את טונה ורביד פלוטניק.
זכינו לקבל מחברת של אביב, מחברת שרופה מבחוץ וטהורה מבפנים שבה כתבה שירים של שניהם-הכותרת בדף הראשון היא "שירי האביב".
בשיר של רביד פלוטניק ״בדיוק כמו שאני" אביב מסגרה את המילים:
"בדיוק בדיוק כמו שאני
ככה זה טוב
שאני שלם, לא חסר בי דבר
ומותר לי אותי לאהוב".
בנסיעות המשותפות שלנו אביב הייתה אחראית על הפלייליסט
כששמה שיר שלא התחברתי אליו (כי בכל זאת מפרידות בינינו שנות מוסיקה וטונים) תמיד אמרה לי: " תקשיבי למילים אמא"
והמילים היו וואו.
לאחרונה אמרה שהתחילה לשמוע שלמה ארצי "יש לו שירים יפים".
אביב שלנו הייתה כל חייה אביב במלוא מובן המילה והמשמעות.
כששלמה דיבר בטור שכתב על קבלת הפנים שערכו הציפורים לאביב הבנתי שכל חייה של אביב היו ניגון וקבלת פנים חגיגית לאותו בוקר נורא ואיום בשמחת תורה.
קבלת פנים שהסתיימה באקורד סיום צורם של "קצר פה כל כך האביב" של יהודה פוליקר.
"יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפא
קצור וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תיכף יצעק
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב
רק ניתן לי ותיכף נלקח"
אביב יקרה ואהובה שלי
מבטך רק נפקח
אך התחלת ללבלב
רק ניתנת לי ותיכף נלקחת.
אבל בחלום - ביקשת שימסרו לי להנציח אותך עם סלסלי כסף לבנים.
מראה לנו את ההחיים והפריחה.
עכשו בתחילת האביב הם בשיא פריחתם.
תודה רבה לך שלמה היקר
תמשיך לגעת בכל כך הרבה אנשים ולהנכיח את אביב שלנו בכל דרך.
ראה עוד > >
01/03/2024
מירה -האמא
בתהומות הכי עמוקים
ביגון שאין לו סוף
נמצאים מלאכי השרת
מלאכים בדמות אדם.
אחרי פגישה מטלטלת עם הצוות שטיפל באביב בבסיס שורה.
מחבקת את המודיעים, קצינות הנפגעים, המטפלות והמטפלים בשורה, אנשי הרבנות הצבאית
וכל אותם מלאכים שעושים עבודתם בחמלה, בטהרה וביראת קודש.
בתפילה לבריאות הנפש והגוף
ובתפילה שתהיו חסרי מעש.
הקב״ה ישלם שכרכם.
נוחי על משכבך בשלום יפה שלי
ראה עוד > >
02/02/2024
מירה- האמא
שבת שמחת תורה
07:38
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״
כמה אני נפעמת מעוצמת האמונה, הביטחון והתקווה שהיו לך עד הרגע האחרון כאשר התופת סביבך, שהכל יהיה בסדר.
עכשו אני מבינה שזו היתה הצואה שלך.
מצדיעה לך יפה שלי❤️
ראה עוד > >
חיילים מצייצים
❤️🩹 ילדה אחת ביום, אביב חג׳ג׳
המשפחה מספרים :
אביבי שלנו הייתה האור של הבית, ילדה של נחת, נשמה טובה וטהורה שתמיד רצתה לעזור לכל מי שמסביבה. אביב הייתה הקטנה מבין חמישה אחים. ילדה מוכשרת, שאהבה כל כך מוזיקה, אהבה לנגן בפסנתר, גיטרה וכינור. אהבה לאפות, להכין עוגות לבלות ולצבור כמה שיותר חוויות. אביב תרמה מהמשכורת הצבאית שלה מעשר מדי חודש.
אביב שירתה כתצפיתנית בנחל עוז. למרות גילה הצעיר הבינה את משמעות התפקיד ואת גודל האחריות המוטלת על כתפיה ואף אמרה לאמא שלה כל הזמן כי “אם יקרה משהו לחייל זה על הראש שלנו לכל החיים”.
כל התקופה האחרונה אביב אמרה בלי הפסקה שהולך להיות “משהו גדול” ולפני שחזרה לבסיס אמרה לחברתה שהימור שלה ברגע שהיא תחזור לבסיס יתחיל מבצע. בסרטון בו אביב מופיעה מהשבת השחורה רואים כי גם בתוך תופת של בומים מטורפים, יריות, רקטות, קאסמים וחיילים צורחים, אביב מנסה להרגיע את חברותיה ואומרת להן “הכל טוב, הכל טוב”. ההודעות האחרונות של אביב עם אמא שלה היו “יהיה בסדר אימוש, בע”ה, תקראו תהילים” ומאז נותק עמה הקשר. חברותיה מספרות כי כולן ידעו שהולך להיות משהו גדול, ואף רבות חלמו על היום הזה, התריעו וביצעו את תפקידן על הצד הטוב ביותר.
אביב התגייסה באוקטובר 22 והגיעה לחמ״ל בינואר 23. אביב הייתה בפסקל 120 בחמל נחל עוז ונפלה כגיבורה במיגונית במוצב נחל עוז.
אביב הייתה ילדה של אור ואהבה וכבשה את כולם בעדינות וברגישות שלה.
יהי זכרה ברוך 💔
ראה עוד > >
17/01/2024
מירה-האמא
כשאני מחפשת משהו בארון במטבח ומוצאת את זה.
מתכון לעוגת מוס שוקולד לבן וחלב שאביב כתבה ושמרה במדף שהוא רק שלה במטבח.
יש במדף הזה את כל הכלים שהיא רכשה להכנת עוגות-מגשים, כוסות מדידה, תבניות סיליקון עם אותיות, לבבות ועוד מיני צורות לעוגיות ופרלינים, יש גם ציוד סגור שעוד לא השתמשה בו.
אביב אהבה להכין עוגות מושקעות ומורכבות עם פרודוקטים איכותיים. היתה מתכננת הכל מראש ולצורך זה פתחה בוואצאפ קבוצה משפחתית ״רשימת קניות״ כדי שכל אחד ירשום שם מה חסר (מומלץ בחום).
העוגות היו חייבות להיות חלביות ותמיד התווכחנו על זה כי או שלא יאכלו את הארוחה הבשרית או שלא יאכלו את העוגה.
והיא בחיוך היתה אומרת ״אמא אם לא יאכלו אני אוכל״.
בתחילת שבוע כבר החליטה מראש איזה עוגה להכין ומפרטת בדייקנות מה צריך לקנות.
בחמישי בלילה מאוחר היתה מתחילה להכין את העוגה, היתה לוקחת את הזמן שלה…. זה יכל לקחת לילה שלם. בבוקר היתה עוגה מושלמת במקרר והמטבח נקי ומסודר. כשהתעוררה היתה מוטרדת אם הרעש של המיקסר והכלים הפריע לנו.
לא הפריע לנו.
היו לילות שישנו טוב.
אח״כ שלב הצילום-בגינה שכל כך אהבה, העוגה עם רקע של עלים ירוקים ופרחים צבעוניים והיא מבקשת שאעזור לה לבחור את התמונה הכי יפה. כמובן שבעיניי הכל היה נראה יפה ולא מצאתי הבדלים אבל היא הסתכלה על פרטים שאני לא ראיתי אפילו.
הכל היה חייב להיות מושלם.
לא היה נשאר כלום מהעוגה.
מתגעגעת אלייך יפה שלי❤️
ראה עוד > >
01/03/2024
פטריקס באר שבע - Patrick's South
משפחת פטריקס באר שבע זוכרת את
סמל אביב חג׳ג׳ ז״ל, תצפיתנית בבסיס נחל עוז
אשר נרצחה ב-7 באוקטובר. אביב אהבה לבלות אצלנו באופן קבוע בכל יום חמישי כשיצאה הביתה מהצבא יחד עם חברותיה. לאביב הייתה מנה מועדפת שלא ויתרה עליה, ׳שניצל המלך׳. אז רק שתדעי שם למעלה שעכשיו ולזכרך יש מנה חדשה, ׳שניצל המלכה׳.
בת 19 הייתה בנופלה. מחבקים את המשפחה והחברות וגאים שהרגעים השמחים היו אצלנו. חברותיה של אביב פתחו עמוד לזכרה באינסטגרם: remember _aviv_hajaj 🖤🖤
ראה עוד > >
20/10/2023
מירה- האמא
מתי לאסוף אותך יפה שלי❤️
ראה עוד > >
11/10/2023
הדר חג'ג
״העיניים של המדינה״ 👁️👁️
לא תמצאו בכל החמ״לים במדינה תצפיתנית יותר מורעלת מבת דודה שלי.
כמה התגאתי בך במהלך כל השירות המבצעי שלך, את לא יודעת כמה.
אביב היא אחת כזאת שיכלה לבקש ממני כל שיבוץ בעולם-אבל ביקשה להיות במקום שבו היא הכי יכולה להשפיע ולסייע.
אחת כזאת שיכלה אחרי תקופה בתפקיד לבקש שיבוץ לתפקיד אחר-זרקתי לך בחג האחרון אלפי תפקידים בחיל אבל את מבחינתך אמרת לי-לא משנה מה תציעי לי אני מהחמ״ל לא זזה!
אביבי, היית נערה שמחה עם לב ענק ורק חיכית להזדמנות לעזור לחברות שלך ליחידה.
תמצאו לי חיילת שמבקשת לצאת בבוקר לאירוע משפחתי ולחזור מייד אחרי, כדי שחס וחלילה לא יהיה פער בתצפית.
כזאת ששמעה שחברה שלה איבדה פליז צבאי ושלחה אותי בכל הארץ לחפש את אותו דגם בדיוק! ממש איימה עלי שאני לא חוזרת למושב בלעדיו, וכן, לא משנה כמה הסברתי שכבר קיץ בחוץ.
בהודעות האחרונות שלך ביקשת מאמא שלך לקרוא תהילים לשלום החיילים במוצבים ודאגת למשפחה ולאזרחים בגזרה תוך כדי שאת עצמך בתוך תופת.
היית נערה טהורה עם אחדות, צניעות ואכפתיות אין סופית. עקבתי אחרי הסרטונים האחרונים שבהם ראו אותך, ולכל אורכם ראיתי אותך במרכז החברות-מרגיעה ומחבקת.
רק בחג האחרון דיברנו על גדוד גולני-סיפרת לי שעזרת והשקעת בהם כדי שיכירו את הגזרה.
אני ואת הבנו משהו שאף אחד לא יבין.
תצפיתניות מדברות עם העיניים. כמה התעניינת בשירות שלי בחמ״ל כיסופים ובמבצע צוק איתן וכמה שאני התגאתי לשמוע על כל אירוע וזיהוי שסיכלת.
מבטיחה לך שהפכתי כל אבן וכל קשר שיש לי בצבא לנסות לקבל סוף אחר.
באירועים מבצעיים אני מבצעת מעקב של מצלמות, ולא דמיינתי שאצטרך לשחזר את רגעייך האחרונים.
את צריכה להיות גאה בהורים ובאחים הלביאים שלך שבזכותם זוהו עוד תצפיתניות רבות שנעדרו, וגם משפחותיהם יצאו מהערפל הכבד וקיבלו את הבשורה.
אני שמה עכשיו את המדים היצוגיים וסיכת התצפיתנית כדי לחלוק לך כבוד אחרון ומבטיחה להנציח אותך לעד.
אביב חג׳ג׳ ז״ל.
ואתם אל תשכחו, שהבנות הצעירות האלו סוחבות אחריות רבה על גבן ומגינות על כולנו.
שתפו למען אביבי שלנו, ולמען עוד רבות אחרות שביצעו את התפקיד הכי חשוב בצבא ושנפלו בקרב הנוראי הזה.
אנחנו בנייוט מסכם של שבוע מאוד מאתגר לחניכים שלי בקורס מכים כל יום הקדשנו ניווט לזכר נופלים.
היום הניווט הוקדש לזכרה של אביבי שלנו
ניסים לוגסי חבר מאוד טוב שלי.
סטס שינקמן לוחם ימ"מ שעשה איתי קורס קצינים.
קים שוטרת שלי שנהרגה בנובה.
ארבעתם קידשו את נושא לשון הרע, עזרה לזולת ונתינה אין סופית והכי חשוב נושא האחדות.
בנוסף החניכים קיבלו ספר תהילים ,מזמור לתודה ומדבקה של אביבי שלנו❤️
והנרות שהיו על השולחן יפוזרו בכל גבעות גורל ויאירו חלק ממדינת ישראל היפה שלנו.
ראה עוד > >
אהובה כל כך קשה לי לכתוב ובכלל לדבר איתכם מאז ה7/10 רק מהמחשבה הגרון נחנק.. והתלבטתי אם לשלוח לך כי אני יודעת שהיום הוא יום יותר קשה מכל יום.. אבל החלטתי שכן כי אני יודעת כמה ההנצחה חשובה לכם אז משתפת אותך בפעילות שעשיתי היום בגן לזכרם של אביב ונאור הי״ד
(זה מונגש לילדים בחינוך המיוחד) 🙏🏻 הילדים קבלו הביתה להכין גם עם המשפחה.. שתדעי שאחד הילדים אמר לי ״מרבי אבל העוגיות של אביב יצאו יותר יפה משלנו״ 😔
ראה עוד > >
״כשגיבור אחד נופל איתו גם אלף לבבות״
מעולם לא הזדהיתי ככה עם משפט,
הגיבורה שלי נפלה ואיתה הלבבות של כולנו.
אביבי שלי,
היית האור בחיים של כולנו.
היית ילדה של נתינה, ערכים, תמיד דאגת לאחר, והקפדת שלא לדבר לשון הרע.
תמיד הקפדת על כיבוד הורים,
בשבעה באוקטובר בשבת המקוללת כאשר התקשרת לאמא שלך ביקשת סליחה שגרמת לה לחלל שבת כי לא שמת לב.
איך בכל התופת הזאת, שוב לא חשבת על עצמך, רק על אחרים.
איך בסרטון רואים שאת מרגיעה את כל החברות שלך במיגונית.
אפילו שרואים על המבט שלך שאת מפוחדת, מבוהלת, ולא יודעת מה יהיה האלה.
״הכל בסדר״, ״הכל טוב״.
זה מה שאמרת להן.
אביבי, תמיד ישאר לי חור בלב בצורה שלך. אני מתגעגעת כשכבר כואב.
אוהבת בלי סוף, ומחכה שתחזרי.
תאירה.
שבוע שעבר כחלק מקורס מכים במשמר הגבול החניכים ביצעו ניווט מסכם כחלק מסדרת הניווטים הניווט המסכם הוקדש לזכרה של אביבי שלנו ועוד 3 חללים שקידשו את נושא הכרת הטוב , עזרה לזולת , אמונה ואחדות.
בסיום הטקס החניכים קיבלו ספר תהילים מזמור לתודה ומדבקה של אביב לזכרה ובנוסף פיזרו בגבעות גורל נרות נשמה עם שמם של החללים שלנו השם יקום דמם.
ראה עוד > >
תאיר דמרי
אביבי שלי, לקח לי קצת זמן לעכל ולהתחיל לכתוב ולסכם החברות בנינו אבל הנה אנסה..
הכרנו אי שם לפני אולי 12-13 שנים, אולי יותר.. הייתי באה הרבה שבתות למושב, שחר בן דוד שלי היה חבר טוב של איתמר אחיך וככה התחברנו. היינו חברות כאלה טובות, חברות של אמת. היינו מתראות משבת לשבת ותמיד דאגת להכיר לי את עולמך הרחב, את המשפחה שלך, את התחביבים שלך.. היינו מתחילות את השבת שלנו בהליכה לבית כנסת עם הבנים, מתפללות ומשחקות בדשא וחוזרות הביתה. נפגשות שוב למחרת, יושבות בבית העץ המיוחד שהיה לך עם שחר ואיתמר ולפעמים הבני דודים שלך, אוכלים גלידה בכוס ומשחקים.. היינו הולכות לתהילים במושב או לפעולה במועדונית נוער, דאגת להכיר לי את המדריכות ואת שאר הבנות בקבוצה ושחלילה לעולם לא ארגיש בצד.
ניחנת בכשרון להפליא בניגון על כינור ופסנתר, תמיד היית מנגנת לי בפסנתר והייתי מתפעלת ממך.. אני זוכרת שהיה שיר שממש אהבתי ודאגת לנגן לי אותו תמיד כשהיינו מתראות, אפילו שכנעת אותי לנסות ללמוד אותו אז הושבת אותי על הכיסא והסברת לי תו אחר תו ואני זוכרת שכל כך רצית שאצליח (ושתינו היינו יודעות שלא אצליח), כזו טובה ומיוחדת היית. עם סבלנות וטוב לב שאין כמותה.
אני זוכרת שבשבתות קיץ כשכל המשפחה שלך היו הולכים לדוד שלך יוסקה לבריכה, היית ממש רוצה שאבוא איתך גם. הייתי מתביישת לבוא וגם לא הייתי ערוכה לזה וכמובן שדאגת תמיד לתת לי את התחושה הטובה ביותר ולתת לי בגד ים, אני זוכרת שמרוב שזה היה מתרחש בספונטניות לא צפויה ובתדירות גבוהה אז כבר היה לי אצלך בגד ים קבוע שחנכת עבורי, כזו טובה ולבבית היית.
כשהייתי מגיעה בימי חול למושב, היינו עושות טיול בקורקינט במשך שעות ועוצרות במכולת לקנות דברים טעימים. יכלתי לרשום על החשבון של המשפחה שלי אבל תמיד היית מתעקשת שאקח מה שאני רוצה ונרשום על החשבון של המשפחה שלך.
אלו הם אותם הזכרונות שעלו בי בתקופה האחרונה. זכרונות שכיום בהיותי ילדה בוגרת ומבינה, גורמות לי להבין כמה טובה ומיוחדת היית ועוד משהיית כזו קטנה.
לימים כשגדלתי, תמיד עלו תהיות ושיחות בין חברים על חברי ילדות שגדלתם איתם ואמנם אני גרתי באופקים אבל את הילדות שלי העברתי איתך. תמיד סיפרתי בגאווה ענקית על חברה שלי אביב חגג עם הכישרון המפליא והלב הענק שלצערי עם השנים הקשר דעך והתנתק. יצא מצב שלפני כמה חודשים דיברנו באינסטגרם, בערך חודשיים לפני היום האכזרי. דיברנו וסיפרת לי על התפקיד שלך כמה שאת נהנית בו וכמה שהוא משמעותי עבורך. התעניינת בשירות הצבאי שאעשה והתפעלת מהתפקיד שאתגייס אליו, סיפרת לי שרצית אותו גם ורצה הגורל והתגייסת לתפקיד אחר. אז היום אביבוש שלי, יותר מתמיד גאה להתגייס לתפקיד הזה שהיה חלומך הרחב. מבטיחה לך שכל פעולה שאבצע בתפקיד תהיה מוקדשת לך ותהיי תמיד בלבי. בהמשך השיחה שלנו הצעתי שנפגש ואמרת שאת מקווה שתמצאי זמן כי את סוגרת המון.
אביבוש יקרה שלי בלב, אין לך מושג כמה אני מצטערת שלא יצא לנו להתראות כל כך הרבה שנים ובמיוחד לאחרונה. הייתי דואגת להבהיר לך כמה את יקרה לי משהיינו קטנות ועד היום ושאני לעולם לא שוכחת את כל מה שעשית עבורי ואת החברה הכל כך טובה שהיית לי. כל צעד שעברנו ביחד, כל חוויה, כל צחוק וכל זיכרון חרוט לי במוח לעד.
אני מבטיחה שלעד אנציח אותך ואספר לכולם מי היית. בשבילי את תמיד תהיי אביב עם הלב הכי ענק בעולם, עם הבית עץ והמשחקים הכי מלהיבים שיש.
אוהבת אותך עמוק בלב ומתגעגעת.
ראה עוד > >
מה נשמע שרית?
יש לי משהו קטן מנחם למשפחה של אביב הי״ד.
אחד הרבנים בקהילות החשובות מארצות הברית הגיע לארץ למשלחת תמיכה והתנדבות עם הקהילה שלו.
פגשתי אותם, סיפרתי על אביב ונתתי לו ספר תהלים שיהיה משהו ממנה גם בבית כנסת שלהם .
לבית כנסת קוראים
Young Israel of Woodmere
היום הוא שלח לי תמונה של ספר התהילים בבית כנסת .
ישועות ונחמות .
ראה עוד > >
01/01/2024
הלן חג'ג
יום שישי האחרון הייתי במסיבת תרומות לחיילים והיה שם David Sadras דוד סדרס הצייר המופלא והמוכשר!
פניתי אליו, בלי להתבייש, באומץ האופייני לי… ושאלתי אם הוא יוכל לצייר את אביב שלנו…
הוא מייד הסכים וביקש שאשלח לו תמונות
זאת התוצאה
פשוט מדהים💕
תודה רבה דוד על הלב הענק שלך!
מירה חג'ג' Avia Hajaj
ראה עוד > >
13/01/2024
הלן חג'ג
בשבת בבוקר כשהילדים לא איתי, אני אוהבת לנקות את הבית.
להכין אותו לחזרה שלהם,
לברך אותם תוך כדי - שיישנו בנחת על המיטה כשאני מחליפה מצעים, שיראו כמה הם יפים כשאני מנקה את המראה…
היום כשניקיתי את הדלת של החדר של אלה ראיתי את הציור הזה על המשקוף מתחת למזוזה.
אלה ציירה מגן דוד וכתבה את השם של אביב, בת דוד שלי, שנרצחה בבסיס שלה ב-7 לאוקטובר. אלה ממש אהבה אותה ומתגעגעת אליה… ויש לה כמה תמונות בחדר שלה…
ממש התרגשתי לראות את זה וממש בא לי לשאול אותה למה?
למה היא ציירה את זה ואיך הגיעה להרעיון הזה בכלל?
שבת של געגועים …
תנצבה
מירה חג'ג'Avia Hajaj
ראה עוד > >
16/02/2024
הלן חג'ג
 רביעי בצהריים, שמתי את הראש קצת לנוח איזה שעה לפני החתונה של נדבי, עצמתי את העיניים
ממש טיפה לפני שנרדמתי דמיינתי אותך עוברת לידי ומחייכת את החיוך הביישני הזה שלך
כזה שמתבייש לחשוף שיניים…
היו לי כמה פלאשים שלך מחגים ומאירועים משפחתיים.
הבנתי שאת מתגעגעת ורוצה להיות איתנו וגם אנחנו אלייך… היית חסרה שם בשולחן, ברחבה
לעולם לא נשכח אותך
את האור בכל החושך המטורף שמנסה להעפיל עלינו בתקופה האחרונה
תהני מגן עדן מקווה שניפגש שם כשיגיע הזמן, ואז אני אחבק אותך חזק כמו שהיית ילדה וקצת התביישתי לחבק אותך ככה כשכל כך גדלת…
אביב חג׳ג׳ ז״ל
בואו לעמוד הזיכרון שלה ב-Instagram. קישור בתגובה תגובה הראשונה
מירה חג'ג'Avia Hajajאיתמר חגג
ראה עוד > >
24/02/2024
הלן חג'ג
״אביבי למה את לא איתנו עכשיו… 
למה המחבלים האלה רצחו אותך באכזריות?״
אתמול, כשניקיתי את החדר של אלה, מצאתי את זה, היא ציירה פה שלושה פרצופים בוכים וליד כל אחד רשמה שם, שילה(אחותי), עדי צפרירי (בת של בן דודה שלי), ושלה
שלושתן לומדות יחד בכיתה ד, שלושתן אהבו ממש את אביב💕
איך מסבירים את ההיגיון לילדה כזאת קטנה ורגישה?
איך מעניקים לה תחושת ביטחון שלה זה לא יקרה (כי היא תמיד אומרת לי- ואם אני אהיה כמו אביב…)
איך מסבירים לרפאל שהוא יכול לישון בשקט כי לא יקרה כלום בלילה?
כל זה כשאני בעצמי בחוסר ביטחון לגבי הביטחון שלנו…
כשאני בעצמי לא ממש מאמינה שיהיה בסדר…
לא ממש מאמינה שידאגו לי ויגנו עליי
עלינו
במתקפה האחרונה המחבלים היו מעבר לשער שלנו ולא הצליחו להיכנס
הם תקפו ממש מולנו באופקים והגיעו אפילו לצומת גילת!
והילדים שלי יודעים את כל זה!! (לא ממני)
בקיצור חברים
כל מיני שאלות שאין להם תשובות…
מעולם לא חשבתי שנהיה חלק ממשפחת השכול
שעצב כלכך כבד ילווה אותי בכל דבר שמח שאני עושה…
שיהיו רק בשורות טובות לעם ישראל מעתה ועד עולם
ואימרו אמן!
מירה חג'ג' Avia Hajaj איתמר חגג
ראה עוד > >
ידיד דידי שוהט
ביקור בבית הכנסת של הקהילה היהודית במונטריאול.
בכניסה לבית הכנסת יש שלט עם תמונות חיילי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרבות מה-7 באוקטובר ועד היום.
לצערנו בכל פעם שנופל חייל, הם מוסיפים את התמונה שלו.
העין ישר תפסה את הפנים המוכרות של מכרים שאינם עוד.
אופיר דוידיאן בת לילך הי"ד
נאור אוזיפה סיבוני בן צילה הי"ד
אביב מרגלית חג'ג' בת מירה הי"ד
לזכרם של כלל חיילי צה"ל הי"ד 🫶🏽
ראה עוד > >
16/03/2024
מירה חג'ג האמא
יום שישי, 9:30 בבוקר
אחרי לילה ללא שינה
הגעתי לצעדה לזכר הנופלים של גדוד 414 ביישוב עלומים
בת דוד שלי היקרה והאהובה, אביב, שירתה בגדוד הזה, תצפיתנית בנחל עוז.
מאז יום ראשון, ה8/10, כשהבנתי ש״יש בעיה״ עם אביב, שהיא לא עונה לטלפון, נפתח חור בלב
כזה שלא מתאחה
כזה שגם כשאת חיה משאיר חלק מת
חור שאי אפשר לאחות גם כשאת מנסה ללכת אחרי האג׳נדות של הילדה המטריפה הזאת
״הכל חוויות בדיעבד״
״לצבור חוויות״
לראות את אלה שקשה להם, לתרום מעשר, וכל מה שהיה כלכך מיוחד בה.
בדרך לעלומים הלב שלי דפק מהר, לא הגעתי לכאן מאז ה7/10, פחדתי לבוא, לראות מראות קשים. במקום זאת ראיתי טבע מרהיב של המדינה היפה שלנו וכשהגענו לאנדרטה השקפתי על עזה החרבה בתחושת ניצחון עם עצב גדול מדיי.
במקום התקיים טקס לזכרם, כזה שלא משאיר עין יבשה.
יהיה זכרם ברוך ושלא נדע עוד מלחמות 🙏🏻
מירה חג'ג' Avia Hajaj איתמר חגג
ראה עוד > >
22/04/2024
אביבה שלי,
היום יש לך יום הולדת לועזי ולפני שנה בדיוק כתבתי לך שאת ״ילדה בדמות מלאך”..
אבל בחיים לא תיארתי לעצמי שהשנה את באמת תהיי המלאך השומר שלנו ותעלי לשמיים 👼🏻😭
חג שמח יפה שלנו, לא מעכלת שאת לא פה איתנו ולנצח תשארי בת 19 בלבד! איך זה בכלל הגיוני???
מתגעגעת לנצח אחותי מבחירה ולא מפסיקה לחשוב עלייך ❤️🩹
ראה עוד > >
02/05/2024
מירה חג'ג האמא
אתמול בערב השתתפנו בצילומים לטקס הדלקת אבוקות במוצב נחל עוז לקראת יום הזיכרון.
הצילומים כמו נלקחו מסט של סרט קולנוע עם מפיקה די רגישה, צלמים, עוזרים, רחפן צילום ובמאי מרחוק בהר הרצל.
הכל מסודר ובטיחותי.
הפסקול ברקע-צלילי מלחמה בשידור חי מהקרבות בעזה, שמרעידים מדי פעם את השקט ואת הנשמה.
והאבוקה-כמה עוצמה יש באבוקה.
אבל מה, זה לא סרט.
זהו סרט חיינו בשבעת החודשים האחרונים. (עוד מעט שמונה).
סרט אימה שמלווה בטלטלות נוראיות, רכבת הרים של ממש.
ואני, באמת שאני לא אוהבת סרטי אימה.
ואת ידעת את זה אביב, היית צוחקת עליי.
בעיקר את המוסיקה שמלווה אותם ואת מה שהיא מבשרת.
אז הייתי ישר מנמיכה את הווליום ופחות מרגישה את הסרט.
אבל עכשו אני לא יכולה להנמיך, אין את הכפתור המתאים בשלט.
וגם רכבת הרים ממש לא בשבילי.
והסתובבתי במוצב בבכי לא נשלט בין התחנות שהיית בהן בבוקר שבת שמחת תורה,
ליד החדר שלך - ששימש במשך שעות רבות מחסה לחיילות שהצליחו להימלט מהתופת במיגונית וניצלו בדרך נס ברוך השם.
במיגונית-שצבועה כבר בלבן אבל אבני החצץ החדות על האדמה הן אותם אבנים ואני חושבת על כפות הרגליים שלך.
(כי הרי סיימת משמרת ב 4 לפנות בוקר וישבת לדבר עם קרינה עד שש וחצי ותיכננתן ללכת לישון כי זה היה זמן שינה, כך סיפרת לי בזריזות באותו בוקר נורא).
כפות הרגליים שלך שהיו לבושות בגרביים שחורות בלי נעליים.
ואת לא אהבת ללכת יחפה.
בטח זה ממש כאב והציק לך.
מי חשב על לשים חצץ במיגונית?
ועוד ועוד מחשבות שלא מרפות.
ואז הלכנו לחמ״ל שבו סיימת את המשמרת האחרונה לפנות בוקר והדלקנו גם שם נרות לזכרן של כל החברות האהובות שלך.
וליד הנרות על הפסקל שלך הנחתי את האוצר שהשארת, המחברת עם השירים שאהבת ״שירי האביב״ כי שם היה מקומה הטבעי, על המדף בעמדה שלך. שם שמרת עליה.
שם היית כל כך מלאה וכל כך מאושרת.
המחברת כנגד כל הסיכויים שרדה את התופת.
ובעודי עומדת בצילומים בהדלקת האבוקות יחד עם כל כך הרבה משפחות לבושות בשחור שואלת את עצמי שוב ושוב מה אני עושה פה,
איך אני קשורה לתסריט של הבמאי מהר הרצל
ומה התפקיד שלי בסרט הזה?
בתפילה לשלום חיילי צה״ל לאחדות עם ישראל ושובם של כל החטופים והחטופות בריאים ושלמים.
ראה עוד > >
16/05/2024
מתוך עולמות שבורים
או איך הצלחנו גם לבכות וגם לשמוח, גם לקרוא את ההודעות האחרונות שלך וגם לכתוב את האותיות האחרונות בספר התורה.
דברים שנשאתי בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמת אימי ובתי האהובות לפני שבוע.
קהל יקר וקדוש,
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
לפני כשנתיים התחלנו בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת אימי היקרה מרגלית מרג'נה בת מירי ורבי שמעון אלגבי. אימי נפטרה לפני כמעט שלוש שנים אחרי שנאבקה בגבורה ואצילות במחלה קשה.
אמא יחד עם אבא ז"ל השתתפו בבניית הארץ וזכו להקים משפחה לתפארת, חדורת ציונות, אהבת העם, הארץ והצבא. דור ישרים.
אימי נהגה לספר את הקשיים עימם התמודדו היהודים בגלות כאשר השיא היה ליל פרעות אימה במקום מושבם בטריפולי שבלוב, בו יהודים נטבחו ונשחטו בגלל היותם יהודים. ליל מאורעות זה, כך הוא נקרא בפיה של אימי היווה זרז לעלייתה ארצה יחד עם משפחתה.
למרות כל חבלי הקליטה והקשיים שעברו היו גאים ומאושרים על הזכות להיות חלק מדור התקומה של העם היהודי על אדמת ארץ ישראל.
היום לפני 20 שנה בדיוק בראש חודש א' אייר נולדה אביב אהובתנו. היום יום הולדת.
ילדה של אור, ילדה של אהבה ונחת. ילדה נעימה מלאת קסם והכל בשקט, בצניעות וענווה. ילדה שכולה נתינה, איכפתיות ורגישות לסובבים אותה. הקפידה שלא לדבר לשון הרע והקפידה על מתן מעשר ממשכורתה הצבאית-דבר שסיפרה במקרה שבוע לפני האסון.
אביב ניגנה בכינור, בפסנתר וגיטרה ומוסיקה תפסה חלק נכבד מעולמה. אביב שירתה כתצפיתנית בגבול עזה וביקשה לשרת במקום הכי מבצעי. ראתה בתפקידה שליחות עליונה והרגישה על כתפיה את מלוא כובד האחריות. בתקופה האחרונה הדגישה ש "אם יקרה משהו לחייל אחד זה על הראש שלי לכל החיים".
אביב אהבה את התפקיד, אהבה את החברות, את הלוחמים ואהבה מאוד את החמ"ל. כמה היא הייתה מלאה ומאושרת בחודשים האחרונים.
בבוקר שמחת תורה תשפ"ד התהפך עולמנו. רעדו השמים והארץ. אביב בתנו הצעירה והיקרה נמצאת במוצב נחל עוז בלב מתקפה נפשעת של מאות מחבלי חמאס במדינת ישראל שסבא וסבתא השתתפו בבנייתה. אביב יוצרת עימנו קשר טלפוני ובהודעות. בדיעבד שיחה זו היוותה את השתקפות תמצית חייה כאשר גם ברגעים האחרונים כשהתופת סביבה, ממש תופת. טילים, בומים, צרחות של חיילים. היא דואגת לחיילים, דואגת למשפחה, שולחת הנחיות, מרגיעה את החברות והיא מלאת ביטחון שהכל יהיה בסדר. היא חדורת אמונה ומבקשת תפילה: "יהיה בסדר אימוש בעזרת ה' תקראו תהילים". (היא לא כותבת בקיצור ב"ה, היא רושמת בכתב מלא).
אחרי ימים של חוסר ודאות מוטרפת קיבלנו את הבשורה הנוראית מכל.
בתוך הטלטלה והכאב שאין לו גבול היה ברור שספר התורה של סבתא יוקדש גם לעילוי נשמתה של אביב. סבתא ונכדתה שנושאות שם משותף, שהיה להן קשר קרוב ומיוחד במינו כמעט בכל תחום אפשרי. היו להן תכונות דומות ברגישות העיניים וברגישות הלב, בדאגה למשפחה, בכבוד והאיכפתיות לאחר, בעבודה המתמדת על האחדות והכל בעין טובה, בדרך טובה, בצניעות ובדרכי נועם.
מצוות כתיבת ספר תורה הינה מצוות עשה האחרונה מתרי"ג מצוות הכתובות בתורה. וזו לשון הרמב"ם: "על כל איש ואיש לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר: "עתה כתבו לכם את השירה הזאת". ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה, מצווה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי כאילו קיבלו מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבים לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".
בתקופה מטלטלת ורצופת מחלוקות וסיעות בעם ישראל על כולנו לזכור את המקורות שלנו, את החיבור הקדוש שלנו, את מעמד קבלת התורה מהר סיני. שם נכתב: "ויחן שם ישראל" ופירש רש"י "כאיש אחד בלב אחד". מעמד הר סיני היווה פתח למציאות חדשה של אחדות ישראל ואחדות הלבבות. כשמתאחדים כאיש אחד בלב אחד, אף אחד אבל אף אחד לא יוכל לנו.
עלינו להעמיק את המאחד והמשותף, עלינו לעבוד בזה. כמו סבתא וכמו אביב באהבה, בצניעות, בשלום, בקבלת האחר ובדרכי נועם. עלינו להתמיד בעשיית הטוב להורים, לסבא וסבתא, לאחים, לילדים, לחברים ולחברה כולה.
כמה סימבולי שבשבת האחרונה קראנו את פרשת "אחרי מות" ובשבת הקרובה נקרא את "פרשת קדושים" (פרשות שבד"כ מחוברות והשנה מפוצלות בגלל שנה מעוברת). בספרו של הרב פרץ מימון זצוק"ל הוא מתייחס לפרשת קדושים וכותב שהדבר המרכזי בפרשה הוא שנאמר בה כל התורה כולה והוא: אהבת אחים. כמו שנאמר "ואהבת לרעך כמוך". ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה זו כל התורה כולה.
התאספנו כולנו היום למעמד מרגש וקדוש זה של הכנסת ספר תורה. מעמד בו לבנו חצוי בין שמחה גדולה לעצב ויגון עמוקים. כאשר המציאות ידועה אבל הלב והראש מסרבים להאמין. אמר שלמה המלך: "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד".
באה משנה ברורה בהלכות שמיני עצרת חג שמחת תורה ומבהירה כי "יש להתאמץ בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה".
זו העת לשמוח, זה התפקיד של כולנו היום, לרקוד ולשמוח לכבודה של תורה כי
״זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
במעמד זה אנו רוצים לשאת תפילה לשלום כל חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, לשלום הפצועים ולשובם של כל החטופים בריאים ושלמים ובהם חברותיה של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב דניאלה בת אורלי לבית גילבוע אגם בת מירב לבית ברגר נעמה בת אילת לבית לוי שחר לירי רבקה בת שירה לבית אלבג.
אמן!
ראה עוד > >
07/06/2024
מירה חג'ג האמא
לחם בית.
זו הפעם השניה שאני אופה לחמניות בגלגול הזה.
בגלגול הקודם זה היה דרך קבע כל שישי.
לחם בית לכבוד שבת -חובה.
וזו בדיוק השעה שאני ממש מרגישה ורואה אותך באה מהחדר, יורדת במדרגות ומתלהבת:
״אימושי איזה ריח, איזה לחמניות יפות יצאו לך״.
ואני עונה לך: ״תיקחי אביב, תאכלי״.
ואת עונה: ״זה לשבת אמא״.
הייתי מכריחה אותך.
ואז היית חופנת את הלחמניה ומתענגת על כל ביס.
״לחמניות טיל יצאו לך אימושי.
ואת לא פה.
שבת שלום אהובה שלי❤️
ותקדישו בבקשה תפילה בהדלקת נרות
למען שלום חיילי צה״ל, לאחדות עם ישראל, לשובם של כל החטופים ובכללם:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
ראה עוד > >
08/06/2024
יוגב אזולאי
לבשתי היום את החולצה של אביב, ובשיעור בין מנחה לערבית בבית כנסת, סיפרו על הידיעה המרגשת אודות השחרור של ארבעת החטופים, זה היה מרגש ברמות, כמעט בלתי ניתן להכלה.
ונזכרתי במילים שכתבה אמא של אביב, מירה חג'ג' וביקשה מאביב בתפילותיה להמליץ יושר על החטופים והחטופות ולסייע בשחרורם במהרה בימינו.
תודה רבה לאביה היקרה על העיצובים המרגשים של החולצות 🙏
הלוואי ונזכה לראות את כולם ואת כולן בבית! 🥹❤️🙏💛
#עוטףעזהלמעןהתצפיתניות #מחזיריםאתהתצפיתניות #bringthemhome
ראה עוד > >
11/06/2024
מירה חג'ג האמא
עוגת גבינה ובית המקדש הפרטי שלי
כבר לפני כמה שבועות אביה נתנה לי תזכורת עדינה אבל ברורה שעוד מעט חג שבועות.
אביה רמזה שהיא תשמח לעוגה האהובה עליה בנוהל שבועות-עוגת גבינה בציפוי אוכמניות.
הבטחתי לה שאכין ובאותו רגע הסתכלנו אחת על השניה ובאותה נשימה או יותר נכון בלי נשימה אמרנו יחד: אביב אהבה בלי אוכמניות.
כבר כשהיתה ילדה קטנה אביב דאגה להסיר את שכבת האוכמניות ולהנות מהעוגה.
אחר כך כהרגלה היא מצאה פתרון יצירתי והציעה לצפות חלק מהעוגה בפרורי ביסקויטים כמו שהיא אוהבת.
ניסינו להניא אותה מהרעיון:
״אביב אולי תנסי לאכול מהאוכמניות?״
״העוגה תצא פחות יפה.״
לא עזר.
וכך יצא שבכל שנה בחג שבועות הכנתי עוגת גבינה בציפוי אוכמניות ורבע בציפוי פרורי ביסקויטים-בשביל אביב.
אתמול מאוחר בלילה אספתי את עצמי והתחלתי בשלב א׳ של העוגה.
הבטחות מקיימים.
הכנסתי לקרור למשך הלילה והבוקר הגעתי לשלב שבגלגול הקודם היה שלב שהכי אהבתי בהכנת עוגות-הציפוי.
ככה הייתי יודעת שהעוגה יציבה, מוכנה ושלמה.
היום זה היה קשוח.
סימנתי את הרבע שאותו אצפה בפרורי ביסקויטים-בשביל אביב
והתחלתי לצפות את יתר העוגה באוכמניות.
ואז זה הכה בי.
לראות את הרבע הריק.
״אמה לזכר החורבן״
תקנו חכמים, שבשעה שאדם בונה את ביתו, ומגיע לשלב האחרון של הסיוד, והנה עוד מעט הוא עומד לסיים את בניית ביתו הפרטי, באותה שעה עליו לזכור שהבית הכללי, בית המקדש, עדיין חרב, וכזכר לאבלות על החורבן עליו להשאיר מקום של אמה על אמה לא מסויד. בתקנה זו הורו לנו חכמים, שכל זמן שבית המקדש עוד לא בנוי, גם הבית הפרטי של האדם לא יכול להיות מושלם לגמרי, ולכן צריך להשאיר אמה אחת לא מסוידת.
דווקא בעת שאדם שמח מאוד, בשעה שהצליח להגיע לאיזה הישג, דווקא אז עליו לזכור שהשמחה עדיין אינה שלמה.
וציפיתי את הרבע שלך בפרורי ביסקויטים-בדיוק כמו שאהבת וראיתי את העיניים השמחות והמרוצות שלך.
ושמעתי אותך אומרת:
״וואי אימוש מתי הספקת?״
ועוד חג שאת לא פה
ועוד חג שחלק ענק חסר
ועוד חג שאין מילה שתתאר את האין הענק והלא נגמר הזה.
החלק הלא מסוייד.
ועוד חג שחברותייך ועוד רבים אחרים לא פה.
והבקשה האחרונה שלך מהדהדת:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״
מי ייתן ובזכות חג מתן תורה הזה נזכה לשובם של החטופים ובכללם :
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
ובתפילה לשלום חיילי צה״ל ולאחדות עם ישראל❤️
ראה עוד > >
14/06/2024
מירה חג'ג האמא
״ויש לי חשק לפעמים, לצעוק חזק אל העולם
על מי את בשבילי ומה שאת נותנת
ויש לך כוח של צבא שלם, אך את נגד כולם
וזה עושה אותך למה שאת לוחמת״
אהובה שלי
תמיד היית לוחמת
בדרך עוצמתית שמיוחדת רק לך
בשקט, בענוה, באמונה, בחיוך המופלא, באהבה ובדרכי נועם.
כל כך צנועה שאפילו לא הסכמת שאצלם אותך מנגנת ואעביר הלאה.
עכשו כולם מכירים אותך
ולי יש חשק לפעמים לצעוק חזק אל העולם….
תודה גדולה לאייל גולן וצוות ההפקה על המחווה וההנצחה המרגשת לאביב וחברותיה היקרות ממוצב נחל עוז.
ראה עוד > >
21/06/2024
מירה חג'ג האמא
שיעורי בית
מכירים את המשפט שאנחנו אומרים לילדים כשלא בא להם ללמוד, להכין שיעורי בית וכו׳:
״אני בית ספר סיימתי, זה שלך״.
אז זהו שאני בית ספר סיימתי, לפני הרבה שנים ועכשיו הילדה פתחה לי בית ספר.
לא סתם בית ספר.
בית ספר עם מלא שיעורי בית שדוגל בסוגי למידה מגוונים.
ובבית ספר הזה יש מלא פניות של אנשים טובים, חיילים, אזרחים וילדים, מלא מפגשים, תמונות, סרטונים, רעיונות ושאלות וכולם רוצים ללמוד ולהכיר אותך אהובה שלי.
אחד המרגשים הוא בית ספר ממ״ד אריאל ברעננה.
כן קראתם טוב-רעננה.
אנחנו הרי דרומיים וביום לא כל כך בהיר אחד לפני מספר חודשים קיבלנו הודעה מליטל מחנכת כיתה ד׳:
״שמי ליטל ואני מחנכת בבית ספר ממ"ד אריאל ברעננה.
ניסיתי ליצור אתך קשר בנוגע לפרויקט אותו אנו מקיימים בבית הספר הנוגע לחיילים שנפלו במלחמה וכיתתי מתמקדת בדמותה המיוחדת של אביב הי"ד. למדנו במהלך השבוע האחרון על דמותה, על גבורתה, על התכונות המיוחדות שלה והתמקדנו במסרים מלאי העוצמה שהשאירה.
הכנו משהו אישי לאורה ולאור מה שלמדנו ממנה ורצינו להעביר לכם, בני המשפחה, את הדברים.
אשמח לדעת מתי נוח לך לשוחח.
תודות רבות. 🙏״
כל כל התרגשתי שילדים שלא מכירים את אביב ואותנו, שאפילו לא גרים בסביבה החליטו ללמוד על אביב ועוד לפני פורים.
אחרי שיחה מרגשת עם המחנכת בה סיפרה לי על פרוייקט ״לאורם נלך״ שעורך בית הספר היא שיתפה שאחד התלמידים יגיע אלינו עם הוריו להביא את מה שהכינו התלמידים.
והם הגיעו מרעננה ביום פורים שהיה כמו כל החגים יום קשה ומורכב. ובנוסף למשלוח מנות הביאו אלבום שהכינו תלמידי כיתה ד׳.
וואו.
כל תלמיד כתב:
מה למד מאביב
מה אקח מדרכה
ומסר מעומק הלב למשפחה.
כן, ילדי כיתה ד׳ התעסקו עם זה לפני פורים.
והאלבום מונח בפינה של כבוד בבית וכל מי שמגיע קורא ונפעם מהילדות ומהבגרות של הילדים המדהימים האלה.
הבטחתי שנגיע לבית הספר לחלק לילדים ספרי תהילים כי זו הצוואה שלך אהובתי, הבקשה האחרונה שלך.
אבל בית הספר הקדים אותנו ושוב ליטל המחנכת מתקשרת ומספרת על פרוייקט סיום שנה שעושים בבית הספר:
Freeschool קהילה חולמת-יוצרת-משתפת.
ליטל מבקשת אם אנחנו יכולים
רק אם אנחנו יכולים להגיע, לקחת חלק ולהעביר סדנה על אביב: ״לגעת באור שלה״.
מה אביב??? זה שיעורי בית ממש קשים. לאסוף את עצמנו, להתארגן, להתכונן, לנסוע לרעננה. וזה ילדים, הורים, מורים-איך לנהל את השיח, מה להגיד ומה לא?
והקושי העיקרי-להבין שזה כנראה מסוג הדברים הכי חשובים לעשות אבל בו בזמן לקלוט שאנחנו צריכים לדבר פה עלייך יפה שלי וזה אומר לקלוט שאת לא פה-מה קשור?????
ואמרתי לליטל שנגיע.
בשלישי בערב נכנסנו לבית הספר, הכל היה מאורגן למופת, מכובד ומכבד, ברגישות עילאית.
וכך מצאנו את עצמנו פנחס ואני בכיתה עם תלמידים והורים מספרים על שירת חייה של אביב , על הערכים, הסיפורים, האהבות והאמונה הענקית שלה.
ופנחס כל כך ריגש כשאמר לתלמידים ״שאביב לא היתה ילדה מיוחדת, היא היתה ילדה רגילה שעשתה דברים מיוחדים״.
התלמידים היו מדהימים, הקשיבו בשקיקה לכל מילה, שאלו שאלות שהשאירו אותנו פעורי פה. הם רצו לדעת הכל.
צחקו איתנו, התרגשו איתנו, בכו איתנו וכל אחד אמר מה הוא לוקח מאביב❤️
וההורים היו איתנו כל כך עטפו וחיבקו והמשכנו בשיח מצומצם עוד ועוד.
ערב כזה שאפשר לסכם בדיוק בסלוגן שליווה את הפרוייקט:
״נוטעים אמונה ומצמיחים ערכים-אני שייך לעם״.
שיעורי בית בלי ציונים
שיעורי בית עם דרך ותוצאות מיוחדות.
בדיוק בדרך שלך יפה שלי.
תודה ענקית מעומק הלב לבית ספר אריאל ברעננה- למחנכת כיתה ד׳ ליטל, לתלמידים המדהימים שלה , לחנה כוכבי-הרכזת , למנהלת בית הספר נועה ויצ׳נר וכל הצוות החינוכי - אשריכם.
וממשיכים בתפילות
לשלום חיילי צה״ל , לאחדות עם ישראל, לשובם של כל החטופים ובכללם חברותיה היקרות של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
שבת שלום❤️
ראה עוד > >
03/07/2024
מירה חג'ג האמא
אנחנו ההורים של חורף שנת 23.
הבטחנו יונה
עלה של זית
הבטחנו אביב ופריחות
הבטחנו לקיים הבטחות
הבטחנו יונה.
קיימנו. למשך 19 אביבים.
ועכשו בכל שלישי שיעור לעילוי נשמתך
ובסוף כל שיעור קדיש בשבילך אהובה שלי
קדיש????
בשבילך???
איך???
עולם הפוך
״רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח׳) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם״
הדין, האמת והשלום רועדים מתחת רגלינו.
האמת חייבת להיחקר ולצאת לאור.
למענכן אהובות שלנו ולמען עתיד מדינתנו האהובה.
ראה עוד > >
07/06/2024
מירה חג'ג האמא
אברי היקר אברי גלעד Avri Gilad
יש בעיה קשה
זיכרון ועוד בעיות אחרות הרבה יותר מורכבות.
לוקחת על עצמי לרענן קצת את הזיכרון.
הבת הקטנה, האהובה והיקרה שלי אביב חג׳ג׳ ה׳ יקום דמה שרתה כתצפיתנית מסורה, אחראית והכי גאה במוצב נחל עוז.
בבוקר שמחת תורה עת מתחילה מתקפת טילים והיא ״מוצאת הגנה״ במיגונית יחד עם חברותיה היקרות, פושטים מאות מחבלי נוכבה על מוצב נחל עוז ובין יתר הזוועות שהם מבצעים במוצב הם נכנסים חדורי מטרה למיגונית.
הבת הקטנה שלי, גיבורת ישראל, שהיתה מלאת אופטימיות עד השניה האחרונה נטבחה ורוססה ע״י אותם מחבלי נוכ׳בה מטווח קצר עם קלצ׳ניקובים ורימונים וליתר ביטחון גם ביצעו בה וידוא הריגה.
מפלצות.
לא רק הבת שלי.
אביב ועוד 14 חברותיה התצפיתניות האהובות נרצחו במיגונית ובחמל.
7 נחטפות לעזה.
נועה מרציאנו נרצחה בשבי בחממת הטרור-בי״ח שיפא.
אורי מגידיש שוחררה ע״י כוחות צה״ל ברוך השם.
5 חברותיהן חטופות בעזה כבר תשעה חודשים בדיוק.
קרינה, דניאלה, לירי, אגם ונעמה.
כל משפחה עברה תופת עד שנתבשרה באופן רשמי על גורל בתה אחרי ימים או שבועות.
משפחות החטופות בסרט אימה עד רגע זה.
אין חמלה ואין רחמים.
אנחנו שכל כך אוהבים את המדינה שלנו ואת הצבא קיבלנו בצער רב את העובדה שעד היום לא התקיימה ועדת חקירה בעיקר כי יש מלחמה וכולם עסוקים בלחימה.
קשה מאוד לקבל אבל מובן.
אז אנחנו חוקרים בעצמנו ותאמין לי אברי הכל נראה רע.
ואף אחד עדיין לא נחקר על אותו יום נוראי.
אבל
לחקור ארועים של ״רצח מחבלי נוכ׳בה ב 7/10״
לזה יש זמן??????
אין מלחמה???
ולבחור ניסוח זוועתי כזה??
באמת השתגענו.
זה רק כאלה שמנותקים מהעם ומהשטח, שכנראה לא ממש מבינים מה הלך פה ב 7/10 , ומה הולך פה היום, שגם דאגו לנסח הוראות פתיחה באש מטורפות שמסכנות את קיומנו.
דרך אגב יש להם גם זמן לחקור ולשפר את תנאי התזונה ותנאי המגורים של אותם מפלצות.
השבוע שוחרר ללא שום תנאים מנהל ביה״ח שיפא עם עוד עשרות מחבריו. יום שלם ויותר זרקו אחריות מארגון אחד לשני כדי לברר ״ מי נתן את ההוראה״.
אחרי מספר ימים השב״כ הוציא הודעה שבכיר חתם על השחרור עקב טעות בשיקול דעת.
ורחמנא ליצלן הוא קיבל הערה פיקודית.
אתה מבין?
משפחות קורסות בתהומות של יגון והוא מקבל הערה פיקודית.
ואותם אזרחים שחרפו נפשם באותו בוקר עוברים טרטורים וחקירות על ״רצח מחבלי נוכ׳בה ב 7/10״.
אולי תסגרו על הערה פיקודית??
מוצאת את עצמי בגילי המופלג מחפשת את ההיגיון, לא מבינה מה הכללים, איך הדברים עובדים, מי מושך בחוטים ומה האינטרסים של כל אחד.
והפסוק
״מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו״
לא יוצא לי מהראש.
האמת והצדק-חייבים לצאת לאור.
הקול שלכן-לעד ישמע.
והיום בצהריים ישבנו בסלון ואריאל הנסיכה התחילה ללכת
ובטבעי רציתי להגיד לאיתמר שילך לחדר להעיר אותך שתבואי לראות אותה.
איך זה יכול להיות שאת לא פה?
ראה עוד > >
אנשים
יש אנשים שחיים חיים מלאים,
מלאים בשמחה, בעצב, ״בחוויות״.
יש אנשים שחיים חיים חלקיים,
לא הספיקו יותר מידי אבל עדיין היו כאן.
יש אנשים שחיים חיים קצרים,
קצרים כלכך שאני שואלת את עצמי,
למה? למה עכשיו? למה כלכך מוקדם?
אותם אנשים נמצאים איתנו לזמן קצוב,
שהלוואי וידענו שהוא כזה.
אותם אנשים הם הכי טהורים, הכי מוכשרים, הכי מדהימים, הכי טובים.
אז איך זה הגיוני שהם הולכים לנו כלכך מהר?
אותם אנשים היו כאן כדיי לגעת בכל מי שעבר בדרכם.
להעביר שיעור, מסר, לקח.
אותם אנשים חיים עדיין בתוכנו תמיד.
אביב.
כמה קצרים היו הרגעים שלך בעולם איתנו,
זה הזוי, זה מכעיס, זה מעציב, זה גורם למוח לא להפסיק לחפש תשובה לשאלה הזאת. למה?
אביבי,
הייתה האור בכל מקום שהגיעה אליו,
לקחה חלק משמעותי בחיים של כל אדם שפגשה.
אהבה את החיים, אהבה לחיות.
אהבה לחוות.
אביבי, החברה המדהימה שלי.
זאת שתמיד יודעת מה להגיד, איך לתמוך.
האדם הזה שגם אם הכל חשוך יהפוך בשנייה את הכל למואר.
האופטימיות הזאת שאיפיינה את אביב הייתה יוצאת דופן. תמיד ״יהיה בסדר״, ״כשנגיע לגשר נחצה אותו״, ״הכל טוב״.
לא משנה מה הסיטואציה היא תמיד ידעה להיות הבן אדם האופטימי ביותר בחדר.
אז אסיים בתודה,
תודה לאביבי שנתת לי להיות חלק מעולמך גם שזה היה לכל כך מעט זמן.
תודה לך, שלימדת אותי מהי אופטימיות, שהכנסת לי פרופורציות בחיים. ולימדת אותי ״שהכל חוויות בדיעבד.
והתודה הכי גדולה היא על מי שאת ומה שאת בשבילי.
מבטיחה להנציח אותך כל עוד אני כאן בעולם הזה.
מתגעגעת עד כאב.
זיו.
בנוסף אני אשמח לנצל את ההזדמנות גם להגיד תודה לכל מי שלקח חלק בערב הזה.
מהקצינים והמ״כיות עד לחיילות בקצה.
תודה לכן. על המעמד המכבד שדרכו אנחנו מנציחים את האור של אביב.
ראה עוד > >
שהם אדרי
אביבה שלי
זה הכינוי הראשון שהמצאתי לך אז כשהיינו בכיתה ט
ומאז נוספו עוד כל כך הרבה אבל האחרון הכי נוגע הכי נכון אבל הכי קשה
המלאכית שלי
כן, זה הכינוי החדש שלך מזה כבר כמעט תשעה חודשים
תשעה חודשים שהלב פשוט כואב , שכל בוקר וכל לילה המחשבה הראשונה והאחרונה היא עלייך
תשעה חודשים שאת איתי בכל צעד וצעד
תשעה חודשים שאני רואה אותך רק בתמונות ובסרטונים
תשעה חודשים שאת נמצאת לי רק בזכרונות.
תשעה חודשים שהם כמו לופ שלא נגמר וכנראה גם לא יגמר.
הלוואי והייתי יכולה לספר במילים מי ומה היית עבורי ובשבילי , היית הכל בתקופה בחיים שימשת גם כחברה טובה גם כחבר גם כאמא וגם כאחות.
הצניעות שבך , הלב הענק שאני לא חושבת שעוד קיים דבר כזה , האמונה שלך , הכבוד שהיה לך להורים למשפחה ולחברים, זה משהו שאני אקח איתי לעד את דרך החיים שלך שתמיד יוביל אותי בכל דרך שאלך בה.
בהתחלה כשרק הלכת הייתי בטוחה שאת כועסת עליי, שהתרחקתי, שהשתנתי אבל דאגת לבוא אליי אז בחלום ולהגיד לי שאני חייבת להפסיק לחשוב ככה , לא נתת לי להמשיך לחיות עם התחושה וההרגשה הזאת כי ידעת שקשה לי וזה רק מעיד על הבנאדם שהיית , תמיד שם בשביל כולם, עוזרת ותומכת.
תודה על הזכות להכיר אותך מלאכית שלי
מבטיחה תמיד לזכור ולהזכיר אותך
אוהבת ומתגעגעת
שוהמית שלך
ראה עוד > >
מירה חג'ג האמא
אהבה ואחוה
מקבלת הודעה אתמול ממשהו שאני לא מכירה:
״שלום מירה יקרה,
אנחנו אומנם לא מכירים אבל הסיפור של בתך היקרה הי״ד מאוד נגע לליבי כמו הרבה סיפורים אחרים מאותו יום נוראי.
מחר ג׳ בתמוז הוא יום פטירתו של הרבי מיליובאוויטש זצ״ל. אנו עורכים מחר סעודת מצווה גדולה בפארק המדע ברחובות יחד עם התוועדות ומקדישים אותה לעילוי נשמתה של בתך אביב…..״
אני די בהלם, איך הגעת לרחובות אהובה שלי? ושוב משהו שאנחנו לא מכירים עושה דבר כל כך גדול לאורך.
עם ישראל בתפארתו.
והיום הוא שולח תמונות.
את לא תאמיני אבל הוא קרא את ההודעה האחרונה שלך ״תקראו תהילים״ והבוקר מיהר להכין ספרי תהילים עם הקדשה לעילוי נשמתך וחילק לכל המשתתפים.
והרב סיפר עלייך לכולם.
ואחרי הכל אני שואלת את בועז, זה שאני לא מכירה, איך הוא הגיע לאביב.
והוא כותב שלפני כמה חודשים ראה את הסרטון מהמיגונית בו רואים מקרוב את הפנים שלך. הוא חיפש הרבה זמן מי זו החיילת הזו שנראית בסרטון. לא מזמן נודע לו שזו את יפה שלי ואח״כ ראה את ההתכתבויות האחרונות בינינו ואת ההודעות האחרונות שלך וזה ממש ריגש אותו.
והוא מוסיף וכותב שהקדישו לך לוח זיכרון בבית כנסת שבו הוא מתפלל, בית כנסת ״אהבה ואחוה״ ברחובות.
כמה סימבולי
אהבה ואחוה-בדיוק את.
מלאת אהבה ועושה הכל לקירוב לבבות, מתרחקת ממחלוקות ותמיד שואפת לאחדות והכל בדרך שלך, בבטחה, בשקט ובצניעות. נגעת בכל כך הרבה אנשים וגם היום את מזמנת לנו חיבורים מדהימים.
היום צויין בחב״ד בכל רחבי העולם יום הסתלקותו של הרבי לפני 30 שנה. זו הזדמנות טובה להיזכר בעוצמתו ובגישתו המיוחדת של הרב כלפי כל יהודי באשר הוא יהודי. בעיני הרב לא היה יהודי רחוק ולא היה בן ישראל שנמצא עימו במחלוקת.
משנתו המרכזית היתה לאהוב, לקרב ולאחד בין עם ישראל בכל נקודה בעולם. וכך אמר:
״אלוהים נתן לכל אחד מאיתנו נשמה שהיא הנר שמאפשר לנו להאיר את סביבנו באורו.
אנחנו חייבים לא רק להאיר את פנים ביתנו אלא גם את החוץ ואת העולם בגדול״.
וזוהי משימת חיינו, כולנו.
הנר שלך, אהובה שלי, מאיר את כל העולם.
ומי ייתן ויאיר את הדרך הביתה של חברותיך קרינה, דניאלה, אגם לירי ונעמה.
תודה מעומק הלב לרב יחיאל גולוכובסקי
ולבועז אביאניBoaz Aviani על האור שאתם מביאים לעולם.
#פרוטוקול_שפע היום האחרון
עשינו את הפרוטוקול להחזרת החטופים
ואני התפרקתי
לחלוטין
הכל חזר אליי
הסרטונים והתמונות מהמיגונית מהחיפושים של אביב
הדאגה והנשימה שנעתקה כשהבנתי שנותק הקשר איתה והכאוס שהיה ביום הארור ההוא
התפילה שחברות שלה יחזרו הביתה להורים שלהם
בתקווה שהם יוכלו לספר לנו מה קרה שם ברגעים האחרונים
מה היא אמרה?? האם כאב לה?
התחברתי לרגש
מה אני ארגיש כשהם יחזרו?!
הצחוק והבכי התערבבו
ומה עם אביב?! גם היא תחזור אלינו???
אולי רק בכאילו? אולי רק בדמיון?
אולי להתחבר לרוחניות ולהאמין שאין דבר כזה זמן, שזה השתקפות בלבד, והנשמה שלה כאן ועכשיו איתנו כל הזמן?
זה כבד
זה מתסבך
ובכל זאת ממלא אותי תקווה…
אני יודעת שאתם רואים אותי שמחה, ואנרגטית ומנסה להמשיך את חיי ועבודתי כשגרה
אבל העננה הזאת
החוסר הזה
תמיד כאן.
וכשזה מתפרץ זה כואב במיוחד…
אביב שלנו אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך ומקווים ממש שחברות שלך יחזרו במהרה הביתה🙏 שלמות ובריאות בנפשן 🧘♀️
ושנמשיך להרגיש אותך ואת ההשפעה שלך מתרחבת לכל מיני מקומות בעולם
פריידי ואלימור תודה על מקום טהור ומחבר אליי לעצמי, יותר ממה שחשבתי שאני יכולה ועל העוצמות בפרוטוקול
ראה עוד > >
14/07/2024
מירה חג'ג האמא
תשעה חודשים עברו
והנפש כואבת ולא מעכלת
כל כך הרבה שאלות
ואין תשובות.
הקול שלך כל כך חסר אהובה שלי.
9 חודשים של המתנה של ציפייה והתרגשות והיום אחי היקר חמסה עלייך אלי בוכריס זכה להכניס ס"ת לזכרם ועילוי נשמת כל הנרצחים/נופלים מיום שמחת תורה התשפ"ד 7.10.23
תודה על הזכות הגדולה להיות שותפה במעמד זה וביום קדוש זה
במעמד משפחות שכולות יתומים ואלמנות
אפילו אביב ונאור הי"ד צעדו איתנו...
עם ישראל חי
ה ישמור אותך אח שלי
תודה לבורא עולם על הזכות על שעבר שקט
להורים שלי היקרים לאחים ואחיות על ההירתמות לאמא שלי ול Orli Stubrin אחותי על עוגיות טעימות
ה ישלם שכרכם
ראה עוד > >
26/07/2024
מירה חג'ג האמא
כתר מלכות
בימים של הנפילות התהומיות קשה לי לכתוב.
כל השבועיים האחרונים היו כאלה. והימים האחרונים עוד יותר.
אין שיאים לעצב.
אין נקודת גמר.
אין קו סיום.
אין תחתית לבור העמוק הזה
ואין מסגרת לחלל העצום הזה
ואחד הקשיים זה להתעסק עם הדברים הפשוטים היומיומיים ולדבר אל עצמי שאת לא תבואי? זה אמיתי? איך זה מתחבר להוויה האנושית?
איך הבת הקטנה שלי פתאום נעלמה? איך אהובה שלי איך?
באמת שאי אפשר לעכל
וכבר לא עובד לי זה שאני לא רוצה לעכל כי כבר עבר הרבה מאוד זמן ואת באמת לא באה.
ובתוך כל העצבות והבכי ביום שני בצהריים, יום לפני יז׳ בתמוז, אני קולטת הודעה שלא פתחתי מלפנות בוקר מהצד השני של העולם.
היקרה מארצות הברית כותבת לי
״חלמתי חלום מדוייק, ברור לי שזו מעין בקשה ואולי רק את תדעי למה וכו׳…..אביב היקרה מבקשת ממך שתיקחי את השרשרת שלה, את יודעת איזו אמא….. קחי אותה איתך, תענדי על צוארך בואי אליי לים, אל תחששי בואי לשם יחפה, בואי תהיי איתי לשעה.
היא היתה לבושה ספק ירוק ספק כחול בהיר… שיער פזור מתעופף ברוח ונותנת לשמש למלא אותה, יפה, זכה עומדת שם בחוף ולך ממתינה.״
והיקרה הזאת מארצות הברית שואלת אותי אולי יש לך שרשרת של אביב שצריכה טיהור בים ואז תענדי אותה.
ואני קוראת כלא מאמינה, ובוכה ונזכרת שבבוקר עברה לי מחשבה אולי לענוד את הטבעות שלך ולא יכולתי.
וקרה לי דבר מוזר כי מאותו רגע שקראתי את ההודעה הצלחתי לנשום, הרגשתי שנכנס קצת יותר אויר.
״יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע״.
שרשרת שצריכה טיהור בים.
בטח שאני יודעת יפה שלי.
אוי השרשרת.
השרשרת שכבר חודשים אני לא יודעת אם ואיך לגשת אליה.
יש לאביב שרשרת שקניתי לה ליום הולדת 18, נסענו יחד והיא בחרה. היא כל כך אהבה אותה וכל הזמן ענדה אותה גם בבוקר שבת שמחת תורה.
שרשרת בזהב לבן עם תליון של כתר.
כשהביאו לנו את הציוד של אביב הביאו גם את השרשרת האהובה שלה כשהיא קרועה. השרשרת נשארה על צוארה גם אחרי המתקפה הנוראית וגם בימים אחרי כשחיפשנו את אביב ולמרות שנקרעה מהירי או מההדף או מהכל ביחד היא נשארה וגם התליון נשאר.
בקלות יכלה ליפול וללכת לאיבוד.
והשרשרת כמו שהיא, נמצאת עדיין בארגז הסגור עם כל הציוד שקיבלנו, ועם כל סימני השאלה הענקיים על העבר ועל העתיד.
וחזרתי הביתה לחדר של אביב ובידיים רועדות פתחתי את הארגז הכחול והוצאתי את השרשרת ושמתי אותה בקופסת התכשיטים וחיטטתי טיפה ומצאתי לב סגול ועליו כתוב מקרינה לאביב.
כמה תום ותמימות
אהובות שלי.
ונסענו לים אבא ואני.
ובדרך הראיתי לאבא את ההודעה מאמריקה ורק אז התחוור לו פשר הספונטניות שממש לא מוכרת לו בגלגול הזה. וראיתי אותו מנגב את הדמעות.
והים ענק וכל כך עוצמתי, כל כך נוכח, כגודל איתני הטבע כאילו מרגיע ואומר לי שיש עדיין דברים יציבים בעולם.
והמוני אנשים משפחות וילדים. והיה מוזר שהכל ממשיך אותו דבר ואני בכלל בסרט אחר.
והלכתי יחפה בדיוק כמו שביקשת ומצאתי את עצמי מחפשת אותך עם חולצה ספק ירוק ספק כחול בהיר ואז הרפיתי.
ורק עכשו אבא אומר לי שחיפש אותך בכל מקום, על החוף, על שובר הגלים, באזור המגדלור, באופק.
וישבנו אבא ואני על החול מול המים שוקעים למרחקים במחשבות ואז ברעד לקחתי את חלקי השרשרת וטבלתי ארוכות במי הים והורדתי מעליה את המשא שסחבה, את האימה של אותו בוקר נוראי.
והיא באמת ברקה ונצצה.
והתמסרתי למראה של השקיעה המטורפת וצילמתי בדיוק כמו שאהבת לצלם את הנופים, את השקיעות מאחורי הבית בין הדקלים הגבוהים כשהיית קוראת לי לבוא ולראות את הצבעים המדהימים בשמים.
והגלים, הגלים
הרגשתי שאנחנו אחד-אני והגלים ולא יכולתי לזוז משם.
וצילמתי לילדים תמונה של השקיעה המושלמת בים ואני חושבת שהם ממש שמחו לראות שאנחנו בנוף אחר.
ומשם נסענו לתכשיטן שממנו קנינו את השרשרת, סיפרתי לו, בכינו יחד.
הוא בדק את הקרע וכאב כל כך.
הוא יחבר לי את השרשרת. הפקדתי אותה בידיו כמי שמפקידה אוצר.
ולמחרת יז׳ בתמוז אבא צם בניגוד לתכנית המקורית שלו.
הוא אמר שזה בזכותך, שלא היה לו אומץ לא לצום אחרי שאת כל כך הקפדת על כל הצומות במשך השנה.
היית צמה על דעת עצמך בלי הכנות ותזכורות ורק בסוף הצום מתקשרת ואומרת שעכשו סיימת את הצום.
איזה צום אביב?
מודה שהרבה פעמים ידענו על צום כזה או אחר רק בזכותך.
חזקי אותנו בתפילה אהובה שלי
לשלום חיילי צה״ל , לאחדות עם ישראל, לשובם של כל החטופים ובכללם חברותייך היקרות:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
אני עמיחי שהם, רב קהילת דורות במודיעין, שזכינו להתפלל יחד עם יוגב אזולאי השנה.
התרגשנו כל כך על החיבור שלכם לפרוכת.
הרעיון ליצור את הפרוכת הגיע מתוך רצון של חברי הקהילה, להנציח, לזכור ולהכיר תודה לגיבורים ולגיבורות שלנו.
הרבה בזכות השיחות עם יוגב שחיבר אותנו לתושבי העוטף ומשפחת התצפיתניות הגיבורות.
תודה לכם על החיבור המרגש להנצחה. מרגיש שפניה של אביב, החיות והשמחה שלה ילוו אותנו בתפילות.
שנזכה כולנו להתברך כאחד באור פני מלך
להמשיך במאור פנים אהבה ואחוה אחד לשניה, להיות ראויים וממשיכים את אורם המיוחד של אביב וחברותיה יחד עם שאר גיבורי ישראל.
בחיבוק גדול ובברכת ה' עליכם, שתזכו לנחת ושמחה מהילדים ומהזכרונות הטובים מאביב.
איך מברכים?
איך מברכים ליום הולדת כשהמילים נעתקות מפי,
כשהברכות הרגילות נשמעות מוזר.
מזל טוב?
יום הולדת שמח?
כל מילה מקבלת משמעות אחרת.
אחרת ממה שידענו והכרנו והצירוף של המילים מוזר עוד יותר.
איך מברכים ליום הולדת נערה שכבר יותר מדי זמן נמצאת בשבי חמאס והיום יום הולדתה ה-20.
איך רצף המילים הזה נתפש במוח האנושי?
לא נתפש.
איך מברכים את קרינה האהובה
חברת הנפש של אביב ששמורה באנשי הקשר כמיי סול.
שלפני שנה לקראת יום ההולדת שלך אביב ביקשה שאקנה לך מתנה ושלחתי לה תמונות של פיג׳מות כיפיות וכשהיא בחרה ביקשה שאקנה שתים אותו דבר.
אחת בשבילך ואחת בשבילה.
כי ככה הייתן כמו נשמות תאומות.
הפיג׳מה של אביב עדיין עם הטיקט בארון, היא לא הספיקה ללבוש אותה.
חושבת עלייך המון קרינה אהובה, מתפללת ומברכת אותך לכבוד יום הולדתך שרק תשובי הביתה בריאה ושלמה ותלבשי את הפיג׳מה הכיפית ותתעטפי בחיבוק של אבא, אמא, סשה סבא וסבתא.
לכל השאר אנחנו נדאג אחר כך.
שרק תשובי הביתה יחד עם דניאלה, עם לירי, אגם ונעמה היקרות בריאות ושלמות.
ובאחד המכתבים שאביב כתבה לך היא מסיימת כך:
״אז חשוב לשמור על חיוך ופאסון
ולא לשכוח שאותך אני אוהבת המון”.
מקווה שאת זוכרת אהובה שלנו❤️
ראה עוד > >
05/08/2024
נטלי חג'ג
ויוי אהובה שלנו... יום שישי עצמנו עיניים..
אלפי עיניים שדמיינו את חברותייך צועדות אלינו
וחוזרות לחיק המשפחה...
בתפילה כנה מהלב ייחלנו ליום הזה, שהפרק הנוראי הזה בחייהן יהיה כבר מאחוריהן...
וזה ליווה אותי כל השבת..
גרם לי לחלום בהקיץ...
לדמיין שגם את נכנסת בדלת..
ההגיון לא כלי במשחק הזה.. הוא נשאר מחוצה לו.
צמרמורת בכל הגוף, אנחת רווחה - אבל ראיתי אותך, עמדת מולי.. שמעתי את קולך.. את הצחוק המבוייש שלך...
וזה תפס אותי לא מוכנה והעלה שאלות נוספות...אם אתאמץ מספיק זה יקרה? ומה זה מספיק?
זה יעלים את הכאב שמלווה כל יום... זה ימחק 10 חודשים של תופת....
הלוואי ש.....
החלום והמציאות יחליפו תפקיד
הלוואי שכל זה לא היה חלום בהקיץ💔
מירה חג'ג'
ראה עוד > >
12/08/2024
מירה חג'ג האמא
תשעה באב הפרטי שלי
אולי זה היום הקשה הזה לקראת תשעה באב
ואולי זה החדשות והפוליטיקה,
ואולי המחשבות על מה קורה בעם שלנו,
והדאגה לחטופות ולחטופים ולחיילים
ואולי זה רק את אביב שלי אהובה שלי שכל מחשבה עלייך גורמת לבכי בלתי נשלט.
ואולי זה הכל ביחד.
בפעם האחרונה שיצאת הביתה הודעת לי בערב לפני שסוף סוף יסתדר לך ולקרינה לעשות יום כיף שאתן מתכננות כל כך הרבה זמן.
אחרי שבדקת הכל, כמו שרק את יודעת לבדוק, עידכנת שתצאו מוקדם מהמוצב לביג בשדרות לארוחת בוקר ולהסתובב בחנויות. מה שהטריד אותך זה איך תסתובבו עם התיק הענק. (היו דאגות כאלה בגלגול הקודם).
יום כיף פשוט של בנות בגיל שלכן, העיקר להיות ביחד, להיות עוד קצת ביחד, לצחוק, לקשקש, לנשנש, לאכול ולקנות.
וכך עשיתן.
כל כך שמחה שאת זה הספקתן.
להיות עוד קצת ביחד.
ברביעי בערב חזרתי מהעבודה, את כבר היית בבית וישבנו לזמן חפיפה (ככה הייתי קוראת לזמן הזה שחזרת מהצבא)
והתחלת לספר איך עבר היום, סיפרת בצחוק שכבר בשמונה בבוקר הגעתן לגרג לאכול ארוחת בוקר, ממש פתחתן את המסעדה והמלצרים היו ממש מופתעים מההזמנה שלכן: פיצה, פסטה ציפס, הכל חוץ מארוחת בוקר.
כי השעות שלכן התצפיתניות לא היו שעות וגם הארוחות לא היו ממש ארוחות. היה לכן שעון אחר שפועל לפי המשמרות שעשיתן באותה סגירה.
משם הסתובבתן בפארם וסיפרת שקנית לי עיפרון לשפתיים בצבע שאני אוהבת ואז אמרת ששם היתה לך בעיה כי האשראי לא עבר.
ואני כמובן מאיצה בך: למה לא התקשרת אליי? ואת אמרת שהסתדרת כי קרינה היתה חייבת לך והיא שילמה.
אבל בדקת את חשבון הבנק וגילית שיש לך מינוס תשע שקל בחשבון.
ואת הרי כל כך מסודרת ומנהלת את החשבון בעצמך.
״ולא יכול להיות שיש לי מינוס תשע שקל, נראה לי שיש טעות באשראי״. כך אמרת לי.
נכנסת לאפליקציה
וזוכרת ממש כאילו עכשו איך ישבת על המדרגה ונשענת על הקיר והתחלת להקריא את כל חיובי האשראי:
תאריך-עסק-סכום
תאריך-עסק-סכום
הרוב היו חיובים של הזמנות של אוכל למוצב כי כבר אמרנו שתצפיתניות וארוחות מסודרות זה תסריט רחוק מהמציאות אז כבר היתה לכן מערכת עצמאית משומנת, מישהי מזמינה ומשלמת וכל השאר מעבירות לה בביט.
וכשעברת על כל החיובים, הסתכלנו אחת על השניה, צחקנו וביחד אמרנו ״אין טעות״.
ואני בהכי פשטות אומרת לך-טוב תעבירי לי מספר חשבון ואני אעשה לך העברה.
ואת, במקום אחר בכלל-קמת במין בגרות כזאת והודעת שאת הולכת להתקשר לאבא שיקטין לך את תוכנית החיסכון החודשית שעשית כדי שיהיה לך יותר כסף פנוי.
ואני מנסה לשכנע שתרדי מזה שאעביר לך כל חודש, את חיילת .
ואת בשלך.
דיון קטן ואת מתעקשת להתקשר לאבא להקטין את החיסכון.
הלכת לחדר שלך,
אחרי כמה דקות חזרת התיישבת מולי וצחקת צחוק מתגלגל כמו שבחיים לא ראיתי אותך צוחקת, וצוחקת ולא מפסיקה. והפנים שלך בורקות.
ואני מסתכלת ושואלת מה קורה אביב? למה את צוחקת ככה? זה לא היה צחוק רגיל.
אפילו דאגתי קצת.
ואת צוחקת
ובאותו רגע ממש זוכרת שאמרתי לעצמי: ״ תנצרי את הצחוק הזה את תצטרכי לספר עליו״.
ופחדתי מהמחשבה הזו שהתגנבה לראש.
ואז הילדה נרגעת ואומרת לי:
״אני יודעת למה אין לי כסף בחשבון.
ואני עונה: ברור, כי השתמשת בו.
והיא מתעלמת וממשיכה:
״אין לי כסף בחשבון כי
חודשיים לא תרמתי מעשר״.
ואני עונה: את, חיילת, תורמת מעשר??
והיא כלא שומעת ממשיכה ומדגישה:
״לא בגלל שלא רציתי,
כי שכחתי,
כל עוד תרמתי מעשר היה לי מלא כסף בחשבון, חודשיים לא תרמתי ואין לי כסף״.
ובצחוק הזה היתה הארה גדולה.
זאת הילדה, זאת אביב
הכל בשקט ובצנעה.
ואני נצרתי את הצחוק הגדול שלך ומספרת עליו, על הזרעים של האמונה, אהבת האדם ושל אהבת חינם שנטעת פה.
זרעים שכל אחד מאיתנו צריך לנטוע, להשקות, להפריח ולהרבות בטוב.
ולהתחיל בדיוק עכשו בערב תשעה באב.
ובבקשה זעקו תפילה לשובם של כל החטופים ובהן חברותיה היקרות של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג.
מחכה לעשות איתכן יום כיף💔
ראה עוד > >
13/08/2024
מירה חג'ג האמא
ויוי שלנו
כמה הייתי נותנת בשביל לשמוע על השעות לא שעות ועל הארוחות ההזויות שרק תצפיתניות יבינו 🥹
מירה חג'ג' בכל פוסט מחדש מגלים, לומדים ולוקחים עוד קצת מהמלאכית הפרטית שלך שהפכה לדמות לחיקוי עבור כולנו 💔
ראה עוד > >
בימים אלו נבנה בבאר שבע ובשלבי סיום מיזם מרגש לזכרה של סמל אביב חג'ג' הי"ד שנפלה בשבעה באוקטובר ולזכרם של כל הנופלים והנרצחים,
יהיה זה מקום לתפילה ולזיכרון להנצחתם
ולכל אחד מאתנו יש את הזכות להשתתף בבנייה (בכל סכום) כדי שנצליח עד שמחת תורה הקרוב להתפלל וללמוד במקום לעילוי נשמתם.
לתרומות ולקבלת יותר מידע צפו בסרטון המרגש שמוצג כאן בקישור 👇 https://pe4ch.com/ref/JsyqMw5L1che
יחד נאיר 🇮🇱 יחד ננצח
___________
* לפרטים נוספים דרך הוואטצאפ - 0502121164 (יאיר שושן)
* 100% מהתרומות מוקדשות לבנייה בלבד!!!
* באישור גדולי ישראל ניתן לתרום מכספי מעשרות.
ראה עוד > >
Hi Mrs Hajaj I’m sorry to bother you again I just have to tell you I read your post just now about Aviv . Your words always tug at our hearts . What a beautiful neshama and so so holy! We learn so much from her when you tell these beautiful stories . You must be such a special person to have a daughter like Aviv she really was an angel I love reading about her in your heart warming posts . Every time I read them I wish to get married and have a daughter and name her Aviv . Every time I give teruma and maaser I will think of her ❤️🫶🏼
ראה עוד > >
18/08/2024
אושרית שלי
ואווווווו איך הולכים לישון עם כל האנרגיות האלה? ההתרגשות הזו? אחרי מתנת יומולדת מיוחדת כזו???
תודה לבורא עולם
ילדים שלי ילדי גילת זכו מקום ראשון בגמר ליגת המושבים ע"ש איציק פרץ ז"ל עונה 26
את המשחק קיימנו ב "מגרש של נאור" כאן במושב גילת
בתחילת המשחק משפחת אוזן היקרה שהילדים לובשים את המדים עם שמם של אריה ואלי הי"ד הזכירו לכולנו מי הם היו ואת האהבה שלהם לכדורגל
תודה רבה רבה על פריסה לילדים בסוף המשחק של פיצות ושתיה ה ישמור אתכם חיבוק ענק ליפה היקרה ולכל אחד ואחת מכם
כ"כ הרבה שותפים מקווה לא לשכוח אף אחד
הראשונים משפחות יקרות מירה חג'ג' צילה סיבוני חן זכות שלומי קרייף על הכבוד להנציח את יקירכם על המדים תודה לכם!
משפחת פרץ היקרה Omri Perez Elad Perez שהיו קשובים לכל דבר ועניין
מועצה אזורית מרחבים שי חג׳ג׳ - Shay Hajaj ארמי פרג'
מנהל מחלקת ספורט Hagai Shohat
מנהלת מתנס מרחבים נעמה יקרה
תודה לשופטים אמיר ושרונה נגאוקר ודודו
מוטי בוקובזה שהיה שם בשביל כולנו
David Hayot
שהשנה היה נציג שלנו רץ הביא לקח רשימות כדורים תודה עלייך!!!
למסמנים האלופים שלנו טל חג'ג' ואיתי ישי
מאמני הקבוצות Osher Bokobza / Nissim Hagag / Tal Shimoni /עומר מויאל/ ראם גולן
איתי ישי טל חג'ג' שדאגו לסמן את המגרש
הורים ותושבי המושב שהגעתם עודדתם ותמכתם
ילדים אלופים שלי אחד אחת שנתנו את הכל באימונים ובמשחקים
Eli Alal
מאמן יקר ואהוב! תודה עלייך!!!
שידעת לגשת לכל אחד לתמוך לחבק ולעודד
ואחרונים חביבים בעלי היקר עמוס שלי אליסף ונועה שלמה אלאל
ראה עוד > >
שוהם אדרי
אביב
חשבתי הרבה מה לכתוב, איך לסכם, מה להגיד, איך להתחיל בעצם?
אני לא חושבת שאפשר בכלל לסכם אותך הרי את תמיד חייה בתוכנו יום יום , שעה שעה, דקה דקה
את תמיד איתנו במחשבות וברגשות.
שולחת סימנים מלמעלה בלי סוף בכל מפגש של כולנו, מזכירה לנו שאנחנו לא שלמות אבל בו זמנית כל כך מאחדת בינינו.
הצניעות שבך , הלב הענק שאני לא חושבת שעוד קיים דבר כזה , האמונה שלך , הכבוד שהיה לך להורים, למשפחה ולחברים, זה משהו שאני אקח איתי לעד את דרך החיים שלך שתמיד תוביל אותי.
הצוואה שלך שהשארת תמיד תלווה אותי
״יהיה בסדר בעזרת השם , תקראו תהילים״
״הכל חוויות בדיעבד״
כבר 11 חודשים שהמשפטים האלה מהדדים לי בראש.
אביבי אני כל כך מתגעגעת אלייך , לשיחות שלנו לחיוך למבטים ולצחוק המתגלגל.
אין שנייה ביום שאת לא במחשבות
מלאכית שלי, תודה על הזכות להכיר אותך, תודה שאת שומרת מלווה ומשגיחה עליי מלמעלה , אני מרגישה אותך בכל רגע ורגע,
תודה על כל חלום הכי קטן שהופעת בו, על הסימנים שאת תמיד דואגת לשלוח.
על שלימדת אותי מה חשוב באמת החיים , שצריך להעריך הכל ולקחת את הכל כחוויות כי מי יודע מה יהיה מחר.
בלכתך השרשת בכולנו חלק ממך ומצוואתך ואני בטוחה שאת גאה שם למעלה .
מתפללת ליום שתחזרי לבושה בשמלה לבנה עם חיוך ענק ושתי הגומות העמוקות שלך שכל כך התגעגעתי אליהן יחד עם המשיח ועם כל הנשמות שנלקחו מאיתנו בטרם עת.
מבטיחה לזכור ולהזכיר אותך כל עוד אני יכולה.
נוחי על משכבך בשלום אביב שלי ותשלחי לנו כוחות.
ראה עוד > >
זיו
11 חודשים?
כל חודש שעובר זה לא יאמן,
התמודדות יום יומית.
״הזמן עושה את שלו״ כולם אומרים, לא.
אביבי, ביום שהלכת התחלנו חיים חדשים.
חיי התמודדות, חיי אחיזה בזכרונות, חיי תסכול, חיים בלעדייך.
חיים עם חלל כלכך עצום שאין לו תחתית.
כל יום הכאב רק גובר.
והשאלה היחידה שעולה בראש כל בוקר מחדש היא ״מתיי את חוזרת?״.
אין דרך להתחיל לתאר את האדם שהיית מבלי להתחיל בענווה שאיפיינה אותך.
כמה מוכשרת ככה צנועה.
כל דבר שנגעת בו היה קסום, הייתה לך יכולת מופתית להפוך הכל למושלם.
אנחנו עדיין לא מאמינות שלא תהיי איתנו ברגעים הבאים שלנו, בחיים הבוגרים שלנו.
״באזרחות״, בטיול חברות שחלמנו עליו, בחוויות שתכננו לצבור.
אם מישהו היה אומר לנו שאת לא תהיי חלק מאיתנו יותר לא היינו יכולות להאמין לרגע.
את הדבק של החבורה הזאת, הלב של כולנו.
זאת שדאגה כל סופ״ש לתכנן לפרטי פרטים מה נעשה בחמישי, לאן נצא. ואין מצב שלא יוצאת הרי אלו חוויות שלו יחזרו.
את דאגת שנחווה אותך, תודה שאת מלווה אותנו עד היום בכל צעד.
אוהבות אותך עד כאב, ומבטיחות שננציח אותך כל עוד אנחנו יכולות.
״השמיניסטיות הממורמרות״
״החיילות הממורמרות״
מה הלאה בלעדייך?
11 חודשים שאת לא כאן.
11 חודשים שאת נמצאת רק בזכרונות
11 חודשים שאנחנו רואות אותך רק דרך תמונות ושמועות את הצחוק רק בסרטונים והקלטות.
11 חודשים שאת התגובות שלך בסיטואציות אנחנו משערות.
11 חודשים שאותך אנחנו מנציחות,מדליקות עבורך נרות ובעיקר מתפללות אין ספור תפילות.
אבל הכי שורט,
ש 11 חודשים שאנחנו מדברות עלייך בלשון עבר.
אביב לימדת אותנו,
מה היא חברות אמיתית.
לנצל כל רגע, לחוות, להנות ובעיקר לזכור תמיד שכלל הסיטואציות בחיים הן חוויות.
כמו שתמיד אהבת להגיד ״הכל חוויות בדיעבד״.
אנחנו בטוחות שאת איתנו בכל רגע, מלווה ומכווינה אותנו, שומרת עלינו.
אולי את לא כאן באופן פיזי, ובכל זאת את נמצאת בכל מקום.
11 חודשים שאנחנו מתגעגעות אלייך.
נוחי על משכבך בשלום אביבי שלנו
ראה עוד > >
כשמירה אמרה שמי שרוצה לומר משהו באזכרה שיודיע, אמרתי לעצמי- יש לי כל כך הרבה מה ולהגיד ובאותה נשימה אין לי כלום... אני אדם של מילים שאין לו מה לומר כבר כמעט שנה.. המילים עוברות בראש ובורחות כשהן צריכות לעבור אל הדף, להפוך למוחשיות...
כמו בכל דבר במציאות שלנו, המציאות עולה על כל דמיון או מחשבה.. ואני אתאר סיטואציה שקרתה הבוקר...
כמו בכל בוקר של חופש הבנות מתעוררות לפנינו.. משחקות ביניהן, מדברות...
באיזשהו שלב טופז באה אליי ושואלת.. "אמא.. היום האזכרה של אביב?", ואני עונה בהשתנקות- "כן..."
והיא פתאום זורחת "יששששש" והולכת להזכיר לאחיות שלה... אני מכווצת את המצח ואומרת לעצמי " מה קשור יש?"... ואני בעיקר מקשיבה לשיחה ביניהן.. טופז ניגשת ואומרת לעדי וספיר " שמעתן?? היום האזכרה של אביב.. אנחנו הולכות לפגוש את אביב..", וספיר ישר גוערת בה "טופז זה לא שמח!! אביב מתה במלחמה!" (ואני בלב.. שיט..)
טופז, בלי להתבלבל, עונה לה בנחישות: " מה פתאום! היא לא מתה, אנחנו הולכים לפגוש אותה היום בבית שלה!"
מתחיל ביניהן ויכוח, שבמהלכו ספיר מסבירה לטופז שאנחנו נפגוש אולי את הנשמה של אביב אבל לא אותה עצמה, ומחפשת חיזוק מעדי " עדי תגידי לה, נכון שאביב מתה?", ועדי כמו עדי, שמה ידיים על האוזניים ואומרת "ספיר אל תגידי את זה לידי גם ככה זה כואב לי מספיק"...
ספיר בשלה " המחבלים באו וירו בה... עכשיו היא בבית העלמין" וטופז בשלה "היא חיה! אביב חיה!! נכון אמא???"
ואני עונה בשקט- " הלוואי תותי, אבל ספיר צודקת.."
היא לא מוותרת, כועסת עלינו ואומרת " היא חיה!! אתם תראו שנלך לשם היום והיא תהיה שם"
הויכוח גווע, ואני לא מוצאת את המילים לענות להן... רק שואלת את עצמי מתי הן הספיקו להתבגר ככה, ולמה צריך לחוות כזה אובדן בגיל כל כך צעיר... והגעגוע שקורע את כולנו מדמם החוצה ביתר שאת...
וטופז... שהלוואי שתישאר תמימה לנצח ולא תיתן לבועה שלה להתפוצץ.. בשבילה אביב חיה... כמו שהיא חיה כל השנה הזו בלב של כולנו, פועמת יחד עם ליבנו, נמצאת במחשבותינו ומנווטת אותנו למעשים טובים, לתפילות, להכרת הטוב..... ספיר אולי צודקת אבל טופז צודקת לא פחות.. אביב חיה! היא חיה בתוכנו, היא איתנו.. תמיד ובכל מקום ובכל נשימה...
אסיים בשיר של שלמה ארצי ששמעתי השבוע והזכיר לי אותך, ילדה יפה... בשירו ירח הוא אומר.. " לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער" ובדיוק כמוך, במילותייך האחרונות הוא מצווה "להגיד אתמול היה טוב.." והלוואי שיהיה גם מחר..
תשמרי על כולנו, יפה שלי, תשמרי על כל החיילים ועל כל החטופים ותבקשי מהקב"ה שיחזיר אותם במהרה...
תודה על מה שלימדת אותנו, סליחה שלא היה לנו מספיק ממך...
ראה עוד > >
היי אני ים לב-רן, אחות של אגם חברת ילדות של אביב.
התחלתי את השנה כמחנכת כיתה ה׳ בנות.
סיפרתי לתלמידות שלי על אביב המיוחדת ז״ל.
סיפרתי להן מה אני זוכרת ממנה וגם מה עוד שמעתי עליה.
החלטנו לקחת ממנה להמשך השנה ובכלל את ההסתכלות החיובית שלה על כל דבר, דרך ארץ וכבוד. אמרנו שנזכור את המשפט שלה- ״הכל חוויות בדיעבד״.
העברתי את הסטיקר בין הבנות (שישר אמרו ״איזה יפה היא!״) ולאחר מכן תלינו אותו על דלת הכיתה- שנזכור אותה ואת תכונותיה הטובות.
תודה אביב על מה שאת מלמדת אותנו
ראה עוד > >
30/08/2024
מירה חג'ג האמא
בכמעט שנה האחרונה, בשישי בבוקר
אתם רגילים לראות בעמוד שלי סרטון מהסלסה אתמול…
אתמול היה אחר
אתמול היה שונה
אתמול הייתה אזכרה ראשונה, ה-11 לאביב שלנו.
הגיעו כל כך הרבה אנשים! באמת היה מאוד מרגש…
ובכל זאת אף מילה לא יכולה למלא את החור שנוצר בלב.
תודה דניאלה הגרי שכיבד אותנו בנוכחות שלו🙏
דובר צה״ל IDF Spokesperson מירה חג'ג'איתמר חגג Avia Hajaj
ילדה אהובה שלנו..
היום כשאמא שלך ביקשה שנשתף את תאריך האזכרה ברשתות, הרגשתי שאני בחלום רע
שוב זה חוזר, הכל מתגלגל בראש
החרדה שנכנסתי אליה כשגיליתי ביום ראשון, שאת לא עונה לטלפון משבת בבוקר
4 הימים שחיכינו לתשובה, מהמקלט, לדעת מה קורה איתך
הפחד איימים שאולי בכלל חטפו אותך
והאגרוף בבטן שגילינו שאת כבר לא איתנו
4 ימים שכבר לא היית בעולם הזה ואנחנו מתפללים לרפואתך, מתכננים את סעודת המצווה שנעשה כשתחזרי
והחברות שלך שעברו את כל זה ועד היום חטופות בעזה… מה עובר עליהן?!
מה עדיף? לפעמים אני שואלת… אם היה אפשר לבחור? מה עדיף? להיות חטופה או מתה? שאלה שאני לא מצליחה לענות עליה וכל פעם שהיא נכנסת לי למחשבה אני כועסת על עצמי שאני מאפשרת לה בכלל להגיע…
אולי במקרה שלך עדיף ככה… את היית טהורה, נקייה, את סיימת את התיקון שלך בעולם הזה- לנשמה שלך לא היה עוד מה לחפש בעולם גשמי מלא ברוע ואבדון…
ילדה אהובה איך זה יכול להיות שכבר עברו 11 חודשים?!
תיכף ראש השנה, החג האחרון שחגגנו יחד
אני זוכרת איך החמאתי לאמא שלך על הארגון של השולחנות בחוץ, בגינה, בצורה פסטורלית ומושלמת והיא התלהבה והתגאתה- ״זה הכל אביב! היא עשתה הכל! היא כלכך שמחה לצאת לחג כדי להיות איתנו…״
ולחשוב על זה שאולי אם לא היית יוצאת לחג הזה- היית יוצאת בשבת השחורה…
ואז אולי כל מה שקרה שם היה עבורך רק סיפור לספר…
ואולי…
הבטן מתהפכת
ואני לא שוכחת
ולחשוב שיש לנו כלכך הרבה מה ללמוד ממך!
ואני לומדת! נשבעת! מבטיחה! בזכותך אני הופכת כל יום להיות אדם טוב יותר!
ממקום של שמחה ואהבת הזולת❤️
אני יודעת שבלוויה שלך הבטחתי להרים כוסית לזיכרך בכל מפגש משפחתי- אבל אני לא מצליחה!!! לא מצליחה להזכיר את השם שלך על השפתיים שלי בשמחות… עוד לא.. אולי אחרי השנה, אולי אחרי שאצליח לעכל מה שקרה פה
אולי כשיהיו תשובות
אולי שהכעס ישכח וישאר רק געגוע…
אולי…
מתגעגעים אלייך המון ומתפללים להתעורר מהסיוט הזה…
משפחת חג׳ג׳
והלן❤️
מירה חג'ג' איתמר חגג Avia Hajaj
למי שרוצה להכיר את אביב- אני שמה קישור לסרט עליה בתגובה הראשונה❤️
ראה עוד > >
25/08/2024
מירה חג'ג האמא
מה טובו אוהליך?
״ריבונו של עולם אם נדבר גלויות….״
ביום שישי הקמנו את האוהל בחצר מאחורה. לא ממש אוהל, ציליה ענקית ויפיפיה לכבוד שבת.
השבת קיימנו את שבת הדרש, שבת שמקיימים לפני אזכרה ובה כל תפילות השבת וקריאת התהילים התקיימו בביתנו ברוב עם.
אז היו הכנות וארגונים וכולם עזרו שיהיו בריאים.
אבל איך אפשר לעכל ולחבר בראש שזו שבת דרש ושזה בשבילך יפה שלי.
עוצמת עיניים ומדברת לעצמי, זה אמיתי? זה נכון? אביב?
כן, גם 11 חודשים אחרי זה לא נתפש.
והאחים שלך היקרים יחד עם אבא שלך הכואב סידרו בחום היוקד את השולחנות והכיסאות ולפני ששמו מפות קראו לי שאראה שהכל בסדר או שצריך לשנות משהו כי הסדר היה התפקיד שלך.
ואני מילמלתי ספק לעצמי ספק להם: כמה עבודה השארת להם יפה שלי והם לא יכולים להתווכח איתך עכשו.
בעצם יכולים, מקסימום לא תעני.
ונזכרתי באוהל משנה שעברה.
אותו אוהל.
בערב ראש השנה.
מי שמכיר אותנו יודע שיש אצלנו פרוטוקול חגים מסודר ונוקשה לטובה. את פסח חוגגים אצלנו כבר שנים רבות וראש השנה אצל אילנה ואיציק ובראש השנה ההוא בנסיבות משמחות היתה לנו הזכות לארח כמעט את כל השבט וכדי שלא יהיה מדי צפוף בתוך הבית על רעיון לארח באוהל מאחורה.
אוהל?
פחדתי מהמילה אוהל. לא באה לי בטוב.
אז התפשרנו על ציליה יפה.
וכמה שמחת ושמחנו שאחרי שסגרת את רוב החגים במוצב יצאת סופסוף לחגוג חג בבית. ואת היית אחראית על ארגון וסידור השולחנות לערב החג. עטפת את הכסאות בכיסוי לבן, פרסת מפות לבנות על השולחנות, הנחת את זרי הפרחים המהודרים ועיטרת את השולחנות בקישוטים שקניתי ואני זוכרת איך התלהבת מהלבבות המוזהבים הקטנים שפיזרת על השולחנות.
הקפדת שהכל יהיה מאורגן ובסדר מופתי.
כשסיימת כמובן צילמת על רקע השקיעה בדיוק כמו שאהבת.
הכל היה יפה, בשפע, בשמחה.
בחג ההוא היתה התעלות של אחדות, של רוחניות ואהבה.
ככה כולם הרגישו.
כמה מושלם כמה מתעתע.
בדיעבד אמרו כאילו היתה זו מסיבת פרידה.
ובשבת הזו קראתי פרקי תהילים מהספר המוקדש לך והתפללתי לשלום החיילים וחזרת החטופים בריאים ושלמים ובהם חברותייך:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
ובסיום קריאת התהילים,
קראתי את ויהי רצון בתחינה ובכוונה גדולה והפסוק
״ותקרא לשבויים דרור ולאסורים פקח קוח״ ריגש אותי ברמות שלא ניתן לתאר.
וכשקראתי את הפסוק
״ ויהיו נשפעים מן הברכה של הפסוק, יאר ה׳ פניו אליך ויחונך״.
ממש דימיינתי את האור והשפע נשפך וממלא אתכן אהובות שלי.
יהי רצון.
אמן💔
ראה עוד > >
30/08/2024
אושרית שלי
אחרי שבוע קשוח של אזכרות
לוויה של אישה יקרה
יהי רצון שאבא שבשמים יאמר די לצרותינו
הפרשת חלה להצלחת חיילי צהל
החטופים וחיבוק למשפחות השכול
רפוא"ש לכל חולי עמו ישראל (השמות שמורים)
ולהבדיל לעילוי נשמת הנפטרת נרצחים ונופלים שהיום אזכרתם
גיסתי היקרה דליה יעל בת שרה אפי אלפרד שלי אריאל שלי
אביב בת מירה חג'ג'
נאור בן צילה סיבוני
שחף בן ריטה שלומי קרייף
גאיה בת סיגל אורלי זוהר
ולכל הנופלים והנרצחים
תודה לאלופים שהגיעו לבקר מילואימניקים יקרים ואהובים ה ישמור אתכם
והשבת חלות מקמח כוסמין ללא סוכר
חלות מקמח לבן עם מעט סוכר
לחמעג'ון
עוגות כוס וחצי גם לעמוס ללא סוכר וקמח כוסמין
ראה עוד > >
05/09/2024
מירה חג'ג האמא
״שובי עוד היום אליי ואחזה בך
שובי כי נכונו לנו עוד ימים טובים
בואי אל גני כי ביומי אין פרח
בואי והפיחי בי חיים
בואי והפיחי בי חיים״
נזכור את אהובותינו תצפיתניות נחל עוז מפיחות חיים ומלאות שמחה בפסטיבל tea time לזכרן ולאורן💔
לינק לתרומות בתגובה הראשונה.
בקרוב נפרסם את המופעים ותחל מכירת הכרטיסים.
ראה עוד > >
06/09/2024
מירה חג'ג האמא
אתמול התחלנו באמירת הסליחות והכל מקבל משמעות אחרת.
סליחה אהובה שלי
הילדה הקטנה שלי עם החיוך, עם הורוד והאהבה הגדולה.
מאז אותה שבת בבוקר שמחת תורה כולנו בטלטלה תהומית, לא קולטים ולא מעכלים
הכל נראה כמו סרט רע שהבמאי שלו נקלע לסערה והוא איבד כיוון.
החדר שלך עדיין נשאר כמו שהשארת אותו, עם הפיג׳מה שלבשת, המגבות שהתנגבת, השמלה המנוצנצת מהחתונה של סתו וחן שכל כך חיכית לה, הכביסה המקופלת על המיטה שמחכה לך.
כי הארון שלך היה מבולגן והסיכום בינינו היה שאני מקפלת ואת מכניסה לארון.
ובימים שנעלמת והגיסות תיפעלו את הבית, הן קיפלו כביסה ושאלו אותי ברעד מה לעשות עם הכביסה של אביב ואני הכי בטבעי עניתי: ״תשימו על המיטה שלה, היא תבוא ותכניס לארון״
כי זה היה ההסכם שלנו.
ואת לא באה ממי.
ויש שם בחדר אורח חדש-אותו ארגז כחול עם הציוד שלך מהצבא. שפתחנו וסגרנו. שאין תשובות מה עושים איתו הלאה בעצם אין גם שאלות.
מה אפשר לעשות עם ארגז מלא בכאב נוראי, כאב שמסודר בשקיות שקופות וקטנות ממויינות לפי נושאים.
ממש מסדר צבאי כמו שהיינו אומרים בגלגול הקודם.
מה באמת אפשר לעשות איתו.
11 חודשים עברו ועדיין מחכים שתיכנסי עם המדים והתיק הענק, תצחקי, תשתפי, תשאלי על כולם ותתחילי לתכנן לפרטי פרטים מה תעשי בימים שאת בבית כדי להספיק הכל.
מחפשת למצוא אותך רדומה עם המדים על המיטה, שואלת אותי מה השעה וכשהייתי עונה
היית שואלת אם בוקר או ערב. כי ככה זה כשאת במשמרות 24/7.
הייתי צוחקת על זה.
ורצית להספיק להיות עם המשפחה, עם החברות, עם אריאל הנסיכה, לסדר את החדר כמו שאת אוהבת, לעשות סבב בשמים כי אהבת בשמים וריחות, לעזור בבית, להשלים שעות טלפון, להכין באמצע הלילה פסטה כי פסטה זה החיים ועוגת שוקולד מהירה במיקרו לקינוח, והכי הכי -לנגן, לנגן לנגן. בלי סוף.
ולפעמים כשהיה כבר מאוחר בלילה והפסנתר הדהד בכל הבית הייתי אומרת לך שקצת תנמיכי כי אנשים ישנים.
איך העזתי להגיד דבר כזה, איך??
זכינו להיות לצידך 19 וחצי שנים והכל היה כל כך טוב. הכל.
וידענו להודות על כל הטוב הזה.
בשבועות שלפני אמרת שהולך להיות משהו גדול, שהגזרה חמה וקורים דברים ושוב אמרת וחזרת שהולך להיות משהו גדול.
הדגשת כל הזמן איזה תפקיד משמעותי יש לך ואיזה אחריות ענקית יש על הכתפיים שלך ושל החברות שלך.
נהגת לומר ש ״אם יקרה משהו לחייל אחד זה יהיה על הראש שלי לכל החיים״.
הצלחת כל כך להעביר אליי את תחושת האחריות שלך שמצאתי את עצמי מברכת אותך כל יום;
״שלא תקרה תקלה תחת ידך״.
גם באותו בוקר נוראי כשהתחלנו להבין מה קורה בישובי העוטף פחדתי שקרה משהו במשמרת שלך, שאולי לא שמת לב, ואיך תחיי עם זה כל החיים. את לא תסלחי לעצמך.
ועם הדאגה שהיתה בי בחודש ההוא, החודש האחרון ביקשתי מאבא שיברך אותך בשבת בבית הכנסת.
וכשחזר שאלתי: ״ פיני ברכת את אביב״ ואבא עונה שלא.
ואותו דבר בשבתות אחר כך אני מבקשת מאבא שיברך אותך ואבא חוזר מבית הכנסת ולשאלתי עונה שלא.
וכך אחרי השבעה ישבנו בחדר לבד, ושאלתי את אבא ביראת קודש אם הוא זוכר. ואבא זכר.
ושאלתי בכאב: ״ למה לא בירכת אותה פיני?״ ואבא ענה: ״כי הכל היה טוב איתה לא היה מה לברך״..
באמת
הכל היה טוב איתך.
ומצאנו את עצמנו בעל כורחנו מפיצים את הטוב והאור שלך בכל החודשים האלו, ואת מגיעה לכל מקום בארץ ובעולם.
מפיצים את הרגישות והאיכפתיות המופלאה שלך לכל אדם, את היכולת שלך לראות את האנשים שנחבאים, שקשה להם, ילדים שעברו חרמות ולהיות להם כעמוד תומך.
את הרצון והעשיה שלך למען אחדות, למען שלום בבית ובחוץ, לשמור על הביחד גם כשיש קשיים.
הדרך שלך, דרך ארץ, תמיד שיח בדרכי נועם, עם כולם, וכך גם השגת הכל. כמעט הכל.
בעצם כשלא השגת או לא הצלחת במשהו אמרת שאת יודעת שלפחות עשית הכל, הדרך היתה חשובה לך. וסיכמת שהכל לטובה.
שבוע לפני האסון נודע לנו במקרה שאת תורמת מעשר ממשכורתך הצבאית וכמה אור היה על פנייך כשגילית שיש לך מינוס תשע שקל בחשבון והבנת הבנה פנימית עמוקה שזה בגלל שלא תרמת מעשר ״לא בגלל שלא רציתי, שכחתי אמא״.
ומאור הפנים שלך תמיד היה חייכני, נעים ואוהב.
והאהבה שלך למוסיקה שכל כך מילאה אותך בנגינה ושירה וגרמה לחיבורים מדהימים בבית ובמוצב.
ועוד ועוד נקודות אור.
אבל מעל הכל צניעות ענקית ואמונה גדולה ופנימית שגם ברגעים האחרונים לחייך, כשאתן צמודות אחת לשניה וקולות התופת והאימה סביבכן, עדיין הרגעת אותי וביקשת תפילה:
״יהיה בסדר אימוש,
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
מה הבנת אהובה שלי שאנחנו לא קלטנו באותו רגע ולא קולטים עד היום.
סליחה.
ובימים שכולנו, כל עם ישראל נמצא בתקופה קשה כל כך, מטלטלת וגורלית. כאשר חיילי צה״ל מחרפים נפשם יום ולילה כדי לשמור עלינו, על העם והמולדת.כאשר אלפי פצועים מתמודדים עם פגיעות הגוף והנפש,
כאשר החטופים עדיין סובלים במחשכי מנהרות השבי בעזה בלי לראות את האור בקצה המנהרה תרתי משמע.
יש לי בקשה אחת
תאמצו משהו מהטוב שאביב פיזרה בחייה הקצרים, זה לא מסובך ולא מורכב. זה אפילו מאוד פשוט לעשות טוב בדברים הקטנים והגדולים יותר.
אני עדיין מאמינה כי בזכות האור והטוב עולם חסד ייבנה.
ותרבו בתפילה כמו שאביב ביקשה עבור החיילים היקרים, עבור הביחד שלנו, להשבת החטופים בריאים ושלמים ובהם חברותיה של אביב: קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה.
״תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם. תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם. תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן. וְיֵעָנֶה קוֹל עֲתִירַתְכֶם.״
סליחה.
ראה עוד > >
13/09/2024
מירה חג'ג האמא
״את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה״
פסטיבל teatime-נמשיך להשמיע את שירת הבנות שלנו-מנגינת תצפיתניות נחל עוז.
בקרוב נפרסם את המופעים ותחל מכירת הכרטיסים.
לינק לתרומות בתגובה הראשונה🙏❤️💔
ראה עוד > >
29/08/2024
מירה חג'ג האמא
ובלכתך
החורף בא ואיתו הסערה
סערת הלב והנשמה
שלא מוצאת לה מנוחה
ורק נזכרת בגעגוע ואהבה.
ניגון חייך שמור בקרבנו.
כתב אושרי טובי מחנך כיתה של אביב💔🙏
ביום ראשון 29.9, כ״ו באלול בשעה 16:30 נתאסף בבית העלמין בגילת
לאזכרת השנה לאביב מרגלית חג׳ג׳ בתנו האהובה.
אביב שירתה כתצפיתנית בבסיס נחל עוז וביצעה את תפקידה במסירות נפש.
ביום שמחת תורה כ״ב בתשרי תשפ״ד , 7.10 נפלה עם רבות מחברותיה בקרב במוצב נחל עוז. חמש חברותיה עדיין חטופות.
בהודעה האחרונה הרגיעה אותי וביקשה תפילה:
״יהיה בסדר אימוש, בעזרת השם תקראו תהילים״.
צוואתה הולכת עימנו מאז ועד היום.
אחרי מחשבה עמוקה איך לפעול ביום אזכרת השנה החלטנו לקרוע שערי שמים עם מרתון קריאת תהילים מכל מקום בארץ ובעולם ולקיים את הבקשה האחרונה של אביב: ״תקראו תהילים״.
את הקריאה נקדיש לאורה ולזכרה של אביב ושל כל הנרצחים במלחמת חרבות ברזל, נתפלל לאחדות עם ישראל, להצלחת חיילנו הקדושים ולהשבת החטופים בריאים ושלמים ובכללם חברותיה של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
פתחנו קבוצה שקטה בווצאפ: https://chat.whatsapp.com/IoWLjETB29bKXyEb57Dyno
בלחיצה על הקישור מצטרפים לקבוצה ויחד נקרא כמה שיותר ספרי תהילים ביום האזכרה. כל מצטרף יוכל לבחור חלק שהוא מעוניין לקרוא.
התזכורת-עלינו ביום ראשון בעזרת השם.
מנסה לאסוף את עצמי כל הבוקר
עם הקפה, עם התמונות שלך,
מול התמונות של קרינה ודניאלה,
די, אתן חייבות לחזור כבר.
עם כולם.
כי בבוקר זה סרטים
זה לפקוח את העיניים בזהירות ולחשוב שהכל היה חלום ואז להרגיש באחת את האבן הענקית הזאת משנה צורה ומתמקמת היטב בכל מקום בגוף, כל מקום.
שבוע וחצי לאזכרת 12 חודשים
ואני לא רוצה להגיע לשם
לא יכול להיות.
ואז מקבלת הודעה ממשהו שאני לא מכירה.
אביבוש זו את שולחת אותם נכון?
והוא כותב:
״בוקר טוב מירה,
קיבלתי את המספר שלך מרגב מהמועצה האזורית.
שמי יאיר. אנחנו לא מכירים.
לפני כחצי שנה יצרתי קשר עם עמותת "חיים חסד ואמת". העמותה לקחה על עצמה למצוא מתנדבים שיגידו קדיש בכל תפילה בכל יום לעילוי נשמת אחד מקדושי ה 7 באוקטובר. מהעמותה שלחו לי את שמה של אביב. הי"ד קראתי קצת עליה ממה שמצאתי במקורות האינטרנט השונים. איזו פרח היא היתה. כל כך עצוב.
קיבלתי על עצמי את הזכות לומר קדיש על אביב, ובע"ה הצלחתי לעמוד במשימה במשך חצי שנה. אני לא יודע אם בכלל ידעתם על כך. באם לא, אני מאוד מקווה שזה לא יהיה לכם למורת רוח.
אני לא יכול אפילו לדמיין את כאבכם היום יומי.
אולי במעט. אמא שלי אחות שכולה. דוד שלי נפל במלחמת יום כיפור. לצערי, לא זכיתי להכירו.
אם אינני טועה, שבוע הבא יחול יום השנה לנפילתה של אביב. אני גר בגוש עציון ולא יודע אם אוכל להגיע - אבל אשמח לקבל את פרטי האזכרה, מועד וכו'.
בציפייה לימים טובים יותר,
אתכם בכאבכם,
יאיר״
כל כך התרגשתי, שוב מישהו שלמד להכיר אותך דרך הרשתות והבין איזה פרח נקטף כאן והוא עצוב.
והוא קרא עלייך קדיש במשך חצי שנה.
עם ישראל בגדולתו.
גדולתו-נמצא בינינו במלא אנשים ומקומות. אני רואה את זה כל הזמן ופוגשת את זה כל הזמן.
תתחברו לגדולתו, זה רק יעצים אותנו.
ואז משום מקום בערב מקבלת הודעה מיגאל אבא של הדר כהן הי״ד שנרצחה איתך במיגונית. יגאל שולח לי תמונה שלך ומיד לאחריה ציור שלך.
את מהממת מלאת אור וטוב ולבושה בשיריון כמו גיבורת על. ממש גיבורת על.
חבר שלו מהעבודה צייר אותך
גם הבת שלו נרצחה בשמחת תורה
סרן אלינה פרבוסודובה הי״ד.
מישקה סיון Михаил Рикенглас🙏🙏🙏
ואין לי מילים יותר
רק מניחה פה את התמונה והציור.
ראה עוד > >
25/09/2024
מירה חג'ג האמא
יום מרגש ומאתגר שהיה אתמול. זכינו לארח בביתנו 3 פלוגות טירוני מג״ב מהגדוד של נדבי האהוב שלנו.
הם הגיעו בשלושה סבבים במסגרת סדרת חינוך.
סיפרנו על אביב ועל הערכים לאורם חיה ופעלה ושילבנו במוסיקה כמובן כי אביב ומוסיקה זה חיבור שמימי תרתי משמע.
עשינו הכל על מנת שיצאו מכאן חזקים, חדורי אמונה, אהבה לצבא, לעם ולמדינה שלנו.
ונגד כל הסיכויים, השבר והעייפות אספנו את עצמנו והגענו להופעה של טונה שאביב כל כך אהבה. אביב הכירה לי את טונה לפני כשנתיים עם השיר סהרה בביצוע של טונה ויסמין מועלם ומרוב שחרשתי עליו היא כבר התחרטה שהשמיעה לי אותו.
זכינו לפגוש אותו לפני ההופעה.
(כן אביב פגשתי את טונה….)
סיפרנו עלייך ועל המוסיקה שהיתה חלק ענק מעולמך, הראינו לו את המחברת השרופה שכתבת בה בכתב יד מדהים שירים שאת אוהבת של טונה ורביד פלוטניק.
זה היה ממש מרגש.
וכמובן הענקנו לו פוטר וספר תהילים שלך.
טונה אמר שהוא מאמין שאת ממש פה איתנו.
והקדיש לך את סהרה עם יסמין מועלם.
זה היה רגע מדהים כאילו את איתי ברכב.
כמה כוח והשפעה יש למילים
ותמיד אמרת לי ״תקשיבי למילים אמא״.
טונה התייחס ברגישות ענקית לכל מה שקורה בשנה האחרונה ואמר שדרך ההופעה והשירים אנחנו יוצרים פה חיים.
החיילים הצעירים שפגשנו לוקחים חלק משמעותי בהיסטוריה שלנו שמתרחשת ממש עכשו והם ערכיים, מחוייבים ונחושים להגן על עם ישראל, להגן על החיים.
עם ישראל חי🙏🙏🙏
ואי אפשר לסיים בלי ברכה לחיילים היקרים שלנו:
״המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק וידגו לרוב בקרב הארץ״
ראה עוד > >
28/09/2024
מירה חג'ג האמא
״ובלילה, בלילה
בשעות הקטנות
התפילות הפשוטות מבקשות
בלילה, בלילה
לחכות לתשובות
כדי למצוא עוד סיבה לקוות…״
בהכחשה מוחלטת עד הרגע האחרון💔
ראה עוד > >
שבוע טוב לכל עם ישראל באשר הוא. מוזמנים להצטרף למרתון קריאת תהילים שהחל היום לרגל אזכרתה של התצפיתנית אביב (מרגלית) חג'ג' הי"ד, שמילותיה האחרונות, שהפכו לצוואתה עבור כולנו, שנקרא תהילים למען עם ישראל כולו.
על מנת להנגיש את היוזמה הכנו קישור לקריאת תהילים מקוונת מכל מקום ובכל זמן https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=mPVjbljMd31
עם ישראל חי 🇮🇱
רק ביחד ננצח 💪
תודה מקרב לב על השתתפותכם ❤️🙏
מוזמנים לשתף הלאה 🫶
ראה עוד > >
הייתי שם מיום ראשון בבוקר עם כל החברות של אביב שנותרו מהמשמרת. בימים הראשונים הן נעו בין יאוש לתקוה, בשבת כבר התחילו להגיע השמות שזוהו. הבכי היה קורע לב, ובתור קבן יחיד שם בבסיס לא היו לי מילים לנחם. רק לבכות איתן יחד, לחבק ולחזק בביחד ובאור שהן יוסיפו לעולם בתור עצמן ובשם כל חברותיהן שאינן. אמרתי להן שהבנות שמסרו נפשן והמשפחות שלהן רוצות שיוסיפו חיים, שיוסיפו טוב ואור בעולם 😢
לא להאמין שחלפה שנה, הכאב כל כך גדול 😔
ראה עוד > >
היי עמליה,
משתפת שהיום דיברנו בכיתה קצת על התצפיתנית אביב חג׳ג ז״ל. הראיתי להם סרטון קצר עליה וקראנו יחד פרק תהילים. האמת שזה ממש עניין את הילדים והם קראו תהילים מכל הלב💓
ראה עוד > >
https://open.spotify.com/episode/3fh8dnCTvso5MJp5Etkm0H?si=6F3WWzLBTRamHodopUnhdw שלום, זו קרן נויבך,
בלב רועד ובהתרגשות עצומה אני שולחת לכם את הפרק הראשון של ההסכת בן חמישה פרקים "נחל עוז: המוצב שהופקר".
אני רוצה לומר תודה על שהכנסתם אותי לביתכם וללב שלכם, ששיתפתם ודיברתם איתנו.
ליבי נקשר בליבכם ובבנות המופלאות שלכם.
זה היה סיפור שהייתי חייבת לספר והסיפור הזה לא נגמר מבחינתי.
עד שיחזרו החטופות והחטופים ועד שיתקבלו התשובות לשאלות שאתם שואלים ואני שואלת איתכם ועבורכם 💔💔💔
ראה עוד > >
נועה לוויס נתנה לי את הספר הזה. עכשיו הספר בבית כנסת שלי במלבורן אוסטרליה. כתבתי את המאמר הזה למגזין של הקהילה, ונתתי פוסטר עם הספר, כדי אנשים יכולים לקרוא תהילים לזכרה.
סליחה על העברית שלי, אני עדיין לומדת.
Wishing you long life and no more sorrow. You, your family and aviv will be in our thoughts over the chagim.
ראה עוד > >
29/09/2024
נטלי חג'ג
ויוי שלנו הלב מסרב להאמין 💔
חלפה שנה אבל אנחנו חיים את אותו הבוקר כל יום מחדש... מתעוררים למציאות הזוייה.
מציאות בה את חיה ובועטת בקרבנו
לעד בת 19 - זכה טהורה צנועה כל כך מיוחדת בדרכך, מסורה לתפקידך כתצפיתנית בנחל עוז.
ואת השארת לנו צוואה בחייך, ככל הנראה דקות לפני שבני העוולה גדעו את חייך וחיי חברותייך.
והיום נתכנס לכבודך, ונקיים את בקשתך האחרונה.
נקרע שעריי שמיים בתפילה.
נחזק את הורייך ואחייך, נתפלל למען חברותייך שבשבי. נתפלל למען עם ישראל והצלחת חיילנו.
*פתחנו קבוצה שקטה בווצאפ:*
*https://chat.whatsapp.com/IoWLjETB29bKXyEb57Dyno*
בלחיצה על הקישור מצטרפים לקבוצה ויחד נקרא כמה שיותר ספרי תהילים ביום האזכרה. כל מצטרף יוכל לבחור חלק שהוא מעוניין לקרוא.
התזכורת-עלינו ביום ראשון בעזרת השם.
קישור לקריאה באופן מקוון*
*https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=mPVjbljMd31*
*קישור לדף זיכרון שהוקם לזכר אביב*
*https://www.instagram.com/remember_aviv_hajaj?igsh=MXVnaHloM2F1bzJ3dg==*
*קישור לאתר רממבר-לעמוד לזכר אביב*
*https://remember.bio/.../%d7%a8%d7%91%d7%98-%d7%90%d7%91.../*
אשמח אם תקחו חלק ותעזרו בפרסום ושיתופים🙏וי💔
מירה חג'ג' Avia Hajaj
גם עוד מיליון נסראללה לא ירפאו את הכאב
אבל אולי ימנעו את המשפחה השכולה הבאה…
יום השנה לפטירתך ילדה אהובה שלנו
והכאב לא שוכח
אולי אפילו מתעצם…
עוד לא נגמר היום… אתם עדיין יכולים לקחת חלק בפרויקט קריאת תהילים לכבוד יום השנה לפטירתה של יקירתנו- אביב מרגלית חג׳ג ׳
ה יקום דמה
**רמקולים**
"חיילות של אף אחד" לפני כחצי שנה חרטה את המשפט הזה, גילי לייבושור Gili Leibushor, אמא של יעל, תצפיתנית שנהרגה במוצב נחל עוז, ב- 7/10 בכתבה שעלתה ב כאן. מאז הסיפור של התצפיתניות מנחל עוז, לא נותן מנוח.
כבר כמעט שנה שאנחנו מקיימות עצרת בכל מוצ"ש להשבת החטופים והחטופות, אושרית זמורה Oshrit Zmora נועה ענוה Noa Anava ואני, יחד עם מתנדבים ומתנדבות רבים. אושרית אחראית על כתיבת הטקסטים, נועה על המוסיקה והשירה. אחרי הכתבה, אושרית כותבת מוכשרת, כתבה טקסט על התצפיתניות והיה ברור שהוא לא יכול להישאר רק על הנייר. חודשים רבים של עבודה קשה, על המילים, הלחן, העיבוד, הקליפ, יוצאים היום לאור. כדי לספר את הסיפור של התצפיתניות, כדי לזכור ולעולם לא לשכוח.
מילים: אושרית זמורה
לחן, שירה וקלידים: נועה ענוה
עיבוד והפקה מוזיקלית: רוני אמיר
גיטרות, מיקס ומאסטרינג: רוני אמיר
בימוי: אושרית זמורה וגילי חן
אמן יוצר AI: גילי חן https://www.facebook.com/adi24.05/videos/1168761437543873
ראה עוד > >
02/10/2024
מירה חג'ג האמא
זמן אמת ושורשים
דו שיח עם עצמי שמלווה אותי כל החודשים האחרונים, כל השנה האחרונה כולל התלבטות קבועה במה להתמקד יותר, במה להתעסק.
האם להתעסק עם מה שקרה לך ולכולנו באותו בוקר נוראי, מה קרה לפני, מה קרה אחרי, איך קרה, איך זה יכול להיות, איך הגענו למצב הזה?
מחדל? הפקרה? שיתוף פעולה? יהירות? אדישות? שאננות? טיפשות? חובבנות? מחיר הסרבנות? ובעצם למה קוראים לארועים האלה סרבנות ולא מרד כמו שכינו הרבה פעמים סרבנות של חיילים פשוטים.
מדיניות הכלה?
הוראות פתיחה באש מוטרפות ומנותקות מהמציאות.
לכנות ירי של טילים לעוטף או לרמת הגולן בשמות מוזרים ומהונדסים כמו טפטופים, זליגות.
טילים לא מטפטפים ולא זולגים
הם נורים מתוך כוונה מאוד ברורה.
וצירוף המילים סבב טילים, איך הגענו לזה? איך המצאנו כזה כינוי מחבק? המילה סבב כמו סביבון כמו סיבוב מלמדת שזה יחזור עוד פעם וזה בסדר.
מילים מפחידות שלא היו בלקסיקון שלי בגלגול הקודם.
וכל מחשבה וכל תחקיר רק מלמדים אותי שוב ושוב שאין סוף לגוונים של שחור.
ויש את אבא שאומר לי בשביל מה, זה לא יחזיר אותה.
זה לא יחזיר אותה??
לא, אי אפשר להבין את צירוף המילים הזה שזה לא יחזיר אותה.
אבל אבא מתעסק בקו ישיר עם שאלות מול הקב״ה, שם הוא מתפלל, מתפרק ושם הוא בוכה.
השבוע היו לו כמה ימים שהציפו אותו מחשבות מה עבר עלייך בדקות האחרונות. מה הרגשת? מה חשבת?
וזה לא מרפה.
אז האם להתעסק עם זה, כי רצחו אותך ילדה שלי ועוד כל כך הרבה, בשיא הפריחה שלך, במקום שהיה הכי בטוח ומוגן עבורך, במקום שלרגע לא דאגת בו לעצמך, ויש לי המון שאלות ומעט מאוד תשובות.
או להניח הכל בצד ולהתמקד בך יפה שלי, באור שלך, בהנצחה ובהנכחה שלך בכל זמן ובכל מקום. בכל מקום שרק רוצים להכיר אותך ולשמוע עלייך.
וזה חשוב ממש ומרגש בכל פעם מחדש.
אבל זה בוקס, זאת מכה בפני עצמה כי בד״כ תוך כדי שאני מדברת עלייך, אני עדיין מדברת עם עצמי ושואלת על מי את מדברת? על אביב? זה הזוי, לא יכול להיות.
גם השבוע כשהתקשרתי לעדכן את איתי אחיך על מועד אזכרת 12 חודשים המילים נעצרו ולא יצאו לי מהפה. כי מה קשור אביב ואזכרה.
ואז הבנתי
אני חושבת שהתחלתי להבין
אין פה שני נושאים.
אחד הם.
הם מחוברים בעבותות.
והתובנה הזאת חלחלה בי כשניסיתי לראות את תחקיר ״זמן אמת״ על תיפקוד חיל האויר בשבת שמחת תורה ומצאתי את עצמי
רואה ולא מאמינה
שומעת ולא מאמינה
ורועדת בדיוק כמו באותו בוקר.
וזה חלחל בעצמות עוד יותר כשאחד הרבש״צים מודיע בקשר לכולם: ״קחו בחשבון אין צבא, אין צבא״.
ואני נזכרת בשפתיים שלי ממלמלות בחרישיות בכל אותה שבת ״איפה כולם, איפה כולם?״
ובזמן הזה כשאת בלב ליבה של התופת, מוקדם בבוקר, ידיד שלך מוקפץ עם הגדוד שלו מרמת הגולן ושולח לך הודעות ומתחנן שתעני לו וגם כשאת כבר אינך הוא מתחנן שתגידי לו שאת חיה.
ואת כבר לא אמרת.
ואני מצליבה שעות ודקות
והשבוע הבנתי לראשונה שהתקשרת אלינו ב 06:49 רק כאשר החלו להכריז שיש פשיטה על המוצב. אז אמרת בלחש שכנראה יש מנהרה במוצב. אז הבנת שהמוצב מוצף במחבלים.
איך הבנתם אתם הילדים, החיילים הצעירים והלוחמים שחרפו נפשם כל כך מהר ומוקדם בבוקר מה שלגדולים מכם בגיל ובדרגות לקח כל כך הרבה זמן להבין ועוד כל כך הרבה זמן לפעול.
אין פה שני נושאים
זה אחד.
ההבנה העמוקה והכל כך כואבת שכל הערכים שגדלת עליהם, הערכים שחיית על פי הם ופעלת לאורם, הערכים שדרכם אני מספרת עלייך
על רגישות מופלאה לאחר,
של חמלה, של יסודיות, מקצועיות, נאמנות, יושרה, חריצות, תחושת האחריות הענקית.
את שכבר בגן הילדים בחרת את הצבע השחור כי אף אחד לא בוחר בו והוא נשאר לבד בקופסה.
שלא משאירים אף אחד מאחור.
כל הערכים האלה, כל המערכות האלה וכל ההערכויות (כולם מאותו שורש ע.ר.כ) עליהם התבססתם וסמכתם פשוט התאדו באותו לילה ובאותו בוקר.
איזה תחושה נוראית להיות בטוחה שברור שתיכף יגיע חילוץ, שתיכף יבואו להציל אותנו ואף אחד לא בא.
אף אחד לא בא.
זה לא יחזיר אותה
כך אמר אבא.
אבל זה יחזיר אותן
את קרינה, דניאלה, נעמה, אגם לירי ואת שאר החטופים.
ולהחזיר אותן זה להחזיר הרבה הרבה אור, ערכים וחוזק שאיבדנו בשבת שמחת תורה.
אור ערכים וחוזק שמשתקפים לי בכל פעם שאני מסתכלת על עץ הזית בגינה שכל כך אהבת והוא שולח לי רמז ממך והוא נוטע בי תקוה.
תקוה לחג יחד איתן.
בתפילה ובזעקה לשלום חיילי צה״ל, לאחדות עם ישראל ולשובם של כל החטופים בריאים ושלמים ובכללם:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי בת שירה לבית אלבג
ראה עוד > >
29/09/2024
מירה חג'ג האמא
ובלכתך
החורף בא ואיתו הסערה
סערת הלב והנשמה
שלא מוצאת לה מנוחה
ורק נזכרת בגעגוע ואהבה.
ניגון חייך שמור בקרבנו.
כתב אושרי טובי מחנך כיתה של אביב💔🙏
מעגל שיח
היום זכיתי לשתף מעט על סיפורה של אביב חג׳ג׳, בת דוד שלי, שנרצחה ב7/10, ע״י המרצחים הנפשעים הארורים.
זה היה קשה
אני בטוחה ששכחתי כמה דברים
או שדילגתי על קטעים
אבל עשיתי כמיטב יכולתי להעביר את המסר מדוייק ככל שניתן…
את חסרה אהובה שלנו. חסרה מאוד!
אין עוד כמוך בעולם שלנו…
מירה חג'ג'
איזה יום
יום כל כך הזוי ומוזר ומתעתע
אי אפשר להסביר במילים מה עובר בראש ובגוף.
הנשימה נעתקת.
היום שהוא בין לבין.
יום סנדביץ כזה בין התאריך העברי והלועזי
בין א׳ תשרי, חגי ראש השנה שבשנה שעברה היה חג כל כך רוחני, משפחתי ושמח לבין 7/10 שבו התהפכו חיינו.
אחרי לילה עם יקיצות קשות, בבוקר שלחו אליי מכמה מקומות תמונות של פינות זיכרון
שעשו היום בשבילך יפה שלי,
והסתכלתי ולא מסוגלת לחבר את המציאות הזאת אלייך.
יותר מאוחר הצלחתי לצאת מהבית לעבודה ובדרך שמעתי את אורלי היקרה אמא של דניאלה האהובה, אורלי בכתה אצל קרן נויבך כמו שלא שמעתי אותה בוכה לפני כן בשידור, בוכה ומבקשת מדניאלה שרק תחזיק מעמד בשבי, ואני בוכה יחד איתה ולא יכולה לקלוט את המציאות הזאת, מציאות שאין לה הגדרה מתאימה בשום מקום, בשום מילון, בשום אנציקלופדיה, גם לא בגוגל.
ואז התראיינה אמא של אחד הבלונאים שנרצחו בנחל עוז, שהיום זה יום הולדתו. נורא.
ולבסוף קרן הקריאה ברעד את כל שמות הנרצחים במוצב נחל עוז.
52 נרצחים.
ונשארתי ברכב לשמוע את אחיינית שלנו הלן שהעבירה באוניברסיטה סדנה על אביב.
והלן סיפרה על ארועי הימים הראשונים, מה עבר עליה ועל כולנו.
ושיתפה איך ביום שלישי בערב ב 10/10/23, כשאביב מנותקת קשר כבר ארבעה ימים ישבנו לתכנן את מסיבת ההודיה לקראת שובה של אביב. הלן קיבלה מטלה להכין פתיתים ופרגיות, מה שאביב אהבה. אני ממש זוכרת את הלן בוכה ואומרת ״אבל אני לא יודעת להכין פתיתים״ אבל מתרצה מהר ״טוב טוב אני אכין מה שצריך, רק שתחזור״.
והיא המשיכה וסיפרה בסדנה שבהמשך הלילה ישבה עם אביה הבת הגדולה שלי והיא הראתה לה סרטון שבו רואים את אביב עם הפיג׳מה הלבנה מוטלת במיגונית עם כתמי דם.
והיא הבינה שלא יהיו פתיתים.
ואני הייתי צריכה לנשום ולא יכולתי להמשיך לשמוע את הדברים בסדנא, לא היום, הכל פצוע מדי.
ושוב לצלול למחשבה הזאת שהילדים שלי כבר כמה ימים ראו את הסרטון הזה של אחותם הקטנה ולא משתפים אותי. מה עבר עליכם יקרים שלי, הילדים, האחיינים, כולם.
איך הגענו לזה ריבונו של עולם.
ובתוך כל זה
נכנסת למשרד פותחת מחשב.
והולכת להודעות שלך מלפני שנה ב 6/10/23 ביקשת שאקבע לך תור לרופא עור להוריד את הצלקת במצח.
אותה צלקת שעזרה לזהות אותך.
ראה עוד > >
07/10/2024
מירה חג'ג האמא
רסיסים של כאב
רסיסים של אור
רסיסים של תקוה
מיטלי 💔🙏
ראה עוד > >
07/10/2024
שי חג'ג
פרויקט מיוחד של גלגלצ: עדן בן זקן שרה את השיר שכתבו והלחינו: אביב חג׳ג׳ ז״ל, דניאלה גלבוע וים גלס ז"ל.
ונדגיש בתפילה: אנחנו מחכים שדניאלה גלבוע תחזור ותבצע גרסה משלה לשיר.
מוזמנים לקרוא ולהאזין:
האחיינית האהובה שלי, סמל אביב חג'ג' ז"ל מגילת וחברתה שנחטפה ע״י בני עוולה לרצועת עזה, סמל דניאלה גלבוע מפתח תקווה, הכירו בקורס התצפיתניות ב-2022.
אביב ניגנה מגיל קטן בכינור, פסנתר וגיטרה, ודניאלה תמיד ידעה שהיא תהיה זמרת מפורסמת.
כשהן גילו שהן חולקות אהבה משותפת למוזיקה, הן הפכו לחברות הכי טובות. אביב, הביישנית בדרך כלל, שסירבה שיצלמו אותה מנגנת, הפכה לחלק מצוות ההווי והבידור של בסיס נחל עוז, והייתה דואגת להביא איתה גיטרה למוצב, לצד הקיטבג.
שגרת התצפיתניות הקשוחה לא אפשרה להן לשמוע מוזיקה במהלך המשמרות, אז דניאלה ואביב היו מתנדבות להישאר ערות מעבר לשעות העבודה שלהן, ובמקום ללכת לישון, לנגן ולשיר לבנות האחרות, בזמן שהן לא יכולות להזיז את העיניים מהמסך. יש לא מעט סרטונים של אביב ודניאלה מנגנות ושרות קאברים לטונה, יסמין מועלם, ועוד, והכל - מתוך המיגונית בבסיס, שם הייתה האקוסטיקה הכי טובה.
אחת המפקדות שלהן הייתה סמ"ר ים גלס ז"ל. ים הייתה נפש אמנותית כשלעצמה, וגם כמפקדת הקפידה לתת מקום למוזיקה ולשירה עבור הפקודות שלה. באחד מרגעי המנוחה, ישבו יחד אביב, דניאלה, ים ויעל (גם היא מפקדת) וניסו לכתוב יחד שיר. דניאלה ואביב היו תקועות על שורה ואז ים הבריקה - "עוד שיר נכתב על הפסנתר". זו הייתה השורה החסרה.
את השיר המקורי שלהן הספיקו לבצע ולצלם את עצמן מבצעות בתוך המיגונית של נחל עוז. אותה מיגונית שהפכה למקום הירצחה של אביב בשבעה באוקטובר. אותה מיגונית שהפכה למקום שממנו נחטפה דניאלה גלבוע, שעדיין שבויה בידי החמאס כבר מעל שנה. המפקדת האהובה ים גלס נרצחה בחמ"ל, ועד רגעיה האחרונים הייתה עם הפקודות שלה, שהתריעו בקשר עד שכבר לא יכלו.
את השיר "אולי תיפתח הדלת" אימצה לידיה עדן בן זקן, ששמרה על המילים והלחן המקוריים של אביב, ים ודניאלה.
דניאלה גלבוע עדיין חטופה בעזה, עם עוד 4 תצפיתניות שנחטפו מהמיגונית בשבעה באוקטובר, ביניהן קרינה ארייב, שהייתה חברה קרובה מאוד של אביב חג'ג'.
את ים גלס ז״ל, משפחתה ובן הזוג שלה מתכננים להנציח בפרוייקט ״בלב ים״. אלון נחמיאס, בן הזוג השכול ומוזיקאי מוכשר, גייס למשימה את אלון עדר, רונה קינן, נדב הולנדר, ירמי קפלן ועוד אמנים שכתבו, הלחינו והפיקו אי פי לזכרה, שיצא בהמשך השנה ושאיתו יופיעו ב-1.12 בגריי במודיעין.
זהו לא שיר הנצחה לדניאלה. כשדניאלה תחזור היא תבצע גרסה משלה.
לאלבום המלא: https://shivashirim.ln...
ביצוע: עדן בן זקן
מילים ולחן: אביב חג'ג' ז"ל, דניאלה גלבוע וים גלס ז"ל
עיבוד והפקה מוזיקלית: משה בן אברהם ואופק יקותיאל
כלי הקשה: משה בן אברהם
פסנתר וגיטרות: אופק יקותיאל
מיקס ומאסטרינג: משה בן אברהם ואופק יקותיאל
בימוי ועריכת וידאו: יואל קנול
הפקה: רומי מורסיאנו
תחקיר:יולי רובין שטיין, כרמל אייל
צילום: עידו ללנה, זיו מאירי, דריה דר, ליעד מחלב, אופק הופמן
עורך הפרויקט, מפיק ראשי גלגלצ: בר כ״ץ
עורך דיגיטל ראשי גלגלצ: ברק איצקוביץ׳
מפיקה ראשית דיגיטל גלצ: עומר קול
ניהול צוות צילום: חגי גור, בן אשר
עורך המשדר: עומר פתיתו
עיצוב: סטודיו רה- לבנט
תודה מיוחדת לאולפני O&M Studio https://www.youtube.com/watch?v=DlzJKEiT5pI
ראה עוד > >
07/10/2024
הלן חג'ג
שנה שלמה לקח לי למצוא את האומץ
האומץ הרגשי
לבוא למתחם הנובה
לא פחדתי מטילים או מחבלים
פחדתי מההתמודדות הרגשית
כל שבוע הייתי אומרת לעצמי- השבת את הולכת… וזה שוב התמוסס
כך כל שבוע, לא מוצאת את הכוחות
אני חושבת שכל יהודי, כל ישראלי, מוכרח לבקר בנובה.
יש דברים שאי אפשר לצלם. שאי אפשר להכיל… האנרגיה, האויר שעומד, הכמויות של העמודים… בית קברות על עמודים… משהו שאי אפשר לתפוס בשכל הישר שלנו כאנשים מתורבתים, כאנשי שלום.
מי שיגיע לנובה - כבר לא יהיה לו ספק
לגבי היהדות שלו
לגבי הצדק שלנו במלחמה הזאת
ולגבי זה שצריך פשוט למחוק אותם, לא להשאיר אף אחד עומד על הרגליים…
רשע נפשע חייתי וחסר גבולות
די!
די ל״סבבים״ המילה המכובסת שהתקשורת הכניסה בתודעה שלנו, כאילו זה היה וזה תיכף יחזור, כי זה סבב, זה בסדר, זאת הנורמה, ואנחנו צריכים לקבל את זה!
סבב על העוטף
מתקפה על תל אביב
מה?! למה??? מה ההבדל???
כבר 5 שנים אני לא רואה חדשות כי הבנתי שהעיתונאים שם לא מדווחים עובדות אלא את האג׳נדות הפרטיות שלהם בלבד
מכבסה של מילים
בעיניי יש לתקשורת חלק גדול באסון הזה… אבל אני לא במצב היום של לחפש אשמים
היום אני מתאחדת עם הזיכרון… עם הגעגוע, עם ההלם, עם הצער
עם החור בלב שנפער בכל אחד מאיתנו, בעם היהודי.
תודה על הטוב בחיי
תודה על המשפחה שלי הגיבורים
ותודה על אביב שלנו שהראתה לנו דרך חיים שראויה ללמוד ממנה!
ילדה-אישה-השראה
7/10/2023-7/10/2024
Tomer Zafriri Omri Tzafriri ליז צפרירי מירה חג'ג' Galia Atzmon
#נובה #nova #שבעהבאוקטובר #octoberseventh
מי היה מאמין ????
אליה טולדנו הבן זוג של אחותי הקטנה
נחטף ממסיבת הנובה ונפל בהפצצות של צה״ל
אביב חגג - הבת של הבוסים שלי
נפלה בעת מילוי תפקידה בחיילת בנחל עוז
איתמר בן זקן - הבן של חברתי נפל בבסיס באורים
יהיה זכרם ברוך 😥😥😥😍
הערב התקיים טקס במושב
בהובלת רכזת האיחוד גרעינרים ובני נוער
בנוכחות משפחות השכול היקרות
ראש המועצה שי חג׳ג׳ - Shay Hajaj
מנהלת המתנס נעמה
יו"ר וחברי הוועדים
משפחות חברים
ילדים ונוער
היה טקס מרגש!
ראה עוד > >
07/10/2024
פיס תרבות
סמל אביב חג׳ג׳ ז״ל וסמל דניאלה גלבוע, הכירו בקורס התצפיתניות והפכו לחברות הכי טובות. כשגילו שהן חולקות אהבה למוזיקה הן התחילו לכתוב וליצור יחד עם המפקדת שלהן, ים גלס ז”ל. אחד השירים הפך לשיר שהתנגן ברחבי הבסיס בנחל עוז.
היצירה שלהן נגדעה כשאביב וים נפלו ב-7 באוקטובר, ודניאלה נחטפה לעזה, שם היא בשבי כבר שנה.
במסגרת הפרויקט ״שבעה שירים באוקטובר״ של גלי צה״ל, גלגלצ ומפעל הפיס, עדן בן זקן ביצעה את השיר שלהן, לזכרה של אביב וים, ובתקווה לשובה של דניאלה במהרה.
האזינו לשיר שלהן>> https://www.youtube.com/watch?v=DlzJKEiT5pI
ראה עוד > >
11/10/2024
מירה חג'ג האמא
בדיוק הלילה לפני שנה, הלילה שלפני ערב יום כיפור את היית במוצב וסגרת יום כיפור.
אני כמיטב המסורת הכנתי עוגות ועוגיות לצאת הצום, שלחתי לך תמונות ואת כהרגלך פרגנת עם שלוש לבבות אדומים.
למחרת שולחת לך עם אבא צידה לארוחה מפסקת וגם לסיום הצום. קרינה שלחה לי הודעה קולית ומתלהבת מהקוסקוס ששלחתי, מתענגת על כל ביס ולא מפסיקה להודות.
שומעת את ההקלטה הזו ולא יכולה לעכל את המצב כאמיתי. האם אנחנו באמת קולטים שברגעים אלו כשאנחנו שוכבים בנחת במיטה בבית קרינה נמצאת במחשכים? תדמיינו אותה לרגע.
זה מה שקרה לי אתמול במשך כל הלילה, מחשבות על מה קורה עם קרינה, עם דניאלה אגם לירי ונעמה. והאמת הגעתי למקומות לא פשוטים, סיוט. סיוט.
אני חושבת שאלו היו העוגיות האחרונות שהכנתי. ומאז לא יכולה לחשוב אפילו על לאפות כי הרי בשנים האחרונות את כבר לקחת פיקוד על הנושא.
ויש לך את המדף עם הפרודוקטים המיוחדים שלך, סוכריות צבעוניות שמחכות שתצפי איתם כדורי שוקולד, צבע זהב לארועים מיוחדים ועוד מדף של אביזרים מיוחדים לאפיה, חלקם עדיין באריזות שלהם.
אז איך אפשר לאפות.
״יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע״
כבר אמרנו.
איש יקר שנפצע קשה בשבת שמחת תורה עדכן שמגיע לסליחות במושב מחר ולא מוותר על העוגת סולת שלי.
עוגה? אני? אין קשר בגלגול הזה.
ועוד עוגת סולת של השמחות ממש לא בכיוון.
והוא מחזק אותי בדרכו שלו, בלי הרבה מילים.
ואני מוצאת את עצמי מוציאה את המתכון של אמא, בודקת מצרכים, שולחת למכולת להשלמות ומכינה שלב אחרי שלב את העוגה בדיוק כמו שביקש.
שולחת לו תמונה
הוא התרגש
ובין היתר כתב על המשפט ״ציוו לנו את החיים״.
היו חיים במטבח היום.
בזכותו.
תודה מתי🙏💔
ועוד שעה בדיוק ב 11/10/23
ידפקו בדלת ביתנו קציני צה״ל ויודיעו לנו את ההודעה ששינתה חיינו לעד.
סרט.
ראה עוד > >
14/10/2024
מירה חג'ג האמא
יומיים לפני סוכות
מועקה גדולה.
זו הפעם האחרונה שיצאת הביתה מהצבא.
יצאת לרגילה, לשבוע בבית.
בדיוק היום,
אז,
היית ביום כיף עם קרינה, יום שכבר סיפרתי עליו באחד הפוסטים.
והיית מאושרת
והיית יפה כל כך.
וישבנו לדבר בפינת הישיבה הקבועה שלנו.
״שיחת חפיפה״ קראתי לשיחות האלו שהיו לנו כשחזרת מהצבא.
היית מספרת במהירות איך עברה הסגירה ושואלת על כולם. ואם סיפרתי לך משהו חשוב ישר ענית ״למה לא מספרים לי כלום בבית הזה״ והייתי עונה לך ״כי את בצבא אביבוש״.
ואם הייתי מעיפה מבט לנייד, כמו שאנחנו חוטאים הרבה פעמים תוך כדי שיחה, היית בוחנת את ההקשבה שלי בדרכים שלך ומחייכת.
כמה אני מתגעגעת לחיוך הזה.
והראית לי סרטונים שלך עם דניאלה, את מנגנת ודניאלה שרה. כולם כבר מכירים את השיר שלכן, עדן בן זקן מבצעת אותו בינתיים עד שדניאלה תחזור. השיר מושלם והביצוע מדהים. ואני מקווה שדניאלה שומעת אותו ומתפללת אותו.
ואז תכננת מה תעשי במשך הרגילה ואמרת שממש בא לך גם סתם לנוח ולהיות בבית.
והיית מאושרת.
וכאילו שלא ציינו 11 חודשים ו 12 חודשים, יש משהו בספירה לאחור מהיום הזה ועד שמחת תורה שעושה לחץ בנשמה.
שאת לא פה באמת
והרבה זמן.
וגם החברות שלך עדיין לא פה, הרבה זמן
והחיילים ממשיכים להילחם בשביל כולנו בכל מקום.
תמשיכו להתפלל לשלום חיילנו היקרים, לחזרת החטופים בריאים ושלמים ובכללם חברותיה של אביב:
קרינה בת אירנה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג.
שתפתח הדלת לכולכם.
ראה עוד > >
18/10/2024
מירה חג'ג האמא
ממושי אהובה שלי,
פוחדת לשכוח
פוחדת לשכוח משהו ממך.
עכשו, לפני שנה היית בבית, ברגילה.
בגלגול הקודם ביום השני של הרגילה קמת בכיף מאוחר, יקיצה טבעית בלי לכוון שעון ורצית להישאר בבית, בכיף, בלי לחץ. לא לעשות כלום.
זוכרת את התמונה שלך יושבת על הספה מול הטלויזיה, מכורבלת בשמיכה דקיקה וכיפית. אני במטבח מארגנת ואת קוראת לי ושואלת ״אם אני יודעת שזה מה שעשו להם״.
״למי?״ אני שואלת
״לפדויי שבי של יום כיפור״.
אני באה ומתיישבת לידך, את רואה סדרה על פדויי השבי של מלחמת יום כיפור ובולעת בשקיקה כל פרט, מופתעת מהטיפול והחקירות הקשות שעברו כשהגיעו לארץ. את המומה שזה היחס שקיבלו אחרי כל מה שעברו בשבי.
האמת לא ידעתי.
נשארתי לראות איתך וזה היה קשה ושאלתי בשביל מה לראות את זה. סתם שאלה כי ידעתי שתמיד אהבת לראות סדרות ותחקירים מעולם המודיעין, על מבצעים, מלחמות, מוסד, שב״כ.
אבל דוקא סדרה על שבויים, למה?
וביום השלישי לרגילה זה אתמול ביקום מקביל, בדיוק ערב סוכות.
היתה פה אוירה של ערב חג.
אני לא זוכרת הרבה אבל היה שלב שעברתי ליד החדר שלך ואת קראת לי, התיישבת ואמרת שחלמת חלום רע. סיפרת לי. אני לא זוכרת את החלום, אבל הוספת ואמרת שאת לא חולמת בד״כ אבל לרוב התצפיתניות יש סיוטים בלילות בגלל שהן כל הזמן דרוכות וחוששות שיקרה משהו במשמרת שלהן. ואני כמובן הרגעתי.
ובצהריים לקחת את כל הקישוטים והלכת לקשט את הסוכה. זה היה התפקיד שלך. אהבת לעשות את זה ואהבת את חג הסוכות, אפילו הוצאת לנו פעם עיתון לחג.
ואתמול זה היה קשה כי הסוכה עמדה ומשהו לא זז עם הקישוטים. מה חשבתי? שהם יתלו את עצמם?
ומצאתי את עצמי מתפרקת כי זה באמת לא הגיוני שאת לא פה.
יותר מאוחר ראיתי את איתמר תולה את הקישוטים והשרשרת הראשונה שתלה זאת שרשרת צבעונית שהכנתם יחד מזמן ואת שמרת אותה בשקית במחסן. זה את מכוונת, נכון?
ואז ערב החג ברגילה ההיא
שכמו כל שנה לפי הפרוטוקול אצל מיכאל ורותי בסוכה הגדולה והיפה. לבשת גי׳נס וחולצה לבנה וישבת כהרגלך ליד רז בשולחן של הצעירים, הייתן צמודות ואת כל כך חסרה לה עכשו. ואחרי הארוחה נשארתם הצעירים ושיחקתם לתוך הלילה משחקי קופסה, אמרו לי שאת כיכבת עם השם-קוד והיית מאושרת.
וביום החג הגעת מאוחר לארוחה ואני לא אהבתי את זה ורוני קמה לארגן לך צלחת מפנקת ואת מלמלת ״טוב שמשהו דואג לי״.
ובחג הזה דוד מיכאל ביקש ברעד תמונות גדולות שלך כדי לתלות בסוכה ואחרי דיון קצר תמיר החליט לתלות את אחת התמונות במקום שנהגת לשבת.
עכשו את חלק מהאושפיזין בסוכה.
ובחג כולם נשארו בסוכה כל היום, הצעירים התקבצו סביב השולחן שיחקו, צחקו ועשו שמח ועוד יותר שמח כשהחלו להגיע השמועות על סינאוור.
ואת מביטה בנו מתוך התמונות.
ואני יודעת כמה חשוב לך הביחד, המשפחה, הדודים, האחיינים, החגים המשותפים.
ואני מתייסרת על זה שכל כך רצית שנארח בחול המועד את המשפחה מחצב וזה לא הסתדר.
והיום בגלגול הזה, היית אמורה לחגוג את הטי טיים האחרון במוצב, את מסיבת הפרידה לקראת השחרור מהצבא יחד עם יעל, עם קרינה ודניאלה.
ואנחנו האמהות היינו אמורות לבוא עם המטעמים והפינוקים לכולם.
את ויעל כבר לא
אבל קרינה ודניאלה יכולות לגזור חוגר בעצמן השבוע ב 23 לחודש.
מי ייתן והשבי שלכן קרינה, דניאלה, אגם, לירי, נעמה וכל החטופים יהיה ארעי כמו הסוכה שאנחנו יושבים בה ותשובו בריאות ושלמות עוד לפני שמחת תורה.
מבטיחה ילדה אהובה שלי שזה לא יהיה כמו עם פדויי השבי של יום כיפור.
בתפילה לשובם של כל החטופים ולשלום חיילי צה״ל הקדושים והטהורים🙏
ראה עוד > >
19/10/2024
מור אוחנה
סמל אביב חג׳ג׳ הייתה מקבלת משכורת צבאית של 1586 ש"ח , ותרמה מהמשכורת הצבאית שלה
מעשר מדי חודש "קשה לי שיש אנשים שאין להם יכולת לקנות אוכל" כך היא אמרה
אביב הייתה בפסקל 120 בחמל נחל עוז ונפלה כגיבורה במיגונית במוצב נחל עוז. אביב הייתה ילדה של אור ואהבה וכבשה את כולם בעדינות וברגישות שלה. יהי זכרה ברוך
-אל תשכחו את אביב-💔
ראה עוד > >
21/10/2024
אדווה אברמוביץ
נועמצו'ק, לפני חודשים ארוכים גילי התקשרה והציעה, בואי נרים פסטיבל Tea Time לזכרן. מה? שאלתי. היא החלה לספר באריכות את סיפור ה- Tea Time של תצפיתניות נחל עוז. לא הכרתי אותו, וגם לא היה לי מושג אם יצא לך להיות בו, זה ששחף ניסני ארגנה לשחרורה וקראה לו בשם הלא נתפס – The last Disko. לא היו בי את הכוחות אז ללכת לבדוק בנייד שלך אם יש לך תמונה מאותו ערב וגם ידעתי שבאותן השעות היית בחפיפה, אבל גילי אמרה שהיית.
בואי נרים פסטיבל אמרה לי, כמו פסטיבל תמר, כמו פסטיבל אידינגב, פסטיבל - שיזכרו אותן צעירות, יפות, רוקדות וחוגגות את החיים. בואי נלך על הזאפות ונעלה במקביל בכל הארץ.
גילי את שומעת מה את אומרת? מה זאפות, רגוע רגוע, אנחנו בקושי מצליחות להגיד כמה מילים, את רוצה פסיטבל שירוץ בכל הארץ? רוצה, שיהיה אחד כזה, כל שנה, בסופ"ש האחרון של חודש אוקטובר, פסטיבל לאורן ולזכרן, אבל צודקת, מתחילים בקטן. אני תיקנתי אותה ואמרתי שמתחילים בצעד. זה היה שיר ההמנון שלך נועמיק:
זה מתחיל בצעד / עדי אברהמי.
הדבקת את כל המכינה בשיר הזה ומאז כל פעם שמשהו נראה לי גדול ומפחיד, שזה בערך כל יום, אני חוזרת אלייך ואומרת לעצמי שזה מתחיל בצעד.
כמה ימים אחרי כבר בדקנו עם מיכל Michal Glass האהובה אם אולם המופעים בגבעת ברנר פנוי ב- 31.10-1.11 ונפגשנו עם אביטל Avital Eco ברנרוק אצלנו בסלון. אביטל נכנסה בחשש אל מול מה שהיא עומדת לפגוש, בכל זאת שתי אימהות שבורות יחכו לה מאחורי דלת ואולי כדי למלא את ליבנו הביאה עציץ יפה של יהודי נודד, ניסתה בטוב ליבה שמשהו יעשה לנו טוב על הלב.
אצלינו היהודי נודד פורח וגדל ליד התמונה שלך ואצל יעלי הוא נשתל בקבר שלה. בשני המקרים היהודי עדיין נודד ופורח ורק אנחנו מתכלים לנו אל מול פלאי הטבע.
כשאביטל יצאה הסתכלנו אחת על השניה ואמרנו, מה, פסטיבל? אנחנו באמת מתניעות את זה? באמת. כמו נחיל דבורים שכל אחת יודעת את תפקידה הצטרפו לצוות הזה אמהות שבורות ואחות מופלאה אחת שהבנות שלהן אחזו ידיים בדרכן לעולם הבא ועוד חבורת מתנדבים שהם פלא – מפיק, מפיקה, מעצבת, עורכת וידאו, קופירייטרית וכריאוגרפית על. וככה עם טונות של רגישות וחכמה הצוות הזה לקח את המקל ובעוד שבועיים ניפגש על הבמה, בדיוק כמו בשיחה ההיא כשגילי רצתה פסטיבל.
בינתיים הלכתי לנייד שלך, חיפשתי אם היית שם וראיתי בעיקר אותך, את נעמה ולירי, צמודות צמודות, תמונות של חברות טובות עיניים, נחושות לאתגר, חוששות לקראתו, מלאות באהבת הארץ וגם תמונה אחת מה- TEA TIME האחרון – THE LAST DISKO. היית שם ולא הספקת לספר לי על כך.
לפני כמה ימים אמרתי לאבא, שהרמתי כמה הפקות בחיים שלי...אבל כזה עוד לא היה לי. כזה שיתוף פעולה וכל כך הרבה אהבה שנשזרת כאן, הכל כדי שמשהו יעזור לנו, יסייע לנו, יאחז בנו, יבנו אותנו – כזאת אהבה בהפקה אחת, עוד לא ראיתי.
אחרי שסיימנו עם אזכרת השנה, ה- 7.10 ועוד כמה אזכרות קיבלתי פיק ברכיים. הותשתי סופית מלראות מוות וכאב מול העיניים, תפסתי את הראש ושאלתי את עצמי למה למה למה למה עשינו את זה לעצמנו, למה שוב ושוב ושוב, האוויר שוב נתקע בקנה והמגהץ בער על החזה, אבל כנראה שעדיין אנחנו לא מצליחות בלי שוב ושוב ושוב, כי בעולם החדש אין בו רק או רק אלא כנראה לתמיד יהיה בו גם וגם.
למרות שאנחנו כל היום מודות לצוות המופלא שעוטף אותנו שהם פלא, אני רוצה להניח את התודות עכשיו (כמו חתונה הפוכה) כי מי יודע מה יהיה היום בערב?
תודות על הרגישות, הכישרון והמקצועיות לאורך הדרך הארוכה הזו בה הם רואים אימהות ואחות שבורות מעבר למסך הזום ולא נבהלים, מדברים רגיל, מושכים קדימה, מורידים מאתנו את מה שהם יכולים ומשאירים לנו רק את מה שחייבים.
אמנם הכרטיסים אזלו, אבל הפסטיבל הראשון יצא לדרך, התשתית עומדת, התרומות עדיין נדרשות ובשנה הבאה כבר לא יצטרכו אותנו. יהיה שם מיצג וסרטים ודוכני מזון והרבה דברים מרגשים חוץ משלמה ארצי, עילי בוטנר ורועי בר נתן שיספרו את הסיפור היפיפה של הבנות שלנו.
לאורן ולזכרן.
לשיר את קולן.
תודה❤️
עכשיו, לפני ותוכדי.
כי מי יודע מה יקרה היום בערב?
Adva Belkin Mainz
Rinat Aronis
Inbar Printi
Mey Algranti Segal
Mor Biran
עילי בוטנר וילדי החוץ
Shlomo Artzi – שלמה ארצי
״איך שאני חוזרת לבסיס יהיה מבצע, הימור שלי״.
זאת ההודעה ששלחת לזיו כשהיית ברגילה.
היום לפני שנה חזרת למוצב בפעם האחרונה. אחרי רגילה של שבוע שבה נהנית כל כך.
היית עם החברות, המשפחה, עם אריאל הנסיכה הקטנה שמחפשת אותך עכשו בכל התמונות, עם הדודים והאחיינים בחג, כל יום ארוחה משפחתית כיפית בסוכה. אפילו אמרת שכל השנה הזאת לא אכלת ככה.
נסענו יחד למגדל העמק לביקור משפחתי והנסיעה מעולם לא זרמה בכיף כזה, בלי מריבות ובלי וויכוחים בדרך. היית אחראית בדבקות כל הנסיעה על הפלייליסט. ואפילו שניקרת מדי פעם ונרדמת קפצת בכל פעם שהסתיים שיר כדי לשים שיר שמשהו בחר.
ולא הרגשנו איך עברו שעתיים הלוך ושעתיים חזור.
ונכנסנו הביתה מאוחר בלילה והודנו לקב״ה על הטוב הזה. שרק ימשיך ככה.
שרק ימשיך ככה.
ויום לפני שחזרת למוצב ככה משום מקום ובלי קשר לכלום נהייתי חולה אבל ממש חולה, במיטה. שכבתי כמה ימים.
חושבת הרבה על החולי הזה שבא ככה פתאום.
ולא דאגתי.
בטירונות שאלת אם אני לא דואגת ואמרת שטוב שאת הילדה הקטנה שמתגייסת כי כבר גידלתי חיילים ואני פחות דואגת, לעומת אמהות שהבנות הבכורות שלהן התגייסו והן ממש ממש דואגות.
לא דאגנו.
אביבוש אהובה שלנו צדקת כל כך בהודעה שכתבת לזיו ולא ידענו עד כמה.
אתן הבנתן מה שגדולים מכן לא ראו ולא הבינו.
גם במילות השיר שלך עם דניאלה וים כאילו ראיתן את הנולד.
ומחר יום השחרור שלך,
את אמורה לגזור חוגר
אבל הקב״ה רצה אחרת,
שתחתמי קבע בצבא השמים.
יש לך משימות לא פשוטות שם לעזור לעם ישראל בעיצומה של מלחמה קיומית, לשמור על החיילים ולדאוג להחזיר את החברות שלך, את קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה בריאות ושלמות ואת כל החטופים יחד איתן.
ואני בטוחה שזה מה שאת עושה.
ראה עוד > >
22/10/2024
מירה חג'ג האמא
מצאת לך מתי ללכת,
בדיוק בשמחת תורה.
אז איך עולים לבית העלמין לאזכרת השנה בחול המועד?
עולים, אבל בימי חול המועד אסור בהספדים, בשירים ובדברים שמביאים לבכי.
סרט.
הרי כל דבר קטן מביא לבכי, לא צריך הרבה מאמץ. אפילו ענין פשוט אתמול, בעצם לא כל כך פשוט. הלכתי לקנות לך עציץ עם פרחים והשאלה הבסיסית של כל מוכר במשתלה זה איפה אני רוצה לשים את העציץ, בבית, בצל, בשמש.
לכי תסבירי בלי להיחנק איפה העציץ אמור להיות.
אז הסכמנו שלא יהיו הספדים
אבל יש תפילה לפי הספר. ומוצאת את עצמי עומדת מולך ילדה יקרה שלי, מתעמקת יותר ויותר בתפילה וכל מילה חותכת וחודרת לעצמות וכשהשם שלך נישא באויר ברצף התפילה, מסתכלת לשמיים ולא יכולה לקלוט שכל זה מכוון אלייך.
והקדיש בפי אבא והאחים שלך
זה בלתי.
ואם זה לא מספיק אז היום
היית אמורה להשתחרר מהצבא,
יחד עם יעל, עם דניאלה ועם קרינה. להזדכות על הציוד הצבאי, לגזור חוגר ולחגוג.
מאמינה שהייתן חוגגות יחד בדיוק כמו בתמונות. בוחרות מקום טוב באמצע, מתלבשות יפה, מתוקתקות, מריחות את הבשמים שאתן אוהבות, בדיוק כמו שצריך להיות בגיל שלכן כשמשתחררים מהצבא.
וחזרנו הביתה ואחרי שהתמקמנו ונרגענו עשיתי שני דברים:
השתתפתי בישיבת זום עם ההורים וצוות ההפקה המדהים של הפסטיבל tea time שמתקרב בצעדי ענק ומעורבב בכאב והתרגשות עצומה.
אבל בראש ובלב הייתי עדיין בלופ של הבוקר, בבית העלמין.
המעברים זה קטע קשה, קשה.
ובמעבר חד יצאתי לעבוד בגינה, מה שלא עשיתי מזמן.
עדרתי, שתלתי, רעננתי אדמה בעציצים, הזזתי דברים.
לא לחשוב. לא לחשוב.
ומדי פעם הריחוף הזה שאי אפשר להסביר אותו והמחשבות שהילדה שלך לא פה וזה מה שאת עושה? עובדת בגינה?
את לא ממש פה.
אבל כל אותו זמן בגינה חג לו במעגלים ומצד לצד פרפר לבן.
זה רמז?
ממך?
אהבת?
תמיד פירגנת ושמחת
שעשיתי דברים שאני אוהבת,
ראית בעיניים שלי.
היית שותפה לארועים שאירגנתי במשפחה, בעבודה ובמושב.
ואהבת כשראית אותי עובדת בגינה יחד עם אבא. ובאותה רגילה לפני שנה פתחת את חלון המטבח ראית אותנו בגינה וצחקת: ״ לא אמרתם שאתם בחופש? זה מה שאתם עושים בחופש?״.
הצחוק שלך וחופש-
שניהם לא בנמצא.
אבל החופש של החברות שלך הוא בנמצא, הוא חייב להיות.
שאו תפילה וזעקה לשלום חיילי צה״ל ולשובם של כל החטופים בריאים ושלמים ובכללם:
קרינה בת אירנה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
הן צריכות להיות בחופש.
ראה עוד > >
שלום, זו קרן נויבך,
אני שולחת לכם את הפרק הרביעי של ההסכת שלנו "נחל עוז: המוצב שהופקר".
הפרק הזה הוא עליכם. הפרק הזה מביא את מה שעבר עליכם באותה שבת ארורה ובימים ובשבועות שבאו לאחריה.
כי זה חלק בלתי נפרד סיפור שהייתי חייבת לספר, זה חלק בלתי נפרד מסיפור ההפקרה.
וגם הפעם אכתוב: הסיפור הזה לא נגמר מבחינתי. עד שיחזרו החטופות ועד שיתקבלו התשובות לשאלות שאתם שואלים ואני שואלת איתכם ועבורכם.
תודה רבה על הכל 💔 https://www.kan.org.il/content/kan/podcasts/p-804223/814477/
הקפה מס 4 לזכרה של התצפיתנית היקרה הנעימה והאהובה אביב חג'ג' הי"ד
להחזרת כל חברותיה החטופות
קרינה בת אירה
גניאלה בת אורלי
אגם בת מירב
נעמה בת אילת
לירי רבקה בת שירה
ראה עוד > >
25/10/2024
מירה חג'ג האמא
מרגישה שאני חיה בתוך סרט
מתפללת לסוף טוב לקרינה, דניאלה, אגם, לירי, נעמה
וכל החטופים והחטופות.
תודה לניר קטן🙏
מטיילת לי בין המחשבות וחושבת איך עברה שנה. שנה שלמה.
זה לא הגיוני. במציאות אנחנו אחרי חגי תשרי, העולם ממשיך לנוע אבל הלב תקוע בחג סוכות 2023. אותה שבת מלאת כאוס תפילות שהכל בסדר איתך ותכף תודיעי שהכל עבר. מוצב נחל עוז, תצפיתניות במנוחה לאחר משמרת, נכנסת למיגונית עם חברותייך - מיגונית כשמה כן היא. אבל לא באותו הבוקר, קירות בלי טעם. תוך כדי התופת דאגת לכולם בבית והרגעת את הסובבים אותך. 4 ימים מורטים עצבים עד לבשורה המרה.
כל שנה לקראת החגים ישנה התרגשות אווירה של חג אפייה בישולים וטיולים..
והשנה קשה להרים את הראש לחשוב לתכנן לשמוח באמת.
לפני מספר ימים היית צריכה להשתחרר מהשירות הצבאי אבל היית כל כך טהורה וטובה מלאת אחראיות ומצטיינת במעלותייך שאלוהים החליט להחתים אותך שירות קבע לצידו. קבע בצבא השמיים.
אביב כשהלכת... הלך חלק מליבי איתך. משהו נשבר בתמימות באופטימיות.💔
החיוך שלך
הדרך שלך
האמת שלך
הטוב שבך.
זה מה שעוזר לקום בבוקר- היית כל כך טובה שאנחנו צריכים להיות ראויים לך. להמשיך ולו בקצת את הדרך שלך. בכבוד בענווה בצניעות. אהבת אדם ללא לשון הרע.
מספיק שכל אחד יאמץ לליבו משהו קטן ממך ותמשיכי לחיות בהמוני לבבות. שכולם יכירו מי זו אביב שלנו💔
ולמלא את בקשתך האחרונה - לקרוא תהילים..
להקדיש את הקריאה לעילוי נשמתך ולהחזרת חברותייך החטופות
וכמו השיר שלך של ים ודניאלה - אולי תיפתח להן דלת ונזכה בשובן:
קרינה בת אירה
דניאלה בת אורלי
אגם בת מירב
נעמה בת אילת
לירי רבקה בת שירה❤️
מירה חג'ג' Avia Hajaj
ראה עוד > >
27/10/2024
אושרית שלי
התגעגעתי אז הגעתי....
13 חודשים שאתם לא כאן
ראה עוד > >
27/10/2024
מירה חג'ג האמא
עוד אזכרה.
אזכרה לנועה היקרה והאהובה
נועה מרציאנו.
תצפיתנית במוצב נחל עוז.
ילדת קסם.
חייבים לזכור-נועה שרדה את הטבח במיגונית שהתרחש מול עיניה, ראתה את חברותיה נרצחות לידה ומולה.
נחטפה ממוצב נחל עוז יחד עם עוד שש תצפיתניות ונרצחה בשבי.
זה לא סרט
זה אמיתי.
אי אפשר לתפוס.
מפלצות.
קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה עדיין בשבי ובאמת שהדעת לא תופסת מה עובר עליהן ומה עובר על הורים שהילדה שלהם בשבי.
תדמיינו רגע אחד.
בכינו כל כך היום
על הכל
על כולן, על כולם
ובליבנו תפילה גדולה, תחנונים וזעקה לשובן בריאות ושלמות במהרה.
ובתוך כל זה
יום הולדת לאבא
ויום הולדת זה כבר לא יום.
ופייסבוק שלח לי תזכורת מהגלגול הקודם.
אבא אמא וילדה.
אביב
בת זקונים.
יום הולדת 50 לאבא
הפתעה ענקית
היית בת 8
שמרת בסוד הכל
ואפילו את ואיתמר הייתם המנחים של הערב,
הייתם מסמר הערב
והייתם מצחיקים ומתוקים.
רגע מאושר, שמח, עוטף ומחבק
כמו שצריך להיות ביום הולדת.
כמו שצריך להיות בחיים.
ראה עוד > >
31/10/2024
מירה חג'ג האמא
בהתרגשות עצומה,
בכאב גדול ועם ניגון ענק,
פסטיבל tea time הראשון יוצא לדרך.
מחכים לכם היום משעה 19:00 עם דוכני מזון ומשקאות כפי שהן אהבו, שולחן tea time מפואר ומיצג מרגש לאורן ולזכרן של בנותינו התצפיתניות האהובות והיקרות.
בואו להכיר את הבנות שלנו, להתפרק ולהיבנות מחדש.
ביחד.
בשעה 21:00 שלמה ארצי (לכל מי שרכש כרטיס)
ראה עוד > >
01/11/2024
הלן חג'ג
פסטיבל tea time
פסטיבל… מוזר… מה קשור פסטיבל
אבל ככה זה כשלוקחים ילדות שמחות מהמשפחות שלהם
הם משאירות חור של שמחה
וצריך להמשיך את השמחה הזאת איכשהו
האנרגיה הזאת כאן
היא קיימת
את האנרגיה שלכם אף אחד לא יכול לרצוח
היא בסרטונים, בזכרונות, בחיוכים בתמונות
אז פסטיבל
שמח, מצחיק, עצוב ומלא געגוע..
מעניין מה הייתן חושבות על זה אם ידעתן שזה מה שקרה לשגרת שישי שלכם- הפכה לפסטיבל🤯 מטורף הא??
אם רק הנסיבות היו אחרות…
כל הכבוד למשפחות ולכל העוסקים בדבר!
ותתכוננו כי הולך להיות פסטיבל כזה כל סוף אוקטובר…
שישי שמח☀️
הלן
ראה עוד > >
שרית אלחיק
השבוע ביקרתי במקום בו היית בפעם האחרונה, החיים אמנם ממשיכים אבל המחשבות שרצות כל הזמן תקועות באותו יום ארור , 07/10/23.
כשהיינו בדרך למוצב בנחל עוז הלב שלי דפק בעוצמות שאי אפשר להסביר, ראיתי אותך כל הזמן מול העניים שלי, נסיעה ארוכה מאוד שנראית כמו נצח, והמחשבות לא מרפות. פחדתי, חששתי, התרגשתי כעסתי, אין סוף רגשות שלא נותנות לי שקט בנשמה.
כשהגעתי למוצב כל התיאורים, הסרטונים הסיפורים של כולם, כאילו התחילו להתחבר.
אני יודעת בתוך תוכי שלא משנה מה אני אראה, אני עדיין לא אאמין שזה קרה. נכנסנו למוצב והתחלנו ללכת לכיון החמל , ברקע קולות מלחמה של כוחות צהל ברצועה.
החמל, החדר בו ישבת את וחברותייך שעות ארוכות במסירות נפש , כל אחת בעמדתה , כי ידעתן והבנתן הכי טוב מכולם את האחריות וכובד המשקל.
המראות הקשים של החמל, הריח החזק שבלתי ניתן להסביר אותו במילים לא מרפים ממחשבותיי.
כשהיינו בדרך למיגונית חיכיתי שכולם יצאו, בכדי שאוכל להרגיש אותך ככל שניתן ברגעייך האחרונים.
במקום הזה עמדתי כולי רועדת, לא מצליחה לנשום, לא מצליחה להאמין שזה קרה.
המיגונית הארורה בה את וחברותייך הופקרתן למוות, המיגונית שאיננה מגנה על שום דבר ופתוחה מכל כיוון. המקום בו היית בתופת איתנה , ובמקום לנסות להרגיע את עצמך דאגת לכל הסביבה, לחברותייך לידך, ולמשפחה.
המקום בו דיממת למוות בזמן שאף אחד לא בא,
מה עברת שם אביבוש שלנו, אלוהים מה שעברתם כולכם ,התחושה שהייתה לי שם לא יוצאת לי מהראש.
הייתה לי הזכות לספר לכל החברים מהעבודה על מי שהיית והבנאדם המדהים שאת,
על כמה טובה וצנועה ועל טוב הלב שלך,
על הנתינה וראיית האחר, הרגישות והעדינות שלך,
על החיוך הכובש שלך שלא אשכח לעולם!
החיים ממשיכים, אבל נעצרו באותו יום ארור.
משהו בלב שלי נשבר בצורה שאי אפשר להסביר.
מתגעגעת אלייך אביבוש, את חסרה פה מאוד 💔
מסע כומתה יאירוש , לוחם 3/24
הצטרפת למשפחת גבעתי
צא וחזור לשלום💜
אביבוש ועימך תמיד💜🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱
ראה עוד > >
01/11/2024
מיטל חג'ג
מה שנשאר
אתמול הייינו בפסטיבל מוסיקה לזכרך ולזכר כל התצפיתניות מנחל עוז tea time
וידאו ארט של נשים צעירות מלאות חיים ומוזיקה ושובבות, והן כבר לא איתנו
ואז הופעה של שלמה ארצי
כל שיר מקבל משמעות חדשה, גם הותיקים והאהובים ביותר,
"...פתאום כשלא באת,
אני רציתי כל כך
ופתאום כשלא באת,
נעשה לי קר
והדלקתי את האור, בחדר הסמוך
וחיכיתי לך שעות,
בלי אוויר וגוף.."
כולנו נשארנו בלי אוויר וגוף,
כבר יותר משנה שאנחנו לא מצליחים לנשום עמוק,
כמו התקף אסטמה מתמשך,
נושמים מספיק בשביל להצליח לחיות
אולי כשיחזרו קרינה דניאלה אגם לירי ונעמה
נחזור שוב לנשום... בעצב..
"..זה מה שנשאר, רק כמה רגעים
הרבה בדימיון, מעט בחיים,
זה מה שנשאר,
אני מדליק את האור
אומר לעצמי
מחר זה מחר
מחר היא תחזור
זה מה שנשאר..
מה לוקחים מה tea time.
עבר שבוע והיינו כחולמים.
היה פסטיבל מרגש ועוצמתי
היתה הפקה מדהימה
השילוב בין ״להתלהב״ ממה שיצרנו לבין לקלוט שהפסטיבל הוא על הבנות שלנו הוא נורא.
את מבינה ממושי פסטיבל עליכן.
ואתן הייתן הכי שמחות שם… בכל המסכים, על הכסאות רוקדות ושרות, מלאות חיים.
אבל היה רגע שהסתכלתי על שלמה ארצי וכל הנגנים על הבמה והתפעלתי מהיכולת המוסיקלית המופלאה של כל אחד מהנגנים, התפעלתי מההרמוניה ביניהם.
זה בדרך כלל נראה לנו מובן מאליו שמנגנים יחד, שהכל מתחבר, ומשהו שר ויש ממש יצירה.
אני, וזה בזכותך יפה שלי, מתפעלת תמיד מהיכולת הזאת לנגן ביחד, בקבוצה, בהרמוניה, להתאים את עצמך לקצב, לא למהר מדי ולא להאט, להיות בקצב. לפעמים לבלוט, לפעמים להוביל, לפעמים להנמיך, לפעמים לתת למישהו אחר לבלוט, לפעמים להיות רקע. סוף סוף גם הבנתי את הקטע של הבס.
ובעיקר התפעלתי מהמקום המיוחד של שלמה, איש עם רקורד ענק ויש לו את הענוה המיוחדת שלו, את הרגישות, ההומור. ואיזה חיבור מדהים יש לו לנגנים שאיתו, כבוד ענק לצעירים ועוד יותר למבוגרים שמלווים אותו כל כך הרבה שנים, והוא מייצר לכל אחד את חלקת גן עדן שלו.
ממש tea time שלם על הבמה.
ואני די מבינה שזאת המורשת שהבנות השאירו לכולנו.
כל אחד הוא חלק חשוב ומשמעותי במארג,
לכל אחד התרומה הייחודית שהיא שלו ורק שלו ואין תרומה אחת דומה לחברתה. וביחד,
רק ביחד יוצרים יצירה שלמה ומופלאה.
ותודה ענקית לאלעד מיינץ, לאדוה, לאביטל, לענבר, למיי מיי, לרינת, שבזכותכם הפסטיבל יצא לפועל בצורה הכי מקצועית ורגישה שיכולה להיות.
גם לנו היה מעין tea time❤️
קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה
מתפללת שאתן ביחד ומייצרות tea time קטן שלכן.
מחכה לכן❤️
ולרגע דימיינתי את כולכן יחד על הבמה.
״בא לו הלילה ושקט עכשו
בא געגוע לראות לחבק אותך
מה שעובר בי זה יותר ממילים
יש כאן הכל אבל אין אותך״
400 ימים ולילות שאין אותך
400 ימים של געגוע וכאב אין סופי
400 ימים של תפילה
ראה עוד > >
11/11/2024
מירה חג'ג האמא
הכי מרגש לקבל תמונות ממסע השבעה של טירוני מג״ב הנושאים איתם דגלים שלך אהובה שלי. מרגש וכואב.
אותם טירונים שבמסגרת שבוע סדרת חינוך התארחו בביתנו לשמוע על ניגון חייך.
ואני יודעת שזה היה מפגש מיוחד ומשמעותי בדרך שלהם ושלנו.
באנו לחזק ויצאנו מחוזקים ומחובקים.
אוהבים אתכם מכל הנשמה❤️
״מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלהֵינוּ מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.
יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחְלָה וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבְעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם איבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם: וְנאמַר אָמֵן״
ובתפילה לשובם של כל החטופים בריאים ושלמים ובכללם חברותייך האהובות:
קרינה בת אירינה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
לירי בת שירה לבית אלבג
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
תחזרו❤️
ראה עוד > >
12/11/2024
מירה חג'ג האמא
יאיר הנסיך! אין מילים לתאר במסע כומתה ביום החשוב בחייך , המסירות והאצילות שהפגנת במהלך מסע הכומתה שלך.
נשאת את הדגל של האהובות על כתיפך
בזכותך, אביב בת דודך ואופיר בת כיתתך נוכחת בלבבות של כולם ביום החשוב בחייך דאגת להנציח ולהזכיר אותם לאורך כל הדרך אתה אלוף אמיתי! 💜✨
אלוהים ישמור אותך , ויאיר את דרכך
בהמשך דרכך בבריאות בהצלחה
מלח הארץ אוהבים אבא אמא והמשפחה
ראה עוד > >
14/11/2024
אושרית שלי
תחנת רכבת השלום ת"א
ראה עוד > >
ערב טוב הלן,
בעקבות המלצתך, הקשבתי לחמשת הפרקים של הפודקאסט על התצפיתניות. הסדרה מעמיקה ומצוינת וכל כך עצובה. לשמוע את הכאב של המשפחות, לשמוע את הקולות השמחים של החיילות לפני האסון, לשמוע את העדויות של הלוחמים שנלחמו שם ולשמוע את אירועי השביעי לאוקטובר שעה שעה - קשה מאד. גיורא איילנד ציין הרבה ביקורת על צה"ל בפרק החמישי וסיכמתי את דבריו עבור בניי הלוחמים על מנת לשמוע את מחשבותיהם. היו להם לא מעט מחשבות בנושא אך היתה תמימות דעים שהפגמים בניהול הצבא סביב נחל עוז אינם יוצאי דופן - וניתן למצוא את הפגמים האלו גם כיום בבסיסים ומוצבים בדרום, בצפון ובשטחים.
כבר המלצתי על הסדרה למספר חברים ואני מודה לך על ההמלצה.
בשורות טובות,
עמרם טרופר
ראה עוד > >
לפני שבוע וחצי קיבלתי טלפון ממירה חג'ג' (אמא של אביב חג'ג') שהיא לקחה מהפסטיבל tea time שקיות עם תה לכל חמ"ל (חבילות התה חולקו בחסות ויסוצקי - יישר כח להם) והיא רוצה להכין לחמ"לים מארזים מתוקים עם עוגיות ושוקולדים כמו שהיא ואביב אהבו לשתות יחד...
ומירה, כמו שמירה יודעת להגזים, העמיסה את השקית בכל טוב וביקשה עזרה בפיזור השקיות אצל הבנות. במוצאי שבת שעברה התייצבנו אצלה, יהודה ואני, והתחלנו לעבור מחמ"ל לחמ"ל כדי להעניק להן את השקיות הטעימות, ובתכלס, מה יותר טוב מכוס תה בקור של העוטף עם מלא עוגיות ושוקולדים.
וככה, יוזמה שהפכה לרעיון, רעיון שיצא לביצוע, ביצוע ששימח לבבות של המון תצפיתניות. היה כיף לפגוש את הבנות, היו כאלו שהיו חדשות, כאלו שחזרו לסבב נוסף של מילואים, תצפיתניות שעדיין בחפיפה, קצינה שגדלה אצלנו ובדיוק הגיעה לביצוע תפקיד ראשון בגזרה...בקיצור חוויה שמלאה ברגעים טובים.
תודה רבה למשפחת חג'ג' על הנתינה שמחממת את הלב כל פעם מחדש.
בהזדמנות זו אני מזמין כל אחד ואחת מכם לקחת חלק בפרויקט שלנו. אפשר ליזום חלוקות מיוחדות, אפשר לשלב רעיונות שלכם בחלוקות קיימות וכמובן שאפשר גם להגזים ולקחת על עצמכם חלוקה שלימה.
סוד קטן, החלוקה הקרובה היא בחסות חברה מאוד גדולה שהחליטה לפנק את התצפיתניות שלנו. חכו ותראו...
דברים שנשאתי בטקס הנצחה לתצפיתניות שארגן יוגב מהעוטף למען התצפיתניות בסימן זיכרון תקוה ותקומה.
אני עומדת כאן, תוהה ושואלת את עצמי אם מתי שהוא נפסיק לשאול את השאלה : ״מה זה קשור אלינו״?
ב 6.10.23 היינו משפחה רגילה, אוהבת ושמחה. חיינו בחלקת אלוהים הקטנה שלנו, בבית שכל כך אהבת והיינו מאושרים.
היינו שלמים.
התחלנו בהכנות לחתונה של איתי.
אבל מה? הייתי חולה.
מיום לפני שאביב חזרה למוצב נהייתי ממש חולה. לא בהדרגה, חולה במיטה, בלי קשר לכלום וזה לא קרה שנים.
ובאותו יום 6.10 לפנות בוקר חלמתי על סבא של אמא שלי, נונו מאיר קראנו לו, שנפטר כשהייתי ילדה קטנה. נונו מאיר היה איש רוחני ומאמין גדול מאוד, היה כותב קמעות ואנשים מכל הארץ היו באים לקבל ברכתו.
ובחלום אני נכנסת למועצה הדתית האזורית אצלנו וסבא של אמא, נונו מאיר, יושב על ספה עם כיפה לבנה גדולה וחולצה לבנה ארוכה ואומר לי: ״את בסדר, את מוארת״.
הייתי מאוד מוטרדת מהחלום אבל לרגע לא דימיינתי.
יום למחרת, בשבת שמחת תורה רעדו השמים, הארץ וכל מה שביניהם. אביב וחבריתיה האהובות נמצאות במוצב נחל עוז, בלב מתקפה נפשעת של מאות מחבלי חמאס, התופת בוערת סביבן.
אביב מתקשרת, קולה רועד מעט בהתחלה והיא מתארת מה קורה: קולות נפץ, בומים שלא מפסיקים, טילים, יריות וחיילים צורחים ובלחש היא מוסיפה: ״יש חשד למנהרה במוצב״.
ואני בטוחה שמדובר בתרגיל, כי הרי פשיטה היתה החלק העיקרי בתדריך כל יום, מרגיעה ומנסה לתת כלים.
אנחנו ממשיכות בהודעות וואצאפ כדי שלא ישמעו שהן שם. נורא.
11 דקות של התכתבות שבדיעבד משקפות את תמצית חייה של אביב: דואגת לכולם, למשפחה הקרובה והרחוקה, שולחת הנחיות לנעול כי יש מחבלים גם בישראל, דואגת לחיילים שצורחים, מתנצלת שלא שמה לב שהתקשרה בשבת ומשדרת אמונה ואופטימיות עד הרגע האחרון.
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
וכולנו בסרט של חיפושים אחרי הבנות שלנו.
15 תצפיתניות נרצחו, 7 נחטפו, אחת החטופות נועה מרציאנו נרצחה בשבי ואורי מגידיש חולצה מהשבי ברוך השם.
קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה עדיין נמצאות בשבי, ברגעים אלו ממש הם במחשכי החמאס.
עד עכשו אני לא יכולה לעכל את התסריט הזה של השורות האחרונות שכתבתי.
והמסע של כולנו ממשיך.
הלויה, שבעה, שלושים ושבעה שממשיכה חודשים ארוכים ארוכים ובאים אנשים טובים מכל מקום, גם אנשים שאנחנו לא מכירים ורוצים לשמוע על אביב ומחפשים לעשות רק טוב.
וכולם עוטפים ומנסים לעזור:
תהיו חזקים, תחזרו קצת לעבודה, צריך לחזור לשגרה, לנקות את הראש…
לא, אי אפשר לנקות את הראש, אני גם לא רוצה לנקות את הראש. והאמת כל עוד הבנות בשבי גם אין לי פריבילגיה להתעסק עם האובדן האישי שלנו.
ומוצאת את עצמי כל יום מחפשת במה להתמקד, איפה לשים את הפרוז׳קטור, במחדל, בכאב, בתפילה, בהנצחה, במה?
ולצד התיסכול והכאב הגדול קורים המון דברים ואביב שולחת כל הזמן סימנים ומלא שיעורי בית.
אז הבנו שההודעה האחרונה של אביב היא ממש צוואה כתובה שנכתבה בזמן נוראי ועדיין עם תקוה ואמונה כל כך גדולה.
״יהיה בסדר אימוש,
בעזרת השם,
תקראו תהילים״.
וספרי התהילים של אביב עם תפילה מיוחדת לחברותיה החטופות, לכל החטופים, לשלום חיילי צה״ל ולאחדות עם ישראל מגיעים לכל העולם. אבל את ה״יהיה בסדר אימוש״ כולנו חייבים לעזור לקיים את החלק הזה, הוא לא יקרה לבד, כולנו חייבים לעזור שבאמת יהיה פה בסדר.
וקורה עוד משהו גדול כאשר יאיר, אחיין שלנו שאחיו גוייסו בתחילת המלחמה, עוזב את המכינה הקדם צבאית ולוקח פיקוד על הטיפול במשק החקלאי במושב. ומתחילות להגיע קבוצות מתנדבים של אזרחים וחיילים, גם תצפיתניות מהצפון והדרום, כדי לעזור במשק.
וביחד אנחנו יוצרים מארג של התנדבות, עזרה לחקלאים, חיבור לאדמה, ציונות לשמה. ואחר כך הם באים אלינו הביתה, קבוצות, קבוצות לפריסה קלה ולהרצאה על אביב.
וזה קשוח. מאוד.
זמה פתאום הרצאה על אביב.
וזה חשוב ומשמעותי וכבר כתבו לי תלמידים מרעננה חוברת שלמה עם פסוק ענק: ״כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד״.
ואנחנו מספרים עלייך אהובה שלנו, על ניגון חייך. על הרגישות המופלאה שלך לאחר, על החמלה, התבונה, היסודיות, הנאמנות ותחושת האחריות הענקית: ״שאם יקרה משהו לחייל אחד זה יהיה על הראש שלי לכל החיים״.
את שכבר בגן הילדים בחרת את הצבע השחור כי אף אחד לא בוחר בו והוא נשאר לבד בקופסא.
שהבנת כבר אז אהובה שלי שלא משאירים אף אחד לבד.
שלא משאירים אף אחד מאחור.
וזה חשוב ומשמעותי וכולם רוצים להכיר ולשמוע ובכל פעם הבוקס הנוראי הזה בבטן: ״אני מדברת על אביב? זה לא יכול להיות״.
אבל לקחנו על עצמנו שמי שבא אלינו ייצא בסוף מחוזק.
אני רוצה שייצאו, שיזכרו את אביב ואת הערכים לאורם חיה, את החברות שלה, את החיים שלהן, את הגבורה של כולן.
ואני רוצה שירימו את הראש כי יש לנו מדינה אחת וצבא אחד ואנחנו צריכים את כולם חזקים.
וקורה עוד משהו חשוב. בחודשים הראשונים אביה, בתי הגדולה, אומרת לי שמשהו בשם יוגב מהעוטף למען התצפיתניות כותב לה באינסטגרם שהוא רוצה לבוא אלינו אבל הם מפונים ועדיין לא יכול לבוא. והוא שולח הודעה ועוד הודעה ולי אין מושג מי זה. אין בעיה, שיבוא, כל מי שרוצה מגיע.
ויוגב מגיע באמצע דצמבר ומתגלה לנו אור גדול, אנחנו יושבים שעות. אנחנו עוד בהלם שלנו מספרים על אביב, יוגב מספר על המפעל הענק הזה שנקרא: ״עוטף עזה למען התצפיתניות״. הוא מספר מאיפה זה התחיל כאשר לפני מספר שנים תצפיתניות סיכלו חדירה בקיבוץ כיסופים והוא פתאום הבין מה התצפיתניות עושות. ומה יכל לקרות אם לא היו מזהות את החדירה.
אני חושבת שיוגב קלט הכי טוב את המשמעות של תפקיד התצפיתנית, את האחריות הענקית ואת המסירות בה היא מבצעת את תפקידה.
ומאז הוא משקיע את כל מרצו, נראה לי את כל חייו בעשייה למען התצפיתניות.
מה 7.10 הכאב של יוגב היה כל כך גדול שהוא לא התגלח מעל חודש, הרגיש כאילו הבנות הן בנותיו.
וחשבנו שזה יהיה מפגש חד פעמי אבל יוגב וחד פעמי לא הולך ביחד.
והוא מבקר את כל המשפחות ומבקר את הבנות במשכנן החדש. הוא מלווה את המתגייסות ונמצא בטקסי הסיום וממשיך להפתיע ולהקפיד על תשורה חודשית ותשורה בכל חג ובכל ארוע לתצפיתניות בחמ״לים ולנו המשפחות-שגם הפכנו לסוג של חמ״ל.
ולהכיר את יוגב זה באמת אור גדול שדולק עבורנו כל השנה ואני יודעת שמאחוריו עומדים כל ישובי העוטף, אשתו היקרה ליאורה, הילדים היקרים יהודה, עמליה ואוריה וכמובן ההורים שלו וחמיו וחמותו שכולם עוטפים ועוזרים בדרכם ומאפשרים ליוגב להוציא לפועל כל רעיון. ויש לו מלא כאלו ברוך השם.
וכולם מפיצים רק טוב ואור וגם את האור של הבנות שלנו.
בדיוק כמו שכתב הרב קוק:
״צריך שכל איש ידע ויבין
שבתוך תוכו דולק נר
ואין נרו שלו כנר חברו
ואין איש שאין לו נר
וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים
ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם כולו.
תתפללו יחד איתנו להשבת החטופים בריאים ושלמים, להשבת אור גדול, ובכללם חברותיה היקרות של אביב:
קרינה בת אירינה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
לירי בת שירה לבית אלבג
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
ראה עוד > >
29/11/2024
מירה חג'ג האמא
יושבות שלוש אמהות שהבנות שלהן נרצחו בשבת שמחת תורה.
הן שונות אחת מהשניה אבל הן מאוחדות בלב בכאב ענק, כאב שאין לו סוף.
יושבות יחד עם אמא שהבת שלה ראתה איך רוצחים את החברות שלה, את הבנות שלנו.
והילדה שלה, האהובה שלה ראתה הכל והיא נפצעה ונחטפה. והיא חטופה כבר 419 ימים בזרועות האימה של החמאס.
והחמאס מפיץ ידיעה נוראית שחטופה נהרגה מתקיפות צה״ל ומעלה תמונה של יד עם סימן.
וכולם מזהים את הסימן.
סימן כמו של הילדה האהובה שלה , הילדה האהובה של כולנו.
ואין מידע רשמי
אין מידע ודאי
אמא לא יודעת מה קורה עם הבת שלה.
עכשו.
כבר 419 ימים.
ועכשו יותר מתמיד אני מבינה, בוכה ורועדת מהבקשה האחרונה של אביב ״תקראו תהילים״.
ואני הולכת לאביב ומבקשת שתשמור על החברות שלה ותציל אותן ואני לא מאמינה שזה מה שאני עושה.
אמא מבקשת מילדה בקשה כזאת.
זה לא אמיתי.
והסימן הזה, של הילדה האהובה של כולנו צריך להיות חקוק על לוח לבנו, של כולנו.
הסימן הזה הוא המצפן המוסרי שלנו.
בסיפור הזה כולנו חייבים להיות מאוחדים, להיות ביחד.
כמו האמהות שנפגשו השבוע.
בשבילם.
בשבילן.
בשבילנו.
בשביל העם שלנו.
בתפילה ובזעקה לשובם של כל החטופים והחטופות ובכללן:
קרינה בת אירינה לבת ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
לירי בת שירה לבית אלבג
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
״יְהוָה שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא.
אַל־תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ מִמֶּ֮נִּי֮
בְּי֢וֹם צַ֫ר־לִ֥י הַטֵּֽה־אֵלַ֥י אׇזְנֶ֑ךָ
בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי.״
ראה עוד > >
05/12/2024
מירה חג'ג האמא
אביבוש יפה שלי,
מתחילת שבוע, א׳ כסלו רוצה לכתוב ולהודות לכל כך הרבה אנשים שעושים המון טוב.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. את זה כבר הבנו חזק. אז נשאיר לפוסט אחר.
אחרי שבוע אינטנסיבי, קשה ומורכב, שבוע שבו חיפשתי אותך בכל מקום, והיית בכל מקום, והיית חסרה בכל מקום.
כן, הכל ביחד.
שבוע שבו אביה כל כך רצתה אותך לידה.
ומצאתי את עצמי בוכה בכל הנסיעות והיו הרבה כאלה.
ודוקא בתוך כל האינטנסיביות הזאת נזכרת איך היית עוצרת הכל כי בא לך להכין משהו מתוק.
״אביב עכשו? את בטוחה?״
והיית צוחקת וכבר מתארגנת במטבח.
כמה אני מתגעגעת להפסקות האלו שלך. וגם להפסקות שלי. אבל הפסקות אמיתיות בלי יציקה קבועה בלב ובמוח. היציקה הזאת שלא מרפה לרגע.
כמה אני מתגעגעת לעוגה האישית שהמצאת והיית מכינה במיקרוגל באמצע הלילה ואיך שהיית מתענגת עליה מול הטלויזיה.
היו לך מתכונים מורכבים ומסובכים והיו לך כמה פשוטים יותר.
מתכון לכל סיטואציה, לכל מצב רוח.
הכי פשוט והכי טעים היה המתכון המוצלח שלך לכדורי שוקולד, לא מוצאת תמונה.
היית מכינה את התערובת וביחד היינו מכינות את הכדורים ומצפות אותם.
את אהבת עם ציפוי של סוכריות צבעוניות אני עם ציפוי קוקוס וכל פעם התווכחנו מה יותר טעים.
אביבוש לכבוד שבת אני מעלה כמה מתכונים פשוטים שלך, גם של הכדורי שוקולד.
מתגעגעת לדברים הפשוטים.
והכי פשוט שהחברות שלך
קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה
יהיו כבר בבית.
מתפללת❤️
ראה עוד > >
07/12/2024
מירה חג'ג האמא
לא יודעת אם זה קשור לפוסט שהעליתי עם המתכונים של אביב אבל כמה דקות לפני שבת מקבלת טלפון מחן האהובהHen Shaulian Hajaj
והיא משתפת שהכינה עוגה ורוצה להביא לנו. חן מסרה את העוגה לאיתמר ואופיר וכתבה לי:
״העוגה לא הכי יפה ומדויקת, אני מתרגלת סדנה שעשיתי של העוגות האלה אז אני עוד אשתפר🤭
וגם שכחתי לשים ממרח קינדר בעוגה🫣
אז הבאתי אותה שתהנו ממנה ועל הדרך אם תוכלו לתת פידבקים לשיפור זה יהיה נהדר😉״
אז רק הבוקר ראיתי את העוגה ואין לתאר
שלמות כזאת וישר מה שעולה לי לראש זה הוואו המוכר שלך אביבוש יפה שלי ומה את היית אומרת ואיך היית בודקת ובוחנת במקצועיות את כל הפרטים.
חן אהובה העוגה נראית מושלם וממש טעימה.
בטוח עוברת את המבחן של אביב.
ודרך אגב אף אחד לא שם לב שחסר ממרח קינדר.
מגייסת אותך להכין כזאת עוגה כזאת כשיחזרו הביתה חברות של אביב אהובתנו
קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה היקרות❤️
ראה עוד > >
08/12/2024
רותי ברק
אנדרטת התצפיתניות.
פגשנו את מירה חג'ג'
אמא של אביב חג'ג'
שסיפרה לנו על אביב הבת התצפיתנית המדהימה אוהבת החיים והמוסיקה שכתבה במילים אחרונות לאמה: "יהיה בסדר אימוש בעזרת השם תקראו תהילים".
כמה מצמרר....
שולחת חיבוק חם למירה ולכל המשפחה ❤️
(מפרסמת באישורה של מירה היקרה)
ראה עוד > >
08/12/2024
מירה חג'ג האמא
״שְׂאִי־סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ־לָךְ״
סיגל סיגל פרייס אמא של נועה האהובה שואלת אם אוכל להתלוות לקבוצת מבקרים באנדרטה.
אנדרטת התצפיתניות.
האנדרטה-אותה גבעה שמשקיפה על הנוף הפסטורלי , המדהים והמשכר, אותה גבעה שמשקיפה בדיוק על הנוף והגזרות בעזה בהם צפו בנותינו האהובות בכל המשמרות שלהן במוצב, גזרות אותן הכירו לפרטי פרטים.
ואני מתייצבת קצת לפני הזמן שקבענו ובדיוק קבוצת מבקרים יורדת לכיוון האוטובוס וקבוצת מבקרים אחרת עולה לכיוון האנדרטה. קבוצה של מורים מפרדס חנה והם מבקשים אם אפשר קצת לשמוע עלייך אהובה שלי, על כולן.
הלספר זה סרט קשה, זה לא נתפש. לקלוט שאני עומדת באנדרטה שהוקמה לזכר התצפיתניות ומספרת על הבת הקטנה שלי, אביב שלי ועל החברות שלה זה גומר את הנשמה.
מה לנו ולזה.
והכל מרגש וכואב כל כך.
ואנחנו עוד לא מסיימים ומגיעה קבוצה מהקריות והמדריך שואל אם נוכל לשתף אותם מעט.
וזה שוב קשה אבל צריך
צריך לספר.
חובה לספר.
ואז מגיעה קבוצה של מבקרים מרמת הגולן, גם הם עוברים סרטים לא פשוטים.
ואבי מרציאנו Avi Marciano, שבא לתקן משהו באנדרטה מסכים לדבר על נועה האהובה שלו. והלב מתפרק לרסיסים.
וכולם איתנו כואבים, מחבקים ועוטפים וכמונו לא מבינים איך.
ואנשים לא מפסיקים להגיע.
ואנחנו מספרים על כולן ועל הבנות שנמצאות לא רחוק מכאן, על קרינה, דניאלה, לירי, אגם ונעמה.
הבנות האהובות שנחטפו באכזריות ונמצאות
במחשכים יותר מדי זמן.
לעמוד על הגבעה הפסטורלית הזאת ולחשוב שהן במרחק נגיעה.
דיסוננס מטורף.
ארועים שהדעת לא קולטת.
ובשם אביב מבקשת תפילה מכולם.
תפילה לשובן במהרה בריאות ושלמות.
ראה עוד > >
10/12/2024
מירה חג'ג האמא
מה אני אגיד לך אביב אהובה שלי….
כל כך הרבה אנשים טובים במסע הקשה הזה ולפעמים ממש אבל ממש נגמרות המילים.
איש יקר Yaniv Abed שלא הכרנו, קורא עלייך ברשתות ונכנסת לו ללב.
והוא מפתיע בכל פעם מחדש בחיבור, ברגישות, בטוב הלב ובנתינה שלו.
וההודעות האחרונות שלך בעולם הזה
״יהיה בסדר אימוש, בעזרת ה׳, תקראו תהילים״ מהדהדות גם אצלו בראש והוא הכין עמדה לקריאת תהילים בדיוק כמו שביקשת
והיום בצהריים הוא שולח תמונות וכותב:
״העמדה עומדת מחוץ לחנות🙏🏻
כל דבר בעמדה עם משמעות
הכתר מלכות
התווים
ההודעות האחרונות(רעיון של יהודית)
התהילים
החברות 💔
והחברות שעוד יחזרו במהרה 🙏🏻🎗️
🙏🏻שנהיה ראויים להם🙏🏻
תמשיכו לפעול ולהנציח את אביב הי״ד
ולגרום לאנשים להיות יותר טובים
ישר כח והשם איתכם🙏🏻״.
יניב היקר ריגשת אותנו מאוד הקב״ה ישלם שכרך.
מי ייתן וקריאת התהילים תעמוד לזכות חיילינו הקדושים, לזכות כל החטופים ובכללם חברותייך האהובות: קרינה, דניאלה, אגם לירי ונעמה.
ורציתי מאוד ללכת לראות את העמדה אבל לא היו לי הכוחות💔
ראה עוד > >
14/12/2024
הגר כתריאל
אתמול הוזמנו מחאת התצפיתניות לקחת חלק באירוע קבלת שבת בפארק הלאומי ברמת גן.
התרגשתי לדעת שהקהל ברובו בחר להגיע כדי לשמוע אותנו מספרות על קרינה, אגם, דניאלה, נעמה ולירי.
הקהל בחר כדי לשמוע על הפקרת מוצב נחל עוז,
בא לשמוע על הגיבורות שנפלו בו ושאל כל הזמן איך אפשר לסייע למאבק שלנו.
העזרה פשוטה:
תגיעו לכיכר,
ענדו סיכת חטופים או דיסקית
ואם כל זה קשה וזה מובן - דברו עליהם, עם מכרים, משפחה וחברים.
דרשו ועדת חקירה כדי שההורים יקבלו תשובות.
ובעיקר - אל תתייאשו ואל תתעייפו
אין לנו את המנדט לשכוח אותם בעזה.
מוזמנים להקשיב לדברים שאמרתי שם אתמול
עמדתי על הגבעה וצפיתי על עזה. השמים היו כחולים, יפים כל-כך ולמטה היה עצוב וקודר.
שמות של חיילות, פנים יפות, צעירות מלאות תקווה ואושר ניבטו אליי
מלוחות העץ.
מעזה נשמעו פיצוצים ועשן שחור עלה מכמה נקודות רחוקות.
רעש של כלי טייס שלא יכולתי לראות, זמזם מעליי.
למטה, בין האבנים הקטנות חיפשתי את שמה של אביב, הבת של מירה.
מירה שהייתה הקצינה שליוותה אותנו כשניב נהרג,
מירה היפה, קראנו לה בבית, כואבת את אובדנה של אביב שלה.
השמים היפים, העשן שעלה מרחוק והאוויר שנכלא בתוכי,
היו שם כשחשבתי על מירה ועל אביב וגם על ניב שנהרג לפני הרבה
שנים ואני כואבת את הגעגוע אליו ואת הכעס שהאובדן לא נעצר
אצלו והמשיך הלאה גם למירה, זו שחיבקה אותי אז
ואני עכשיו, המנוסה, מחבקת אותה
עד 6.10.2023
ליל הגילשונים היה הטראומה הנוראית שסחבתי מאז שרותי הצבאי, 36 שנים זה היה פצע שלא מגליד ולא מרפה. שנים שיחזרתי בראש כל רגע ורגע. מחבל חדר בעזרת גילשון לבסיס שלנו, למחנה גיבור ליד קרית שמונה.
אחיך היקר ניב נהרג יחד עם חמישה חיילים נוספים.
אני הייתי שם בבסיס בעת הארוע הקשה והייתי איתכם בהמשך כקצינת הנפגעים.
זוכרת אותך כאישה צעירה, כואבת מאופקת ותומכת בהורים היקרים שלך רינה ושמואל זכרונם לברכה. הורים שלמדתי מהם כל כך הרבה, שהתובנות שקלטתי מהם ודרכם מלווים אותי מאז ועד היום.
ב 7.10.2023 כשאביב שלי התקשרה מוקדם בבוקר וסיפרה מה מתרחש במוצב שלה, מוצב נחל עוז שמעתי את היריות מבעד לטלפון וזה החזיר אותי באחת ליריות בליל הגילשונים ולא יכולתי להאמין שארוע כזה יכול בכלל להתרחש שוב.
וזה קרה.
נורא.
היום אני מסתכלת על הילדים שלי וזוכרת אותך.
איזה משא יש עלייך ועליהם ועל כל האחים.
מה אתם סוחבים.
כמה כאב.
״גורל אחד
שם אותנו כאן
שם אותנו כאן
בארץ הזאת״.
חיבוק ענק מיכל אהובה
ראה עוד > >
15/12/2024
צילה צדיק דודסקו
אנדרטת התצפתניות .לכל הבנות היפות והמדהימות ולך אביב חג'ג באתי לחלוק לכן ולך אהובה כבוד ולהגיע לכאן.ולראות מצעד של מלכות יופי מלאכיות עם מבט רך בעיניים.
באתי לבכות יחד עם עם ישראל .עם מירה חג'ג' עם פיני.
ראה עוד > >
15/12/2024
מירה חג'ג האמא
אביבי כולם יודעים כמה אהבת ילדים, אהבת שנולדו תינוקות במשפחה והתחברת אליהם כל כך. איך היית נקשרת לכולם ומשחקת איתם בסבלנות גדולה. ובחגים כל המשחקים שהקפדת לשמור בספריית המשחקים היו פרוסים על הרצפה ורק ביקשת שיחזירו למקום.
והיום אני חושבת הרבה על הילדים שגדלים עכשו, בשנה הזאת.
על אובדן התמימות.
איך פעם ניסינו לגונן, להרחיק מהמסכים ולא בהכרח לספר הכל, רק מה שמתאים לגילם.
ונדמה שהכל התהפך ואי אפשר להסתיר, כל אחד מכיר משהו שנפגע, המלחמה נמשכת, החטופים עוד בשבי, המסכים מקרינים ללא הרף, שלטי חוצות בכל מקום, סטיקרים והורים שדואגים להווה ולעתיד.
דואגים שמא ארגז הכלים אותו סיפקו לילדים הוא כבר לא באמת מספיק,
גם לא לנו כמבוגרים.
מתמודדים עם תסריט שלא היה כלול בשום תרחיש ובשום תאוריה.
אבל לילדים יש את החוזקות שלהם ואחת מהן היא ליאם אבישג שלומדת בכיתה ו׳ והגיעה אלינו עם אמה ואחיה לפני כמה חודשים ורצו לשמוע על אביב והיא שאלה שאלות מנקודת מבט של ילדה.
ילדה בוגרת מאוד.
ולפני כחודש ביקשה להעביר שיעור על אביב במסגרת הנואם הצעיר בבית ספר יסודי מרחבים. ליאם אבישג המהממת הכינה מצגת מושקעת, נרות ומדבקות ובהתרגשות גדולה סיפרה והקדישה את השיעור לערכים שלמדה מאביב.
איזה ילדה מדהימה ומרגשת❤️
בזכותך עוד ילדים יישאו את אביב בליבם ובצעדיהם.
וזה לא נתפס💔
אביב אהובה שלי
אתמול אמרתי לאבא שאני מרגישה שכל היום אני נעה בין מימד למימד ואבא אמר שזה בדיוק זה. מרחפים ממציאות לחלום ואז מסתבר שהחלום הוא בכלל מציאות. והמציאות היא קשה ולא נתפשת כי באמת אי אפשר להבין שאת לא פה.
ואי אפשר להבין שהיום יום הולדת שני של יעלזי, יעל לייבושור והיא בכלל חוגגת איתך ועם כל החברות שלכן.
ואי אפשר להבין שהחברות שלך קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה לא פה כל כך הרבה זמן, יותר מדי זמן בשבי חמאס.
וככה קבעו איתנו במימד הזה מפגש באנדרטת התצפיתניות עם סטודנטים מישיבת הסדר ברחובות ושוב הקדמנו והתחלנו במפגש לא מתוכנן עם חבר׳ה צעירים ומרגשים ממכינה קדם צבאית רופין, מפגש כל כך חשוב כי הם ממש בגילך ולפני צבא והכל נוגע בהם. ומסביב היו עוד ועוד אנשים שבאו לראות, לשמוע להרגיש. ובשלב מסויים התאספו כולם לתפילת אשכבה והתמזגו לשירה כואבת ומרגשת.
שירה של המוני בית ישראל.
לא נשארה עין יבשה.
וזה היה מימד אחר לגמרי.
אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל
הַנְּתוּנִים בַּצָּרָה וּבַשִּׁבְיָה
הָעוֹמְדִים בֵּין בַּיָּם וּבֵין בַּיַּבָּשָׁה
הַמָּקוֹם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם
וְיוֹצִיאֵם מִצָּרָה לִרְוָחָה
וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה
וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה
הָשָׁתָא בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב
וְנֹאמַר אָמֵן.
המקום ירחם עליהם וישיבם.
את הסירטון מתכון הזה עשיתי לזכרה של אביב חג'ג הי"ד תצפיתנית שנירצחה בבסיס ב7.10.23 יהי זכרה ברוך.
האמא היקרה שלה מירה חג'ג' שמנציחה את המלאכית בכל דרך בחרה לשתף מהמתכונים של אביב ,ואני בחרתי להכין מתכון .
תודה על המתכונים
יהי זכרה ברוך לעד אמן🙏💔
תעשו שיתופים שנפיץ את האור של אביב כמה שיותר 🙏❣️💔💔 https://www.facebook.com/100000948151124/videos/pcb.28156571500624412/1627504975315117
ראה עוד > >
19/12/2024
מירה חג'ג האמא
״ואת בני משפחות חללי מערכות ישראל ינחם מיגונם״.
כך סיים הרב את שיעור הגמרא השבועי שמתקיים אצלנו וקרוב לודאי שכך הסתיים כל שיעור בשנה הזאת.
אבל אני לא שמעתי או לא רציתי לשמוע.
אבל הפעם המשפט הזה תפש אותי לא מוכנה וחלחל לי לראש, כל מילה חלחלה לי לראש בבעתה והתמקמה שם טוב טוב בלי אופציה של חרטה.
ופתאום ההבנה הנוראית הזאת שאנחנו הם בני משפחות חללי מערכות ישראל. אותנו הרב מברך ועבורנו הוא מבקש נחמה.
ואת החלל אהובה יקרה שלי
אביב?
את?
מי המציא את המילה הזאת?
איך זה קשור אלייך ילדה שלי?
אין דרך לתאר
חלל ענק, חלל כל כך גדול, אינסוף, תהום שלא נגמר.
ואחרי לילה מלא תעתועים, יקיצות, מחשבות עלייך , על החברות האהובות שלך, איפה הן? קר להן, יש להן בגדים חמים? שמיכה? הן רעבות? צמאות? חולות? כואבות?
ואז עושה סוויצ׳ בראש, לחשוב חיובי, רק חיובי, לשדר אור, לשדר בריאות וחיים, אולי הן בטוב.
אין רגע דל.
וקמה מוקדם נסערת מחלום שבו ראיתי תמונה גדולה שלך ואני עומדת במרחק מה ממך וממררת בבכי וגם כשהתעוררתי כל הגוף בכה עוד הרבה הרבה זמן והכל כאב.
וידעתי שאני צריכה להגיע אלייך. העציץ מוכן כבר כמה ימים בכניסה לבית.
עציץ לבן בו שתלתי פטוניות ורודות עם כתר של סלסלי כסף לבנים מסביב. אותם סלסלי כסף שביקשת מנורית בחלום לפני שנה. כי עכשו זו שוב העונה שלהם. וזה כל כך מפחיד וכואב בנשמה לחשוב שאת לא פה במושגים של זמן ארוך, של הרבה ימים, של שבועות וחודשים, של שנה,
של עונה נוספת של סלסלי כסף.
והעציץ, העציץ נראה כמו זר של כלה.
יגון גדול.
ראה עוד > >
19/02/2024
אוחנה מורי מור
כל הטוב הזה
כל היופי הזה
כל הדרך ארץ הזו
והעיניים הטובות
נרצחו ב- 7 לאוקטובר
אביב ח'ג'ג ז"ל עכשיו הבת של האלוהים למעלה💔
ראה עוד > >
בבוקר לבשתי את המדים שהנחתי זה מכבר
נשאבתי אל תוך החושך בניסיון לחפש אותך
אם היית יכולה,
לשמוע אותי קוראת לך
מזמן אני כבר לא ישנה,
רק שומעת את קריאתי האילמת
איך מכל עונות השנה
נדבק בחיי החורף
התפללתי שהשמש תעלה
ותבשר את בואו של האביב
איך שקולך חסר לי
כמה שקולך חסר לי
אם היית יכולה,
לשמוע אותי קוראת לך
מזמן אני כבר לא ישנה,
רק שומעת את קריאתי האילמת
ראה עוד > >
22/12/2024
מירה חג'ג האמא
וכך כמה ימים לפני חנוכה מקבלת הודעה מרגשת מנטלי Natali Hajaj על מיצג שהכין קרוב משפחה לכבוד החג ולכבוד אביב וחברותיה האהובות.
לא נגעתי
והשיר שבחרתם-לא הותיר מילים.
״שמי אוראל נגר בן 11 וחצי,ואני רוצה לשתף אתכם למה בחרתי להכין חנוכייה לזכר התצפיתניות שנחטפו ונרצחו ביום ה-7.10.
באותו יום, כששמענו על מה שקרה, הייתי בהלם. שמענו על תצפיתניות שעמדו בשמירה כדי לשמור על הביטחון שלנו, ועל כך שחלקן נחטפו ונרצחו. זה מאוד ריגש אותי, כי התצפיתניות לא רק שמרו על הגבולות שלנו, אלא היו בעדיפות עליונה לשמור על החיים שלנו. הן נתנו את כל מה שהיה להן כדי להגן עלינו, ובסופו של דבר שילמו את המחיר הכבד ביותר.
החנוכייה שאני הכנתי לא רק מסמלת את חג החנוכה, אלא גם את זכרן של אותן נשים אמיצות. החג מדבר על האור שניצח את החושך, ואני חושב שהתצפיתניות היו כמו האור הזה. הן עמדו מול חושך האיום, ורצו להבטיח שכולנו נוכל לחיות בביטחון.
החנוכייה הזאת היא סמל של זיכרון. היא מזכירה לנו את הנשים האמיצות שקדמו אותנו, את המחיר הכבד ששולם ואת החובה שלנו להמשיך לזכור ולהוקיר אותן. זוהי חנוכייה שמזמינה אותנו להדליק אור – אור של זיכרון, של כבוד ושל מאבק למען עתיד בטוח.
אני מקווה שהחנוכייה תזכיר לנו תמיד את האומץ של אותן תצפיתניות, את המסירות שלהן למען המדינה ואת הצורך שלנו להמשיך ולהילחם כדי שלא לשכוח את המחיר שהן שילמו״
תודה לך אוראל היקר, כשמך כן אתה מלא אור.
מצטרפת לתפילה שלך לאור של זיכרון, של כבוד ושל עתיד בטוח עם כל החטופות והחטופים בביתם, עם שלום לחיילי צה״ל ועם ישראל מאוחד ומואר בעזרת השם.
ראה עוד > >
23/12/2024
מירה חג'ג האמא
״מוצב נחל עוז נמצא כבר שנים בתוך שטח השמדה של האוייב ונשלט ע״י האוייב באופן מוחלט״
זה מה שפורסם הבוקר ברשתות.
הדלפות של חלק מתחקיר נחל עוז, בלי לעדכן את ההורים, בלי להכין אותנו.
תחקיר שאנחנו מחכים כבר חודשים שיעבור את אישור הרמטכל ויוצג לנו.
ואבא ואני הסענו אותך לשטח ההשמדה הזה כל שבועיים, למקום שהכי רצית להיות בו כי הוא הכי מבצעי ומלא אקשן.
והיית מאושרת.
סליחה ממושי אהובה שלי
סליחה.
ובערב, איזו מקריות, התבשרנו שנקבל את הקלטות התצפיתניות מה 24 שעות האחרונות.
ולא הצלחתי לשמוע אותך ילדה אהובה שלי.
ובין לבין הבית היה מלא מלא עם בנות מדהימות מאולפנה בכפר סבא שבאו להכיר אותך ולשמוע עלייך,
מתוך השבר הגדול הפצנו גם היום את האור שלך.
ועכשו מקבלת מרחוק את השיר הזה ״שובי לביתך״ ואני מתפרקת לגמרי, בוכה עלייך, בוכה עלינו, מתגעגעת אלייך.
סליחה אהובה שלי
סליחה.
ראה עוד > >
24/12/2024
מירה חג'ג האמא
יומיים מטלטלים
מרגישה כמו בג׳אגלינג
כמו בלונהפארק מטורף במתקנים המהירים והמלחיצים, עם הסיבובים בלי הנשימה, בלי האויר, העליות והירידות, העצירות המתעתעות לכמה רגעים ושוב הכל נכנס לסחרור במהירות ובלי שליטה.
המתקנים שתמיד פחדתי לעלות עליהם.
ואז משום מקום מאוחר בלילה קרן אור ואני יודעת שאת, אהובה שלי, את שולחת אותה, שאת מרגישה אותי ומדייקת הכל.
מקבלת הודעה שוב ממישהי שאני לא מכירה:
״היי מירה וסליחה על השעה. משהו גרם לי להרגיש שאני צריכה לשתף אותך.הבן שלי בכיתה ה בבית ספר חשמונאים ברמת גן. בית הספר יזם פעילות של מתכון עם זיכרון וקיבלנו משימה להכין את העוגיות של אביב. ולרגע אחד הרגשנו אותה יפה ועדינה פה איתנו. מקווה שאני לא מעציבה אותך.חיבוק גדול מאיתנו.
תראי אני לא נוהגת לכתוב לאנשים שאני לא מכירה.אתמול הרגשתי שאני חייבת. כאילו דרישת שלום ממנה.״
דרישת שלום מאביב במקום הנכון ובזמן הכי מדוייק. אני כל כך יכולה לראות את אביב עומדת איתכם, מכינה עוגיות ומחייכת למראה המגש המושלם, בדיוק כמו שהיא אוהבת❤️
תודה לבן היקר ולכל צוות וילדי בית ספר חשמונאים ברמת גן על האור הענק שאתם מפיצים, עם הרבה ערכים ואהבה.
ראה עוד > >
25/12/2024
לאה חג'ג
אביבוש האור הנדיר שלך לא יעלם מהעולם וכל זכרון שלך ממלא את ליבנו בגאווה , טהורה , זכה , ענווה צנועה( לא נתפס!!!)
״איך הדר קוראת לך העיניים של המדינה״
גיבורת ישראל , האור שלך מפיץ את כל העולם , את בליבנו לעד 💔💔💔💔
ראה עוד > >
25/12/2024
מירה חג'ג האמא
חנוכה 2024
שלוש תמונות
*נרות חנוכה דולקים בחנוכיה של אביב מעשי ידי האומן והאיש המדהים גולן דגמי.🙏גולן דגמי
*הדלקנו חנוכיה לידכן קרינה , דניאלה, אגם, לירי ונעמה האהובות כי אי אפשר לסבול ולקלוט את המחשבה שגם בחג הזה, חנוכה שני אתן סובלות ומעונות בשבי החמאס, אתן לא בבית.
תדמיינו אותן לרגע מה קורה איתן עכשו, ממש עכשו בחג הכל כך משפחתי הזה.
*אביב ואופיר מסובבים סביבונים באחד מחגי חנוכה.
אותה קופסת נעלים מלאת סביבונים שמלווה אותנו משנה לשנה ולא משנה באיזה גיל.מיד אחרי הדלקת נרות מוציאים את הקופסה ויש חגיגת סביבונים.
הסביבונים שעליהן מובלטות האותיות נ ג ה פ -נס גדול היה פה. אף פעם לא התייחסתי אליהם כמו עכשו. לא לסביבונים ולא לאותיות.
ווחנוכה שני שאת לא פה אהובה שלנו.
תכלס לא נולד הבמאי שיביים את התמונות האלה.
איזה סרט.
על כולנו לזכור שימי החנוכה הם שעת רצון גדולה לתפילות. תכוונו בבקשה לשלום חיילנו הקדושים ולהשבת החטופות והחטופים בריאם ושלמים.
ומי ייתן ובזכות הנרות ובזכות הסביבונים נס גדול יהיה פה.
אמן
ראה עוד > >
שלום לכולם,
שמי אוראל נגר בן 11 וחצי,ואני רוצה לשתף אתכם למה בחרתי להכין חנוכייה לזכר התצפיתניות שנחטפו ונרצחו ביום ה-7.10.
באותו יום, כששמענו על מה שקרה, הייתי בהלם. שמענו על תצפיתניות שעמדו בשמירה כדי לשמור על הביטחון שלנו, ועל כך שחלקן נחטפו ונרצחו. זה מאוד ריגש אותי, כי התצפיתניות לא רק שמרו על הגבולות שלנו, אלא היו בעדיפות עליונה לשמור על החיים שלנו. הן נתנו את כל מה שהיה להן כדי להגן עלינו, ובסופו של דבר שילמו את המחיר הכבד ביותר.
החנוכייה שאני הכנתי לא רק מסמלת את חג החנוכה, אלא גם את זכרן של אותן נשים אמיצות. החג מדבר על האור שניצח את החושך, ואני חושב שהתצפיתניות היו כמו האור הזה. הן עמדו מול חושך האיום, ורצו להבטיח שכולנו נוכל לחיות בביטחון.
החנוכייה הזאת היא סמל של זיכרון. היא מזכירה לנו את הנשים האמיצות שקדמו אותנו, את המחיר הכבד ששולם ואת החובה שלנו להמשיך לזכור ולהוקיר אותן. זוהי חנוכייה שמזמינה אותנו להדליק אור – אור של זיכרון, של כבוד ושל מאבק למען עתיד בטוח.
אני מקווה שהחנוכייה תזכיר לנו תמיד את האומץ של אותן תצפיתניות, את המסירות שלהן למען המדינה ואת הצורך שלנו להמשיך ולהילחם כדי שלא לשכוח את המחיר שהן שילמו.
תודה.
אוראל נגאר
ראה עוד > >
28/12/2024
מירה חג'ג האמא
שמשהו יסביר לי איך הדברים עובדים.
אני לא פוליטיקאית, לא אשת צבא, לא עוסקת בסוגיות משפטיות וגם לא אשת תקשורת.
אני אישה פשוטה שהיתה אנונימית עד לא מזמן.
אמא שאיבדה את הבת הקטנה שלה בטבח נוראי במקום שהיה הכי בטוח ומוגן עבורה ועבורנו-מוצב נחל עוז.
כך היא חשבה הילדה היקרה והאהובה שלי וכך חשבנו גם אנחנו.
ומזה שנה ושלושה חודשים אנחנו מחכים לתחקיר שחלקו הודלף בצורה מזעזעת ביום שני שעבר ע״י יד נעלמת.
ואז אני רואה שהיועמשית ופרקליט המדינה הנחו את המשטרה לפתוח בחקירה נגד אשת ראש הממשלה בעקבות תחקיר עובדה.
מה שצריך לחקור-חייב להיחקר.
הכל טוב.
אבל איפה הייתם כל השנה הנוראית הזאת? תחקירים על גבי תחקירים כל השנה בכל ערוצי הטלויזיה על אסון ה 7.10.
וגם תחקירים של עובדה.
הזמנתם משהו לחקירה??
ואחד מהם הוא התחקיר הנוראי בעובדה
ב 7.3.24 (חרבות ברזל-פרק 17-תיק אוקטובר) על כל הארועים במהלך ליל 7.10.
תחקיר שמדיר שינה מעיניי מאז ועד היום.
ממה שנשאר מהשינה שלי.
בתחקיר ההוא צוטטו התכתבויות מקבוצת הוואצאפ המשפחתית של אהרון חליווה עת יצא מאילת מוקדם בבוקר ה 7.10, וכך הוא כתב לדברי אילנה דיין:
״יש מלחמה
תהיה ועדת חקירה
וכולנו נעוף הביתה״.
משהו פתח בחקירה??
מי חבר בקבוצת הוואצאפ המשפחתית הזאת?
ואם כל כך מוקדם הבנת שיש מלחמה מה עשית בעניין??
וכבר הבנת שתהיה ועדת חקירה, זה מה שהטריד אותך בבוקר ה 7.10 בזמן שטובחים את הבת שלי ואת כל העוטף??
וכולנו נעוף הביתה??
מי זה כולנו ריבונו של עולם, מי???
זה חלק קטן ממה שהיה באותו תחקיר בעובדה.
לא שמעתי שניתנה הנחייה משום גורם לחקור את כל המעורבים.
ואם כל זה לא היה נכון אז תחקרו את היוצרים של התחקירים.
ודרך אגב גם על ההדלפה של התחקיר הצבאי, הדלפה שפירקה אותנו לרסיסים לא שמעתי שמשהו נתן הנחייה לחקור.
ועוד ועוד.
שמשהו יסביר לי איך הדברים עובדים.
ולמה את על האבן הזאת.
סליחה אביב אהובה שלי סליחה.
״הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתִי וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתָי.״
לא יאומן אבל זה מה שאני עושה
מתפללת אלייך אביבוש אהובה שלי שתמשיכי להרעיד שמים וארץ ותעזרי לחברות שלך לחזור למשפחותיהן בריאות ושלמות וכמה שיותר מהר.
בתפילה גדולה לשובם בבריאות של כל החטופים והחטופות ובכללן היקרות לנו:
קרינה בת אירינה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
לירי בת שירה לבית אלבג
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
עד שכולם פה🙏🙏🙏
אביבוש הי״ ד אהובה על כולם, בלב של כולם♥️
בעלת קסם מיוחד , יפה, מוכשרת
עם הלב הכי ענק,
״ העיניים של המדינה ״
גיבורת ישראל , נזכור ולא נשכח💔
ראה עוד > >
22/01/2025
מירה חג'ג האמא
מאהל הגבורה
ערב לזכרם של אביב ונאור ז״ל 💔
ראה עוד > >
23/01/2025
מירה חג'ג האמא
מוצב נחל עוז שהופקר ב- 7/10 גבה את חייהם של 53 חיילים וחיילות, גיבורים וגיבורות. את סיפור החמ"ל של מוצב נחל עוז אי אפשר להפסיק לספר ומי שעושות את זה, מאז, הן תצפיתניות העבר שהקימו את "מחאת התצפיתניות", חבורה של נשים מטריפות אחת אחת, שפועלות ללא לאות, להשבת התצפיתניות החטופות קארינה, נעמה, לירי, דניאלה, ואגם ולהנצחת נועה מרציאנו שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס ו- 15 התצפיתניות שנרצחו במיגונית ובחמ"ל נחל עוז. אתמול מיצג החמ"ל הגיע אלינו למודיעין מכבים- רעות, בהובלתן של צליל והגר. זה היה ערב עוצמתי, עצוב ומרגש. מאות א.נשים התאספו סביב המיצג והקשיבו לקולות הקשר הנשברים של התצפיתניות המקצועיות כשהן מקפיצות את הכוחות ועושות הכל!! כדי להגן על ישובי העוטף, עד לרגעים האחרונים שלהן.
זה המיצג החזק ביותר הקיים. שמביא את ההפקרה והלחימה הבלתי אפשרית בבוקר ה- 7/10, In your face!
אני רוצה להודות לנשים מעוררות ההשראה של "מחאת התצפיתניות", על המיצג הזה ובכלל על מה שעשו עד הבוקר הארור ומאז.
נמשיך לדרוש את השבתן של התצפיתניות וכל 94 החטופים והחטופות 🎗 ונזכור לנצח את אלה שאינם ואינן איתנו. החיילים והחיילות, האזרחים והאזרחיות שנפלו ונרצחו ביום האפל בתולדות מדינת ישראל.
4 חיילות נרצחו במוצב נחל עוז מהעיר שלנו, בליבנו תמיד: נועה מרציאנו, ים גלס, שירה שוחט ועדן נמרי.
יהי זכרן ברוך 😔
ראה עוד > >
24/01/2025
מירה חג'ג האמא
מחכה ברעד ובתפילה לשתות איתכן את הקפה בבית ולא עם התמונות שלכן כמו שאני עושה כבר 475 ימים.
אפילו לא לשתות איתכן קפה
רק לראות אתכן צועדות בריאות ושלמות לחיק האימהות והאבות שמחכים לכן כל כך הרבה זמן, יותר מדי זמן שאי אפשר לדמיין ולתאר במוח האנושי.
לקפה ביחד יהיה זמן.
והיום יותר מתמיד מניחה פה את ההודעה האחרונה של אביב אהובתנו בשיאה של התופת, הודעה בה ביקשה תפילה:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״
תדליקו נרות, תקראו תהילים, תעשו מעשה טוב למען השבת הבנות היקרות חברותיה של אביב עוד השבת הזו בעזרת השם:
קרינה בת אירינה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה
למען השבת כל החטופים, לשלום חיילי צה״ל ולאחדות עם ישראל.
ראה עוד > >
25/01/2025
מירה חג'ג האמא
״הוֹד֣וּ לַיהוָ֣ה כִּי-ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ״
אביבוש אהובה שלי ראינו היום ניסים בשידור חי,
אי אפשר היה להאמין ולקלוט שחברות שלך נמצאות בשבי כל כך הרבה זמן ואי אפשר היה לקלוט היום שהן חוזרות בריאות ושלמות.
היינו ועודנו כחולמים.
דניאלה, קרינה, לירי ונעמה האהובות והיקרות ברוך שובכן, אתן פה בארץ ישראל בחיק המשפחות האהובות שלכן.
חיבוק ענק לכן, להורים ולכל המשפחות היקרות.
אנחנו נהיה פה עבורכן לכל דבר.
אגם האהובה כולנו עוטפים אותך מרחוק באהבה אינסופית, נמשיך להרעיד שמים וארץ בתפילות לשובך ולשובם של כל החטופים בבריאות ובשלום.
בדיוק בדיוק כמו שביקשה אביב אהובתנו בהודעה האחרונה:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
בתפילה ותודה לשלום חיילי צה״ל היקרים העומדים על משמר ארצנו ובטחוננו.
ראה עוד > >
25/01/2025
מירה חג'ג האמא
והדלת נפתחה היום עבור דניאלה, קרינה, לירי ונעמה היקרות, ונמשיך להתפלל שתישאר פתוחה עבור אגם האהובה ויתר החטופים והחטופות.
זאת ליאורה האהובה
ליאורה היא אשתו של יוגב אזולאי
האיש שהוא מלאך בדמות אדם
שמלווה אותנו כל השנה המטלטלת הזאת.
יחד הם הקימו את העוטף למען התצפיתניות לפני כשש שנים והם דואגים לצ׳פר, לפנק ולעטוף אותן בכל המוצבים.
יוגב תרם כליה למשהו שלא הכיר לפני מספר שנים ועכשו ליאורה האהובה זקוקה לתרומת כליה.
תשתפו בבקשה עד שיימצא התורם המתאים.
אני גם אדבר עם אביב❤️
הצטרפו אלי הבוקר בשעה 06:00 לרשת גלי ישראל בתוכנית "לקום על צד ימין". הבוקר אשוחח עם אבנר אברהם Avi Avner על ענייני השבוע; עם עו"ד פלר חסן נחום Fleur Hassan-Nahoum על המאבק התודעתי למען ישראל בעולם; ועם מירה חג'ג', אמא של התצפיתנית אביב הי"ד, על שיחרור חברותיה השבוע והשחרור הצפוי הבוקר של אגם ברגר.
חמ״ל תצפיתניות נחל עוז
נוחו על משכבכן בשלום אהובות שלנו
עכשו אחרי שהזזתן הרים גבעות ומנהרות
אחרי שהרעדתן שמים וארץ
עכשו אתן באמת יכולות לנוח.
החברות האהובות שלכן
קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה
ב ב י ת
מפגש מרגש ואינטימי עם עובדי המעבדה למיקרוביולוגיה בבית החולים אסותא אשדוד בו סיפרתי על אביב וחברותיה האהובות שנרצחו במוצב נחל עוז. על המחדל הגדול ועל האור הגדול שכל אחת הותירה לנו.
על הרווחה הענקית עם שובן של קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה.
וזה לא חלום.
את המפגש יזם מנהל המעבדה נדב שמצא קווים משותפים באופי העבודה מאחורי הקלעים של עובדי המעבדה והתצפיתניות בחמלים.
את ישיבת הצוות השבועית הם הפכו לטי טיים שבועי בהשראת הטי טיים המפורסם של תצפיתניות נחל עוז-בנותינו האהובות.
וכך כתב לי נדב:
״הסיפור של התצפיתניות נגע לנו במשהו מאוד עמוק והחלטנו לעשות את הטי טיים הזה גם לזכרן אבל גם כי זה בעיניי הציב רף מאוד מאוד גבוה למעבדה לעמוד בו, והטי טים הזה מזכיר לנו מי האנשים שיש במדינה שלרמה שלהם אנחנו צריכים לשאוף. אנחנו עושים את זה בעיקרון פעם בשבוע ולהגיד שנשמח לארח אותך זה הכי אנדרייטד בעולם, לא חושב שיש מישהו בכל המדינה שהיינו רוצים לארח יותר מאתכן המשפחות״.
לראות את הטוב
ולעשות את הכי טוב.
תודה🙏
לא שוכחים, לא שותקים, לא מפסיקים לאהוב
אביב חג’ג’ ז”ל, בת דודתי האהובה, הייתה אור גדול בעולם. צעירה, חכמה, מלאת חיים, אחת כזו שכולם רצו להיות לידה. היא הייתה תצפיתנית במוצב נחל עוז, לוחמת בדרכה שלה, זו שראתה הכל, ששמרה עלינו מלמעלה—ואז עלתה לשמור עלינו באמת.
השבוע צעדנו לזכרה, לזכר כל התצפיתניות שנפלו, בצעדה עוצמתית שהפכה למסורת. בנוף הפסטורלי של נחל עוז, כאילו אין מלחמה ברקע, כאילו העולם ממשיך כסדרו. אבל הלב יודע. הלב צועק. הלב מתגעגע.
החלק הכי קשה בטקס היה דווקא הרגע שבו מחאו לכם כפיים. עמדנו שם, ואתם—המשפחות, החברים, אחיות הלב של אביב—קיבלתם מחיאות כפיים, הערכה, תודה, אהבה אין סופית. וזה שבר אותי. כי את המחיאות האלה מגיע היה שתקבלי בעצמך, אהובה שלי.
רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך. שאני לא מפסיקה לחשוב עלייך. שאת חסרה לי.
ולכל מי שקורא את זה—תסתכלו סביב. תחבקו חזק את מי שיקר לכם. תזכרו שהחיים הם הרגעים האלה, שבהם אנחנו כאן, ביחד. וזכרו גם את מי שאיננו, אבל חי בתוכנו, בלבנו, לנצח.
אביב שלנו, תמיד איתנו.
מירה חג'ג'
#אביבחג׳ג׳ #אחותשלי #תצפיתניות #נחלעוז #שביעילעשירי
אנחנו מזמינים אתכם להצטרף אלינו ל צעדת התצפיתניות שתתקיים ביום שישי, 14.02.2025 בשעה 9:00 באיזור נחל עוז.
הצעדה נערכת לזכרן של 16 בנותינו האהובות שנפלו בקרב בנחל עוז ב-7.10.2023.
לקראת הצעדה ניתן לרכוש מארז עם חולצה שעוצבה לכבוד האירוע, בקבוק מים ונר נשמה.
לשאלות נוספות ניתן ליצור קשר:
אבי 050-4037097
הגר 052-2880986
ראה עוד > >
And today we made Challah לעילוי נשמת נחל עוז ואביב💔❤️
Before I go back to israel
Have a great night 🫶🏼 sending strength
ראה עוד > >
מירה שלום; קוראים לי נטלי. קיבלתי את הטלפון שלך מדליה מהגדוד. קודם כל אני רוצה להשתתף בצערכם. אני קשתית לשעבר; ואחרי השביעי באוקטובר רציתי לקחת על עצמי לצייר את התצפיתניות של נחל עוז. ציירתי את אביב.
ראה עוד > >
17/02/2025
מירה חג'ג האמא
כשיגאל, אבא של הדר כהן הי״ד מבקש ממני מספיק זמן מראש שאדבר בטקס בסיום צעדת התצפיתניות ואני לא מצליחה לכתוב.
יום לפני הצעדה אני אפילו מקוה שתידחה עקב המצב הביטחוני או כל מצב אחר. ואז קצת נופל לי האסימון. ההבנה שזו הצעדה השניה ותהיה גם שלישית ורביעית חודרת לכל חדרי הלב והמוח ופשוט מותירה אותי באמת ללא מילים וללא חמצן;
כתבתי המון השנה
הפעם היה לי קשה, הרבה יותר קשה.
לא מצאתי את המילים,
לא ידעתי על מה.
זו צעדה שניה
צעדת התצפיתניות השניה,
זה אומר שזה לא ארוע חד פעמי
זה אומר שהסיפור הזה הוא קבוע ולא ייגמר.
שאתן באמת לא פה.
הזמן רץ והזמן גם עצר מלכת
ואי אפשר לעכל.
אבא ואמא לא יכולים ולא אמורים לעכל שהבת שלהם כבר לא פה. איך אפשר?
אחים ואחיות לא יכולים לקלוט שאחותם לא פה, שהיא לא תצחק איתם, לא תנגן איתם, לא תאכל איתם, לא תעצבן אותם והם לא יעצבנו אותה. שהיא לא תשב מכורבלת בשמיכה מול הטלויזיה עם עוגת מיקרוגל של אמצע הלילה.
סתם, סתם כמו משפחה רגילה, כמו שהיינו קודם, כמו שכולם היו קודם.
וסבא וסבתא-זה בכלל סרט אחר. איך אפשר? אין סוף לכאב של סבים וסבתות שהיו שותפים בהקמת המדינה היקרה שלנו ואיבדו על אותה אדמה את הנכדה האהובה שלהם.
אתן לא כאן בנסיבות נוראיות, מטלטלות ובלתי נתפשות על שום דעת, נסיבות שעד היום לא הוצגו בפנינו, והתרחשו במקום הכי בטוח עבורכן, הכי בטוח עבורנו. מוצב נחל עוז.
המוצב, שאומנם נמצא 800 מטר מהגבול אבל הקפדתן למלא אותו בחיי חברה שמחים, תוססים וטעימים.יצקתן תוכן משמעותי לכל ארוע ובתוך כל המגבלות והמשמרות הצפופות יצרתן נוהגים שונים והעיקרי ביניהם היה הטי טיים המפורסם בשישי בערב-חגיגה ענקית עם אוכל, ריקודים ושירים שהם רק שלכן.
״נחל עוז זה הבית״ היה מותג, כך כתבתן בכל מקום אפילו על הפאוצ׳ בדיסקית.
חמ״ל נחל עוז עבר פיזית לרעים.
החמל שלכן אהובות שלנו עבר לצבא השמים
ואני ממש ממש יכולה לדמיין אתכן יחד, לא נחות לרגע, עמלות כמו דבורים בכוורת, כמו צוות מסור ומיומן.
אני ממש רואה אתכן מרעידות שמים וארץ.
ולפני שלושה שבועות קרה לנו נס. נס גדול. חלום.
החברות האהובות שלכן קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה שבו לביתן, לחיק משפחותיהן אחרי תקופה כל כך ארוכה בשבי.
ולא הפסקתי למלמל:
״הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו״.
כל הפוסטים, הארועים, הטקסים והמפגשים שעשינו השנה היו בסימן של זיכרון לבנות שלנו ותפילה ענקית לשובכן בריאות ושלמות אהובות שלנו.
איזה רווחה ושמחה ענקית לראות אתכן עומדות על הרגליים. אני יודעת שהדרך להחלמה ולשיקום היא ארוכה אבל אתן בבית וכולנו מחבקים אתכן ונעמוד לרשותכן בכל דבר שתצטרכו.
כולנו כבר משפחה אחת גדולה.
לקחנו על עצמנו להשמיע את קולן של הבנות האהובות שלנו שאין מילה מדוייקת לתאר את החלל, היגון והגעגוע אליהן.
והצעדה הזו, צעדת התצפיתניות השניה היא חלק מהמסע הכואב והמטלטל שאנו שרויים בו מאז בוקר 7.10.
לקחנו על עצמנו להפיץ את האור של הבנות שלנו.
הבנות האהובות שלנו, בנות חמ״ל נחל עוז מייצגות את ארץ ישראל היפה.
לכל אחת היה את הניגון המיוחד שלה אבל יחד הן יצרו יצירה מופתית ונפלאה של אחדות ותמיכה הדדית שראוי שתילמד ותאומץ לדורי דורות ע״י כולנו.
רקמה אנושית אחת.
הן אהבו כל אחת בדרכה משפחה וחברים, הן היו שמחות וטובות לב, מלאות חמלה ונתינה, לוחמות צדק, רגישות לזולת, אוהבות שירה ומוסיקה, חרוצות מוכשרות ויסודיות.
והיו להן הרבה חלומות.
והיה להן ניצוץ ייחודי גדול ומשותף-אחריות ענקית עם יכולת מדהימה לאיסוף, לקליטה וניתוח של פרטי פרטים.
אותו ניצוץ שהביא אותן לבצע את תפקיד התצפיתנית על הצד הטוב ביותר, במסירות אין קץ ובתחושת שליחות שאם יקרה משהו לחייל או לאזרח הן לא יסלחו לעצמן כל החיים.
אותו ניצוץ שעזר להן לצפות במהלכי האויב, לחבר אחד לאחד, לנתח ולראות את הנולד.
״איך שאני חוזרת למוצב יהיה מבצע הימור שלי.״
כך כתבה אביב לחברתה מספר ימים לפני ה 7.10 והיא לא היתה חובבת הימורים.
וכך שיתפה כל אחת מהבנות את קרוביה בימים ובשבועות לפני.
איפה היו כולם ריבונו של עולם?
איפה?
סליחה אהובות שלנו.
סליחה אהובה שלי.
ראה עוד > >
21/02/2025
יפה שחר
מצפה לזכר התצפיתניות מנחל עוז, שנפלו על הגנת הארץ בשבעה באוקטובר.
סיור בעוטף עם לשכת סוכני הביטוח מחוז דרום, בנקודת אתר ההנצחה. תצפתניות נחל עוז, שנרצחו ע"י בני העוולה.
חברתי, מירה חג'ג' היקרה, אמא של התצפיתנית אביב חג'ג' הי"ד, סיפרה ושיתפה את סיפור התצפיתניות, ובמיוחד על הבת שלה, אביב הי"ד - מה היה תפקידה כתצפיתנית, ובכמה מסירות ובכל כך אחריות מילאה אותו, ואף על אופייה, וגם על אמונתה...
גם אביה, פיני חג'ג', שיתף וסיפר על התצפתניות ובתוכן בתו שלו, אביב הי"ד.
זהו שיתוף מרגש, כאוב, עצוב ומלא גאווה על התצפיתניות.
תודה לך, מירה חברתי, על השיתוף מעורר ההנצחה,
חיבוק ממני - יפה שחר
ראה עוד > >
25/02/2025
מירה חג'ג האמא
אז מה ירון אברהם, היו קצת בעיות רייטינג אז נוקטים בצעדים נואשים?
היו קצת בעיות רייטינג אז היית צריך להדליף פרטים מתחקיר מוצב נחל עוז לפני שהוצג לנו המשפחות.
היית מתאפק יומיים.
בסה״כ יומיים
עד שיציגו לנו את התחקיר ביום חמישי.
מה הרווחת?
מה יצא לך מזה?
איזה הישג עיתונאי?
ביזיון.
מה, הכל מותר בעבור חופן רייטינג?
אבל זה לא רק אתה
אתה זה רק קצה החוט.
זה מכונה משומנת היטב.
זה אותם אנשים בצבא שמישהו סמך עליהם ושיתף אותם בחרדת קודש בתחקיר הצבאי או בגישה לתחקיר והם מרשים לעצמם לעשות ככל העולה על רוחם ולהדליף לתקשורת חומרים כאלה שמנפצים את הלב השבור ממילא לרסיסי רסיסים.
איבדתם את זה לגמרי
ועברתם לאייטם הבא.
אנחנו נשארנו עם דופק מהיר ותחושה שחוזרת על עצמה מאז ה 7.10- שהאדמה ממש רועדת מתחת לרגלים שלנו.
הפקרות.
אין דין ואין דיין.
מתי תבינו שאתם עוסקים בדיני נפשות.
נפשות שמנסות להרכיב את עצמן ואת האמון במדינה ובצבא ורק חושבות איך לעשות שיהיה כאן טוב.
ותכירו:
זאת אביב הילדה האהובה שלי כשהיתה בגן אז היא התחפשה למלכה.
היא באמת היתה מלכה.
היא לא פה.
עם זה אני מתמודדת.
אני לא יכולה לעבור לאייטם הבא.
ראה עוד > >
02/03/2025
מירה חג'ג האמא
כשנותרתי המומה וכואבת,
עם לב שותת דם,
עם עיניים שמסרבות להאמין למראות
ואוזניים שממאנות לקלוט שאלו הקולות
ולחבר את הכל ביחד זה נורא ואיום.
ומאז אני ללא מילים
תודה גילי שאספת הכל.
ראה עוד > >
02/03/2025
גילי לייבושור
לשמוע נפילה. אל״מ עידו קס הוא מי שערך את תחקיר מחנה נחל עוז ואני מצדיעה לו.
הוא עשה תחקיר מעמיק ביותר שמשרטט דקה אחר דקה, לא מטאפורית, אלא קונקרטית מה קרה במקום הזה בבוקר השבעה באוקטובר.
הוא השתמש בהרבה מאד מקורות מידע מגוונים כדי להבין מה קרה שם. איך נפלו שם 53 חיילים וחיילות. הוא עשה עבודת עומק כדי להבין מה חמאס ידעו עלינו, הוא השיג את התיק של חמאס על נחל עוז והראה כמה הם למדו אותנו והבינו מה נדרש כדי לפרק את המקום הזה לגורמים ולכבוש אותו. הוא חקר את שיגרת הבסיס הרגילה איך המקום הזה התנהל בשוטף; הוא חקר גם את את התנהלות גדוד 414 בשוטף ואת האוגדה; והוא גם חקר ספציפית במקרה שלנו את ארוע המיגונית וארוע החמ״ל.
כבר שנה וארבעה חודשים שאני לא שרה את התקווה, החלטתי שאשיר אותה רק אחרי שתקום כאן ועד חקירה ממלכתית אחרת בעיני אין לנו תקווה. צריך לזכור שלנו הוצג התחקיר הצבאי אבל הארוע הזה הוא של דרג מדיני ודרג צבאי, ורק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לארוע כזה. דע אל״מ עידו קס שאם שלשום באופן ספציפי היינו עומדים יחד בטקס אז לידך הייתי שרה את התיקווה באופן חד פעמי. תחקיר נוקב, ראוי, שהוצג בענווה ובמקצוענות ולא התפשר על כלום.
התחקיר היה 8 שעות אי אפשר לתאר אותו לפרטים אז אגע רק בכמה נקודות.
חמאס הבינו את חשיבות הבסיס ולמה צריך לפרק אותנו שם. הם נתנו ציון לכל בסיס בגזרה על פי חשיבותו ובמקומות הראשונים: דוז פואה למחנה יפתח ונחל עוז. הם הבינו שחייבים לכסח אותנו שם. הם ידעו הכל - מבנים, סדכ, איזה נשק וכמה נשק יש לכל חייל, מה עובי הבטון בכל מבנה. הם ידעו (מה שאנחנו כמובן לא ידענו) שבחומה של המחנה יש אזור אחד שאין בו בטון אלא שימי לב יעלי, חתיכת פח. היתה פרצה בחומה ובמקום לשים בה חומה הניחו חתיכת פח. בבוקר השבעה באוקטובר 45 נוחבות נוסעים ישירות לשם, כי הם ידעו על זה כמובן. מחנה פח. כותבת שוב- פחות מ 800 מטר מעזה לא טורחים שתהיה חומה בצורה אלא שמים חתיכת פח, ובמקום אחר בחומה יש רווח שאפשר להיכנס דרכו, ובמקום שלישי יש חורים עגולים והם מנצלים אותם כדי לירות על החיילים שלנו והורגים אותם, ובמקום אחר החומה הופכת פשוט לגדר רשת. ולכל נקודות התורפה האלה הם הלכו דוך - לא היה לכם סיכוי. זה היה מחנה 'פח'.
החמאס למדו את ההתנהגות שלנו והבינו שאם תוך 15 דק הם מגיעים לחומה של המחנה אז כמובן שיהיו קרבות נקודתיים כי החיילים שלנו אמיצים ולא יוותרו בקלות, אבל בגדול הם ינצחו אותנו -לכן מספר הזהב מבחינתם הוא 15 דק. והם עמדו ביעד שלהם- 6:45 הם היו בחומה כשהם יצאו למתקפה ב 6:29. לכן, התוצאה היא התוצאה - המוצב נכבש ונפלו בו הכי הרבה חיילים וחיילות באותו יום. ולא הקשיבו לכן שראיתן את כל האימונים האלה, ולא הקשיבו לכן שראיתן שאוספים עליכם מידע.
הסיבה שלא נפלו בו עוד חיילים וחיילות הוא עוז הרוח של חיילים ספציפיים, בראש ובראשונה עוז הרוח של המ״פ של גולני שילה הר אבן שתי אותיות וגרשיים, זה קודקוד גרנט שאת מדווחת לו, זאת השיחה בקשר בין שני אנשים מופלאים שאינם. הוא עשה הכל פשוט הכל כדי לשנות את התמונה. יש רגע מכונן ביום הזה לקראת 8:20 שהוא מנסה לארגן מתקפת נגד יחד עם קומץ חיילים. שילה אוסף אותם לשיחה שלכולם ברור מה המשמעות שלה, לכולם ברור מה באמת הוא מבקש, והם לוקחים את זה על עצמם, לוקחים על עצמם משימה לא פחות מהירואית כדי לשנות את תרחיש האימים הזה.לצערנו המתקפה נכשלת כי פוגעים בהם מארבעה כיוונים בו זמנית וכל הכח נהרג למעט הקשר. ומאותו הרגע יש לחימה נקודתית אבל אין יותר קרב מתוכלל. הוא ניסה, הם ניסו במחיר חייהם. וכך גם לוחמי השריון עזי הרוח ובראשם יוני גולן, שגם הוא לצערנו שתי אותיות וגרשיים, וחלק מהשריונרים נחטפים. וצריך להחזיר אותם - עכשיו. את מי שחי ומי שלא.
ומתברר שבמיגונית נזרקו רימונים ושתי חיילות זרקו אותם בחזרה. ומחבל ניסה לקחת את הנשק של סרן עדן נימרי, שתי אותיות וגרשיים, שידענו מזמן כבר על גבורתה על כך שהיא לחמה ופגעה במחבלים , אבל לא ידענו שהיא נאבקה במחבל ולא מסרה את הנשק במחיר חייה. והלב לא עומד בזה כשמבינים מה קרה לחברות שלך במיגונית, איך באמת זה נגמר. בלתי אפשרי להכלה.
ויש את ארבעת המופלאים. איברהים חרובה, יוחאי דוכן, ואיתי רון שנפלו בקרב ואת נמרוד שנפצע וכמעט לא שרד, שבזכותם חמ״ל נחל עוז החזיק מול 250 מחבלים שהיו בבסיס עד השעה 11:50. הכי מעטים מול רבים. הם לא היו מוכנים להיכנע, הם ניהלו קרב מטורף עד שהחמ״ל הוצת. ובתחקיר כתוב שחור על גבי לבן שלא היו אמצעי כיבוי אש אלא רק גילוי אש. לא היו ספרינקלרים ולא דלת מילוט, וכתוב שלמבנה שהוא נכס אסטרטגי, כמו חמל, לא יכול להיות שזאת תקינת כיבוי האש שלו. אמרנו תחקיר נוקב. וזה כבר ממש ברמת פשע.
ואחד הרגעים שהיה בו שקט בחדר הוא הרגע שבו עידו שיתף בעדות קשה מנשוא- ששמעו אתכן נחנקות, ואחר כך את שמעו את הרגע שבו החיים יצאו מהגוף שלכן כי נשמעה נפילתכן על הריצפה. שמעו את הגוף פוגש את הריצפה. לשמוע נפילה. ואז שמעו שקט.
וכתוב ״ ככל הנראה יעל נפלה בקרב בין השעות 12:15-12:30״.
ועדו חקר את התנהלות המחנה בשוטף והביא עדויות למה שאמרנו כבר לפני שנה והתחקיר שלו מחזק - עדויות לשיטה שהובילה לזה שאתן יעלי הייתן חיילות של אף אחד.
אני מדגישה שזאת לא אמירה כלפי החיילים במחנה בבוקר השבעה באוקטובר, אלא אמירה לפיקוד הבכיר, לאוגדה, לחטיבה ול 414. לכל מי שייצר מחנה רב יחידתי ששום חלק בו לא מסונכרן עם חלק אחר ובטח שלא לוקח אתכן בחשבון. מחנה שלא תורגל בו שום דבר במשותף, שנים. מה שלא קיים בשוטף לא יעבוד בארוע קיצון. ואלו כבר לא אמירות שלנו , את זה אומר התחקיר.
ספציפית לגבי הגדוד שלכן - לא יצאה פקודה אחת מהגדוד שלכן בבוקר השבעה באוקטובר שתכליתה לשמור עליכן או לעזור לכן, או בהמשך היום חלילה להיות בקשר איתנו ההורים. אפילו לא פקודה אחת של המפקדים שלכן במשך חמש וחצי שעות, ושום עזרה למ״מ שהיתה איתכן. הפקרה. זה ׳היופי׳ בתחקיר של עדו הוא חיפש נתונים ׳קשיחים׳ ובצבא אלו פקודות ונהלים לא סיפורים פה. והמסקנות שנכתבות נוקבות: איך יכול להיות שמפקדים לא נמצאים עם החיילים שלהם? איך יכול להיות שזה האקלים הפיקודי ב 414? זה כתוב בתחקיר. איך לא דאגתם להן ולמ״מ שלהן? חיילות של אף אחד גם לא של המפקדים שלהן.
ואז, אז מה שנשאר זה לשמוע נפילה.
---
ואלו שמות כל נופלי ונופלות נחל עוז. כל אלו הם הילדים שלנו.
סמ"ר אדיר אישטו בוגלה
סמ"ר דור לזימי
סרן עידן בלוי
סמ"ר רועי ברקת
סמ"ר דוד רתנר
סמ"ר איתי אברהם רון
סמל סהר מידני
סמ"ר דולב אמויאל
סמ"ר דוד ירחי
סמ"ר דביר זכאי
סמ"ר ישי פיטוסי
סמל שוהם שלמה נידם
סמל שמעון אלרואי בן שטרית
סמל אמיר אייל
סמ"ר ירין מארי פלד
סמל שיר ביטון
סמל תומר לייבוביץ'
סמל אור אביטל
סמ"ר נטע ברעם
סרן עדן נימרי
סמ"ר שיראל חיים-פור
סמל אושר שמחה ברזילי
סמ"ר יונתן גולן
סמל בועז מנשה יוגב
סמ"ר דניאל ראשד
סמ"ר אורי כרמי
סמ"ר דניאל שפרבר
רב"ט שמעון יוחאי לוגסי
סמ"ר סיוון אסרף
רס"ב איברהים חרובה
סמ"ר נהוראי אמיתי
סמ"ר יעד בן יעקוב
רב סרן שילה הר-אבן
סמ"ר נאור סיבוני
סמ"ר ברק בן דוד
סגן יוחאי דוכן
סמ"ר איתי חן
סרן דניאל פרץ
סמל אביב חג'ג
רב"ט הדר מרים כהן
רב"ט מיה ויאלובו פולו
רב"ט נועם אברמוביץ'
סמ"ר שחף ניסני
סמל שירה שוחט
רב"ט נועה מרציאנו
סמ"ר ים גלס
רב"ט שירת ים עמר
סרן שיר אילת
סמל רוני אשל
סמל שיראל מור
סמל שי אשרם
סמ"ר נועה פרייס
סמ"ר עדי לנדמן
סמל יעל לייבושור- הילדה שלי.
ראה עוד > >
בוקר טוב
כחלק מסדנאת אם ובת משי החליטה לבחור את המשפט של אביב, שיתפנו את כולם וסיפרנו על אביב המיוחדת שלנו... סיימנו בהשמעת השיר " אולי תיפתח הדלת" והקרנת הקליפ❤️
ראה עוד > >
When we got home, Talia started saying tehilim from the sefer tehilim you gave her. She says it’s before she goes to bed every night
ראה עוד > >
🎭💙 פורים_של_נתינה_לתצפיתניות💙🎭
אביב חג’ג’, בת הדוד המתוקה שלי, הייתה תצפיתנית במוצב נחל עוז. ילדה יפה, חכמה ואמיצה, שתמיד ידעה לשמור על כולם, גם כשהיה לה קשה.
ב-7.10 היא נרצחה יחד עם חברותיה, בזמן שעשתה את מה שעשתה הכי טוב – הגנה עלינו. הכאב גדול, ומה שאפשר לעשות עכשיו זה להמשיך ולהוקיר את מי שנמצאות שם עכשיו, ממשיכות לשמור עלינו יום ולילה.
המיזם ‘עוטף עזה למען התצפיתניות’ קיים כבר חמש שנים, ובכל פורים מחלק משלוחי מנות אישיים לכל התצפיתניות בעוטף. השנה, אחרי שהן ספגו את המכה הקשה ביותר, זה מרגיש אפילו יותר חשוב.
לי אישית ניתנה תצפיתנית אחת למשלוח אישי, אבל הבנתי שאני לא היחידה שרוצה להגיד תודה. אז אני מזמינה אתכם להפוך את המשלוח הזה למשלוח של קהילה במקום משלוח של משפחה.
בשנה שעברה כשלקחתי חלק במיזם הזה וקיבלתי מאותה תצפיתנית הודעה סופר מרגשת של תודה!!!
כל אחד יכול לקחת חלק –
מוצר קטן או 10 ש”ח שיתווספו למשלוח גדול ומרגש.
📩 לחצו על הקישור להשתתפות👇
ביחד נביא אור, הערכה ואהבה למי שמגנות עלינו יום ולילה! 💙✨
שלום בן היקר,
אני נרגשת לשתף איתך את היוזמה שלנו לחג הפורים, בה מונצחת אביב זכרה לברכה.
בחרנו מתוך אתר מתכון עם זיכרון 10 מתכונים שמצאנו שיוכלו להתאים למשלוח מנות,
וייצרנו עבורם גלויות ייעודיות להדפסה ביתית.
במהלך שבוע שעבר יצאנו בפרסום היוזמה לקראת החג.
הגלויה לזכרה של אביב כוללת את תמונתה, טקסט קצר עליה וקישור לעמוד שלה באתר מתכון עם זיכרון, והרעיון הוא שניתן להדפיס ולצרף למשלוח המנות ובכך לזכור ולהכיר את סיפורה.
אנו נמשיך לפעול ולהנציח את אביב בכל פלטפורמה שנוכל ולאורך כל השנה,
שבוע טוב ותודה
עדן.
ראה עוד > >
10/03/2025
אושרית שלי
אמש כשהיינו כאן... שמתי לב שהמדבקה של אביב קרועה
כשהגעתי לבית סיפרתי ...
היום נועה התלוותה אליי הדביקה של אביב ונאור
ראה עוד > >
10/03/2025
אושרית שלי
אמש כשהיינו כאן... שמתי לב שהמדבקה של אביב קרועה
כשהגעתי לבית סיפרתי ...
היום נועה התלוותה אליי הדביקה של אביב ונאור
Naor Siboni
ראה עוד > >
11/03/2025
מירה חג'ג האמא
זרעים של תקוה
אז לפני שבוע וחצי הציגו לנו את התחקיר על מוצב נחל עוז.
כל פרט, כל מילה, כל סרטון-הכל הכל מזעזע.
הכל כאילו לקוח מסרט מדע בידיוני או לכל הפחות משחק מחשב מטורף עם משקפי תלת מימד.
אבל גם הפעם זה לא היה סרט.
באותו תחקיר הודיעו לי עלייך בפעם השנייה.
אין תיאור טוב לגוף מקופל על הדשא בבכי אינסופי.
אין תיאור טוב לנפש שמתפרקת שוב ושוב.
וחוזרים הביתה מאוחר בלילה, באוטומט.
ואין חשק לפעולות הכי בסיסיות.
בעצם לא חשק, הגוף בהדממה,
לא מסוגל לפעולות הכי פשוטות.
והאינסטינקט המיידי הוא לבטל הכל, את כל המפגשים המתוכננים,
הדממה,
הכל כואב.
ואופיר שלי אומר לי אמא אל תבטלי והוא אפילו מלווה אותי למפגש במוצב נחל עוז עם יוגב אזולאי ועם יהודים מארצות הברית שרצו לשמוע, לראות, בעברית, באנגלית, בשתיקה, בעיניים מבריקות, בדמעות ובחיבוק ענק.
ולמחרת מתוכנן מפגש באנדרטת התצפיתניות עם תלמידות מכיתות יא יב מפרדס חנה, מפגש שאני עומדת לבטל אבל הודעה קולית מהרכזת מקדימה אותי: ״כולן מחכות ונרגשות לקראת המפגש״.
אין לאן לברוח.
ואני אוספת את עצמי איבר לאיבר מוח- לב-נשמה-גוף ומגיעה לאנדרטה.
מזל.
מזל כי בדיעבד מתוך הכאב הגדול זה היה אחד המפגשים הכי מרגשים שהיו לי.
בסיומו אני נפרדת בחיבוק עם הבנות.
ובערב מקבלת הודעה מרגשת מאחת התלמידות:
״היי מירה
אני מעין מבית ספר אלישבע ניגשתי אליך היום אחרי השיחה ורציתי להגיד לך כמה דברים וכמה שאביב נכנסה לי ללב אבל נחנקתי מדמעות, ולא הצלחתי להגיד את מה שרציתי.
אני יכולה להגיד שאני אוהבת את אביב בלי שזכיתי להכיר אותה, היא נשמעת ילדה מלאה באור עמוקה רגישה כזו שיודעת להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון והייתי שמחה להיות חברה שלה.
בזכות השיחה שלך היום הבנתי שאני מפספסת את העיקר, שתמיד אני מחפשת איך להוסיף טוב בעולם בצורה שהיא כביכול גדולה, להתנדב בעמותת לחפש את הדברים הגדולים עם השמות הכי מפוצצים של טוב וחסד
ופספסתי את העיקר, את אמא שצריכה את העזרה שלי, את החברה שלא תמיד מזמינים, ועוד כל מיני דברים במהלך היום שבאמת משנים לאנשים את היום או אפילו את החיים ואני בטוחה שעכשיו אחרי שאת ואביב פתחתם לי את העניים אשים לב אליהם.
את מפיצה את האור שלה ובאמת *משפרת בזכותה את העולם*
תודה לך באמת תודה !
שבאת וסיפרת את הסיפור שאני בטוחה שלא קל לך לפתוח אותו כל פעם מחדש, ועוד אחרי שהראו לכם את התחקיר,
אני לא בטוחה שהצלחתי לנסח במילים את מה שהשיחה הזו הזיזה לי בלב אבל היה לי חשוב להגיד לך שהיא הזיזה והרבה ואני בטוחה שלא רק לי.
אז שוב תודה רבה שפקחת לי את העניים💗״
ולא נשארו לי מילים
אלו בני הנוער שלנו
התקוה שלי, התקוה של כולנו.
ואני חוזרת להבין את המשימה הגדולה המשותפת שלנו- לעשות הכל כדי שיהיה כאן טוב.
תודה אביב אהובה שלי
תודה שאת נוטעת זרעים של אור ותקוה אצל כולנו.
ראה עוד > >
19/03/2025
אלכסיי סרנו
Aviv Hagag (Hajaj), born 22.4.2004 (אביב מרגלית חג׳ג׳)💔 Memorial “October, 7” by Alex Plutser #AvivHagag
ראה עוד > >
שבוע טוב יקרה,השנה ערכנו החלפת משלוחי מנות בין חברי המושב,הכנתי פתק וכל אחד היה צריך לבחור חלל או חטוף ולהכיר אותו למקבל המשלוח. זה הפתק שקיבלה השכנה ממי שנתנה לה את המשלוח ,היה חשוב לי לשתף אותך
יהודים אמריקאים שמגיעים בקבוצות לישראל, החברה שולחת אותם אליי להתנדבות חקלאית ומשם לבסיסים וישובי העוטף
ראה עוד > >
אני לא יודע כמה מכם מכירים את הסיפור המרגש הזה,
בתמונות שלפניכם ניתן לראות את השקית פורים שאביב קיבלה... היא מאוד התרגשה, רצתה להתקשר למשפחה שהכינה לה ולא היה מספר טלפון.
באופן כללי אני תמיד מזמין את התצפיתניות לדבר איתי כדי שאדאג להשלים להן מספרי טלפון בהנחה שהן רוצות לשלוח הודעה או להתקשר.
מפה לשם זה נשכח ועבר...
מירה שזכרה את זה מצאה את השקית (קולטים כמה אביב העריכה את הנתינה הזאת? היא שמרה את השקית), והבאתי לה את מספר הטלפון ומירה השלימה את הכרת הטוב שאביב כל כך רצתה לעשות... זה היה חיבור מאוד מרגש 🥹
עוד סיפור קטן על אביב המיוחדת ❤️
ראה עוד > >
22/03/2025
מירה חג'ג האמא
ממושי אהובה שלי
החברות האהובות שלך לא נחות לרגע.
הן כואבות כל כך.
כאב שהוא לא נתפש.
את מלווה כל אחת מהן בדרכה ובדרכך. מלווה אותן בכל שלב ושלב, מופיעה בחלומות, מחזקת, מרגיעה, מנגבת דמעות, מחברת חיבורים ונמצאת איתן במחשבות, בחלומות או בבילויים.
ועכשו הן מוציאות פוטרים חדשים בסגנון שאת אוהבת, הן חשבו על הכל לפרטי פרטים, בדיוק כמו שאת היית נוהגת.
וזה יצא מושלם.
ויוי-שם החיבה שלך עם החברות
שם החיבה שלך כשהיינו מדברות בטלפון.
לכל זמן היה את שם החיבה שלו.
ומי שאספה את הכל לשלמות היא יוצרת התוכן יובל אזולאייובל אזולאי
שהתנדבה ברגישות, במקצועיות ובסבלנות אין קץ לצלם, לערוך ולהגיש יצירה כזאת.
תודה ענקית יובל יקרה.
תודה ענקית Ziv Ben Yakov שוהם אדריניצן שליתאיר רושאגם קייזר
ותודה לקרינה האהובה שהצטרפה לצילומים.
אוהבת אתכן כל כך❤️
מצורף קישור להזמנות https://docs.google.com/.../1FAIpQLSdIzSZZbfc.../viewform... https://www.facebook.com/profile.php?id=1643572256
ראה עוד > >
24/03/2025
מירה חג'ג האמא
באותו ערב שביקרתי השבוע בקבר הרמב״ם ובקבר רבי מאיר בעל הנס, שם התפללתי ושם השארתי בהתרגשות עצומה את ספרי התהילים שלך אביב אהובה שלי,
באותו ערב בדיוק קיבלתי הודעה מאישה יקרה לליבי ולנפשי Noa Lewis, שאולי ביום מן הימים אכתוב על נסיבות הקשר העמוק שנוצר בינינו.
נסיבות שעליהן אפשר לומר לא מן העולם הזה.
איך מהבור הכי עמוק באה דרכה מעט נחמה, איך מהחושך הכי גדול צצו ניצוצות של אור ותקווה.
והיא כותבת:
״מירה יקרה.
אני יוצאת להונגריה בעזרת ה' הלילה, ללמד בכנס של נשים יהודיות מנהיגות מ 16 מדינות שונות באירופה. אז מה אני לוקחת איתי? את התהלים של אביב, אני אקדיש ואתן את זה לרבנית של בודפשט באירוע הגדול בערב. חוצמזה בעקבות הספור של אביב רחלי פרנקל ואני נעביר יחידה - סדנא על תפילה ועל תהלים, ונחלק לכולן ספרי תהלים באנגלית (הן לא דוברות עברית) של הרב שטיינזלץ. .. אז אביב איתי וכל משפחת חג'ג'. את לא יודעת כמה היא עושה בארץ ובשמים.. אין לנו מושג , אנחנו לא מבינים דבר. הכאב מטורף, והטוב והקדש למעלה מן הדעת״.
הכאב מטורף
הוא לא הגיוני
הוא לא יכול להיות אמיתי.
ונועה היקרה בחרה לקחת איתה גם הפעם את התהילים שלך, נושאת איתה את הבקשה האחרונה שלך,
את הצוואה שלך.
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
כי זה באמת לא נתפש ההודעה האחרונה הזאת שלך, שלא ממש הבנו שהיא תהיה ההודעה האחרונה.
בתופת האיומה,
ממש איומה,
בחושך הגדול, בינות קולות המרצחים הרגעת וביקשת לקרוא תהילים.
בתופת האיומה
לא עניין אותך
ימין או שמאל
דתי או חילוני
לא עניין אותך פוליטיקאים, משפטנים או אנשי צבא ובטחון.
לא אליהם פנית.
בתופת האיומה ביקשת תפילה,
הזכרת לכולנו את המאחד,
את המשותף.
את התפילה, את המקורות-
את היהדות
את הביחד.
לזכור עכשו יותר מתמיד.
תודה אביב ילדה אהובה שלי
תמשיכי לעשות בשמים ובארץ
כי אנחנו באמת לא מבינים דבר💔
ראה עוד > >
26/03/2025
מירה חג'ג האמא
ושוב אביב
ושוב את לא פה
והכל מסביב ירוק ופורח.
ושוב אביב
והנסיעות הארוכות מתעתעות
בין השדות הירוקים האינסופיים
לבין המציאות הלא נתפשת.
זה לא יכול להיות.
וברדיו בין ויכוח לויכוח
מתנגן לו ברקע נתן גושן
״אז איפה את כשהמציאות חוזרת
אז איפה את כשהדימיון נגמר
אז איפה את״.
תודה נתן
לא יכולתי לחשוב על ניסוח טוב יותר על מה שמתחולל במוח.
ושוב אביב
והטבע מופיע במלוא הדרו.
לטבע כללים משלו.
אז איפה את?
רגע לפני שבת...
חברים ומשפחה אהובים,אנו מתקרבים אל היעד !
הצלחתי להשיג תרומה משמעותית ע"ס 12 אלף ₪ ומספר חברים ובני משפחה כבר החלו להשתתף במהלך.
אני מצרף את לוח ההקדשות ומסמן את היעד שאני מכוון אליו, ספריית ילדים שכולה תהיה על שם אביב שלנו.
בכדי להגיע אל היעד צריך את החיבור של כולם,כל אחד לפי יכולתו ניתן לשלם מכספי מעשר כספים וזה כמובן מוכר למס.
מומלץ לקחת הוראת קבע ואז כל היעד קופץ קדימה. כלומר 100 ₪ כפול 36 זה ישר מקדם אותנו ב3600₪ למרות שהכסף יכנס רק עתידית. זה יבטיח לנו את ההנצחה מעכשיו.
אנחנו מעל 100 אנשים בקבוצה אבל כוחנו רק באחדותנו !
אני מתכווין בעזרת השם לצרף הוראת קבע משלי להשלים אך בכדי להגיע ליעד המלא חייבים כח של קבוצה כח של משפחה.
כל הדברים כמובן מתואמים ועל דעת המשפחה ובברכתה,אותי אישית מאד מרגש וישמח להתפלל כשבית הכנסת יקום בעזרת השם ליד הנצחה לעולמי עד של אביב שלנו,זה הניצחון שלנו על בני העוולה !
הצטרפו אלינו !
בכל שאלה,אשמח לסייע ולענות.
ראה עוד > >
תצפית אוקסיה.. על קניון ויקוס (צפון יון)
ראה עוד > >
עם הכתב של אביבי
ראה עוד > >
שלום וברכה, 🙏
בשעה טובה אנחנו מתחילים להקים את בית הכנסת על שם משה ואליעד אוחיון הגיבורים שנהרגו בקרב בשמחת תורה באופקים. 🕍 ✡️ 🕯️
אני לקחתי על עצמי באופן אישי יעד אישי במטרה לזכות להנציח במשכן המעט שאנו בונים את התלמידה האהובה שלי סמלת אביב חג'ג' ז"ל שנפלה בקרב בהיותה תצפיתנית במוצב נחל עוז בשמחת תורה ואני פונה אליך כחברים באותה קבוצת הנצחה 💫 ❤️
אני יודע שהתקופה מאתגרת ויש לא מעט פניות לתרומות אבל אני מקווה שבזכות ההיכרות האישית אזכה להשתתפות וסיוע מצידך. 🤝 🙏
קיר ההודעות במוזיאון הסבלנות בירושלים שעוסק בנו כחברה אל מול האסון והמחלוקות בעם
ראה עוד > >
הכנו בכיתה א' תקשורת עוגיות אמסטרדם , והתלמידים ברכו לע"נ החיילת אביב חג'ג.
למדנו על אביב ועל המידות הנפלאות שלה.
והילדים התרגשו מהסיפור על הצבע השחור.
תודה על השיתוף
והזכות ללמוד על הילדה הקדושה הזו.
ראה עוד > >
מירה יקרה, היינו עכשיו במוזיאון העיצוב בחולון בתערוכה שהיא מחווה לגיבורות השבעה באוקטובר והרשיתי לעצמי להנציח את אביב זכרונה לברכה.
ראה עוד > >
בית ספר חיים הרצוג בנתיבות
ראה עוד > >
בקופנגן מישהו שם מדבקה של אביב
ראה עוד > >
03/04/2025
מירה חג'ג האמא
ממושי יפה שלי
קורים פה כל כך הרבה דברים
אני כבר מבינה שאת מזמנת הכל,
את מחברת את כל החיבורים.
בלי לבקש ממך
בדיוק כמו שהיה
תמיד ידעת בשקט שלך להסתכל מסביב, להסתכל על הדברים, לזהות את הצורך ולתת מענה בלי הרבה שאלות, בלי הרבה בקשות.
ובשיאו של האביב כשהכל פורח
והרשתות מלאות במלא מבצעי האביב
בן דודה שלך עומריOmri Tzafriri שולח משהו בקבוצה הוא ביקר במוזיאון הסבלנות ושם הוא כתב עלייך:
״אביב זו לא עונה, זו דרך חיים״
וואו וואו.
ובסמיכות מדוייקת כזאת כל כך הרבה אנשים מבקשים לשמוע עלייך ולהכיר את דרך החיים הזאת שלך.
רז דמרי תלמידת כיתה ו׳ בבית ספר מרחבים סיפרה שבחרה לעשות הרצאה עלייך , לספר עלייך ועל הפעילות שלך בצבא.
רז שיתפה אותי ״שהיה לי ממש כיף ומרגש ושמחה שהיתה לי הזכות להנציח אותה ושכולם ידעו איזה גיבורה היא הייתה״.
והיא רק בכיתה ו׳.
מדהימה.
ולישי מורה בבית ספר חיים הרצוג בנתיבות סיפרה שעורכים בבית הספר שבוע בסימן הצדעה ללוחמים ומשלבים הכנת מתכון עם זיכרון. לישי ביקשה מתכון שאביב אהבה.
והיא שלחה תמונה של קיר מבית הספר, קיר שכולו אביב.
ובלי קשר, כמה ימים אחר כך מתקשרת עובדת שלנו יחד עם הנכדה היקרה שלה שלומדת בכיתה ד׳ והיא נרגשת ומספרת לי שהיום ראתה בבית הספר לוח גדול שעשו בבית הספר עם תמונות שלך.
המתוקה הזאת שיתפה שהיא ליטפה את התמונות של אביב ואמרה לה שהיא אוהבת אותה. איזה ילדה מהממת.
ומסתבר שהיא לומדת באותו בית ספר חיים הרצוג בנתיבות.
ובכיתה א׳ בבית הספר חמ״ד בנציון ברמלה המורה שלחה תמונות וכתבה: ״ למדנו על אביב ועל המידות הנפלאות שלה והילדים התרגשו מהסיפור על הצבע השחור״.
מדהימים🙏
ואני לא יכולה שלא לחשוב על מה עובר על הילדים, על הנוער,
איך הגענו למצב הזה.
ואמא של ספיר,
החברה המדהימה שלך, זאת שהיתה איתך בטירונות ושמרתם על קשר גם כשהוצבתן בבסיסים שונים,
אמא שלה ביקרה בתערוכה שהיא מחווה לגיבורות השבעה באוקטובר והיא כתבה שם עלייך אהובה שלי -שאת הגיבורה שלה:
״אביב נערה מקסימה שכולה לב ונתינה, בעלת החיוך הממיס,
ניגנה בכינור, בגיטרה ופסנתר בכישרון רב.
מלאכית בחייה ובמותה״.
המילה האחרונה היא בלתי, היא לא קשורה ולא נתפשת אבל את באמת לא חוזרת.
ובתיזמון מדוייק עוד יותר אני מקבלת את ספר התהילים שהזמנתי. תעתיק של הספר
״רוקמות תהילים״.
מיזם מדהים שכולו 154 יצירות רקמה של נשים מכל קשת הדעות הפוליטיות, החילוניות, הדתיות והמסורתיות.
הן רקמו במטרה ליצור שיתוף פעולה שאולי יוביל לאיחוד ביו כולנו, בסימן ״כולנו רקמה אנושית אחת חיה״.
אז הספר הוא צילום של הרקמה אבל מירבמירב שקד - מקשיבה לצבעים הכינה לי סימניה מיוחדת עם רקמה של ההודעות האחרונות שלך. ואני חשבתי על זה שחברה שלך יעל לייבושורבשביל יעל, שנמצאת איתך, ממש תאהב את זה כי היא ורקמה זה אהבה גדולה.
ובכריכה האחורית במקרה או שלא במקרה ציטוט מספר תהילים:
״מִי-הָאִישׁ, הֶחָפֵץ חַיִּים, אֹהֵב יָמִים, לִרְאוֹת טוֹב.
נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ, מִדַּבֵּר מִרְמָה.
סוּר מֵרָע, וַעֲשֵׂה-טוֹב, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.״
בדיוק בדיוק מה שביקשת כל חייך.
בדיוק בדיוק הדרך שלך.
אביב זה לא עונה זו דרך חיים.
ראה עוד > >
04/04/2025
חמי ראם
פרשת ויקרא - מחשבות
המילים למען חיילי צה״ל, השבויים שישובו כולם לשלום בריאים בקרוב, להחלמת הפצועים וכל עם ישראל באשר הוא שימשיכו ניסי האל.
לאחרונה התקבל מכתב עם קנס מהמשטרה, על עבירה שנויה במחלוקת.
המכתב הזה והפרשה גרמו לי לחשוב על העולם של בני ישראל במדבר, מקום בו הם חיו תקופה ארוכה והיו צריכים לנהל חיים.
המחשבה נדדה לה לעולם ההוא, והקנס הזה גרם לי לחשוב הקנס המדברי - הקורבנות שהיו מביאים בני ישראל על חטאים.
חשבתי על עצם הרעיון הזה שאם אתה עושה משהו לא נכון, הדרך שלך לכפר על זה היא להביא קורבן, כפי שמספרת לנו פרשת השבוע שלנו, פרשת ויקרא לדוגמא;
{א} וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
{ב} דַּבֵּ֞ר אֶל-בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי-תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה:
כפי שאנחנו זוכרים להביא קורבן נולד עם בריאת העולם והאדם, כפי שספרה לנו התורה בסיפור קין והבל;
{ד} וְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהֹוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ:
אז מה הרעיון בהקרבת קורבנות.
על כך יש מחלוקת מפורסמת בין הרמב״ם לרמב״ן וחכמי ישראל אחרים.
הרמב״ם טוען במורה נבוכים;
"לא גזרה חכמתו יתברך להניח מיני (צורת) העבודות (שהיו נוהגים לעבוד לאלילים) ההם כולם ולעזבם ולבטלם, כי אז היה זה מה שלא יעלה בלב לקבלו, כפי טבע האדם, שהוא נוטה תמיד למורגל. ומפני זה השאיר יתברך מיני העבודות ההם והעתיקם מהיותם לנבראים ולענינים דמיוניים שאין אמיתות להם - לשמו יתברך, וצונו לעשותם לו יתברך. "ועשו לי מקדש", "מזבח אדמה תעשה לי", "אדם כי יקריב מכם קרבן ליי"
המטרה העיקרית של הקרבת קורבנות אומר הרמב״ם, היא להוציא את העבודה הזרה מבני ישראל. בני ישראל הכירו את הפרוצדורה של הקרבת קורבנות מאומות העולם, והם היו רגילים בה, אלוהים הבין שהוא לא יוכל להוציא את הנוהג הזה מבני ישראל לכן הוא הסדיר שהקרבה הקורבנות תהיה בשליטה תוך כדי זה שההקרבה תהא מוסדרת במשכן על ידי הכהנים.
הרמב״ן ועוד מחכמי ישראל חולקים נמרצות על הרמב״ם וזה לשונו;
"כדי שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלהיו בגופו ובנפשו, וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו, לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה וכפר הקרבן הזה שיהא דמו תחת דמו, נפש תחת נפש, וראשי אברי הקרבן כנגד ראשי אבריו…״
כלומר כאשר רואה האדם מביא הקורבן, מה שנעשה עם הקורבן שהוא הביא, האדם המקריב יחשוב שככה היה ראוי שאלוהים יעשה לו בעוון חטאיו ויזדעזע ויחזור בתשובה. ומוסיף הרמב״ן שהקורבנות הן סוד נעלם שמשפיע על נפש האדם מתוך נשמתו, כפי שראינו אצל קים והבל שהרגישו צורך פנימי להביא קורבן.
רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי אומר;
האדם מורכב מגוף ונשמה, כששניהם מחוברים וקשורים זה בזה הם יוצרים אדם חי. לשם כך קיים תנאי בסיסי לכך שהנשמה והגוף יהיו מחוברים הוא שהאדם יאכל וישתה . אך כאשר אדם לא אוכל ושותה, הנשמה והגוף נפרדים והאדם מת. לכאורה נראה כי קיום הנשמה והגוף תלויים באכילה ובשתייה. אך התבוננות עמוקה יותר מגל כי גם כאשר האדם לא אוכל ושותה רק גופו מת, אולם נשמתו לא מתה, אלא היא עוברת ממקום למקום דהיינו מהעולם הזה לעולם הבא וממשיכה להקרין על העולם.
קראתי אתמול פוסט שכתבה מירה ח’ג׳ג
אמא של אביב הי״ד
התצפיתנית שנרצחה ב-7/10 בנחל עוז, על ידי הנאצים הערבים, והיא כתבה משפט מדהים
״אביב זו לא עונה, זו דרך חיים״ https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10223245566081135&id=1643572256
מדהים איך המשפט הזה מתחבר לדבריו של רבי יהודה הלוי, שהנשמה ממשיכה להשפיע הרבה אחרי שהגוף דומם.
חז״ל דורשים על הפסוק נפש כי תחטא וגו', זה שאמר הכתוב (קהלת ו, ז): כל עמל אדם לפיהו.
אמר רבי שמואל בר אמי מה שסגל אדם מצוות ומעשים טובים, אינו מספיק להבל היוצא מפיו.״
אדם חייב לשמור על מוצא פיו, כי בכך הוא מחטיא את הנפש, הנפש שברא אלוהים כפי שמובא בהמשך המדרש;
״עשרה דברים משמשין את הנפש, הושט למזון, והקנה לקול, והכבד לחמה, והראה לשתיה, המסס לטחן, והטחול לשחק, והקבה לשנה, והמרה לקנאה, והכליות מחשבות, והלב גומר, והנפש למעלה מכלם. אמר הקדוש ברוך הוא אני עשיתיך למעלה מכלן ואת יוצאת וגוזלת וחומסת וחוטאת.״
בהבנה שלי, האדם הוא בסך הכל בשר ודם, והוא בשל כך חוטא, אלוהים יודע זאת, אלוהים לא נותן קנסות, אלא הוא רוצה שהאדם יבין שהוא חטא, וכל חטא שלו, שמפחית את הטוב בעולם, מצריך פעולה שתשנה דרך, בעולם העתיק זה היה בדרך של הקרבת קורבן, היום בעולם שבו אין קורבנות, התפילה הצדקה, החליפה את הקורבנות.
מה שאומר שהאמת במחלוקת בין הרמב״ם והרמב״ן נמצאת איי שם באמצע.
הנתינה מעצמך לעולם, היא זאת שגורמת לאדם להטיב את דרכיו.
מסופר כי באחד הפעמים בהם שהה רבי לוי יצחק מברדיטשוב בהונגריה, בא אליו קצב אחד שלא הכיר אותו ואמר לו: "עליי לשחוט בהמה, והשוחט גר כשתי פרסאות מכאן. השעה דוחקת ואיני רוצה להמתין עד שיבוא השוחט. שמא שוחט אתה?"
"כן," אמר ר' לוי יצחק .
אמר השוחט: "התסכים לשחוט את הבהמה ואשלם לך כפליים?"
אמר לו רבי לוי יצחק:
"אעשה כרצונך. אבל בקשה אחת אבקש תחילה. אני זקוק בדחיפות לעשרים רובל, מבקש אני ממך שתלווה לי את הסכום הנ"ל, ובעוד כמה ימים אשיבם לך. אני נוסע בכפרים ואוסף כספים לצדקה, וברוך השם אני אצליח. הלוא ניכר עליי שאני איש אמת ואיני שקרן חלילה, ובכן – התלווה לי תחילה את הכסף."
אמר הקצב: "סלח לי אדוני. אבל איני מכיר אותך, ואיך אוכל להלוות סכום גדול כזה לאדם שאיני מכיר?"
אמר ר' לוי יצחק: "הלוואי וישמעו אוזניך מה שאתה מוציא מפיך. עשרים רובל סירבת להלוות כי אינך מכיר אותי, אבל סמכת עליי שאשחט עבורך בהמה אף שבאמת אינני שוחט, ולא בדקת שמא רמאי אני,"
והוסיף רבי לוי יצחק: "היית חלילה מוכר בשר לא כשר. וזוהי עבֵרה אפילו חמורה יותר מלא להשיב הלוואה. כי את ההלוואה אפשר תמיד להחזיר ולתקן את מה שקלקלנו."
רבי לוי יצחק מלמד אותנו שיעור עצום, אנו כבני אדם נוטים לזלזל בחשיבותם של דברים שאינם הקשורים לעולמם הנשמתי, הרוחני, בעוד שכל מה שקשור לגשמיות אנחנו מקפידים גם מקפידים.
בדיוק זה המסר של הקורבנות, הבאת הקורבן, הפעולה, נועדה להזיז את הנפש ממקומה, ולגרום לאדם לחשוב על מעשיו ולגרום לו לשנות את דרכו.
כך גם כשאנו נותנים צדקה או עושים מעשה טוב, הנפש זזה ממקומה אל מקום טוב יותר ובכך מושכת גם את הבשר וגם ממנו מורכב האדם.
שנזכה להוסיף עוד ועוד מעשים טובים בעולם.
שנזכה להרים את השמים. 💪💪
שיבואו עלינו ימים של אור וישועות 🙌
חודש ניסן מבורך בהתחדשות נעימה. 🥂
שנשלוט בשונאינו ולא הם באנו. 🫶
שבת מוארת ונעימה 🕯️🕯️🥂
עבדו את אלוהים עד כמה שאפשר בשמחה. 🙂
עם ישראל חי. 🇮🇱
(תובנות - חמי, ערב שבת פרשת ויקרא, 2025)
ראה עוד > >
05/04/2025
מירה חג'ג האמא
עוד זרעים של תקוה
אז אחרי שהבאנו את השלט החדש, אתמול אופיר ואדיר הלכו להחליף את השלט שהושחת.
להפתעתם הם גילו שמשהו כבר סידר את השלט, משהו הדביק תמונה חדשה שלך אהובה שלנו מעל התמונה שהושחתה.
אני לא יודעת מי הצדיק או הצדיקה שעשו הכל בסתר אבל אותנו זה ריגש מאוד.
זה ריגש הרבה יותר מההשחתה שזעזעה.
מודה לך מעומק הלב.
מעשה קטן שמביא אור גדול.
ומזכיר לי את אביב מדליקה יחד איתי נרות ואומרת לי שגם כאשר הלהבה בנר חלשה, להניח לה והיא תגדל מעצמה.
״אמא ברגע שיש ניצוץ הוא יגדל.״
כך נהגת לומר וכך אני שומעת אותך לוחשת לי אהובה שלי.
אני יודעת שהניצוצות האלה הם הרוב, הם העיקר והאור הזה ינצח.
ראה עוד > >
09/04/2025
מירה חג'ג האמא
מה עוד נשאר לעשות אמא?
זאת היתה השאלה הקבועה שלך לפני החג אהובה שלי.
פסח אצלנו היה פרוייקט גדול.
אצלנו בשבט כל משפחה מארחת חג.
כבר שנים שיש פרוטוקול מבצעי מסודר ולא סוטים ממנו.
כבר שנים שפסח זה החג שלנו.
היינו מארחים את כל המשפחה המורחבת לליל הסדר ולארוחת החג למחרת.
ואז כולם היו נשארים ביחד כל היום בבית ובחצר. הקטנים מוציאים את כל המשחקים שהתאספו אצלנו במשך השנים, הגדולים משחקים כדורגל במשך שעות.
פינוקים רצים כל היום, הקינוחים של אביב, עוגות, גלידות, פירות, ועם הקפה של אחרי צהריים-מצה עם שוקולד שחר פרווה -תפריט חובה, כאילו היה זה ה-קינוח במסעדת יוקרה.
כמה צחקנו על זה.
פסח זה חג עם מלא מלא פרטים, שכבר חודשיים לפני הייתי מכינה לו״ז עם הילדים ויודעת מה אני עושה בכל שבוע לקראת החג.
ממיינת, מסדרת, מנקה, מאווררת, תורמת
וככל שמתבגרים מבינים שפסח זה מעבר לחמץ הגשמי, יש בו סדר וניקיון פנימי גדול ומשמעותי שמשפיע על החוץ.
לא להיפך.
ויש גם מלא מלא קניות-רשימה שהיא כמו אקורדיון- מתכווצת ומתרחבת עד יום החג.
ויש בו בחג הזה תחושה מיוחדת באויר, של התחדשות, של פריחה, של טוהר,תחושה שאין אותה באף חג.
האביב.
וזה היה מרוץ - מרוץ אישי וקבוצתי, כי כולם לקחו בו חלק, עם עליות, ירידות, עייפות, לחץ, הרבה מוסיקה ברקע ובעיקר הרבה הרבה סיפוק ככל שראיתי את המטרה מתקרבת, כשהייתי מגיעה שמחה ורגועה לקו הגמר, קו הסיום-ליל הסדר.
לראות את השולחן הארוך, הערוך בחגיגיות, בהידור, מעוטר בפרחים מושלמים היה שיאו של הפרוייקט, הרגע שכולנו התאמצנו בשבילו וייחלנו לו. לדעת שעוד מעט הוא יתמלא באחדות, יתמלא בכל בני המשפחה היקרים מילא אותי באהבה.
להיזכר במבט של סבא כשהיה נכנס לביתנו ולמראה השולחן המהודר היה מרים ידיו בהודיה לקב״ה-היה נותן את הכוח ברגעים שנגמר הכוח והיו גם הרבה כאלה שנגמר הכוח.
ועכשו
הכל בקצב אחר,
הכל בעניין אחר,
יש סטייה רצינית מהפרוטוקול,
בימים אחרים זו עילה רצינית לשימוע.
שנה שניה שאני לא יכולה לארח,
לא נמצאת בתדר.
החלל הזה שלא מרפה
ולא נותן לרגע מנוח.
המרוץ שיש הוא של הגולות החונקות האלה בתוכי ולא רק בגרון.
והיום איתמר שאל אותי ״מה עוד נשאר לעשות אמא?” ושמעתי אותך יחד איתו.
זה לא משנה מה נשאר לעשות כי אני לא רואה את קו הסיום.
לא משנה כמה רשימות, מטלות, פעולות אעשה זה לא נגמר. זה לא שלם.
יש לי חור בלב בצורה שלך.
יש חלל ענק שלא נתפש.
הסרט הזה הוא מרוץ, בעצם ריצה למרחקים ארוכים שלא נגמרת אין לה סוף, אין קו סיום.
ובתמונה המחנכת האלופה שלך שמרית אלון משתתפת במרתון ירושלים עם הדגל שלך.
מרוץ עם קו סיום.
והשולחן הערוך לפני שנתיים שגם אז לא הגעת כי סגרת חג במוצב.
אז מה עוד נשאר לעשות אמא?
להתפלל
שכל אחינו החטופים יזכו במהרה לקו סיום, אי אפשר להאמין אבל 59 אחים שלנו עדיין בשבי חמאס. להתפלל כמו שביקשת אביב אהובה,
שיחזרו מי לקבורה בארץ ישראל ומי לחיבוק עם משפחתו.
גם לנו, לכולנו, יהיה אז קו סיום.
ראה עוד > >
09/04/2025
הלן חג'ג
מירה כל מילה שלך חותכת לי את הנשמה…
יש לי את הכי הרבה זכרונות מאביב, דווקא מפסח
זיכרון אחד במיוחד
היא היתה ילדה
בערך בת 5 אולי 4
שכבתי על הנדנדה בתוך ההמולה של הכדורגל והעל-האש
היא באה
התיישבה עליי
נשענת עליי
מלטפת לי את הפנים
מסמנת את הנמשים
ואומרת לי
הלן מה זה?
למה יש לך נקודות על הפנים?
ואני סיפרתי לה שזה נקרא נמשים
ושכל פעם שהשמש אוהבת אותי היא נותנת לי עוד נמש
מתנה
היא צחקה
ואני נישקתי אותה בכירבול ובמעיכות
כי היא היתה ילדה של אהבה
ילדה סקרנית וצוחקת
אופטימית ושלווה
זה זיכרון שלא ימוש ממני לעולם
אביב זו לא עוד עונה, זאת דרך חיים.
מירה חג'ג'
הדר העבירה ערב להנצחת אביב ביחידה שלה רב נגד ביחידה בחר להנציח בדרכו מרגש……💔האור שלה מפיץ את כולם💔
ראה עוד > >
13/04/2025
לאה חג'ג
אביבוש פסח שני שאנחנו
חוגגים בלעדייך, לא נתפס!
חג שלעד יהיה שייך רק לך וויוי, אין אחד שיכול לשכוח את השיכנוע שלך שנאכל
קינוחים שכולנו מפוצצים,
איך הדר מכנה אותך
״ העיניים של המדינה ״
נמשיך את דרכך ונזכור
את הטעם המתוק של אביב
מלאך זחוח וטהור
שמרי עלינו מלמעלה
את בלב של כולנו
במחשבותנו ובעורקנו, השנה חגגנו
בביתנו את החג , ובחרתי להנציח עם
סינר עם הקינוחים שכל כך אהבת
💔💔💔💔💔💔💔💔💔💔💔💔
ראה עוד > >
20/04/2025
מירה חג'ג האמא
תפנוק
ככה לפעמים קראו לך האחים הגדולים שלך, התפנוק של הבית.
ואת היית עונה בנימה מתנצלת כזאת ״נכון שאני לא מפונקת אמא, תגידי להם שאת נהנית לפנק אותי״.
והם היו ממשיכים: תפנוק זה תפנוק.
מפונק
תמיד חשבתי שהסחלב הוא צמח מפונק. הייתי מקבלת מתנה עציץ עם סחלב יפה ופורח וברגע שהפרחים התייבשו לא ממש ידעתי איך להמשיך לטפל מרוב שהדיבור היה שהוא צמח מפונק וצריך צל וקור ופעם בשבועיים השקייה מיוחדת ולגזום שורשים ועוד ועוד הוראות מורכבות.
הסחלב הראשון ממש התייבש, לא היה נעים לזרוק אז הנחתי אותו להנאתו בשביל הכניסה לבית בשמש וברוח ולמרבה הפלא אחרי כמה שבועות התעורר לחיים עד כדי פריחה מהממת.
אחותי אמרה לי אז שזה החוזק שלהם, שהם שורדים ומסתגלים לתנאי הטבע.
ומאז שחררתי, הסחלבים מפוזרים באדני החלונות מחוץ לבית ומתמודדים יפה עם התנאים המשתנים, עם קור, חום, צל, שמש, רוחות.
אני מפנקת אותם טיפה יותר משאר הצמחים.
ליתר דיוק רק מקפידה על השקייה רגילה פעם בשבוע.
והשבוע הם התחילו לפרוח.
סחלבים ורודים.
ככה בחוץ.
מדהים.
אביב כבר אמרנו, הכל מתעתע.
ואת היית התפנוק של הבית.
800 מטר מעזה אבל תפנוק.
את צודקת אביב, כרגיל.
זה יותר אני
רציתי לעטוף, לשמור, להסיע אותך לבסיס, להחזיר, להביא לך קוסקוס בכל יום שישי כשסגרת במוצב,
לדאוג לכל מה שאת צריכה.
נראה לי הכי טבעי.
לפעמים אמרת לי שאני מגזימה אבל בסך הכל זרמת איתי
ותמיד הענקת בחזרה.
והייתי שמחה ושלמה.
ואת פרחת.
ואני שחררתי.
ואני מגלה כל רגע, כל שניה שלשרוד בחום, קור, שמש, רוחות, זה כלום לעומת הצונאמי שאני נמצאת בו.
והיום יום הולדת לאיתמר
ועוד יומיים יום הולדת שלך
שנה ויומיים ביניכם, גדלתם כמו תאומים.
ואני מתגעגעת לימים שה ״ליטופים״ של איתמר היו הדבר הכי מלחיץ.
ראה עוד > >
22/04/2025
מירה חג'ג האמא
ילדת יום הולדת
״שירדו עלייך טיפות המזל
שתעלי בסולם המצוות
שתלכי בדרכים ישרות״
כמה מתוקות היו הברכות של ילדי הגן
וכמה מתיקות ותמימות הייתה שילדים חזרו על אותה ברכה שהילד הקודם ברך וחיזקו אותה עוד יותר.
19.5 שנים של טיפות מזל, של המון מצוות ודרכים ישרות.
אני לא יודעת בת כמה את היום אביב אהובה שלי, האם נשארת בת 19.5 או שאת חוגגת 21.
בכל מקרה החברות האהובות שלך מארגנות כאן היום הפרשת חלה לאורך אהובה שלי, לכבוד יום הולדתך.
הן מרימות מיני הפקה ועובדות כמו נמלים חרוצות סביב השעון, כל אחת מתגלה במלוא כישוריה ואהבתה ועושה הכל כדי שיהיה משמעותי, שיהיה מדוייק ומחובר בדיוק כמו שאת אוהבת.
הן מדהימות.
שיירדו על כולם רק טיפות המזל.
מוזמנים היום ב 19:30.
ראה עוד > >
22/04/2025
חנוך דאום
היי חנוך בוקר טוב. לאביב שלי יש יום הולדת היום. אביב היתה תצפיתנית ונרצחה במוצב נחל עוז אשמח אם תפרסם את מה שכתבתי שהעם שלנו יכיר את הבת האהובה שלי:
יום הולדת לאביב. אביב בתנו האהובה נולדה בא' אייר תשס"ד, 22 באפריל 2004 במושב גילת שבצפון הנגב.
בת הזקונים שלנו, אחות לאביה, איתי, אופיר ואיתמר, דודה לאריאל הנסיכה והיום יש לה עוד אחיינית אורי אביב שמה. אביב הייתה נשמה גבוהה וטהורה, ילדה של אור, של אהבה ונחת. ילדה נעימה ומלאת קסם, מלאת נתינה, אכפתיות ורגישות יוצאת דופן לסובבים אותה.
כשהייתה בת חמש, ישבנו אחר הצוהריים לצייר ושאלתי אותה איזה צבע היא הכי אוהבת. אביב ענתה לי שהיא אוהבת את הצבע השחור. אני די נלחצתי ושאלתי אותה למה היא אוהבת דווקא את הצבע השחור, אביב ענתה לי: "כי אף אחד לא בוחר בו והוא נשאר לבד בקופסה". כזאת רגישה היא הייתה במשך כל חייה, כלפי מי שחלש, מי שקשה לו, מי שהוחרם על ידי ילדים בכיתה, כלפי סבא וסבתא ועוד.
אביב הייתה ילדה חרוצה ומוכשרת שעשתה הכול בחיוך, בשקט ובענווה. היא ניגנה בפסנתר, בגיטרה ובכינור והמוזיקה תפסה חלק נכבד מעולמה. היא אהבה שירה מגוונת ונהגה לבקש: "תקשיבו למלים!". תמיד עודדה את חברותיה. הן מספרות כי ידעה לחבק את הקושי ולהתמודד איתו בגבורה באמצעות מחשבה חיובית יוצאת דופן. ״הכול לטובה", כך נהגה לומר. האמירה שלה - "הכול חוויות בדיעבד וכל קושי מחזק אותי בסוף", הייתה דרך חיים עבורה. אביב הקפידה לא לדבר לשון הרע ונהגה לתרום מעשר ממשכורתה הצבאית, דבר שנודע במקרה שבוע לפני האסון. אביב שירתה כתצפיתנית במוצב נחל עוז וראתה בתפקידה שליחות עליונה. על אף גילה הצעיר הבינה את משמעות התפקיד ואת האחריות המוטלת על כתפיה ונהגה לומר ש"אם יקרה משהו לחייל אחד, זה יהיה על הראש שלי לכל החיים".
בשבת שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023 רעדו השמיים והארץ. אביב שהתה במוצב, בלב מתקפה נפשעת של מאות מחבלי חמאס. התופת בערה סביבה, אביב דיברה איתי ועם אביה, אחותה הגדולה ותיארה מה קורה: קולות נפץ, טילים, יריות וחיילים צורחים. בדיעבד, תמצית חייה התרכזה בהודעות ששלחה באותו בוקר בהן הרגיעה את החברות, שלחה הנחיות למשפחה לנעול הכול כי יש מחבלים גם בישראל, דאגה לחיילים, התנצלה שלא שמה לב ששבת ושהתקשרה כרגיל, שידרה אופטימית והייתה מלאת אמונה עד הרגע האחרון.
בהודעות האחרונות ביקשה תפילה:
"יהיה בסדר אימוש, בעזרת ה', תקראו תהילים".
דקות לאחר מכן פשטו המחבלים על המיגונית שבה שהתה, רצחו את אביב עם רבות מחברותיה וחטפו שבע תצפיתניות. אחת מאותן תצפיתניות אורי מגידיש חולצה במבצע צבאי, נועה מרציאנו נרצחה בשבי. חמש חברותיה קרינה, דניאלה , אגם, לירי ונעמה שבו למשפחותיהן ברוך השם.
חברותיה האהובות של אביב עורכות היום הפרשת חלה לכבוד יום הולדתה ולאורה של אביב.
**
הלב שלי איתך. איזו אבידה
ראה עוד > >
22/04/2025
קרינה ארייב
אביב שלי, כבר כמה ימים אני מנסה להתחיל לכתוב לך, בפעם הראשונה מאז שחזרתי, בהכחשה מוחלטת שאת לא פה, ופשוט לא מוצאת את המילים שיתארו מי את בשבילי ומה אני מרגישה.
קראנו אחת לשנייה ״מיי סול״ מאוד מהר, ישר כשהכרנו.
מאותו בוקר ארור אני חיה עם חצי נשמה - בלעדייך…
הרבה זמן לא יכולתי לדבר עלייך ועל מה שראיתי באותו היום וכשחזרתי הביתה מהשבי הכל צף. המציאות שאת לא פה מכה שוב ושוב.
לפני שנה, ביום הולדתך, עוד הייתי בעזה. הבטחתי לעצמי שאם אשרוד ואזכה לחזור, אציין לך יום הולדת עד סוף חיי כאילו את פה לידי וגדלה בעוד שנה. אבל אביב, את לנצח תישארי בת 19 ואני לנצח אשאר עם הזיכרון מהשיחה שלנו בחדר בשעה 06:30, שהפכה להיות השיחה האחרונה שלנו. אשאר עם מגע ידייך שעוטפות ומחבקות בין בום לבום ואשאר עם עיניים גדולות ודומעות שמשלימות עם המציאות שנחתה עלינו.
אני חושבת ״איזה עולם משוגע זה, כמו השיר שאהבת…״
אייביב שלי, היית ותהיי החברה הכי טובה שלי, הנשמה שלי והזכייה שלי! לספר ולדבר על מי שאת אני יכולה כל היום אבל ההבנה שאת כבר לא איתי 24/7 כמו שהיינו טרם חלחלה, החוויות איתך, בדיעבד הפכו לזיכרונות.
אני רוצה שתדעי ותזכרי כמה אני אוהבת אותך ושאת נמצאת איתי בכל רגע ביום, כשעצוב ודווקא יותר כששמח והלוואי הייתי יכולה להרים אלייך טלפון או להיכנס לווטסאפ להתכתב איתך שעות, להריץ צחוקים ומשפטים הזויים שרק אנחנו מבינות.
יש לי כל כך הרבה דברים לספר לך שאני כרגע פשוט לא מצליחה ונחנקת מדמעות ולא מאמינה. איפה את? בסגירה ארוכה, בטיול אחרי צבא? מתי תחזרי אלינו כבר - כלום לא אותו הדבר בלעדייך. איך מלהיות לצידי כל הזמן, את איתי, אבל על דגל או סוודר?
פשוט כל כך כואב לי, כואב לי עלייך. כואב לי על ההורים שלך, על האחים שלך ואחייניותיך הקטנות שכל כך אהבת. זה לא פייר, למה זה קרה?!
תשמרי על אהובייך ועליי כמו שרק את יודעת כי גם הסוף הזה הוא התחלה… נתראה בגלגול הבא 🤍🙏🏼🌗
ראה עוד > >
22/04/2025
אושרית שלי
התכנסתי עם עוד הרבה נשים יקרות לערב של הפרשת חלה קדושה, תפילה, נשיות מחבקת ואמונה –
אבל יותר מהכול, זהו ערב תאריך יום ההולדת ערב של זיכרון חם, אוהב וכואב, לעילוי נשמתה של אביב חג׳ג׳ הי״ד – גיבורה, תצפיתנית, ובת מושב אהובה.
אביב נפלה תוך כדי עשייה למען עם ישראל, בשירות מתוך שליחות עמוקה ואמונה גדולה.
בתוך כל הרגעים הקשים, בעודה בחמ"ל, אביב ביקשה מאמא שלה שתגיד תהילים, בקשה פשוטה, כל כך עוצמתית.
" יהיה בסדר אימוש תיקראו תהילים" – כך אמרה.
וזה מלווה אותנו עד היום, כאילו אמרה לנו: "תמשיכו להתפלל, תמשיכו להאמין, תמשיכו לחבק."
אז הערב, בין חלות לתפילות, בין דמעות לחיוכים, אנחנו עושות בדיוק את זה.
אנחנו מתפללות, מכבדות, ומעלות את נשמתה של אביב הי״ד באור ענק – אור של אהבה, אחווה וזיכרון שלא יכבה לעולם.
בין המשתתפות הערב נמצאות גם קארינה, שבחסדי שמיים חזרה מהשבי,
ומאיה, שהייתה איתה שם, בחמ"ל, וניצלה –
נוכחותן כאן היא עדות חיה לניסים, לגבורה, ולכוח של החיים לנצח את החושך.
אמא של נועה פרייס הי"ד
צילה סיבוני אמא של נאור סיבוני הי"ד
ובעומק הלב, אנו קוראות יחד את הפרק שאביב רצתה –
פרק שמאז הפך לתפילה שכולה שלה, שכולה שלנו:
תהילים פרק ק':
א מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהוָ֗ה כָּל-הָאָֽרֶץ: ב עִבְד֣וּ אֶת-יְהוָ֣ה בְּשִׂמְחָ֑ה בֹּ֥אוּ לְ֝פָנָ֗יו בִּרְנָנָֽה: ג דְּע֗וּ כִּֽי-יְהוָה֮ ה֤וּא אֱלֹ֫הִ֥ים הֽוּא-עָ֭שָׂנוּ (ולא) וְל֣וֹ אֲנַ֑חְנוּ עַ֝מּ֗וֹ וְצֹ֣אן מַרְעִיתֽוֹ: ד בֹּ֤אוּ שְׁעָרָ֨יו | בְּתוֹדָ֗ה חֲצֵרֹתָ֥יו בִּתְהִלָּ֑ה הֽוֹדוּ-ל֝֗וֹ בָּרְכ֥וּ שְׁמֽוֹ: ה כִּי-ט֣וֹב יְ֭הוָֹה לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֑וֹ וְעַד-דֹּ֥ר וָ֝דֹ֗ר אֱמוּנָתֽוֹ:
תודה לחברותיה היקרות על ערב מרגש
למשפחת חג'ג' להורים מירה חג'ג' פיני והילדים
לרבנית אבישג עבאדה
יהודית מזוז חג'ג
ולכל מי שלקחה חלק בערב הזה
בתפילה ובאהבה, נאחד את הלבבות- למען נשמתה של אביב היקרה למען חיילי צהל הגיבורים למען החטופים
שאלוקים ירפא את ליבכם
ראה עוד > >
22/04/2025
הלן חג'ג
הנשמה שלנו חגגה יומולדת היום
איפה שהוא שם בגן עדן
גן עדן של חיילים, חיילות וילדים ג׳ינג׳ים…
הפרשת חלה לאורה של אביב חג׳ג׳
הנשמה שלנו
שנרצחה בגיל 19.5 בשביעי לאוקטובר
תצפיתנית גאה במוצב נחל עוז
שאמרה ״אם יפגע אפילו חייל אחד- זה יהיה על הראש שלי!״ כמה מחויבות ורצינות היתה לה לתפקיד! הבינה אותו יותר מהאנשים שהציבו אותה שם… זה בטוח.
זכיתי לחבק היום את קרינה, חברתה הטובה ביותר ששוחררה מהשבי בשעה טובה ואת מאיה, שהצליחה לברוח מהחלון של החמ״ל
שתי נשים- ילדות, אמיצות, גיבורות, חזקות ושבריריות… אם יש שילוב כזה- אז ככה זה נראה…
אין מילים שיוכלו לתאר את הערב העצוב, מרגש, מאחד שהיינו בו היום.. אז פשוט בואו קחו חלק מצפיה בסרטונים שתיעדתי עבורכם💔
תודה לחברות המדהימות של אביב שתכננו והרימו את האירוע הזה עד הפרט הכי קטן! אתן פשוט השראה🩷
ואם אתם רוצים ללמוד עוד על אביב, בואו לעמוד האינסטגרם שלה remember aviv Hajaj , כי היא באמת היתה משהו מיוחד…
מירה חג'ג' #אביבחגג #vivi
ראה עוד > >
24/04/2025
מירה חג'ג האמא
גלגול הקודם זה היה אמור להיות פוסט תודה:
״חן חן על השתתפותכם בשמחתנו״ בתוספת רשימת תודות לכל מי שעזר להרים את הערב העוצמתי הזה, את יום ההולדת שלך אהובה שלי.
אבל הכל מורכב וגועש, הלב בוער וסוער, המחשבות לא פוסקות ואני לא מצליחה לסדר את הראש.
איך בעצם חוגגים 21 למישהי שהיא רק בת 19.5?
שאלה מתמטית מורכבת לפסיכומטרי.
או כמו שכתבה לי אגם בת הדוד שלך: ״איך אמור להיות לאביב שגדולה ממני בחצי שנה יום הולדת 21 ואני כבר יותר גדולה ממנה,״ ובדיוק ביום ההולדת שלך אגם השתחררה מהצבא והיא לא מבינה איך את לא סיימת שירות אפילו שהתגייסת הרבה לפניה. וזה שבר לה את הלב והנשמה והיא לא הפסיקה לבכות.
ביום השחרור שלה.
איך בעצם מציינים 21 שנה למישהי שבכל יום מקבלים פרט חדש על כל מה שעברת אהובה שלי באותו בוקר נורא ואיום והלב דואב ומסרב להאמין.
ובדיוק יומיים לפני יום ההולדת שלך ביקר אותנו מפקד בכיר מהצבא ובלב מיוסר, עיניים טרוטות ודומעות ביקש מאיתנו סליחה. הסליחה הכי כואבת ששמענו עד כה.
אבל החברות האהובות שלך זיו, שוהם, ניצן, אגם, תאיר יחד עם רזי בת הדוד שלך הכואבת כל כך וקרינה היקרה חשבו יחד איתנו על ערב שיתאים לך ותיכננו ערב הפרשת חלה.
והן ישבו ותכננו הכל לפרטי פרטים, מי על הגרפיקה, מי על העיצוב, הקניות, התוכן, הצילום, הכיבוד, על קוד לבוש- לבן כמובן.
ויום לפני ברגע שהבנו שיהיו הרבה יותר נשים מצאתי את עצמי משלימה קניות עם הנחיות מדוייקות של היקרות כדי שהכל יהיה תואם ומדוייק למה שהן תיכננו ורכשו.
ועולה לרכב עם השקיות ומתפרקת בבכי על ההגה, כל זה ליום הולדת שלא תהיי בה אהובה שלי.
ובשלישי הן הגיעו מהצהריים התמקמו בפטיו ובחצר האחורית ועמלו כמו דבורים בכוורת. לכל אחת היה תפקיד. כבר הייתה להם בראש תכנית העמדה: עמדת צילום עם המשפטים של אביב, עמדה לספרי התהילים, שולחנות לבופה עם נרות בצבעי פסטל ופרחים תואמים, עמדה מדהימה להפרשת חלה ועליה סידורי פרחים שהן שזרו במקום בדיוק ושלמות, ממש מלאכת מחשבת.
ועיטרו את הכסאות בזרי בלונים לבנים ובכתר שלך אהובה שלי, בלונים ששלח באהבה אין קץ יניב היקר.
והן מתקתקות ענינים וכואבות ודומעות כשהן מסתכלות על נדנדת העץ ונזכרות בשעות הרבות שביליתן עליה יחד אבל יש להן פרוייקט ומטרה והן מרגישות שאת כל הזמן איתן מכוונת ומדייקת שהכל ייצא מושלם.
ואני-אני יוצאת ונכנסת ולא קולטת מה הולך פה ומה יהיה פה עוד מעט.
ופרפר לבן חג לו בגינה כל אותו יום.
ואני באמת לא יכולה להכיל מה יהיה פה עוד מעט.
והיה משהו שאין מילים מדוייקות לתאר את עוצמתו.
היתה אחותך האהובה שכואבת כל כך.
היתה קרינה האהובה שחזרה מהשבי, ומאיה היקרה שניצלה מהחמ״ל הבוער, ובנות מהסבב השני שהיו בבית באותה שבת, ובנות שהיו איתך בטירונות והיו אמהות שאיבדו את היקר להן כמוני, והיה שיר כואב שדניאלה האהובה כתבה עלייך בשבי.
אפילו בעודי כותבת זה לא נשמע לי הגיוני, ממש סרט בלהות.
והגיעו המון נשים יקרות לבושות בלבן , נרגשות, כואבות, מחבקות שבאו מצויידות בעוגות לתפילה אחת גדולה.
ואיש יקר דורון שנוהג להכין מהמתכונים של אביב. הוא הכין פחזניות מקצועיות, מדוייקות וטעימות.
היית עפה על האומנות הזאת.
והיתה עוגת יום הולדת אחת שהכינה חן היקרה-זו לא עוגה זה דרך חיים. עוגת שלמות לבנה בעיטורים שאת כל כך אוהבת ועליה הכיתוב: ״יהי שלום בחילך שלווה בארמונותייך״. עד עכשו לא העזנו לגעת בה.
וגיסתי האהובה יהודית שתמיד שם בכל דבר ובכל מקום. שמספיק רק המבט בינינו והיא מבינה ומזיזה הרים.
והיתה אבישג היקרה שרקמה את ההפרשת חלה המיוחדת כל כך , ממש רקמה.
את הכאב עם התקוה
את החוסר עם האור
את הקודש עם החול
וכל אחת התחברה מהמקום המיוחד שלה, בדרך שלה.
בדיוק בדיוק בדרך של אביב. בדרך שלך אהובה שלי.
מי ייתן ובזכות הערב המאחד הזה, בזכות העוצמות של תפילת נשים, בזכות הפרשת החלה לאורך ילדה שלי, נפעל כולנו באחדות כזאת למען עם ישראל, למען חיילי צה״ל ולשובם של כל החטופים למשפחותיהם.
אמן🙏
ראה עוד > >
25/04/2024
אסנת בדש
סגירת מעגל של זיכרון
כל פעם שביקרתי במכון וינגייט מכון וינגייט - המכון הלאומי למצוינות בספורט עמדתי מול מדבקות ההנצחה והרגשתי שמשהו חסר. שני חיילים מהיישוב שלי, הגיבורים שנפלו, לא היו שם.
היום חזרתי – עם שתי מדבקות ביד ועם לב מלא. הדבקתי אותן במקום ההנצחה, והשלמתי את התמונה. בזמן ההדבקה עברו אנשים, עצרו, התרגשו. שאלו, חלקם הכירו את החיילים, חלקם שמעו עליהם דרך חיילים ששירתו איתם אבל כולם
הרגישו כי הזיכרון הוא דרך הפנים והסיפורים. תודה🙏 איתמר חגג Tomer Zafriri Dor Siboni
היוש וערב טוב, זאת עומר💫♥️
הבטחתי שאשלח קישור (:
אז מזמינה אתכם להקשיב מחר בשעה 12:00 בצהריים לשידור שלי ברדיו, ממכללת ספיר(:
זו תהיה שעה שלמה שמוקדשת ל16 התצפיתניות ו2 הסמבציות שלצערי כבר לא איתנו.
אני אספר על כל אחת, ואשים שיר שאהבה.
השידור הזה הוא הדבר הכי חשוב ומשמעותי שאי פעם יצא לי לעשות ברדיו ואני מאוד מאוד מתרגשת שיש לי את הזכות להיות קול ולספר על הגיבורות המדהימות האלה.
תודה ענקית על שיתוף הפעולה, מחכה לפגוש אתכם ולחבק
אתם מוזמנים להעביר ולהפיץ למי שרלוונטי♥️
שלום מירה, שמי מישל מערוץ ניקלודיאון.
בהמשך לשיחותינו עבור פרויקט יום הזיכרון, בשם “שעה לזכרו”, במסגרתו אנו מקדישים זמן מסך להנצחת חללי צה”ל ונפגעי פעולות האיבה.
השידורים ישודרו בערוצי MTV ו-Tennick, במועדים הבאים:
לזכרה של אביב חג׳ג׳-
• MTV
יום רביעי בשעה 08:30
(HOT - ערוץ 189 / YES - ערוץ 204)
• Tennick
יום שלישי בשעה 03:00
יום רביעי בשעה 19:00
(HOT - ערוץ 81 / YES - ערוץ 94)
אנחנו מחבקים אתכם בימים אלו ומקווים שהפרויקט יהווה זיכרון נעים עבורכם
אם יש משהו שתרצי לשאול או להוסיף אני כאן בשבילך
בברכה,
מישל
ראה עוד > >
https://www.710360.kan.org.il/nahal-oz
מוזיאון כאן 7.10.360 הופך לאתר הנצחה כולל ומקיף לאירועי 7 באוקטובר. החל מיום הזיכרון הקרוב, האתר יכלול עמודי הנצחה לכלל הנופלים במתקפת חמאס.
ראה עוד > >
ארגנו אצלנו בענף ״עוגיות לזכרם״ ואחת החיילות מהמדור שלי הכינה את העוגיות של אביב
סגירת מעגל של זיכרון
כל פעם שביקרתי במכון וינגייט מכון וינגייט - המכון הלאומי למצוינות בספורט עמדתי מול מדבקות ההנצחה והרגשתי שמשהו חסר. שני חיילים מהיישוב שלי, הגיבורים שנפלו, לא היו שם.
היום חזרתי – עם שתי מדבקות ביד ועם לב מלא. הדבקתי אותן במקום ההנצחה, והשלמתי את התמונה. בזמן ההדבקה עברו אנשים, עצרו, התרגשו. שאלו, חלקם הכירו את החיילים, חלקם שמעו עליהם דרך חיילים ששירתו איתם אבל כולם
הרגישו כי הזיכרון הוא דרך הפנים והסיפורים. תודה
ראה עוד > >
27/04/2025
הגר כתריאל
פתיחת שבוע הזיכרון והגבורה,
בערב שכולו האחיות שלי, גיבורות ישראל
תצפיתניות נחל עוז.
תלוו אותי היום מלאכיות שלי,
מקווה שהכל יהיה ראוי כמו שמגיע לכן🦋
ראה עוד > >
27/04/2025
מירה חג'ג האמא
אהובה שלי
אחרי שנפגשתי עם קרינה
והיום עם דניאלה
מבינה איזה קשר היה ביניכן.
בין אחת לשניה
ובין שלושתכן.
שיחות נפש
בדיחות שהן רק שלכן
מבטים שרק אתן מבינות
שפה ייחודית שלכן
מוסיקה
מלא מוסיקה
שעות על שעות של משמרות משותפות
הרבה הרבה חלומות, גם מסוייטים וגם חלומות לעתיד.
והרבה הרבה כאב שלא ניתן לתיאור ונראה כמו חלום בלהות, וגם עכשו שנה וחצי אחרי אי אפשר להאמין שזה מה שעברתן ומה שעברנו.
כולן.
כולם.
הייתן שלישיה שכזאת.
וגם כשאת אינך הן מדברות ואת ממש כאילו פה , איתנו, חלק מהשיחה.
״והחוט המשולש לא במהרה ינתק".
סליחה אהובות שלי
סליחה
מכולכן💔
ראה עוד > >
29/04/2025
מירה חג'ג האמא
א׳ באייר
יום הולדת העברי שלך אביב אהובה שלי.
זוכרת כל רגע מאותו יום.
נסיכה הגיעה לעולם.
והשנה א׳ באייר יוצא בסמיכות מצמררת ליום הזיכרון.
נסיכה עזבה את העולם.
יום הולדת וערב יום זיכרון.
ודוקא ביום המורכב והקשה הזה מבקשת תפילה יותר מתמיד. מכל מי שיכול.
מבקשת להזכיר את הצוואה של אביב, ההודעה האחרונה שלה בשבת שמחת תורה, בשעה 07:38 בבוקר כאשר היא נמצאת במיגונית יחד עם חברותיה, בלב ליבה של התופת:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
לא דימיינתי שזו ההודעה האחרונה שלך ילדה יקרה שלי.
אף אחד לא דימיין.
את דימיינת?
מה חשבת?
מה הרגשת?
מה עבר לך בראש שהרגעת אותי?
דקות לאחר מכן התחולל טבח נוראי. אין מילה טובה אחרת.
טבח.
תעצרו רגע, תקראו תהילים לכבוד יום ההולדת ולכבוד יום הזיכרון. למען אביב וכל היקרים והיקרות שנמצאים עימה.
לשלום חיילי צה״ל,
לאחדות ושלום בינינו
ולשובם של כל החטופים בריאים ושלמים למשפחותיהם ולליבנו.
יום הולדת💔
ראה עוד > >
29/04/2025
מירב שקד
זכיתי לרקום לזכרך אביבוש סימניה ולצרף לספר "רוקמותהילים"
שיהיה זכרך ברוך נסיכת על
אהובה, טהורה ויפה לעד.
<<<<<<<<
מירה חג'ג' אמא של אביב כותבת:
א׳ באייר
יום הולדת העברי שלך אביב אהובה שלי.
זוכרת כל רגע מאותו יום.
נסיכה הגיעה לעולם.
והשנה א׳ באייר יוצא בסמיכות מצמררת ליום הזיכרון.
נסיכה עזבה את העולם.
יום הולדת וערב יום זיכרון.
.
.
.
הודעה אחרונה שלה בשבת שמחת תורה, בשעה 07:38 בבוקר כאשר היא נמצאת במיגונית יחד עם חברותיה, בלב ליבה של התופת:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
לא דימיינתי שזו ההודעה האחרונה שלך ילדה יקרה שלי.
אף אחד לא דימיין.
את דימיינת?
מה חשבת?
מה הרגשת?
מה עבר לך בראש שהרגעת אותי?
דקות לאחר מכן התחולל טבח נוראי. אין מילה טובה אחרת.
טבח.
תעצרו רגע, תקראו תהילים לכבוד יום ההולדת ולכבוד יום הזיכרון. למען אביב וכל היקרים והיקרות שנמצאים עימה.
לשלום חיילי צה״ל,
לאחדות ושלום בינינו
ולשובם של כל החטופים בריאים ושלמים למשפחותיהם ולליבנו.
יום הולדת💔.
>>>>>>
הכאב גדול ואין מילים
ראה עוד > >
29/04/2025
רינה תורג'מן
תהילים יחד - כולנו ממשיכות את דרכה של אביב -א׳ אייר יום הולדתה-תפילה לעילוי נשמתה של אביב הגיבורה הי״ד
מחבקות את מירה היקרה ומשפחת חג׳ג
מועצת תלמידות 💔🇮🇱 https://new.tehilimyahad.com/mr.jsp?r=Uh9INKnvXt6
ראה עוד > >
29/04/2025
נעמה קציר
כבר כמה ימים שהאוויר כאן הוא אוויר של יום הזיכרון. כבד. לא לגמרי אפשר לנשום אותו רגיל. זה מרגיש שכל העצב והכאב והאובדן וההלם מתנקזים. וכל יתר הדברים שקורים כאן; תצהירים, השיח הרעיל- מרגישים כמו מוזיקת רקע, מהזן שכבר אי אפשר לשמוע, הכל צורם ומחדד את הכאב. והמלחמה עוד נמשכת, חיילים נהרגים, חטופים עדיין בשבי וכאב אחד גדול על יותר מ1800 נרצחים והרוגים שמכלה את כולנו מבפנים.
בשבוע שעבר הייתי בהפרשת חלה לציון יום הולדתה ה-21 של התצפיתנית אביב חג'ג' שנפלה במוצב נחל עוז ותישאר בת 19 וחצי לתמיד. ומירה, אמא שלה, הגיבורה ואצילת הנפש, הקריאה את התפילה: "יהי רצון מלפניך ריבונו של עולם, שתרחם על כל איש ואישה, קטן או גדול, יחיד או רבים מעמך ישראל, אשר הם שרויים בצער...." ואז היא נעצרה. ראיתי כמה קשה לה. עברו כמה שניות של שקט מוחלט. אבל היא אספה איכשהו את כל כוחות הנפש שנשארו בה ובקול שבור וחנוק, היא המשיכה: "אנא ה' תצילם מצרתם...."
ומי שמכיר אותי יודע שאני פחות בעניין של תפילות או הפרשות חלה. אבל אני לוקחת את התפילה של מירה איתי והקול שלה מהדהד בי כי אני חייבת להאמין בזה שתפילה של אמא, שעקרו את הלב שלה מהמקום, שמתפללת ככה, חייבת להיענות. ואני בדרכי, מתפללת איתה. עליה. על כולם.
בתמונות: התצפיתנית אביב חג'ג' ואמא שלה מירה חג'ג' מתפללת.
ראה עוד > >
29/04/2025
הלן חג'ג
״הלן קחי מדבקה״
״אני כבר לא צריכה מדבקה מאמי… אני זוכרת.״
כבר כמעט שנתיים שאני זוכרת…
כל יום
כל בוקר
צהריים
ערב
לפני השינה
בחלומות
אני זוכרת
איך אני יכולה לשכוח?!
פתאום אני מבינה את כל האימרות האלה ששמעתי בעבר, שיום הזיכרון מיועד לאנשים שלא איבדו אף אחד במלחמות
יום הזיכרון מיועד לתת למשפחות את הבמה הלגיטימית לכאורה לשתף, לבכות… לתת מקום לגעגוע קולקטיבי
מקום אולי להכיר להם תודה על ההקרבה שלהם
אבל אנחנו זוכרים
אנחנו לא ממש קולטים את האובדן וחיים אותו יום יום…
אני חושבת שאנחנו חיים את הכאב הזה חודר ושורף במיוחד בשמחות
באירועים משפחתיים
בחגים
במפגשים
החלל ניכר גם כשעושים מאמץ לשמוח
ואני
אני לא מצליחה לקיים את הבטחה אחת מבין ההבטחות שהבטחתי על הקבר שלך
הבטחה אחת
״להרים כוסית לזיכרך בכל מפגש משפחתי״
אני עוד לא מצליחה
אני מפחדת להתחיל לבכות ו״להרוס״ את השמחה
אפילו שכולם מסביבי מרגישים וחושבים את אותו הדבר…
אביב שלנו
אין מילים בעולם הגשמי שיכולות לתאר את השבר הגדול במשפחה שלנו
בחיים לא ראיתי את הדודים שלי בוכים, המכובדים, הרציניים כלכך, גם כשסבא וסבתא הלכו לעולמם, לא היה כאב כלכך חד ומפלח
כי זה לא טבעי,
לא טבעי לקבור בת
לא טבעי לקבור אחיינית
לא טבעי להיפרד מילדה בת 19.5 שרק התחילה את החיים…
מתפללת שמה שאומרים זה נכון ובאמת ״נתראה בגלגול הבא״
אוהבת אותך כלכך
הלן 💔
יום הזיכרון 2025
הבטן מתהפכת, הרגשות עולים וצפים.
שנה וחצי של דאגות, חרדות והרבה חשבון נפש.
איתמר והבנים שראו מראות קשים, איבדו חברים ומפקדים ועדיין אין צפי לסיום.
כמו בכל שנה אני בוחרת להנציח חיילים במיזם מדהים שנקרא -
מתכון עם זיכרון
והפעם עלה בי הצורך להנציח חיילות.
עוגיות אמסטרדם לזכרה של אביב מרגלית חג'ג' - אשר שירתה כתצפיתנית בנחל עוז ונפלה בעת מילוי תפקידה ב- 7/10/23.
איתמר אחיה של אביב ז"ל חבר של בני אייל .
משפחת חג'ג' היקרה חיבוק ענק.
ועוגיות מגולגלות נוטלה וקינדר לזכרה של אגם נעים אשר שירתה כפרמדיקית בגדוד 52 עוצבת עקבות הברזל (401) ונפלה ב- 17/9/24
הגדוד בו ליאור בני משרת ונמצא לאורך כל המלחמה. ליאור הכיר את אגם ז"ל.
אני מאחלת לימים טובים יותר, להחזרת כל החטופים ולהחלמה מהירה של כל הפצועים בגוף ובנפש.
ראה עוד > >
29/04/2025
הלן חג'ג
טקס יום הזיכרון במושב גילת
פעם אלה היו שמות של אנשים רחוקים
ששמעתי עליהם סיפורים
בשנתיים האחרונות אני מכירה
את השמות
את הפנים
את האנשים
כמה צער
כמה כאב
ומירה שלנו- אני מעריצה אותך באמת
את האישה הכי שברירית והכי חזקה שהכרתי מימיי
את השראה בשבילי
טקס מרגש ומכובד! כל הכבוד למארגנים!
ראה עוד > >
29/04/2025
אושרית שלי
בערב טעון כל כך, שבו הלב מהדהד את קולם של הנופלים,
אנחנו עוצרים, זוכרים, ומרכינים ראש בכבוד ובאהבה.
תודה גדולה ל אוסנת שופן שלקחה על עצמה את הארגון וההובלה ברגישות שאִפשרו לנו להיות יחד – לזכור, לכאוב, ולהתחזק.
תודה למעצב המוכשר אליהו ישי על עיצוב
לחבריי בוועד לקריינים ולאלה שריגשו אותנו בשירתם
לצלמים היקרים Gilat Badiri Rahamim Penker
לכל מי שטרח, חשב, הכין, תמך ועמל כדי שזיכרונם של היקרים יונצח בכבוד ובאור.
חיבוק עמוק למשפחות השכולות –
הלוואי שתמצאו בלבכם מקום לנחמה, ושנמשיך כולנו לשאת את זכר האהובים שלכם בגאווה ובאהבה.
יהי זכרם ברוך.
ראה עוד > >
30/04/2025
מירה חג'ג האמא
לא זמן מתאים לפוסטים.
אבל חייבת לכתוב.
מתרגשת ממש.
וזה לא אופייני לי בכלל בימים המטלטלים האלו שמלאים בעייפות, בכאב, בבכי לא נשלט, בהרבה עשייה, במלא שאלות ותהיות וגם בהתרגשויות מסוג אחר-סערת רגשות בעיקר.
אחרי הטקס המרגש, הכואב והעוצמתי במושב יושבת עם אנשים בבית ומקבלת שיחת טלפון מאוחר בלילה משליח שמבקש למסור לנו משהו.
נשמע חשוד.
ערב יום הזיכרון, מאוחר בלילה?
משהו התבלבל פה.
והוא אומר שמביא פרחים, משהו
שקשור לתצפיתניות.
ליתר ביטחון מבקשת שישאיר ליד הדלת בחוץ.
לא סומכת.
ומוצאת שם זר פרחים יפהפה,
ומכתב טמון במסגרת עץ מרשימה.
לוקח לי כמה שניות לקלוט מי חתום על המכתב:
קרינה, דניאלה, נעמה, לירי ונעמה.
צמרמורת.
וכך הן כותבות:
״למשפחות האהובות שלנו,
ביום הנורא ההוא- היינו כולנו שם.
אותה עמדה, אותה שליחות, אותה הקרבה.
אותן עיניים שמגנות על מדינה שלמה.
חלק מאיתנו לא חזרו.
חלק מאיתנו נחטפו.
חלק שרדו.
אבל כולנו-תמיד נהיה מחוברות, במסע של אחוה, כאב וגבורה, מסע שלעולם לא ייגמר.
עכשו, כשחזרנו-אנחנו כאן. איתכם.
הלב לא שלם. ולעולם לא יהיה.
אבל הוא פועם באהבה, בזיכרון, ובעוצמה של אחיות שנשארו מחוברות בנשמה-לתמיד.
זכינו להחזיק שוב את הידיים של האימהות, האחיות, החברות.
ובכל מבט-חיפשנו את החברות שלנו. אתכן.
אנחנו כאן כדי לומר לכן:
לא שכחנו ולא נשכח. לעולם!
האהבה בינינו לא נכבתה באש.
הרוח שלנו לא נשברה ברגעים הכי קשים.
והחיבור בינינו חזק מהחושך, חזק מהשבי, חזק מהאובדן.
בזכותן-ובזכותכן המשפחות-אנינו ממשיכות ללכת, להאמין, להיות חזקים.
בשם הילדות הטהורות שלכן, האחיות שלנו, הגיבורות של כולנו.
ובשם תקוה שמאירה-גם מתוך השבר הגדול.
ביום הזיכרון הזה-כולנו עומדות דום עם הזיכרון שלכן.
וביום העצמאות-נניף את הדגל בגאוה ובכאב,
כי החרות שלנו נכתבה בדמעה שלכן.
לזכר הגבורה
למען התקוה.
באהבה אינסופית
קרינה, דניאלה, נעמה, לירי ואגם.״
איזה בנות💔
אתן מדהימות. איזה עוצמות. איזה רוח.
בתוך הזיכרונות, הארועים המסוייטים, הטלטלה, הקשיים, הייסורים הפיסיים והנפשיים שאתן עוברות פיניתן בלב הכואב שלכן מקום ענק ללב הכואב שלנו.
אוהבת אתכן כל כך ומתפללת עבורכן לרפואת הנפש והגוף, לשיקום, לשמחה, לאור ורק לדברים טובים.
ראה עוד > >
30/04/2025
נטלי חג'ג
אביב. ויוי שלנו.
אתמול נסעתי לטקס יום הזיכרון במושב גילת וקמיל בת ה-4 הצטרפה אליי - נרגשת - הולכים לפגוש את אביב.
ישבנו בשורה 3... כמעט רואים את הבמה במלואה.
הטקס התחיל.. מצעד החיילים..
ועלתה נערה לשיר.
ברקע מילות השיר:
"אני אהבתי אותך עד השמיים,
אבל אתה ברחת לי לכוכבים"
קמיל לחשה לי - נו אמא, איפה אביב.
אני לא רואה אותה. אמא אמא.
ואני עניתי חנוקה מדמעות לחשתי לה:
קמיל - תסתכלי למעלה, לכוכבים. אביב שם מביטה בנו. אנחנו לא רואים אותה. אבל היא איתנו.
והיא הסתכלה עליי במבט חצי מבין חצי תוהה.
ואני נשארתי חנוקה. איך מסבירים את זה לילדה.
ואביב - ויוי שלנו. בליבנו ובכוכבים.
עוצמים את העיניים ומדמיינים - צנועה, חיוך עם גומות וטוב לב.
ראה עוד > >
30/04/2025
הלן חג'ג
טקס יום הזיכרון בחלקה הצבאית
מירה עולה וקוראת מכתב שכתבה אביב לעצמה ב17/11/22
אחרי שסיימה את הטירונות והתחילה את הקורס, והמשיכה אותו במשך תקופה, כל כמה זמן כתבה עוד…
תשמעו, תקראו איזו ילדה מיוחדת… כמה יש ללמוד ממנה…
אביב שלנו תשמרי עלינו מלמעלה
הדמיון שלך צועקת ״שמע ישראל״ הצעקה האחרונה שלך, צעקה- את? את לא צועקת אף פעם…
ודווקא שמע ישראל… צדיקה טהורה שלנו
רק את יכולה לסנגר עלינו שם למעלה…
אחרי הטקס הגעתי לבית של המשפחה, לארגן ולסדר
ואז שאלתי את גיסתה אם הם באים מחר לעצמאות אצל אבא שלי?
ופתאום קלטתי שזה בכלל היום
איזה הזיה?!
אמאלה פתאום ההבנה מה זה המעבר החד הזה בין יום הזיכרון ליום העצמאות
איזה מדינה יש לנו
לנצח עם ישראל נידון להיות נרדף
אנחנו חייבים להמשיך לשמור על המדינה שלנו, חזקה ועדיף מאוחדת
ראה עוד > >
30/04/2025
נטלי חג'ג
טקס יום הזיכרון בחלקה הצבאית
מירה הדודה היקרה שלי אמא של אביב עולה וקוראת מכתב שכתבה אביב לעצמה ב17/11/22 פלא של ילדה צנועה ובוגרת
חברות של אביב שחזרו מהשבי שיתפו שברגעייך האחרונים צעקת ״שמע ישראל״ 💔
ראה עוד > >
30/04/2025
חדשות 13
שורדת השבי קרינה ארייב על חברתה אביב חג׳ג׳, תצפיתנית שנפלה ב-7 באוקטובר במוצב נחל עוז: ״לפני שנה, ביום הולדתך, עוד הייתי בעזה. הבטחתי לעצמי שאם אשרוד ואזכה לחזור, אציין לך יום הולדת עד סוף חיי כאילו את פה לידי וגדלה בעוד שנה. אבל אביב, את לנצח תישארי בת 19 ואני לנצח אשאר עם הזיכרון מהשיחה שלנו בחדר בשעה 06:30, שהפכה להיות השיחה האחרונה שלנו. יש לי כל כך הרבה דברים לספר לך שאני כרגע פשוט לא מצליחה ונחנקת מדמעות ולא מאמינה. איפה את? בסגירה ארוכה, בטיול אחרי צבא? מתי תחזרי אלינו כבר? כלום לא אותו הדבר בלעדייך״
ראה עוד > >
02/05/2025
אושרית שלי
צועדים לזיכרם התשפ"ה 2025
דברי סיכום
ביום רביעי, נאלצנו לדחות את הצעדה שאנו מקיימים כבר 8 שנים בעקבות אזהרת מזג האוויר – אך לא ויתרנו.
בחרנו לקיים את הצעדה היום יום שישי, צעדנו כ 300 איש למרות הקושי ומתוך תחושת שליחות, אחריות כבוד והתעקשות לזכור – גם כשלא נוח, גם כשלא פשוט.
תודה עמוקה למשפחות השכולות שליוו אותנו – נוכחותכן מילאה את הצעדה במשמעות, כאב, גאווה ואור. העניקה עומק, ונוכחות אמיצה של זיכרון.
מקווה שהרגשתם לו במעט את החום והאהבה של המשתתפים
תודה לתושבי המושב על החיבוק, ההשתתפות האהבה וההירתמות, שהפכו את הרגעים האלו למרגשים כל כך.
ותודה לחבריי בוועד – על ההתמסרות, ועל העשייה שאי אפשר לקחת כמובן מאליה.
תודה לנאור טויטו מפקד בסיס הפעלה ממג"ב מרחבים ולבעלי עמוס שלי על הליווי
תודה ל Eden Ishay חוות המחוג
ל ענבל צבי
ל Gilat Badiri Rahamim Penker על הצילומים
**יחד צעדנו – ונמשיך לצעוד.
לזכרם. למענם. ולמען כולנו.**
יהי זכרם ברוך.
חתמנו בשירת התקווה
ראה עוד > >
05/05/2025
מירה חג'ג האמא
חוץ מכדורגל.
מנסה לייצב את הספינה הזאת שעברה בשבועיים האחרונים טלטלות בלב ים סוער.
מנסה להבין כל הזמן איך נמצאים בצונאמי הזה ומצליחים לתפקד, ואיך בכלל מתפקדים תוך כדי מועקה תמידית שאת אינך ממושי יפה שלי.
איך משלבים בין קודש לחול.
אבל נצרב לי רגע קשה שלא עוזב אותי.
הרגע הזה בטקס, בערב יום הזיכרון, שהמנחה קוראת לנציג משפחת חג׳ג׳ להדליק את האבוקה ואבא שלך, אהובה שלי, לא קולט שהוא זה שצריך לקום.
ולא בגלל שהוא לא שמע, או בחר לא לשמוע-סעיף שהיינו מתבדחים עליו פעם.
הוא פשוט לא קלט.
כי מה קשור.
או כמו שהוא אומר ״איך אני קשור לסיפור הזה״.
שום דבר לא מכין אבא להדליק אבוקה בשביל הבת שלו בטקס יום הזיכרון. שום דבר לא מכין אבא לסרט כזה, שהילדה הקטנה שלו, זאת שתמיד פירגנה לו על כל דבר קטן או גדול. זאת שהאדירה את זה שאבא תמיד עונה לה לטלפון, גם אם הוא באמצע פגישה חשובה.
והיתה מוסיפה בקריצה: ״גם אמא עונה אבל שואלת אם אפשר לחזור אלייך יותר מאוחר״.
שום דבר לא מכין שאין אותך.
25 דקות מהבית.
גיהינום.
ואבא בכלל, בחיים, מתפקד בקטע של פרוייקטים, עם התחלה, אמצע וסוף. זה מה שהוא מכיר הכי טוב, וככה הוא מתמודד.
בדרך כלל זה עבד לו.
ועכשו הוא בסרט שלא נגמר.
אז הוא רואה הרבה כדורגל, הרבה הרבה יותר מפעם, גם איתמר.
שם יש התחלה, אמצע וסוף.
(סוף סוף הבנתי את זה)
ואם יש גול, הוא ממש צועק, מרגישה חיים.
ונזכרת איך היית שומעת את אבא צועק בפתאומיות ״ישששש״, היית נבהלת לרגע ואז מבינה שהיה גול והיית צוחקת מהדרמטיות.
ובדיוק עכשו גול ושמעתי את ה״ישששש״ הדרמטי וחיכיתי לצחוק שלך.
כל כך מתגעגעת לצחוק הזה שלך, לשמוע אותך.
מה קשור שאין אותך.
ראה עוד > >
09/05/2025
בית ספר כפיר
מתכון עם זיכרון 🩵
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, הכירו כל כיתות בית הספר את אביב חג'ג' ז"ל, ששירתה כתצפיתנית במוצב נחל עוז ונפלה ב-7.10.23.
קראנו על דמותה וקיימנו שיח רגשי וחברתי מותאם גיל, שוחחנו על רגישותה כלפי האחר.ת, על ערך הבית ספר כפירנתינה שהנחה אותה, על האופטימיות ששידרה ועל כוח הרצון שלה להצליח באתגרים שהציבה לעצמה.
בדף העמותה של "מתכון עם זיכרון", פורסמו העוגיות שאותן אהבה לאפות, ולנו ידוע מהמשפחה שלה, שאביב אהבה לאכול בבית פתיתים.
כהוקרה לזכרה, קהילת כפיר אפתה עוגיות אמסטרדם והכינה ארוחות פתיתים משפחתיות.
תודה לכול מי שלקחו חלק ביוזמה הערכית והחשובה הזו. למחנכות על העשייה החינוכית בכיתות ולמשפחות על שיתוף הפעולה, הרצון הטוב והאיכפתיות.
בתקווה לימים שקטים ולבשורות טובות 🙏🏾
ליאת סעת, הרכזת החברתית.
ראה עוד > >
09/05/2025
מירה חג'ג האמא
תודה רבה גדולה
לקהילת בית הספר כפיר בתל אביב
למחנכות, לילדים המקסימים ולמשפחות היקרות.
תודה על יוזמה ערכית וחשובה ללמוד על ערכיה ודרכה של אביב, על אפיית העוגיות שאהבה,
והכנת ארוחות משפחתיות משולבות פתיתים.
הדברים הפשוטים שיוצרים את הביחד שהוא כל כך חשוב, שהיה כל כך חשוב לאביב.
תודה רבה❤️🙏
ראה עוד > >
12/05/2025
יואב
לזכרה החי, המלא ברוח חיים ונעורים אביבית, בענווה שאנו חסרים, במשב רוח שפותח דלתות נעולות, של אביב חג'ג'
באביב, אני אזרע זרעים חדשים לכבודך
וכשיתחלפו העונות, אהבתי הגשומה
תבקיע אותות חיים גם מחולות ואבנים שכעת מונחים על לוח ליבך
באביב, אני אצא ואצעד הכי רחוק שאפשר
עד שאגיע לאיפה שהקיץ נוטה להתחיל וצלילי גיטרה הופכים את השקט למותר
באביב אני אחלוב כל טיפת מידע אפשרית
מרוחות הצפון ופת שחרית
ואבנה לי עונה חדשה, חמישית
בה אוכל לבקר אותך מתי שרק ארצה
גם אם יאמרו שאין לזה תכלית
באביב אני כבר לא מחכה יותר שהעונה תתחלף
אני תוקע יתד
בלב ליבו של מה שמשתנה
ומצפן בשמחה של מה שחולף
ומבקש ממך חרישית
שני קצת סדרי עולם בשבילי
תהיי לי אביב נצחי בבצורת שמתפללת לבכי
ראה עוד > >
18/05/2025
מירה חג'ג האמא
מסדרת לאט לאט את הראש, הלב והגוף עם כל מה שעברנו בחודש האחרון.
והאמת, אי אפשר לסדר, כי חוזרים לאותו לופ לא הגיוני.
שאת לא פה.
ואי אפשר להאמין שאביב לא פה.
זה לא הגיוני.
פתאום אין אותך.
ארוע רודף ארוע, מפגשים עם אנשים מכל שלב בחיים שלך,
כמה היית משמעותית עבור כל אחד ואחת. בדרך שלך ילדה אהובה שלי.
ואחת מהן נועה ניגשה אליי ביום הזיכרון בבית העלמין. נועה למדה איתך באותה שכבה בתיכון, והיא ציירה אותך ואותי מתמונה שלקוחה מהבת מצווה שלך ילדה יקרה שלי. שיום אחד אספר על הבת מצוה הכל כך מיוחדת שהיתה לך.
ונועה גם ציירה מילים מדהימות שנכנסו עמוק עמוק לנשמה שלי.
״למשפחת חג׳ג׳
ציירתי אתכן, אותך מירה ואת אביב ביתך היקרה, לא כי אפשר באמת לתפוס בדף את האור שהיתה אלא כי הרגשתי צורך להנציח אותה כמו שזכרתי: עטופה באהבה, בחוכמה, בצניעות, בכישרון שפרח מבלי לבקש תשואות.
היה באביב שקט, שחווה, עומק שנגע, מי שהכיר אותה באמת ידע שבלב שלה יש מקום לכולם, אביב תמיד רצתה לעזור לכולם מבלי לבקש תמורה.
אני חושבת עליה הרבה, על הצחוק שלה, החיוך הטהור, על הדרך בה הסתכלה על העולם-בעיניים טובות, חומלות.
הציור הזה הוא מחווה קטנה, אבל שמתי בתוכו געגוע גדול, זיכרון, ובעיקר תודה על שזכיתי להכיר את אביב היפיפייה״.
נועה יקרה ציירת בעיפרון ציור מלא אור, מלא חיים, מלא אהבה.
ציירת מילים, ממש ציירת מילים שעוטפות את אביב בעולם של שלווה.
בדיוק בדיוק כמו שהיתה.
ואי אפשר לתאר את הגעגוע
לרגע הזה שאומר הכל,
ליחד הזה
לשלווה הזאת, למבט,
לחיבוק, למגע.
לאביב.
ליחד של אמא וילדה.
ראה עוד > >
19/05/2025
מירה חג'ג האמא
עוד ציור.
יושבת לה בקנדה נטלי Natalie Mishan תצפיתנית לשעבר. כשהיא היתה בצבא קראו לתפקיד קשתית.
קשתית, תצפיתנית זה לא משנה, היום כולן מרגישות אחיות. והותיקות מרגישות אחיות גדולות.
אחרי השביעי באוקטובר, כשהיא בסוף העולם, לקחה על עצמה לצייר את התצפיתניות של נחל עוז.
היא בחרה תמונות מהרשתות
והיא ציירה את כולן.
והיא ציירה את אביב האהובה שלי.
שעות, ימים, שבועות וחודשים.
מציירת אותן, אחת,אחת.
וכשסיימה הגיעה לביקור בארץ והסתובבה בין המשפחות להגיש את הציורים בעצמה.
איזו עוצמה.
איזו אצילות.
ואני, חושבת הרבה על מה מניע אנשים לעשות כל כך הרבה טוב למען אנשים שהם אפילו לא מכירים.
וציור זה לא מעשה טוב חד פעמי, זה תהליך.
ולצייר את התצפיתניות שאינן זה בכלל תהליך ריגשי עמוק וכואב.
חושבת על הכאב הנלווה בתהליך הזה של הציור בו למדת להכיר כל תו ותו של אביב.
סידרת את השיער וסידרת את הגבות בצורה מושלמת (זכות גדולה כי אף אחד לא נוגע בגבות של אביב), שירטטת שפתיים בהתאמה מושלמת, והעיניים- הן אומרות הכל. ההבעה, המבט.
זה הסרט.
וגם את התכשיטים הנחת בדיוק כמו שאביב רצתה.
והכל כל כך אמיתי.
איך התחברת למשהי שלא הכרת באמת,
והפחת בה חיים.
ואין אותה.
תודה💔
התמונות, הציורים והמכתבים שמתאספים אצלנו יום יום בבית הם עדות כואבת למצב הנוראי והבלתי נסבל אבל הם עדות מדהימה לכמה, מלא מלא טוב יש בינינו.
ראה עוד > >
27/05/2025
מירה חג'ג האמא
מונטנגרו
ההר השחור.
בסוף נסעתי ממושי.
לא התחבר ולא הסתדר בשום צורה אבל נסעתי.
אפילו בשביל לגלות שבאמת אי אפשר לנקות את הראש.
איך בדיוק אפשר?
ולמה לנקות?
נסעתי
אפילו בשביל לגלות:
שהטיסה-היא אותו דבר רק שהפעם ישבתי ליד החלון וחיפשתי אותך בין העננים.
מנסה לאתר באיזה יקום את נמצאת.
מחשבות בלתי.
שבנחיתה-היתה תקלה רצינית ומפחידה ומצאתי את עצמי בוכה ומתפללת לקב״ה, לרבנים הגדולים ואלייך אהובה שלי שתביאונו לשלום.
שבמסעדה הראשונה אליה נכנסנו היו ויטרינות מהממות של עוגות וקינוחים בכל הצבעים ןהצורות, כאלה שתמיד היוו השראה עבורך, והתחלתי לצלם הכל באוטומט בשבילך כמו בכל טיול. אפילו דימיינתי את התשובה שלך.
ואז התעוררתי.
שיציאה לשיט בסירות מירוץ למערה הכחולה נשמע מדהים בגלגול הקודם. האמת מדהים.
אבל הדיסוננס הזה בין המראות, הנופים ופלאי הטבע לבין המציאות שמתרוצצת לי בראש לא ממש נותן מנוח.
גיליתי שאני מסוגלת לשכב על כסא נוח בשפת הבריכה לבהות בשמים ובמים ולא להאמין, לא להאמין שאת לא פה.
ואיך בכלל אני יושבת ככה על כסא נוח ליד הבריכה כשכל מה שרץ לי בראש זה אותך יושבת ברגעים האחרונים לא ממש בנוח.
אבל אז בתיזמון מדהים הופיעו שני בעלי כנף גדולים ולבנים ונעמדו על המים בשלווה מופלאה ואפילו הניחו לי לצלם אותם.
ואני כבר יודעת שזה לא מקרי.
בקיצור
מונטנגרו, ההר השחור
יכול היה להיות יעד מדהים
עוד סיבה למה אהבת את הצבע השחור.
היית איתי בכל רגע ממושי אהובה שלי.
ראה עוד > >
29/05/2025
ליז צרפתי
במסגרת שבוע ערכים של פלוגה מט' עוטף ירושלים של משמר הגבול (הפלוגה של עומרי) יצאו לפנות בוקר החיילים למסע במעלה שביל הנחש אל פסגת מצדה.. החיילים הגיעו לפסגה עם שחר.. לאורך כל הדרך ליוו אותם השלטים והדגלים של אביב כדי לזכור להזכיר למען מה, למען מי... כי אביב זה לא שם, זו דרך חיים
ראה עוד > >
03/06/2025
קטיה
לא תאמינו. את הפוסט הזה שמתי היום לפני מספר דקות. ומירה חג'ג' היקרה ( מירה חג'ג' ) סיפרה לי שכיום היה זה יום הולדתה ה 25 של אלינה. אלינה, זוכרים אותך לעד. דיברתי עם אביה היקר שיחה מאד משמעותית ומרגשת. אגב הוא צייר בחסד.
"אלינה הגיבורה הנהדרת, קראו עליה כאן. יש כמה משפחות שלא יצרן איתי קשר, ושעדין לא שלחתי להם הדפס.... המשפחה של אלינה, אחת מהם. מי שאולי מכיר ורוצה לקשר אותם איתי, אם הם מעונינים". https://www.facebook.com/reel/1453959558608256
ראה עוד > >
05/06/2025
מירה האמא
על ניגון, גינון והיגון שבתוכם.
שני תחביבים
שלך אביב ילדה אהובה ושלי.
שני תחביבים
עם אותן אותיות
ניגון וגינון
לא התחביבים שההוא דיבר עליהם.
שני תחביבים שמילאו ושמחו אותנו בלי סוף ועכשו הם טבולים ביגון עמוק.
גם המילה הקשה הזאת יגון, שכנראה אף פעם לא באמת הבנתי את המשמעות שלה, חבויה בכל אחת מהמילים ניגון וגינון.
ניגון
היה התחביב הענק שלך, אהבה שלך, חיבור רוחני ועמוק.
כבר בגן הילדים החלטת שאת רוצה ללמוד לנגן על כינור. כינור זה כלי קשה ללימוד. קשה למנגן וקשה לשומע. למנגן-לוקח המון זמן ואימון כדי להגיע לצלילים נקיים, לשומע-קשה מאוד לשמוע צלילים חורקים והוא עוד צריך לפרגן כדי לחזק את הלומד. משימה בלתי אפשרית.
אז צריך עמוד שדרה מאוד מאוד חזק ויציב. ולך היה אחד כזה.
המשכת ללמוד כ 10 שנים כינור ובמקביל למדת בעצמך לנגן על פסנתר וגיטרה שהיו בבית. כי כולם פה מנגנים. חוץ ממני.
ובדיוק תיכננת ללמוד לנגן על יוקליילי. כן, יש כלי נגינה מקסים כזה.
כשהחזירו לנו את הגיטרה שלך מהמוצב מצאו גם יוקליילי וחשבו שהוא שלך.
אבל לא הספקת יוקליילי.
כי היו מפלצות עם תחביבים נוראים אחרים.
היו לנו הרבה שיחות על מוסיקה ואפילו הזכרנו את הגאון מוילנה שעליו מספרים שטען שאם לא היה עוסק בתורה-היה עוסק במוסיקה.
אפשר להבין
כי מוסיקה היא עולם ומלואו
יש בה מקום לכולם
היא פורטת על מיתרי הנפש
היא מחברת והיא אינסופית.
המוסיקה מילאה אותך ילדה אהובה שלי, מילאה את הבית ומילאה את המוצב.
גינון
התחביב שאימצתי לי בשנים האחרונות. מדי פעם עם אבא, מדי פעם לבד. היה בזה משהו ממלא ומרגיע.
לעבוד בגינה, זאת שכל כך אהבת, היה הכיף שלי. הייתי מבקרת במשתלה (שהיום זה סרט בפני עצמו) שותלת, מנכשת עשבים, מאווררת את האדמה, מכינה ייחורים של סוקולנטים. מתלהבת מכל עלה חדש.
מדי פעם התבדחנו שיבוא יום ואפתח משתלה.
זה נראה לנו ברור מאליו, כמו הרבה דברים אחרים בחיים שהתרגלנו אליהם, אבל יש משהו מדהים בבריאה של היום השלישי את הצמחים ועצי הפרי.
לשתול צמחים, להשקות, לדשן, לטפח ובוקר אחד לגלות פריחה מדהימה וצבעונית ייחודית לכל צמח.
בדיוק כמו היצירה של הניגון אחרי השקעה ואימון עקבי וממושך.
ניגון וגינון שני תחביבים שהם על זמניים, הם לא חד פעמיים, יש להם המשכיות, יש להם חיות, שפע, חיוניות והשפעה עצומה.
לקח לאחים שלך חודשים לחזור, לגעת בכלי הנגינה ולמלא קצת את הבית בניגון.
אבל לא כמו פעם.
לקח לי המון זמן להשקיע קצת בגינה אבל בדרך לא דרך קורים בה דברים מופלאים, מכל פינה הכל מפתיע ופורח, אפילו הורדים ששנים היו עקשנים וסוררים פורחים כמו שלא פרחו אף פעם.
אביב מתמשך בגינה שלנו.
והכל יותר מורכב כי גם אצלך צריך להשקיע בגינון.
וזה יגון גדול.
שני תחביבים שמילאו ושמחו אותנו בלי סוף ועכשו הם טבולים ביגון עמוק.
והמילה הקשה הזאת יגון חבויה בכל אחת מהמילים ניגון וגינון.
ואולי המשחק מילים הזה הוא לא מיקרי , הוא עוד סימן שחייבים להתאמץ ולהמשיך את הניגון שלך ולהתאמץ להשקיע בגינה שכל כך אהבת.
והיגון הזה הוא תמיד שם.
בלי להתאמץ.
בלי סוף.
ובסרטון אביב בכיתה ד׳ מנגנת בהתרגשות עצומה בקונצרט שנתי לפני מאות אנשים.
עם שמלה פרחונית.
ניגון וגינון.
ראה עוד > >
09/06/2025
מירה חג'ג האמא
״סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.״ (תהילים לד׳ ט״ו)
זה הפסוק שמתנוסס על חוברת המכתבים שהכינו לנו תלמידי כיתה ד׳ מבית ספר יאנוש קורצ׳אק בירושלים לאחר שלמדו להכיר את אביב אהובה שלנו.
כל כך מרגש לקרוא את מה שהם כותבים ואיך שהם כותבים. הם מספרים על הערכים של אביב ומה הם לוקחים איתם. מרגשת בעיקר היכולת שלהם להביע את הכאב ובמקביל לעודד אותנו באופן זך וטהור שכזה.
כתבו הרבה מכתבים מקסימים ואצטט שלושה.
תלמיד אחד כתב:
״אני רוצה להגיד לכם שאביב היתה נערה אמיצה וגיבורה. היא היתה ילדה ממש כשרונית.
היו לה ערכים ממש ממש טובים כמו עזרה לזולת, לא לדבר לשון הרע, להחמיא, יצירתית, מוזיקלית ומוכשרת.
היא היתה מכינה עוגות יפות והיא אהבה מוזיקה כמוני. גם כשהיא נפלה היה לה שמחת חיים.
אני רוצה להגיד לכם שחינכתם אותה כל כך יפה ושיצא לכם ילדה למופת.
ושתמשיכו להיות חזקים״
תלמידה אחרת כתבה:
״אני מצטערת לשמוע את מה שקרה עם אביב, אני כל כך עצובה. אני לא יכולה לדמיין כמה אתם עצובים…..אני לא יכולה לדמיין איך זה להיות משפחה שאף פעם לא תחזור להיות שלמה..
עכשו כשאתם קוראים את זה היא צופה בכם בחיוך מלמעלה באהבה גדולה.״
ותלמיד אחר כתב:
״אני מבין את הקושי שלכם, אבל אני רוצה שתדעו שאנחנו לומדים עליה!״
ויש משהו בסימן קריאה שכתב הילד בסוף המשפט הזה שקצת עודד אותי.
יש שם אמירה חזקה עבור הילדים, עבורי ועבור כולנו.
זה דור העתיד שלנו וכל אחד לוקח איתו לדרך משהו מאביב.
לעולם טוב יותר.
תודה גדולה לתלמידי בית ספר יאנוש קורצ׳אק. ריגשתם וחיזקתם אותנו מאוד.
ראה עוד > >
09/06/2025
אושרית שלי
נועה היתה אתמול בירושלים
לא ויתרה על מדבקות של אביב ונאור
תודה למורה בועז כהן על התעוד
והערב סיכום שנה בביס
ראה עוד > >
10/06/2025
מיכאל קרו
כן את זה אני אומר (כל מי שמכיר אותי בטח מרים גבה)
יש דברים חשובים יותר מסדר יום או פגישות עיסקיות.
יש סוג של פגישות מרגשות שלאחריהן בלתי ניתן להמשיך בעשייה ובשגרה של אותו היום.
אתמול, ה 9/6, במסגרת פרויקט Next October בהובלת הילה יזהר שי - Izhar Shay, הופגשו הורי התצפיתנית אביב חג׳ג׳ הי"ד, מירה ופיני (שיבדלו לחיים ארוכים וטובים)
עם נציגי חברת Yopi (חמי המנכ"ל ואני מיקי) - סטארטאפ בתחום הבריאות הדיגיטלית מקיבוץ ניר-עם בעוטף.
במטרה להנכיח (כן,זו לא טעות) את אביב חג'ג' הי"ד על מוצר החברה.
אביב שירתה כתצפיתנית בנחל עוז ונרצחה ב-7/10.
ערכיה, תפקידה ומעשיה של אביב הי״ד, מתמזגים עם ערכי החברה שגם צופה ולומדת את המשתמש שלה ומדריכה אותו תוך כדי פעילות גופנית, כדי להימנע בעתיד מאירוע לבבי.
במפגש, ההורים סיפרו על אביב הי"ד שהייתה רק בת 19 אבל מלאה במעשים טובים וחסד לזולת, עוד בהיותה ילדה בבית הספר היסודי ונגנת כינור מוכשרת. כשבשמה ההורים החלו בפרוקטים שמבוססים על ערכיה (וצוואתה ראה תמונה של הקשר האחרון עם אמה) כמו התקנת מזוזות בחדרים בבסיסים, שהתעקשה על כך כחיילת בבסיסה, והפצת הקריאה בספר תהילים. עם הבקשה המרגשת לקרוא תהילים, כצוואה ממילותיה האחרונות לאימה בשבעה לאוקטובר ״יהיה בסדר אימוש, בעזרת ה׳, תקראו תהילים״.
במפגש נכחה הילה שי שגם היא איבדה את בנה ירון שי הי"ד ב7/10 ומובילה את הפרויקט Next October.
מרגש היה לראות חיבוק בין שתי אמהות לביאות.
בעלי חברת Yopi Tech ועובדיה, מודים ל@Hilla Shay, ליזהר שי, ל Meital Segal Rapaport ולשרון רז ולפרויקט המיוחד שהם מובילים Next October,
על הזכות הזו להנכיח את אביב הי"ד.
בתפילה מי ייתן, שכל החטופים יחזרו במהרה הביתה בריאים ושלמים, וחיילי צהל יחזרו לשלום למחוז חפצם.
עם ישראל חי🇮🇱
ראה עוד > >
12/06/2025
מירה האמא
הדרך אל הלב
מפגש מרגש שהיה לנו השבוע עם נציגי חברת יופי טכנולוג׳יס Yopi חמי Hemi Reem ומיקי Michael Yehezkel Karo יחד עם הילה שי Hilla Shay,
במסגרת פרוייקט מדהים ומעורר השראה בהובלת הילה ויזהר שי יזהר שי - Izhar Shay ששכלו את בנם האהוב ירון ב 7.10.
במסגרת המיזם מחברים בין חברות סטארט-אפ למשפחות שכולות ובשיח משותף יוצרים הנצחה ייחודית.
חברת יופי טכנולג׳יס פנתה אלינו וביקשה להנכיח את אביב אהובתנו.
משהו בערכים של אביב התמזג עם הערכים של החברה.
החברה מייצרת סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית שנולד כתוצאה מהתמודדות רפואית מאתגרת של אחד היזמים.
בדומה לרגישותה המיוחדת של אביב ולתפקידה כתצפיתנית שכולל צפייה ממושכת, התראה והכוונה של כוחות כך בא הצמיד-שהוא מעין מערכת תצפית-מערכת ניטור לבבי שצופה, ולומדת את המשתמש בו ומדריכה אותו תוך כדי פעילות גופנית כדי להימנע בעתיד מאירוע לבבי.
מערכת הניטור תישא את שמה של אביב
ותהיה מורשת לרוח והלב הטהור של אביב האהובה.
״לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי״
ראה עוד > >
13/06/2025
מירה האמא
גם היום ואולי דוקא היום אזכור ואזכיר את ההוודעה האחרונה שאביב, בתי היקרה והאהובה, כתבה לנו בשבת שמחת תורה כאשר היא וחברותיה בלב ליבה של התופת במוצב נחל עוז.
אז, כשעוד לא הבנתי שזאת תהיה ההודעה האחרונה.
שהיא עבורנו הצוואה של אביב:
״ יהיה בסדר אימוש
בעזרת השם
תקראו תהילים״
תקראו תהילים
ויחד, רק יחד נעשה שיהיה פה בסדר💔
להצטרפות לקבוצת קריאת התהילים של אביב https://chat.whatsapp.com/IoWLjETB29bKXyEb57Dyno
ראה עוד > >
15/06/2025
מירה חג'ג האמא
נעדרים.
מילה אחת שברגע זרקה אותי ל 7/10.
מתעוררת בארבע בבוקר, כך בלי סיבה, ככה זה.
בודקת אם זה אמיתי הסיפור הזה שלך שאת לא פה.
מחשבות בלי סוף.
מתחברת לטלפון, אוי ואבוי, פגיעה ישירה בבת ים ומיד מדליקה את הטלויזיה.
התמונה הזאת במסך, של בניין מרוסק, חיילים ושוטרים יקרים ממלאים את הזירה ומתחת הכתוביות: ״ חיפושים אחרי 20 נעדרים״.
זהו, אני כבר לא בבת ים.
אני ב 7/10 מחכה לאות ממך ילדה שלי אחרי שדיברנו והתכתבנו. הייתי בטוחה שיש תרגיל או מקסימום 7-8 מחבלים כמו שאבא אמר וגולני יכסחו אותם.
ואז זה מתחיל, בלי להתכוון או לרצות מסביב מתחילים להגדיר את הסטטוס שלך.
משהו שואל בקבוצת הוואצאפ המשפחתית: ״ יש משהו שלא יצר קשר?״.
ברעד אני מקלידה: ״ כן אביב, מהבוקר, מלפני שעתיים״.
אבל דיברנו ממש לא מזמן ובטח תיכף תתקשרי.
הרי את הרגעת אותי, כתבת שיהיה בסדר אימוש.
עם השעות החבל מתהדק, עכשו ממש שואלים מי מנותק קשר?
תעצרו כאן, היא תיכף תתקשר.
אביב נעדרת
אולי חטופה, הטלפון אוכן בעזה, אולי בבונקר שלא היה, אולי פצועה, אולי מסתתרת איפה שהוא, הסוף הגרוע-לא היה חלק מהתסריט.
המבטים של כולם מודאגים
ומתחילים לזרום טלפונים של כל מיני מוקדים.
אני מחייגת לא מסוגלת להגיד את המילים שהבת שלי מנותקת קשר, שהבת שלי נעדרת.
אף אחד לא חזר
אף אחד לא התקשר
אף אחד לא ענה
קריסה של כל המערכות
4 ימים לא היה עם מי לדבר.
מחפשים אותך דרך כל הרשתות. אני רואה את המודעות ונחרדת.
אנחנו צוחקים על זה שאביב תכעס על התמונות שהעלינו בלי רשות שלה.
מקימים חמ״ל בבית.
ניסים מחפש בכל בתי החולים, אסי בודק עם כל העולם,
כל אחד לוקח תפקיד,
הילדים 24/7 צופים בסרטוני זוועה של החמאס ומחפשים את אחותם הקטנה.
ביום ראשון 8/7 הם כבר ראו סרטון שלך ירויה במיגונית, הם זיהו לפי צבע הפיג׳מה שלבשת, שראו כבר בסרטון הראשון שהגיע מהמיגונית.
הם לא אמרו
הם לא היו בטוחים
הם לא האמינו שזה יכול להיות.
בשלישי בערב הגיע נציג מהצבא כדי ללוות אותנו ולהגיד לנו שלא יודעים כלום.
הבת הקטנה שלי נעלמה משבת בבוקר ולא יודעים כלום.
כשיצא מהבית אביה אחותך הכאובה כל כך מסרה לו סרטונים שעזרו לצבא להצליב נתונים ולזהות את אביב ועוד חללים באותו לילה.
ומאז את נהדרת לעד.
היום בבת ים אסון נוראי, הרוגים, פצועים ובשעה זו עדיין 3 נעדרים.
יש מי שמחפש אותם
יש מי שיודע מי חסר ואת מי מחפשים.
כל המדינה מתנהלת אחרת, כמו שצריך.
כמו שהיה צריך.
יש דרך, יש תקוה.
ליבי ותפילותיי עם כולם
לשלום הפצועים, למציאת הנעדרים בריאים ושלמים,
לשלום חיילנו היקרים וכל כוחות הביטחון, לשובם של כל החטופים ולאחדות עם ישראל.
ושוב מתפללת
לאחדות עם ישראל.
ראה עוד > >
18/06/2025
מירה חג'ג האמא
קרינה הכינה עוגיות היום.
קרינה הכינה עוגיות אמסטרדם עם המתכון של אביב.
זה נס.
אביב החברה הכי טובה של קרינה. הן סיימו יחד משמרת ב 7/10 בארבע לפנות בוקר ובמקום ללכת לישון ישבו לדבר בחדר שלהן, החדר פז״מ שאליו עברו שלושה ימים לפני. הן דיברו עד 06:30 אז התחילה מתקפת הטרור הרצחנית.
קרינה זוכרת שהשיחה הזאת היתה כל כך עמוקה, כאילו שיחת פרידה.
הן רצו למיגונית, הרחוקה שנות אור מלהגן, ושהו שם שעה ורבע שומעות תופת שהולכת ומתקרבת אליהן.
הן ישבו אחת מול השניה מחזיקות ידיים עת החלו להיזרק רימונים והחל ירי מטורף.
אביב נרצחה מול העיניים של קרינה.
לא מאמינה שזה מה שאני כותבת.
קרינה נפצעה והיתה בשבי חמאס במשך שנה וחמישה חודשים, תופת בפני עצמה.
קרינה הכינה עוגיות אמסטרדם של אביב היום.
זה מתכון שמערבב חלום, כאב, בכי, צחוק, זיכרונות קסומים, רגעים קשים ונוראיים ומלא אהבה.
ובכלל איך אפשר להכין עוגיות עם מתכון של החברה הכי טובה שהיא כבר לא פה.
קרינה הכינה עוגיות היום.
בשבילי זה לא ברור מאליו.
בשבילי זה נס גדול.
קרינה פה
והיא עושה עוד צעד,
קרינה שלחה לי את התמונות של העוגיות בדיוק כשיצאתי ממוצב נחל עוז אחרי מפגש מרגש וכואב עם חיילי צנחנים שנמצאים כבר כמעט שנה במילואים.
הם יצאו מעזה להתרעננות קצרה ובמקום לנוח רצו לשמוע על אביב וחברותיה האהובות ועל מה שהתרחש שם בשבעה באוקטובר.
להצדיע להם.
כולם.
קרינה הכינה עוגיות היום.
אלה הניצחונות הקטנים של קרינה ואלה תוצאות המלחמות שעושים עבורנו החיילים היקרים האלו, יום ולילה, גם עכשו.
״הן עם כלביא יקום…״
ובתפילה גדולה לשובם של כל החטופים, לשלום חיילי צה״ל היקרים ולאחדות עם ישראל.
ראה עוד > >
27/06/2025
מירה חג'ג האמא
צעד קטן למי שהייתי קודם
צעד ענק למי שאני היום.
הכנתי עוגיות שוקולד צי׳פס
עם הכלים שלך ילדה אהובה שלי,
המשקל שלך
אפילו התמצית וניל והסודה לשתיה שלך
אין פג תוקף בדברים שלך.
אפילו ניסיתי לצלם כמוך.
ראה עוד > >
01/07/2025
מירה האמא
יושבת ומסתכלת על התמונה המרגשת הזאת שלך.
את כל כך יפה
הדמעות לא מפסיקות.
כמה אור, כמה טוב, כמה אהבה
ניבטים מהעיניים, מהחיוך, ממאור הפנים שלך.
רוצה רק לחבק ולעטוף אותך.
זו תמונה שאחיינים שלי האהובים הביאו לי לפני שבוע,
כואבים ולא מאמינים.
הם באו ביום שלישי בערב ואני דאגתי.
זה היה היום שבישר הפסקת אש בליווי פגיעה ישירה של טיל בליסטי במבני מגורים בבאר שבע וארבעה הרוגים ובאותו יום נהרגו 7 חיילי הנדסה קרבית בלחימה בעזה.
זה היה בדיוק לפני שבוע.
ארוע רודף ארוע
כל רגע קורה משהו
וכבר מתכוננים לדבר הבא.
וזה כל כך מפחיד אותי
כי ממש עוד מעט, לא יאומן, אבל עוד מעט יעברו שנתיים ל 7/10 ואנחנו עוד לא יודעים מה קרה פה באמת, איך קרה פה באמת.
אסור לשכוח
אסור.
כשדיברו על ההלם הזה של האיראנים בימים הראשונים לתקיפה שלנו אני חשבתי על ההלם של כולנו ב 7/10 ובכל הימים, השבועות והחודשים אחר כך.
כשמדברים על כך ששטחה של איראן גדול פי 80 מישראל אני חשבתי על כך שגודלה של ישראל הוא פי 60 מרצועת עזה.
כששמעתי השכם וערב את מטוסי הקרב קורעים את השמים לעוד תקיפה באיראן רצתי להתפלל ולהדליק נרות וזכרתי כמה, כמה חיכיתי לשמוע רעש כזה ב 7/10.
אז נכון מותר לנו גם לשמוח בניצחונות הקטנים והגדולים.
אבל אסור לשכוח,
אסור לעבור לאייטם הבא.
חייבים לזכור וחייבים לחקור מה קרה כאן.
אף פעם לא יהיה זמן מתאים כי תמיד יהיה משהו.
עכשו זה הזמן הכי מתאים.
ואני יושבת ומסתכלת על התמונה שלך,
את כל כך יפה
זה לא הגיוני שאת אינך
והדמעות לא מפסיקות ומבקשות מה שכתב רביד פלוטניק שכל כך אהבת ואני לא.
״אינשאללה תמצאי לך נחלה
תמריאי אל מעבר לחלל….״
״תקשיבי למילים אמא״
זה מה שביקשת.
מרגש מאוד.
פתאום אני מוציאת נחמה קטנה . אביב ז"ל הרגישה שלא חסר לה כלום .
היא לא צריכה לרדוף אחרי שום דבר מבחינתה "הכל הבל הבלים ".אמונה עמוקה בה" יתברך ,סוג של שלמות
שאפפה אותה.
ודבר נוסף היא היתה מוקפת באנשים שאוהבים אותה חוץ מהמשפחה כמובן ,היו לה את התצפיתניות החברות המדהימות שלה קרינה ודניאלה .חברות אמת .
יהיי זכרה ברוך.
ראה עוד > >
04/07/2025
מירה האמא
זה לא נתפש ולא ניתן לדמיין בחלומות הכי פרועים ומסוייטים אבל גם ברגעים אלו ממש אחינו היקרים נמצאים בצרה בשבי חמאס.
הרשימה ארוכה
תקראו את השמות
חמישים שמות
חמישים אנשים יקרים
חמישים משפחות
אנא העתירו בתפילה והקדישו את קריאת פרקי התהילים לשובם של כל החטופים לחיק משפחותיהם ובכללם:
תמיר נמרודי
תמיר אדר
שגב כלפון
רן גואילי
רונן אנגל
רום ברסלבסקי
ענבר הימן
עמרי מירן
עמירם קופר
עידן שתיוי
עומר נאוטרה
עוז דניאל
סהר ברוך
נמרוד כהן
מתן צנגאוקר
מתן אנגרסט
מקסים הרקין
מני גודארד
מוחמד אלעטראש
ליאור רודאיף
יוסף חיים אוחנה
יוסי שרעבי
טל חיימי
זיו ברמן
הדר גולדין
דרור אור
דניאל פרץ
דוד קונו
גלי ברמן
גיא גלבוע דלאל
גיא אילוז
גושוע לואיטו מולאל
בר קופרשטיין
ביפין גושי
אריה זלמנוביץ
אריאל קוניו
אסף חחמי
אלקנה בוחבוט
אליהו מרגלית
אלון אהל
איתן מור
איתן לוי
איתן הורן
איתי חן
אילון וייס
אוריאל ברוך
אביתר דוד
אבינתן אור
sudthisak rinthalak
sonthaya oakkharasri
וכמובן לשלום חיילי צה״ל ולאחדות עם ישראל.
זה מה שאביב ביקשה בזמן שהתופת, ממש תופת סביבה. בקשה כל כך פשוטה💔
להצטרפות לקבוצת התהילים של אביב https://chat.whatsapp.com/IoWLjETB29bKXyEb57Dyno
ראה עוד > >
04/07/2025
מירה האמא
את בטיול אולי?
מתעוררת לפנות בוקר
סתם ככה בלי סיבה
עם הכובד הקבוע.
זהו נגמר הלילה.
גם את לא ישנה ילדה שלי?
כי נראה לי שאת כל הזמן בהיכון. אני שמה לב שאת דואגת למסור דרישת שלום בדיוק כשאני זקוקה לה, שאת כל הזמן מייצרת חיבורים, חיבורים במלאכת אומנות ובעיתוי הכי מדוייק שיכול להיות.
ואז בשיא הכובד הזה של הספק ערה ספק ישנה אני מקבלת הודעה ממי שתמיד ההודעות ממנה מרגיעות אותי ולוקחות אותי למימד אחר של שלווה.
מה שהכי הפוך מההיגיון.
היא מהמלאכים האלה שזיהו אותך במחנה שורה. שטיפלו בך במחנה שורה.
ולכאורה היא האחרונה שאמורה להרגיע.
אבל היא כן.
יבוא יום ואולי אכתוב עליה, עליהן.
והיא כותבת
״מירה יקרה
אני בנסיעה שוב..
(יש לי במזוודה כמה תהלים של אביב …)
אני יושבת בטיסה עם החומש לעבור על פרשת שבוע וראיתי פרוש של אור החיים הקדוש על מות מרים, ומיד חשבתי על אביב הי״ד, אביב מרגלית .
כתוב בפרשה על מרים - ״ותמת שם״ , ואור החיים מפרש -מה רוצה הכתוב לומר במילה שם: שהיא מתה שם , במקום ההוא במדבר, אבל היא קיימת במקום אחר, בין הצדיקים.
״*שם*- פרוש : שם הוא שמתה ולא נשארה ביניהם , אלא במקום אחר ישנה בין הצדיקים . כי הצדיקים דומים לפני הקדוש ברוך הוא למרגליות המונחים בארגז. כשהוא חפץ באחת מהם , הוא מוציאה מהארגז וקובעה בתכשיט אחד מתכשיטיו. ( אור החיים במדבר, כ, א)
אביב היא באמת אור גדול שמאיר.
כשקראתי את אור החיים ( באמצע טיסה) זאת היתה דרישת שלום מאביב
במיוחד בפרשת חוקת - שמבוססת על הרעיון לקיים את דבר ה׳ כשלא מבינים
כמה אנחנו לא מבינים… ״
אנחנו באמת, באמת לא מבינים.
כשהיא נוחתת בניו יורק היא שולחת לי תמונה שבדיוק קיבלה מסידני, אוסטרליה.
משהו מחזיק ספר תהילים של אביב.
תגידי אביב את בטיול אחרי צבא מאמי ואני לא יודעת?
מתי סיכמנו את זה?
איך הגעת לסידני?
הבחור בתמונה שהיא שולחת, עמיאור שמו, מטייל בסידני והגיע לבית חב״ד שם הראו לו את התהילים של אביב.
אותו ספר שהניחה שם האישה היקרה הזאת לפני שנה.
ובמקריות מצמררת עמיאור הוא אח של אבידן תורג׳מן שנרצח ב 7/10 בנובה. הוא הגיע לשם כדי לעזור לחברים להקים ולפרק את הבמות ונשאר קצת לחגוג.
המפלצות עצרו גם לו את החגיגות והחיים.
יהי זיכרו ברוך.
הדרישות שלום האלו שלך ילדה אהובה שלי.
כמה תהיות לגביהן כמה.
גם אותן אני לא מבינה.
בכלל.
אבל אני כבר בטוחה שזה לא במקרה.
ראה עוד > >
08/07/2025
מיכאל יחזקאל
הנכחת התצפיתנית אביב חג'ג הי"ד - מפגש מס 2
אין כבוד גדול יותר ערכי וגם מרגש לעובדי החברה ובעליה, להיות חלק מהמיזם המדהים של Next October אוקטובר הבא זהו אירוע משמעותי לערכי החברה ועובדיה. (ומי שלא הצטרף למיזם,תבואו זה צו השעה)
ביום שני ה 7/7/25 התכבדנו בביקור מרגש של מירה חג'ג' ופיני בחברתנו
Yopi , שזכתה בהנכחה של התצפיתנית אביב חג'ג' הי"ד שנרצחה ב 7/10.
אביב ז"ל בחורה מדהימה שכל חייה הקצרים אמנם, אבל מלאים באהבה ונתינה. והורים (שיבדלו לחיים ארוכים וטובים) ערכיים ומלאים בעשיה למען כולם, (תהילים, מזוזות ועוד...) ומשפחה ציונית ואכפתית - תבורכו.
מצטט חלק מסיכום המפגש של המנכ"ל Hemi Reem
"מטרת המפגש היה להדק את הקשר בין החברה והמשפחה.
המפגש כלל שיח והרבה היכרות עם אביב ערכיה ותוכונותיה המופלאות
ואיך הכל משתלב עם הערכים של החברה.
במסגרת המפגש דברנו על הנכחה והמשכה.
אין מילים לתאר את עוצמת המפגש ואת המיזם בכללותו
תודה רבה לכולם על הזדמנות"
מירה ופיני חג'ג' יקרים, אתם חלק ממשפת Yopi אוהבים ומחבקים.
ראה עוד > >
08/07/2025
טל הללי
גם בפולין הרחוקה נזכור ולא נשכח
שכולם יכרו את הסיפור שלכם
היתה לי הזכות להנציח אותכם
לזכרם של :
נאור סיבוני הי"ד
אביב חג'ג' הי"ד
אשר נרצחו ב7 באוקטובר
ראה עוד > >
08/07/2025
מירה האמא
״לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי..״
מפגש שני והפעם עם עובדי חברת יופי טכנולוגי׳ס
YOPI TECHNOLOGIES
שעובדים כבר 9 שנים בחריצות, ביסודיות, במקצועיות, באהבה, במסירות ובצניעות גדולה על סטארט אפ שילמד את המשתמש בו להימנע מאירוע לבבי.
הצלת נפשות ממש.
איך כינסתי תשע שנים למשפט אחד.
כי ככה הלב שלהם רחב וצנוע.
הם בחרו להנכיח את אביב ולקרוא למערכת הניטור ולאחת המעבדות על שמה של אביב.
ואני בכלל עוד בפוסט הקודם שאולי נסעת…
הפעם הכרנו את האנשים וסיפרנו על אביב ועל הערכים לאורם חיה ועל הצלת הנפשות שעשתה בחייה הקצרים.
הקצרים מדי.
הם הכינו סרטון מרגש על המוצר ואביב מוזכרת מתחילתו.
אביב מלווה אותם.
מי ייתן ובזכות הסטארט המדהים הזה יאריכון חייהם של רבים אחרים.
תודה גדולה לכולכם
שאו ברכה בעמלכם❤️
ראה עוד > >
11/07/2025
מירה האמא
לרחף בין מימד למימד
לשחות בין חלום למציאות
לשלב חומר ורוח
את פה
את לא פה.
אבל לראות את השם שלך ככה
זה בלתי
וזה לא נתפש.
ובדיוק כשאני לידך דניאלה שולחת תמונה מלאת חיים.
שתיכן אוכלות פיצה.
יומיים לפני.
אז את פה.
הבאתי לך פרחים לשבת.
לשמש מלאה אמרתי לבחור במשתלה.
ראה עוד > >
13/07/2025
מירה האמא
צום י״ז בתמוז
כל צום שמגיע מזכיר לי אותך אביב אהובה שלי.
לקראת כל צום אני נעה באי שקט.
גם אם אני לא צמה, כבר ימים לפני שהראש שלי נכנס למוד של ציפיה לטלפון שלך:
״אימושי סיימתי את הצום עכשו״.
מודה שלפעמים אפילו לא ידעתי שיש צום כי אני מכירה את יום כיפור ותשעה באב. אבל את ילדה יקרה הקפדת על כל הצומות, בשקט, בצניעות, בכל מצב, גם אם היית במשמרת או בכוננות לא ביקשת הקלות.
הלכת עם האמונה הפנימית העמוקה שלך.
הלכת בדרך שלך.
חכמי ישראל היו באמת חכמים גדולים, הם היטיבו להבין את המשמעות ההיסטורית של האירועים ויצרו זיכרון לאומי שלא נשכח דורות על דורות. הם קבעו בלוח השנה אבנים גדולות לארועים גדולים וחריגים.
צומות שיהיו לזיכרון, לחשבון נפש ולבניית תקווה.
בצום י״ז בתמוז מציינים חמישה אסונות:
את היום בו הובקעו חומות ירושלים לפני אלפיים שנה.
את שבירת לוחות הברית ע״י משה.
את הפסקת קורבן התמיד.
את שריפת התורה ע״י אפוסטמוס והעמדת צלם בהיכל.
מה יזכרו מה 7/10 בעוד 2000 שנה.
ביום זה הובקעו החומות.
הובקעו חומות ארצנו, חומות בתינו וחומות נימי נפשנו.
מתי יעשה חשבון נפש אישי ולאומי ליום הזה.
זה הכרחי לבניית העתיד והתקווה.
או שמא צריך לקבוע צום לזיכרון, לחשבון נפש ותקווה.
והקול שלך ממש מתאמן לקראת צאת הצום ומתנגן לי באוזן:
״אימוש סיימתי לצום עכשיו״
ומה תאכלי אביב
״אל תדאגי אמא בטח נזמין משהו, אולי המבורגר״
אל תדאגי אמא
ראה עוד > >
15/07/2025
מירה האמא
מנוחת הלוחמת
בדיוק היום לפני 11 שנים 15.7.2014.
מבצע צוק איתן.
טילים אזעקות
קולות מלחמה
מכונסים בבית
צמודים לחדשות
צמודים לממ״ד.
ואז מגיע גדוד חיילים להתארח במושב למשך כל תקופת המבצע, כחודש וחצי.
ברגע אחד משנים דיסקט ממצב של קיפאון לעשייה, כל החששות והפחדים נעלמים. כל המחשבות מכווננות מטרה.
עושים הכל למען החיילים שלנו.
נשות המושב היקרות, בעצם כולם, גברים, נוער וילדים נרתמים לסייע בכל תוך כדי אזעקות שלא מפסיקות: הכנת ארוחות, כביסות, מקלחות, קניות וכל עזרה ופינוק שרק צריך. תקופה של עשייה מטורפת למען החיילים היקרים שלנו.
אביב צמודה אליי מהבוקר ועד השעות המאוחרות של הלילה עוזרת לתקתק כל מה שצריך ודואגת שלא יחסר כלום.
בתמונה
רק אחרי שכל החיילים קיבלו ארוחת צהריים, אביב יושבת בנחת במדרגות בית העם ומתפנקת בצלחת קוסקוס עם רוטב וחומוס בלבד.
בלי ירקות.
כמו שהיא אוהבת.
המבט, החיוך, הגומות- מלאים תמימות, מלאים אור ואהבה.
מתגעגעת כל כך למבט הזה שלך ילדה אהובה שלי.
גם אז מלחמה,
תחת טילים
אבל תחת הכנפיים שלי.
ראה עוד > >
15/07/2025
יעל בן שלוש
בס״ד
היא היתה שם,
הרגשתי את הנוכחות שלה
הרגשתי את האור הבוהק
הרגשתי שהיא במקום בטוח.
ואם כולנו היינו אחד
ואם הכאב היה אחד.
היא היתה שם,
רגועה
שליחה של כולנו
עם כוחות של מלאך.
והכאב בעיניים שמספרות
ומשתפות בלב פתוח
וזה גם הכאב שלי
וזה מולי וזה נוכח
וזה כאב של כולם
זה לא בטלוויזיה
זה פה בלב,
זה פה בכל תא בגוף.
והיא היתה שם,
והיא יפה, כל כך יפה,
והיא רגועה, היא שלווה
היא שמחה, כולם ביחד.
עם הכאב
של העיניים שמספרות,
של הלביאה שנלחמת
בכל נשימה, היא שם
והיא יודעת והיא מלאך
שמפזר אבק של כוכבים
אבק של סימנים
אם רק נפתח את העיניים
כי הלב של כולנו זה אחד.
והיא כל כך יפה…
ראה עוד > >
17/07/2025
רותי ברק
מירה יקרה, נפגשנו באנדרטת התצפיתניות לפני כחצי שנה. שם סיפרת לנו על בתך האהובה אביב חג'ג' ז"ל. מאז, אני עוקבת אחרי הפוסטים שלך בפייסבוק ומזילה דמעה על האובדן הלא הגיוני של אביב וכל יתר הנרצחים, החטופים, הפצועים והחללים. 2 ספרי התהילים שהענקת לנו לזכרה של אביב ז"ל שמורים בביתנו.
רוצה לשתף אותך שהיום סיירנו במוזיאון הסובלנות בירושלים. חיפשנו את אביב במפות וגם מצאנו. אני מצרפת את התמונות.
יהי זכרה ברוך לעד 🥀
ולך מירה יקרה שולחת חיבוק חם.— with מירה חג'ג'.
ראה עוד > >
21/07/2025
מירה חג'ג האמא
היום מלאו 4 שנים לפטירתה של אימי האהובה.
אתמול בערב ערכנו את האזכרה.
האזכרה השניה של אמא מאז שאביב לא פה.
וזה היה שבר גדול.
תהום ובכי שלא נגמרים.
על אביב, על סבתא.
על סבתא ואביב.
סבתא ונכדה שנושאות שם משותף, שהיה להן קשר קרוב ומיוחד. שהיו דומות ברגישות העיניים וברגישות הלב, בדאגה למשפחה, בכבוד והאיכפתיות לאחר.
בעבודה המתמדת על האחדות והכל בעין טובה, בדרך טובה, בצניעות ובדרכי נועם.
איזה מזל שסבתא לא הייתה פה בימים שחיפשנו אותך.
איזה מזל שסבתא איתך עכשו.
עוטפת אותך.
כמו אז בבת מצוה שלך.
סבתא עוטפת נכדה.
כמו שצריך להיות.
ומבעד לבכי הגדול שמעתי את אבא קורא בקול רועד:
״ושלח לה מלאכיך הקדושים והטהורים להוליך נשמתה ולהושיבה תחת עץ החיים…. ״
לסבתא ולך
ראה עוד > >
25/07/2025
מירה חג'ג האמא
בגלגול הקודם היו לי שתי סיבות לנסוע למוצב נחל עוז.
סיבות פשוטות של הרבה הורים.
האחת-כפולה.
לקחת אותך למוצב ילדה אהובה שלי או להחזיר אותך הביתה אחרי כמעט שבועיים במוצב.
כמו בתמונה המאושרת.
הסיבה השנייה-גם פשוטה.
לבוא לבקר אותך כל שישי שני, בכל פעם שסגרת שבת. היינו באים אלייך, אבא ואני, בשישי בצהריים, יושבים איתך בחורשה ליד המוצב. אוכלים יחד, כמו בתמונה השניה.
מדברים, שומעים ממך מלא חוויות, ורואים מול העיניים איך הילדה הקטנה שלנו כל כך מתבגרת ועם איזה אחריות היא מתמודדת.
היינו מורידים אותך בשער המוצב עם צידה לשבת, לך ולחברות ותמיד אמרת שהגזמנו.
ככה זה אמהות אוהבות להגזים.
והכל היה פשוט.
אתמול והיום נסענו למוצב
לא בשביל להסיע אותך למוצב
לא בשביל להחזיר אותך הביתה
לא בשביל לבקר אותך ולהביא לך אוכל לשבת.
נסענו כדי להיפגש שם, בתופת הגדולה, עם הרבה אנשים מכל הארץ שבאו לשמוע עלייך ועל החברות שלך,
שבאו לשמוע למה אני ועוד כל כך הרבה משפחות כבר לא יכולים לעשות את הדברים הפשוטים האלו.
להסיע.
להחזיר.
לבקר.
הנסיעות והמפגשים האלה נעשים קשים יותר ויותר ובכל נסיעה כזאת, מלאת קטעי זכרונות, אני לא מאמינה שזאת הסיבה שאני נוסעת.
אבל בכל פעם אני מבינה כמה הם חשובים.
לדמיין מה עברת שם, מה עברתן שם זה סיוט אחד גדול.
שלא נתפש.
חייבים לספר.
הצבא מתחיל לדבר איתנו על אזכרת השנתיים.
ואנחנו עוד לא יודעים מה קרה ואיך קרה.
חייבים לחקור איך הגענו לאסון הנוראי הזה.
ראה עוד > >
04/08/2025
מירה חג'ג האמא
לחשוב שהיום לפני שנה כתבתי את הפוסט הזה לקרינה האהובה לכבוד יום ההולדת בזמן שהיתה בשבי חמאס.
עכשו אני יכולה לברך את הברכות הכי פשוטות ומשמעותיות:
מזל טוב קרינה
יום הולדת שמח❤️
וואו איזה חלום
ראה עוד > >
08/08/2025
מירה חג'ג האמא
ערב שבת
פרשת ואתחנן
בה מופיעים הפסוקים
שמע ישראל.
אלו המילים האחרונות שצעקת בעולם הזה ילדה אהובה שלי.
כן כן צעקת.
כך סיפרו החברות האהובות שלך שחזרו מן השבי.
תמיד דיברת בשקט, הן סיפרו, ולא הרמת את הקול ובאותו רגע נוראי של תופת ובלהות ממש צעקת שמע ישראל.
אני לא יכולה לדמיין את הרגע הזה.
אני רק רוצה עכשו לקראת השבת הזאת שהיא גם שבת טו׳ באב להזכיר שמועד הזה הוא לא רק התאריך העברי ליום האהבה.
זהו מועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל אחרי ימים ארוכים וקשים.
שמע ישראל ה׳ אלוקינו
השב את אחינו הנמצאים בצרה ובשביה,
שמור על חיילנו
ועזור לנו לפייס, לאהוב ולאחד את עמנו.
שמע ישראל.
ראה עוד > >
25/08/2025
מירה חג'ג האמא
אתמול סוף סוף נסעתי לישוב אפרת בגוש עציון.
לבית הכנסת תפארת אבות.
מתביישת לומר אבל הזמינו אותי כבר כמה פעמים למפגשי תפילה של נשים באפרת לבוא ולדבר על אביב ובכל פעם זה לא יצא בעיקר כי פחדתי מהדרך, מהנסיעה לשם.
וכעסתי על עצמי.
הפעם הן ניסו שוב.
האמת צריך לא להתייאש מאיתנו, לא לוותר לנו ובכל פעם לנסות, יבוא רגע שזה יהיה מתאים ומדוייק.
או שלא.
הן כתבו שיש מפגש ראש חודש אלול עם תפילת הלל, קצת דיבורים ושירה למען החיילים והחטופים.
רציתי מאוד ללכת,ושוב המאבק הפנימי הזה עם החשש מהנסיעה ובגוף המותש אין כוחות לשאת עוד מתחים.
עשיתי קצת ברורים והערכת סיכונים על תוואי הנסיעה ונדב הנסיך Nadav Tzafriri אמר לי שהוא יצטרף אליי, השומר האישי שלי.
הדרך לאפרת פסטורלית, מפותלת ויפיפיה, מלאה בסימוני אתרים, יקבים ורק מחסומי הצבא מזכירים כמה הכל נפיץ.
הדרך עברה בטוב. ממש בטוב.
הגיעו המון נשים
היה מפגש מיוחד ועוצמתי,
עטוף ברוחניות וקדושה.
ולפני שהזמינו אותי לדבר, אישה יקרה לליבי מאוד דיברה על אביב:
״אביב גדלה בשדות של צפון הנגב ושם נטמנה.
אביב היא אחת הגיבורות של חיי, לא הכרתי אותה בחייה ורק שמעתי עליה ועל רגעי חייה האחרונים.
אחד הדברים החשובים שלמדתי מאביב היא הזכות לכבד כל יהודי, וההבנה לאלו מדרגות כל אחד ואחד יכול להגיע, בחיים.
אם הייתי פוגשת את אביב לפני המלחמה, אולי הייתי רואה בחורה מתוקה עם טישרט וג׳ינס יושבת עם חברות לקפה וצוחקת.
היום אני יודעת שאביב היא רבי עקיבא 2023.
שאנחנו לא באמת יודעים איזה אנשים מופלאים מהלכים בינינו.״
ולא נשארו מילים.
ראה עוד > >
28/08/2025
מירה חג'ג האמא
אביבי את זוכרת שלא היית מרשה לי לצלם אותך מנגנת כי אף אחד לא יודע שאת מנגנת ואני בטח אעביר את זה הלאה.
אז ככה מאמי
אני לא צילמתי
אבל כולם יודעים.
עכשו כולם יודעים שאת מנגנת, כולם מכירים את הסרטונים שצילמתן עם הרגעים המאושרים האלו שלך ושל דניאלה במוצב, את מנגנת בגיטרה ודניאלה שרה. כמו צמד שמשלים אחד את השני. בכל מקום במוצב: בפרגולה, בחמ״ל, בש.ג., במיגונית.
אותה מיגונית שהיתה רחוקה שנות אור מלהגן.
שם כתבתן באופן נבואי ומצמרר, את דניאלה וים את השיר שהפך להיות שיר תחינה ותפילה למען החטופים והחטופות.
השיר נבחר להיות חלק בפרוייקט שבעה שירים באוקטובר של גלגלצ, בביצוע של עדן בן זקן המדהימה.
בזמנו שאלו אותנו אם יש שם לשיר אבל לא היה את מי לשאול. את וים כבר לא הייתן כאן ודניאלה היתה בשבי, אז ביקשנו לקרוא לשיר ״אולי תיפתח הדלת״, על שם אחת השורות שמופיעה בשיר כתפילה לשובן של החברות שלך ושל וכל החטופים משבי חמאס.
אביבי חברות שלך בבית,.
דניאלה, קרינה, אגם, לירי ונעמה בבית❤️
אהובה שלי עכשו השיר מועמד במצעד השנתי של גלגלצ. מבינה?? במקביל לטונה, רביד פלוטניק, פאר טסי, עדן חסון, עידן רייכל ועוד ועוד.
ואת לא רצית שאני אצלם אותך ילדה אהובה שלי.
לא צילמתי.
מישהו צילם לנו סרט אחר.
מוקדש לשובם במהרה של כל אחינו החטופים.
אם קראתם עד כאן אז תקדישו כמה דקות ותצביעו.
הקישור מופיע בתגובה הראשונה🙏🙏🙏 https://www.facebook.com/reel/1505008380855538/?s=single_unit
ראה עוד > >
29/08/2025
מירה חג'ג האמא
לשוהם חברה של אביב היתה יום הולדת השבוע.
ובאותו יום כשאני בין קניות לשבת, בוכה, כי בדיוק ניגש אליי משהו ברחוב שאמר לי בעצב גדול שהוא לא ידע ורק עכשו שמע על מה שקרה לנו ואין לו מילים.
כי באמת אין מילים
רק דמעות.
ובדיוק אז כשאני מנסה לאפס את הבכי כי יש קניות לעשות, שוהם שולחת לי תמונה עם ציור שחבר שלה הזמין ליום ההולדת שלה.
ציור של תמונה מימים שמחים, מבת מצוה של אחות של תאיר, חברה אחרת.
בציור אביב מנשקת את שוהם.
והן מאושרות.
והיום שוהם שולחת לי תמונה נוספת של תכשיט שאחותה הזמינה לה ליום ההולדת עם אותו ציור ובגב התליון כתוב
״שומרת עלייך מלמעלה״.
״בכל מתנה היא נמצאת.
שולחת לי אותן.״
כתבה לי שוהם האהובה.
ברגעים הכי קשים - אלו המתנות שמגיעות גם אליי דרכך שוהם אהובה, דרך הרבה אחרים.
אביב שולחת לי אותן במקום ובזמן הכי מדוייקים.
בכל מתנה
בכל רגע
שם את נמצאת אהובה שלי.
ראה עוד > >
04/09/2025
נטלי חג'ג
ויוי שלי אתה כל הזמן במחשבות
וגם בשקט שלי את נמצאת...
מזמן לא כתבתי לך כי הלב לא נותן..
כל פוסט של אמא ננעץ בלב ומשתק...
וכל פעם שאני שומעת את השיר הזה הזמן שוב נעצר עומד מלכת ואז מבינה שהוא עוד עומד וממתין מלכתך.
המחשבות מה אם...
ואיפה היית מטיילת היום..
חוגגת את החיים..
ואיזו עוגה תבחרי להכין לשבת או קינוח לחג...
ואיך אפשר לומר לך שלום אהובה?
וכמה זה כואב
הלוואי שמישהו יתקן לי את הלב
נראה לי שהוא לא עובד
הוא מקולל או מקולקל 💔 https://www.youtube.com/watch?v=fBhA1LKKuNk
ראה עוד > >
04/09/2025
מירה חג'ג האמא
עוד מעט שנתיים
וזה כל כך מפחיד
לא מסוגלת לקבוע מועד לאזכרה.
כאילו אם לא אקבע זה לא יגיע.
עוד מעט שנתיים
ואני במעברים הזויים
מדבר לדבר
מקודש לחול
לקודש.
מדברים שסימלו פעם שיגרה, לנהוג, לבשל, לכבס, לגהץ, לצבוע שיער, לערוך קניות, לעבוד בגינה
והיום הם מסמלים את הסיוט הגדול.
את הפשיט 10 קילו שחובט כאילו אומר זה מה שאת עושה בזמן שהבת שלך אי שם.
אי שם.
והרגעים הנוראיים שאני שוקעת לגמרי במחשבה המטריפה והבלתי נסבלת הזאת שאני רוצה, ממש רוצה לגעת בך, לחבק אותך, להריח אותך, לראות אותך ומיד גוש ענק עולה ומתפרק לדמעות לא נשלטות.
איך אמא יכולה להכיל שהבת שלה לא תהיה יותר.
איך?
עוד מעט שנתיים
ויום אתמול היה מטורף וקשה מנשוא
מלא מעברים
עבודה
מפגש בבית עם תצפיתניות שמשרתות בגבול הצפון-בנות מדהימות ומרגשות
שהן באמת העיניים של המדינה. בעצם לא רק עיניים גם הראש של המדינה.
ומיד אחר כך מפגש כואב ומרגש עם חבר כנסת בבקשה לעשות הכל כדי להגיע לחקר האמת.
והיום מפגש אקראי עם שרה בממשלה שכל מה שהיה לי אמרתי לה.
ואני
קובעת את הכל במקביל כי מרגישה שזה חייב להתקיים יחד.
להביא את האור האדיר של אביב לעולם ולחשוף את החושך הנוראי של השביעי באוקטובר.
עוד מעט שנתיים ואין קצה חוט. https://www.facebook.com/1643572256/videos/pcb.10224622203816218/24022272567451187
ראה עוד > >
This is shacharit in Edgware yeshurun where you were for Shabbat. They used the tehillim you gave them after tefilla.
אנגליה
ראה עוד > >
08/09/2025
אורטל קייזר
יום שישי 5.9 מתחילה את הבוקר בהפרשת חלה לזכר אביב חג׳ג׳ ז״ל ומסיימת בהדלקת נרות לזכרה(כמו כל שבוע).
אבל באמצע,בין הבוקר לערב, הבית שלי מלא ברגשות,יום מלא בעוצמות.
הרגש שהכי ליווה אותנו זה התרגשות, שתי בנות מהממות ששירתו יחד עם אביב הגיעו אלינו הביתה.
קארינה ארייב ודניאלה גלבוע, תצפיתניות מהממות שחזרו מהשבי בעזה,
כשהן נכנסו לבית שלי לא ידעתי איך להגיב, מה מותר, מה אסור ואז הן נכנסו והכל זרם, ראיתי את התום בעיניים שלהן, את הטוב שיש בהן.
Ariev Karina @daniella gilboa
כמה כבוד היה לנו לארח אתכן אצלנו בבית ודעו שהבית תמיד פתוח עבורכן.
ואני רק חושבת- כמה אביב גאה בכולן, כמה אביב מלכדת אותן גם כשהיא לא איתן, אבל בעצם היא מורגשת בכל הזדמנות, אז זה אומר שהיא תמיד איתן. מירה חג'ג' ❤️
ואתן החברות המיוחדות Tair Rosh Ziv Ben Yakovאגם קייזר שוהם אדרי Nitzan Shelly- תמשיכו להיות כאלו מקסימות
אנחנו מתפללות עליכן שלנצח תהיו מלוכדות, שתמיד תזכרו את אביב ותנציחו אותה בכל דרך אפשרית.
שאלוהים ישמור עליכן מכל משמר🙏🏻
ראה עוד > >
הסיפור מאחורי החולצה המרגשת של שורדת השבי – ואיפה אפשר לקנות אותה
שמח לבשר שחברת הסטארטאפ Yopi מקיבוץ ניר-עם בה אני מכהן כדירקטור, מתקדמת לשלב הבא, Seed Round. וגם אביב חגג הי״ד שלנו זוכה למעבדה שתיקרא על שמה, בטכס מיוחד עם ההורים והמשפחה .
ואנחנו בהתרגשות רבה להנכחת אביב, בערב ראש השנה הבאה עלינו לטובה
שנה טובה ומבורכת עם בשורות טובות לכל עם ישראל 🇮🇱 אמן 🙌
תודה ל
Hemi Reem
Menachem Genut
Next October אוקטובר הבא
שנירתמו לפרויקט 🙏
ככה באמצע היום מקבלים תמונה.
ספר הפטרות מוקדש גם לזכות אביב אהובת ליבנו
ראה עוד > >
חברה יקרה, יפה שחר, שהכינה ברכונים עם תפילה לשובם של היטופים והחלמת הפצועים.
יפה הקדישה את הברכונים לאביב אהובה שלנו💔
ראה עוד > >
21/09/2025
קרן
רגע לפני שמתחלפת שנה בתקווה עצומה לשנה טובה יותר, אני מזמינה אתכן ואתכם להקשיב לפרק השני של העונה השניה של #נחל_עוז_המוצב_שהופקר - "רועי".
"זה לא סיפור גבורה, אין גבורה באמת ביום הזה. אני מגיע לאט מדי ומאוחר מדי לנחל עוז".
בערב שבת, 6 באוקטובר, רב סרן רועי זבטני היה בארוחת ערב גדולה אצל סבתא שלו בעפולה ורגע לפני שנכנס למכונית כדי לחזור הביתה, לתל אביב, הוא לקח 500 שקלים שהיו לו במעטפה ונתן לאבא שלו וביקש "אבא, קנה לי ברכה מחר בבית כנסת עם הכסף הזה". אבא שלו איש דתי ולא נוגע בכסף בשבת והוא כעס והעיף לו את היד. אבל רועי שמעיד על עצמו שהוא בחיים לא עשה דבר כזה לפני כן - התעקש ממש. בסוף הוא נתן את הכסף לדוד שלו והשביע אותו שיעביר את המעטפה לאבא שלו.
בבוקר שבעה באוקטובר, רועי דוהר דרומה. אבל רק באחת וחצי בצהריים הוא נכנס בראש כח קטן של קצינים, "כח זבטני" למוצב נחל עוז הבוער. הם הכוח הראשון שנכנס למוצב נחל עוז, מטהר אותו ממחבלים ומחזיר אותו לשליטת צה"ל.
הם הכוח הראשון שנכנס למיגונית של החיילות ומבין את ממדי הטבח. הם הכוח הראשון שנכנס לחמ"ל הבוער ומבין שאין שם ניצולים. והם גם הכוח הראשון שהבין את עומק הכישלון של צה"ל באותו יום - במוצב נחל עוז.
רועי ("רק אמא שלי קוראת לי רועי, בצבא אני רק זבטני"), שבה את ליבי מהפעם הראשונה שדיברנו. ביושר שלו, ביכולת להסתכל למציאות בעינים, בצניעות אמיתית, בענווה שכל כך נדירה בין קציני צה"ל.
הסיפור של "כח זבטני" הוא הסיפור של 7 באוקטובר. יום שבו לא היה צבא, אבל היו בו חיילים וקצינים ואזרחים - שקפצו מהבית ועשו כל מה שהם יכולים.
זו עדות וסיפור שחייבים לשמוע, בין השאר כדי להבין למה הגיע הכוח הראשון לנחל עוז רק באחת וחצי בצהריים ואיך נראה היום הזה מהעינים של לוחמים.
אחד מקציני "כוח זבטני" הוא יונתן פרץ. יונתן הוא אחיו של סרן דניאל פרץ, קצין שריון שעמד בראש צוות טנק פרץ שנלחם בנחל עוז ב7 באוקטובר. יונתן נלחם לצידו של רועי כל אותו יום ולא אמר מילה על כך שאחיו באותו המוצב. הוא לא יודע בשלב הזה שאחיו נחטף בשעות הבוקר לאחר שנהרג.
וגם עכשיו, צוות פרץ - שלושה מחיילי נחל עוז עדיין בעזה! לוחם השריון מתן אנגרסט והחללים החטופים סרן דניאל פרץ וסמ"ר איתי חן. ההפקרה של חיילי נחל עוז עדיין נמשכת.
אני מזמינה אתכם ואתכן להקשיב לפרק השני של העונה השניה שלנו, הפרק שמספר את הסיפור של הקצין שעמד בראש הכוח שהחזיר את מוצב נחל עוז לידינו: "רועי".
אשמח ואודה שתפיצו ותהדהדו את סיפור הזה. אשמח אם תכתבו לי מה חשבתם על הפרק ועל הפרקים הקודמים. אשמח שתדרגו אותנו בספוטיפיי, כי ככה נגיע ליותר מאזינות ומאזינים.
זה סיפור שחייב להשמע. בין השאר, כדי שהוא לא יחזור על עצמו.
ולשיבת כל החטופים, עכשיו! 💔
הפרק הבא שלנו יעלה ביום ראשון הבא 28.9.25.
היתה לי הזכות לעבוד על העונה הזו עם אנשים שאני אוהבת במיוחד ושיודעים לעשות הסכתים הכי טוב - מאיה קוסובר ו Nir Goraly - עורכים את העונה וליהיא צדוק היא המפיקה שלנו. האחד והיחיד - עורך הסאונד עם האוזן הרגישה והלב הענק - דניאל שמר. תודה עצומה לכולכם.
תודה גם ל Tomer Michelzon מנהל כאן הסכתים, לגל ברגר מנהל רשת ב' ולליאור לנדנברג מנהל חטיבת החדשות, על התמיכה והאמון לכל אורך הדרך.
שמח לבשר שחברת הסטארטאפ Yopi מקיבוץ ניר-עם בה אני מכהן כדירקטור, מתקדמת לשלב הבא, Seed Round. וגם אביב חגג הי״ד שלנו זוכה למעבדה שתיקרא על שמה, בטכס מיוחד עם ההורים והמשפחה .
ואנחנו בהתרגשות רבה להנכחת אביב, בערב ראש השנה הבאה עלינו לטובה
שנה טובה ומבורכת עם בשורות טובות לכל עם ישראל 🇮🇱 אמן 🙌
תודה ל
Hemi Reem
Menachem Genut
Next October אוקטובר הבא
שנירתמו לפרויקט 🙏
ראה עוד > >
17/09/2025
הלן חג'ג
היום השתתפתי בחניכה מרגשת במיוחד
מעבדת הייטק חדשה שנקראת “מעבדת אביב”, לזכרה של בת דוד שלי, אביב חג’ג’, התצפיתנית היקרה שנרצחה ב7 באוקטובר.
במעבדה הזו מפתחים טכנולוגיה פורצת דרך - שעון עם חיישנים שמזהים דרך הזיעה של האדם אם הוא נמצא בסכנת חיים, למשל התקף לב. שילוב מטורף של מדע, רפואה וחדשנות - אבל מה שהכי ריגש אותי זו הרוח שנמצאת שם.
אחד המשפטים החזקים שנאמרו:
“אם אתה לא מאמין באלוהים - אל תהיה סטארטאפיסט.”
וזה חידד לי שוב עד כמה מדע ורוח לא באמת נפרדים, אלא מתקרבים זה לזה יותר ויותר.
התרשמתי עד עמקי הלב מהדרך שבה מנהל המעבדה והעובדים מכירים את אביב, את הערכים שלה, את הדרך שלה, את האנרגיה שהיא ממשיכה לשדר גם מלמעלה. אני מרגישה שהיא ממש שולחת לנו שיעורי בית - איך לחיות כאן טוב יותר, איך לעצור את לשון הרע, איך לבחור בטוב.
יש הרבה מה לומר, אבל אין טוב יותר ממראה עיניים. אני מזמינה אתכם לצפות בסרטונים ולשמוע את האנשים היקרים שעושים כאן משהו בלתי ייאמן כדי ליצור שינוי אמיתי.
תודה ענקית ל-Next October, ל-yopi technology ולכל מי ששותף במסע הזה -לנצח את הכאב, ולהפוך את הערכים והמסרים של אביב להשראה לעוד ועוד אנשים בעולם.
אביב, את חיה ופועמת בכל צעד כזה. 💜
Next October Yopi מירה חג'ג'
ראה עוד > >
17/09/2025
חמי ראם
אביב זו לא עונה, זו דרך חיים.
יש ימים שהם ציון דרך בחיים, כזה הוא היום הזה.
לפני כחצי שנה הצטרפנו כחברת סטארטאפ לפרויקט next October- אוקטובר הבא, בתרגום חופשי.
פרויקט שיזם יזהר שי לזכר בנו שנפל ב-7/10/2013, בו חברות סטארטאפ מנכיחות נופלים מהיום השחור הזה.
חברת Yopi בחרה להנכיח את אביב חג׳ג׳, שנרצחה כתצפיתנית במיגונית במוצב נחל עוז.
היום קראנו למעבדה שלנו על שמה;
מעבדת אביב
המעבדה היא המקום בו אנחנו לוקחים כימיה מורכבת והופכים אותה לפשוטה וברת שימוש.
זה עוד צעד במסגרת ההנכחה, צעדים נוספים יבואו בעז״ה בהמשך השנה.
מודה לאלוהים ולמירה ופיני חג׳ג׳ על הזכות להנכיח את אביב בחברה.
לקראת השנה החדשה מאחל לכל עם ישראל שתבוא עלינו שנה של נחת רוח 🙌
ולחברת Yopi מבקש שנזכה ואלוהים יפקיד בידינו את מפתח הסטארטאפ המוצלח 💪
עם ישראל חי 🇮🇱
(מיומנו של ההולך בדרכים - חמי 17/09/2025 ימים ספורים לפני ראש השנה תשפ״ו)
ראה עוד > >
18/09/2025
מירה חג'ג האמא
לזמן יש חוקים משלו
ואי אפשר לעצור אותו
אי אפשר להתווכח איתו, לריב איתו
להתעלם ממנו.
לצעוק לו שיעצור כי אני רוצה לרדת.
אי אפשר.
והלב
יש לו חוקים משלו.
לא קשורים לזמן.
שנתיים
שנתיים שאת לא פה
ואת בכל מקום
איך?
ראה עוד > >
18/09/2025
מירה חג'ג האמא
איך בסרטון החשוך הזה יש כל כך הרבה אור.
תעשו קליק קטן ותשמעו את יאיר, בן דוד של אביב, מפקד בגבעתי שהקדיש את המסע בסיום שבוע שדאות לאביב.
יאיר כתב לי שאין תאורה כי זה בשבוע מבצעי אבל היה חשוב לו להעביר את הדברים במסע שלו.
ואלו הדברים:
מסע לזכר
את המסע הזה בחרתי להקדיש לזכר בת דודה שלי סמל אביב חג׳ג׳.
היתה תצפיתנית במוצב נחל עוז נפלה ב 7.10.
אביב היתה קרובה אליי מאוד.
היא דמות וסמל למה זה מחוייבות, השקעה, דבקות במטרה, לתרום למדינה.
אביב הביאה אותי לפה
היא לימדה אותי והעניקה לי ערכים שהביאו אותי לפה ונתנו לי את הזכות לפקד עליכם ולהעביר לכם את אותם ערכים.
את המסע הזה בחרתי להקדיש עבורה כדי שכולנו נלמד ונשאב מהערכים שלה.
יאיר אהוב שלנו
אמנם הסרטון חשוך
ואין תאורה
אבל הדברים שאמרת הם האור.
אור ענק.
כולכם חיילי צבא הגנה לישראל, אתם האור שלנו.
הקב״ה ישמרכם ויצליח דרככם. https://www.facebook.com/reel/1951109012407722
ויש איש אחד
יוגב אזולאי יוגב אזולאי
שלא מפסיק לחשוב, ליצור, לכאוב ולתת.
וגם כשאשתו האהובה ליאורה ליאורה אזולאי עדיין באישפוז אחרי השתלת כליה הוא שלח לי את התמונה הזו.
הוא קרא את הפוסט שלי מאתמל וכתב ״שהמילים שכתבת היו פשוט כל כך חזקות שהרגשתי שזה חייב לקבל מקום וצורה...״
כתבתי לו שזה מדהים
ויכל להיות הזמנה ל….
ולא יכולתי להמשיך.
אביב עטופה ועוטפת באהבה.
ורוצה להודות לך יוגב ולכל המשפחה שאצילות נפש ומעשים טובים זה הרבה יותר מדרך חיים עבורכם.
וליאורה האהובה עדיין זקוקה לתפילות של כולנו.
ליאורה לאה בת טובה
רפואה שלמה ובשורות טובות בקרוב❤️
ראה עוד > >
22/09/2025
מירה חג'ג האמא
ראש השנה לפני שנתיים.
היינו על גג העולם.
החג האחרון שאירחנו אצלנו את כל המשפחה המורחבת.
ממש בשעות האלה התקשרו עוד ועוד אחיינים שביקשו להצטרף. עוד כסא ועוד כסא. כמה צחקנו.
כמעט כל המשפחה היתה כאן.
ואביב, שהמפגשים המשפחתיים והחגים היו כל כך חשובים לה הייתה אחראית על הסידור והעריכה של השולחנות. בסוף היא צילמה כמו שהיא אוהבת. תמונה שקולטת הכל, את האוירה, את הביחד, ואת השמש שמאירה הכל באור גדול.
זוכרת את הרגע הזה כי אני בדיוק ישבתי לקפה של לפני האטרף של החג בנדנדה ממול.
ברוגע ובנחת.
והכל היה טוב.
רגע לפני החג
מברכת שתעריכו את הרגע
תחבקו אותו.
שום דבר לא ברור מאליו.
אבל שום דבר.
תהיו ביחד
תהיו מאוחדים
תעבדו בלהיות מאוחדים.
תתחבקו
תפנקו
תתפנקו
תעזרו
תטיילו
תהנו
תהנו מהקפה, מהאוכל
תתווכחו, תריבו ותתפייסו
תגידו מילה טובה
ובכלל תעשו טוב.
ובכל רגע כזה תזכרו ותתפללו עבור אחינו השרויים בשבי, שיחזרו לשלום ועל משפחותיהם היקרות.
שום דבר לא ברור
לא היש
ועוד יותר לא האין.
היינו על גג העולם
היום אני בונה חיים.
שנה טובה ומתוקה
לכל עם ישראל.
ראה עוד > >
22/09/2025
מיכאל יחזקאל קרו
גם אנחנו משפחת Yopi מברכת את עם ישראל 🇮🇱
בשנה שרק טוב יהיה בה🍾
מצורפת ברכה בעזרת Next October להנצחת התצפיתנית אביב חג׳ג׳ הי״ד שהשבוע חנכנו את מעבדת הפיתוח בקיבוץ ניר עם על שמה של אביב
אביב זו לא עונה זו דרך חיים״
שנדע ימים טובים ומאושרים
שנהיה ראויים לנופלים https://www.facebook.com/michael.yehezkel.9/videos/1089041220009816
זוכרים לנצח.
בעוד חמישה ימים נציין שנתיים ליום שלקח מאיתנו 53 אהובים ואהובות נופלי ונופלות נחל עוז,
ולזכרם, בחרנו לייצר חולצות שיהיו חלק ממפעל הנצחה עבור כל נופלי המוצב.
את הסיפור של נחל עוז התחייבנו לספר ולהנציח בכל דרך.
קיימים 3 דגמים של חולצות וכל חולצה תימכר במחיר 53 ש״ח לזכר 53 הנופלים.
בקישור שלפניכם תתבקשו למלא פרטים, לבחור צבע, מידה ונקודת חלוקה.
נקודות חלוקה קיימות - פתח תקווה, תל אביב, פרדסיה וירושלים.
מצ״ב קישור למכירה🙏 https://forms.gle/fk4pJpz7AkHovDRr7
זמני החלוקה והאספקה עלולים להשתנות / להתעכב לפי דרישת הזמנות, נודה לסבלנותכם
תודה לכל מי שלוקח חלק להנצחת הנופלים והנופלות
עומר, קרינה, דניאלה ומאיה
מוצב נחל עוז
ראה עוד > >
26/09/2025
מירה חג'ג האמא
ולא היה יותר סימלי מזה שבערב ראש השנה, דקות לאחר שהעליתי את הפוסט בו כתבתי שאני בונה חיים,
אבא קיבל טלפון מחבר לעבודה ממרכז הארץ ששיתף בהתרגשות גדולה שאחותו ילדה בת והחליטה לקרוא לה אביב לאחר שהוא סיפר לה עלייך אהובה שלנו.
וכך תוך כדי התרגשות, שמחה וכאב
ותהיות,
איך אביב הרי עוד מעט כבר סתיו.
הגיע הילד הנסיך, נועם, שתמיד מצליח לרגש אותי כל פעם מחדש. הוא הגיע נרגש עם מתנה לחג וציור שצייר ועליו כתב את הסלוגן שבן דוד שלך עומרי כתב עלייך:
״אביב זו לא עונה
זה דרך חיים״
והכל הסתדר לי בראש.
איך את מסדרת הכל אהובה שלי.
בדיוק אותו הסלוגן מתנוסס עכשו בכניסה למעבדת הפיתוח של חברת הסטארט אפ יופי טכנולוגי׳ס שמאמצת ומנכיחה את אביב והשבוע קראה למעבדת הפיתוח על שמך אהובה שלנו.
והסטארט שלהם מציל ובונה חיים.
מזל טוב, הרבה שמחה ונחת למשפחה של אביב התינוקת שרק נולדה.
ברכה והצלחה גדולה ליופי טכנולגי׳ס.
ונועם הנסיך-אוהבת אותך❤️
ראה עוד > >
30/09/2025
מירה חג'ג האמא
כל ביקור במוצב ובאנדרטה נהיה קשה יותר ויותר.
כל ביקור ממחיש את גודל הזוועות ואיך זה יכול להיות.
מדברת את האירוע ולא מאמינה למה שאני אומרת.
על כל סלע עלמת חן אהובה, מביטה בעיניים נוצצות, מלאות חיים, מלאות חלומות, עולם ומלואו.
סליחה אהובות שלנו.
סליחה.
ראה עוד > >
04/10/2025
מירה חג'ג האמא
שעון חול
היום, שלושה ימים לפני סוכות היתה הפעם האחרונה בה יצאת הביתה ילדה יקרה שלי שלי.
יצאת לרגילה, כמה חיכית לרגילה הזו. בשנה שעברה ניסיתי לשחזר כל רגע מהימים האלה שהיית בבית. גם השנה אני מנסה. אבל זה מעייף לנסות להיזכר כל הזמן. מעייף לחשוב שאת לא פה. אביב לא פה.
שעון חול שהולך ואוזל.
והראש שלי לא מוצא מנוח בשום רגע. לא ביום ולא בלילה. יש ערוץ בראש שלי, ערוץ מקביל, שדולק כל הזמן והוא עסוק רק בך ילדה אהובה שלי.
שום שלט לא יכול לכבות אותו.
לא ביום ולא בלילה.
ושעון החול עובד במהירות, מתקדם ומתקדם.
אבל אז תוך כדי כתיבה אני נזכרת ששעון חול הוא בכלל השם שניתן למערכת ההגנה, החכמה והמשוכללת סביב רצועת עזה. גדר שנבנתה במשך שנים ובעלות של מיליארדים, גדר משוכללת בגובה 6 מטר שנותנת אינדיקציה לכל נגיעה בה עד לרמת עוצמת הנגיעה וישירות מתחתיה בעומק האדמה ניצב מנגנון משוכלל ביותר להגנה מפני מנהרות.
לעזאזאל מי נותן שם כזה ״שעון חול״ לכזאת מערכת הגנה?
חיינו על זמן שאול?
״הם פוצצו את שעון חול״ זעקו התצפיתניות באחריות ואימה בקשר.
הן הבינו את המשמעות של שעון החול מאותו רגע.
הם פוצצו לנו את שעון החול.
ראה עוד > >
דניאלה גלבוע
https://mol.im/a/15160719
כתבה של דניאלה גלבוע ושל קרינה בדיילי מייל העיתון ה3 בגודלו בעולם, שם דיברו גם על אביב❤️
"זו השמחה הכי גדולה והידיעה שהחברות של יעל חזרו הביתה. וזה גם הקנאה הכי גדולה. אבל לא קנאה רעה. זה לראות חיבוק של אימא שנורא רצתה שהילדה שלה תחזור והיא חזרה. וגם אני רוצה כל יום שהילדה שלי תחזור והיא לא חוזרת"
אני מזמינה אותכם ואתכן להקשיב לפרק הרביעי של העונה השניה של #נחל_עוז_המוצב_שהופקר": "עינים טובות".
ביום שחזרו התצפיתניות משבי חמאס נצמדנו כולנו למסכי הטלוויזיה והסתכלנו עליהם בהשתאות ובהתרגשות. אבל בכמה בתים ברחבי הארץ זו היתה התרגשות אחרת, עמוקה יותר וכזו שיש גם כאב בצידה. אם תרצו, לב עם מסך מפוצל.
המשפחות של נופלות נחל עוז מצאו את עצמן אחרי 7 באוקטובר במאבקים בלתי פוסקים: בהתחלה הם חיפשו פיזית אחרי הבנות שלהן, בבתי חולים או בשורה. אחרי ההודעה הרשמית הם חיפשו אחרי האמת. אחרי התשובה לשאלה: למה שום דבר ממה שהיה אמור להגן על הבנות שלהן - לא עבד ב7 באוקטובר במוצב נחל עוז? ואיך יכול להיות שלא ראו אותן לפני 7 באוקטובר?
כמו שאמרה נועה פרייס לאמא שלה - "כל מה שחשוב להן (לפיקוד) זה שנהיה עינים טובות, אני מרגישה במקום הזה שאני כלום, אני לא יותר מסתם עיניים"
"עינים טובות", זה האופן שבו את מתפקדת על העמדה, בחמ"ל. באותן שעות בהן אסור לך להסיט את הראש ימינה או שמאלה. וזה מקור שם הפרק.
ובשנה האחרונה, עם החזרה של התצפיתניות החטופות ועם פרסום התחקיר הצבאי המלא על נחל עוז - לכאורה קיבלו ההורים את התשובות.
אבל התשובות רק איששו את מה שהם ידעו לפני כן והתשובות רק גרמו להם להרגיש עוד יותר לבד.
"אני כל יום הולכת לישון עם הדקות האחרונות של הילדה שלי. אני לא מאחלת את זה לאף אחד, האופן שבו היא מתה. בגלל זה אני משתדלת לא ללכת לישון" אומרת גילי לייבושור, אמא של יעל שנספתה בחמ"ל.
ואצל כולם יש דאגה עצומה לעתיד שלנו. חשש עמוק שלא באמת למדו ממה שקרה בנחל עוז, ממה שקרה באותו יום, ממה שקרה לבנות שלהם.
וזה הסיפור הפרק הזה.
זה הפרק שהייתי מבקשת שתקשיבו לו ב7 באוקטובר הזה.
כי זה עלינו להמשיך ולהיות איתם, עם המשפחות של הנופלים והנופלות. וזה עלינו, להמשיך ולספר את הסיפור של הבנים והבנות שלהן.
53 צעירים וצעירות ממוצב נחל עוז נפלו ואינם עוד. זה מספר בלתי נתפס. הסיפור תמיד מתחיל ונגמר בכם.
אני מזמינה אתכם לשמוע את הפרק הרביעי: "עינים טובות"
אשמח ואודה שתפיצו ותהדהדו את הסיפור הזה.
זה סיפור שחייב להשמע. בין השאר, כדי שהוא לא יחזור על עצמו. וכמו שתשמעו גם בפרק: לא למדנו ולא תיקנו. מה שקרה בנחל עוז ב7 באוקטובר? יכול לקרות שוב.
הפרק הבא שלנו, פרק מיוחד, פרק בונוס - שיחה כנה ואמיצה עם פדויית השבי, התצפיתנית דניאלה גלבוע - יעלה בשבוע הבא, ביום ראשון 12.10.25
אני אזכיר גם היום, כמו תמיד: גם עכשיו, ברגע שכולנו מקווים שיביא לחזרת כולם: שלושה מחיילי נחל עוז עדיין בעזה, לוחם השריון מתן אנגרסט והחללים החטופים סרן דניאל פרץ וסמ"ר איתי חן. ההפקרה של חיילי נחל עוז עדיין נמשכת.
ולשיבת כל החטופים במהרה 💔
לינקים לפרק החדש ולכל הפרקים, בתגובות כרגיל.
התגובות שלכם יוצאות דופן, מרגשות ומעוררות מחשבה. תכתבו לי מה אתם חושבים על הפרק ועל הסדרה כולה, אין לכם מושג כמה זה משמעותי עבורי ועבור כולנו.
ותודה לכל מי שעשו ועושים במלאכה, צוות שאין כמותו במקצועיות ובאנושיות: מאיה קוסובר וניר גורלי - עורכים את העונה וליהיא צדוק היא המפיקה שלנו. האחד והיחיד - עורך הסאונד עם האוזן הרגישה והלב הענק - דניאל שמר. תודה עצומה לכולכם.
תודה גם לתומר מיכלזון מנהל כאן הסכתים, לגל ברגר מנהל רשת ב', לי-אור אברבך מנהל הרדיו ולליאור לנדנברג מנהל חטיבת החדשות, על התמיכה והאמון לכל אורך הדרך.
ראה עוד > >
06/10/2025
מירה האמא
הוא עלה בדמעות לגבעת התצפיתניות
ניקה את תמונות הבנות שקבועות על הסלעים.
ושם לך כתר אהובה שלי.
כתר מלכות.
קישוטים לסוכות
קישוטים לשבעה באוקטובר.
תודה עליךYaniv Abed💔
ראה עוד > >
07/10/2025
ניב שמואלי
״מירה קצינת הנפעים״
ככה סבתא הייתה קוראת לה
כמה סבתא וסבא אהבו אותך מירה חג'ג', אני זוכר באחת האזכרות שהגעת , סבתא אחרי זה אמרה לי ״איזה אישה מקסימה הייתה ונשארה״
לא יאומן שלפני שנתיים הצטרפת לסבתא ולסבא למשפחת השכול.
מה הם היו אומרים אם היו כאן? מי מנחם את מי?
ראה עוד > >
08/10/2025
מירה האמא
״ושמחת בחגך והיית אך שמח״
אם משהו שימח אותי הבוקר, אם אפשר להשתמש במושג הזה, זאת הידיעה שקראתי עכשו על סגירת החקירה נגד תת אלוף במיל׳ אורן סלומון.
האיש שמונה להוביל את תחקירי המלחמה וכאשר החל להצביע על גודל המחדל נפתחה נגדו חקירת מצ״ח.
8 חודשים לקח להם לסגור את התיק. ואלוהים יודע מה הם עוד עשו בזמן הזה.
וכשפניתי לבכירים בצבא לגביו אמרו לי ״לא להתייחס אליו, הוא רעשי רקע״.
וזו לשון הידיעה, קצת ארוך אבל תקראו:
״בערב חג הסוכות הודיעו נציגי צה"ל לתת אלוף במיל' אורן סולומון לשלעבר מנהל הלחימה באוגדת עזה, ראש צוות תחקירי המלחמה וחבר פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי כי החקירה שנפתחה נגדו נסגרה לאלתר.
להלן התייחסות תא"ל סולומון לסגירת החקירה נגדו:*
"הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב"
אתמול, ערב חג הסוכות עם כניסת החג, קיבלתי הודעה על סגירת תיק החקירה כנגדי.
בתחילת דבריי, ארצה להודות למשפחתי היקרה, לחבריי, לפקודיי, ולכל עם ישראל היקר, על האמון והתמיכה לכל אורך הדרך.
ברצוני להודות גם לעורכי דיני-נתי שמחוני ורס"ן אריאל שליוו אותי בתקופה לא פשוטה זו.
כפי שטענתי מתחילת הפרשה, מעולם לא עברתי שום עבירות ביטחון מידע, מכל סוג שהוא.
חקירה זו נפתחה בכדי לנסות ולסכל אותי, להשתיק אותי וקצינים נוספים, הכל בשל ממצאי תחקירי אותו הובלתי כראש צוות תחקירי המלחמה, ובו מצאתי את גודל המחדל וחוסר התיפקוד של דרג הפיקוד העליון.
אבל לא רק זאת, מצאתי
גם הסתרת מידע מהדרג המדיני, וחמור מכל: הרמטכ"ל הרצי הלוי וצוות מצומצם ניהלו מערכת שיטתית לטיוח, טישטוש והקטנת חלקם במחדל, באופן שיטתי ומתוחכם.
להכל ישנן ראיות סדורות. לפיכך, הודעת דו"צ מאתמול, הינה המשך ישיר להתנהלות החמורה כנגדי.
ניסוחה ועיתויה לא היה מקרי. יחשוב הקורא אותה, כי נפתחה חקירת מצ"ח בשל בדיקה ביטחונית, ובכלל, זו ממש הצלחה של מחלקת ביטחון המידע בחשיפת החיבור של הכונן החיצוני.
כך גם בסיפא של ההודעה: "לא נמצאו ראיות הקושרות את הקצין לחשד", דומה למי שקורא את הנוסח, כי אולי ושמא אני ביצעתי את העבירה, אולם פשוט לא הצליחו למצוא ראיות הקושרות אותי לכך, ולא כן הדבר, כיון שמעולם לא עשיתי זאת.
השתלשלות העובדות, הסיבה לפתיחה בחקירה ובדיקת הכונן רק מצביעים על כשל ומחדל של מחלקת ביטחון המידע, ובאשר אליי-בדיוק להיפך, כמפקד תמיד הקפדתי הקפדה יתירה על ביטחון מידע. ואני קורא לגורמי החקירה לפעול ולעשות הכל, ולכל הפחות כפי שפעלו נגדי, בכדי לחשוף את מי שביצע עבירה זו. זה לא קרה, ולא במקרה.
דווקא בימים אלו, שנתיים לאחר האסון הקשה, ועם נקוי שמי המלא, הייתי מצפה מצה"ל ומדובר צה"ל לספר את כל האמת, ולהתנצל, בכדי להשיב מעט מן האמון בו שנפגע אנושות.
פרשה זו חמורה ביותר ברמה הלאומית, והיא שילוב של פרשת דרייפוס, ופרשת קו 300 יחד.
על-כך, ארחיב בהמשך.
חג שמח לכל עם ישראל היקר, על הכח האמון והתמיכה שנתן לי לכל אורך הדרך.
אמשיך לפעול בשליחות למען העם והמדינה לחשיפת האמת ותיקון הליקויים למנוע אסון נוסף.
על החתום,
*תת אלוף במיל' אורן סולומון לשעבר, מנהל הלחימה באוגדת עזה, ראש צוות תחקירי המלחמה וחבר פורום הבכירים יוצאי השירות הציבורי.״
אורן סלומון-אתה התקוה שלי לחקר האמת ולתיקון האמיתי.
ולתסריט הלא נתפש בתמונה הזאת.
ראה עוד > >
09/10/2025
מירה האמא
״ושמחת בחגך והיית אך שמח״ 2
בוקר עם בשורות משמחות כל כך.
אין ספק שאת עובדת מאוד קשה כדי לספק רגעים של שמחה💔
הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו.
אנחנו נמשיך להתפלל עד שנראה את כולם פה.
ראה עוד > >
09/10/2025
קרן נאובך
"זו השמחה הכי גדולה והידיעה שהחברות של יעל חזרו הביתה. וזה גם הקנאה הכי גדולה. אבל לא קנאה רעה. זה לראות חיבוק של אימא שנורא רצתה שהילדה שלה תחזור והיא חזרה. וגם אני רוצה כל יום שהילדה שלי תחזור והיא לא חוזרת"
המשפט הזה של גילי לייבושור, אמא של יעל שנספתה בחמ"ל, לא יוצא לי מהראש היום. מהבוקר.
אני מלאה בשמחה שלא היתה כמותה חודשים, צועקת לאנשים שאני לא מכירה ברחוב בגשם, "בוקר טוב, כולם חוזרים!" והם עונים לי בחיוך רחב "סוף סוף!" ו"אמן!"
ובתוך כל הזמן חושבת על גילי.
על סיגל פריס אמא של נועה שנרצחה במיגונית שסיפרה שכל השנה לפני שחזרו התצפיתניות מהשבי חשבה כמה היא רצתה שנועה תהיה חטופה, "תחזור הכי שבורה, לא משנה אני אטפל בה, רק שתחזור.
על מירה חג'ג', אמא של אביב שנרצחה ליד נועה שמעידה על רגע האושר הזה, של חזרת התצפיתניות ואחרי זה "תהום נוראית, הסיפור של אביב אמיתי".
ואדוה אברמוביץ', אמא של נועם, שנרצחה גם היא במיגונית וגססה במשך שעות בשקט שאומרת בפשטות, "זה היה מוות שני עבורי, מתתי פעם שניה. יש איזה רגע בזמן ביום שבת של השבעה באוקטובר, שהדם אוזל לך מהגוף. את מתפקדת ואז הוא אוזל ואת נופלת, ממש מתרסקת כי את מבינה שהמציאות הסתיימה. וזה היה אותו דבר".
אם יש משהו שהבנתי בעבודה על #נחל_עוז_המוצב_שהופקר זה שהאבל והכאב לא נגמרים לעולם. זה לא משתפר, זה לא נעשה יותר קל. זה לא דוהה ולא מתעמעם. זה רק נהיה יותר כואב ולפעמים באופנים חדשים. ומכאיבים יותר.
אנחנו כבר שנתיים בתוך זה, וכל דבר שקורה בתוך המלחמה, גם הרגעים המאושרים, מביאים כאב עז למי שאיבדו את הבן או הבת.
אח אחות, אבא או אמא.
רק רציתי לבקש שנזכור את זה. ברגעים השמחים שיבואו עלינו, אמן, אמן בימים הקרובים.
ולהגיד לכם, המשפחות של נופלי ונופלות נחל עוז והנופלים והנרצחים בכלל, שאנחנו לא שוכחים. אנחנו תמיד נזכור. אנחנו חייבים את זה לכם, לילדות ולילדים שלכם ולעצמנו.
אני תמיד אזכור. נופלי ונופלות נחל עוז, אתן ואתם תמיד בלב שלי.
ראה עוד > >
13/10/2025
מירה האמא
צלקת
בדיוק הבוקר לפני שנתיים שלחת לי הודעה ובה ביקשת שוב שאקבע לך תור לרופא להוריד את הצלקת.
אותה צלקת במצח שנשארה מפציעה שהיית קטנה ושלא הבנתי כמה היא מפריעה לך.
סליחה ממושי יפה שלי שלא הספקתי לקבוע לך. סליחה.
אבל היום, בדיוק היום מסירים את הצלקת הלאומית שלנו.
ביום הרביעי לחיפושים שלך התקשרה קצינה מהמשטרה וביקשה סימני זיהוי.
שלחתי לה ברעד תמונה עם הצלקת במצח.
ונשארנו עם פצע לכל החיים.
ראה עוד > >
13/10/2025
מירה האמא
ביום המורכב הזה
שהוא יום מלא בניסים
מלא בשמחה
מלא ישועות
מלא דמעות
מלא תסריטים,
יום שבו מגיע לעם ישראל לשמוח, לשמוח באמת לצד הכאב הגדול.
רוצה לבקש מכולם להצטרף לקריאת תהילים משותפת מכל מקום שאתם נמצאים, מחר בוקר שמחת תורה בשעה 07:38,
בדיוק בזמן ההודעה האחרונה של אביב:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת השם
תקראו תהילים״.
ונהיה עם אביב לרגע אחד מקודש.
תקראו כמה פרקים, פרק, אפילו פסוק, מה שאתם יכולים🙏🙏
תשתפו בבקשה כדי שיגיע לכמה שיותר אנשים ומקומות.
״הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו״
שיר לזכרה של אביב חג’ג ז”ל, בת דודי היקרה
כ”ב בתשרי תשפ”ד
שנתיים למותה
ילדה של אור
מוקדש ממשפחת דואק
לפי בקשת דודה מרים דואק שתיבדל לחיים ארוכים❤️ אחותה של סבתא מדלן חג׳ג׳ ז״ל.
לזכרה של אביב חג’ג ז”ל, בת מושב גילת, ששירתה כתצפיתנית במוצב נחל עוז. אביב, שהייתה באותה השבת בבסיס, נכנסה למיגונית יחד עם חברותיה. בסרטונים שהתפרסמו היא נראית מרגיעה ומחבקת את חברותיה, וכך עשתה גם עם משפחתה. היא התקשרה לאימה ומיד התנצלה על שגרמה לה לחלל שבת, הנחתה את הוריה לנעול את הבית ולבדוק מה שלום שאר המשפחה, והביעה דאגה לחיילים. בזמן שהיא עצמה תחת אש, שמרה על אופטימיות ואמונה והרגיעה את אימה. בהודעה האחרונה שכתבה, בשעה 7:38 אביב ביקשה תפילה: “יהיה בסדר אימוש, בעזרת ה’, תקראו תהילים”. לאחריה נותק הקשר עמה, ורק כעבור ארבעה ימים התקבלה ההודעה על נפילתה. סמל אביב חג’ג’ נפלה בקרב ביום כ”ב בתשרי תשפ”ד – 7.10.23, בת 19 בנופלה. https://www.facebook.com/reel/1355772479468860
ראה עוד > >
15/10/2025
אושרית שלי
כשיודעים ליז צפרירי למי לפנות כשיש אוכל שנשאר
לעילוי נשמת אביב מרגלית בת מירה חג'ג'
אני מתקשרת לוודא שיצאו והם באים לקחת אבל יושבים לדבר לשתף לפרוק ולהגיד "הלוואי שנהיה מאוחדים"
"עזבו את התקשורת היא הורסת רק אנחנו יודעים את האמת"
הרגשתי בטיפול פסיכולוגי
יצאתי מחוזקת
כפרה עליהם
לציון טבח ה-7.10.
מיזם Next October (שחברת Yopi לוקחת חלק בפרויקט ההנצחה של אביב חג׳ג׳ הי״ד) בטכס מיוחד מבית הנשיא, במהלכו חלקנו כבוד לנופלים ולנרצחים, עם חיבוק למשפחות השכולות, ליזמים ולמתנדבים שמסייעים בהנצחה.
הוכחנו איך אנו בונים עתיד טוב יותר - לזכר ולכבוד הישראלים והישראליות שאיבדנו במלחמה.
כבר אוקטובר הזה טוב יותר
עם ישראל 🇮🇱 חי
ראה עוד > >
17/10/2025
הגר כתריאל
בחודש הכי קשה בעולם חייבים לזכור שמח.
המשפחות של 18 הגיבורות שלנו
מזמינות אתכם ואתכן לרכוש כרטיס
ולהגיע איתנו ליום של מוזיקה, אהבה וגעגוע💙
קישור לכרטיסים בתגובה הראשונה🙏🏻
ראה עוד > >
17/10/2025
מירה האמא
בנעבר חד מכל הימים המורכבים האלו,
אולי לא במעבר
אלא בהמשכיות לימים המורכבים האלו
פסטיבל טי טיים מס׳ 2 יוצא לדרך
זוכרים חיים
זוכרים את החיים המלאים והשמחים שהיו לבנות האהובות שלנו.
קישור לרכישת כרטיסים בתגובה הראשונה.
כמה עברנו בשנתיים האחרונות ובכל זאת, אנחנו כאילו תקועים במקום, באותו יום ארור של שמחת תורה לפני שנתיים,
את הבהלה, חוסר הוודאות וחוסר הידיעה שליוו אותנו באותו יום, החליפו הבנה העמוקה של סופיות, של שכול , של אחדות של משפחה, והכוח של הביחד,
אין לך מושג כמה את נוכחת בחסרונך, אין מקום על הגלובוס שלא הגעת אליו ואין לב שנפגש עם מי שהיית ולא התחבר לנצח, אליך,
אל מהותך,
ואל צוואתך שהשארת בלי להתכוון.
ככל שלמדנו יותר על מה שקרה ועל מה שעבר עליך ועל החברות שלך באותו היום נשבר לנו הלב עוד קצת, כאילו שזה אפשרי, וגם היינו עוד קצת גאים בך ועוד קצת מתגעגעים, ועוד קצת מתביישים על אוזלת היד שאיפשרה את שקרה ולא הצליחה להציל.
אין לי ספק שטוב לנשמתך איפה שאת נמצאת, ושאת מכוונת בשלט רחוק כדי שלנו פה יהיה יותר טוב, יותר קל, יותר ביחד.
האמונה שלך נטמעה בנו ואנו עושים הכל כדי להנציח וכדי להנכיח אותך בכל דרך אפשרית, שמתאימה לך ולדרכך,
הטובה, הצנועה והאוהבת.
היי שקטה, עכשיו הכל בסדר, תשאירי לנו פה את מכאובי הלב ושלחי לנו כוחות להתגבר ולהפיץ אור בשמך..
אסיים בתפילה קצרה שחיבר הרב שי פירון לשלום המשפחות השכולות
שהתחברה לי מאוד אלינו באופן כללי וגם לאביבוש באופן מיוחד,
אנא אלי,
בשעה בה אנו זוכרים את ההולכים,
השרה שכינתך על הורים ואלמנות, יתומים, אחים ואחיות, חברים וחברות.
האר את ימיהם
תקן את חלומותיהם
תן בהם כוח לחיות, להיות,
נטע בהם תקווה, רסיסים של שמחה
יהי רצון שידעו לאזן
בין זיכרון לאבל
בין בניין לחורבן
ותן בנו תבונה להיות להם לעזר, למשענת.
שנדע להבחין בין כוחה של מילה לכוחה של שתיקה
שנמצא דרך לבחור נכונה, בין קרבה לריחוק, בין דרישה לפרישה,
ויבוא שלום בארץ, "שלום בחילך, שלווה בארמנותייך",
וחיים ושלום מן העולם ועד העולם ישרו בארץ
ועושה השלום, יעשה שלום עלינו ובתוכינו
ונאמר אמן.
ראה עוד > >
וואוו הלן
הלנה
תקשיבי
הרעדת את כל הימי הנפש והלב
חדרי חדרים בתוך הלב והנשמה מבכים את הרגע הזה
איזה הספד מרגש עד דמעות כמה רגישות דיוק ואור
ואיזו השראה ואיזו תפילה
נשיקה מהשמש
מרגיש לי כשהלבנה מחכה ימים כלילות להגיע לרגע שהיא מנשקת את השמש השמש מהשרת את הלבבות הסדוקים והכל סדק משאירה נקודה קטנה של אור אינסוף
אביב ....
תודה עלייך הלן
שימחת אותה כל כך
ואם תרגישי טיפה פתאום נושקת לאפך
נמשייך
תדעי
שזו היא
.....
תודה 💔
ראה עוד > >
22/10/2025
קרן נאובך
#נחל_עוז_המוצב_שהופקר
גילי לייבושור אמא של יעל שנספתה בחמ"ל: "עם הבנות שלנו הופר החוזה. הבנות שלנו היו 800 מטר מעזה ותפקידו של הצבא היה להגן עליהם, כי לא הייתה להם שום דרך להגן על עצמם. וזו הפרת האמון הכי בוטה שיכולה להיות. אני כל הזמן אומרת לכל מפקד שמגיע לכאן, הוא חושב שהוא מסתכל לנו בעיניים, אבל אני אומרת לו: 'אתם אכזבתם את החיילים שלכם לפני שלנו נהרסו החיים. חיילת שלך, עמדה במדים, בחמ"ל של מדינת ישראל, של צבא ההגנה לישראל - אחרי שהיא דיווחה ושכתוב שחור על גבי לבן שדיווחיה הצילו חיי האדם - בתקווה שאתה תבוא להציל אותה והיא הבינה שלא באתם. היא מתה בידיעה, באכזבה ובהבנה שהחוזה הכי בסיסי הופר. הרגע האחרון בחיים שלהם היה בידיעה שאתם לא באתם'"
הבוקר אנחנו ממשיכים בשבוע השידורים המיוחד שלנו, בו אנחנו מביאים מדי בוקר, ב10:00, בתוכנית #סדריום פרק מפרק ההסכת. והבוקר נביא את הפרק "עינים טובות". זה הפרק שבו חזרתי להורים של ארבע ממשפחות התצפיתניות שנרצחו במוצב נחל עוז בבוקר 7 באוקטובר.
"עינים טובות" זה צרוף מילים ששמעתי לראשונה מסיגל פרייס, אמא של נועה פרייס שנרצחה במיגונית. "עינים טובות" זה האופן שבו את מתפקדת על העמדה, בחמ"ל. "אני מרגישה במקום הזה שאני כלום, אני לא יותר מסתם עיניים" אמרה נועה בעצמה לאמא שלה.
הפרק הזה שבר את ליבי תוך כדי העבודה עליו. אף אחד לא ראה את הבנות לפני 7 באוקטובר וגם את ההורים - לא רואים עכשיו.
לכן כל כך חשוב לי שאנחנו נקשיב להם ונראה אותם.
אחרי חדשות השעה 11:00 נדבר בתוכנית עם מרואיינים בעקבות ההאזנה המשותפת להסכת ומה שעולה ממנו.
אני מזמינה אתכם ואתכן להאזנה משותפת לסיפור של מוצב נחל עוז. כי הסיפור הזה חייב להשמע ולהדהד.
ונזכיר, גם עכשיו, אחד מחיילי נחל עוז, החלל החטוף סמ"ר איתי חן, עדיין שם.
זה לא שלם עד שכולם כאן.
#עד_החטוף_האחרון
(כל הפרקים, של שתי העונות, בתגובות)
כאן חדשות כאן ב כאן סדר יום עם קרן נויבך Nir Goraly Tomer Michelzon בשביל יעל סיגל פרייס מירה חג'ג' Adva Avramovich
ראה עוד > >
24/10/2025
מירה האמא
בסיומו של שבוע שהיווה הדרן לשבוע הקודם
בו התקיימה אזכרת השנתיים לאביב האהובה שלנו ועוד מלא אזכרות וטקסים.
שבוע מלא במכאובים נפשיים ופיזיים, תחושה שכל יום חלק אחר בגוף מתפרק,
שאפילו לכתוב לא יכולתי ואולי בהמשך אשתף יותר.
רוצה לפנות לכל נבחרי העם שלנו ובעיקר לשר דודי אמסלם וח״כ מירב בן ארי.
הגזמתם לגמרי.
הוכחתם כמה אתם מנותקים ממה שקורה סביבכם, ממה שקורה בעם שבחר אתכם.
עיני העם נשואות אליכם,
אתם אמורים להיות המגדלור של כולם.
ואתם מתקשקשים.
אמאלה.
איך אתם מתקשקשים.
וממש לא משנה מי התחיל
אתם לא בגן ילדים.
אתם יודעים, מסתבר שאביב שלנו לא הסכימה שידברו לידה לשון הרע אז היא סיכמה עם החברות שלה שאם משהו מתחיל לדבר לשון הרע יש קוד, היא היתה אומרת מהממם או מהממת ואז מבינים שהיתה הדרדרות ואז עוצרים את השיח ואפילו חושבים חיובי על אותו בן אדם.
תאמצו את זה.
ובכלל תלכו למשפחות
תעלו לבתי העלמין, לקדושים ולקדושות ותאמצו קצת מהערכים שכולם השאירו לנו.
כולכם.
וסתם שתדעו ככה מתחיל היום שישי שלי ואצל הרבה אחרים.
אצל אביב.
ראה עוד > >
24/10/2025
שירן ציזלר
ספורטיאדה 2025 היית טובה אליי, אפילו טובה מאוד🩷 תודה לבעלי היקר לי מכל שבא לעודד אותי בגמר , תודה לקבוצה המהממת שלי . לקפטנית האלופה מירי דהן שנענית ברצון ובחיוב לכל הגחמות שלי 🤣 לכם חיילים אהובים שלי . לנצח בליבי . נאור סיבוני הי״ד אביב חג׳ג׳ הי״ד. מקום ראשון 💛💖🤟 איזה אושר צרוף .
ראה עוד > >
26/10/2025
מירה האמא
הדרך היחידה לשמוע את הפודקאסט הזה ואת שאר הפרקים היא לחשוב שאתה צופה בסרט.
סרט שאתה יכול לעצור אותו בכל פעם, לקחת אויר, לנשום, לנשום עמוק, ולהמשיך עוד קצת.
אבל זה לא סרט
זה גם לא סדרה.
זה פסקול הסרט של המציאות שלנו.
תדמיינו את מה שאתם שומעים, תכפילו במיליון תקבלו מציאות.
סרט שכל אחד חייב לשמוע,
לשמוע כל מילה,
לזכור, לשאול
ולדרוש תשובות.
זוועת עולם.
סליחה דניאלה💔
ראה עוד > >
30/10/2025
מירה האמא
מחר זה קורה!!
פסטיבל Tea Time השני לאורן ולזכרן של התצפיתניות והסמב״ציות האהובות ממוצב נחל עוז יתחיל בשעה *11:00* עם מייצג מרגש ושולחן Tea Time מפואר, כפי שהן אהבו.
הבירה של שקמה
הפלאפל של יוסי
התה של ויסוצקי
ובשעה *13:00* עברי לידר על הבמה במופע מיוחד ומרגש.
בואו להכיר את הבנות שלנו, להתפרק ולהיבנות מחדש. ביחד.
פרשת לך לך
אני עדיין בהשראת פרשת נח של שבת שעברה הפרשה עוסקת בדמות של אדם אחד שמצליח לשמור על צלם אנוש בתוך עולם סוער ומושחת. בזמן שכולם סביבו מאבדים כיוון, נח בונה תיבה – מקום של מחסה, חמלה וביטחון.
במובנים רבים, גם אנחנו היום חיים בתקופה של סערה – מדינה שמתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, חברתיים ונפשיים. אבל דווקא בתוך כל זה, יש נח בכל אחד ואחת מאיתנו – אותם אנשים שבונים “תיבה” קטנה של טוב.
החיילים שלנו, שנמצאים יום ולילה בשטח, הם כמו המגנים על התיבה – שומרים בגופם ובנפשם על הבית שלנו, על האפשרות שלנו להמשיך לחיות, לבנות, לאהוב.
ועם אנשים טובים אמא שלי היקרה לאה קליינמן אליה בוכריס Roglit Ishay ואהבה חברה מארה"ב שעוזרים לי לפנק אותם גם אחרי 743 -ימים הם מי שממשיכים את דרכו של נח – בונים מקום של חום, אהבה ואור כשהעולם בחוץ סוער.
יחד שומרים על התקווה שגם אחרי המבול – תזרח הקשת.
הפרשת חלה לרפואת
סבתא שלי לואיזה בת שילביה
אברהם בן קמילה
אליהו בן קמילה
יצחק איציק בן טרזה מרי
רננה בת עידית
הדר בת הדס
מאור בן יפה
להבדיל לעילוי נשמת
אביב מרגלית בת מירה תחי
שהשבוע איש משועמם רע ונאלח רסס את תמונתה
נאור סיבוני בן צילה תחי
שהשבוע ילדי ביס לכדורגל. ושב גילת ע"ש נאור סיבוני הי" ד קיבלו את המדים החדשים בהתרגשות
תודה למאמן האלוף Eli Alal
לחזרת כל החללים החטופים
שיתגלה האור והטוב
להצלחת החיילים שלנו
לחם מקמח כוסמין
דג טונה עם פול ירוק
דג אמנון חריף
שניצלים
אורז
קוסקוס
עוף ואפונה
עוף שלם
פרוסות בשר
ממולאים
כפיתות כי הם לא מוותרים עליהם
רוגעלך
בורקס
לחמניות
גרעינים
פופקורן
ברוכים הבאים לאורחים
שבת של בשורות טובות
ראה עוד > >
01/11/2025
מירה האמא
״אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר״
אם הפצ״רית, ראש היכל הצדק בצבא הגנה לישראל רמסה ופגעה באמונם, בכבודם ובבטחונם של חיילי צה״ל היקרים
באמת שכבר אין לי טענות כלפי מי שפגע והשחית את השלט של בתי האהובה.
האדמה רועדת יחד עם הלב שלי.
סליחה ילדתי היקרה שסמכנו על כולם בעיניים עצומות.
ראה עוד > >
02/11/2025
מירה האמא
על הכסא בחדר של אביב מונחת ברישול שמלת נצנצים חגיגית שאביב לבשה בחתונה של חן וסתו האהובים שהתקיימה כמה ימים לפני שבת שמחת תורה.
כאילו תיכף היא תחליט מה היא עושה עם השמלה.
כמה היא שמחה שהתחתנתם.
אתמול זכיתי לקבוע מזוזה בחנוכת ביתם של חן וסתו היקרים.
זה היה מעמד מרגש, מעצים, מעורב בשמחה ועצב עם הרבה תפילה, ברכה ותקוה.
ביום שאביב התגייסה והגיעה לבסיס ההכשרה של חיל הגנת הגבולות מה שהטריד אותה זה שאין מזוזות בחדרים.
היא פנתה מספר פעמים ונאמר לה שמטפלים.
חצי שנה אחרי האסון מצאנו את מחברת ההכשרה שלה ובסופה רשימות, רשימות של מטלות לביצוע.
בשלוש רשימות היא כתבה מזוזה בבסיס.
אנחנו התייחסנו לרשימות אלו כאל צוואה כתובה נוספת.
ונפגשנו עם כל מי שצריך כדי שלכל חייל בצבא הגנה לישראל תהיה מזוזה.
חיילת לא צריכה לזעוק למזוזה מהארץ ומהשמיים.
לקח קצת זמן וקיבלתי תמונות וסרטונים של קביעת 200 מזוזות בבסיס זה.
אחת התמונות שקיבלתי היא של קצינה שקובעת מזוזה. האמת, שעד אותו יום לא ידעתי שנשים יכולות לקבוע מזוזה.
אז אנחנו יכולות.
אבל מה שהיה מצמרר בתמונה זה שאותה קצינה נראית מאחורה בדיוק כמו אביב
וזה היה סימן גדול עבורי.
להמשיך.
מבצע המזוזות בצבא ממשיך ואת אהובה שלנו מלווה כל קביעת מזוזה.
גם אתמול היית איתנו.
חן וסתו
תודה על הזכות
שביתכם יהיה מלא באור, באהבה, בילדים צוחקים ואושר גדול.
ראה עוד > >
04/11/2025
מירה האמא
זקוקה לחוכמת ההמונים בנושא סלולרי שפעילה מאוד בימים האחרונים.
אולי מכאן תבוא הישועה.
הסלולרי של אביב.
נעול.
הסלולרי של אביב מונח על המדף בספריה בתוך מעטפה לבנה ועליה מדבקה מצמררת עם המספר האישי, הדרגה והשם שלך אהובה שלי ושתי אותיות לא נתפסות על הדעת.
יש שם, על המדף, כמה מעטפות כאלה.
בתוך כל מעטפה פריט או מסמך אחר, שהובאו בזמנים אחרים, סמל לכאוס המוחלט ששרר עם האנשים שנעלמו ועם הציוד שלהם שנבזז, נשרף או נאסף תחת אש.
והיו מי שתפקידם היה לשבת מול ערימות ציוד ולשייך אותו לאנשים שהכירו.
לפעמים לפי הריח.
סרט בפני עצמו.
את הסלולרי של אביב, אייפון 13, קיבלנו אחרי כחודש,
מסך מנופץ לרסיסים, חלק אחורי עם קרע ענק וכתמי דם. סמל לזוועה שהתחוללה במיגונית במוצב נחל עוז.
עוד סרט בפני עצמו.
במעבדה טיפלו בחרדת קודש בחיבורים הפנימיים של המכשיר.
אבל לאביב היה קוד.
ואחרי שתיים שלוש ניסיונות
הפסקנו כדי שלא יינעל.
לכל העולם פנינו: שב״כ, חברות סייבר, להב 433, אפל, עד המטה באירלנד הגענו והרבה אנשים טובים שניסו לעזור.
בשלב מאוחר יותר הטלפון ננעל מעצמו ואין אפשרות להיכנס/לפרוץ אותו.
לגיבוי בענן הצלחנו להיכנס אבל הגיבוי היה בהיקף מועט.
הכל שם בטלפון, תמונות, סרטונים, הודעות,
חיים שלמים.
חיבורים פנימיים של הנפש.
אז מי שיכול לסייע או מי שמכיר משהו שיכול לסייע
אשמח שתפנו אליי
אולי מכאן תבוא הישועה.
ראה עוד > >
05/11/2025
הלן חג'ג הדודה
היום אלה ( הבת שלי) ושילה (אחותי) שהן באותה הכיתה
העבירו שיעור על אביב זכרונה לברכה והערכים שלה
מתוך מיזם בת מצווה של בית הספר נחלים, הן היו צריכות לבחור אישה אחת שהיא השראה עבורן ולספר עליה, והן בחרו את אביב…
אתמול, כשישבנו לבנות את המצגת, בחרנו לספר סיפורים על אביב ומתוך כל סיפור להוציא את הערך שניתן ללמוד ממנו
בסוף המצגת הן נתנו משימות לבנות שייקחו איתן לכל השבוע ואף הכינו משחק כדי להשריש בזיכרון את הדברים
תודה לבית ספר נחלים על ההזדמנות לספר על אביב
אני ממש גאה באלה ובשילה שעשו את זה בצורה כל כך יפה ובוגרת!
אביב זו לא עונה-זאת דרך חיים!
תמיד נלך לאורך, נספר עלייך, ונלמד ממך
כי מה שהצלחת והספקת לעשות בחייך הקצרים-כל כך ערכי שלכולם יש מה ללמוד מזה
תודה שהיית חלק מחיינו 19 שנים 🙏
אם מישהו מעוניין לקבל את המצגת ולהציג אותה בבית הספר שלו, תיכתבו לי ואשלח לכם 💞
ראה עוד > >
09/11/2025
אבי מרציאנו
� אנדרטת התצפיתניות 🌿
מתוך האובדן הכבד והכאב הגדול של השבת השחורה ה־7 באוקטובר, התאגדנו כל המשפחות של התצפיתניות שנפלו בקרב על נחל עוז כדי להבטיח שהסיפור שלהן לא יישכח לעולם.
ביחד הקמנו את אנדרטת התצפיתניות, מקום של זיכרון ושליחות, שנועד להנציח את גבורתן, לספר את סיפור חייהן, ולשמר את הערכים שהובילו אותן אומץ, תעוזה ואחווה הדדית.
דרך אירועי הנצחה, עדויות אישיות וסיפורים מהשטח, נמשיך להשמיע את קולן קולן של בנות צעירות שבחרו להגן בגופן ובעיניהן על גבולות מדינת ישראל. קול שייזכר לעד בלב העם כולו.
📍 האנדרטה ממוקמת בין מוצב נחל עוז ליישובי עוטף עזה שדרות ונתיבות, והיא מבטאת את תפקידן החיוני של התצפיתניות במערך ההגנה של ישראל.
זהו אתר מורשת והנצחה שמזמין את הציבור להגיע, לשמוע, להרגיש, ולהתחבר לסיפור של הגבורה הנשית שנכתבה כאן בלב העוטף.
💔 ביום שישי האחרון, אנחנו ההורים של התצפיתניות שתלנו 18 עצים באנדרטה, לזכר 18 הבנות שלנו שנפלו במלחמת חרבות ברזל.
כל עץ מייצג חיים, זיכרון ואהבה שאינה נגמרת 💔
ראה עוד > >
09/11/2025
מירה האמא
פריחת האמריליס
לעד תיחקק בליבי עם יופייך ופריחתך ילדה יקרה שלי.
לעד תיחקק עם פריחתך מן העולם הזה.
ועם רעד וקדושה.
דברים שהנפש מסרבת לקלוט והמוח הולך לאיבוד בניסיון לעבד, להרחיק או למחוק את המחשבות הקשות.
בדיוק הרגעים שהמציאות מטפסת ועולה על כל דימיון.
ואז האמריליס פורח.
ימים ולילות ארוכים ארוכים חיפשנו אותך ועד היום מנסים לאתר ולחבר כל רגע, כל שניה, להבין ולשחזר את המסע שעברת, שעברנו משבת בוקר שמחת תורה עד רביעי בלילה עת הובאת למנוחת עולמים.
ובאמת שאני לא מאמינה שאני כותבת את שתי המילים האלה.
אין בהן שום דבר הגיוני.
ובמסע החיפושים הזה הגענו לקיבוץ סעד, לאיש יקר שסוחב בנפשו ובגופו את אירועי היום ההוא לפרטי פרטים.
הוא מנהל את מפעל פקעות האמריליס בקיבוץ. ״כדורים פורחים״ הם נקראים. אותם כדורי דונג צבעוניים ומופלאים שעוטפים באהבה את בצלי האמריליס ומכילים בתוכם את כל הדשן להם הם זקוקים לצמיחתם עד פריחתם המרהיבה.
כאילו היו עובר ברחם אימו.
קשה לספר קשה לתאר את שהתרחש בין כתלי מפעל הפקעות ביום ההוא.
אבל במעט
אותו איש יקר יחד עם חיילי היס״ר היקרים מקבלים לשם את הילדה האהובה שלי ביום ראשון ה 8.10 אחרי מעל 24 שעות בהם הייתה מוטלת ירויה יחד עם חברותיה האהובות במיגונית המוות במוצב.
והם מטפלים ושומרים עליה ברעד וביראת קודש.
כנפי שכינה.
רחם למנוחת עולמים.
והוא אירגן לא מזמן טקס בהשתתפות תושבי סעד וחיילי היס״ר האהובים שהעיניים שלהם מספרות הכל. טקס שהתקיים בתוך המפעל,
בינות מיכלי הפקעות.
מפעל פקעות שכולו קודש.
פקעות סבוכות של התרגשות, של כאב, של בכי, של הודיה.
כשיצאנו הוא העניק לי שי.
היו שם פקעות.
פקעות של נשמות אני קוראת להן.
ואולי הנשמות היקרות והאהובות האלה הן הרחם המחבק והעוטף של כולנו
ועלינו להיות ניזונים מכל אחד ואחת להיות טובים יותר, לעולם טוב יותר.
ועכשו האמריליס פורח.
אות ליופייך
אות לפריחתך
אביבוש ילדה יקרה שלי.
ראה עוד > >
15/11/2025
מירה האמא
גשם
חורף
והדבר שהכי בא לי לעשות זה להיכנס לחדר שלך ולבדוק שאת מכוסה טוב, שלא קר לך.
על הדרך ללטף לך את הפנים ואת תתעוררי במבט של אמא אני בסדר.
ראה עוד > >
16/11/2025
מירה האמא
היום התקיימה אזכרה השנתיים של נועה מרציאנו, הילדה האהובה של עדי ואבי.
האזכרה האחרונה בסבב הנוראי הזה של אזכרות התצפיתניות.
לא כולם זוכרים ויודעים
אבל נועה, נחטפה בעודה בחיים עם עוד שש חברותיה ממוצב נחל עוז.
ולאחר כחודש בשבי, בזמן שכולנו היינו בהלם חיינו, נועה נרצחה בבית החולים שיפא בעזה.
איזה סיוט על סיוט על סיוט.
של ילדה.
של הורים.
של עם.
תעזבו הכל לרגע:
אזכרות
טקסים
הנצחות
הנכחות
מפגשים
סטיקרים
תחקירים
ועדות
נרות ועוד נרות ועוד נרות
תכלס הילדות האהובות שלנו לא פה.
כמעט סבב שלם של תצפיתניות היה ואיננו עוד.
ואמא של נועה, עדי היקרה, הזכירה מעל קברה את כל שמות החברות שנרצחו יחדיו,
ששירת חייהן באמצע נפסקה.
ואנחנו עודנו כחולמים,
מרחפים במחוזות הלא יאומן.
תהי נשמתן צרורה בצרור החיים.
ראה עוד > >
23/11/2025
מירה האמא
תעזבו הכל ל 40 שניות קצרות של סרטון.
״יש מלחמה
תהיה ועדת חקירה
וכולנו נעוף הביתה״.
אלו הדברים שלדברי העיתונאית אילנה דיין כתב אהרון חליווה, ראש אמ״ן לשעבר, בקבוצת הוואצאפ המשפחתית כשיצא מוקדם בבוקר מאילת בשבת שמחת תורה
(לפי התכנית עובדה מתאריך 7.3.24).
ואני שואלת אותך ראש אמן:
מי זאת קבוצת הוואצאפ המשפחתית הזאת שאליה כתבת?
ועדת חקירה??
זה מה שהעסיק אותך מוקדם בבוקר בזמן שאביב וחברותיה מחכות למושיע, בזמן שחמאס טובח בילדנו בכל העוטף.
ואם כל כך מוקדם הבנת שיש מלחמה מה עשית עם זה??
״וכולנו נעוף הביתה״-
מי זה כולנו ריבונו של עולם.
והיום פורסם שבמסגרת המסקנות האישיות הוחלט שלא יקראו לך למילואים.
תוכל להמשיך את הטיול הגדול.
ושם זה ייגמר???
אה ואל תשכח לקחת איתך את כל הסטיקרים של הנופלים והנופלות.
יש מלא.
זוועה. https://www.facebook.com/reel/24895234346845191
ראה עוד > >
24/11/2025
מירה האמא
את התמונה מלאת הגעגועים הזאת מצאתי לפני שבוע והיא זרקה אותי הרבה שנים אחורה, לתמונת כריכת הספר סיפור אהבה של אריק סגל.
ולמילים הראשונות בספר.
המבוגרים בינינו בטח יזכרו.
ואז המילים פשוט זרמו.
מה אפשר לומר על בחורה בת 19 וחצי שנרצחה.
שהיתה מוכשרת, צנועה ויפיפיה. שאהבה את טונה, את רביד פלוטניק, את דניס לויד ועוד הרבה אחרים.
שאהבה גלידת בן אנד ג׳ריס בצק עוגיות ״ואם יש עוד טעמים מיוחדים שנראה לך אז תביאי אימוש״.
שאהבה את הקרואסון וניל של המכולת של גדעון במושב, שאבא היה מביא לה בשישי בבוקר.
שאהבה את הבית, את הגינה ואת כל המשפחה.
שהיה לה פלייליסט בספוטיפיי מחולק לספריות: לאוטו, למקלחת ואחד כללי עם מלא מלא זמרים.
שהיה לה כבוד הורים ומורים ענקי אבל בהתנצלות גדולה יכלה להעיר אותי בארבע בבוקר ״כי יש עכביש ענק במקלחת ואני לא מסוגלת להיכנס לשם..״ וכשהייתי באה זה היה קטן יותר מיתוש.
שאהבה להכין עוגות מושקעות של שעות הכנה ואהבה גם עוגות שוקלד פשוטות של 10 דקות במיקרוגל, מיועדות לאכילה ככה באמצע הלילה מתחת לשמיכה מול הטלויזיה
כשבא משהו מתוק, ספק מושקע ספק מהיר.
שאהבה לאכול פרגיות, קבב, ובכלל על האש.
מקרונים מכל סוג, במיוחד של סבתא והכי הכי פסטה פנה, רצוי בדרגת בישול אל דנטה.
ולא אהבה ירקות טריים בכלל. ממש.
שאהבה את הטיול הגדול כל שנה בקיץ כשהיינו חורשים את הצפון והיתה מחייכת בכל פעם שהייתי מוציאה את האטלס להראות את מפת ארץ ישראל ואת המסלול שנעשה.
שאהבה לנגן על הפסנתר את המוסיקה של משחקי הכס ושודדי הקריביים בעוצמות שהרעידו את הבית.
שאהבה לאכול את השניצל ששכחתי קצת מדי זמן במחבת וכמעט נשרף, אותו דבר עם חצילים, ואת הקצוות הכי שחומים של הלחם בית.
שאהבה משחקי קופסא בשבתות עם כל המשפחה מונופול, טליסמן וקטאן עם כל ההרחבות ולא אהבה שמשהו מרמה.
שאהבה לצאת עם החברות לפטריקס בבאר שבע אפילו שזה כבר נמאס עד שהן קראו לקבוצה שלהן ״רק לא פטריקס״.
והיא אהבה לאכול שם שניצל וציפס. מנת הנסיכה - הם קראו למנה הזאת אחרי מה שקרה לך בשמחת תורה.
שלא אהבה שאבא ואני שעובדים ביחד מדברים בבית קצת יותר מדי על עבודה.
אבא שאצלו את שמורה עד היום כמו שאת הגדרת ״אביב שטסה איתי לחו״ל״ כי כל כך רצית ותיכננת להצטרף אליו.
שהיו לה חושים כאלה מחודדים להבין מה כל אחד צריך בכל זמן.
שאהבה לשלב בביטחון בין ריחות של בשמים וקרמים שונים ועליה זה תמיד הריח נפלא.
וכשהייתי מחבקת אותה זה היה המשפט הראשון: ״איזה ריח טוב יש לך״.
שהמייק אפ שלה היה מושלם והיא גילתה לי שהיא מערבבת קונסילר עם מייק אפ. שזה הכי טוב והיא תראה לי איך.
מתי אביב??
שלא עברה את הטסט הראשון ובמקום לקטר אמרה לי ״הכל לטובה, כנראה שאני לא מוכנה עדיין לעלות על הכביש ואני צריכה עוד שיעורים״.
שהיתה תלמידה למופת במגמת פסיכולוגיה-סוציולוגיה ואלקטרוניקה ועשתה הכל בשביל מתמטיקה חמש יחידות,
ורק בסוף יב ראתה שכבר לא הולך למדה באטרף לארבע יחידות והוציאה ציון מושלם
ועדיין אמרה הכל לטובה.
מקסימום אני אשלים אחרי הצבא.
מה אפשר לומר עלייך ילדה אהובה שבחודש האחרון קמת בבכי במוצב כי חלמת כמה פעמים שאת מתה ורואה אותנו בוכים וכשקרינה הרגיעה אותך בפעם האחרונה שחלמת
אמרת לה שנראה לך שזה בגלל שאת לא מצליחה להתמיד בזמן האחרון לקרוא קריאת שמע שעל המיטה בגלל המשמרות.
ואז קמת שטפת פנים, קראת קריאת שמע והלכת לישון.
שמע ישראל.
סליחה גדולה ילדה אהובה שלי.
סליחה.
ראה עוד > >
27/11/2025
דניאל סימן
בוקר טוב! הצטרפו אלי בשעה 06:00 ברדיו גלי ישראל בתוכנית "לקום על צד ימין" לקבל את עידכוני הבוקר מהאורחים שלי היום. הבוקר אשוחח עם מירה חג'ג', אמה של התצפיתנית אביב הי"ד על תחושת המשפחות לאור הגילויים האחרונים מבוקר השבעה באוקטובר; עם סא"ל (במיל) ירון בוסקילה Yaron Buskila, מנכ"ל תנועת הביטחוניסטים, על הארועים הבטחונים בשבוע האחרון; ועם שירת סטרקמן Shirat Starkman, פעילת רשת ימנית, על ארועי השבוע.
כנסו לקישור https://www.facebook.com/GaleyIsrael
או באתר https://gly.co.il/
ראה עוד > >
04/12/2025
נטלי מדלן
היום ערכנו מפגש בני דודים
ואי אפשר להסביר במילים שבפתח החדר מונח בשקט ספר.. ספר "רועש" ו"בועט".... בדף הראשון יש תמונה שלך - אביב - קרן שמש שלנו💔
ראה עוד > >
10/12/2025
מירה האמא
״אף פעם לא בכיתי כל כך הרבה על מישהי שלא הכרתי״.
כך אמרה לי תלמידת כיתה ו׳ אתמול באחד המפגשים הכי מרגשים שהיו לנו.
זה התחיל בהודעה ששלחה לי מורה מביה״ס נועם אליהו בית חינוך נועם אליהו נתיבות שכתבה לי שבמסגרת שיעורי בת מצוה הם מלמדים על דמויות נשיות והפעם למדו על אביב.
היא הזמינה אותנו לבוא ולשמוע מהבנות על מה שלמדו ועשו.
ההודעה הזאת זרקה אותי לבת מצוה של אביב. ל - 12 מתנות שהענקנו לה.
זוכרת אביבוש שהיו שם שני ספרים: נשים ששינו את העולם והספר נשים בתנך.
עכשו לומדים עלייך יפה שלי בשנת בת מצוה, כבר בכמה בתי ספר.
איך זה יכול להיות ילדה יקרה שלי.
איך.
לפני שיצאתי ניגשתי לתיקיית בת המצוה שלך וליטפתי את המילים והעיטורים.
איזה ימים מרגשים היו
איזו יצירתיות ותמימות.
ושמתי הכל בתיק כאילו אני הולכת לבת מצוה שלך.
שום דבר לא הכין אותי למה שהיה אחר כך.
בכיתה אחת הצטופפו כ 50 בנות משכבה ו׳ מצפות ונרגשות מהמפגש איתנו.
שתי תלמידות עמדו ליד הלוח ובאופן חי, רגיש, בוגר ונרגש הציגו את מה שלמדו על עלייך כאילו הן מכירות אותך, ממש, ואת הדרכים שבהן בחרו ליישם את הערכים שלך:
הן המציאו משפטים שיזכירו לתלמידים לשים לב לאחר ותלו אותם ברחבי ביה״ס ובמחזיקי מפתחות אותם חילקו.
הן הכינו עוגיות אמסטרדם לפי המתכון של שלך וחילקו לתלמידי ביה״ס וכך הדגישו את ערך הנתינה.
הורי התלמידות מילאו דף בו כתבו על פעולות של כיבוד הורים שהבנות עשו.
במסגרת שיעור אומנות-הבנות הכינו יצירות של עץ פורח שמסמל את האביב וכתבו איזה ערך הן לקחו ממך.
הן הכינו עבורנו תמונה עם הערכים שלך
ומחברת שבה כתבו לנו עלייך.
הדמעות לא הפסיקו.
של כולנו.
וזה לא נגמר שם.
כי אחר כך כל תלמידה סיפרה בתורה ובדרכה מה היא למדה מאביב ומה היא לוקחת איתה.
אמאלה איזה דברים נאמרו שם ואיך הם נאמרו. אביבי הן ממש מכירות כל פרט ופרט עלייך.
הם דיברו ברצינות, בתבונה, בכאב, בבכי, בגעגוע למי שלא הכירו.
והן, ילדות בכיתה ו׳ בוחרות לאמץ אותך לליבן, כל אחת לוקחת משהו שנגע בה, שאליו התחברה.
והיה שם קסם שלא ידעתי להסביר
קסם שטבול בבכי ורוגע, בסערה ושקט.
ורק עכשו, ממש רק עכשו אני מצליחה להבין את המשהו הגדול והקסום הזה שהיה שם, המשהו הזה בדרך שדיברו עלייך כל הבנות, בסבלנות, ברגישות, בחיבוק ובכבוד אחת כלפי השניה-
היה שם אותך.
אצל כל אחת ואחת היה משהו ממך.
ובאותו רגע התמלאתי תקוה והבנתי שהמילים האחרונות שלך ״יהיה בסדר אימוש״
מתחוללות כאן.
ראה עוד > >
13/12/2025
לאה חג'ג
אביבוש בחנוכה נדליק את החנוכיה.
להאיר את העולם בצבעים שלך
״ לנצח תאירי את דרכנו״
אהובה נזכור ולא נסלח💔💔💔
ראה עוד > >
14/12/2025
מירה האמא
נר ראשון
חג חנוכה שלישי
800 ימים שאת לא פה.
800 ימים.
איך בכלל אפשר לספור אובדן וכאב.
זה בלתי ספיר.
אבא הדליק נרות וברך:
״ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה״.
ואת לא פה.
העיניים מתמלאות דמעות
הלב מתמלא בדיבור, בשאלות, לנרות,
לקדוש ברוך הוא.
ואז כמו ביומן דיגיטלי קופצת תזכורת על הנס הגדול.
זאת את שולחת
אני כבר יודעת.
שולחת תזכורת לי, לנו לכולנו.
בשנה שעברה הדלקנו חנוכיה ליד שלט שתלוי בחומה של הבית.
ליד שלט שעליו התנוססו התמונות של החברות האהובות של אביב: קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה ששהו בשבי חמאס.
״מתפללים לשובכן בריאות ושלמות״
היה כתוב על השלט.
ערב ערב הדלקנו יחד איתן.
והתפללנו.
היום הן מדליקות נרות חנוכה בבית.
חנוכה ראשון בבית.
ובשלט שעדיין תלוי השתנה רק הכיתוב
״הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו.״
לזכור את הנס.
זה למה עוד לא הורדתי את השלט.
לזכור כל יום כל רגע.
ברוך אתה ה׳ אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם
בזמן הזה.
ראה עוד > >
16/12/2025
מירה האמא
חזרנו מטקס הענקת פרס מפקד גלי צה״ל למצויינות ביפו.
איך אנחנו קשורים?
זהו שלא, אנחנו לא קשורים
זאת את שקשורה ממושי
אבל את לא פה.
ובכלל הנסיעות האלה נהיות קשות יותר ויותר כי גם כשמגיעים לא ממש מגיעים,
אין קו סיום,
כי תמיד יש תחושה של משהו פתוח,
חלל ענק.
חלל.
הפרס ניתן בין היתר לפרוייקט שבעה שירים באוקטובר,
הפרוייקט בו משתתף השיר שלכן ״אולי תיפתח הדלת״.
כשהתקשרו לספר על הבחירה, באופן אוטומטי קרה לי דבר מוזר.
התחלתי לבכות ומיד רציתי להתקשר אלייך ולספר לך
אבל אז נזכרתי למה אני בוכה.
ולא התקשרתי.
אין לתאר.
ברגעים הכי שמחים ויצירתיים במוצב כתבתן שיר ומנגינה, התאמנתן והבאתן ביצוע מושלם במיגונית בדיוק במקום הזה שהפך להיות יגונית,
זה הקיצור של מיגונית מלאת יגון.
בלי ניגון.
והשותפים המדהימים האלה בפרוייקט שבעה שירים באוקטובר בגלי צה״ל, שהם לרוב חיילים צעירים בעצמם הרימו פרוייקט כואב ומרגש.
במלאכת קודש וברגישות אין קץ טוו יצירה מופלאה של חיים,
של שיר,
של זיכרון.
של ניגון.
תודה גדולה לבר כץ, לעומר פתיתו, ליולי שטרן, לרומי וכל מי שמאחורי הקלעים ועשה הכל כדי שייצא הכי טוב.
אתם לב אחד גדול🤍
עד השם האחרון- סרט על האנשים היקרים בשורה , שמשפחתה של אביב השתתפה בסרט.
ראה עוד > >
בית חינוך נועם אליהו נתיבות
כחלק משיעור בת מצווה, בנות שכבה ו' לומדות על דמויות נשיות. בשיעורים האחרונים, התלמידות למדו על אביב חג׳ג׳ ז״ל.
אביב הייתה תצפיתנית בנחל עוז שנרצחה בשביעי באוקטובר.
הן למדו ממנה מגוון של ערכים ויישמו אותם בכמה דרכים:
* לראות את האחר- הבנות המציאו משפטים שיזכירו לתלמידים לשים לב לאחר. המשפטים נתלו ברחבי ביה״ס.
* נתינה- הבנות הכינו עוגיות לפי המתכון של אביב ז״ל וחילקו לתלמידי ביה״ס.
* כיבוד הורים- הורי התלמידות מילאו דף בו כתבו על פעולות של כיבוד הורים שהבנות עשו.
* הבנות הכינו יצירה של עץ פורח שמסמל את האביב וכתבו איזה ערך הן לקחו מאביב ז״ל.
היום מירה ופיני, ההורים של אביב ז״ל הגיעו לכיתה לשמוע מהתלמידות על מה שלמדו על אביב ועל מה שעשו כדי להנכיח אותה.
לאחר מכן, הבנות שמעו ממירה ופיני סיפורים מרגשים ומעוררי השראה נוספים על אביב.
ההורים של אביב קיבלו מהבנות תמונה שלה שמסביב כתובים הערכים שהתלמידות למדו ממנה ומחברת בה הן כתבו מה לקחו ממנה לחיים ומה הן מוסרות למשפחה.
ההודעה האחרונה של אביב הייתה- ״יהיה בסדר אימוש, תקראו תהילים״. ההורים הביאו לכל תלמידה ספר תהילים כדי לקיים את הצוואה שלה🤍
היה מאוד מאוד מרגש.
יישר כח ענק למחנכות רוית לוגסי וים לב-רן על התהליך המשמעותי שעשו יחד עם הבנות. ועל הובלת הפרויקט. וגם תודה לבנות השירות הודיה ומעיין.
ראה עוד > >
שרשרת הדורות 🔗
הדמות שנבחרה היום היא מירה חג׳ג׳ - סמל לכח ואמונה.
יישר כח לעדי ומשי על שיעור מחזק ומעורר השראה
ראה עוד > >
אלה כתבה את זה על המראה במקלחת… שאלתי אותה מה זה- היא אמרה
״אביב- אני בחיים״
היא שיחקה שם עם האותיות
לא ממש הבנתי את הדימיון
אבל לגמרי את המסר
אביב בחיים…
היא חיה בנו
גם אם היא כבר לא פיזית איתנו…
ראה עוד > >
19/12/2025
מירה האמא
ראש חודש טבת
שותלת לך מלא סלסלי כסף
כמו שביקשת
כבר עונה שלישית ממי.
מי ידע מה זה סלסלי כסף עד החלום ההוא.
805 ימים.
הגזמת לגמרי.
גם אם נכחיש
ולא נעכל
ולא נאמין
ונחכה,
שיחזרו
לביקור,
לחופשה,
ליום לדקה לשניה.
גם אם נכחיש
ולא נאמין,
לזמן מסתבר
יש חוקים משלו.
וכבר מתארגנים לצעדת התצפיתניות השלישית.
ולא נאמין.
השלישית.
מתגעגעים
כואבים
זוכרים
צועדים ביחד בשביל הבנות האהובות שלנו.
ראו כתבה של ערוץ I24 על VO2max ואיך בודקים
תראו את הפשטות בשרוול של Yopi
אז כל המתעמלים היכונו לחבוש את Yopi בכל אימון
(כי תצפית מצילה חיים
לזכר התצפיתנית אביב חג'ג' הי"ד) https://www.youtube.com/watch?v=rYcxE822lvc
ראה עוד > >
16/01/2026
מירה האמא
הניצחונות הקטנים שלי.
להכין לחם בית
להתלהב שיצא צבע יפה
בשביל לראות את השמחה של אריאלי הנסיכה שאומרת לי ״תודה ננה״.
בשביל איתמר נשמה שלי שמחבק אותי על כל ריח ותוצאה שיש במטבח, גם אם זה מרק שיצא רק חם ״כל הכבוד אמא״.
בשביל כולם מסביבי.
ועדיין מחכה שתרדי במדרגות ותגידי לי איזה ריח טוב אמא.
ראה עוד > >
משפחה יקרה,
משתפת אתכם ביוזמה מרגשת שהתקיימה בבית ספר בארי.
הקמנו עגלת קפה שהוקדשה לזכרה ולאורה של אביב ז״ל ❤️
תלמידי שכבה ו׳ הכינו באהבה את עוגיות ה״אמסטרדם״ שאביב כל־כך אהבה להכין,
מתוך רצון להיות שותפים לזיכרון, לערכים ולאור שאביב השאירה.
זו הייתה עשייה קטנה עם לב גדול, מלאה בכוונה טובה, חיבוק וזיכרון חי.
אביב נוכחת, נזכרת, וממשיכה לגעת בלבבות גם בדור הצעיר ביותר.
שולחים לכם חיבוק גדול והוקרה,
קהילת בית ספר בארי 🌱
ראה עוד > >
מירה היקרה,
תודה שאירחת את מורות בית ספר בארי,
הסיפור של אביבי שדאגתי לספר אותו לכולן קיבל פנים קול ולב.
תודה שפתחת בפנינו את הבית, את הלב ואת הזיכרון. תודה על האומץ לשתף, לספר, ולהאיר מי היא הייתה באמת דרך העיניים של אמא.
ישבנו שם, מורות,מחנכות,
הקשבנו,התרגשנו, כאבנו.
והבנו עד כמה גדולה הייתה הרוח שלה, ועד כמה עמוקה השליחות שהיא השאירה אחריה.
אנחנו מבטיחות שאנו נמשיך את העשייה שלה דרך העשייה החינוכית שלנו
בערכים, ברגישות, בהקשבה לילדים, באמונה באדם.
ניקח את האור שלה ונעביר אותו הלאה לכיתות, לתלמידים ולחיים.
ותהיה דרכה נטועה בכל מעשה חינוכי שנעשה מעכשיו והלאה. 🤍
כתבה על אביב בארצות הברית.
בזכות נועה האישה היקרה שבכל שליחות בעולם לוקחת איתה ספרי תהילים לקהילה היהודית ומדברת על אביב.
לפני כמה חודשים היא דיברה בבית כנסת והיה שם מישהו שהוא גם כותב מאמרים וכתבות.
היתה לנו שיחת זום ארוכה והיום הכתבה פורסמה💔
ראה עוד > >
22/01/2026
מירה האמא
מלא אנשים טובים
בכל מקום בעולם.
נועה אישה יקרה לי מאוד,
שנפשותינו נקשרו בתסריט שבחיים לא יכולתי לדמיין.
ונפשה נשזרה בנשמתה של אביב.
נועה לא הכירה את אביב אבל היה יום שאמרתי לה שזה מרגיש כאילו היא מכירה אותה מאז שנולדה.
ובכל שליחות בעולם נועה לוקחת איתה את אביב, ואת ספרי התהילים של אביב מחלקת ומספרת עליה בכל מקום שאליו היא מגיעה: בתי כנסת, בתי ספר.
באחד הביקורים בארצות הברית נועה דיברה על אביב בבית כנסת, שם נכח גם שלמה הורביץ, שבין היתר כותב מאמרים וכתבות באחד העיתונים הגדולים של הקהילה היהודית.
הוא כל כך התרגש מהדברים שנועה סיפרה,
פנה אלינו ואחרי שיחת זום מרגשת פורסמה אתמול הכתבה שהכין.
תודה נועה אהובה
תודה שלמה.
שום דבר ממה שכתבתי לא יכולתי לדמיין.
שום דבר.
סליחה ילדה יקרה שלי. https://aish.com/aviv-hajaj-the-quiet-hero-of-nahal-oz?fbclid=IwY2xjawPleSlleHRuA2FlbQIxMQBzcnRjBmFwcF9pZBAyMjIwMzkxNzg4MjAwODkyAAEerqDORdcu5DXQ4LRBZjsVy0UIw7bo9ZGPXgHc5q5YaYKvUBD_T42Vpw6yskA_aem_xBqiEs_d1EPqYFRAgSPklw
ראה עוד > >
23/01/2026
מירה האמא
אמצע שבוע,שעת צהריים
נכנסת לחנות
מודדת נעלים,
מכוונת על התדר המשימתי.
מקבלת תמונה בוואצאפ
מסתכלת,
הכל מתערבל
כל המערכות
כל התדרים
מה נעליים עכשו?
משלמת
יוצאת
עולה לרכב
בוכה
מהתרגשות
בוכה
מכאב
זאת תמונה שקשה להסביר את הרעד והעוצמות שלה במילים.
שלח לי אותה ככה באמצע היום איש יקר אבי מרציאנו.
נועה בתו האהובה שרתה עם אביב, הייתה איתה ועם כל חברותיה ברגעי התופת במיגונית, הייתה עדה לזוועות. נחטפה לעזה בחיים ונרצחה אחרי חודש בבית החולים שיפא.
סרט סרט סרט
באמת שאפשר להתחרפן.
אבא של נועה היה אצלך אביב וקרא תהילים כמו שביקשת בהודעה האחרונה שלך עלי אדמות.
השם יעזור.
הורים טרוטי עיניים ושבורי לב
מחפשים
נחמה
תשובה
משמעות
תקווה
תפילה
לעולם טוב יותר.
״תחייכו כאילו אין מחר״
זה מה שביקשה נועה האהובה.
תעשו טוב.
שבת שלום.
ראה עוד > >
25/01/2026
מירה האמא
אביב סידרה לנו סופש בירושלים.
גילינו שאפשר לעצור בדרך לקפה במקום מדהים שלא הכרנו ״הרים בייקרי״ בקרית ענבים.
לנשום.
לנשום.
לצלם באופן אוטומטי את הקינוחים המושלמים בויטרינה בשביל אביב ולחכות לתגובות המתלהבות שלה.
גילינו שהסיבה לנסיעה הזאת היא לא רק תירוץ, היא באמת לא נורמלית.
מפגש עם ההורים של הדר כהן הי״ד שנרצחה במיגונית יחד עם אביב, בפני קבוצת יהודים מלוס אנג׳לס שביקשו לשמוע על הדר, על אביב, על החברות שלהן, עלינו ההורים.
מפגש מרגש, מרתק, כואב, מחבק. בלתי. הכל.
גיליתי שאני ממשיכה לשאול את עצמי איך הגענו למצב הזה ומה אנחנו קשורים לסיפור הזה ובמקביל להבין שאנחנו בשליחות חיינו.
גילינו שאנחנו עוד אוהבים להסתובב בירושלים, ברגל.
בהתחלה כדי לנשום, אח״כ להמשיך ולכתת רגליים בלי מטרה. כמו פעם בגלגול הקודם. תמיד אהבנו את השוטטויות האלה בירושלים.
ללכת וללכת, להיטמע ביופי, באויר ובאווירה שאין בשום מקום אחר בעולם.
והפעם הקירות הארוכים, ארוכים עם הסטיקרים מלווים אותנו ואבא פיתח כישרון לזהות אותך מרחוק.
מה את עושה שם מאמי?
מה?
מה?
גילינו שאנחנו זוכרים ואוהבים ללכת לאיבוד בסימטאות העיר העתיקה ולא הולכים לאיבוד רק בתהומות הכאב.
וכשעמדנו מול הכותל, רגע לפני שהתפצלנו לתפילות גיליתי שוב איך ללא שום התראת צונאמי מוקדמת תהומות הכאב עולים על גדותיהם ומתפרצים בבכי גדול.
ונרגעתי.
וקראתי תהילים והתפללתי בשביל כולם.
ובמוצאי שבת היה לי ברור שעכשו אני צריכה לחבק את חני כץ שאיבדה את התינוק שלה השבוע. חני, שאנחנו לא מכירים, שלחה לנו בטוב ליבה שרשרת לב עם תמונה של אביב, כך היא עשתה עבור מאות משפחות בהתנדבות. זו היתה הדרך שלה לאהוב לחבק.
לא הצלחתי לפגוש את חני אבל השארתי לה תהילים של אביב ובהקדשה כתבתי את מה שכתבה לנו אז:
״שום דבר לא יכול באמת לנחם
כשהלב קרוע ומדמם
אבל אולי המזכרת הזאת
תוכל להביא טיפה של נחמה״
הלב שלנו איתך חני יקרה תכשיק - tachshik
אביב סידרה לנו סופש וגילתה לנו את ירושלים.
היית איתנו בכל רגע ובכל מקום.
ראה עוד > >
02/02/2026
מירה האמא
תמיד אהבתי את טו בשבט
חג שמסמל פשטות, יופי, שפע, טבע, צבע, פריחה.
הרמוניה.
את מה שלעיתים נראה לנו ברור מאליו.
חג שמסמל את הסדר, את גלגל החיים, את העבר, את ההווה, את העתיד.
יש בו הכל מהכל.
ובימים שהסדר לא כסדרו והגלגל השתבש לגמרי כמה אני זקוקה לפשטות העוצמתית הזאת של הטבע.
והאמת עכשו טו בשבט אצלי כל השנה,
אני עסוקה בנטיעות חייך ילדה יקרה שלי. זה מסובך, זה מורכב, זה כואב יותר ויותר כי איך אפשר לשתול אור ענק.
איך?
ואיך אפשר לקלוט שזה עלייך?
איך?
ואני בוחרת להתמלא בתקוה כשילדים ומחנכים נקשרים בך, לומדים עלייך ולוקחים משהו ממך.
משהו ממך נובט בם.
ילדים זה עם.
זה עתיד.
ילדי בית ספר בארי בבאר שבע למדו על אביב, עשו יום שיא עם ההורים, הכינו עוגיות אמסטרדם, והכינו לנו אלבומי מכתבים.
בשבת קראתי הכל.
כמה אור, כמה אהבה, כנות, ישירות ותקווה מבצבצים מהמילים המתוקות שלהם.
היו כאלה שציטטו פסוקים מתהילים שהתחברו אלייך.
היו כאלה שכתבו לנו מכתבים ממך, הכל כדי לאמץ משהו ממך, לזכור, לחזק ולהתחזק.
ואז המורים היו אצלנו במפגש בבית.
אחד המפגשים המרגשים שהיו לי.
ודניאלה האהובה שהיא מורה ובמעגל המשפחתי הכואב שלנו כתבה לי:
״תודה שאירחת את מורות בית ספר בארי,
הסיפור של אביבי שדאגתי לספר אותו לכולן קיבל פנים קול ולב.
תודה שפתחת בפנינו את הבית, את הלב ואת הזיכרון. תודה על האומץ לשתף, לספר, ולהאיר מי היא הייתה באמת דרך העיניים של אמא.
ישבנו שם, מורות,מחנכות,
הקשבנו,התרגשנו, כאבנו.
והבנו עד כמה גדולה הייתה הרוח שלה, ועד כמה עמוקה השליחות שהיא השאירה אחריה.
אנחנו מבטיחות שאנו נמשיך את העשייה שלה דרך העשייה החינוכית שלנו
בערכים, ברגישות, בהקשבה לילדים, באמונה באדם.
ניקח את האור שלה ונעביר אותו הלאה לכיתות, לתלמידים ולחיים.
ותהיה דרכה נטועה בכל מעשה חינוכי שנעשה מעכשיו והלאה״.
נטיעות של אור
נטיעות של תקוה.
ראה עוד > >
05/02/2026
מירה האמא
בערך 20 שנה מפרידות בין התמונות.
טו בשבט אז
אביב ואני שותלות שתילים בגן במושב.
שבוע טו בשבט,
היום
אבא נוטע עץ בשבילך ביער חורבות ברזל.
באמת שאין לי מילים.
מה קשור אביבוש
מה קשור???
ראה עוד > >
שלום לכולם,
נרגשות להוציא חולצות ארוכות חדשות לזכר אהובת ליבנו אביב חג׳ג׳👼