אבא
אור היה הבן הקטן במשפחה. אמו נפטרה כשהוא היה בן שנה וארבעה חודשים. חינכתי אותו לבד, דאגתי לו, עשיתי כל מה שאבא יכול לעשות. עשיתי הכל למענו. ילד שלא ידע מה זה אמא. הוא התעקש להתגייס לקרבי, אמרתי לו 'אני לא אמנע ממך'. הייתה לו אפשרות לא להתגייס אבל הוא רצה להתגייס, להיות פייטר. הוא היה חייל מובחר, אהבו אותו
ראה עוד > >
שולי מצרי, שכנה
את אור אני מכירה מהיום שהם גרים סמוך אלינו. הבן שלי ניר ואור היו חברים טובים, גדלו ביחד, היו בכיתה ביחד. אור התייתם מאימו לפני כשנה וחצי. הוא היה ילד אהוב, ילד מתוק, שובב, הפך לנער שרק רצה לתרום. המשפחה שלו איבדה את אחיו לפני שלוש שנים וחצי בתאונת אופנוע ואור התעקש ללכת ולהיות לוחם. הכאב הוא כאב עצום וגדול, לא חשבנו שתיפול על המשפחה הזו כזה אסון נוסף. אור לא היה יכול לעשות משהו אחר חוץ מללכת לצבא ולתרום כלוחם אמיץ שהגיע לכל מקום
ראה עוד > >
סתיו, אחות
הוא תמיד דאג שאהיה שמחה. רצה שניקח קורס באנגלית ביחד. הוא היה הלב של הבית, החבר הכי טוב שלי. היינו חולקים סודות, הוא היה מספר לי הכל
ראה עוד > >
אוסי חזם, בת זוג
הכרנו דרך חברים ובעיקר בתקופה שאחיו שחר נהרג בתאונת אופנוע מצערת. מאז היינו צמוד יחד. אהבת החיים שלי ואני שלו. הוא דאג להגיד לי כל יום שאני האחת שלו. הוא אהב והעריץ את אבא שלו ואחותו סתיו. כל ערב דאג לברך את אביו ב'לילה טוב אוהב אותך'. הוא הבן אדם הכי טוב והכי מבין שהכרתי. אמר לי שאני אהיה אמא של הילדים שלו ואפילו תכנן שנטוס לחו"ל לטיול אחרי הצבא כדי להציע לי נישואין
ראה עוד > >
0
0
0
