בחבורה שלנו היינו קוראות לה אביבית
הייתה ילדה שכולה לב, תמיד נתנה מעצמה לכולם ועזרה לכולם, הייתה שם בשביל כולנו.
התגאתה בתפקיד שלה כתצפיתנית למרות הקושי הרב ותמיד עשה את עבודתה על הצד הטוב ביותר
בכל יום חמישי שיצאה הביתה דאגה לפנות את היומן ליציאה עם חברות
הבילוי המועדף היה לצאת למסעדת ״פטריקס״ ולראות סרט
ההזמנות שלה במסעדה תמיד כללו צ׳יפס, תמיד היא הייתה אומרת שיש לה קיבה נפרדת לזה ומאוד אהבה גם לשתות לימונענע גרוס, לצד המבורגר (בלי ירקות כמובן) או שניצל
כל סיטואציה איתה הייתה חוויה
המשפט שלה- ״הכל חוויות בדיעבד״
הייתי מאחלת לכל אחד שיהיה לו מישהו כמו שאביב הייתה לנו. ישאר לנו חור ענק בלב לעד.
ראה עוד > >
שוהם- חברה טובה
אביבה שלנו הייתה ילדה טהורה עם חייך ממיס עוד מהרגע הראשון שראיתי אותה ישר הבנתי שמדובר בילדה שלא רואים כל יום שהיא משהו מיוחד וישר ניגשתי אליה ומאז היינו בלתי נפרדות לאורך כל תקופת התיכון בעיקר.
אביבי תמיד אהבה לעזור לכולם בלי תמורה היה לה את הלב הכי ענק שאני מכירה , ילדה עם ערכים.
היה לה את החיוך הכי כובש בעולם עם גומות ענקיות וכל פעם שהיא הייתה מחייכת ישר כולם אחריה.
היא הייתה כל כך מסודרת ומאורגנת עושה לעצמה סדר יום ולא מפספסת שום דבר שהיא רוצה וכל מטרה שלה היא הייתה משיגה גם כשלא היה לה פשוט היא לא ויתרה לעצמה אף פעם.
תמיד רצתה לצאת ולבלות עם כל החבורה ביחד לנצל כל זמן אפשרי ולא לפספס רגעים.
אביבי הייתה ותמיד תישאר בתוך הלב שלי ושל כולנו ואני באמת מודה על הזכות להכיר מישהי כמוהה ואני מאחלת לכולם מישהי כזאת בחיים שלו.
אני אתגעגע לעד!
ראה עוד > >
תאיר -חברה קרובה
אביב,
או יותר נכון אביבה שלי או אביבית או בעצם אביבוש.
ויש עוד מספר שמות שאני יכולה למנות שנהגנו לקרוא לה בהם.
וזה רק ממחיש את כמות האהבה שיש לחבורה שלנו כלפיה.
ואת האמת?
זה הכי מוצדק בעולם אביבה שלי הייתה הדבק של החבורה! תמיד היא דאגה לארגן מפגשים ושכולן יהיו כי היה חשוב לה שאף על פי השירות הצבאי נמשיך להיות כפי שאנחנו.
כשרק הכרתי את אביבה בהתחלה לא התחברתי כי לא האמנתי שילדה יכולה להיות כל כך טובה ונמנעת מלשון הרע!
אבל מהר מאוד הבנתי שטעיתי והחברות שלנו רק התחזקה והבנתי שהיא פשוט מלאך! ובכל ברכת יום הולדת שכתבתי לה דאגתי להזכיר לה את זה!
הנה כמה מן הדברים שגרמו לי להבין שאני חברה של מלאך אנושי:
אי שם בחופש הגדול נסענו כל החבורה לאילת ובדרך חזור עצרנו בתחנה המרכזית בבאר שבע. היה שם אדם אשר ביקש כסף וסיפר סיפור מופרח…המשכנו בהליכה שלנו אבל אביב עצרה והתעקשה להביא לו כסף אף על פי שאנחנו ממהרות לרכבת!
לאחר כמה זמן אביב עברה שוב בתחנה המרכזית ופגשה את אותו בחור עם אותו הסיפור! והייתה בהלם מוחלט.. זה רק ממחיש כמה טובת לב היא הייתה ותמימה!
היא תמיד סירבה לדבר לשון הרע והיה לנו הסכם - כשאנחנו פחות אוהבות משהו אנחנו אומרות שהוא מהמם/מהממת וככה אנחנו נמנעות מלשון הרע!
אביבה שלי הייתה הכי יפה בעולם!!!
חיצונית עם הגומות והחיוך הכי יפה שיש והעדינות שיש בה!
ופנימית פי כמה וכמה יותר יפה!!!
אביבה שלי תמיד הייתה מרגיעה את כולנו ובעיקר אומרת שהכל זה חוויות בחיים. גם על הרע וגם על הטוב..
אולי זאת קלישאה אבל לנצח היא תהיה חרוטה עמוק בליבי ולא זה לא משנה שאין בנינו קשר דם!
היא אחותי לכל דבר ויותר מזה אני בחרתי וזכיתי להיות קרובה אלייה!
אביבה אני מודה על הזכות להיות חלק מהאנשים הקרובים אלייך.
אוהבת אותך אהבת אמת לעד!!!
ראה עוד > >
אגם - חברה קרובה
אביבית הייתה ילדה שהייתה דואגת תמיד לאנשים מסביבה
תמיד דאגה לחבר את החבורה שלנו שתמיד נצא וננצל כמה שיותר זמן ביחד
בחיים לא הייתה מדברת רע על אנשים
היא הייתה בן אדם שאתה מדבר איתו וישר מחייך
תמיד דאגה לנהל בצורה מסודרת מה שהיא צריכה לעשות כדי לא לבזבז זמן והייתה תמיד מספרת לנו כל דבר קטן שקורה לה
תמיד הייתה מעודדת אותנו ומחזקת ומכניסה פרופורציות
הייתה הכי מוכשרת שיש
בן אדם שאי אפשר שלא לאהוב
אני הכי שמחה שיש שיצא לי להכיר אותה ולהיות אחת מהחברות שלה
נתגעגע ונזכור לתמיד
ראה עוד > >
זיו - חברה קרובה
אביב הייתה הלב של כולנו.
היא תמיד דאגה לאחד את כולן ביחד, ואין מצב שמוותרים על יציאה כי ״אלה החוויות שלנו״.
היא תמיד ידעה להגיד את המילים הנכונות בזמן הנכון.
תמיד ידעה להיות שם כשצריך.
ולא משנה מה הייתה הסיטואציה תמיד היא הייתה מביאה את הנימוקים הכי מפורטים שאפשר להביא, כאילו היא כתבה חיבור שלם על מה שקרה הרגע.
אביב תמיד ראתה אנשים אחרים לפני שראתה את עצמה.
ובהתחלה לפני שהתגייסה היו לה המון חששות, אבל לאט לאט ראיתי כמה היא מתחברת לתפקיד,
כמה היא מבינה את המשמעות שלה, וכמה היא שמחה לשרת.
אביב זרחה בתקופה האחרונה.
כל פעם שהיא דיברה על כל דבר היה אפשר לראות את הניצוץ בעיניים שלה.
כלכך שמחתי לראות אותה פורחת.
הגעגוע אליה בחיים לא יפסיק לגבור ולגבור.
והחור שנוצר לכולנו החברות, ולי אישית בלב תמיד ישאר ושום דבר לא יצליח למלא אותו בחזרה.
ראה עוד > >
אליה- חברה טובה
אני ואביב התגייסנו ביחד לתפקיד תצפיתנית בטירונות כל אחת הייתה בנפרד ובהכשרה היינו ביחד במחלקה 2 בצוות 6 וגם ביחד בחדר 14 בתחילת ההכשרה לא היינו הכי חברות אבל היא הייתה יפיפה ומאוד סיקרנת אותי ורציתי להיות חברה שלה ולאט לאט התחברנו יותר והיינו כל הזמן ביחד לאכול אחת ליד השניה ובאוטובוס שנוסעים למקומות אחת ליד השניה וללכת לצחצח שיניים ביחד והתחברנו בחודשיים ברמה שהרגשנו שאנחנו חברות שנים וסיפרנו אחת לשניה על כל החברים והמשפחה והבית וידעתי עליה הכל כל כך מהר ואז התפצלנו אני למוצב כיסופים והיא לנחל עוז ולא מספיק זה היינו בסבבים הפוכים היא סגרה שבת מתי שאני לא ולהפך אבל כל הזמן דיברנו בווידאו והתכתבנו והתקשרנו והתייעצו אחת עם השניה וכל הזמן אמרנו שאין דבר כזה שאחרי הצבא אנחנו לא נשמור על קשר וניהיה בחתונה אחת של השניה . מתגעגעת אליה כל כך ולעולם לא יפסיק הגעגוע 💔
ראה עוד > >
נועה- חברה מהצבא
את אביבי הכרתי כשתפסתי לה את המיטה בקורס תצפיתניות ומשם סיפור האהבה שלנו התחיל היא הילדה הכי חברותית חייכנית יפה וטובת לב שהכרתי היינו תמיד ביחד ואחת בשביל השנייה עושות הכל ביחד ולא נפרדות לרגע כשנגמר הקורס והתפצלנו לחמלים שונים הקפדנו לשמור על קשר כמעט יום יומי,אביב הייתה תמיד שם בשבילי בכל תקופה קשה עזרה ייעצה ותמכה בכל דרך אפשרית, לא משנה כמה ניסינו להיפגש בסוף זה לא קרה וזה משהו שלא עוזב אותי עד עכשיו, מתגעגעת אליה בלי סוף ולא מפסיקה לחשוב עליה לרגע💔
ראה עוד > >
שמרית- מחנכת של אביב
אביב אהובה שלי,
לא מעכלת את העובדה שעליי לכתוב עלייך בזמן עבר.
זכיתי לחנך וללוות אותך במשך שלוש שנותייך האחרונות בתיכון;
ראיתי איך משנה לשנה צמחת, התפתחת והפכת לנערה מלאה בקסם אישי, בוגרת ומלאה בנתינה עצומה.
כל שיחה איתך הייתה נעימה ומלמדת עוד על אישיותך המדהימה.
תמיד ידעת להגיד הכל בנועם, בנימוס ובכבוד לסובבים אותך.
במהלך שירותך בצה״ל ראיתי איך את צומחת ויוצרת חברויות אמיתיות עם חברותייך לתפקיד.
אני כל כך גאה בך ותמיד היה לי ברור שצה״ל זכה בך!
גיבורה שלי קשה לי להיפרד ממך ואני מתפללת שאת נמצאת במקום טוב🙏🏻
אוהבת אותך ומתגעגעת לחיוך המדהים שלך שמרית
ראה עוד > >
רז- בת דודה
אביבי שלי הייתה הילדה עם הלב הכי גדול שקיים, תמיד חשבה על אחרים לפני שחשבה על עצמה, תמיד דאגה שיהיה טוב לכולם,
אני ואביבי היינו בלתי נפרדות, לכל אירוע, לכל חג,כל חופשה,לכל יציאה, תמיד היינו אחת עם השנייה,
לצאת איתה היה הדבר שהכי אהבתי לעשות, העדפתי אותה על כולם, שהייתי איתה אף אחד אחר לא עניין אותי רק היא.
היא הייתה פה בשבילי בכל דבר שהייתי צריכה אותה, תמיד הייתה הראשונה לדעת הכל,
כל דבר חדש שהיה לי בחיים הייתי חייבת להתייעץ איתה ולדעת מה היא חושבת על זה,
תמיד היא ידעה לתת את המילים החמות שהייתי צריכה באותו הרגע,
ידעה להגיד את המילה הנכונה, את החיבוק הנכון,
כל פעם שהייתי רואה אותה היא הייתה מעלה לי חיוך על הפנים גם שהייתי הכי מבואסת בעולם, רק היא הצליחה להוציא אותי מהמצבים האלה,
כל יציאה איתה הייתה נגמרת בצחוק שכבר שכואבת הבטן זה היה היציאות הכי כיפיות שיש,
אביבי הייתה אחותי לכל דבר ובלעדיה אני פשוט מרגישה שחסר לי חלק בגוף,
היא הייתה מפיצה אור בכל מקום שהיא רק הייתה נכנסת אליו, ואף אחד לא היה מפספס אותה,
היא פשוט הייתה מלאך בדמות אדם, הכי טהורה שיש,
בזכותה היה לי את החיים הכי יפים שיש, וכל יום אומרת תודה עליה, תודה על כל מה שהיא לימדה אותי ועל כל הטוב והאושר שהיה לי בזכותה, אוהבת אותה יותר ממה שאפשר להסביר במילים,
אביבי אני אוהבת אותך ומתגעגעת, לנצח תהי שמורה בליבי, את המלכה הגיבורה שלי💔
ראה עוד > >
ניצן חברה מהבסיס
אני ואביבי למדנו ביחד והיא הייתה שכבה מתחתי בבית ספר. כשאמרו לי שמגיעות תצפי חדשות לבסיס התרגשתי כי אמרו שאביב מגיעה למרות שבבית ספר לא היינו חברות, בבסיס התחברנו מאוד. כשראיתי אותה בבסיס באתי אליה ושאלתי אותה ״את אביב חג׳ג׳ נכון״ כאילו לא ידעתי ומאז היינו תמיד יושבות ביחד בחמל ובבסיס.
אביב הייתה פשוט לב אחד גדול! תמיד דאגה לחברות שלה בחמל לפני שחשבה על עצמה. כל גדוד שהיה מגיע לנחל עוז אביב הייתה ישר הולכת ומכירה חברים חדשים.
תמיד ראיתי את אביב שמחה ומחייכת בבסיס ותמיד מנגנת לכולם. ברגע שהיא הייתה מנגנת היה פשוט שקט בין כולם.
אביבי לנצח תשאר בליבי ותמיד אזכור אותה מחייכת ומאושרת כל כך ❤️🩹
ראה עוד > >
רון -חברה מהצבא
אני ואביב היינו תצפיתניות בנחל עוז. לא אשכח את היום הראשון שהגעתי לנחל עוז ושנורא פחדתי מההתחלה החדשה, במיוחד מהפן החברתי. נכנסתי לחדר של החופפות שם אביב ישבה והיא הופתעה לראות אותי, הפעם האחרונה שראתה אותי הייתה בקורס, שם לא בידיוק הכרנו. ישר אביב הציעה שנזמין לאכול ביחד (פסטה וזהו), למרות שהיא בקושי מכירה אותי, ומאז נוצרה החברות ביננו. אני ואביב לצערי לא היינו באותו הסבב, אבל בימים החופפים לא נפרדנו אחת מהשנייה, ברגע שהייתי חוזרת מהבית היינו יושבות מחוץ לחמל אני, אביב, קרינה, דניאלה, ונועה ושמות שירים בבוקסה. אביב לא רצתה שאעזוב את החמל ואצא לקורס מכים, בסופו של דבר יצאתי באוגוסט ואני מצטערת שלא שיכנעתי אותה לבוא ביחד איתי, להיות מפקדות ביחד כי אז הכל היה אחרת. אביב תודה על מה שהיית בשבילי, הגעגוע אלייך רק מתגבר מיום ליום. בבקשה תבואי לבקר בחלום אזכור אותך לעד🤍
ראה עוד > >
מיקה חברה מהתיכון
נפלה בחלקי הזכות לפתוח לצידך כל בוקר ובוקר בבית הספר לאורך כל התיכון , היית לא רק השותפה שלי לשולחן אלא השותפה שלי בהכל, לימדת אותי בכל יום ויום מהם ערכים, סובלנות, אהבת חינם (בלי סוף) , כבוד , ענווה, נאמנות, טוב לב,רגישות, אופטימיות ועוד כל כך הרבה . אביב ואני יצאנו להופעה של הזמר שהיא כל כך אהבה -רביד פלוטניק , בסירטון שלנו מההופעה מתנגן חלק מהשיר ״כפרה שלי ״ והמילים ״מגיע לך עיטור העוז מגיע לך צל״ש ״ מתנגנות , אני אוהבת אותך אביבי , ״טוהר אהבתך וצניעותך יאירו דרכנו לעד״ .
ראה עוד > >
תאיר דמרי חברת ילדות
את אביבי הכרתי בערך בגיל 4-5, אולי קצת לפני..
הייתי באה המון שבתות לדודים במושב וככה הכרתי אותה. אביב הייתה החברת ילדות הראשונה שהייתה לי, הייתה מדהימה מגיל קטן והראתה לי מה זאת חברות אמיתית עד כדי כך שעד היום, בערך 14 שנה אחרי אני זוכרת את הקשר שהיה לנו לפרטי פרטים ואת החברה המיוחדת שהיא הייתה לי.
אביב הייתה ילדה עם לב ענק ומיוחד שאין כמותו, הייתה נדיבה עם נתינה אמיתית מהלב. דאגה תמיד לשתף אותי בחברויות שהיו לה במושב, לפעולות בתנועת נוער השונות, לקחת אותי איתה לדודים שלה,
ממש הכניסה אותי לחיים שלה.
וככה באופן קבוע כל שבת..
עם השנים הקשר דעך אבל שמרנו על קשר באינסטגרם ובווצאפ..
בערך שלושה חודשים לפני ה7.10 דיברנו באינסטגרם, סיפרת לי על התפקיד שלך וכמה שאת מרגישה משמעותית וכמה התפקיד חשוב לך. חתמנו את השיחה בכך שאנחנו חייבות להיפגש ולבסוף לא הספקנו..
אביבי שלי אין לך מושג כמה אני מצטערת שלא יצא לנו להיפגש, הייתי דואגת להבהיר לך כמה את היית ועדיין חשובה לי וכמה החברה שהיית לי חקוקה לי בלב, אזכור אותך לעד❤️
ראה עוד > >
יעל- המפקדת של אביב בנחל עוז
עם אביב שירתתי במשך 8 חודשים, הגעתי כמפקדת חדשה לחמ״ל ואין בן אדם שקיבל אותי יותר יפה ממנה, היא ישר ניגשה אליי, שאלה מה השם שלי ומה שלומי והתעניינה האם אני המפקדת שלה. באותו היום בישרו לי שאני מפקדת של פסקל 120, שזה הפסקל של אביב. מאותו הרגע נבנה בינינו קשר מיוחד, נפתחנו אחת כלפי השנייה, חיכיתי למשמרות שלה כי תמיד היה כיף לדבר ולצחוק איתה, גם שלא תמיד הכל היה זוהר תמיד ידענו לדבר על הדברים ולשמור על אווירה טובה בינינו. אני מאושרת על כל רגע שיצא לי לפקד ולהכיר ילדה מדהימה כמו אביב, מצחיקה, זוהרת, שמחה ומאושרת בחלקה. תמיד תמכה וגיבתה את חברות שלה, הייתה שם בשביל כולן ותמיד דאגה שכל הסביבה שלה תרגיש בנוח איתה. אני מודה על כל רגע קטן, על כל השיחות הקטנות, הצחוקים, אני מודה לה גם על הבכי, הריבים והמשברים. את המכתב הזה אביב כתבה לי יום לפני שעזבתי, ילדה כל כך מרגשת שאני מתגעגעת אליה בכל רגע ביום.
ראה עוד > >
הדר חברה מהתיכון
אביבי , את אביב אני הכרתי לעומק בשנה האחרונה ללימודים , למדנו ביחד באותו בית ספר מכיתה ז ועד ליב. הייתה לי הזכות להכיר ילדה שאין טובות כמוה, טהורות כמוה, מוכשרות כמוה. ילדה עם הלב הכי זהב בעולם. אמנם לא היה לנו מספיק זמן כדי ליצור יותר חוויות ביחד, אבל תודה לה׳ שזכיתי לחוות איתה גם את החוויות הקטנות. ילדה עם הגומות הכי יפות בעולם, עם הלב הכי נקי וטהור שקיים. לא נשכח אותך לעולם, מתגעגעת אלייך בכל דקה , שנייה ורגע. תודה שלימדת אותי להיות מי שאני בכל מצב . אני אוהבת אותך ואוהב אותך לנצח💔
ראה עוד > >
אגם חברת ילדות
אביב באמת הייתה מיוחדת במינה, גם בתור ילדה, הייתה תמיד אכפתית ובוגרת, לא התעסקה בשטויות של ילדים, תמיד התחשבה ודאגה לזולת ואף פעם לא השאירה חבר מאחור. לאביב היה קסם אישי שמייחד רק אותה, לא היה אפשר שלא לאהוב אותה, היא הייתה סוחפת אחריה וגורמת לך לרצות להיות טוב כמוה, היא אפילו איכשהו גררה אותי ללמוד איתה כינור למרות שזה בבירור לא מתאים לי. אני זוכרת גם בתור ילדה כשהייתי מתארחת אצלה הרבה, הכיבוד הורים והנועם הליכות שהיו לה היו באמת מעוררים הערצה. אביב הייתה לצידי תמיד גם ברגעים הקשים, והיא בעיניי באמת ההגדרה הכי טובה לחברת אמת, מישהי שהיה אפשר לסמוך עליה בעיניים עצומות. אזכור את אביב לנצח והיא תלווה אותי בכל צעד וצעד בחיי❤️🩹
ראה עוד > >
הלן הבת דודה
כשהתיישבתי לכתוב את ההספד הזה
לא האמנתי
לא הצלחתי להבין בכלל מאיפה מתחילים
4 ימים של דאגה שקורעת את הנשמה
שאני לא יודעת אם עדיף לשמוע את שאת חטופה או הרוגה
אתמול בלילה החלטנו לזמן את הטוב, לא ידענו שאת לא בין החיים
התחלנו לתכנן את מסיבת ההודיה לכבודך, כשתחזרי
מירה ומלי נתנו לי תפקיד- להכין פתיתים- כי את אוהבת- אבל אני לא יודעת להכין פתיתים טעימים- ואז צחקנו - והבטחתי שאשתדל
שאעשה כל מה שיעשה לך טוב, רק שתחזרי
כמה מעשים טובים עושים ההורים שלך= מירה ופיני שלנו, כמה עזרת לאנשים, כמה תרומות, כמה צדקה, אמונה חזקה, טוב לב שמפזרים סביבם, תמיד הדלת פתוחה, האוזן קשבת, השולחן ערוך תמיד בכל טוב.
לא האמנתי
לא האמנתי שזאת אופציה בכלל
שאשכרה לא תחזרי אלינו
שאת- מכל האנשים שבעולם, שמייצגת טוהר, עדינות, טוב לב, התחשבות בזולת, דאגה לבריות, כולך טוב! ואת לא תחזרי?!
אין מצב!
והנה- התבשרנו בנורא מכל
את לא חוזרת.
נשאר לנו לקוות שלא כאבת, שלא סבלת , וש"גמרו את זה מהר".
לקוות שבני הבליעל שטבחו בך סיימו את זה מהר.
מתפללת שחשבת מחשבות טובות שזה נגמר.
וזכרת שכולנו אוהבים אותך ודואגים לך
אנחנו מבטיחים לך שנזכור אותך תמיד
שבכל מפגש משפחתי, חג או שמחה- נרים לכבודך כוסית לזכרך
נעשה מעשים טובים למען שמך
וננציח אותך בכל דרך אפשרית
את אחת ומיוחדת ולא תהיה עוד כמוך
נשאר לנו רק לנסות לחקות את הדרך שלך להתפלל להיות קצת ממך
טיפה ממך
אוהבת הלן
ראה עוד > >
הדר בת דודה
"העיניים של המדינה"
לא תמצאו בכל החמל"ים במדינה תצפיתנית יותר מורעלת מבת דודה שלי
כמה התגאתי בך במהלך כל השירות המבצעי שלך, את לא יודעת כמה
אביב היא אחת כזאת שיכלה לבקש ממני כל שיבוץ בעולם- אבל ביקשה להיות במקום שבו היא הכי יכולה להשפיע ולסייע.
אחת כזאת שיכולה אחרי תקופה בתפקיד לבקש שיבוץ לתפקיד אחר.
זרקתי לה בחג האחרון אלפי תפקידים בחייל אבל את מבחינתך אמרת לי - " לא משנה מה תגידי לי - אני מהחמ"ל לא זזה".
אביבי היית נעשה שמחב עם לב ענק ורק חיכת להזדמנות לעזור לחברות שלך ליחידה.
תמצאו לי חיילת שמבקשת לצאת בבוקר לאירוע משפחתי ולחזור מייד אחרי, כדי שחס וחלילה לא יהיה פער בתצפיתניות.
כזאת ששמעה שחברה שלה איבדה פליז צבאי ושלחה אותי בכל הארץ לתפור את אותו הדבר בדיוק!
ממש איימה עלי שאני לא חוזרת למושב בלעדיו, וכן, לא משנה כמה הסברתי שכבר קיץ בחוץ.
בהודעות האחרונות שלך ביקשת מאמא שלך לקרוא תהילים, לשלם החיילים במוצבים ודאגת למשפחה ולכל האזרחים בגזרה- תוך כדי שאת בעצמך בתוך התופת.
היית נערה טהורה עם אחדות, צניעות ואכפתיות אין סופית.
עקבתי אחרי אותך הסרטונים האחרונים שבהם ראו אותך , ולכל אורכם ראיתי אותך במרכז החברות - מרגיעה ומחבקת.
רק בחג האחרון דיברנו על דוד גולני- סיפרת לי שערכת והשקעת בהם שיכירו את הגזרה.
אני ואת הבנו משהו שאף אחד לא יבין.
תצפיתניות מדברות עם העיינים.
כמה התעניינת בשירות שלי , בחמ"ל כיסופים ובמצבע צוק איתן וכמה התגאתי לשמוע על כל אירוע וזיהוי שסיכלת.
מבטיחה לך שהפכתי כל אבן וכל קשר שיש לי בצבא ונסות לקבל סוף אחר
באירועים מבצעים אני מבצעת מעקב של מצלמות ולא דמיינתי שאצטרך לשחזר את רגעייך האחרונים.
את צריכה להיות גאה בהורים שלך ובאחים שלך שבזכותם זוהו עוד תצפיתניות רבות שנעדרו וגם משפחותיהם יצאו מהעופל הכבד וקיבלו את הבשורה.
אני שמה עכשיו את המדים היצוגיים וסיכת התצפיתניות כדי לחלוק לך כבוד אחרון ומבטיחה לך להנציח אותך לעד
אביב חג'ג ז"ל.
ואתם אל תשכחו, שהבנות הצעירות האלה סוחבות אחריות רבה על גבן ומגינות על כולנו.
שתפו למען אביבי שלנו ולמען עוד רבות אחרות שביצעו את התפקיד הכי חשוב בצבא ונפלו בקרב הנוראי הזה
ראה עוד > >
יערה בת דודה
ויוי אהובה ויקרה לליבנו כל כך
סמל התום, הטוהר והעדינות.
הפעוטה הרכה שהייתי מחזירה הביתה מהגן שמחה וחייכנית, שהגעתי אליכם בחופשים.
גדלת להיות ילדה נעימה, מלאת קסם וכל כך אהבת להגיע למושב "לסבתא חצב"
כפי שכינת את סבתא מרגלית וסבא בכור היקרים.
עם השנים הפכת לנערה אצילה, עם רצונות ושאיפות, נגנית כינור מוכשרת לעילא ועילא.
ועם זאת , מלאה ענווה, שקט ודיוק מופתי.
אהובה, כל כך אהובה, מלאת אכפתיות כלפי הסביבה, חמלה ורצון לעזור, לקראת השירות, כל כך רצית להתגייס ולשרת בתפקיד משמעותי, ונבחרת להיות תצפיתנית.
למרות הקושי הידוע בתפקיד, את החלטת שאת קשובה לעצמך, כיאה לך!
ביצעת את התפקיד באופן המקצועי ביותר, באחריות מלאה, ופרחת כמו פרח יפיפה, שנפתח אט אט וקרנת כל כך, יותר ויותר בכל פעם שפגשתי אותך בחודשים האחרונים.
בשבת בבוקר, התקשרת לאמא שלך לספר על המקרה בבסיס, תחת אש , ביקשת סליחתך, שגרמת לה לחלל שבת, ואף שלחת הנחיות מדויקות תחת תופת מדאגתך לכל - "לנעול את הבית", "לבדוק מה שלום המשפחה".
ביקשת שנתפלל וכולנו התפללנו כל כך ולמרות הסיפורים האכזריים וכואבים מסביב, היה לנו ניצוץ של תקווה.
משפטך האחרון בהודעות עם אימך היה - "יהיה בסדר אימוש, בעזרת השם, תקראו תהילים".
היית מלאת אמונה גם ברגעים הקשים ביותר אין מלאכים צדיקים כמוך!
לצערנו , הבשורה המרה הגיעה.
אהובה שלנו, נזכור אותך בעדינותך וביופייך הפנימי והחיצוני, בטוהר ליבך, ובהילה סביב ראשך, כמלאך בדמות אדם.
נוחי על משכבך בשלום אוהבה שלנו, לצד סבתא מדלן, סבתא מרגלית, סבא מסעוד וסבא בכור, זיכרונם לברכה.
שמרי עלינו מלמעלה, עולם הרוח. ושילחי לנו כוחות חיים להמשך המסע.
אוהבים אותך כל כך, נזכור אותך לעד.
ראה עוד > >
אושרי טובי - מחנך
אביב שלי,
במשך עשרים שנה זכיתי ללמד ולחנך תלמידים ותלמידות רבים,
כולם מיוחדים, כולם אהובים, לכולם יש מקום בלב
אבל אחת לתקופה יש תלמיד או תלמידה שפשוט תופסים לך את הלב,
תופסים בעדינות אך בנחישות ולא עוזבים..
כזאת היא אביב, וכנראה זה משהו משפחתי כי כמה שנים קודם האח הגדול היקר והאהוב איתמר עשה לי את אותו הדבר..
במשך השנים בהן חינכתי את אביב בבית הספר "נחלים" הפכנו להרבה מעבר,
שיחות ארוכות, התייעצויות והתלבטויות בכל תחומי החיים.
החוכמה התמימות החום והרוך שלה ילוו אותי לעד,
זכיתי להיות שם בשבילה ולהטות אוזן קשבת וזכיתי אף יותר לשמוע ממנה ולקבל את התובנות הנפלאות שלה מנקודת המבט הייחודית שלה.
בכל שנה אביב זכרה לשלוח לי ברכת יום הולדת, שנים אחרי שכבר עזבה את חטיבת הביניים ועברה לתיכון, הכרת הטוב היא רק עוד מידה אחת ממידותיה המיוחדות..
אני מודה שאין לי את היכולת להיפרד,עדיין לא, יודע שהיא מסנגרת עכשיו על כולנו צמוד צמוד לכסא הכבוד וממש בקרוב נזכה לראותה בבוא הגאולה !
כתבתי שיר קטן שמוקדש רק לה:
ובלכתך..
ובלכתך,
החורף בא ואיתו הסערה
סערת הלב והנשמה
שלא מוצאת לה מנוחה
ורק נזכרת בגעגוע ואהבה
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו
ובשובך,
יחד עם משיח ביום הגאולה
תצעדי בשמחה לבנה
יחד עם האבות והאימהות
וכל קדושי כל הדורות
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו
יום זה קרוב ובא,
נמתין לך ונזכור ונזכיר לכולם
שנשמה טהורה התהלכה לצידנו
שילדה זכה שמרה על כולנו
אביב (אביב)
ילדה נשמה
עטופה באהבה
לעד חיה בלבבנו
ניגון חייך שמור בקרבנו..
אביב,
עדין קשה לי לתפוס שבערב סוכות שראיתי בעיניים שלי שסוף סוף את לא סוגרת חג ראשון ושתהיי איתנו בשבת שקדמה לשבת שלקחו לנו אותך, כל כך שמחתי והייתה לי נחת ותחושת רוגע שאת איתנו, אחרי חגים ואירועים משפחתיים שלא היית, וצחקתי עליך.
ודווקא בפעם ששמחתי כל כך שאת איתנו וסוגרת את החג השני ולא את הראשון , אבל איזה אירוניה ..
שהחג שכל כך שמחתי שאת סוגרת אותו, לא יהיה יותר יום טוב , הוא יהיה יום שחור ורע, היום שבו לקחו לנו מלאך כמוך.
אני לא יכול לשכוח כמה דיברנו והתכתבנו על כמה את נדפקת, כמה את חווה את הדברים "הרעים" של צה"ל, אבל שמחתי , שמחתי כי לך היה חשוב להגיד לי שלמרות הכל ידעת לראות את הטוב ולהביא טוב לעולם ולהגיד כמה טוב לך וכמה את שמחה לעשות תפקיד כזה משמעותי , ובאמת הייתה בתוכי הרגשה שיש לך שם בית שני וידעתי שאם טוב לך, טוב לי , ואני רגוע.
אביבי, את מלאך, מלאך טהור שהפיץ טוב לעולם.
הסרטון שבו את מחזיקה ידים לחברות שלך שכולן מפחדות, ושאת מרגיעה אותן למרות שלך קשה ואין מי שירגיע אותך, כמה דאגת למי שאיתך.
אני בחיים לא אשכח את זה ואני מבטיח להפיץ ולהנציח כמה מלאך היית.
באותו בוקר שחור שנכנסתי לבית שלך והדבר הראשון שמירה אמרה לי זה כמה אהבת שכולנו ביחד, שכל הבני דודים ביחד, אמרתי לעצמי שבכל רגע שאני אוכל אני אנציח כמה טוב, דאגה ואור היה בך.
אביבי , היית מלאך שכולו טוב, אני אתגעגע אליך מלא ואני לא יודע איך נסתדר בלי הדאגה שלך, החיוך שלך, הטוב שלך, האור שבך.
בלעדיך ובלי הקינוחים שלך בפסח.
אני אוהב אותך מלא ואני מבטיח שננציח אותך וננקום בשמך!!!
תמשרי על כולנו מלמעלה!!!!
ראה עוד > >
מהבסיס Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
זכיתי לשרת איתך, מישהי כל כך טובה במה שהיא עושה, שלוקחת את התפקיד שלה ברצינות בלי טיפת זלזול. את בן אדם טוב ודואג והאהבה שלך למקום הורגשה בכל דבר שעשית
ראה עוד > >
Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
❤️
ילדה כל כך מוכשרת, מתגעגעת אלייך
ראה עוד > >
אנונימית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
ילדה שכולה קסם, מפיצה אור לכל חדר שהיא נכנסת. מישהי מצחיקה, יפה מבפנים כמו שהיא מבפנים, מוכשרת בנגינה, וחברה טובה לכולם. אביבי את חסרה לי מאוד ולכולם ואני מתגעגעת אלייך. כמה שהייתי רוצה לשמוע את הקול שלך עכשיו עוד פעם אחת.
ראה עוד > >
מכרה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אביב ז"ל, יפת נפש ,טהורה ועם תום נדיר. חברה טובה. ה' יקום דמה.
ראה עוד > >
מיכל אזרחית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אביב, תודה גיבורת ישראל , לעד נזכור, תנוחי על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.
ראה עוד > >
גילת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
וואו, נפש טהורה, נוחי על משכבך לשלום...נקווה שהיהירות תיפסק ונהיה חזקים ועצמאיים במדינה....
אני בכיתה י' בתיכון בארצות הברית. רציתי לומר שאנחנו איתך ובכל יום חושבים באהבה ובעצב על ישראל ועל כל האבלים שבהן. אביב נראית כמו ילדה שמחה ויפה. אני משתתף בצערך. באהבה, מלי
גילת
ראה עוד > >
אביב היקרה שלי ממש זוכר את הרגעים בבית של מירה בילדות איתך ואת תיתו מנגנים ביחד סלון מאותו שבת שחורה אני תמיד מרגיש מחנק עצום של געגוע אלייך כמה אהבה היה לך לעולם ולזולת כמה כבוד לכל אחד כל רגע בחיים מאותו בשורה מרה את חלק ממנו אני בתאילנד יושב בנקודה מדהימה ליד שני קנדים שפתחו איתנו שיחה על המלחמה אמרו שהם תומכים במאבק שלו ומצטערים על הצער שלנו. אנחנו מספרים לו עלייך ומראה תמונות שלך ואיך עד הרגע האחרון גודל האמונה של בלעשות טוב ותהילים שלך שמלווים אותנו פה לכל מקום
ראה עוד > >
עדי אליה
המכתב מוקדש לאביב היפה שלי
באהבה עדי .ד.
אביב שלי ,את והניצוץ שיש לך בעיניים (ניצוץ של תקווה)
חסרים לי מאוד!
אני כאן בוכה , רוצה שתחזרי , למה את הלכת?
המוות לא היה שווה את זה!!!
היית יכולה להישאר בבית ואז היית עדין פה!!!
זה כואב לי אביבוש!
תחזרי בבקשה!
ראה עוד > >
עדן חג'ג
הגיבורה שאני בחרתי זאת אביב חג'ג דודה שלי
היא שמרה עלי , הצחיקה אותי עד שהיא נפטרה וכיף לי שהיא עכשיו שומרת עלי מלמעלה ואני מתגעגעת אליה הכי בעולם ואני ישנה עכשיו יותר טוב כי אני יודעת שהיא איתי למרות שהיא נפטרה ב7.10 ואני רוצה שהיא תחזור אלי בקרוב וישבנה בית המקדש במהרה בימנו
אמן!!
לאביב חג'ג ז"ל
מעדן חג'ג
ראה עוד > >
תאיר רוש
״משנכנס אדר מרבין בשמחה״ ביום שני האחרון, קיימנו פעילות פורים במרכז חירום לילדים לזכרה של אביב שלנו❤️🩹 קיימנו עבור הילדים סדנת הכנת קאפקייקס, איפור פנים, משלוחי מנות אישיים ובעיקר המון המון אהבה ושמחה עבור החג ❤️ במהלך הפעילות דיברנו והזכרנו את אביב שלנו, את הערכים המדהימים שבה, הנתינה, טוב הלב ובעיקר הדאגה לאחר. אמא של אביב, מירה סיפרה לילדים סיפור מהתקופות כשאביב שלנו הייתה עוד בגן… יום אחד, מירה שאלה את אביב מה הצבע שהיא הכי אוהבת? אביב מיד ענתה לה ״אני אוהבת את הצבע השחור״. ומירה נבהלה, הרי זאת לא תשובה לגיטימית לילדה בגן ומיד שאלה מדוע? ואביב ענתה לה ״כי הוא תמיד נשאר לבד בקופסת הצבעים, אף ילד לא בוחר בו״. בפורים הזה אף על פי העצב והשכול בחרנו להנציח את אביב שלנו דרך שמחה ונתינה לאחר ❤️ ובעיקר להעביר לילדים ״שהצבע השחור לא יישאר לבד״, בכל נקודה בחיים. אנחנו בטוחים שזה מה שהיא הייתה רוצה שנעביר!
ראה עוד > >
02/05/2024
מירה חג'ג האמא
אתמול בערב השתתפנו בצילומים לטקס הדלקת אבוקות במוצב נחל עוז לקראת יום הזיכרון.
הצילומים כמו נלקחו מסט של סרט קולנוע עם מפיקה די רגישה, צלמים, עוזרים, רחפן צילום ובמאי מרחוק בהר הרצל.
הכל מסודר ובטיחותי.
הפסקול ברקע-צלילי מלחמה בשידור חי מהקרבות בעזה, שמרעידים מדי פעם את השקט ואת הנשמה.
והאבוקה-כמה עוצמה יש באבוקה.
אבל מה, זה לא סרט.
זהו סרט חיינו בשבעת החודשים האחרונים. (עוד מעט שמונה).
סרט אימה שמלווה בטלטלות נוראיות, רכבת הרים של ממש.
ואני, באמת שאני לא אוהבת סרטי אימה.
ואת ידעת את זה אביב, היית צוחקת עליי.
בעיקר את המוסיקה שמלווה אותם ואת מה שהיא מבשרת.
אז הייתי ישר מנמיכה את הווליום ופחות מרגישה את הסרט.
אבל עכשו אני לא יכולה להנמיך, אין את הכפתור המתאים בשלט.
וגם רכבת הרים ממש לא בשבילי.
והסתובבתי במוצב בבכי לא נשלט בין התחנות שהיית בהן בבוקר שבת שמחת תורה,
ליד החדר שלך - ששימש במשך שעות רבות מחסה לחיילות שהצליחו להימלט מהתופת במיגונית וניצלו בדרך נס ברוך השם.
במיגונית-שצבועה כבר בלבן אבל אבני החצץ החדות על האדמה הן אותם אבנים ואני חושבת על כפות הרגליים שלך.
(כי הרי סיימת משמרת ב 4 לפנות בוקר וישבת לדבר עם קרינה עד שש וחצי ותיכננתן ללכת לישון כי זה היה זמן שינה, כך סיפרת לי בזריזות באותו בוקר נורא).
כפות הרגליים שלך שהיו לבושות בגרביים שחורות בלי נעליים.
ואת לא אהבת ללכת יחפה.
בטח זה ממש כאב והציק לך.
מי חשב על לשים חצץ במיגונית?
ועוד ועוד מחשבות שלא מרפות.
ואז הלכנו לחמ״ל שבו סיימת את המשמרת האחרונה לפנות בוקר והדלקנו גם שם נרות לזכרן של כל החברות האהובות שלך.
וליד הנרות על הפסקל שלך הנחתי את האוצר שהשארת, המחברת עם השירים שאהבת ״שירי האביב״ כי שם היה מקומה הטבעי, על המדף בעמדה שלך. שם שמרת עליה.
שם היית כל כך מלאה וכל כך מאושרת.
המחברת כנגד כל הסיכויים שרדה את התופת.
ובעודי עומדת בצילומים בהדלקת האבוקות יחד עם כל כך הרבה משפחות לבושות בשחור שואלת את עצמי שוב ושוב מה אני עושה פה,
איך אני קשורה לתסריט של הבמאי מהר הרצל
ומה התפקיד שלי בסרט הזה?
בתפילה לשלום חיילי צה״ל לאחדות עם ישראל ושובם של כל החטופים והחטופות בריאים ושלמים.
ראה עוד > >
22/04/2024
מירה חג'ג האמא
פסח, יום הולדת ודבק
פסח זה חג שלנו.
כבר מעל 20 שנה אנחנו מארחים את כל המשפחה המורחבת וזה חג טקסי ענק עם מלא הכנות ומלא פרטים.
גם כשהיה קצת קשה, במונחים של הגלגול הקודם, מספיק היה לדמיין את סבא בפתח הבית בערב החג לבוש בחליפה לבנה, מסתכל על השולחן הארוך הערוך לתפארת מניף את ידיו למעלה בהודיה, וזה היה מסיט כל קושי ונותן אנרגיות וכוח להמשיך בהכנות ולהגיע הכי ערוכים ומוכנים לליל הסדר.
כולם עזרו וסייעו ואת אביב אהובה שלי היית אחראית על הסידור של השולחן ובסוף הערב ( לפנות בוקר בערך) היית כבר עורכת את השולחן לארוחה שלמחרת.
בשנים האחרונות עזרת לי עם הקינוחים של פסח שכבר היו לשם דבר.
אני הייתי נעולה על סוגים מסויימים ואת לימדת אותי להוסיף עוד טעמים ולא ללכת רק על הבטוח שאני מכירה.
היית מחלקת את הקינוחים חוזרת למטבח ומספרת בהתלהבות שחיסלו את הטעמים החדשים שהצעת.
בפסח הקודם סגרת חג במוצב ואני שלחתי לך באמצע הלילה תמונה של הכנת הקינוחים, את פירגנת כהרגלך ״כל הכבוד אימוש״. תמיד ידעת להגיד מילה טובה ולחזק. תמיד.
השנה זה היה מעבר לכוחותיי לחשוב על לארח אבל היה חשוב לנו שנעשה גם השנה חג ביחד.
זוכרת את המתנה ה 12 שקיבלת בבת מצוה-קופסא של דבק פלסטיק.
דוד מיכאל ברך אותך ״שתמיד תהיי חוליה חשובה ומשמעותית בדבק המשפחתי שמחבר אותנו כל כך חזק ליחד אחד גדול. גם אם זה לא פשוט, קצת דביק ולפעמים מורכב אין משהו חזק וחשוב יותר מהאחדות הזו״.
אביב לא לדבק כזה התכוונו
לא ככה חשבנו שתחברי את כולנו ותגרמי לכזאת אחדות.
לא ככה ממי.
אז השנה נעשה חג ביחד, נתארח אצל ליז ועומרי.
אביה ורז הכינו את הקינוחים❤️
•••
יום הולדת שנה שעברה חגגת במוצב, אבא הביא לך עוגת ריבת חלב כמו שאהבת, בלונים ודברים טעימים. שלחת לי תמונה עם הבלונים.
באוקטובר חברות שלך שלחו לי את הסרטון יום הולדת.
הבטיחו בסרטון שתזכי לשנה הבאה.
כבר שנה שעברה אמרת שבדוק תצאי השנה לפסח כי הרי סגרת בשנה שעברה.
וכבר אז ציינת שיום ההולדת שלך ייצא בפסח.
מה אביב, מה חשבת לעצמך??
להבריז גם מפסח וגם מיום ההולדת?
יום הולדת 20
כל כך חיכית.
זוכרת איך סחבתי 24 שעות של צירים בבית, אחרי ניסיון הלידות הקודמות לא רציתי להגיע לבית החולים ובזכותך הבנתי איך לעזור לגוף להכיל את הצירים ולהתקדם לקראת הלידה.
כשכבר הגעתי לבית חולים אחרי עשר דקות ילדתי.
ככה הגחת לעולם, בכזאת מהירות.
כמה אושר הבאת לנו ולעולם❤️
אבא קנה לך אז חליפה מושלמת ליציאה מבית חולים, חליפה סגולה
שעד עכשו נמצאת בארון.
יצאת מבית החולים כמו נסיכה.
נסיכה היית כל חייך.
ואני עוד עם צירים.
מאוקטובר אני עם צירים שלא נגמרים, שמשנים את צורתם ורק מתגברים.
ומנסה שתעזרי לי גם הפעם להכיל אותם ולהתקדם איתם, ולמצוא את הלקראת מה.
אבא אומר שאת תעמדי היום בכניסה עם סבא.
אהובה שלי
״יהי שלום בחילך
שלוה בארמונותייך
למען אחיי ורעיי אדברה נא שלום בך,
למען בית ה׳ אלוהינו אבקשה טוב לך״
היי שלום והיי מליצת יושר על חיילנו, על כל החטופים והיי הדבק של כל עם ישראל.
ראה עוד > >
15/03/2024
מירה האמא
המילים נכתבו בעקבות הטור של שלמה ארצי משבת אחרונה.
המילים של שלמה נגעו בביתנו היקרה אביב, תצפיתנית שנרצחה במוצב נחל עוז בשבת שמחת תורה.
אומנם לא לשם כיוון שלמה ארצי אבל קלע בול.
תוך כדי קריאת הטור עלו בי המון מחשבות ומשתפת בחלקן.
…………
ראשון בבוקר אני יושבת ובוכה במיטה
מקבלת הודעה מאושרת: "קראת את הטור של שלמה ארצי בסופ"ש?"
לא קראתי.
לא קראתי כי מאז ה 7 באוקטובר אני לא מסוגלת לקרוא יותר מכמה מילים או שורות.
אושרת שולחת לי צילום של הטור, שמה של אביב מבצבץ מכל עבר.
מכריחה את עצמי לקרוא,
קוראת ובוכה.
הטור נקרא למה פרשתי מהאביב
האמת,
לא פרשתי מאביב
אביב פרשה מאיתנו
או יותר נכון הופרשה מאיתנו.
בהמלצתו של שלמה הלכתי לשיר של מיכה שטרית ("באביב") ועיניי נפלו על השורות:
"קבל את הדין זה נופל מלמעלה
תחשוב שזה גשם
תחשוב שזה חורף
ואחר כך נראה
נעבור את החורף ואחר כך נראה"
אני מחכה שנעבור את החורף.......
כמו שנכתב בטור, גם אביב שלנו סימנה את הטוב בחיינו ובחיי רבים אחרים.
נערה מלאת טוב, מלאת ערכים, שכבשה את כולם בעדינות וברגישות שלה.
נערה שמילאה תפקידה באחריות עצומה ("אם יקרה משהו לחייל אחד זה יהיה על הראש שלנו לכל החיים" כך נהגה לומר)
נערה שמחה שמוסיקה תפסה חלק נכבד מעולמה,
היא ניגנה על כינור, פסנתר וגיטרה ולאחרונה גילינו שגם כתבה שירים יחד עם דניאלה, חברתה החטופה בשבי החמאס,
וכשהן ביצעו את השירים דניאלה שרה ואביב ניגנה על הגיטרה.
אביב אהבה מגוון גדול של מוסיקה וזמרים ובמיוחד אהבה את טונה ורביד פלוטניק.
זכינו לקבל מחברת של אביב, מחברת שרופה מבחוץ וטהורה מבפנים שבה כתבה שירים של שניהם-הכותרת בדף הראשון היא "שירי האביב".
בשיר של רביד פלוטניק ״בדיוק כמו שאני" אביב מסגרה את המילים:
"בדיוק בדיוק כמו שאני
ככה זה טוב
שאני שלם, לא חסר בי דבר
ומותר לי אותי לאהוב".
בנסיעות המשותפות שלנו אביב הייתה אחראית על הפלייליסט
כששמה שיר שלא התחברתי אליו (כי בכל זאת מפרידות בינינו שנות מוסיקה וטונים) תמיד אמרה לי: " תקשיבי למילים אמא"
והמילים היו וואו.
לאחרונה אמרה שהתחילה לשמוע שלמה ארצי "יש לו שירים יפים".
אביב שלנו הייתה כל חייה אביב במלוא מובן המילה והמשמעות.
כששלמה דיבר בטור שכתב על קבלת הפנים שערכו הציפורים לאביב הבנתי שכל חייה של אביב היו ניגון וקבלת פנים חגיגית לאותו בוקר נורא ואיום בשמחת תורה.
קבלת פנים שהסתיימה באקורד סיום צורם של "קצר פה כל כך האביב" של יהודה פוליקר.
"יש רגע קצר בין אדר לניסן
שהטבע צוהל בכל פה
הוא שופע חיים
שיכור ומבושם-
איך שיופי יכול לרפא
קצור וחטוף ושובר את הלב
לחשוב שהוא תיכף יצעק
מבטו רק נפקח
אך התחיל ללבלב
רק ניתן לי ותיכף נלקח"
אביב יקרה ואהובה שלי
מבטך רק נפקח
אך התחלת ללבלב
רק ניתנת לי ותיכף נלקחת.
אבל בחלום - ביקשת שימסרו לי להנציח אותך עם סלסלי כסף לבנים.
מראה לנו את ההחיים והפריחה.
עכשו בתחילת האביב הם בשיא פריחתם.
תודה רבה לך שלמה היקר
תמשיך לגעת בכל כך הרבה אנשים ולהנכיח את אביב שלנו בכל דרך.
ראה עוד > >
01/03/2024
מירה -האמא
בתהומות הכי עמוקים
ביגון שאין לו סוף
נמצאים מלאכי השרת
מלאכים בדמות אדם.
אחרי פגישה מטלטלת עם הצוות שטיפל באביב בבסיס שורה.
מחבקת את המודיעים, קצינות הנפגעים, המטפלות והמטפלים בשורה, אנשי הרבנות הצבאית
וכל אותם מלאכים שעושים עבודתם בחמלה, בטהרה וביראת קודש.
בתפילה לבריאות הנפש והגוף
ובתפילה שתהיו חסרי מעש.
הקב״ה ישלם שכרכם.
נוחי על משכבך בשלום יפה שלי
ראה עוד > >
02/02/2024
מירה- האמא
שבת שמחת תורה
07:38
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״
כמה אני נפעמת מעוצמת האמונה, הביטחון והתקווה שהיו לך עד הרגע האחרון כאשר התופת סביבך, שהכל יהיה בסדר.
עכשו אני מבינה שזו היתה הצואה שלך.
מצדיעה לך יפה שלי❤️
ראה עוד > >
חיילים מצייצים
❤️🩹 ילדה אחת ביום, אביב חג׳ג׳
המשפחה מספרים :
אביבי שלנו הייתה האור של הבית, ילדה של נחת, נשמה טובה וטהורה שתמיד רצתה לעזור לכל מי שמסביבה. אביב הייתה הקטנה מבין חמישה אחים. ילדה מוכשרת, שאהבה כל כך מוזיקה, אהבה לנגן בפסנתר, גיטרה וכינור. אהבה לאפות, להכין עוגות לבלות ולצבור כמה שיותר חוויות. אביב תרמה מהמשכורת הצבאית שלה מעשר מדי חודש.
אביב שירתה כתצפיתנית בנחל עוז. למרות גילה הצעיר הבינה את משמעות התפקיד ואת גודל האחריות המוטלת על כתפיה ואף אמרה לאמא שלה כל הזמן כי “אם יקרה משהו לחייל זה על הראש שלנו לכל החיים”.
כל התקופה האחרונה אביב אמרה בלי הפסקה שהולך להיות “משהו גדול” ולפני שחזרה לבסיס אמרה לחברתה שהימור שלה ברגע שהיא תחזור לבסיס יתחיל מבצע. בסרטון בו אביב מופיעה מהשבת השחורה רואים כי גם בתוך תופת של בומים מטורפים, יריות, רקטות, קאסמים וחיילים צורחים, אביב מנסה להרגיע את חברותיה ואומרת להן “הכל טוב, הכל טוב”. ההודעות האחרונות של אביב עם אמא שלה היו “יהיה בסדר אימוש, בע”ה, תקראו תהילים” ומאז נותק עמה הקשר. חברותיה מספרות כי כולן ידעו שהולך להיות משהו גדול, ואף רבות חלמו על היום הזה, התריעו וביצעו את תפקידן על הצד הטוב ביותר.
אביב התגייסה באוקטובר 22 והגיעה לחמ״ל בינואר 23. אביב הייתה בפסקל 120 בחמל נחל עוז ונפלה כגיבורה במיגונית במוצב נחל עוז.
אביב הייתה ילדה של אור ואהבה וכבשה את כולם בעדינות וברגישות שלה.
יהי זכרה ברוך 💔
ראה עוד > >
17/01/2024
מירה-האמא
כשאני מחפשת משהו בארון במטבח ומוצאת את זה.
מתכון לעוגת מוס שוקולד לבן וחלב שאביב כתבה ושמרה במדף שהוא רק שלה במטבח.
יש במדף הזה את כל הכלים שהיא רכשה להכנת עוגות-מגשים, כוסות מדידה, תבניות סיליקון עם אותיות, לבבות ועוד מיני צורות לעוגיות ופרלינים, יש גם ציוד סגור שעוד לא השתמשה בו.
אביב אהבה להכין עוגות מושקעות ומורכבות עם פרודוקטים איכותיים. היתה מתכננת הכל מראש ולצורך זה פתחה בוואצאפ קבוצה משפחתית ״רשימת קניות״ כדי שכל אחד ירשום שם מה חסר (מומלץ בחום).
העוגות היו חייבות להיות חלביות ותמיד התווכחנו על זה כי או שלא יאכלו את הארוחה הבשרית או שלא יאכלו את העוגה.
והיא בחיוך היתה אומרת ״אמא אם לא יאכלו אני אוכל״.
בתחילת שבוע כבר החליטה מראש איזה עוגה להכין ומפרטת בדייקנות מה צריך לקנות.
בחמישי בלילה מאוחר היתה מתחילה להכין את העוגה, היתה לוקחת את הזמן שלה…. זה יכל לקחת לילה שלם. בבוקר היתה עוגה מושלמת במקרר והמטבח נקי ומסודר. כשהתעוררה היתה מוטרדת אם הרעש של המיקסר והכלים הפריע לנו.
לא הפריע לנו.
היו לילות שישנו טוב.
אח״כ שלב הצילום-בגינה שכל כך אהבה, העוגה עם רקע של עלים ירוקים ופרחים צבעוניים והיא מבקשת שאעזור לה לבחור את התמונה הכי יפה. כמובן שבעיניי הכל היה נראה יפה ולא מצאתי הבדלים אבל היא הסתכלה על פרטים שאני לא ראיתי אפילו.
הכל היה חייב להיות מושלם.
לא היה נשאר כלום מהעוגה.
מתגעגעת אלייך יפה שלי❤️
ראה עוד > >
01/03/2024
פטריקס באר שבע - Patrick's South
משפחת פטריקס באר שבע זוכרת את
סמל אביב חג׳ג׳ ז״ל, תצפיתנית בבסיס נחל עוז
אשר נרצחה ב-7 באוקטובר. אביב אהבה לבלות אצלנו באופן קבוע בכל יום חמישי כשיצאה הביתה מהצבא יחד עם חברותיה. לאביב הייתה מנה מועדפת שלא ויתרה עליה, ׳שניצל המלך׳. אז רק שתדעי שם למעלה שעכשיו ולזכרך יש מנה חדשה, ׳שניצל המלכה׳.
בת 19 הייתה בנופלה. מחבקים את המשפחה והחברות וגאים שהרגעים השמחים היו אצלנו. חברותיה של אביב פתחו עמוד לזכרה באינסטגרם: remember _aviv_hajaj 🖤🖤
ראה עוד > >
20/10/2023
מירה- האמא
מתי לאסוף אותך יפה שלי❤️
ראה עוד > >
11/10/2023
הדר חג'ג
״העיניים של המדינה״ 👁️👁️
לא תמצאו בכל החמ״לים במדינה תצפיתנית יותר מורעלת מבת דודה שלי.
כמה התגאתי בך במהלך כל השירות המבצעי שלך, את לא יודעת כמה.
אביב היא אחת כזאת שיכלה לבקש ממני כל שיבוץ בעולם-אבל ביקשה להיות במקום שבו היא הכי יכולה להשפיע ולסייע.
אחת כזאת שיכלה אחרי תקופה בתפקיד לבקש שיבוץ לתפקיד אחר-זרקתי לך בחג האחרון אלפי תפקידים בחיל אבל את מבחינתך אמרת לי-לא משנה מה תציעי לי אני מהחמ״ל לא זזה!
אביבי, היית נערה שמחה עם לב ענק ורק חיכית להזדמנות לעזור לחברות שלך ליחידה.
תמצאו לי חיילת שמבקשת לצאת בבוקר לאירוע משפחתי ולחזור מייד אחרי, כדי שחס וחלילה לא יהיה פער בתצפית.
כזאת ששמעה שחברה שלה איבדה פליז צבאי ושלחה אותי בכל הארץ לחפש את אותו דגם בדיוק! ממש איימה עלי שאני לא חוזרת למושב בלעדיו, וכן, לא משנה כמה הסברתי שכבר קיץ בחוץ.
בהודעות האחרונות שלך ביקשת מאמא שלך לקרוא תהילים לשלום החיילים במוצבים ודאגת למשפחה ולאזרחים בגזרה תוך כדי שאת עצמך בתוך תופת.
היית נערה טהורה עם אחדות, צניעות ואכפתיות אין סופית. עקבתי אחרי הסרטונים האחרונים שבהם ראו אותך, ולכל אורכם ראיתי אותך במרכז החברות-מרגיעה ומחבקת.
רק בחג האחרון דיברנו על גדוד גולני-סיפרת לי שעזרת והשקעת בהם כדי שיכירו את הגזרה.
אני ואת הבנו משהו שאף אחד לא יבין.
תצפיתניות מדברות עם העיניים. כמה התעניינת בשירות שלי בחמ״ל כיסופים ובמבצע צוק איתן וכמה שאני התגאתי לשמוע על כל אירוע וזיהוי שסיכלת.
מבטיחה לך שהפכתי כל אבן וכל קשר שיש לי בצבא לנסות לקבל סוף אחר.
באירועים מבצעיים אני מבצעת מעקב של מצלמות, ולא דמיינתי שאצטרך לשחזר את רגעייך האחרונים.
את צריכה להיות גאה בהורים ובאחים הלביאים שלך שבזכותם זוהו עוד תצפיתניות רבות שנעדרו, וגם משפחותיהם יצאו מהערפל הכבד וקיבלו את הבשורה.
אני שמה עכשיו את המדים היצוגיים וסיכת התצפיתנית כדי לחלוק לך כבוד אחרון ומבטיחה להנציח אותך לעד.
אביב חג׳ג׳ ז״ל.
ואתם אל תשכחו, שהבנות הצעירות האלו סוחבות אחריות רבה על גבן ומגינות על כולנו.
שתפו למען אביבי שלנו, ולמען עוד רבות אחרות שביצעו את התפקיד הכי חשוב בצבא ושנפלו בקרב הנוראי הזה.
אנחנו בנייוט מסכם של שבוע מאוד מאתגר לחניכים שלי בקורס מכים כל יום הקדשנו ניווט לזכר נופלים.
היום הניווט הוקדש לזכרה של אביבי שלנו
ניסים לוגסי חבר מאוד טוב שלי.
סטס שינקמן לוחם ימ"מ שעשה איתי קורס קצינים.
קים שוטרת שלי שנהרגה בנובה.
ארבעתם קידשו את נושא לשון הרע, עזרה לזולת ונתינה אין סופית והכי חשוב נושא האחדות.
בנוסף החניכים קיבלו ספר תהילים ,מזמור לתודה ומדבקה של אביבי שלנו❤️
והנרות שהיו על השולחן יפוזרו בכל גבעות גורל ויאירו חלק ממדינת ישראל היפה שלנו.
ראה עוד > >
אהובה כל כך קשה לי לכתוב ובכלל לדבר איתכם מאז ה7/10 רק מהמחשבה הגרון נחנק.. והתלבטתי אם לשלוח לך כי אני יודעת שהיום הוא יום יותר קשה מכל יום.. אבל החלטתי שכן כי אני יודעת כמה ההנצחה חשובה לכם אז משתפת אותך בפעילות שעשיתי היום בגן לזכרם של אביב ונאור הי״ד
(זה מונגש לילדים בחינוך המיוחד) 🙏🏻 הילדים קבלו הביתה להכין גם עם המשפחה.. שתדעי שאחד הילדים אמר לי ״מרבי אבל העוגיות של אביב יצאו יותר יפה משלנו״ 😔
ראה עוד > >
״כשגיבור אחד נופל איתו גם אלף לבבות״
מעולם לא הזדהיתי ככה עם משפט,
הגיבורה שלי נפלה ואיתה הלבבות של כולנו.
אביבי שלי,
היית האור בחיים של כולנו.
היית ילדה של נתינה, ערכים, תמיד דאגת לאחר, והקפדת שלא לדבר לשון הרע.
תמיד הקפדת על כיבוד הורים,
בשבעה באוקטובר בשבת המקוללת כאשר התקשרת לאמא שלך ביקשת סליחה שגרמת לה לחלל שבת כי לא שמת לב.
איך בכל התופת הזאת, שוב לא חשבת על עצמך, רק על אחרים.
איך בסרטון רואים שאת מרגיעה את כל החברות שלך במיגונית.
אפילו שרואים על המבט שלך שאת מפוחדת, מבוהלת, ולא יודעת מה יהיה האלה.
״הכל בסדר״, ״הכל טוב״.
זה מה שאמרת להן.
אביבי, תמיד ישאר לי חור בלב בצורה שלך. אני מתגעגעת כשכבר כואב.
אוהבת בלי סוף, ומחכה שתחזרי.
תאירה.
שבוע שעבר כחלק מקורס מכים במשמר הגבול החניכים ביצעו ניווט מסכם כחלק מסדרת הניווטים הניווט המסכם הוקדש לזכרה של אביבי שלנו ועוד 3 חללים שקידשו את נושא הכרת הטוב , עזרה לזולת , אמונה ואחדות.
בסיום הטקס החניכים קיבלו ספר תהילים מזמור לתודה ומדבקה של אביב לזכרה ובנוסף פיזרו בגבעות גורל נרות נשמה עם שמם של החללים שלנו השם יקום דמם.
ראה עוד > >
תאיר דמרי
אביבי שלי, לקח לי קצת זמן לעכל ולהתחיל לכתוב ולסכם החברות בנינו אבל הנה אנסה..
הכרנו אי שם לפני אולי 12-13 שנים, אולי יותר.. הייתי באה הרבה שבתות למושב, שחר בן דוד שלי היה חבר טוב של איתמר אחיך וככה התחברנו. היינו חברות כאלה טובות, חברות של אמת. היינו מתראות משבת לשבת ותמיד דאגת להכיר לי את עולמך הרחב, את המשפחה שלך, את התחביבים שלך.. היינו מתחילות את השבת שלנו בהליכה לבית כנסת עם הבנים, מתפללות ומשחקות בדשא וחוזרות הביתה. נפגשות שוב למחרת, יושבות בבית העץ המיוחד שהיה לך עם שחר ואיתמר ולפעמים הבני דודים שלך, אוכלים גלידה בכוס ומשחקים.. היינו הולכות לתהילים במושב או לפעולה במועדונית נוער, דאגת להכיר לי את המדריכות ואת שאר הבנות בקבוצה ושחלילה לעולם לא ארגיש בצד.
ניחנת בכשרון להפליא בניגון על כינור ופסנתר, תמיד היית מנגנת לי בפסנתר והייתי מתפעלת ממך.. אני זוכרת שהיה שיר שממש אהבתי ודאגת לנגן לי אותו תמיד כשהיינו מתראות, אפילו שכנעת אותי לנסות ללמוד אותו אז הושבת אותי על הכיסא והסברת לי תו אחר תו ואני זוכרת שכל כך רצית שאצליח (ושתינו היינו יודעות שלא אצליח), כזו טובה ומיוחדת היית. עם סבלנות וטוב לב שאין כמותה.
אני זוכרת שבשבתות קיץ כשכל המשפחה שלך היו הולכים לדוד שלך יוסקה לבריכה, היית ממש רוצה שאבוא איתך גם. הייתי מתביישת לבוא וגם לא הייתי ערוכה לזה וכמובן שדאגת תמיד לתת לי את התחושה הטובה ביותר ולתת לי בגד ים, אני זוכרת שמרוב שזה היה מתרחש בספונטניות לא צפויה ובתדירות גבוהה אז כבר היה לי אצלך בגד ים קבוע שחנכת עבורי, כזו טובה ולבבית היית.
כשהייתי מגיעה בימי חול למושב, היינו עושות טיול בקורקינט במשך שעות ועוצרות במכולת לקנות דברים טעימים. יכלתי לרשום על החשבון של המשפחה שלי אבל תמיד היית מתעקשת שאקח מה שאני רוצה ונרשום על החשבון של המשפחה שלך.
אלו הם אותם הזכרונות שעלו בי בתקופה האחרונה. זכרונות שכיום בהיותי ילדה בוגרת ומבינה, גורמות לי להבין כמה טובה ומיוחדת היית ועוד משהיית כזו קטנה.
לימים כשגדלתי, תמיד עלו תהיות ושיחות בין חברים על חברי ילדות שגדלתם איתם ואמנם אני גרתי באופקים אבל את הילדות שלי העברתי איתך. תמיד סיפרתי בגאווה ענקית על חברה שלי אביב חגג עם הכישרון המפליא והלב הענק שלצערי עם השנים הקשר דעך והתנתק. יצא מצב שלפני כמה חודשים דיברנו באינסטגרם, בערך חודשיים לפני היום האכזרי. דיברנו וסיפרת לי על התפקיד שלך כמה שאת נהנית בו וכמה שהוא משמעותי עבורך. התעניינת בשירות הצבאי שאעשה והתפעלת מהתפקיד שאתגייס אליו, סיפרת לי שרצית אותו גם ורצה הגורל והתגייסת לתפקיד אחר. אז היום אביבוש שלי, יותר מתמיד גאה להתגייס לתפקיד הזה שהיה חלומך הרחב. מבטיחה לך שכל פעולה שאבצע בתפקיד תהיה מוקדשת לך ותהיי תמיד בלבי. בהמשך השיחה שלנו הצעתי שנפגש ואמרת שאת מקווה שתמצאי זמן כי את סוגרת המון.
אביבוש יקרה שלי בלב, אין לך מושג כמה אני מצטערת שלא יצא לנו להתראות כל כך הרבה שנים ובמיוחד לאחרונה. הייתי דואגת להבהיר לך כמה את יקרה לי משהיינו קטנות ועד היום ושאני לעולם לא שוכחת את כל מה שעשית עבורי ואת החברה הכל כך טובה שהיית לי. כל צעד שעברנו ביחד, כל חוויה, כל צחוק וכל זיכרון חרוט לי במוח לעד.
אני מבטיחה שלעד אנציח אותך ואספר לכולם מי היית. בשבילי את תמיד תהיי אביב עם הלב הכי ענק בעולם, עם הבית עץ והמשחקים הכי מלהיבים שיש.
אוהבת אותך עמוק בלב ומתגעגעת.
ראה עוד > >
מה נשמע שרית?
יש לי משהו קטן מנחם למשפחה של אביב הי״ד.
אחד הרבנים בקהילות החשובות מארצות הברית הגיע לארץ למשלחת תמיכה והתנדבות עם הקהילה שלו.
פגשתי אותם, סיפרתי על אביב ונתתי לו ספר תהלים שיהיה משהו ממנה גם בבית כנסת שלהם .
לבית כנסת קוראים
Young Israel of Woodmere
היום הוא שלח לי תמונה של ספר התהילים בבית כנסת .
ישועות ונחמות .
ראה עוד > >
01/01/2024
הלן חג'ג
יום שישי האחרון הייתי במסיבת תרומות לחיילים והיה שם David Sadras דוד סדרס הצייר המופלא והמוכשר!
פניתי אליו, בלי להתבייש, באומץ האופייני לי… ושאלתי אם הוא יוכל לצייר את אביב שלנו…
הוא מייד הסכים וביקש שאשלח לו תמונות
זאת התוצאה
פשוט מדהים💕
תודה רבה דוד על הלב הענק שלך!
מירה חג'ג' Avia Hajaj
ראה עוד > >
13/01/2024
הלן חג'ג
בשבת בבוקר כשהילדים לא איתי, אני אוהבת לנקות את הבית.
להכין אותו לחזרה שלהם,
לברך אותם תוך כדי - שיישנו בנחת על המיטה כשאני מחליפה מצעים, שיראו כמה הם יפים כשאני מנקה את המראה…
היום כשניקיתי את הדלת של החדר של אלה ראיתי את הציור הזה על המשקוף מתחת למזוזה.
אלה ציירה מגן דוד וכתבה את השם של אביב, בת דוד שלי, שנרצחה בבסיס שלה ב-7 לאוקטובר. אלה ממש אהבה אותה ומתגעגעת אליה… ויש לה כמה תמונות בחדר שלה…
ממש התרגשתי לראות את זה וממש בא לי לשאול אותה למה?
למה היא ציירה את זה ואיך הגיעה להרעיון הזה בכלל?
שבת של געגועים …
תנצבה
מירה חג'ג'Avia Hajaj
ראה עוד > >
16/02/2024
הלן חג'ג
 רביעי בצהריים, שמתי את הראש קצת לנוח איזה שעה לפני החתונה של נדבי, עצמתי את העיניים
ממש טיפה לפני שנרדמתי דמיינתי אותך עוברת לידי ומחייכת את החיוך הביישני הזה שלך
כזה שמתבייש לחשוף שיניים…
היו לי כמה פלאשים שלך מחגים ומאירועים משפחתיים.
הבנתי שאת מתגעגעת ורוצה להיות איתנו וגם אנחנו אלייך… היית חסרה שם בשולחן, ברחבה
לעולם לא נשכח אותך
את האור בכל החושך המטורף שמנסה להעפיל עלינו בתקופה האחרונה
תהני מגן עדן מקווה שניפגש שם כשיגיע הזמן, ואז אני אחבק אותך חזק כמו שהיית ילדה וקצת התביישתי לחבק אותך ככה כשכל כך גדלת…
אביב חג׳ג׳ ז״ל
בואו לעמוד הזיכרון שלה ב-Instagram. קישור בתגובה תגובה הראשונה
מירה חג'ג'Avia Hajajאיתמר חגג
ראה עוד > >
24/02/2024
הלן חג'ג
״אביבי למה את לא איתנו עכשיו… 
למה המחבלים האלה רצחו אותך באכזריות?״
אתמול, כשניקיתי את החדר של אלה, מצאתי את זה, היא ציירה פה שלושה פרצופים בוכים וליד כל אחד רשמה שם, שילה(אחותי), עדי צפרירי (בת של בן דודה שלי), ושלה
שלושתן לומדות יחד בכיתה ד, שלושתן אהבו ממש את אביב💕
איך מסבירים את ההיגיון לילדה כזאת קטנה ורגישה?
איך מעניקים לה תחושת ביטחון שלה זה לא יקרה (כי היא תמיד אומרת לי- ואם אני אהיה כמו אביב…)
איך מסבירים לרפאל שהוא יכול לישון בשקט כי לא יקרה כלום בלילה?
כל זה כשאני בעצמי בחוסר ביטחון לגבי הביטחון שלנו…
כשאני בעצמי לא ממש מאמינה שיהיה בסדר…
לא ממש מאמינה שידאגו לי ויגנו עליי
עלינו
במתקפה האחרונה המחבלים היו מעבר לשער שלנו ולא הצליחו להיכנס
הם תקפו ממש מולנו באופקים והגיעו אפילו לצומת גילת!
והילדים שלי יודעים את כל זה!! (לא ממני)
בקיצור חברים
כל מיני שאלות שאין להם תשובות…
מעולם לא חשבתי שנהיה חלק ממשפחת השכול
שעצב כלכך כבד ילווה אותי בכל דבר שמח שאני עושה…
שיהיו רק בשורות טובות לעם ישראל מעתה ועד עולם
ואימרו אמן!
מירה חג'ג' Avia Hajaj איתמר חגג
ראה עוד > >
ידיד דידי שוהט
ביקור בבית הכנסת של הקהילה היהודית במונטריאול.
בכניסה לבית הכנסת יש שלט עם תמונות חיילי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרבות מה-7 באוקטובר ועד היום.
לצערנו בכל פעם שנופל חייל, הם מוסיפים את התמונה שלו.
העין ישר תפסה את הפנים המוכרות של מכרים שאינם עוד.
אופיר דוידיאן בת לילך הי"ד
נאור אוזיפה סיבוני בן צילה הי"ד
אביב מרגלית חג'ג' בת מירה הי"ד
לזכרם של כלל חיילי צה"ל הי"ד 🫶🏽
ראה עוד > >
16/03/2024
מירה חג'ג האמא
יום שישי, 9:30 בבוקר
אחרי לילה ללא שינה
הגעתי לצעדה לזכר הנופלים של גדוד 414 ביישוב עלומים
בת דוד שלי היקרה והאהובה, אביב, שירתה בגדוד הזה, תצפיתנית בנחל עוז.
מאז יום ראשון, ה8/10, כשהבנתי ש״יש בעיה״ עם אביב, שהיא לא עונה לטלפון, נפתח חור בלב
כזה שלא מתאחה
כזה שגם כשאת חיה משאיר חלק מת
חור שאי אפשר לאחות גם כשאת מנסה ללכת אחרי האג׳נדות של הילדה המטריפה הזאת
״הכל חוויות בדיעבד״
״לצבור חוויות״
לראות את אלה שקשה להם, לתרום מעשר, וכל מה שהיה כלכך מיוחד בה.
בדרך לעלומים הלב שלי דפק מהר, לא הגעתי לכאן מאז ה7/10, פחדתי לבוא, לראות מראות קשים. במקום זאת ראיתי טבע מרהיב של המדינה היפה שלנו וכשהגענו לאנדרטה השקפתי על עזה החרבה בתחושת ניצחון עם עצב גדול מדיי.
במקום התקיים טקס לזכרם, כזה שלא משאיר עין יבשה.
יהיה זכרם ברוך ושלא נדע עוד מלחמות 🙏🏻
מירה חג'ג' Avia Hajaj איתמר חגג
ראה עוד > >
22/04/2024
אביבה שלי,
היום יש לך יום הולדת לועזי ולפני שנה בדיוק כתבתי לך שאת ״ילדה בדמות מלאך”..
אבל בחיים לא תיארתי לעצמי שהשנה את באמת תהיי המלאך השומר שלנו ותעלי לשמיים 👼🏻😭
חג שמח יפה שלנו, לא מעכלת שאת לא פה איתנו ולנצח תשארי בת 19 בלבד! איך זה בכלל הגיוני???
מתגעגעת לנצח אחותי מבחירה ולא מפסיקה לחשוב עלייך ❤️🩹
ראה עוד > >
02/05/2024
מירה חג'ג האמא
אתמול בערב השתתפנו בצילומים לטקס הדלקת אבוקות במוצב נחל עוז לקראת יום הזיכרון.
הצילומים כמו נלקחו מסט של סרט קולנוע עם מפיקה די רגישה, צלמים, עוזרים, רחפן צילום ובמאי מרחוק בהר הרצל.
הכל מסודר ובטיחותי.
הפסקול ברקע-צלילי מלחמה בשידור חי מהקרבות בעזה, שמרעידים מדי פעם את השקט ואת הנשמה.
והאבוקה-כמה עוצמה יש באבוקה.
אבל מה, זה לא סרט.
זהו סרט חיינו בשבעת החודשים האחרונים. (עוד מעט שמונה).
סרט אימה שמלווה בטלטלות נוראיות, רכבת הרים של ממש.
ואני, באמת שאני לא אוהבת סרטי אימה.
ואת ידעת את זה אביב, היית צוחקת עליי.
בעיקר את המוסיקה שמלווה אותם ואת מה שהיא מבשרת.
אז הייתי ישר מנמיכה את הווליום ופחות מרגישה את הסרט.
אבל עכשו אני לא יכולה להנמיך, אין את הכפתור המתאים בשלט.
וגם רכבת הרים ממש לא בשבילי.
והסתובבתי במוצב בבכי לא נשלט בין התחנות שהיית בהן בבוקר שבת שמחת תורה,
ליד החדר שלך - ששימש במשך שעות רבות מחסה לחיילות שהצליחו להימלט מהתופת במיגונית וניצלו בדרך נס ברוך השם.
במיגונית-שצבועה כבר בלבן אבל אבני החצץ החדות על האדמה הן אותם אבנים ואני חושבת על כפות הרגליים שלך.
(כי הרי סיימת משמרת ב 4 לפנות בוקר וישבת לדבר עם קרינה עד שש וחצי ותיכננתן ללכת לישון כי זה היה זמן שינה, כך סיפרת לי בזריזות באותו בוקר נורא).
כפות הרגליים שלך שהיו לבושות בגרביים שחורות בלי נעליים.
ואת לא אהבת ללכת יחפה.
בטח זה ממש כאב והציק לך.
מי חשב על לשים חצץ במיגונית?
ועוד ועוד מחשבות שלא מרפות.
ואז הלכנו לחמ״ל שבו סיימת את המשמרת האחרונה לפנות בוקר והדלקנו גם שם נרות לזכרן של כל החברות האהובות שלך.
וליד הנרות על הפסקל שלך הנחתי את האוצר שהשארת, המחברת עם השירים שאהבת ״שירי האביב״ כי שם היה מקומה הטבעי, על המדף בעמדה שלך. שם שמרת עליה.
שם היית כל כך מלאה וכל כך מאושרת.
המחברת כנגד כל הסיכויים שרדה את התופת.
ובעודי עומדת בצילומים בהדלקת האבוקות יחד עם כל כך הרבה משפחות לבושות בשחור שואלת את עצמי שוב ושוב מה אני עושה פה,
איך אני קשורה לתסריט של הבמאי מהר הרצל
ומה התפקיד שלי בסרט הזה?
בתפילה לשלום חיילי צה״ל לאחדות עם ישראל ושובם של כל החטופים והחטופות בריאים ושלמים.
ראה עוד > >
16/05/2024
מתוך עולמות שבורים
או איך הצלחנו גם לבכות וגם לשמוח, גם לקרוא את ההודעות האחרונות שלך וגם לכתוב את האותיות האחרונות בספר התורה.
דברים שנשאתי בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמת אימי ובתי האהובות לפני שבוע.
קהל יקר וקדוש,
"זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
לפני כשנתיים התחלנו בכתיבת ספר תורה לעילוי נשמת אימי היקרה מרגלית מרג'נה בת מירי ורבי שמעון אלגבי. אימי נפטרה לפני כמעט שלוש שנים אחרי שנאבקה בגבורה ואצילות במחלה קשה.
אמא יחד עם אבא ז"ל השתתפו בבניית הארץ וזכו להקים משפחה לתפארת, חדורת ציונות, אהבת העם, הארץ והצבא. דור ישרים.
אימי נהגה לספר את הקשיים עימם התמודדו היהודים בגלות כאשר השיא היה ליל פרעות אימה במקום מושבם בטריפולי שבלוב, בו יהודים נטבחו ונשחטו בגלל היותם יהודים. ליל מאורעות זה, כך הוא נקרא בפיה של אימי היווה זרז לעלייתה ארצה יחד עם משפחתה.
למרות כל חבלי הקליטה והקשיים שעברו היו גאים ומאושרים על הזכות להיות חלק מדור התקומה של העם היהודי על אדמת ארץ ישראל.
היום לפני 20 שנה בדיוק בראש חודש א' אייר נולדה אביב אהובתנו. היום יום הולדת.
ילדה של אור, ילדה של אהבה ונחת. ילדה נעימה מלאת קסם והכל בשקט, בצניעות וענווה. ילדה שכולה נתינה, איכפתיות ורגישות לסובבים אותה. הקפידה שלא לדבר לשון הרע והקפידה על מתן מעשר ממשכורתה הצבאית-דבר שסיפרה במקרה שבוע לפני האסון.
אביב ניגנה בכינור, בפסנתר וגיטרה ומוסיקה תפסה חלק נכבד מעולמה. אביב שירתה כתצפיתנית בגבול עזה וביקשה לשרת במקום הכי מבצעי. ראתה בתפקידה שליחות עליונה והרגישה על כתפיה את מלוא כובד האחריות. בתקופה האחרונה הדגישה ש "אם יקרה משהו לחייל אחד זה על הראש שלי לכל החיים".
אביב אהבה את התפקיד, אהבה את החברות, את הלוחמים ואהבה מאוד את החמ"ל. כמה היא הייתה מלאה ומאושרת בחודשים האחרונים.
בבוקר שמחת תורה תשפ"ד התהפך עולמנו. רעדו השמים והארץ. אביב בתנו הצעירה והיקרה נמצאת במוצב נחל עוז בלב מתקפה נפשעת של מאות מחבלי חמאס במדינת ישראל שסבא וסבתא השתתפו בבנייתה. אביב יוצרת עימנו קשר טלפוני ובהודעות. בדיעבד שיחה זו היוותה את השתקפות תמצית חייה כאשר גם ברגעים האחרונים כשהתופת סביבה, ממש תופת. טילים, בומים, צרחות של חיילים. היא דואגת לחיילים, דואגת למשפחה, שולחת הנחיות, מרגיעה את החברות והיא מלאת ביטחון שהכל יהיה בסדר. היא חדורת אמונה ומבקשת תפילה: "יהיה בסדר אימוש בעזרת ה' תקראו תהילים". (היא לא כותבת בקיצור ב"ה, היא רושמת בכתב מלא).
אחרי ימים של חוסר ודאות מוטרפת קיבלנו את הבשורה הנוראית מכל.
בתוך הטלטלה והכאב שאין לו גבול היה ברור שספר התורה של סבתא יוקדש גם לעילוי נשמתה של אביב. סבתא ונכדתה שנושאות שם משותף, שהיה להן קשר קרוב ומיוחד במינו כמעט בכל תחום אפשרי. היו להן תכונות דומות ברגישות העיניים וברגישות הלב, בדאגה למשפחה, בכבוד והאיכפתיות לאחר, בעבודה המתמדת על האחדות והכל בעין טובה, בדרך טובה, בצניעות ובדרכי נועם.
מצוות כתיבת ספר תורה הינה מצוות עשה האחרונה מתרי"ג מצוות הכתובות בתורה. וזו לשון הרמב"ם: "על כל איש ואיש לכתוב ספר תורה לעצמו שנאמר: "עתה כתבו לכם את השירה הזאת". ואף על פי שהניחו לו אבותיו ספר תורה, מצווה לכתוב משלו ואם כתבו בידו הרי כאילו קיבלו מהר סיני ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבים לו וכל המגיה ספר תורה ואפילו אות אחת הרי הוא כאילו כתבו כולו".
בתקופה מטלטלת ורצופת מחלוקות וסיעות בעם ישראל על כולנו לזכור את המקורות שלנו, את החיבור הקדוש שלנו, את מעמד קבלת התורה מהר סיני. שם נכתב: "ויחן שם ישראל" ופירש רש"י "כאיש אחד בלב אחד". מעמד הר סיני היווה פתח למציאות חדשה של אחדות ישראל ואחדות הלבבות. כשמתאחדים כאיש אחד בלב אחד, אף אחד אבל אף אחד לא יוכל לנו.
עלינו להעמיק את המאחד והמשותף, עלינו לעבוד בזה. כמו סבתא וכמו אביב באהבה, בצניעות, בשלום, בקבלת האחר ובדרכי נועם. עלינו להתמיד בעשיית הטוב להורים, לסבא וסבתא, לאחים, לילדים, לחברים ולחברה כולה.
כמה סימבולי שבשבת האחרונה קראנו את פרשת "אחרי מות" ובשבת הקרובה נקרא את "פרשת קדושים" (פרשות שבד"כ מחוברות והשנה מפוצלות בגלל שנה מעוברת). בספרו של הרב פרץ מימון זצוק"ל הוא מתייחס לפרשת קדושים וכותב שהדבר המרכזי בפרשה הוא שנאמר בה כל התורה כולה והוא: אהבת אחים. כמו שנאמר "ואהבת לרעך כמוך". ואמרו חכמינו זיכרונם לברכה זו כל התורה כולה.
התאספנו כולנו היום למעמד מרגש וקדוש זה של הכנסת ספר תורה. מעמד בו לבנו חצוי בין שמחה גדולה לעצב ויגון עמוקים. כאשר המציאות ידועה אבל הלב והראש מסרבים להאמין. אמר שלמה המלך: "עת לבכות ועת לשחוק, עת ספוד ועת רקוד".
באה משנה ברורה בהלכות שמיני עצרת חג שמחת תורה ומבהירה כי "יש להתאמץ בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה".
זו העת לשמוח, זה התפקיד של כולנו היום, לרקוד ולשמוח לכבודה של תורה כי
״זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו".
במעמד זה אנו רוצים לשאת תפילה לשלום כל חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, לשלום הפצועים ולשובם של כל החטופים בריאים ושלמים ובהם חברותיה של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב דניאלה בת אורלי לבית גילבוע אגם בת מירב לבית ברגר נעמה בת אילת לבית לוי שחר לירי רבקה בת שירה לבית אלבג.
אמן!
ראה עוד > >
07/06/2024
מירה חג'ג האמא
לחם בית.
זו הפעם השניה שאני אופה לחמניות בגלגול הזה.
בגלגול הקודם זה היה דרך קבע כל שישי.
לחם בית לכבוד שבת -חובה.
וזו בדיוק השעה שאני ממש מרגישה ורואה אותך באה מהחדר, יורדת במדרגות ומתלהבת:
״אימושי איזה ריח, איזה לחמניות יפות יצאו לך״.
ואני עונה לך: ״תיקחי אביב, תאכלי״.
ואת עונה: ״זה לשבת אמא״.
הייתי מכריחה אותך.
ואז היית חופנת את הלחמניה ומתענגת על כל ביס.
״לחמניות טיל יצאו לך אימושי.
ואת לא פה.
שבת שלום אהובה שלי❤️
ותקדישו בבקשה תפילה בהדלקת נרות
למען שלום חיילי צה״ל, לאחדות עם ישראל, לשובם של כל החטופים ובכללם:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
ראה עוד > >
08/06/2024
יוגב אזולאי
לבשתי היום את החולצה של אביב, ובשיעור בין מנחה לערבית בבית כנסת, סיפרו על הידיעה המרגשת אודות השחרור של ארבעת החטופים, זה היה מרגש ברמות, כמעט בלתי ניתן להכלה.
ונזכרתי במילים שכתבה אמא של אביב, מירה חג'ג' וביקשה מאביב בתפילותיה להמליץ יושר על החטופים והחטופות ולסייע בשחרורם במהרה בימינו.
תודה רבה לאביה היקרה על העיצובים המרגשים של החולצות 🙏
הלוואי ונזכה לראות את כולם ואת כולן בבית! 🥹❤️🙏💛
#עוטףעזהלמעןהתצפיתניות #מחזיריםאתהתצפיתניות #bringthemhome
ראה עוד > >
11/06/2024
מירה חג'ג האמא
עוגת גבינה ובית המקדש הפרטי שלי
כבר לפני כמה שבועות אביה נתנה לי תזכורת עדינה אבל ברורה שעוד מעט חג שבועות.
אביה רמזה שהיא תשמח לעוגה האהובה עליה בנוהל שבועות-עוגת גבינה בציפוי אוכמניות.
הבטחתי לה שאכין ובאותו רגע הסתכלנו אחת על השניה ובאותה נשימה או יותר נכון בלי נשימה אמרנו יחד: אביב אהבה בלי אוכמניות.
כבר כשהיתה ילדה קטנה אביב דאגה להסיר את שכבת האוכמניות ולהנות מהעוגה.
אחר כך כהרגלה היא מצאה פתרון יצירתי והציעה לצפות חלק מהעוגה בפרורי ביסקויטים כמו שהיא אוהבת.
ניסינו להניא אותה מהרעיון:
״אביב אולי תנסי לאכול מהאוכמניות?״
״העוגה תצא פחות יפה.״
לא עזר.
וכך יצא שבכל שנה בחג שבועות הכנתי עוגת גבינה בציפוי אוכמניות ורבע בציפוי פרורי ביסקויטים-בשביל אביב.
אתמול מאוחר בלילה אספתי את עצמי והתחלתי בשלב א׳ של העוגה.
הבטחות מקיימים.
הכנסתי לקרור למשך הלילה והבוקר הגעתי לשלב שבגלגול הקודם היה שלב שהכי אהבתי בהכנת עוגות-הציפוי.
ככה הייתי יודעת שהעוגה יציבה, מוכנה ושלמה.
היום זה היה קשוח.
סימנתי את הרבע שאותו אצפה בפרורי ביסקויטים-בשביל אביב
והתחלתי לצפות את יתר העוגה באוכמניות.
ואז זה הכה בי.
לראות את הרבע הריק.
״אמה לזכר החורבן״
תקנו חכמים, שבשעה שאדם בונה את ביתו, ומגיע לשלב האחרון של הסיוד, והנה עוד מעט הוא עומד לסיים את בניית ביתו הפרטי, באותה שעה עליו לזכור שהבית הכללי, בית המקדש, עדיין חרב, וכזכר לאבלות על החורבן עליו להשאיר מקום של אמה על אמה לא מסויד. בתקנה זו הורו לנו חכמים, שכל זמן שבית המקדש עוד לא בנוי, גם הבית הפרטי של האדם לא יכול להיות מושלם לגמרי, ולכן צריך להשאיר אמה אחת לא מסוידת.
דווקא בעת שאדם שמח מאוד, בשעה שהצליח להגיע לאיזה הישג, דווקא אז עליו לזכור שהשמחה עדיין אינה שלמה.
וציפיתי את הרבע שלך בפרורי ביסקויטים-בדיוק כמו שאהבת וראיתי את העיניים השמחות והמרוצות שלך.
ושמעתי אותך אומרת:
״וואי אימוש מתי הספקת?״
ועוד חג שאת לא פה
ועוד חג שחלק ענק חסר
ועוד חג שאין מילה שתתאר את האין הענק והלא נגמר הזה.
החלק הלא מסוייד.
ועוד חג שחברותייך ועוד רבים אחרים לא פה.
והבקשה האחרונה שלך מהדהדת:
״יהיה בסדר אימוש
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״
מי ייתן ובזכות חג מתן תורה הזה נזכה לשובם של החטופים ובכללם :
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
ובתפילה לשלום חיילי צה״ל ולאחדות עם ישראל❤️
ראה עוד > >
14/06/2024
מירה חג'ג האמא
״ויש לי חשק לפעמים, לצעוק חזק אל העולם
על מי את בשבילי ומה שאת נותנת
ויש לך כוח של צבא שלם, אך את נגד כולם
וזה עושה אותך למה שאת לוחמת״
אהובה שלי
תמיד היית לוחמת
בדרך עוצמתית שמיוחדת רק לך
בשקט, בענוה, באמונה, בחיוך המופלא, באהבה ובדרכי נועם.
כל כך צנועה שאפילו לא הסכמת שאצלם אותך מנגנת ואעביר הלאה.
עכשו כולם מכירים אותך
ולי יש חשק לפעמים לצעוק חזק אל העולם….
תודה גדולה לאייל גולן וצוות ההפקה על המחווה וההנצחה המרגשת לאביב וחברותיה היקרות ממוצב נחל עוז.
ראה עוד > >
21/06/2024
מירה חג'ג האמא
שיעורי בית
מכירים את המשפט שאנחנו אומרים לילדים כשלא בא להם ללמוד, להכין שיעורי בית וכו׳:
״אני בית ספר סיימתי, זה שלך״.
אז זהו שאני בית ספר סיימתי, לפני הרבה שנים ועכשיו הילדה פתחה לי בית ספר.
לא סתם בית ספר.
בית ספר עם מלא שיעורי בית שדוגל בסוגי למידה מגוונים.
ובבית ספר הזה יש מלא פניות של אנשים טובים, חיילים, אזרחים וילדים, מלא מפגשים, תמונות, סרטונים, רעיונות ושאלות וכולם רוצים ללמוד ולהכיר אותך אהובה שלי.
אחד המרגשים הוא בית ספר ממ״ד אריאל ברעננה.
כן קראתם טוב-רעננה.
אנחנו הרי דרומיים וביום לא כל כך בהיר אחד לפני מספר חודשים קיבלנו הודעה מליטל מחנכת כיתה ד׳:
״שמי ליטל ואני מחנכת בבית ספר ממ"ד אריאל ברעננה.
ניסיתי ליצור אתך קשר בנוגע לפרויקט אותו אנו מקיימים בבית הספר הנוגע לחיילים שנפלו במלחמה וכיתתי מתמקדת בדמותה המיוחדת של אביב הי"ד. למדנו במהלך השבוע האחרון על דמותה, על גבורתה, על התכונות המיוחדות שלה והתמקדנו במסרים מלאי העוצמה שהשאירה.
הכנו משהו אישי לאורה ולאור מה שלמדנו ממנה ורצינו להעביר לכם, בני המשפחה, את הדברים.
אשמח לדעת מתי נוח לך לשוחח.
תודות רבות. 🙏״
כל כל התרגשתי שילדים שלא מכירים את אביב ואותנו, שאפילו לא גרים בסביבה החליטו ללמוד על אביב ועוד לפני פורים.
אחרי שיחה מרגשת עם המחנכת בה סיפרה לי על פרוייקט ״לאורם נלך״ שעורך בית הספר היא שיתפה שאחד התלמידים יגיע אלינו עם הוריו להביא את מה שהכינו התלמידים.
והם הגיעו מרעננה ביום פורים שהיה כמו כל החגים יום קשה ומורכב. ובנוסף למשלוח מנות הביאו אלבום שהכינו תלמידי כיתה ד׳.
וואו.
כל תלמיד כתב:
מה למד מאביב
מה אקח מדרכה
ומסר מעומק הלב למשפחה.
כן, ילדי כיתה ד׳ התעסקו עם זה לפני פורים.
והאלבום מונח בפינה של כבוד בבית וכל מי שמגיע קורא ונפעם מהילדות ומהבגרות של הילדים המדהימים האלה.
הבטחתי שנגיע לבית הספר לחלק לילדים ספרי תהילים כי זו הצוואה שלך אהובתי, הבקשה האחרונה שלך.
אבל בית הספר הקדים אותנו ושוב ליטל המחנכת מתקשרת ומספרת על פרוייקט סיום שנה שעושים בבית הספר:
Freeschool קהילה חולמת-יוצרת-משתפת.
ליטל מבקשת אם אנחנו יכולים
רק אם אנחנו יכולים להגיע, לקחת חלק ולהעביר סדנה על אביב: ״לגעת באור שלה״.
מה אביב??? זה שיעורי בית ממש קשים. לאסוף את עצמנו, להתארגן, להתכונן, לנסוע לרעננה. וזה ילדים, הורים, מורים-איך לנהל את השיח, מה להגיד ומה לא?
והקושי העיקרי-להבין שזה כנראה מסוג הדברים הכי חשובים לעשות אבל בו בזמן לקלוט שאנחנו צריכים לדבר פה עלייך יפה שלי וזה אומר לקלוט שאת לא פה-מה קשור?????
ואמרתי לליטל שנגיע.
בשלישי בערב נכנסנו לבית הספר, הכל היה מאורגן למופת, מכובד ומכבד, ברגישות עילאית.
וכך מצאנו את עצמנו פנחס ואני בכיתה עם תלמידים והורים מספרים על שירת חייה של אביב , על הערכים, הסיפורים, האהבות והאמונה הענקית שלה.
ופנחס כל כך ריגש כשאמר לתלמידים ״שאביב לא היתה ילדה מיוחדת, היא היתה ילדה רגילה שעשתה דברים מיוחדים״.
התלמידים היו מדהימים, הקשיבו בשקיקה לכל מילה, שאלו שאלות שהשאירו אותנו פעורי פה. הם רצו לדעת הכל.
צחקו איתנו, התרגשו איתנו, בכו איתנו וכל אחד אמר מה הוא לוקח מאביב❤️
וההורים היו איתנו כל כך עטפו וחיבקו והמשכנו בשיח מצומצם עוד ועוד.
ערב כזה שאפשר לסכם בדיוק בסלוגן שליווה את הפרוייקט:
״נוטעים אמונה ומצמיחים ערכים-אני שייך לעם״.
שיעורי בית בלי ציונים
שיעורי בית עם דרך ותוצאות מיוחדות.
בדיוק בדרך שלך יפה שלי.
תודה ענקית מעומק הלב לבית ספר אריאל ברעננה- למחנכת כיתה ד׳ ליטל, לתלמידים המדהימים שלה , לחנה כוכבי-הרכזת , למנהלת בית הספר נועה ויצ׳נר וכל הצוות החינוכי - אשריכם.
וממשיכים בתפילות
לשלום חיילי צה״ל , לאחדות עם ישראל, לשובם של כל החטופים ובכללם חברותיה היקרות של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
שבת שלום❤️
ראה עוד > >
03/07/2024
מירה חג'ג האמא
אנחנו ההורים של חורף שנת 23.
הבטחנו יונה
עלה של זית
הבטחנו אביב ופריחות
הבטחנו לקיים הבטחות
הבטחנו יונה.
קיימנו. למשך 19 אביבים.
ועכשו בכל שלישי שיעור לעילוי נשמתך
ובסוף כל שיעור קדיש בשבילך אהובה שלי
קדיש????
בשבילך???
איך???
עולם הפוך
״רבן שמעון בן גמליאל אומר, על שלושה דברים העולם עומד, על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר (זכריה ח׳) אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם״
הדין, האמת והשלום רועדים מתחת רגלינו.
האמת חייבת להיחקר ולצאת לאור.
למענכן אהובות שלנו ולמען עתיד מדינתנו האהובה.
ראה עוד > >
07/06/2024
מירה חג'ג האמא
אברי היקר אברי גלעד Avri Gilad
יש בעיה קשה
זיכרון ועוד בעיות אחרות הרבה יותר מורכבות.
לוקחת על עצמי לרענן קצת את הזיכרון.
הבת הקטנה, האהובה והיקרה שלי אביב חג׳ג׳ ה׳ יקום דמה שרתה כתצפיתנית מסורה, אחראית והכי גאה במוצב נחל עוז.
בבוקר שמחת תורה עת מתחילה מתקפת טילים והיא ״מוצאת הגנה״ במיגונית יחד עם חברותיה היקרות, פושטים מאות מחבלי נוכבה על מוצב נחל עוז ובין יתר הזוועות שהם מבצעים במוצב הם נכנסים חדורי מטרה למיגונית.
הבת הקטנה שלי, גיבורת ישראל, שהיתה מלאת אופטימיות עד השניה האחרונה נטבחה ורוססה ע״י אותם מחבלי נוכ׳בה מטווח קצר עם קלצ׳ניקובים ורימונים וליתר ביטחון גם ביצעו בה וידוא הריגה.
מפלצות.
לא רק הבת שלי.
אביב ועוד 14 חברותיה התצפיתניות האהובות נרצחו במיגונית ובחמל.
7 נחטפות לעזה.
נועה מרציאנו נרצחה בשבי בחממת הטרור-בי״ח שיפא.
אורי מגידיש שוחררה ע״י כוחות צה״ל ברוך השם.
5 חברותיהן חטופות בעזה כבר תשעה חודשים בדיוק.
קרינה, דניאלה, לירי, אגם ונעמה.
כל משפחה עברה תופת עד שנתבשרה באופן רשמי על גורל בתה אחרי ימים או שבועות.
משפחות החטופות בסרט אימה עד רגע זה.
אין חמלה ואין רחמים.
אנחנו שכל כך אוהבים את המדינה שלנו ואת הצבא קיבלנו בצער רב את העובדה שעד היום לא התקיימה ועדת חקירה בעיקר כי יש מלחמה וכולם עסוקים בלחימה.
קשה מאוד לקבל אבל מובן.
אז אנחנו חוקרים בעצמנו ותאמין לי אברי הכל נראה רע.
ואף אחד עדיין לא נחקר על אותו יום נוראי.
אבל
לחקור ארועים של ״רצח מחבלי נוכ׳בה ב 7/10״
לזה יש זמן??????
אין מלחמה???
ולבחור ניסוח זוועתי כזה??
באמת השתגענו.
זה רק כאלה שמנותקים מהעם ומהשטח, שכנראה לא ממש מבינים מה הלך פה ב 7/10 , ומה הולך פה היום, שגם דאגו לנסח הוראות פתיחה באש מטורפות שמסכנות את קיומנו.
דרך אגב יש להם גם זמן לחקור ולשפר את תנאי התזונה ותנאי המגורים של אותם מפלצות.
השבוע שוחרר ללא שום תנאים מנהל ביה״ח שיפא עם עוד עשרות מחבריו. יום שלם ויותר זרקו אחריות מארגון אחד לשני כדי לברר ״ מי נתן את ההוראה״.
אחרי מספר ימים השב״כ הוציא הודעה שבכיר חתם על השחרור עקב טעות בשיקול דעת.
ורחמנא ליצלן הוא קיבל הערה פיקודית.
אתה מבין?
משפחות קורסות בתהומות של יגון והוא מקבל הערה פיקודית.
ואותם אזרחים שחרפו נפשם באותו בוקר עוברים טרטורים וחקירות על ״רצח מחבלי נוכ׳בה ב 7/10״.
אולי תסגרו על הערה פיקודית??
מוצאת את עצמי בגילי המופלג מחפשת את ההיגיון, לא מבינה מה הכללים, איך הדברים עובדים, מי מושך בחוטים ומה האינטרסים של כל אחד.
והפסוק
״מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו״
לא יוצא לי מהראש.
האמת והצדק-חייבים לצאת לאור.
הקול שלכן-לעד ישמע.
והיום בצהריים ישבנו בסלון ואריאל הנסיכה התחילה ללכת
ובטבעי רציתי להגיד לאיתמר שילך לחדר להעיר אותך שתבואי לראות אותה.
איך זה יכול להיות שאת לא פה?
ראה עוד > >
אנשים
יש אנשים שחיים חיים מלאים,
מלאים בשמחה, בעצב, ״בחוויות״.
יש אנשים שחיים חיים חלקיים,
לא הספיקו יותר מידי אבל עדיין היו כאן.
יש אנשים שחיים חיים קצרים,
קצרים כלכך שאני שואלת את עצמי,
למה? למה עכשיו? למה כלכך מוקדם?
אותם אנשים נמצאים איתנו לזמן קצוב,
שהלוואי וידענו שהוא כזה.
אותם אנשים הם הכי טהורים, הכי מוכשרים, הכי מדהימים, הכי טובים.
אז איך זה הגיוני שהם הולכים לנו כלכך מהר?
אותם אנשים היו כאן כדיי לגעת בכל מי שעבר בדרכם.
להעביר שיעור, מסר, לקח.
אותם אנשים חיים עדיין בתוכנו תמיד.
אביב.
כמה קצרים היו הרגעים שלך בעולם איתנו,
זה הזוי, זה מכעיס, זה מעציב, זה גורם למוח לא להפסיק לחפש תשובה לשאלה הזאת. למה?
אביבי,
הייתה האור בכל מקום שהגיעה אליו,
לקחה חלק משמעותי בחיים של כל אדם שפגשה.
אהבה את החיים, אהבה לחיות.
אהבה לחוות.
אביבי, החברה המדהימה שלי.
זאת שתמיד יודעת מה להגיד, איך לתמוך.
האדם הזה שגם אם הכל חשוך יהפוך בשנייה את הכל למואר.
האופטימיות הזאת שאיפיינה את אביב הייתה יוצאת דופן. תמיד ״יהיה בסדר״, ״כשנגיע לגשר נחצה אותו״, ״הכל טוב״.
לא משנה מה הסיטואציה היא תמיד ידעה להיות הבן אדם האופטימי ביותר בחדר.
אז אסיים בתודה,
תודה לאביבי שנתת לי להיות חלק מעולמך גם שזה היה לכל כך מעט זמן.
תודה לך, שלימדת אותי מהי אופטימיות, שהכנסת לי פרופורציות בחיים. ולימדת אותי ״שהכל חוויות בדיעבד.
והתודה הכי גדולה היא על מי שאת ומה שאת בשבילי.
מבטיחה להנציח אותך כל עוד אני כאן בעולם הזה.
מתגעגעת עד כאב.
זיו.
בנוסף אני אשמח לנצל את ההזדמנות גם להגיד תודה לכל מי שלקח חלק בערב הזה.
מהקצינים והמ״כיות עד לחיילות בקצה.
תודה לכן. על המעמד המכבד שדרכו אנחנו מנציחים את האור של אביב.
ראה עוד > >
שהם אדרי
אביבה שלי
זה הכינוי הראשון שהמצאתי לך אז כשהיינו בכיתה ט
ומאז נוספו עוד כל כך הרבה אבל האחרון הכי נוגע הכי נכון אבל הכי קשה
המלאכית שלי
כן, זה הכינוי החדש שלך מזה כבר כמעט תשעה חודשים
תשעה חודשים שהלב פשוט כואב , שכל בוקר וכל לילה המחשבה הראשונה והאחרונה היא עלייך
תשעה חודשים שאת איתי בכל צעד וצעד
תשעה חודשים שאני רואה אותך רק בתמונות ובסרטונים
תשעה חודשים שאת נמצאת לי רק בזכרונות.
תשעה חודשים שהם כמו לופ שלא נגמר וכנראה גם לא יגמר.
הלוואי והייתי יכולה לספר במילים מי ומה היית עבורי ובשבילי , היית הכל בתקופה בחיים שימשת גם כחברה טובה גם כחבר גם כאמא וגם כאחות.
הצניעות שבך , הלב הענק שאני לא חושבת שעוד קיים דבר כזה , האמונה שלך , הכבוד שהיה לך להורים למשפחה ולחברים, זה משהו שאני אקח איתי לעד את דרך החיים שלך שתמיד יוביל אותי בכל דרך שאלך בה.
בהתחלה כשרק הלכת הייתי בטוחה שאת כועסת עליי, שהתרחקתי, שהשתנתי אבל דאגת לבוא אליי אז בחלום ולהגיד לי שאני חייבת להפסיק לחשוב ככה , לא נתת לי להמשיך לחיות עם התחושה וההרגשה הזאת כי ידעת שקשה לי וזה רק מעיד על הבנאדם שהיית , תמיד שם בשביל כולם, עוזרת ותומכת.
תודה על הזכות להכיר אותך מלאכית שלי
מבטיחה תמיד לזכור ולהזכיר אותך
אוהבת ומתגעגעת
שוהמית שלך
ראה עוד > >
מירה חג'ג האמא
אהבה ואחוה
מקבלת הודעה אתמול ממשהו שאני לא מכירה:
״שלום מירה יקרה,
אנחנו אומנם לא מכירים אבל הסיפור של בתך היקרה הי״ד מאוד נגע לליבי כמו הרבה סיפורים אחרים מאותו יום נוראי.
מחר ג׳ בתמוז הוא יום פטירתו של הרבי מיליובאוויטש זצ״ל. אנו עורכים מחר סעודת מצווה גדולה בפארק המדע ברחובות יחד עם התוועדות ומקדישים אותה לעילוי נשמתה של בתך אביב…..״
אני די בהלם, איך הגעת לרחובות אהובה שלי? ושוב משהו שאנחנו לא מכירים עושה דבר כל כך גדול לאורך.
עם ישראל בתפארתו.
והיום הוא שולח תמונות.
את לא תאמיני אבל הוא קרא את ההודעה האחרונה שלך ״תקראו תהילים״ והבוקר מיהר להכין ספרי תהילים עם הקדשה לעילוי נשמתך וחילק לכל המשתתפים.
והרב סיפר עלייך לכולם.
ואחרי הכל אני שואלת את בועז, זה שאני לא מכירה, איך הוא הגיע לאביב.
והוא כותב שלפני כמה חודשים ראה את הסרטון מהמיגונית בו רואים מקרוב את הפנים שלך. הוא חיפש הרבה זמן מי זו החיילת הזו שנראית בסרטון. לא מזמן נודע לו שזו את יפה שלי ואח״כ ראה את ההתכתבויות האחרונות בינינו ואת ההודעות האחרונות שלך וזה ממש ריגש אותו.
והוא מוסיף וכותב שהקדישו לך לוח זיכרון בבית כנסת שבו הוא מתפלל, בית כנסת ״אהבה ואחוה״ ברחובות.
כמה סימבולי
אהבה ואחוה-בדיוק את.
מלאת אהבה ועושה הכל לקירוב לבבות, מתרחקת ממחלוקות ותמיד שואפת לאחדות והכל בדרך שלך, בבטחה, בשקט ובצניעות. נגעת בכל כך הרבה אנשים וגם היום את מזמנת לנו חיבורים מדהימים.
היום צויין בחב״ד בכל רחבי העולם יום הסתלקותו של הרבי לפני 30 שנה. זו הזדמנות טובה להיזכר בעוצמתו ובגישתו המיוחדת של הרב כלפי כל יהודי באשר הוא יהודי. בעיני הרב לא היה יהודי רחוק ולא היה בן ישראל שנמצא עימו במחלוקת.
משנתו המרכזית היתה לאהוב, לקרב ולאחד בין עם ישראל בכל נקודה בעולם. וכך אמר:
״אלוהים נתן לכל אחד מאיתנו נשמה שהיא הנר שמאפשר לנו להאיר את סביבנו באורו.
אנחנו חייבים לא רק להאיר את פנים ביתנו אלא גם את החוץ ואת העולם בגדול״.
וזוהי משימת חיינו, כולנו.
הנר שלך, אהובה שלי, מאיר את כל העולם.
ומי ייתן ויאיר את הדרך הביתה של חברותיך קרינה, דניאלה, אגם לירי ונעמה.
תודה מעומק הלב לרב יחיאל גולוכובסקי
ולבועז אביאניBoaz Aviani על האור שאתם מביאים לעולם.
#פרוטוקול_שפע היום האחרון
עשינו את הפרוטוקול להחזרת החטופים
ואני התפרקתי
לחלוטין
הכל חזר אליי
הסרטונים והתמונות מהמיגונית מהחיפושים של אביב
הדאגה והנשימה שנעתקה כשהבנתי שנותק הקשר איתה והכאוס שהיה ביום הארור ההוא
התפילה שחברות שלה יחזרו הביתה להורים שלהם
בתקווה שהם יוכלו לספר לנו מה קרה שם ברגעים האחרונים
מה היא אמרה?? האם כאב לה?
התחברתי לרגש
מה אני ארגיש כשהם יחזרו?!
הצחוק והבכי התערבבו
ומה עם אביב?! גם היא תחזור אלינו???
אולי רק בכאילו? אולי רק בדמיון?
אולי להתחבר לרוחניות ולהאמין שאין דבר כזה זמן, שזה השתקפות בלבד, והנשמה שלה כאן ועכשיו איתנו כל הזמן?
זה כבד
זה מתסבך
ובכל זאת ממלא אותי תקווה…
אני יודעת שאתם רואים אותי שמחה, ואנרגטית ומנסה להמשיך את חיי ועבודתי כשגרה
אבל העננה הזאת
החוסר הזה
תמיד כאן.
וכשזה מתפרץ זה כואב במיוחד…
אביב שלנו אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך ומקווים ממש שחברות שלך יחזרו במהרה הביתה🙏 שלמות ובריאות בנפשן 🧘♀️
ושנמשיך להרגיש אותך ואת ההשפעה שלך מתרחבת לכל מיני מקומות בעולם
פריידי ואלימור תודה על מקום טהור ומחבר אליי לעצמי, יותר ממה שחשבתי שאני יכולה ועל העוצמות בפרוטוקול
ראה עוד > >
14/07/2024
מירה חג'ג האמא
תשעה חודשים עברו
והנפש כואבת ולא מעכלת
כל כך הרבה שאלות
ואין תשובות.
הקול שלך כל כך חסר אהובה שלי.
9 חודשים של המתנה של ציפייה והתרגשות והיום אחי היקר חמסה עלייך אלי בוכריס זכה להכניס ס"ת לזכרם ועילוי נשמת כל הנרצחים/נופלים מיום שמחת תורה התשפ"ד 7.10.23
תודה על הזכות הגדולה להיות שותפה במעמד זה וביום קדוש זה
במעמד משפחות שכולות יתומים ואלמנות
אפילו אביב ונאור הי"ד צעדו איתנו...
עם ישראל חי
ה ישמור אותך אח שלי
תודה לבורא עולם על הזכות על שעבר שקט
להורים שלי היקרים לאחים ואחיות על ההירתמות לאמא שלי ול Orli Stubrin אחותי על עוגיות טעימות
ה ישלם שכרכם
ראה עוד > >
26/07/2024
מירה חג'ג האמא
כתר מלכות
בימים של הנפילות התהומיות קשה לי לכתוב.
כל השבועיים האחרונים היו כאלה. והימים האחרונים עוד יותר.
אין שיאים לעצב.
אין נקודת גמר.
אין קו סיום.
אין תחתית לבור העמוק הזה
ואין מסגרת לחלל העצום הזה
ואחד הקשיים זה להתעסק עם הדברים הפשוטים היומיומיים ולדבר אל עצמי שאת לא תבואי? זה אמיתי? איך זה מתחבר להוויה האנושית?
איך הבת הקטנה שלי פתאום נעלמה? איך אהובה שלי איך?
באמת שאי אפשר לעכל
וכבר לא עובד לי זה שאני לא רוצה לעכל כי כבר עבר הרבה מאוד זמן ואת באמת לא באה.
ובתוך כל העצבות והבכי ביום שני בצהריים, יום לפני יז׳ בתמוז, אני קולטת הודעה שלא פתחתי מלפנות בוקר מהצד השני של העולם.
היקרה מארצות הברית כותבת לי
״חלמתי חלום מדוייק, ברור לי שזו מעין בקשה ואולי רק את תדעי למה וכו׳…..אביב היקרה מבקשת ממך שתיקחי את השרשרת שלה, את יודעת איזו אמא….. קחי אותה איתך, תענדי על צוארך בואי אליי לים, אל תחששי בואי לשם יחפה, בואי תהיי איתי לשעה.
היא היתה לבושה ספק ירוק ספק כחול בהיר… שיער פזור מתעופף ברוח ונותנת לשמש למלא אותה, יפה, זכה עומדת שם בחוף ולך ממתינה.״
והיקרה הזאת מארצות הברית שואלת אותי אולי יש לך שרשרת של אביב שצריכה טיהור בים ואז תענדי אותה.
ואני קוראת כלא מאמינה, ובוכה ונזכרת שבבוקר עברה לי מחשבה אולי לענוד את הטבעות שלך ולא יכולתי.
וקרה לי דבר מוזר כי מאותו רגע שקראתי את ההודעה הצלחתי לנשום, הרגשתי שנכנס קצת יותר אויר.
״יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע״.
שרשרת שצריכה טיהור בים.
בטח שאני יודעת יפה שלי.
אוי השרשרת.
השרשרת שכבר חודשים אני לא יודעת אם ואיך לגשת אליה.
יש לאביב שרשרת שקניתי לה ליום הולדת 18, נסענו יחד והיא בחרה. היא כל כך אהבה אותה וכל הזמן ענדה אותה גם בבוקר שבת שמחת תורה.
שרשרת בזהב לבן עם תליון של כתר.
כשהביאו לנו את הציוד של אביב הביאו גם את השרשרת האהובה שלה כשהיא קרועה. השרשרת נשארה על צוארה גם אחרי המתקפה הנוראית וגם בימים אחרי כשחיפשנו את אביב ולמרות שנקרעה מהירי או מההדף או מהכל ביחד היא נשארה וגם התליון נשאר.
בקלות יכלה ליפול וללכת לאיבוד.
והשרשרת כמו שהיא, נמצאת עדיין בארגז הסגור עם כל הציוד שקיבלנו, ועם כל סימני השאלה הענקיים על העבר ועל העתיד.
וחזרתי הביתה לחדר של אביב ובידיים רועדות פתחתי את הארגז הכחול והוצאתי את השרשרת ושמתי אותה בקופסת התכשיטים וחיטטתי טיפה ומצאתי לב סגול ועליו כתוב מקרינה לאביב.
כמה תום ותמימות
אהובות שלי.
ונסענו לים אבא ואני.
ובדרך הראיתי לאבא את ההודעה מאמריקה ורק אז התחוור לו פשר הספונטניות שממש לא מוכרת לו בגלגול הזה. וראיתי אותו מנגב את הדמעות.
והים ענק וכל כך עוצמתי, כל כך נוכח, כגודל איתני הטבע כאילו מרגיע ואומר לי שיש עדיין דברים יציבים בעולם.
והמוני אנשים משפחות וילדים. והיה מוזר שהכל ממשיך אותו דבר ואני בכלל בסרט אחר.
והלכתי יחפה בדיוק כמו שביקשת ומצאתי את עצמי מחפשת אותך עם חולצה ספק ירוק ספק כחול בהיר ואז הרפיתי.
ורק עכשו אבא אומר לי שחיפש אותך בכל מקום, על החוף, על שובר הגלים, באזור המגדלור, באופק.
וישבנו אבא ואני על החול מול המים שוקעים למרחקים במחשבות ואז ברעד לקחתי את חלקי השרשרת וטבלתי ארוכות במי הים והורדתי מעליה את המשא שסחבה, את האימה של אותו בוקר נוראי.
והיא באמת ברקה ונצצה.
והתמסרתי למראה של השקיעה המטורפת וצילמתי בדיוק כמו שאהבת לצלם את הנופים, את השקיעות מאחורי הבית בין הדקלים הגבוהים כשהיית קוראת לי לבוא ולראות את הצבעים המדהימים בשמים.
והגלים, הגלים
הרגשתי שאנחנו אחד-אני והגלים ולא יכולתי לזוז משם.
וצילמתי לילדים תמונה של השקיעה המושלמת בים ואני חושבת שהם ממש שמחו לראות שאנחנו בנוף אחר.
ומשם נסענו לתכשיטן שממנו קנינו את השרשרת, סיפרתי לו, בכינו יחד.
הוא בדק את הקרע וכאב כל כך.
הוא יחבר לי את השרשרת. הפקדתי אותה בידיו כמי שמפקידה אוצר.
ולמחרת יז׳ בתמוז אבא צם בניגוד לתכנית המקורית שלו.
הוא אמר שזה בזכותך, שלא היה לו אומץ לא לצום אחרי שאת כל כך הקפדת על כל הצומות במשך השנה.
היית צמה על דעת עצמך בלי הכנות ותזכורות ורק בסוף הצום מתקשרת ואומרת שעכשו סיימת את הצום.
איזה צום אביב?
מודה שהרבה פעמים ידענו על צום כזה או אחר רק בזכותך.
חזקי אותנו בתפילה אהובה שלי
לשלום חיילי צה״ל , לאחדות עם ישראל, לשובם של כל החטופים ובכללם חברותייך היקרות:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
אני עמיחי שהם, רב קהילת דורות במודיעין, שזכינו להתפלל יחד עם יוגב אזולאי השנה.
התרגשנו כל כך על החיבור שלכם לפרוכת.
הרעיון ליצור את הפרוכת הגיע מתוך רצון של חברי הקהילה, להנציח, לזכור ולהכיר תודה לגיבורים ולגיבורות שלנו.
הרבה בזכות השיחות עם יוגב שחיבר אותנו לתושבי העוטף ומשפחת התצפיתניות הגיבורות.
תודה לכם על החיבור המרגש להנצחה. מרגיש שפניה של אביב, החיות והשמחה שלה ילוו אותנו בתפילות.
שנזכה כולנו להתברך כאחד באור פני מלך
להמשיך במאור פנים אהבה ואחוה אחד לשניה, להיות ראויים וממשיכים את אורם המיוחד של אביב וחברותיה יחד עם שאר גיבורי ישראל.
בחיבוק גדול ובברכת ה' עליכם, שתזכו לנחת ושמחה מהילדים ומהזכרונות הטובים מאביב.
איך מברכים?
איך מברכים ליום הולדת כשהמילים נעתקות מפי,
כשהברכות הרגילות נשמעות מוזר.
מזל טוב?
יום הולדת שמח?
כל מילה מקבלת משמעות אחרת.
אחרת ממה שידענו והכרנו והצירוף של המילים מוזר עוד יותר.
איך מברכים ליום הולדת נערה שכבר יותר מדי זמן נמצאת בשבי חמאס והיום יום הולדתה ה-20.
איך רצף המילים הזה נתפש במוח האנושי?
לא נתפש.
איך מברכים את קרינה האהובה
חברת הנפש של אביב ששמורה באנשי הקשר כמיי סול.
שלפני שנה לקראת יום ההולדת שלך אביב ביקשה שאקנה לך מתנה ושלחתי לה תמונות של פיג׳מות כיפיות וכשהיא בחרה ביקשה שאקנה שתים אותו דבר.
אחת בשבילך ואחת בשבילה.
כי ככה הייתן כמו נשמות תאומות.
הפיג׳מה של אביב עדיין עם הטיקט בארון, היא לא הספיקה ללבוש אותה.
חושבת עלייך המון קרינה אהובה, מתפללת ומברכת אותך לכבוד יום הולדתך שרק תשובי הביתה בריאה ושלמה ותלבשי את הפיג׳מה הכיפית ותתעטפי בחיבוק של אבא, אמא, סשה סבא וסבתא.
לכל השאר אנחנו נדאג אחר כך.
שרק תשובי הביתה יחד עם דניאלה, עם לירי, אגם ונעמה היקרות בריאות ושלמות.
ובאחד המכתבים שאביב כתבה לך היא מסיימת כך:
״אז חשוב לשמור על חיוך ופאסון
ולא לשכוח שאותך אני אוהבת המון”.
מקווה שאת זוכרת אהובה שלנו❤️
ראה עוד > >
05/08/2024
נטלי חג'ג
ויוי אהובה שלנו... יום שישי עצמנו עיניים..
אלפי עיניים שדמיינו את חברותייך צועדות אלינו
וחוזרות לחיק המשפחה...
בתפילה כנה מהלב ייחלנו ליום הזה, שהפרק הנוראי הזה בחייהן יהיה כבר מאחוריהן...
וזה ליווה אותי כל השבת..
גרם לי לחלום בהקיץ...
לדמיין שגם את נכנסת בדלת..
ההגיון לא כלי במשחק הזה.. הוא נשאר מחוצה לו.
צמרמורת בכל הגוף, אנחת רווחה - אבל ראיתי אותך, עמדת מולי.. שמעתי את קולך.. את הצחוק המבוייש שלך...
וזה תפס אותי לא מוכנה והעלה שאלות נוספות...אם אתאמץ מספיק זה יקרה? ומה זה מספיק?
זה יעלים את הכאב שמלווה כל יום... זה ימחק 10 חודשים של תופת....
הלוואי ש.....
החלום והמציאות יחליפו תפקיד
הלוואי שכל זה לא היה חלום בהקיץ💔
מירה חג'ג'
ראה עוד > >
12/08/2024
מירה חג'ג האמא
תשעה באב הפרטי שלי
אולי זה היום הקשה הזה לקראת תשעה באב
ואולי זה החדשות והפוליטיקה,
ואולי המחשבות על מה קורה בעם שלנו,
והדאגה לחטופות ולחטופים ולחיילים
ואולי זה רק את אביב שלי אהובה שלי שכל מחשבה עלייך גורמת לבכי בלתי נשלט.
ואולי זה הכל ביחד.
בפעם האחרונה שיצאת הביתה הודעת לי בערב לפני שסוף סוף יסתדר לך ולקרינה לעשות יום כיף שאתן מתכננות כל כך הרבה זמן.
אחרי שבדקת הכל, כמו שרק את יודעת לבדוק, עידכנת שתצאו מוקדם מהמוצב לביג בשדרות לארוחת בוקר ולהסתובב בחנויות. מה שהטריד אותך זה איך תסתובבו עם התיק הענק. (היו דאגות כאלה בגלגול הקודם).
יום כיף פשוט של בנות בגיל שלכן, העיקר להיות ביחד, להיות עוד קצת ביחד, לצחוק, לקשקש, לנשנש, לאכול ולקנות.
וכך עשיתן.
כל כך שמחה שאת זה הספקתן.
להיות עוד קצת ביחד.
ברביעי בערב חזרתי מהעבודה, את כבר היית בבית וישבנו לזמן חפיפה (ככה הייתי קוראת לזמן הזה שחזרת מהצבא)
והתחלת לספר איך עבר היום, סיפרת בצחוק שכבר בשמונה בבוקר הגעתן לגרג לאכול ארוחת בוקר, ממש פתחתן את המסעדה והמלצרים היו ממש מופתעים מההזמנה שלכן: פיצה, פסטה ציפס, הכל חוץ מארוחת בוקר.
כי השעות שלכן התצפיתניות לא היו שעות וגם הארוחות לא היו ממש ארוחות. היה לכן שעון אחר שפועל לפי המשמרות שעשיתן באותה סגירה.
משם הסתובבתן בפארם וסיפרת שקנית לי עיפרון לשפתיים בצבע שאני אוהבת ואז אמרת ששם היתה לך בעיה כי האשראי לא עבר.
ואני כמובן מאיצה בך: למה לא התקשרת אליי? ואת אמרת שהסתדרת כי קרינה היתה חייבת לך והיא שילמה.
אבל בדקת את חשבון הבנק וגילית שיש לך מינוס תשע שקל בחשבון.
ואת הרי כל כך מסודרת ומנהלת את החשבון בעצמך.
״ולא יכול להיות שיש לי מינוס תשע שקל, נראה לי שיש טעות באשראי״. כך אמרת לי.
נכנסת לאפליקציה
וזוכרת ממש כאילו עכשו איך ישבת על המדרגה ונשענת על הקיר והתחלת להקריא את כל חיובי האשראי:
תאריך-עסק-סכום
תאריך-עסק-סכום
הרוב היו חיובים של הזמנות של אוכל למוצב כי כבר אמרנו שתצפיתניות וארוחות מסודרות זה תסריט רחוק מהמציאות אז כבר היתה לכן מערכת עצמאית משומנת, מישהי מזמינה ומשלמת וכל השאר מעבירות לה בביט.
וכשעברת על כל החיובים, הסתכלנו אחת על השניה, צחקנו וביחד אמרנו ״אין טעות״.
ואני בהכי פשטות אומרת לך-טוב תעבירי לי מספר חשבון ואני אעשה לך העברה.
ואת, במקום אחר בכלל-קמת במין בגרות כזאת והודעת שאת הולכת להתקשר לאבא שיקטין לך את תוכנית החיסכון החודשית שעשית כדי שיהיה לך יותר כסף פנוי.
ואני מנסה לשכנע שתרדי מזה שאעביר לך כל חודש, את חיילת .
ואת בשלך.
דיון קטן ואת מתעקשת להתקשר לאבא להקטין את החיסכון.
הלכת לחדר שלך,
אחרי כמה דקות חזרת התיישבת מולי וצחקת צחוק מתגלגל כמו שבחיים לא ראיתי אותך צוחקת, וצוחקת ולא מפסיקה. והפנים שלך בורקות.
ואני מסתכלת ושואלת מה קורה אביב? למה את צוחקת ככה? זה לא היה צחוק רגיל.
אפילו דאגתי קצת.
ואת צוחקת
ובאותו רגע ממש זוכרת שאמרתי לעצמי: ״ תנצרי את הצחוק הזה את תצטרכי לספר עליו״.
ופחדתי מהמחשבה הזו שהתגנבה לראש.
ואז הילדה נרגעת ואומרת לי:
״אני יודעת למה אין לי כסף בחשבון.
ואני עונה: ברור, כי השתמשת בו.
והיא מתעלמת וממשיכה:
״אין לי כסף בחשבון כי
חודשיים לא תרמתי מעשר״.
ואני עונה: את, חיילת, תורמת מעשר??
והיא כלא שומעת ממשיכה ומדגישה:
״לא בגלל שלא רציתי,
כי שכחתי,
כל עוד תרמתי מעשר היה לי מלא כסף בחשבון, חודשיים לא תרמתי ואין לי כסף״.
ובצחוק הזה היתה הארה גדולה.
זאת הילדה, זאת אביב
הכל בשקט ובצנעה.
ואני נצרתי את הצחוק הגדול שלך ומספרת עליו, על הזרעים של האמונה, אהבת האדם ושל אהבת חינם שנטעת פה.
זרעים שכל אחד מאיתנו צריך לנטוע, להשקות, להפריח ולהרבות בטוב.
ולהתחיל בדיוק עכשו בערב תשעה באב.
ובבקשה זעקו תפילה לשובם של כל החטופים ובהן חברותיה היקרות של אביב:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג.
מחכה לעשות איתכן יום כיף💔
ראה עוד > >
13/08/2024
מירה חג'ג האמא
ויוי שלנו
כמה הייתי נותנת בשביל לשמוע על השעות לא שעות ועל הארוחות ההזויות שרק תצפיתניות יבינו 🥹
מירה חג'ג' בכל פוסט מחדש מגלים, לומדים ולוקחים עוד קצת מהמלאכית הפרטית שלך שהפכה לדמות לחיקוי עבור כולנו 💔
ראה עוד > >
בימים אלו נבנה בבאר שבע ובשלבי סיום מיזם מרגש לזכרה של סמל אביב חג'ג' הי"ד שנפלה בשבעה באוקטובר ולזכרם של כל הנופלים והנרצחים,
יהיה זה מקום לתפילה ולזיכרון להנצחתם
ולכל אחד מאתנו יש את הזכות להשתתף בבנייה (בכל סכום) כדי שנצליח עד שמחת תורה הקרוב להתפלל וללמוד במקום לעילוי נשמתם.
לתרומות ולקבלת יותר מידע צפו בסרטון המרגש שמוצג כאן בקישור 👇 https://pe4ch.com/ref/JsyqMw5L1che
יחד נאיר 🇮🇱 יחד ננצח
___________
* לפרטים נוספים דרך הוואטצאפ - 0502121164 (יאיר שושן)
* 100% מהתרומות מוקדשות לבנייה בלבד!!!
* באישור גדולי ישראל ניתן לתרום מכספי מעשרות.
ראה עוד > >
Hi Mrs Hajaj I’m sorry to bother you again I just have to tell you I read your post just now about Aviv . Your words always tug at our hearts . What a beautiful neshama and so so holy! We learn so much from her when you tell these beautiful stories . You must be such a special person to have a daughter like Aviv she really was an angel I love reading about her in your heart warming posts . Every time I read them I wish to get married and have a daughter and name her Aviv . Every time I give teruma and maaser I will think of her ❤️🫶🏼
ראה עוד > >
18/08/2024
אושרית שלי
ואווווווו איך הולכים לישון עם כל האנרגיות האלה? ההתרגשות הזו? אחרי מתנת יומולדת מיוחדת כזו???
תודה לבורא עולם
ילדים שלי ילדי גילת זכו מקום ראשון בגמר ליגת המושבים ע"ש איציק פרץ ז"ל עונה 26
את המשחק קיימנו ב "מגרש של נאור" כאן במושב גילת
בתחילת המשחק משפחת אוזן היקרה שהילדים לובשים את המדים עם שמם של אריה ואלי הי"ד הזכירו לכולנו מי הם היו ואת האהבה שלהם לכדורגל
תודה רבה רבה על פריסה לילדים בסוף המשחק של פיצות ושתיה ה ישמור אתכם חיבוק ענק ליפה היקרה ולכל אחד ואחת מכם
כ"כ הרבה שותפים מקווה לא לשכוח אף אחד
הראשונים משפחות יקרות מירה חג'ג' צילה סיבוני חן זכות שלומי קרייף על הכבוד להנציח את יקירכם על המדים תודה לכם!
משפחת פרץ היקרה Omri Perez Elad Perez שהיו קשובים לכל דבר ועניין
מועצה אזורית מרחבים שי חג׳ג׳ - Shay Hajaj ארמי פרג'
מנהל מחלקת ספורט Hagai Shohat
מנהלת מתנס מרחבים נעמה יקרה
תודה לשופטים אמיר ושרונה נגאוקר ודודו
מוטי בוקובזה שהיה שם בשביל כולנו
David Hayot
שהשנה היה נציג שלנו רץ הביא לקח רשימות כדורים תודה עלייך!!!
למסמנים האלופים שלנו טל חג'ג' ואיתי ישי
מאמני הקבוצות Osher Bokobza / Nissim Hagag / Tal Shimoni /עומר מויאל/ ראם גולן
איתי ישי טל חג'ג' שדאגו לסמן את המגרש
הורים ותושבי המושב שהגעתם עודדתם ותמכתם
ילדים אלופים שלי אחד אחת שנתנו את הכל באימונים ובמשחקים
Eli Alal
מאמן יקר ואהוב! תודה עלייך!!!
שידעת לגשת לכל אחד לתמוך לחבק ולעודד
ואחרונים חביבים בעלי היקר עמוס שלי אליסף ונועה שלמה אלאל
ראה עוד > >
שוהם אדרי
אביב
חשבתי הרבה מה לכתוב, איך לסכם, מה להגיד, איך להתחיל בעצם?
אני לא חושבת שאפשר בכלל לסכם אותך הרי את תמיד חייה בתוכנו יום יום , שעה שעה, דקה דקה
את תמיד איתנו במחשבות וברגשות.
שולחת סימנים מלמעלה בלי סוף בכל מפגש של כולנו, מזכירה לנו שאנחנו לא שלמות אבל בו זמנית כל כך מאחדת בינינו.
הצניעות שבך , הלב הענק שאני לא חושבת שעוד קיים דבר כזה , האמונה שלך , הכבוד שהיה לך להורים, למשפחה ולחברים, זה משהו שאני אקח איתי לעד את דרך החיים שלך שתמיד תוביל אותי.
הצוואה שלך שהשארת תמיד תלווה אותי
״יהיה בסדר בעזרת השם , תקראו תהילים״
״הכל חוויות בדיעבד״
כבר 11 חודשים שהמשפטים האלה מהדדים לי בראש.
אביבי אני כל כך מתגעגעת אלייך , לשיחות שלנו לחיוך למבטים ולצחוק המתגלגל.
אין שנייה ביום שאת לא במחשבות
מלאכית שלי, תודה על הזכות להכיר אותך, תודה שאת שומרת מלווה ומשגיחה עליי מלמעלה , אני מרגישה אותך בכל רגע ורגע,
תודה על כל חלום הכי קטן שהופעת בו, על הסימנים שאת תמיד דואגת לשלוח.
על שלימדת אותי מה חשוב באמת החיים , שצריך להעריך הכל ולקחת את הכל כחוויות כי מי יודע מה יהיה מחר.
בלכתך השרשת בכולנו חלק ממך ומצוואתך ואני בטוחה שאת גאה שם למעלה .
מתפללת ליום שתחזרי לבושה בשמלה לבנה עם חיוך ענק ושתי הגומות העמוקות שלך שכל כך התגעגעתי אליהן יחד עם המשיח ועם כל הנשמות שנלקחו מאיתנו בטרם עת.
מבטיחה לזכור ולהזכיר אותך כל עוד אני יכולה.
נוחי על משכבך בשלום אביב שלי ותשלחי לנו כוחות.
ראה עוד > >
זיו
11 חודשים?
כל חודש שעובר זה לא יאמן,
התמודדות יום יומית.
״הזמן עושה את שלו״ כולם אומרים, לא.
אביבי, ביום שהלכת התחלנו חיים חדשים.
חיי התמודדות, חיי אחיזה בזכרונות, חיי תסכול, חיים בלעדייך.
חיים עם חלל כלכך עצום שאין לו תחתית.
כל יום הכאב רק גובר.
והשאלה היחידה שעולה בראש כל בוקר מחדש היא ״מתיי את חוזרת?״.
אין דרך להתחיל לתאר את האדם שהיית מבלי להתחיל בענווה שאיפיינה אותך.
כמה מוכשרת ככה צנועה.
כל דבר שנגעת בו היה קסום, הייתה לך יכולת מופתית להפוך הכל למושלם.
אנחנו עדיין לא מאמינות שלא תהיי איתנו ברגעים הבאים שלנו, בחיים הבוגרים שלנו.
״באזרחות״, בטיול חברות שחלמנו עליו, בחוויות שתכננו לצבור.
אם מישהו היה אומר לנו שאת לא תהיי חלק מאיתנו יותר לא היינו יכולות להאמין לרגע.
את הדבק של החבורה הזאת, הלב של כולנו.
זאת שדאגה כל סופ״ש לתכנן לפרטי פרטים מה נעשה בחמישי, לאן נצא. ואין מצב שלא יוצאת הרי אלו חוויות שלו יחזרו.
את דאגת שנחווה אותך, תודה שאת מלווה אותנו עד היום בכל צעד.
אוהבות אותך עד כאב, ומבטיחות שננציח אותך כל עוד אנחנו יכולות.
״השמיניסטיות הממורמרות״
״החיילות הממורמרות״
מה הלאה בלעדייך?
11 חודשים שאת לא כאן.
11 חודשים שאת נמצאת רק בזכרונות
11 חודשים שאנחנו רואות אותך רק דרך תמונות ושמועות את הצחוק רק בסרטונים והקלטות.
11 חודשים שאת התגובות שלך בסיטואציות אנחנו משערות.
11 חודשים שאותך אנחנו מנציחות,מדליקות עבורך נרות ובעיקר מתפללות אין ספור תפילות.
אבל הכי שורט,
ש 11 חודשים שאנחנו מדברות עלייך בלשון עבר.
אביב לימדת אותנו,
מה היא חברות אמיתית.
לנצל כל רגע, לחוות, להנות ובעיקר לזכור תמיד שכלל הסיטואציות בחיים הן חוויות.
כמו שתמיד אהבת להגיד ״הכל חוויות בדיעבד״.
אנחנו בטוחות שאת איתנו בכל רגע, מלווה ומכווינה אותנו, שומרת עלינו.
אולי את לא כאן באופן פיזי, ובכל זאת את נמצאת בכל מקום.
11 חודשים שאנחנו מתגעגעות אלייך.
נוחי על משכבך בשלום אביבי שלנו
ראה עוד > >
כשמירה אמרה שמי שרוצה לומר משהו באזכרה שיודיע, אמרתי לעצמי- יש לי כל כך הרבה מה ולהגיד ובאותה נשימה אין לי כלום... אני אדם של מילים שאין לו מה לומר כבר כמעט שנה.. המילים עוברות בראש ובורחות כשהן צריכות לעבור אל הדף, להפוך למוחשיות...
כמו בכל דבר במציאות שלנו, המציאות עולה על כל דמיון או מחשבה.. ואני אתאר סיטואציה שקרתה הבוקר...
כמו בכל בוקר של חופש הבנות מתעוררות לפנינו.. משחקות ביניהן, מדברות...
באיזשהו שלב טופז באה אליי ושואלת.. "אמא.. היום האזכרה של אביב?", ואני עונה בהשתנקות- "כן..."
והיא פתאום זורחת "יששששש" והולכת להזכיר לאחיות שלה... אני מכווצת את המצח ואומרת לעצמי " מה קשור יש?"... ואני בעיקר מקשיבה לשיחה ביניהן.. טופז ניגשת ואומרת לעדי וספיר " שמעתן?? היום האזכרה של אביב.. אנחנו הולכות לפגוש את אביב..", וספיר ישר גוערת בה "טופז זה לא שמח!! אביב מתה במלחמה!" (ואני בלב.. שיט..)
טופז, בלי להתבלבל, עונה לה בנחישות: " מה פתאום! היא לא מתה, אנחנו הולכים לפגוש אותה היום בבית שלה!"
מתחיל ביניהן ויכוח, שבמהלכו ספיר מסבירה לטופז שאנחנו נפגוש אולי את הנשמה של אביב אבל לא אותה עצמה, ומחפשת חיזוק מעדי " עדי תגידי לה, נכון שאביב מתה?", ועדי כמו עדי, שמה ידיים על האוזניים ואומרת "ספיר אל תגידי את זה לידי גם ככה זה כואב לי מספיק"...
ספיר בשלה " המחבלים באו וירו בה... עכשיו היא בבית העלמין" וטופז בשלה "היא חיה! אביב חיה!! נכון אמא???"
ואני עונה בשקט- " הלוואי תותי, אבל ספיר צודקת.."
היא לא מוותרת, כועסת עלינו ואומרת " היא חיה!! אתם תראו שנלך לשם היום והיא תהיה שם"
הויכוח גווע, ואני לא מוצאת את המילים לענות להן... רק שואלת את עצמי מתי הן הספיקו להתבגר ככה, ולמה צריך לחוות כזה אובדן בגיל כל כך צעיר... והגעגוע שקורע את כולנו מדמם החוצה ביתר שאת...
וטופז... שהלוואי שתישאר תמימה לנצח ולא תיתן לבועה שלה להתפוצץ.. בשבילה אביב חיה... כמו שהיא חיה כל השנה הזו בלב של כולנו, פועמת יחד עם ליבנו, נמצאת במחשבותינו ומנווטת אותנו למעשים טובים, לתפילות, להכרת הטוב..... ספיר אולי צודקת אבל טופז צודקת לא פחות.. אביב חיה! היא חיה בתוכנו, היא איתנו.. תמיד ובכל מקום ובכל נשימה...
אסיים בשיר של שלמה ארצי ששמעתי השבוע והזכיר לי אותך, ילדה יפה... בשירו ירח הוא אומר.. " לא נשאר לנו אלא לחבק את הצער" ובדיוק כמוך, במילותייך האחרונות הוא מצווה "להגיד אתמול היה טוב.." והלוואי שיהיה גם מחר..
תשמרי על כולנו, יפה שלי, תשמרי על כל החיילים ועל כל החטופים ותבקשי מהקב"ה שיחזיר אותם במהרה...
תודה על מה שלימדת אותנו, סליחה שלא היה לנו מספיק ממך...
ראה עוד > >
היי אני ים לב-רן, אחות של אגם חברת ילדות של אביב.
התחלתי את השנה כמחנכת כיתה ה׳ בנות.
סיפרתי לתלמידות שלי על אביב המיוחדת ז״ל.
סיפרתי להן מה אני זוכרת ממנה וגם מה עוד שמעתי עליה.
החלטנו לקחת ממנה להמשך השנה ובכלל את ההסתכלות החיובית שלה על כל דבר, דרך ארץ וכבוד. אמרנו שנזכור את המשפט שלה- ״הכל חוויות בדיעבד״.
העברתי את הסטיקר בין הבנות (שישר אמרו ״איזה יפה היא!״) ולאחר מכן תלינו אותו על דלת הכיתה- שנזכור אותה ואת תכונותיה הטובות.
תודה אביב על מה שאת מלמדת אותנו
ראה עוד > >
30/08/2024
מירה חג'ג האמא
בכמעט שנה האחרונה, בשישי בבוקר
אתם רגילים לראות בעמוד שלי סרטון מהסלסה אתמול…
אתמול היה אחר
אתמול היה שונה
אתמול הייתה אזכרה ראשונה, ה-11 לאביב שלנו.
הגיעו כל כך הרבה אנשים! באמת היה מאוד מרגש…
ובכל זאת אף מילה לא יכולה למלא את החור שנוצר בלב.
תודה דניאלה הגרי שכיבד אותנו בנוכחות שלו🙏
דובר צה״ל IDF Spokesperson מירה חג'ג'איתמר חגג Avia Hajaj
ילדה אהובה שלנו..
היום כשאמא שלך ביקשה שנשתף את תאריך האזכרה ברשתות, הרגשתי שאני בחלום רע
שוב זה חוזר, הכל מתגלגל בראש
החרדה שנכנסתי אליה כשגיליתי ביום ראשון, שאת לא עונה לטלפון משבת בבוקר
4 הימים שחיכינו לתשובה, מהמקלט, לדעת מה קורה איתך
הפחד איימים שאולי בכלל חטפו אותך
והאגרוף בבטן שגילינו שאת כבר לא איתנו
4 ימים שכבר לא היית בעולם הזה ואנחנו מתפללים לרפואתך, מתכננים את סעודת המצווה שנעשה כשתחזרי
והחברות שלך שעברו את כל זה ועד היום חטופות בעזה… מה עובר עליהן?!
מה עדיף? לפעמים אני שואלת… אם היה אפשר לבחור? מה עדיף? להיות חטופה או מתה? שאלה שאני לא מצליחה לענות עליה וכל פעם שהיא נכנסת לי למחשבה אני כועסת על עצמי שאני מאפשרת לה בכלל להגיע…
אולי במקרה שלך עדיף ככה… את היית טהורה, נקייה, את סיימת את התיקון שלך בעולם הזה- לנשמה שלך לא היה עוד מה לחפש בעולם גשמי מלא ברוע ואבדון…
ילדה אהובה איך זה יכול להיות שכבר עברו 11 חודשים?!
תיכף ראש השנה, החג האחרון שחגגנו יחד
אני זוכרת איך החמאתי לאמא שלך על הארגון של השולחנות בחוץ, בגינה, בצורה פסטורלית ומושלמת והיא התלהבה והתגאתה- ״זה הכל אביב! היא עשתה הכל! היא כלכך שמחה לצאת לחג כדי להיות איתנו…״
ולחשוב על זה שאולי אם לא היית יוצאת לחג הזה- היית יוצאת בשבת השחורה…
ואז אולי כל מה שקרה שם היה עבורך רק סיפור לספר…
ואולי…
הבטן מתהפכת
ואני לא שוכחת
ולחשוב שיש לנו כלכך הרבה מה ללמוד ממך!
ואני לומדת! נשבעת! מבטיחה! בזכותך אני הופכת כל יום להיות אדם טוב יותר!
ממקום של שמחה ואהבת הזולת❤️
אני יודעת שבלוויה שלך הבטחתי להרים כוסית לזיכרך בכל מפגש משפחתי- אבל אני לא מצליחה!!! לא מצליחה להזכיר את השם שלך על השפתיים שלי בשמחות… עוד לא.. אולי אחרי השנה, אולי אחרי שאצליח לעכל מה שקרה פה
אולי כשיהיו תשובות
אולי שהכעס ישכח וישאר רק געגוע…
אולי…
מתגעגעים אלייך המון ומתפללים להתעורר מהסיוט הזה…
משפחת חג׳ג׳
והלן❤️
מירה חג'ג' איתמר חגג Avia Hajaj
למי שרוצה להכיר את אביב- אני שמה קישור לסרט עליה בתגובה הראשונה❤️
ראה עוד > >
25/08/2024
מירה חג'ג האמא
מה טובו אוהליך?
״ריבונו של עולם אם נדבר גלויות….״
ביום שישי הקמנו את האוהל בחצר מאחורה. לא ממש אוהל, ציליה ענקית ויפיפיה לכבוד שבת.
השבת קיימנו את שבת הדרש, שבת שמקיימים לפני אזכרה ובה כל תפילות השבת וקריאת התהילים התקיימו בביתנו ברוב עם.
אז היו הכנות וארגונים וכולם עזרו שיהיו בריאים.
אבל איך אפשר לעכל ולחבר בראש שזו שבת דרש ושזה בשבילך יפה שלי.
עוצמת עיניים ומדברת לעצמי, זה אמיתי? זה נכון? אביב?
כן, גם 11 חודשים אחרי זה לא נתפש.
והאחים שלך היקרים יחד עם אבא שלך הכואב סידרו בחום היוקד את השולחנות והכיסאות ולפני ששמו מפות קראו לי שאראה שהכל בסדר או שצריך לשנות משהו כי הסדר היה התפקיד שלך.
ואני מילמלתי ספק לעצמי ספק להם: כמה עבודה השארת להם יפה שלי והם לא יכולים להתווכח איתך עכשו.
בעצם יכולים, מקסימום לא תעני.
ונזכרתי באוהל משנה שעברה.
אותו אוהל.
בערב ראש השנה.
מי שמכיר אותנו יודע שיש אצלנו פרוטוקול חגים מסודר ונוקשה לטובה. את פסח חוגגים אצלנו כבר שנים רבות וראש השנה אצל אילנה ואיציק ובראש השנה ההוא בנסיבות משמחות היתה לנו הזכות לארח כמעט את כל השבט וכדי שלא יהיה מדי צפוף בתוך הבית על רעיון לארח באוהל מאחורה.
אוהל?
פחדתי מהמילה אוהל. לא באה לי בטוב.
אז התפשרנו על ציליה יפה.
וכמה שמחת ושמחנו שאחרי שסגרת את רוב החגים במוצב יצאת סופסוף לחגוג חג בבית. ואת היית אחראית על ארגון וסידור השולחנות לערב החג. עטפת את הכסאות בכיסוי לבן, פרסת מפות לבנות על השולחנות, הנחת את זרי הפרחים המהודרים ועיטרת את השולחנות בקישוטים שקניתי ואני זוכרת איך התלהבת מהלבבות המוזהבים הקטנים שפיזרת על השולחנות.
הקפדת שהכל יהיה מאורגן ובסדר מופתי.
כשסיימת כמובן צילמת על רקע השקיעה בדיוק כמו שאהבת.
הכל היה יפה, בשפע, בשמחה.
בחג ההוא היתה התעלות של אחדות, של רוחניות ואהבה.
ככה כולם הרגישו.
כמה מושלם כמה מתעתע.
בדיעבד אמרו כאילו היתה זו מסיבת פרידה.
ובשבת הזו קראתי פרקי תהילים מהספר המוקדש לך והתפללתי לשלום החיילים וחזרת החטופים בריאים ושלמים ובהם חברותייך:
קרינה בת אירה לבית ארייב
דניאלה בת אורלי לבית גלבוע
אגם בת מירב לבית ברגר
נעמה בת אילת לבית לוי שחר
לירי רבקה בת שירה לבית אלבג
ובסיום קריאת התהילים,
קראתי את ויהי רצון בתחינה ובכוונה גדולה והפסוק
״ותקרא לשבויים דרור ולאסורים פקח קוח״ ריגש אותי ברמות שלא ניתן לתאר.
וכשקראתי את הפסוק
״ ויהיו נשפעים מן הברכה של הפסוק, יאר ה׳ פניו אליך ויחונך״.
ממש דימיינתי את האור והשפע נשפך וממלא אתכן אהובות שלי.
יהי רצון.
אמן💔
ראה עוד > >
30/08/2024
אושרית שלי
אחרי שבוע קשוח של אזכרות
לוויה של אישה יקרה
יהי רצון שאבא שבשמים יאמר די לצרותינו
הפרשת חלה להצלחת חיילי צהל
החטופים וחיבוק למשפחות השכול
רפוא"ש לכל חולי עמו ישראל (השמות שמורים)
ולהבדיל לעילוי נשמת הנפטרת נרצחים ונופלים שהיום אזכרתם
גיסתי היקרה דליה יעל בת שרה אפי אלפרד שלי אריאל שלי
אביב בת מירה חג'ג'
נאור בן צילה סיבוני
שחף בן ריטה שלומי קרייף
גאיה בת סיגל אורלי זוהר
ולכל הנופלים והנרצחים
תודה לאלופים שהגיעו לבקר מילואימניקים יקרים ואהובים ה ישמור אתכם
והשבת חלות מקמח כוסמין ללא סוכר
חלות מקמח לבן עם מעט סוכר
לחמעג'ון
עוגות כוס וחצי גם לעמוס ללא סוכר וקמח כוסמין
ראה עוד > >
05/09/2024
מירה חג'ג האמא
״שובי עוד היום אליי ואחזה בך
שובי כי נכונו לנו עוד ימים טובים
בואי אל גני כי ביומי אין פרח
בואי והפיחי בי חיים
בואי והפיחי בי חיים״
נזכור את אהובותינו תצפיתניות נחל עוז מפיחות חיים ומלאות שמחה בפסטיבל tea time לזכרן ולאורן💔
לינק לתרומות בתגובה הראשונה.
בקרוב נפרסם את המופעים ותחל מכירת הכרטיסים.
ראה עוד > >
06/09/2024
מירה חג'ג האמא
אתמול התחלנו באמירת הסליחות והכל מקבל משמעות אחרת.
סליחה אהובה שלי
הילדה הקטנה שלי עם החיוך, עם הורוד והאהבה הגדולה.
מאז אותה שבת בבוקר שמחת תורה כולנו בטלטלה תהומית, לא קולטים ולא מעכלים
הכל נראה כמו סרט רע שהבמאי שלו נקלע לסערה והוא איבד כיוון.
החדר שלך עדיין נשאר כמו שהשארת אותו, עם הפיג׳מה שלבשת, המגבות שהתנגבת, השמלה המנוצנצת מהחתונה של סתו וחן שכל כך חיכית לה, הכביסה המקופלת על המיטה שמחכה לך.
כי הארון שלך היה מבולגן והסיכום בינינו היה שאני מקפלת ואת מכניסה לארון.
ובימים שנעלמת והגיסות תיפעלו את הבית, הן קיפלו כביסה ושאלו אותי ברעד מה לעשות עם הכביסה של אביב ואני הכי בטבעי עניתי: ״תשימו על המיטה שלה, היא תבוא ותכניס לארון״
כי זה היה ההסכם שלנו.
ואת לא באה ממי.
ויש שם בחדר אורח חדש-אותו ארגז כחול עם הציוד שלך מהצבא. שפתחנו וסגרנו. שאין תשובות מה עושים איתו הלאה בעצם אין גם שאלות.
מה אפשר לעשות עם ארגז מלא בכאב נוראי, כאב שמסודר בשקיות שקופות וקטנות ממויינות לפי נושאים.
ממש מסדר צבאי כמו שהיינו אומרים בגלגול הקודם.
מה באמת אפשר לעשות איתו.
11 חודשים עברו ועדיין מחכים שתיכנסי עם המדים והתיק הענק, תצחקי, תשתפי, תשאלי על כולם ותתחילי לתכנן לפרטי פרטים מה תעשי בימים שאת בבית כדי להספיק הכל.
מחפשת למצוא אותך רדומה עם המדים על המיטה, שואלת אותי מה השעה וכשהייתי עונה
היית שואלת אם בוקר או ערב. כי ככה זה כשאת במשמרות 24/7.
הייתי צוחקת על זה.
ורצית להספיק להיות עם המשפחה, עם החברות, עם אריאל הנסיכה, לסדר את החדר כמו שאת אוהבת, לעשות סבב בשמים כי אהבת בשמים וריחות, לעזור בבית, להשלים שעות טלפון, להכין באמצע הלילה פסטה כי פסטה זה החיים ועוגת שוקולד מהירה במיקרו לקינוח, והכי הכי -לנגן, לנגן לנגן. בלי סוף.
ולפעמים כשהיה כבר מאוחר בלילה והפסנתר הדהד בכל הבית הייתי אומרת לך שקצת תנמיכי כי אנשים ישנים.
איך העזתי להגיד דבר כזה, איך??
זכינו להיות לצידך 19 וחצי שנים והכל היה כל כך טוב. הכל.
וידענו להודות על כל הטוב הזה.
בשבועות שלפני אמרת שהולך להיות משהו גדול, שהגזרה חמה וקורים דברים ושוב אמרת וחזרת שהולך להיות משהו גדול.
הדגשת כל הזמן איזה תפקיד משמעותי יש לך ואיזה אחריות ענקית יש על הכתפיים שלך ושל החברות שלך.
נהגת לומר ש ״אם יקרה משהו לחייל אחד זה יהיה על הראש שלי לכל החיים״.
הצלחת כל כך להעביר אליי את תחושת האחריות שלך שמצאתי את עצמי מברכת אותך כל יום;
״שלא תקרה תקלה תחת ידך״.
גם באותו בוקר נוראי כשהתחלנו להבין מה קורה בישובי העוטף פחדתי שקרה משהו במשמרת שלך, שאולי לא שמת לב, ואיך תחיי עם זה כל החיים. את לא תסלחי לעצמך.
ועם הדאגה שהיתה בי בחודש ההוא, החודש האחרון ביקשתי מאבא שיברך אותך בשבת בבית הכנסת.
וכשחזר שאלתי: ״ פיני ברכת את אביב״ ואבא עונה שלא.
ואותו דבר בשבתות אחר כך אני מבקשת מאבא שיברך אותך ואבא חוזר מבית הכנסת ולשאלתי עונה שלא.
וכך אחרי השבעה ישבנו בחדר לבד, ושאלתי את אבא ביראת קודש אם הוא זוכר. ואבא זכר.
ושאלתי בכאב: ״ למה לא בירכת אותה פיני?״ ואבא ענה: ״כי הכל היה טוב איתה לא היה מה לברך״..
באמת
הכל היה טוב איתך.
ומצאנו את עצמנו בעל כורחנו מפיצים את הטוב והאור שלך בכל החודשים האלו, ואת מגיעה לכל מקום בארץ ובעולם.
מפיצים את הרגישות והאיכפתיות המופלאה שלך לכל אדם, את היכולת שלך לראות את האנשים שנחבאים, שקשה להם, ילדים שעברו חרמות ולהיות להם כעמוד תומך.
את הרצון והעשיה שלך למען אחדות, למען שלום בבית ובחוץ, לשמור על הביחד גם כשיש קשיים.
הדרך שלך, דרך ארץ, תמיד שיח בדרכי נועם, עם כולם, וכך גם השגת הכל. כמעט הכל.
בעצם כשלא השגת או לא הצלחת במשהו אמרת שאת יודעת שלפחות עשית הכל, הדרך היתה חשובה לך. וסיכמת שהכל לטובה.
שבוע לפני האסון נודע לנו במקרה שאת תורמת מעשר ממשכורתך הצבאית וכמה אור היה על פנייך כשגילית שיש לך מינוס תשע שקל בחשבון והבנת הבנה פנימית עמוקה שזה בגלל שלא תרמת מעשר ״לא בגלל שלא רציתי, שכחתי אמא״.
ומאור הפנים שלך תמיד היה חייכני, נעים ואוהב.
והאהבה שלך למוסיקה שכל כך מילאה אותך בנגינה ושירה וגרמה לחיבורים מדהימים בבית ובמוצב.
ועוד ועוד נקודות אור.
אבל מעל הכל צניעות ענקית ואמונה גדולה ופנימית שגם ברגעים האחרונים לחייך, כשאתן צמודות אחת לשניה וקולות התופת והאימה סביבכן, עדיין הרגעת אותי וביקשת תפילה:
״יהיה בסדר אימוש,
בעזרת ה׳
תקראו תהילים״.
מה הבנת אהובה שלי שאנחנו לא קלטנו באותו רגע ולא קולטים עד היום.
סליחה.
ובימים שכולנו, כל עם ישראל נמצא בתקופה קשה כל כך, מטלטלת וגורלית. כאשר חיילי צה״ל מחרפים נפשם יום ולילה כדי לשמור עלינו, על העם והמולדת.כאשר אלפי פצועים מתמודדים עם פגיעות הגוף והנפש,
כאשר החטופים עדיין סובלים במחשכי מנהרות השבי בעזה בלי לראות את האור בקצה המנהרה תרתי משמע.
יש לי בקשה אחת
תאמצו משהו מהטוב שאביב פיזרה בחייה הקצרים, זה לא מסובך ולא מורכב. זה אפילו מאוד פשוט לעשות טוב בדברים הקטנים והגדולים יותר.
אני עדיין מאמינה כי בזכות האור והטוב עולם חסד ייבנה.
ותרבו בתפילה כמו שאביב ביקשה עבור החיילים היקרים, עבור הביחד שלנו, להשבת החטופים בריאים ושלמים ובהם חברותיה של אביב: קרינה, דניאלה, אגם, לירי ונעמה.
״תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם. תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם. תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצוֹן. וְיֵעָנֶה קוֹל עֲתִירַתְכֶם.״
סליחה.
ראה עוד > >
13/09/2024
מירה חג'ג האמא
״את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק
יש לנו שתי דרכים לנגן
אחת לפי תווים כתובים מראש
ולפעמים אין תווים
אין תווים וצריך לנגן בלי תווים
וזה מה שעשינו הפעם
ולמרות שפקעו מיתרים
המנגינה היתה טובה
והיא נשמעת היטב היטב בכל המקומות
ואנו נמשיך להשמיע אותה״
פסטיבל teatime-נמשיך להשמיע את שירת הבנות שלנו-מנגינת תצפיתניות נחל עוז.
בקרוב נפרסם את המופעים ותחל מכירת הכרטיסים.
לינק לתרומות בתגובה הראשונה🙏❤️💔
ראה עוד > >
29/08/2024
מירה חג'ג האמא
ובלכתך
החורף בא ואיתו הסערה
סערת הלב והנשמה
שלא מוצאת לה מנוחה
ורק נזכרת בגעגוע ואהבה.
ניגון חייך שמור בקרבנו.
כתב אושרי טובי מחנך כיתה של אביב💔🙏
0
6
9
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
