בנם הבכור של עדנה ואילן. נולד ביום ג' בשבט תשנ"ה (4.1.1995) בקריית אתא. אח בכור של נועם ושי.
ארז למד בבית הספר היסודי "הצבי ישראל" ובחטיבת הביניים "רוגוזין א'" בעיר הולדתו. ילד שובב שאהב חיות ואהב לצייר ולשחות. "ארז היה המלך של הבית ושל כל המשפחה. כולם אהבו אותו. העיניים הכחולות שלו, החיוך הכובש והאופי שלו העניקו לו המון כריזמה ... תמיד היו סביבו אנשים שחיפשו את תשומת ליבו", סיפרה אימו, "ספורט אקסטרים משך אותו כל הזמן".
בגיל שש-עשרה נרשם ללימודים בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה. הוריו סיפרו כי ארז קיבל לבדו את ההחלטה לעזוב את הבית ולעבור ללמוד בפנימייה וכי הוא סיפר להם על כך רק לאחר שכבר ערך בירורים וסיור במקום. תחילה הם התנגדו לצעד זה, אך כל התנגדות מצידם לא עזרה. "רציתי אותו בבית, קרוב אלי", סיפרה עדנה אימו. "איזו אמא רוצה שהבן שלה ייצא מהבית בגיל שש-עשרה? ארז הרגיע אותנו ואמר שיש למעלה מאלף נרשמים, ומתוכם מתקבלים רק כשישים. אז קיווינו שהוא לא יהיה ביניהם. בכל שלב שהוא עבר הרגשתי שאני נשאבת לתוך זה, ופתאום רציתי כבר שהוא יגשים את מה שהוא רוצה ויתקבל".
הוא התקבל ללימודים בפנימייה והשתלב בה היטב. חבריו לחדר סיפרו: "לארז היה אופי מיוחד כזה. אין אחד שלא יכול היה להתחבר אליו. היה לו את האופי המצחיק שלו, את הציניות שלו, וכולם כל הזמן צחקו מהבדיחות שלו".
בתום הלימודים, טס עם חבריו הטובים לתאילנד לטיול טרום הגיוס. תקופת הטיול הייתה חוויה של ממש, מלאה בהנאה וצחוק.
ביום 10.3.2014 התגייס לצה"ל. "ארז היה חייל עוד הרבה לפני שעלה על מדים", סיפר אילן אביו, "הוא חלם על קריירה צבאית מפוארת. חשב שהוא הולך להיות מינימום מפקד גדוד, אבל תמיד אמר שבדרגים הגבוהים בצבא יש הרבה פוליטיקה והוא לא פוליטיקאי ולכן הכין 'תוכנית מגירה': אם יראה שהוא לא מצליח להתקדם, יפרוש מהצבא וילך להיות רואה חשבון ומהנדס בניין". הוא יועד לשרת כלוחם, ולהוריו אמר בנחישות: "אותי חינכו להיות בגדודים. לשם אני הולך".
שירת כלוחם בחיל רגלים בגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי. כבוגר פנימייה צבאית הוא לא עבר טירונות אלא נכנס מייד למסלול 'כוכבים', שמייעד את החיילים לתפקידי פיקוד, והצטרף אל החיילים שהתגייסו במחזור לפניו, בנובמבר 2013. אחרי הכשרה של ארבעה חודשים בגדוד עבר לאימון מתקדם, ומשם היישר לקורס מפקדי כיתות.
רב-סרן יניב, בן דודו של ארז, תיאר נער נחוש, החלטי מאוד שכל מה שתכנן ורצה עשה בדרך שלו. "הוא יצא לקורס מ"כים כי רצה להיות קצין בכיר בצבא ולתת את הנשמה למדינה".
רב-טוראי ארז לא הספיק להשלים את ההכשרה במסגרת קורס המ"כים, וזאת בשל מבצע "צוק איתן" אליו יצאה ישראל כנגד החמאס באזור עזה. הרקע למבצע היה ירי רקטות הולך ומתגבר מרצועת עזה לישראל בחודש יוני 2014. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט. החניכים בקורס שולבו במערך הלוחם ברצועת עזה.
האם עדנה סיפרה כי במשך חודש ארז לא יצא הביתה, התקשורת איתו הייתה רופפת והגעגועים עזים. לכן החליטו ההורים להביא צ'ופרים לחיילים בשטח וכך להגיע אליו ולראותו, ולו לרגע. "ידענו שהם נמצאים באחד משטחי הכינוס. רצינו להביא להם באגטים עם שניצלים חמים, מלאים בכל טוב. חיפשנו מקום קרוב לדרום שנוכל לטגן בו את השניצלים ושהם יגיעו חמים לחיילים. יניב, האחיין שלי, פנה דרך קרובת משפחה לקיבוץ חצור, והם מייד נרתמו למשימה וסייעו לנו. כל הלילה עמדנו שם וטיגנו שלוש מאות חמישים שניצלים". ביום שישי בבוקר, 25 ביולי, הם יצאו לשטח עם המאכלים, בדרך לא דרך הצליחו לעקוף את המחסומים ולהגיע אל ארז וחבריו.
עדנה סיפרה: "ארז בכלל לא רצה שנבוא, הוא חשב שזה לא צנוע שאני אגיע עם כל כך הרבה אוכל וציוד, כשאיתו נמצאים חיילים שלהוריהם אין כסף והם לא יכולים לבוא לראות את הילדים שלהם. רק כשאמרתי לו שיגיד שהכול נאסף מתרומות של הרבה אנשים טובים ואני רק השליחה, הוא הסכים. הספקנו להיות שם דקות ספורות, עד שביקשו מאיתנו ללכת. אפילו לא הספקתי לראות אותו אוכל ונהנה, אבל חיילים סיפרו לי שהוא אכל, ודאג שכל חייל וחייל יאכל גם".
בן דודו של ארז, רב-סרן יניב, סיפר כי פגש אותו מספר פעמים לפני הכניסה לעזה: "הוא אמר כל הזמן, 'בשביל זה התכוננתי, בשביל זה התאמנתי'. שנינו יודעים שעושים שם את מה שצריך... החיילים האמינו שהמלחמה הזו צודקת והם נכנסו לשטח מורעלים, וכך גם ארז היה".
ביום שני 28.7.2014 חדרו מחבלים דרך מנהרה לאזור קיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה. המחבלים החמושים ירו טיל נגד טנקים לעבר חלקה התחתון של עמדת פילבוקס צבאית בה שהו שמונה מחיילי קורס מ"כים והחלו חילופי אש במקום. חמישה מתוך שמונת החיילים ששהו בפילבוקס נהרגו בקרב מול המחבלים, ובהם ארז, סמל דור דרעי, סמל דניאל קדמי, סמל נדב ריימונד וסמל ברקאי ישי שור.
רב-טוראי ארז שגיא נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום א' באב תשע"ד (28.7.2014). בן תשע-עשרה בונפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים ושתי אחיות.
ארז הועלה אחרי נפילתו לדרגת סמל.
על מצבתו כתבו אוהביו: "בנופלך נוצרו תהומות של עיניים כחולות, חכמות וחיוך של ילד".
עדנה, אימו של ארז, ספדה לו: "לא האמנתי. אני רק רוצה עוד לספר לך, להגיד לך ולהזכיר לך כמה שאנחנו אוהבים אותך. אתה יודע מה אתה בשבילנו, אתה יודע איזה בור עמוק אתה משאיר. אנחנו כל כך אוהבים אותך פה כולם. מגיל כל כך צעיר סללת לך מסלול ברור וגם בחרת בדרך הכי קשה להגיע למטרה. נלחמת והשגת. בשיחה האחרונה אמרת לי 'אימא לוקחים לנו את הטלפונים. אל תדאגי. אני מוכן לזה. אני התאמנתי טוב'. עניתי לך: 'תשמור על עצמך ואני אוהבת אותך'. שמעתי את הפחד שיש לך בקול. כנראה שזה פחד שיש לכל לוחם שנכנס. אני לא נפרדת ממך. אתה משאיר לי כזה בור ענק, חלל שאתה תהיה חייב למלא אותו. ותסלח לי שלא הייתי שם בשבילך. תמיד הגנתי עליך. תסלח לי כי אני לא אסלח לעצמי בחיים. אני אוהבת אותך מלך שלי".
ספד לארז רב-סרן יניב, בן דודו: "ארז הוא המלך של המשפחה הזו. זה ילד שמתחילת דרכו ידע מה הוא רוצה לעשות. כשהוא הלך לפנימייה הצבאית, זה היה נגד הרצון של ההורים שלו. הוא ילד שבא מבית ציוני, ערכי וטוב. הם לא רצו לשחרר אותו והוא התעקש, ומה שהוא רוצה – הוא מקבל. הוא הלך לגבעתי ויצא לקורס מ"כים מוקדם. זה בחור שאין כאלה, אין כאלה אנשים. כל מה שעניין אותו – הוא חקר אותו ברמת חצי פרופסורה. בהתחלה, כשהיה ילד קטן, זה היה חרקים, אחרי זה מכוניות ואופנועים ולאט לאט זה המשיך עם הרצון לעשות קריירה צבאית. הוא רצה להיות מג"ד לפחות. תמיד הייתה לנו התערבות מי יצדיע למי בקצה, והוא ניצח. אני אצדיע לו".
הפזמונאי יוסי גיספן כתב שיר בהשראת ברכה ששלח ארז לאימו לכבוד יום הולדתה, כחודש לפני נפילתו: "אל תחשבי ששכחתי, הכול בסדר, אף פעם לא אשכח אותך / לפעמים קצת קשה לי לשמור על קשר אבל תמיד אהיה שלך / אולי השקט זוחל ומאיים על השלווה / גם אם הזמן עמד מלכת, לנצח תתנגן האהבה / את הכול, לפני הכול, אחרי הכול, תמיד זו את / אין לפנייך ולא תהיה לי אף אחרת בעולם / את היום וגם אתמול והמחר שלא נדע / אז בינתיים כותב אלייך ומקווה / אל תחשבי ששכחתי, זה רק נדמה לך, אלו רק געגועים / רוצה אותך מאושרת, תמיד צוחקת וממשיכה אל החיים / רוצה לומר את יקרה לי ויש לי עוד כל כך הרבה לומר / אבל בעצם, את הרי הכול יודעת, חייב להיפרד, הזמן נגמר". השיר הולחן על ידי תומר הדדי ובוצע על ידי רועי וגיא זו-ארץ כחלק מהאלבום "שיר וזיכרון 2015" של רשת גימל. הוא ניתן להאזנה ביוטיוב.
בני משפחתו וחבריו של ארז העלו לאתר יוטיוב מצגות וסרטונים לזכרו, בהם הסרטונים "אתה זה אני...", "הנסיך הקטן מפלוגה חץ", גיבור כארז" ו"בעיניו הכחולות" הכוללים תמונות וחוויות מתחנות חייו השונות. ביולי 2015 הכינו תלמידי מגמת תקשורת בבית ספר רוגוזין בקריית אתא, שם למד ארז, סרט המספר על חייו ונפילתו כפרויקט סיום י"ב שלהם. הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב.
באתר פייסבוק נפתח דף קהילה "דף לזכרו של ארז שגיא ז"ל". בדף כותבים אוהביו דברים לזכרו ויש הודעות על אזכרות והנצחות.
לזכר חמשת החיילים שנפלו בקרב בנחל עוז, ובהם ארז, נחנך "שביל החמישה" במעיין שדמות דבורה, יישוב מגורי הנופל נדב ריימונד.
ביער ניצנה בדרום הארץ הוקמה "פינת מרגוע ארז". הפינה נגישה וכוללת חורשת עצי אקליפטוס ושולחנות פיקניק לקהל המבקרים. בני המשפחה סיפרו שהוא אהב את יער ניצנה ונהג לבקר במקום ולשבת בצל העצים, ולכן בחרו להנציח אותו באופן הזה. "זה בדיוק הנוף שארז אהב - המדבר, החולות, המרחבים העצומים שאינם נגמרים" סיפר אילן אביו. "האתר הזה מזכיר בתכונותיו את ארז – מרשים, שקט, אך יחד עם זאת צנוע ונחבא מעט. רק מי שמתקרב אליו זוכה להכיר את מעלותיו הרבות". על סלע ההנצחה במקום נחקק המשפט - "מכל הדרכים אני בחרתי את הדרך הקשה. בשבילי זאת הדרך בהשקט ובבטחה", המתאר את אופיו של ארז ודרכו. הסרת הלוט בפינה נערכה בסיום מסע שנערך לזכרו, מסע "דרך ארז".
בפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה, שם למד ארז, הקימו הוריו גזיבו ענק לחניכי הפנימיה – "פינת ארז", ובכניסה נשתל עץ ארז
חמישה לוחמים בקורס מ"כים נפלו אתמול בתקרית שבה חדרו מחבלים במנהרה לאזור היישוב נחל עוז שבעוטף עזה.
בין הלוחמים נפל סמל ארז שגיא ז"ל. בן 19 מקריית אתא. בנפילתו הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. הלוויתו תתקיים היום בשעה 18:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה.
ראה עוד > >
29/07/2014
מור יום טוב
איך תמיד קוטפים את הפרחים הכי יפים?
ארז שלנו, לא חשבתי לעולם שזה יהיה אתה, אתה הגיבור של כולנו, היית ותמשיך להיות לעולמים
תהיי נשמתך צרורה בצרור החיים
הלוויה תתקיים בבית העלמין הצבאי בחיפה היום בשעה 18:00
ראה עוד > >
דף לזכרו של ארז שגיא ז"ל
ארז שגיא: ידע שיהיה לפחות מג"ד
הוריו של סמל ארז שגיא מקריית אתא הגיעו ביום שישי האחרון לגבול עזה לבקר אותו ואת חבריו לגדוד בית הספר למ"כים. "הם ידעו שאי אפשר לבקר אותו סתם, אז הביאו 400 סנדוויצ'ים עם שניצלים ותרומות לכל הגדוד", סיפר בן הדוד יניב הרן. "הוא התפדח שהם באו, ונפגש איתם רק לחצי דקה". אתמול ב-23:30 הגיעו נציגי קצין העיר לבית המשפחה ובישרו להורים אילן ועדנה על נפילת הבן.
שגיא נולד בקריית אתא, גדל בעיר ולמד בבית הספר היסודי "הצבי ישראל" ובחטיבת הביניים רוגוזין ובגיל 16 הצטרף לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. "הוא היה המלך של המשפחה, ואת מה שרצה השיג", סיפר בן הדוד. "ההורים לא רצו שהוא ילך לפנימייה הצבאית אבל הוא התעקש וקיבל מהם את השחרור. כשהתגייס רצה גבעתי וקיבל, רצה לצאת לקורס מ"כים מוקדם וקיבל. הוא היה מתוכנן עד הפרט האחרון וידע שיהיה לפחות מג"ד. תמיד צחקנו מי יצדיע למי בסוף, והנה עכשיו הוא ניצח".
בן הדוד סיפר עוד כי פגש בשגיא מספר פעמים לפני הכניסה לעזה. "הוא אמר כל הזמן, 'בשביל זה התכוננתי, בשביל זה התאמנתי'. שנינו יודעים שעושים שם את מה שצריך. המנהרות האלה הן סכנת מוות". שגיא ייטמן ב-18:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה.
כאב של לוחמים...
ארז שגיא ז״ל היה בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה, שאיבדה בימים האחרונים שני בוגרים - את ארז ואת סרן ליעד לביא ז"ל.
בתמונה: חבריו של ארז מהפנימייה, פלוגת חץ, מעל קברו.
כל חבריו לפלוגה משרתים ביחידות קרביות ועושים עבודת קודש. רובם הצליח להגיע להלוויה ולחלוק לו כבוד אחרון וכבר בבוקר יחזרו לצבא, להשלים את המשימה שארז ציווה עליהם לסיים.
יהי זכרו ברוך!
ראה עוד > >
30/07/2014
דף לזכרו של ארז שגיא ז"ל
יונתן רון, חברו של ארז עוד מימיו בפנימייה הצבאית בחיפה כותב עליו:
ארז היה בן אדם מיוחד, כל מטרה שהוא הציב לעצמו הוא השיג, והוא לא חשש להציב
לעצמו את המטרות הכי גבוה שאפשר, ארז לא עשה חשבון לאף אחד, הוא תמיד עשה מה שרצה, לא עניין אותו מה יגידו ומה הסיכונים, הוא היה לוחם בדם, אי אפשר להסביר בכלל כמה שאהבנו אותו, הוא חלק בלתי ניפרד מאיתנו, ותמיד יהיה, הוא זורם בדמנו והוא בתוך ליבנו ובראשנו.
בכינו על ארז מספיק, עכשיו הגיע הזמן להמשיך מאיפה שהוא הפסיק, אנחנו נחזור, נשלים את המשימה של ארז, המשימה שהייתה בראשו תמיד, להגן על משפחתו האהובה ועל מולדתו האהובה, לא הרבה זוכים להיות חלק ממשפחת הפנימייה הצבאית. פלוגת חץ מתאבלת על חניך, חייל, לוחם ומפקד, ילד שגדל לנער שגדל לבחור יפה תואר, חדור מוטיבציה, שאינו חש פחד. אנחנו נפרדים מחבר שהוא יותר מאח, אנחנו ננקום את דמו, אנחנו נעשה בדיוק את מה שארז מצפה מאיתנו.
ארז שומר עלינו מלמעלה אין לי ספק בכך.
בתמונה, ארז יונתן וחבר נוסף מעט לפני שסיימו את תקופתם בפנימיה ויצאו למטווחים אחרונים.
ראה עוד > >
30/07/2014
דפנה הרן
תמונות מהארוחה לכבוד הגיוס של ארז.
יהיה זכרו ברוך
ראה עוד > >
29/07/2014
אופק
לא אחי אין מצב, אין מצב שזה אתה, זה לא השם שלך, איך זה הגיוני בכלל אתה ילד, ילד עם חיוך כזה שלא יכול לקרות לו כלום.
אני לא מצליח לעכל את מה שאני שומע, לקבל הודעה בשתיים בלילה שארז, אח שלנו, חבר לפלוגה נהרג.
טיל ארור שמכל העמדות, מכולם דווקא בעמדה שלך ידע לפגוע, טיל שהפיל את כולם על הבירכיים.
דיברנו פעם אחרונה לפני שבועיים, אמרת לי שאתה מפחד שיקרה משהו למישהו מהפלוגה ושאתה לא תדע איך לאכול את זה, ושייאאלההה כבר שיגמר המצב הזה ונשב כולם באיזה בר ונשתה כמו חמורים. בחיים לא הייתי מאמין שאתה זה שתלך לנו ושאנחנו נצטרך לאכול את זה שאתה לא כאן.
ארז אח שלי, הדמעות לא מפסיקות לרדת, הכאב לא ניתן להסברה, זה פשוט לאבד אח שלא ניראה אותו יותר, אח עם לב ענק שעשוי מזהב, אח עם חיוך מטורף וכובש לבבות, אח עם חוש הומור לא מוסבר, ילד צנוע שקט, חבר של פעם בחיים, ילד יפה עיניים, עיניים כחולות שמסתכלות עליך במבט שמסביר הכל.
אני מתגעגע אליך כלכך, כל הפלוגה מתגעגעת אליך ולא מעכלת שאנחנו משפחה שכולה מעכשיו.
שנשמתך תיהיה צרורה בצרור החיים! תשמור עלינו מלמעלה אח יקר, אוהבים אותך עד אין סוף ומבטיחים לחזק את המשפחה שלך ולשהיות שם בשבילם.
להתראות בפעם האחרונה ארז, יהיה זכרך ברוך.
ראה עוד > >
29/07/2014
ערד תורמן
אח שלי גיבור אמיתי לא מאמין שזה אתה דווקא, חבר אמיתי לא יכול לתאר לל מה עובר על כל הפלוגה תשמור עלינו מלמעלה יהיה זכרך ברוך.
ראה עוד > >
02/08/2014
אהרון מלקין
ארז וכנפי מרביצים למיקרוגל שזרקנו מהמועדון, שבוע לפני סיום הפנימייה..
facebook.com/reel/4490099068202/?group_id=1483973841841892&s=group
ראה עוד > >
30/07/2014
ליאור שבת
״גיבור של העולם ילד עם חיוך של מלאכים..״
מלך שלי.. תמיד היית מלאך! גם עכשיו אתה מלאך., אבל מלאך בשמיים.
אנחנו צריכים אותך פה איתנו.. אבל כנראה שלמעלה היו צריכים אותך יותר.
ראה עוד > >
04/08/2014
שירי מימון
סגן ארז שגיא. ילד יפה , שרתי באזכרה שלך, ממש עכשיו. בכיתי עם כולם חיבקתי את ההורים. כואב, קשה מרסק פשוט. תשמור על העולם ילד. יהי זכרך ברוך ושלא נדע עוד צער.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל-כי כולנו צריכים לזכור אותם!דף הנצחה
שמע ישראל אלוהיי עכשיו אני לבד
חזק אותי אלוהיי,עשה שלא אפחד
הכאב גדול ואין לאן לברוח
עשה שיגמר כי לא נותר בי כח.
ראה עוד > >
09/08/2014
גבי ערן
יש אנשים שבוכים. אני מודה שאני מקנא בהם, אני כותב בד"כ. אבל בימים האחרונים אני מרגיש ריק.
אני כותב וזה מרגיש לי תפל, לא מדוייק, רחוק מהעוצמה שרציתי. אני ממשיך לנסות.
________________________________________________
________________________________________________
ציירת לי עץ, ארז גבוה, מוקף בשמיים תכולים.
ציירת לי עץ, חסון ובטוח, מוקף בצחוק ילדים.
ציירת לי עץ, עטוף בעלווה, הבטחת מחסה לתמיד.
הבטחת לי עץ, ארז גבוה. והאמנתי לך ילדי.
ציירת לי עץ צעיר, אך בטוח.
ציירת לי עץ-כמלך ברוח.
ציירת לי עץ, הבטחה לחיים,
הבטחת לי עץ, ארז גבוה. והאמנתי לך נערי.
ציירת לי עץ, וכמו כל ציורך, היו בו עשרות רבדים.
ציירת לי עץ, נדיב ורגוע, מתעטר בכתר עלים.
ציירת לי עץ, המגן מפני רוע.
עץ שאסור לגדוע.
הבטחת לנו עץ, ארז, פריחת התמיד,
עץ הטומן ניצוץ הבטחה.
הבטחת לנו עץ, ארז, שורש חיים.
נשארנו עם מצבה.
________________________________________________
________________________________________________
מעולם לא דחית לרגע,
דברים שאפשר כבר עכשיו.
עם עיניים כחולות, נחישות וחיוך,
דרכת נשק לקרב.
חבריך הקיפוך סביבך,
הרי בחום עטפת אותם.
בשררה שלך מלך, מלאה ברוך,
בחייך הבטחת שלומם.
אז למה אימך כבר לא מחייכת,
מעיניה אבדו החיים.
נפלת והשארת בליבה תהום
של עיניים כחולות וחיוך.
ראה עוד > >
04/08/2014
אביגיל קדוש
קשה להאמין שהתינוק היפה והמתוק שכל כך נהניתי לשחק איתו כשהיה קטן, וגדל להיות חייל יפה תואר - כבר לא איתנו.
ארז, בן דודי היקר, חזרנו עכשיו מהאזכרה שלך, ועצוב לנו.
תודה לך על שהיית שם, בגבורה ובאומץ, בשביל מדינת ישראל, בשבילנו.
יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
04/08/2014
נועם שגיא בדוסה
אור שלי גיבור שלי מלך שלי הכי יפה בעולם ..
אז מה עבר שבוע בלעדיך ?
איך בכלל אפשר להגיד את המילה בלעדיך שאתה חלק ממני ?
יצא לי לחשוב ולדבר עליך הרבה גם אם קשה לי להוציא מילים מהפה בסוף הצלחתי ..
אתה היית בנאדם אחד ויחיד שאין כמוהו ..
אהבת את החיים ואת כל מה שגורם לעשות שמח אז איך איך אפשר לשבת ולבכות על השמחה שלי בחיים על מי שגרם לי לצחוק גם מהדברים הכי מפגרים שיש ..
הסתכלתי בתמונות ארז ומאז ומתמיד היית מרביץ לי ומודה שאהבתי את זה ואני לא מצטערת על זה
חיטטתי לך קצת בדברים ארז ואני אומרת לך בשביל לא להסתיר ממך אני רוצה שתדע את זה כי אני יודעת שאם רק היית רואה אותי בחדר שלך היית דופק לי צעקה ״ עופי מהחדר שלי ימטומטמת״
ארז כניראה שניצתרך להמשיך גם בלעדיך .. רק תגיד לי איך תיתן לי כיוון ומבטיחה אני הילך , לא בשבילי , בשבילך ארז ..
כי בשבילי אתה תמיד מלך העולם !!!
וניפגש בסוף אתה יודע ...
ראה עוד > >
04/08/2014
דורין מזור
אח יקר ❤️
ראה עוד > >
04/08/2014
עדנה -האמא
מנורה לזכר בני יקירי אשר נרכשה ע״י איש יקר אביו של משה בן שמחון חבר של ארז היקר
הבנתי שזה המקום לחלוק סיפורים עם אנשים שבאמת הכירו את ארז,גם לי יש אחד כזה:
כשהיינו בני 12,נפצים היו באופנה...
ביחד עם בן,איתך ועוד כמה ח׳ברה עשינו קומזיץ ממול הבית שלך,ליד הבית הנטוש..
אולי בשביל כמה מכם זה היה סתם עוד ערב,אבל אני בחיים לא אשכח אותו.באותו ערב אבא שלי נפטר.
אפילו בלי שידעת,ארז,היית שם בשבילי,למקרה שארגיש שמשהו לא בסדר,דאגת לזרוק עוד בדיחה באוויר שגרמה לאווירה טובה.
אני מקווה ששם למעלה הרבה יותר כיף...וכשאתה כבר שם בגן עדן,תנוח,תדע שעשית עבודה טובה.הצלת את המשפחות של כולנו,רק רציתי להגיד תודה!!
עדנה,למקרה שאת קוראת את זה,ארז היה לידי באותו ערב..הלוואי והייתי איתכם שם עכשיו..סתם כדי לחלוק איתכם עוד כמה סיפורים..מהמעט שהספקתי להכיר את ארז.
שתהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,ארז!
תודה!
ראה עוד > >
05/08/2014
גל ירימי
הלכנו לעשות מלחמת שלג בצומת...ב 3 בלילה
ראה עוד > >
05/08/2014
עדנה- האמא
בתאילנד בטיול לקנצ'נבורי כשהג'ירפות נכנסו לאוטובוס, כמה צחקת ילד שלי?
ראה עוד > >
23/08/2014
יניב ערן
הייתי צריך לספר קצת על ארז..... זה מה שיצא לי,
ארז
איך אוכל לספר עלייך במספר מילים קבוע מראש?
איך אוכל לאפיין אותך? הילד עם העיניים הכחולות, שיער בהיר, גבוה וחזק.
הבחור שבגיל ההתבגרות החליט, לבדו, וכנגד כל העצות שקיבל, שהוא יתפתח יותר,יוכל לתרום יותר אם יעזוב את בית הספר שהוא נמצא בו ויעבור לפנימייה הצבאית,ל"הראלי" בחיפה.
זה התחיל כמו תמיד אצלך, בטפטוף החוצה,תמים כזה כאילו, "מה אתם אומרים על הפנימייה הצבאית,בתמימות הזאת,שהיא רק חיצונית הסתרת ידע בקיאות וירידה לפרטים. אתה כבר ידעת שאתה הולך לשם,הולך כדי לתרום.
אחר כך בא הפלייר,הסיור בפנימייה, והנה אתה שם.
אנחנו מגיעים לטקס השבעה, אני מפספס את הצניחה.... אבל כל שבת מקבל עדכון,התייעצות.
ידעת תמיד מה אתה רוצה,גם ידעת מהי הדרך הנכונה.
עזרת המון גם כשלא ידענו.אהבת אנשים לא לפי הזרם החברתי,ידעת לעלות על קנקנו של אדם מהר.... מהר מאוד.
אהבת,אהבת את הבית,את המשפחה,הדודים,האחיות,את אבא,וכמובן הקשר עם אמא היה מיוחד.
לא פספסת אף רגע כדי לחיות ....עשית טיול גדול,היית בחרמון,באילת,בים המלח.
צחקת המון-אבל רק מדברים מצחיקים באמת...
אהבת לאכול אוכל של הבית,אה וגם לביבות.....
אז אני צריך לספר עלייך ארז... לספר שהיית מלך אמיתי, לא רק כזה שלאחר מותו,ישבת תמיד בראש השולחן,קיבלת תמיד מה שרצית, היית איש מיוחד,היית עוד ילד,הילד של המשפחה.
אז ארז יקר שלי, תכננת עוד כל כך הרבה,לצערי הכל נעצר, אבל כמה שחשבתי שהכרתי אותך אחי,מסתבר שעוד תמשיך לחיות המון זמן...אצל ההיא שאהבה-ולא היה לך זמן,אצל החבר שאיתך גדל....,אצל צוות סבבה-שמסתבר שעשה המון פאן... ,אצל ההוא שלא היה מקובל וישר נצמדת אליו....אצל החייל הבודד,אצל המשפחה,הדודים הדודות הבני דודים ובעצם אצל כל מי שבא איתך במבט,אז זה רק על רגל אחת, פספוס שלנו כמדינה,שלנו כמשפחה,עץ ארז אחד שנגדע ממש אבל ממש לפני הזמן...."הנסיך הקטן מפלוגה ב'".
אוהב אותך בן דודה יקר