בנם הבכור של עדנה ואילן. נולד ביום ג' בשבט תשנ"ה (4.1.1995) בקריית אתא. אח בכור של נועם ושי.
ארז למד בבית הספר היסודי "הצבי ישראל" ובחטיבת הביניים "רוגוזין א'" בעיר הולדתו. ילד שובב שאהב חיות ואהב לצייר ולשחות. "ארז היה המלך של הבית ושל כל המשפחה. כולם אהבו אותו. העיניים הכחולות שלו, החיוך הכובש והאופי שלו העניקו לו המון כריזמה ... תמיד היו סביבו אנשים שחיפשו את תשומת ליבו", סיפרה אימו, "ספורט אקסטרים משך אותו כל הזמן".
בגיל שש-עשרה נרשם ללימודים בפנימייה הצבאית שליד בית הספר הריאלי בחיפה. הוריו סיפרו כי ארז קיבל לבדו את ההחלטה לעזוב את הבית ולעבור ללמוד בפנימייה וכי הוא סיפר להם על כך רק לאחר שכבר ערך בירורים וסיור במקום. תחילה הם התנגדו לצעד זה, אך כל התנגדות מצידם לא עזרה. "רציתי אותו בבית, קרוב אלי", סיפרה עדנה אימו. "איזו אמא רוצה שהבן שלה ייצא מהבית בגיל שש-עשרה? ארז הרגיע אותנו ואמר שיש למעלה מאלף נרשמים, ומתוכם מתקבלים רק כשישים. אז קיווינו שהוא לא יהיה ביניהם. בכל שלב שהוא עבר הרגשתי שאני נשאבת לתוך זה, ופתאום רציתי כבר שהוא יגשים את מה שהוא רוצה ויתקבל".
הוא התקבל ללימודים בפנימייה והשתלב בה היטב. חבריו לחדר סיפרו: "לארז היה אופי מיוחד כזה. אין אחד שלא יכול היה להתחבר אליו. היה לו את האופי המצחיק שלו, את הציניות שלו, וכולם כל הזמן צחקו מהבדיחות שלו".
בתום הלימודים, טס עם חבריו הטובים לתאילנד לטיול טרום הגיוס. תקופת הטיול הייתה חוויה של ממש, מלאה בהנאה וצחוק.
ביום 10.3.2014 התגייס לצה"ל. "ארז היה חייל עוד הרבה לפני שעלה על מדים", סיפר אילן אביו, "הוא חלם על קריירה צבאית מפוארת. חשב שהוא הולך להיות מינימום מפקד גדוד, אבל תמיד אמר שבדרגים הגבוהים בצבא יש הרבה פוליטיקה והוא לא פוליטיקאי ולכן הכין 'תוכנית מגירה': אם יראה שהוא לא מצליח להתקדם, יפרוש מהצבא וילך להיות רואה חשבון ומהנדס בניין". הוא יועד לשרת כלוחם, ולהוריו אמר בנחישות: "אותי חינכו להיות בגדודים. לשם אני הולך".
שירת כלוחם בחיל רגלים בגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי. כבוגר פנימייה צבאית הוא לא עבר טירונות אלא נכנס מייד למסלול 'כוכבים', שמייעד את החיילים לתפקידי פיקוד, והצטרף אל החיילים שהתגייסו במחזור לפניו, בנובמבר 2013. אחרי הכשרה של ארבעה חודשים בגדוד עבר לאימון מתקדם, ומשם היישר לקורס מפקדי כיתות.
רב-סרן יניב, בן דודו של ארז, תיאר נער נחוש, החלטי מאוד שכל מה שתכנן ורצה עשה בדרך שלו. "הוא יצא לקורס מ"כים כי רצה להיות קצין בכיר בצבא ולתת את הנשמה למדינה".
רב-טוראי ארז לא הספיק להשלים את ההכשרה במסגרת קורס המ"כים, וזאת בשל מבצע "צוק איתן" אליו יצאה ישראל כנגד החמאס באזור עזה. הרקע למבצע היה ירי רקטות הולך ומתגבר מרצועת עזה לישראל בחודש יוני 2014. המבצע החל ב-8.7.2014 בהפצצות מהאוויר, וכעבור תשעה ימים החלה כניסה קרקעית של יחידות צבא לרצועת עזה לטפל במוקדי הירי ובמנהרות הטרור, משימות שבוצעו עד תום המבצע בסוף חודש אוגוסט. החניכים בקורס שולבו במערך הלוחם ברצועת עזה.
האם עדנה סיפרה כי במשך חודש ארז לא יצא הביתה, התקשורת איתו הייתה רופפת והגעגועים עזים. לכן החליטו ההורים להביא צ'ופרים לחיילים בשטח וכך להגיע אליו ולראותו, ולו לרגע. "ידענו שהם נמצאים באחד משטחי הכינוס. רצינו להביא להם באגטים עם שניצלים חמים, מלאים בכל טוב. חיפשנו מקום קרוב לדרום שנוכל לטגן בו את השניצלים ושהם יגיעו חמים לחיילים. יניב, האחיין שלי, פנה דרך קרובת משפחה לקיבוץ חצור, והם מייד נרתמו למשימה וסייעו לנו. כל הלילה עמדנו שם וטיגנו שלוש מאות חמישים שניצלים". ביום שישי בבוקר, 25 ביולי, הם יצאו לשטח עם המאכלים, בדרך לא דרך הצליחו לעקוף את המחסומים ולהגיע אל ארז וחבריו.
עדנה סיפרה: "ארז בכלל לא רצה שנבוא, הוא חשב שזה לא צנוע שאני אגיע עם כל כך הרבה אוכל וציוד, כשאיתו נמצאים חיילים שלהוריהם אין כסף והם לא יכולים לבוא לראות את הילדים שלהם. רק כשאמרתי לו שיגיד שהכול נאסף מתרומות של הרבה אנשים טובים ואני רק השליחה, הוא הסכים. הספקנו להיות שם דקות ספורות, עד שביקשו מאיתנו ללכת. אפילו לא הספקתי לראות אותו אוכל ונהנה, אבל חיילים סיפרו לי שהוא אכל, ודאג שכל חייל וחייל יאכל גם".
בן דודו של ארז, רב-סרן יניב, סיפר כי פגש אותו מספר פעמים לפני הכניסה לעזה: "הוא אמר כל הזמן, 'בשביל זה התכוננתי, בשביל זה התאמנתי'. שנינו יודעים שעושים שם את מה שצריך... החיילים האמינו שהמלחמה הזו צודקת והם נכנסו לשטח מורעלים, וכך גם ארז היה".
ביום שני 28.7.2014 חדרו מחבלים דרך מנהרה לאזור קיבוץ נחל עוז שבעוטף עזה. המחבלים החמושים ירו טיל נגד טנקים לעבר חלקה התחתון של עמדת פילבוקס צבאית בה שהו שמונה מחיילי קורס מ"כים והחלו חילופי אש במקום. חמישה מתוך שמונת החיילים ששהו בפילבוקס נהרגו בקרב מול המחבלים, ובהם ארז, סמל דור דרעי, סמל דניאל קדמי, סמל נדב ריימונד וסמל ברקאי ישי שור.
רב-טוראי ארז שגיא נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום א' באב תשע"ד (28.7.2014). בן תשע-עשרה בונפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר הורים ושתי אחיות.
ארז הועלה אחרי נפילתו לדרגת סמל.
על מצבתו כתבו אוהביו: "בנופלך נוצרו תהומות של עיניים כחולות, חכמות וחיוך של ילד".
עדנה, אימו של ארז, ספדה לו: "לא האמנתי. אני רק רוצה עוד לספר לך, להגיד לך ולהזכיר לך כמה שאנחנו אוהבים אותך. אתה יודע מה אתה בשבילנו, אתה יודע איזה בור עמוק אתה משאיר. אנחנו כל כך אוהבים אותך פה כולם. מגיל כל כך צעיר סללת לך מסלול ברור וגם בחרת בדרך הכי קשה להגיע למטרה. נלחמת והשגת. בשיחה האחרונה אמרת לי 'אימא לוקחים לנו את הטלפונים. אל תדאגי. אני מוכן לזה. אני התאמנתי טוב'. עניתי לך: 'תשמור על עצמך ואני אוהבת אותך'. שמעתי את הפחד שיש לך בקול. כנראה שזה פחד שיש לכל לוחם שנכנס. אני לא נפרדת ממך. אתה משאיר לי כזה בור ענק, חלל שאתה תהיה חייב למלא אותו. ותסלח לי שלא הייתי שם בשבילך. תמיד הגנתי עליך. תסלח לי כי אני לא אסלח לעצמי בחיים. אני אוהבת אותך מלך שלי".
ספד לארז רב-סרן יניב, בן דודו: "ארז הוא המלך של המשפחה הזו. זה ילד שמתחילת דרכו ידע מה הוא רוצה לעשות. כשהוא הלך לפנימייה הצבאית, זה היה נגד הרצון של ההורים שלו. הוא ילד שבא מבית ציוני, ערכי וטוב. הם לא רצו לשחרר אותו והוא התעקש, ומה שהוא רוצה – הוא מקבל. הוא הלך לגבעתי ויצא לקורס מ"כים מוקדם. זה בחור שאין כאלה, אין כאלה אנשים. כל מה שעניין אותו – הוא חקר אותו ברמת חצי פרופסורה. בהתחלה, כשהיה ילד קטן, זה היה חרקים, אחרי זה מכוניות ואופנועים ולאט לאט זה המשיך עם הרצון לעשות קריירה צבאית. הוא רצה להיות מג"ד לפחות. תמיד הייתה לנו התערבות מי יצדיע למי בקצה, והוא ניצח. אני אצדיע לו".
הפזמונאי יוסי גיספן כתב שיר בהשראת ברכה ששלח ארז לאימו לכבוד יום הולדתה, כחודש לפני נפילתו: "אל תחשבי ששכחתי, הכול בסדר, אף פעם לא אשכח אותך / לפעמים קצת קשה לי לשמור על קשר אבל תמיד אהיה שלך / אולי השקט זוחל ומאיים על השלווה / גם אם הזמן עמד מלכת, לנצח תתנגן האהבה / את הכול, לפני הכול, אחרי הכול, תמיד זו את / אין לפנייך ולא תהיה לי אף אחרת בעולם / את היום וגם אתמול והמחר שלא נדע / אז בינתיים כותב אלייך ומקווה / אל תחשבי ששכחתי, זה רק נדמה לך, אלו רק געגועים / רוצה אותך מאושרת, תמיד צוחקת וממשיכה אל החיים / רוצה לומר את יקרה לי ויש לי עוד כל כך הרבה לומר / אבל בעצם, את הרי הכול יודעת, חייב להיפרד, הזמן נגמר". השיר הולחן על ידי תומר הדדי ובוצע על ידי רועי וגיא זו-ארץ כחלק מהאלבום "שיר וזיכרון 2015" של רשת גימל. הוא ניתן להאזנה ביוטיוב.
בני משפחתו וחבריו של ארז העלו לאתר יוטיוב מצגות וסרטונים לזכרו, בהם הסרטונים "אתה זה אני...", "הנסיך הקטן מפלוגה חץ", גיבור כארז" ו"בעיניו הכחולות" הכוללים תמונות וחוויות מתחנות חייו השונות. ביולי 2015 הכינו תלמידי מגמת תקשורת בבית ספר רוגוזין בקריית אתא, שם למד ארז, סרט המספר על חייו ונפילתו כפרויקט סיום י"ב שלהם. הסרט ניתן לצפייה ביוטיוב.
באתר פייסבוק נפתח דף קהילה "דף לזכרו של ארז שגיא ז"ל". בדף כותבים אוהביו דברים לזכרו ויש הודעות על אזכרות והנצחות.
לזכר חמשת החיילים שנפלו בקרב בנחל עוז, ובהם ארז, נחנך "שביל החמישה" במעיין שדמות דבורה, יישוב מגורי הנופל נדב ריימונד.
ביער ניצנה בדרום הארץ הוקמה "פינת מרגוע ארז". הפינה נגישה וכוללת חורשת עצי אקליפטוס ושולחנות פיקניק לקהל המבקרים. בני המשפחה סיפרו שהוא אהב את יער ניצנה ונהג לבקר במקום ולשבת בצל העצים, ולכן בחרו להנציח אותו באופן הזה. "זה בדיוק הנוף שארז אהב - המדבר, החולות, המרחבים העצומים שאינם נגמרים" סיפר אילן אביו. "האתר הזה מזכיר בתכונותיו את ארז – מרשים, שקט, אך יחד עם זאת צנוע ונחבא מעט. רק מי שמתקרב אליו זוכה להכיר את מעלותיו הרבות". על סלע ההנצחה במקום נחקק המשפט - "מכל הדרכים אני בחרתי את הדרך הקשה. בשבילי זאת הדרך בהשקט ובבטחה", המתאר את אופיו של ארז ודרכו. הסרת הלוט בפינה נערכה בסיום מסע שנערך לזכרו, מסע "דרך ארז".
בפנימייה הצבאית לפיקוד בחיפה, שם למד ארז, הקימו הוריו גזיבו ענק לחניכי הפנימיה – "פינת ארז", ובכניסה נשתל עץ ארז
חמישה לוחמים בקורס מ"כים נפלו אתמול בתקרית שבה חדרו מחבלים במנהרה לאזור היישוב נחל עוז שבעוטף עזה.
בין הלוחמים נפל סמל ארז שגיא ז"ל. בן 19 מקריית אתא. בנפילתו הותיר אחריו הורים ושתי אחיות. הלוויתו תתקיים היום בשעה 18:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה.
ארז שגיא: ידע שיהיה לפחות מג"ד
הוריו של סמל ארז שגיא מקריית אתא הגיעו ביום שישי האחרון לגבול עזה לבקר אותו ואת חבריו לגדוד בית הספר למ"כים. "הם ידעו שאי אפשר לבקר אותו סתם, אז הביאו 400 סנדוויצ'ים עם שניצלים ותרומות לכל הגדוד", סיפר בן הדוד יניב הרן. "הוא התפדח שהם באו, ונפגש איתם רק לחצי דקה". אתמול ב-23:30 הגיעו נציגי קצין העיר לבית המשפחה ובישרו להורים אילן ועדנה על נפילת הבן.
שגיא נולד בקריית אתא, גדל בעיר ולמד בבית הספר היסודי "הצבי ישראל" ובחטיבת הביניים רוגוזין ובגיל 16 הצטרף לפנימייה הצבאית בבית הספר הריאלי בחיפה. "הוא היה המלך של המשפחה, ואת מה שרצה השיג", סיפר בן הדוד. "ההורים לא רצו שהוא ילך לפנימייה הצבאית אבל הוא התעקש וקיבל מהם את השחרור. כשהתגייס רצה גבעתי וקיבל, רצה לצאת לקורס מ"כים מוקדם וקיבל. הוא היה מתוכנן עד הפרט האחרון וידע שיהיה לפחות מג"ד. תמיד צחקנו מי יצדיע למי בסוף, והנה עכשיו הוא ניצח".
בן הדוד סיפר עוד כי פגש בשגיא מספר פעמים לפני הכניסה לעזה. "הוא אמר כל הזמן, 'בשביל זה התכוננתי, בשביל זה התאמנתי'. שנינו יודעים שעושים שם את מה שצריך. המנהרות האלה הן סכנת מוות". שגיא ייטמן ב-18:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה.
כאב של לוחמים...
ארז שגיא ז״ל היה בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה, שאיבדה בימים האחרונים שני בוגרים - את ארז ואת סרן ליעד לביא ז"ל.
בתמונה: חבריו של ארז מהפנימייה, פלוגת חץ, מעל קברו.
כל חבריו לפלוגה משרתים ביחידות קרביות ועושים עבודת קודש. רובם הצליח להגיע להלוויה ולחלוק לו כבוד אחרון וכבר בבוקר יחזרו לצבא, להשלים את המשימה שארז ציווה עליהם לסיים.
יהי זכרו ברוך!
יונתן רון, חברו של ארז עוד מימיו בפנימייה הצבאית בחיפה כותב עליו:
ארז היה בן אדם מיוחד, כל מטרה שהוא הציב לעצמו הוא השיג, והוא לא חשש להציב
לעצמו את המטרות הכי גבוה שאפשר, ארז לא עשה חשבון לאף אחד, הוא תמיד עשה מה שרצה, לא עניין אותו מה יגידו ומה הסיכונים, הוא היה לוחם בדם, אי אפשר להסביר בכלל כמה שאהבנו אותו, הוא חלק בלתי ניפרד מאיתנו, ותמיד יהיה, הוא זורם בדמנו והוא בתוך ליבנו ובראשנו.
בכינו על ארז מספיק, עכשיו הגיע הזמן להמשיך מאיפה שהוא הפסיק, אנחנו נחזור, נשלים את המשימה של ארז, המשימה שהייתה בראשו תמיד, להגן על משפחתו האהובה ועל מולדתו האהובה, לא הרבה זוכים להיות חלק ממשפחת הפנימייה הצבאית. פלוגת חץ מתאבלת על חניך, חייל, לוחם ומפקד, ילד שגדל לנער שגדל לבחור יפה תואר, חדור מוטיבציה, שאינו חש פחד. אנחנו נפרדים מחבר שהוא יותר מאח, אנחנו ננקום את דמו, אנחנו נעשה בדיוק את מה שארז מצפה מאיתנו.
ארז שומר עלינו מלמעלה אין לי ספק בכך.
בתמונה, ארז יונתן וחבר נוסף מעט לפני שסיימו את תקופתם בפנימיה ויצאו למטווחים אחרונים.
אֶרֶז שַׂגִיא ז"ל הי"ד
ערך:
רובי וינטרויב
כל מי שבא איתו במבט, מתמונות החיילים הגיבורים שנהרגו במבצע-מלחמה בעזה תשע'ד, לא היה יכול לפספס את פני-הילד של ארז שגיא ז"ל.
הוא היה בסה"כ בן 19 מקרית-אתא, חייל בקורס מפקדי כיתות מחטיבת גבעתי.
"מה אתם אומרים על הפנימייה הצבאית?" – אמר בתמימות חיצונית לחבריו.
הוא כבר ידע שהוא הולך לשם - הולך כדי לתרום.
ארז אהב אנשים, הוא היה מאד ערכי ומסודר, וידע לעלות על קנקנו של אדם מהר. עשה טיול גדול בארץ, וצחק הרבה (אבל מדברים מצחיקים באמת).
ארז נהרג בחילופי-אש באירוע חדירת מחבלים ממנהרה, ליד קיבוץ נחל - עוז.
"והיה אם יופיע שם ילד אחד, שפניו שוחקות ושיער לו זהב, תדעו שזה הוא והושיטו לו יד, ולטפו את אבק המדבר מעיניו".
הנסיך הקטן!
בימים אלו אנו מעבירים את שרביט הניהול של העמוד למשפחות ובנות הזוג של החללים לצורך הנצחה אותנטית כראוי וכמתחייב .
מאחורי הקלעים נמשיך לסייע בכל בעיה או שאלה וגם בעריכת STATUS כמתחייב .
בנוסף נמשיך לסייע למשפחות ולבנות הזוג בכל דרך ראויה לעשות הנצחה לא יאמן אבל חשוב לדעת שכמעט כל משפחה שהקריבה את בנם למען המדינה כיום מחפשים תרומות לצורך הנצחה בשיר או בספר תורה ועוד ועוד ....
ממש בקרוב צוות העמוד ביחד עם המשפחות שנמצאות פה נגיש בקשה לממשלת ישראל לצורך הקמת הנצחה ראויה ולא דרך תרומות אלא בדרך מכובדת כפי שמגיע באמת למי שלחם למען המדינה .
ובנושא זה אנו נשמח לקבל עצות מכם .
המשפחות הללו מתמודדים יום יום עם כאב גדול מנשוא ולתת להם להתחיל לחפש תרומות ולפרסם חשבונות בנק לצורכי הנצחת ילדיהם אינו ראוי ואינו מתאים מבחינת המדינה.
נשמח לקבל רעיונות מהעוקבים בעמוד זה איזה סוג של הנצחה ראויה צריכה להמדינה לעשות כדי שנזכור היטב כל לוחם ולוחם כל שם ושם .
תודה מצוות ניהול העמוד.
בהזדמנות זו אני רוצה להודות גם לכם שאתם מלווים את החללים .
באהבה גדולה ובחיבוק גדול נמשיך כך...
אילנה קדוש:
ארז יקר, ארז המלך, רציתי לספר לך שאתה תמיד במחשבתנו, הליבינו, אתה זורם בידמינו, כל הזמן מדברים על ארז המקסים שלנו, אצלי כל הנכדים יודעים מי זה ארז, ומזכירים אותך גם בגנים ובבתי הספר, והילדים בקשו שיום הזיכרון השנה יוקדש לבן דודה ארז הגיבור, היום החלטנו כל המשפחה לנסוע לאתר שביל החמישה, שהוקדש לך ולחברך, השם יקום דמכם אמן, מקום מלא חיים כמו שאתה הייתה מלא חיים, אנחנו אוהבים אותך מאוד, וזוכרים אותך כל דקה,
9 חודשים לצוק איתן: שיר האחים השכולים
עבור משפחות החללים זה יהיה יום הזיכרון הראשון שיחלקו מאז נפילת הבנים בקיץ. עשרות אחים הגיעו לעוטף עזה כדי לשיר יחד עם משה פרץ את "אח יקר". אב שכול: "כאב האחים גדול כמו של ההורים".
על הגבעות המשקיפות לרצועת עזה, במבט אל אותן שכונות שבהן האחים שלהם נהרגו בקרבות, עמדו השבוע עשרות אחים שכולים ללוחמים ממבצע צוק איתן והביטו בדממה. לראשונה מאז סיום המבצע נפגשו אחים שכולים שלא הכירו זה את זה עד שהשכול הפגיש ביניהם. המפגש התקיים על רקע השקתו של שיר חדש, "אח יקר", שכתב והלחין המפיק דורון מדלי בביצועו של משה פרץ בשיתוף עם האחים השכולים לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל שיצוין בשבוע הבא. ידיעות אחרונות ו-ynet ליוו את המפגש המרגש ואת הרגעים המרגשים מאחורי הקלעים של השיר שנחשף כאן היום (ו').
אט-אט התאספו האחים בגבעה סמוך לקיבוץ ניר-עם שבעוטף עזה. צעירים וצעירות שאיבדו את היקר להם מכול, את האחים שלהם שכל כך אהבו. עבור האחים והאחיות וכלל משפחות החללים של צוק איתן זהו יהיה יום הזיכרון הראשון שיחלקו. עבור חלקם זו הייתה הפעם הראשונה שהם הגיעו לנקודת תצפית על רצועת עזה.
במהלך ביקורם נפגשו זה עם זו, החליפו זיכרונות ודיברו על הגעגוע. רק תשעה חודשים עברו מאז האחים שלהם נהרגו במהלך מבצע האחרון בעזה והפצע עדיין מדמם. למרות הכאב הגדול, האחים נרתמו למען פרויקט הנצחה הכולל קליפ לשיר החדש.
אילן שגיא, אביו של לוחם גבעתי ארז שגיא ז"ל שנהרג בתקרית הפילבוקס בנחל עוז, ליווה את שתי בנותיו, האחיות של ארז, ביום הצילומים. "זהו מפגש מאוד מרתק ומרגש", סיפר האב. "אני פוגש אנשים שבסך הכול ליבי וליבם זה אותו הדבר. אני מרגיש אותם והם אותי ואין אצלנו זיופים. הכול נורא אמיתי כי אנחנו באים מאותו כאב".
שגיא שמח מאוד על הפרויקט. "מאחורי ההורים השכולים יש גם אחים שכולים שהכאב שלהם לא פחות מההורים רק שאצלם הכול נורא בשקט. זה מפגש שמחזק את האחים ואת ההורים וכמובן שמנציח את הבנים".
את השיר "אח יקר" כתב והלחין המפיק דורון מדלי ומאחורי ההפקה המוזיקלית דודו קומה וחברת "פילמה הפקות". למדלי עצמו היה חזון לאחר כתיבת השיר. "רציתי להביא כמה שיותר אחים ואחיות שכולים ולהפגיש ביניהם בנקודה על גבול רצועת עזה", סיפר מדלי. "פניתי לזמר משה פרץ שמיד נתן את הסכמתו לבצע את השיר".
"נפגשנו על גבול הרצועה וסיירנו בין היישובים שעל הגבול", המשיך מדלי. "האחים צפו לעבר השכונות ברצועת עזה שבהן התנהלו הקרבות שמהם האחים שלהם לא שבו. להביט על רצועת עזה ולהבין שכאן האחים שלהם סיימו את חייהם פשוט גורם למחנק. בדרך כלל, בכול מה שקשור לשכול, רוב הפוקוס הוא על ההורים, על האלמנות, כך שנוצר מצב שהאחים השכולים נשארים בצד ונושאים על גבם את המשקל הכבד. החלטתי שאת השיר אני מקדיש להם ונותן את הביטוי מתוך השקפתם. שלחתי לאחים סקיצה של השיר והם מאוד התרגשו ורצו להיות חלק מהפקתו".
הזמר משה פרץ סיכם: "דורון מדלי שלח לי את השיר ומיד התחברתי. כל מה שקשור בהנצחה של לוחמי צה"ל, אני תמיד נכון להתנדב. מבחינתי לבוא ולהכיר אותם זה יום עצוב מאוד ומאוד מרגש. השיר לקח אותי פנימה אל תוך עולמם והרגשתי מילה במילה את הכאב שלהם".
אל תחשוב ששכחנו...
מעיין שדמות דבורה, ״שביל החמישה״ שנחנך לזכר חמשת הנופלים בתקרית הפילבוקס בנחל עוז.
אתם מוזמנים לטייל ולבקר במקום.
"אנחנו בטוח נלך לגן עדן, כי החיים בשבילנו אחרי המקרה הזה הם גיהינום" - בני משפחתו וחבריו של סמל ארז שגיא ז"ל מנציחים את זכרו בסרט המרגש הזה שיצרו בוגרי בית הספר הריאלי בחיפה
https://goo.gl/Xy5d8j
ארז, לפני כשנתיים נפלה הזכות בחלקי להנציח אותך. הבטחתי לעצמי ברגע כשתהיה לי כיתה , אעשה זאת. השבוע כחלק משבוע סד״ח הכיתה שלי בפרט והמחלקה 3 של נוב 16 זכו לשמוע עליך, וללמוד את ערך הרעות והחברות שהתאפיין בך כל כך.
בכל העולם ארז שגיא ז"ל
שיעור במסגרת קורס מ״כים של חיל התקשוב. כל הקורסים בחיל התקשוב יכירו את ארז!
תודה לסא״ל יניב הרן שלנו
#ארז_שגיא_חרוט_בליבי
עוד יאיר השחר
צוות ארז בית שאן 2020 במפגש מרגש, שנה אחרי המשלחת💜💜
נזכור ולא נשכח: הלוחם ארז שגיא בן -19 נהרג בעת שנלחם עם מחבלים פנים אל פנים והגן בגופו על מדינת ישראל שאותה כל כך אהב במבצע צוק איתן.
שתפו לזכרו של גיבור!
ילד שלי, החורף פה ואני מרגישה שכל טיפה שבאה ממך ומחלחלת אליך, עוברת דרכי כמו לפיד בוער💔💔
כל כך רוצה אותך בחזרה💔
תודה ענקית לHen Arzuan המקסימה שהקדישה פינה בכיתה י׳3 לזכרו של ארז שלנו 💜🙏🙏
בטיול משפחות של סיירת צנחנים….. ואתה איתו💜
היי עדנה
אני אצל ארז
הכל שטוף ונקי והנר דולק
מאמין שפיספסתי אותכם בקצת
נשיקות
באתי לבקר אותו, קצת ישבנו לדבר
שבוע ניווטים בפנימייה עם הפלוגה
תודה לאלקבץ עומרי💜🙏
״..עת אראה אורך הקט
יעטני צל בלאט….״
שוברת את הראש מה לכתוב לך היום💔
היום בעולם נורמלי אתה בן 27💔💔💔
אצלינו? אתה כבר לא פה שבע שנים חמישה חודשים ושבוע אחד!💔
כל כך מתגעגעת אליך💔😢
הם יושבים זה לצד זה על האח בבית שלי , הדלקתי להם נר , השבוע ארז היה חוגג 27 שנים בעולם הזה , ואמא היקרה שלי בת 3 בעולם השני , בעולם השני הוא גדול ממנה ב- 5 שנים ובעולם הזה היא היתה הדודה הגדולה שלו , מקווה שאתם לפחות חוגגים ביחד 💔
מורשת קרב על פילבוקס 83 בצוק איתן
והנצחה לזכרך - ארז 💛
למפקדים בגדוד 50
אמא כותבת: זה הבן המלאך שלי, הלוחם ארז שגיא 😥 כשהוא היה בן 19 הוא הגן בגופו הטהור על תושבי נחל עוז בגבורה גדולה, יש לי בקשה אישית בבקשה לעולם אל תשכחו אותו 💔
שתפו לזכרו של מלאך טהור ❤🇮🇱
בכל דרך שבה אלך, מישהו הולך תמיד איתי❤️💜
אילן ועדנה היקרים,
כמו שאתם יודעים אני מתפקד כיום כמ״פ בגדוד 17, על פלוגת קורס מ״כים של גבעתי. הפלוגה בה ארז נהרג לפני יותר מ-7 שנים בתור חניך בקורס.
מחר בצהריים הפלוגה שלי מסיימת את הקורס והחברה המדהימים שבתמונה הופכים למפקדים בחטיבת גבעתי.
העברתי להם הערב, רגע לפני הסיום, שיעור על ארז - על האהבה שלו לחטיבה והחלום שלו להיות מפקד בחטיבת גבעתי, חלום שלצערי לא הצליח להתגשם.
אמרתי להם שמחר בצהריים כשהם עומדים בטקס סוף קורס מכים שיחשבו לרגע אחד על ארז ויבינו שהם מגשימים את החלום שארז לא הספיק להגשים.
אני בטוח שהם ילכו איתו קדימה.
נשיקות 💜
אילן היקר!
אילן שגיא
היום לקחתי את הצוערים שלי למעיין החמישה והם למדו על ארז ועל הדרך שלו❤️👑
בנופלך נוצרו תהומות של עיניים כחולות חכמות וחיוך של ילד💔💜
#ארז_שגיא_חרוט_בליבי
נא הרשמו בלינק המצורף💜🙏
מי שרוצה, נשמח אם תשתפו אותנו בזכרונות שלכם עם ארז שלנו🙏💜
https://forms.gle/GLRwVivP27aexK2PA
אמא כותבת: זה הבן המלאך שלי, הלוחם ארז שגיא 😥 כשהוא היה בן 19 הוא הגן בגופו הטהור על תושבי נחל עוז בגבורה גדולה, יש לי בקשה אישית בבקשה לעולם אל תשכחו אותו 💔
שתפו לזכרו של מלאך טהור ❤🇮🇱
צעדה 2022
דרך ארז
צעדה 2022
דרך ארז
"אל תחשבי ששכחתי"
מבצע: ארקדי דוכין
מילים: יוסי גיספן
לחן: תומר הדדי
בעקבות נפילת בנם החייל ארז שגיא ז"ל, פנו הוריו לתומר הדדי ויוסי גיספן וביקשו מהם ליצור שיר להנצחתו.
בין המסמכים שנשלחו אליו, מצא גיספן הודעת sms ששלח ארז לאימו משדה הקרב לרגל יום הולדתה.
בהודעה, לצד הבעת אהבתו לאמו, כתב ארז: "הפחד הכי גדול שלי היום הוא שתחשבי ששכחתי". ההודעה מסתיימת במילים: "חייב להיפרד, הזמן נגמר.."
בהשראת אותה ההודעה, נולדה היצירה המרגשת. השיר מוקדש לזכרו של ארז שגיא, לוחם בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, שנהרג ב28 ביולי 2014 במבצע צוק איתן, והוא בן 19 בלבד
ולזכרם של כל חללי מערכות ישראל הי"ד.
https://www.facebook.com/reel/429533197918089
החיים מלאים בחלקים כמו בפאזל , לפעמים לא ברור איך הם מתחברים ומה הנחיצות של כל אחד מהם בסיפור שלנו, חשוב לנו לשמור על כל החלקים, שאף חלק לא יילך לאיבוד.
כך גם הזיכרנות שלנו מארז כל סיפור, כל זיכרון וכל חוויה, נרצה לשמור ולזכור על מנת שכל חלקי הפאזל ישארו יחד, וגם לנו כהון אנושי להכיר ולחבור אל אנשים שלא הכרנו, לזכור שמה שמחבר בינינו זה ההכרות והזיכרונות שנותרו לנו מארז.
Erez Sagi
זו השנה השישית שאנחנו צועדים לזכרו של ארז שלנו !
זכות גדולה נפלה בחלקי לקחת חלק בפרויקט המדהים הזה, ״דרך ארז״ לזכרו של ארז שגיא.
לצד האחת והיחידה Nizan Shabat.
אני רוצה להודות למשפחת שגיא היקרה שלי על הזכות!
Edna Sagi אילן שגיא Noam Sagi Shay Sagi
ולכל האנשים שתרמו את חלקם להצלחת הטקס והצעדה כולה. *תודה*!
בשמי ובשם בעלי אילן שגיא, בנותי Noam Sagi ו Shay Sagi וכמובן בשם Erez Sagi,
אני רוצה להודות על כל הפאזל הזה שפה שמרכיב את תחנות חייו של ארז.
תודה ענקית למשפחתי שנמצאת פה שהיא בעצם מהווה חלק כזה או אחר מתחנות חייו של ארז.
תודה על האהבה והבטחון שהענקתם לארז בחייו ותודה על ההכלה שלכם אותנו לאחר מותו.
החברים מקרית אתא שהם חלק בלתי נפרד מהפאזל שמרכיב את חייו של ארז תודה לכם, ותודה שאתם אף פעם לא שוכחים את חמישי הקדוש גם כשזה ברור לכם שאין לי עצבים אליכם
תודה שהפכתם לחלק מחיי היומיום שלנו בחיים שאחרי.
תודה לחברים מפלוגת חץ שמהווים את צעדיו הראשונים בשרשרת החיול של ארז, אתם שלוש שנים מפאזל שמרכיב בסך הכל 19 שנים.
תודה לכם שאתם אף פעם לא שוכחים.
תודה ענקית לחניכי הפנימייה הצבאית לפיקוד חיפה
תודה לחיילי גדוד גדוד שקד של גבעתי
תודה לביסל"ח 17
שמגיעים מידי שנה וצועדים עם הדגל בגאווה גדולה.
תודה רבה לנציגת ישראל ביתנו חברת הכנסת הגברת אלינה ברדץ שדואגים לצעוד איתנו כל שנה
תודה רבה למשפחות השכולות שמגיעות מידי שנה לחזק אותנו במבט מבין.
תודה ענקית לא תסביר את הערכה שלי לNizan Shabat וHen Arzuan… שכמו בכל שנה, המנוע שמניע את כולם ויוצר את התוצאה שכאן.
תודה לכל הצוות המסור של המתנדבים והמתנדבות.
תודה ל פישר יאירשבכל שנה מלביש את כולנו בחולצות של ארז
תודה ל Aya Tal ולחברת Agrotop Industrial Construction שזו השנה השנייה מכינה לנו את הכריכים
תודה למי עדן ולרמי לוי - שיווק השקמה
תודה ענקית לאנונימי שקישט אותנו בצמידים של ארז
תודה לשלמה אברהם מקיבוץ אושה על המסורת שלקחו על עצמם כל שנה להגיע עם מערכת הגברה
האחיות שלי Gila Haran ובלהה שבת תודה לכם שדאגתם לכל היתר - אני באמת אוהבת אתכן גם אם זה לא נראה.
תודה ענקית לכולכם שטרחתם והקדשתם את היום הזה להנצחה של ארז.
תודה שצעדתם איתנו בראש מורם ובגאווה גדולה
ארז שגיא ז"ל אהב מאוד את החגים, אהב להיפגש עם כל המשפחה המורחבת ולשבת יחד סביב השולחן.
פעם אחת, דודתו גילה עשתה לו מימונה פרטית והכינה לו מופלטות. הוא כל כך שמח ונהנה.
https://www.matkonzikaron.co.il/.../%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7...
.
חנה (אני) אלקובי ז"ל אהבה מאוד מופלטות. מופלטות היו המאכל האחרון שהכינה.
https://www.matkonzikaron.co.il/.../%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7...
.
לירון קולניולי ז"ל נולדה ביום המימונה, היא אהבה להכין עם אמה את המופלטות ולחלק לאנשים באהבה. משפחה בחרה במתכון זה לזכרה כי "מתכון זה מייצג את הנתינה שלה וקבלת האחר".
https://www.matkonzikaron.co.il/.../%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7...
.
היום, בצאת חג הפסח, כולנו חוגגים יחד את חג המימונה. אנחנו מזמינות אתכם.ן לזכור אותם גם ביום המימונה.
אתם.ן מוזמנים ומוזמנות לקרוא באתר שלנו את סיפריהם של ארז, חנה ולירון ואת המתכונים שלהם למופלטה ולבשל עם משמעות לזכרם.
חג שמח ❤
יום הזיכרון בפתח...
מוקדש לבן דודתי ארז שגיא, שהגעגוע אליו לא מוקל.
מוקדש גם לליאור שבתאי, לולדיסלב מיכאלוב ולגיורא הס, שלימדו אותי מהו אבל בנערותי.
ומוקדש לכל אימהותינו, ששכלו את היקר להן מכל - ולנו, שנשארנו בלעדיהם/ן
מתוך הספר ושוב הזמן
ילד שלי, איך נעלמת לי?
לא יכולתי שלא לחרוט על הגוף את מה שחרוט לך על האבן💔💔💔
כל כל אוהבת אותך💔💔
Petit prince, Erez Sagi, Zal, nous ne t'oublions pas, ne t'oublierons pas, ni les tiens, ni tes officiers, ni tes camarades, ni tes amis ...
Ni le peuple juif tout entier ... Tu es tombé à Nahal Oz, en 2014, avec 4 autres camarades, les armes à la main face à un ennemi embrigadé, fanatisé, haineux d'Israël, des juifs, de l'Occident, de la liberté, de la démocratie, des femmes, des homosexuels ...
Assassins des juifs, des israéliens mais aussi des musulmans modérés qui n'aspirent qu'à la paix.
Tu as protégé les habitants du kibboutz au sacrifice de ta vie ....
Un héros, arraché à la vie a 19 ans ....
Tu aimais ta famille, la plongée, les voyages, tes camarades de Haifa, Tsahal ...
Tes camarades progressent dans les rangs des officiers, les jeunes de ta promotion sont formidables, courageux, idéalistes, fous de ce pays ...et aussi de ces fonds marins que tu aimais tant !
Je parle de toi sur les réseaux ... Je me souviens .... tous ceux qui t'ont connu se souviennent et honorent ta mémoire ....
Que l'éternel console ta famille, Ilan, Edna, Noam, Shay ...
Pour eux, c'est tous les jours Yom Hazikaron.
Repose en paix et que HYd ת.נ.צ.ב.ה
24.068 héros tombés - 4.216 victimes du terrorisme.
יהי זכרם ברוך
היי עדנה,
רציתי לשתף אותך שפתחנו במסדרון הראשי בתיכון רוגוזין תערוכה עם אלבומי נופלים (כמובן שיש אלבום לזכרו של ארז) והיום התחלנו להקרין את הסרט לזכרו של ארז במהלך ההפסקות שתלמידים יוכלו לצפות
מצרפת לך תמונות
ארז
בשאר הפעמים שכתבתי לך
ספרתי כמה זמן עבר
איפה אני היום
ובאיזה גיל תמיד
תישאר.
היום אני רוצה לכתוב לך
שלמדתי לא להתעסק בזמן
כי הכאב הוא כאב
והוא יהיה שם גם כשהשניות רצות
גם כשאנחנו לא מעריכים מספיק את ההווה
גם כשאנחנו חולמים על העתיד
וגם כשאנחנו נזכרים בכל מה שהיה
הרצון לשאול אותך שאלות
לדבר איתך
לעולם ימשיך לצבוט
המבט, הציניות והצחוק שלך
עדיין יופיעו פתאום
סתם ככה בלי להודיע
יעבירו צמרמורות של עצב
וימשיכו לדרכם
ואתה
תישאר.
בלב שלי
בלבבות של היקרים שלך
ובלבבות של כל כך הרבה אנשים שלא הכרת
אז, עכשיו ולתמיד
זכרתי, זוכרת ואזכור אותך.
ההודעה האחרונה שהוא שלח בואצ אפ והלב נקרע 💔
״משפחת השכול מתכנסת
זוכר כל העם ומנסה לחזור ולשחזר
את דמות הנפש ההיא, את ימיה ושעותיה
את מגע ידה, את חיוכה וצערה, את כל תנועותיה
וגם את הרגע בו הלך אל האדמה, אל אהבת רגביה
בלי להשיב על שאלת יקיריו שחזרו ותהו
למה דווקא הוא? למה דווקא הוא?
משפחת השכול מתכנסת...מבט זוכר
מי ייתן ולא יותר...מי ייתן ולא יותר."
חיים חפר
ביצוע - Vladi Pritsker
לזכר - ארז שגיא, תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.
Edna Sagi— feeling heartbroken.
״אל תחשבי ששכחתי״ לזכרו של סמל ארז שגיא ז״ל יפה התואר
הערב בטקס יום הזכרון לחללי מערכות ישראל של הקונסוליה במיאמי.
אילן שגיא היקר התקשר אליי קצת אחרי צוק איתן בעקבות השיר ״ילד״ שנכתב לליאור נרקיס עם יוסי גיספן והיה אהוב עליו ועל ארז.
אילן מיד נכנס עמוק ללב והחלטנו לכתוב שיר לזכרו של ארז. בין כל החומרים ששלח מצאנו את המכתב שכתב ארז לאימו עדנה Edna Sagi, מכתב מרגש ומצמרר של בן לאימו לכבוד יום הולדתה, ולפיו נכתב השיר ״אל תחשבי ששכחתי״:
״אמא יקרה !! הפחד הכי גדול שלי היום זה שתחשבי ששכחתי .. ביום ראשון יצאנו לשבוע שטח בלי טלפונים וחזרנו היום ב10 היה לנו קצת לו"ז ואז הביאו לנו את הטלפונים עכשיו אני שוכב במיטה אחרי מקלחת בסוף הט"ש רציתי רק להגיד לך ביום הזה שהוא היום שלך משהו שלא יוצא לי להגיד הרבה.
רציתי להגיד לך שאין בנאדם בעולם שהוא לפניך .. אין בפי מילים לתאר בכלל את כמות האהבה והערצה שלי כלפייך שיהיה לך המון מזל טוב לפחות מזל כמו שיש לי על זה שישי לי אותך !!! את הסמן הימני שלי ומודל לחיקוי בכל דבר שאני עושה . הייתי יכול להמשיך ולכתוב לך שעות אך נגמר לי הזמן
אוהב אותך הכי הכי בעולם ומקווה שיום אחד אני אוכל להחזיר לך אפילו אחוז ממה שנתת לי חולה עליך !!״
facebook.com/reel/1164730090954454/?s=single_unit
״אם היה לי עוד בן שאמור להתגייס לצבא, הייתי מגייס אותו, ואומר לו: לך תהיה קרבי״.
- אילן שגיא, אביו של ארז ז״ל, לוחם גבעתי שנפל במבצע ״צוק איתן״.
facebook.com/reel/719588802401604/?s=single_unit
ערב יום הזיכרון, בית העלמין, יושבים איתך לראות את הסרט ששודר עלייך בטקס. ההורים המרגשים שלך דיברו עלייך ואני בטוחה שהתרגשת והיית איתנו ואיתם.
יום הזיכרון, בית העלמין, הקבר כבר מלא בפרחים ועוד מעט יתמלא באנשים שיגיעו בשבילך.
״אל תחשבי ששכחתי, הכול בסדר, אף פעם לא אשכח אותך״
אתה איתנו, תמיד 💜
לא השאירו אותך לבד שם בדרום שכל כך אהבת💔💔
אתמול, כשעמדתי בהופעות בערב יום העצמאות, עלו בי הרבה רגשות מעורבים.
מצד אחד אושר וגאווה על המדינה שלנו , ומצד שני כאב עצום, ותהום שנוצר בגלל 24,068 חללים, שמתוכם שניים כואבים ברמה שמשתקת את כל הגוף.
עמדתי שם, חשבתי לי , האם עכשיו בזמן שאנחנו חוגגים למעלה אתם חוגגים איתנו?
הרי זה כל מה שרציתם, שנוכל לחגוג עוד שנה את העצמאות שלנו, הרי בשביל זה הלכתם לקרב ומעולם לא שבתם...
האם אתם חוגגים ורוקדים איתנו מלמעלה?
האם יש לכם הופעות משלכם?
אולי אתם בכלל עושים על האש? יש על האש שם בשמיים?
אולי בכלל אתם נמצאים פה למטה עם המשפחה, מנסים לדאוג שלא ישארו לבד גם ביום הזה, כשכולם חוגגים והם נשארים לסבול לבד את הכאב?
אולי בכלל אתם שומרים על הלומי הקרב, בזמן שאנחנו מאושרים למראה זיקוקים?
הם שלא חזרו מעולם משדה הקרב, נמצאים בו שוב ושוב בכל זיקוק שעולה לשמים.
דבר אחד אני כן יודעת.
כשאני עומדת עכשיו, כואבת בכל נים בגוף שלי, אבל בו זמנית גאה ומחוייכת.
מסתכלת על המטסים שעוברים מעלי בשמיים לכבוד היום הזה, ואומרת לעצמי, וואו,זאת המדינה שלי. זה הצבא שלנו. בשביל זה נלחמתם. בשביל שנוכל להיות כאן ולהגיד ״יש לנו מדינה והיא שלנו!!!״
אז אני מקווה, ממש מקווה, שגם אתם חוגגים שם למעלה את היום הזה, כי עשיתם הכל כדי שנוכל לחגוג אותו. בנתיים, אנחנו נחגוג פה מלמטה, כואבים ומחייכים, כי במותכם ציוויתם לנו את החיים...💔
חג עצמאות שמח גיבורי מדינת ישראל.
תודה שנתתם לנו הזדמנות לחגוג עוד שנה.
תהיו שמחים שם למעלה,
מרימים פה למטה לחיים לכבודכם, ולכבוד המדינה שכאן בזכותכם🥀
כל כך מתגעגעת לימים האלה… שצחקנו בלי סיבה…
מתגעגעת לשמוע ״אמא….אני רעב״
מתגעגעת אליך כל כך ילד שלי💔
We had the privilege to meet with Edna Sagi, the mother of Erez Sagi, an Israeli soldier killed in service in 2014.
Edna courageously shared her memories of her beloved son, and gave words of advise to participants as they continue on their personal journeys.
May Erez Sagi’s memory be a blessing.
ובינינו נמצא הים
השמיים ואולי העולם
וגם הם לא יפרידו בינינו
ילדי הקטן
ואפשר לנסות ולחייך
לאהוב וללכת קדימה
ובסוף ניפגש ונשוב להיות
ילד ואבא ואמא
היום לפני 8 שנים, במהלך מבצע "צוק איתן", בתאריך ה28.07 חל יום נפילתו של חלל יקר לנו מאוד, סמל ארז שגיא ז"ל.
8 שנים מאז שנפלת בקרב
המתח הניצחי הזה בין המוות שלקח אותך בפתאומיות ויחד איתך גם את שמחת החיים של הוריך, לבין החיים שממשיכים במלא הכוח
8 שנים
ילדים נולדו
זוגות התחתנו
א.נשים יקרים נפטרו בשיבה טובה
ואתה לא כאן
כל אזכרה אני נדהמת לראות איך החברים שלך התבגרו
הצמחיה על הקבר צומחת פרא
ואתה- לא כאן
יש רגעים….. נגמרות לי המילים…..
תודה אילאי יקר שלנו ש #ארז_שגיא_חרוט_בליבי״ זו לא רק סיסמא💔🙏
בן גיבור שנפל בקרב, הופך את הוריו, בעל כורחם, לגיבורים בקרב מול השכול.
לצד הזכות לכהן כשר במדינת ישראל, אני תמיד חש חובה לכבד את זכרם של מי שבזכותם אנחנו כאן.
חברי אילן שגיא ורעייתו עדנה, איבדו את בנם ארז שגיא ז"ל במבצע צוק איתן. היום לקחתי חלק באזכרה לזיכרו וגם אחרי שמונה שנים, זה לא הופך קל יותר.
יהי זכרו של ארז ונופלי מערכות ישראל ברוך.
מפגש ראשון….. צוות ארז וייטנאם יוצא לדרך…
פגשתי ילדים מקסימים מכל קצוות ישראל היפה שנפגשו לראשונה ויוצאים יחד להרפתקאות הטיול הגדול….
ילדים שגם ב״טיול הגדול״ לא שוכחים לעצור רגע ולתת מעצמם💜
סיפרתי על ארז…. כמה היה שמח ומאושר💔💜
תודה לכם ושיהייה בהצלחה במשלחת וכיף ענק בטיול הגדול💜
#צוות_ארז_וייטנאם, כך קוראים להם…
ילדים של הנוף הישראלי שיוצאים לטיול הגדול לאחר שירות צבאי, לא שוכחים את הנופלים 💔
יחד עם הנצחת הנופלים משגרירים אותו בעולם עם ים של נתינה💜💜
אוהבת אתכם וגאה💜
עוד רגע מתחילים…..
facebook.com/reel/870855240741256/?s=single_unit
כן כן כן כן כן כן כן ‼️‼️‼️🇻🇳
אחרי 3 שנות המתנה מלאות
צוות_ארז_וייטנאם, יצאנו לדרך❕‼️🇻🇳🇻🇳🇻🇳❕‼️
מאות ילדים וייטנאמיים מדהימים יוצרים צורה של ❤️ כדי להביע את תודתם ל25 התרמילאים הישראלים שסיימו היום את משלחת לוחמים ללא גבולות לוייטנאם, #צוות_ארז_וייטנאם 🇻🇳.
הכי ישראלי, בעולם.
היום סיימנו משלחת "לוחמים ללא גבולות" לזכר ארז שגיא ז"ל.
משלחת משמעותית שמפיצה אור ושמחת חיים בויאטנם הרחוקה.
משלחת משמעותית שמורכבת מהאנשים הכי טובים שיש.
משלחת משמעותית שזכות היא לי לקחת בה חלק ולהפיץ את האור של ארז.
ביום הזה אני רוצה לשתף כאן קטע שכתבתי אחרי המפגש הכנה למשלחת שהתקיים בארץ לפני חודשיים וחצי-
היום נפגשתי עם משפחה שכולה.
אמא ואבא לשלושה ילדים שהבכור מביניהם נפל במבצע צוק איתן לפני כמה שנים.
אמא ואבא לארז שגיא ז"ל שבסך הכל רצה להנות מהחיים,
אבל בגיל 19 החיים נקטעו ממנו.
היום נפגשתי עם משפחה שכולה.
בתאריך התשעה עשר באוגוסט היה המפגש הראשון של המשלחת שכל כך קיוויתי להגיע אליה.
פגשתי אנשים בתקופות שונות בחיים שבחרו לטוס לשבועיים (רובנו יותר) בשביל להתנדב בקצה השני של העולם.
איזה מדהים!
איזו עמותה מיוחדת!
איזה אנשים טובים.
כשעתיים לאחר שהתחיל המפגש הבנתי שכל מוקד (מדינה) בעמותה משוייך לחלל צה"ל.
החלל שלנו הוא ארז שגיא ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן.
כשעתיים לאחר שהתחיל המפגש פגשנו את ההורים של ארז שנפל.
היום נפגשתי עם משפחה שכולה.
אמא ואבא
שאיבדו את היקר להם מכל.
אמא ואבא שסיפרו בהתרגשות על מה שהספיק לעשות עד הרגע בו נפל בנחל עוז.
אמא ואבא שהקריאו קטע שכתב בכיתה י"א-
קטע שהפך לאור שלו בעולם.
קטע שנשאר ממנו-
מילים שהן רק שלו.
היום נפגשתי עם משפחה שכולה.
הרגשתי מועקה והתרגשות יחד.
במפגש אמא שלו דיברה עשר דקות רצופות ואז עצרה ושאלה את אילן, אבא של ארז, אם יש לו מה להוסיף.
הוא הביט עליה והנהן.
הוא החזיר מבט אל קבוצת הנערים שישבה מולו והתחיל לדבר.
"אני מסתכל על החברה הישראלית ושואל את עצמי בתסכול-
בשביל מה ארז שלי נהרג?
"בשביל מה הוא נהרג אם החברה הישראלית עסוקה בשנאה ובתככים?".
אני שישבתי על כיסא מפלסטיק בצבע ירוק, מסביבי עוד עשרים ושניים מתנדבים שעתידים לצאת למשלחת לזכרו של ארז בעוד כחודשיים, זזתי במקומי באי נוחות.
כל כך הרבה משפחות נהרסות, חיים נקטעים- בשביל מה? בשביל מי?
הסתכלתי עליו כשדיבר, התנועות של הידיים שלו כששאל "בשביל מה?" זזו במהירות.
עתה הן הונחו על הברכיים שלו ברוגע.
הוא הרים את יד ימין שלו והצביע עלינו, חצי מעגל של מתנדבים שיושבים על כיסאות צבעוניים באמצע חדר משרדים בפתח תקווה.
"בשבילכם." הוא אמר באיטיות ובעוצמה.
הסתכלתי מבולבלת והעיניים שלי לא זזו מהאצבע שלו שהופנתה אלינו וזזה באיטיות כך שתגיע לכל אחת ואחד שישבו בחדר באותו הרגע.
"אתם הישראלים הטובים.." הוא המשיך,
"אתם הישראלים הטובים שיובילו שינוי בעולם,
אתם הישראלים הטובים שצריכים להשמיע את הקול שלהם
אתם הישראלים הטובים שצריכים להתעלות על השנאה והתככים."
תוך כדי שדיבר הרגשתי את העיניים שלי מתמלאות בדמעות של רגש.
'אני?' חשבתי לעצמי, 'מי שמני?'.
ואז הבנתי-
אני מדינת ישראל.
אני החברה.
אני השינוי.
כל אחד מאיתנו יכול להיות השינוי הזה.
אני זאת שחיה את החיים שלי במקום הזה בזמן הזה עכשיו.
אני מתנדבת בשם ארז שגיא ז"ל.
אני אדאג שהאור שלו יופץ במקומות הכי חשוכים.
אני השינוי ואני אדאג שהמדינה הזאת תהיה יותר טובה, גם אם בקצת.
הישרתי מבט לזוג ההורים שישבו צמודים מולנו.
'כמה עוצמות יש בהם-
הם לא מוותרים.
הם נלחמים
לא בשביל עצמם-
בשביל ארז..'
חשבתי לעצמי וחייכתי.
איזו זכות יש לי להיות כאן
איזו זכות יש לי להיות חלק
חלק מעשייה חיובית
חלק מעשייה משמעותית
חלק מעשייה
בשם בן אדם אחד
שכולו היה אור.
איזו זכות יש לי להפיץ את האור של ארז בעולם.
״אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתה?", ואתה שוקט💔
יענו לה: "אתה מגש הכסף,
שעליו ניתנה מדינת היהודים
״ איך שרים ביומולדת
כשאתה עוד לא פה
ואין עוגה ואין שום ילד
ויש נרות כל השנה…״
אני אוהבת אותך אחי הגדול,
מתגעגעת כל יום יותר 💔💔
משפחה יקרה,
במסגרת אירועי 40 שנה להקמת חטיבת גבעתי המחודשת, התקיים מרוץ חטיבת גבעתי !
💜🦊
*המרוץ הוקדש לזכרם של נופלי החטיבה*
מצורפת תמונה של הלוחם שרץ לזכרו של ארז שגיא
*"ברית אמת היא לנו, קשר לא נפרד"*
קהילה חדשה לזכרו של סמל ארז שגיא ז"ל עלתה במיזם ההנצחה 'קהילה זוכרת'.
ארז, בנם של עדנה ואילן, שירת כלוחם בגדוד שקד של חטיבת גבעתי.
ארז נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום א' באב תשע"ד, 28.7.2014. בן תשע-עשרה בנופלו.
אנו מזמינים את כל מוקירי זכרו של ארז להצטרף לקהילה ולקחת חלק בהנצחתו:
https://www.coing.co/Remember_Erez_sagi
לפרטים נוספים על מיזם ההנצחה 'קהילה זוכרת' ניתן להיכנס לעמוד הראשי
https://www.coing.co/Remember_main
סמל ארז שגיא ז"ל, נפל בקרב במבצע "צוק איתן" ביום א' באב תשע"ד ,28.7.2014. בן תשע-עשרה בנופלו.
ארז, בן עדנה ואילן, נולד בקריית אתא ביום ג' בשבט תשנ"ה, 4.1.1995. למד בבית הספר היסודי "הצבי ישראל" ובחטיבת הביניים "רוגוזין א'". הוריו מספרים על ילד שובב שאהב חיות, ואהב לצייר ולשחות. אימו עדנה מספרת: "ארז היה המלך של הבית ושל כל המשפחה. כולם אהבו אותו. העיניים הכחולות שלו, החיוך הכובש והאופי שלו העניקו לו המון כריזמה ... תמיד היו סביבו אנשים שחיפשו את תשומת ליבו ... ספורט אקסטרים משך אותו כל הזמן".
בגיל שש-עשרה נרשם ללימודים בפנימייה הצבאית בחיפה, על אף תנאי הקבלה הקשים, התחרות הרבה והחששות של הוריו, ארז התעקש ולאחר הסינונים הקפדניים התקבל לפנימייה. גם שם הוא בלט באישיותו יכולותיו. בכנס תחילת השנה של כיתה י״ב, הוא נשא נאום מעורר השראה על מהי מצוינות. כך כתב:
״יש אנשים אשר מתבלבלים בין מצוין למצטיין: אדם מצטיין הוא אדם אשר פוחד לטעות כיוון שהפחד מהכישלון ומחוסר הצטיינות בתחום כלשהו הוא מכשול העומד בפניו. לעומתו אדם מצוין הוא אדם אשר מציב לעצמו יעדים, חולם חלומות ומעז לנסות ולהגשים אותם - גם כאשר הוא יודע שלא תמיד יצליח לעשות זאת.״
את השיר " אל תחשבי ששכחתי" כתבו תומר הדדי ויוסי גיספן לזכרו של ארז. שיר נכתב בהשראת ברכת יום ההולדת ששלח ארז לאמו משדה הקרב, שם כתב: "הפחד הכי גדול שלי היום הוא שתחשבי ששכחתי", את ברכתו סיים ארז במילים: "חייב להיפרד, הזמן נגמר.."
לקהילה של ארז באתר "קהילה זוכרת":
http://bit.ly/3nL7SKj
ארז שלי💔
רוחי שלי💔
פעם תשיעית??! יום הזכרון התשיעי שלנו?
זה מוזר כל כך רוחי שלי… איך שרגעים מצטברים לימים, שבועות, חודשים ושנים!!!
אבל אנחנו רוחי?? אנחנו עוד באותו הרגע…. שסטאר נבח… אבא ונועם צרחו…. שי בכלל לא בבית…. זו בטוח טעות! וחוץ מזה… אתה ארז! לא יקרה לך כלום!
עדיין מסתכלים סביב ומנסים להבין מה קרה ולאן הלכתה💔
כל כך מתגעגעים אליך רוחי שלנו💔
"ארז אני רק רוצה שתחיה": האחיינית המתוקה הזו של הלוחם ארז שגיא הגיבור שנהרג בעת שהגן בגופו על מדינת ישראל ערכה פרוספקט ובו היא מבקשת - "אל תשכחו את דוד שלי הלוחם"
תודה לבנות האולפנה על הנצחה מרגשת💔🇮🇱🙏
https://www.facebook.com/reel/145620841812010/?s=single_unit
יום הזכרון כבר פה💔🇮🇱
אחי ואחיותי לשכול💔 מוקירי זכרו של ארז שלנו וכל היתר💔
קולם של ילדינו נדם💔
ביום הקדוש הזה… בואו כולנו נרכין את ראשנו לזכרם 💔
את דעותינו נשמור לאחר כך💔🙏
כמה שוקל לב שבור?
כשעדנה ואילן שכלו את ארז, הם איבדו עשרות קילוגרמים ואת נשמתם.
מידי יום בעבודה אני עולה ויורדת קומות ברגל, לפעמים 5 קומות כמה פעמים ביום. עד פסח האחרון כבר עליתי בקלילות יחסית. אבל כמו בטקס ידוע מראש, תמיד בימים שאחרי פסח רסיסים של לב שבור כבר מעל 8 שנים מכבידים כל יום יותר.
היום טיפסתי קומה, ועצרתי. ועוד קומה
ועוד קומה, והרגליים לא סוחבות. הלב השבור לוקח את המחשבות וכובד הרגליים איתו. בקומה החמישית, פרצתי בבכי בלתי נשלט. מסתתרת במדרגות, מנסה לשלוט ברגשות, זה רק רסיסים של לב שבור נופלים לי מהעיניים.
אף ילד לא צריך למות, באף מלחמה. ואל תגידו לי שחיילים וחיילות הם לא ילדים. הם תמיד ילדים של מישהו, גם כשהם הורים בעצמם.
אומרים שהשנים מקהות את הכאב. זה לא נכון. הן רק מוהלות אותו בעוד רגשות. בעיקר פחד.
את ארז הכרתי כשהיה בגיל של ג'וני שלי. ילד יפה תואר, שובב תכול עיניים.
רוני שלי הייתה בת 4 כשנפל, וכשביקשה לצייר ציור להניח על קיברו- אמרה: "אבל אמא, אני לא יודעת לצייר קבר". השנה ציירה לו במיקרוגרפיה מורכבת. היא כבר גדולה.
גילי שלי יקבל צו ראשון שנה הבאה.
האימה.
כן, אנחנו חייבים להגן על המדינה שלנו.
פשוט, חייבת להיות דרך אחרת.
במהלך ״צוק איתן״ נפל סמל ארז שגיא ז״ל ששירת כלוחם בחטיבת גבעתי והיה בזמן קורס מ״כים.
ביום שני 28/7/14 חדרו מחבלים דרך מנהרה לאיזור קיבוץ נחל עוז בעוטף עזה. המחבלים החמושים ירו טיל נגד טנקים לעבר חלקה התחתון של עמדת פילבוקס צבאית בה שהו שמונה מחיילי קורס מ״כים והחלו חילופי אש במקום.
חמישה מתוך שמונת החיילים ששהו בפילבוקס נהרגו לאחר שנלחמו בגבורה במחבלים וביניהם היה סמל ארז שגיא.
אל״ם י׳, מפקד מרכז לוחמת הספקטרום, בן דודתו של ארז, התכתב איתו תקופה לפני שנהרג, במהלך ההתכתבות ארז רצה לקעקע את המשפט ״במותם ציוו לנו את החיים״.
משפט מצמרר זה ייזכר לעד ויהיה חקוק - מותו של ארז וחבריו ציווה לנו את החיים.
בשנת 2015 יצא שיר שנכתב לזכר ארז בשם ״אל תחשבי ששכחתי״ אשר נועד להנציח את לכתו. במהלך כתיבת השיר אספו חומרים על ארז ובין החומרים נמצאה ברכת יום הולדת ששלח ארז לאימו משדה הקרב ובה נכתב ״הפחד הכי גדול שלי היום הוא שתחשבי ששכחתי״. המכתב הסתיים במילים: ״חייב להיפרד, הזמן נגמר..״
״ארז היה המלך של המשפחה, החליט על דעת עצמו ללכת לפנימיה הצבאית כי רצה להיות קצין״.
זיכרון של עיניים כחולות גדולות
זיכרון של צחוק מתגלגל ורחוק
זיכרון של חברויות שנקטעו
זיכרון של מילים שלא נאמרו
זיכרון של חדר בצבא בערבה
זיכרון של שיחה וזעקה
זיכרון של משפחה והדחקה
זיכרון של שקט בפנימייה
זיכרון שמקועקע בראש ובלב
זיכרון שיעבור לילדים במילים של אושר וכאב
ארז
עוד יום שהכל עוצר וכל הלבבות מתקבצים בשבילך
ובכל שנה זה מרגיש קצת יותר
לראות איך כולם מתהלכים בעולם
עובדים מטיילים לומדים וחיים
כולם עם פיסה קטנה ממך בכיס השמאלי של החולצה
ביום הזה עוצרים לשניה מהמירוץ של החיים
ולכמה שניות מצמררות
מרגישים קצת אותך
אל תחשוב ששכחנו,
לנצח איתנו.
הכתבה בה אני ואביבית לקחנו חלק.
אוהבת אותך אביביתוש
https://www.mako.co.il/news-channel12?subChannelId=c33aaa7a420a6810VgnVCM100000700a10acRCRD&vcmid=ad04596c424b7810VgnVCM100000700a10acRCRD&fbclid=IwY2xjawPdh7RleHRuA2FlbQIxMQBzcnRjBmFwcF9pZBAyMjIwMzkxNzg4MjAwODkyAAEeqjSdkzr6icsDsPG3aFTTM4NUn8Q7tYChVAxNtWHN7UBXsHVcmQ7EL3WxINg_aem_4kc8a6Jm0SiyKMiYkm0xKQ
אין לי מילים לתאר כמה זה מרגש אותי כל שנה💔🇮🇱🙏
תודה לכם אנשים יקרים💔🙏
מסורת💔
שנה שניה שמתקיים טקס זכרון בפינת מרגוע ארז שבנגב
https://www.facebook.com/reel/971029841000164/?s=single_unit
ארז שלי💔
אני אוהבת אותך כל כך💔💔💔
א׳ באב💔 9!! שנים עבריות…. וכאילו זה קרה לנו הרגע💔💔💔
כואבת את חסרונך רגע רגע💔💔
אוהבת אותך ילד שלי הכי חזק בעולם💔
9 שנים לנפילתו של ארז שלנו ב"צוק איתן", בעת הגן בחירוף נפש על מדינתנו.
רונילי שלנו ציירה את דמותו במיקרוגרפיה.
הוא היה רק בן 19 בהירצחו. היא הייתה רק בת 4 וחצי ושאלה אותי- "אמא, איך מציירים קבר?"
מעל קיברו, עדיין בלתי נתפס, אני נושאת תפילה לשלום ואחדות
ושהאהבה תנצח
בדיוק היום לפני 9 שנים קיבלנו את בשורת האיוב😢לעולם לא אשכח את הבכי והצרחות של שני מהחדר השני ואת מור מנגד בטלפון ככ הרבה שאלות ותהיות מה היית היום?הזמן חולף אנשים מתבגרים מתחתנים מביאים ילדים ואתה עדיין נשארת ילד בן 19😢מאמינה שאתה מסתכל ושומר על כולם מלמעלה מחייך ואומר איזה יופי לראות את נועם ושי גדלות לתפארת מביאות קצת נחת ושמחה להוריך עם הכאב והגעגוע אליך 💔תנוח על משכביך בשלום נזכור אותך לנצח😢❤️
אז הבטחנו לכם שבכל שישי נייצא משלחת התנדבות חדשה לקצה אחר בעולם..
והשבוע... קבלו את #צוות_ארז_וייטנאם 🇻🇳 שיוצאים לטיול הגדול במזרח וישלבו את ההתנדבות במהלך חודש אוקטובר בוייטנאם.
גאים בכם! אגב מדובר בתמונה חלקית בלבד כי אליהם יצטרפו מתנדבים שכבר כעת במזרח הרחוק 🇮🇱🇮🇱
#משמעות_ענקית_לטיול_הגדול
בחודש הבא הם יקיימו את התנאי היחיד: התנדבות מקדימה איתנו, פה בארץ קודם להתנדבות בחו"ל ויתנדבו בכפר הנוער בכפר סילבר.
גאווה ישראלית . אורחים מארה״ב הגיעו לבקר אותך . תגיעו גם אתם יער ניצנה בדרום . פינות ישיבה , פינות למנגל , מקום לאוהלים,והחשוב .זמן איכות בשקט של הדרום .
מציינים עשור לסיום הפנימייה.
החבר׳ה של פלוגת חץ נפגשים ליום של ביחד ומתחילים אותו אצליך💔 החבר שנפל בקרב……💔
נזכרים בחלומות של כולכם לפני עשור… כמה תוכניות… מלא חלומות…. מי חשב ששעון הזמן שלנו קרוב לסופו😢❓
כולם הפכו לגברים מקסימים, רובם הגדול נשואים, חלקם הקטן עדיין בצבא והיתר אוטוטו קוטפים תארים, חברה מדהימים עם מלא הישגים. מסתבר שהתגעגענו לכולם והם כולם מתגעגעים אליך, שמעתי הקלטה של יהונתן רון בסיום תפקיד מזכיר לכולם שאתה הדרך🏅זה היה מרגש ולמרות שהבטחתי לעצמי בלי דמעות …. הן ברחו ממני החוצה כמו מפלים😢😢😢
תחושה מוזרה של שמחה אדירה על הישגים של חבריך שבכולם יש חלק ממך ובתוך אותה תחושה עצב נורא שבמציאות שלנו, לא הספקת לקטוף הישגים😢
יש רק תואר אחד ״נפל בקרב במלחמת צוק איתן״ וזה אף פעם לא ישתנה וגם לא יהיו תארים והישגים אחרים 💔
הרבה מחשבות על מה הייתה היום? 💔
אוהבים אתכם פלוגת חץ היקרים ותודה שאתם חלק מחיינו 💜
ואליך ילד שלי???? אני כל כך מתגעגעת💔😢
ילד שלי יקר
אני מקווה שאתם שמחים שם למעלה
כי פה אנחנו מרוסקים💔💔💔
ילד שלי מי היה מאמין? זה פה אריאל לידך.. קולט??? החבר שאמרת לי תמיד שיהיה רמטכל …. החבר שתמיד אמרת לי שהוא מעל כולם💔 הוא פה לידך💔 הוא ביקש להיות לידך 💔💔💔
הלב מרוסק רוחי שלי💔
הילד הגבוהה הבלונדיני עם החיוך המדהים והמנחם שתמיד חיבקתי אחרי לכתך והרגשתי אותך 💔💔💔
מבטיחה רוחי שלי לשמור על הפלוגה מאוחדת💔
אני מתגעגעת אליך מלא רוחי שלי💔💔
עכשיו עצוב לי נורא💔😢
באוניברסיטה הקטארית בעזה🇮🇱🇮🇱🇮🇱🇮🇱💜
״זר לא יבין מה זה להיות פנימיון״ | צפו בכתבה שפורסמה אמש ב- כאן >>
https://www.facebook.com/reel/1379675615966928/?s=single_unit
פעם עשירית💔
מרגיש לי אתמול💔💔
פעם עשירית שחוגגים לך יומהולדת בלעדיך💔💔
כואב בכל נים בגוף ילד שלי💔
מתגעגעת בכל נשימה
תחזור כבר ונתחבק כמו פעם💔🇮🇱
תודה ענקית ל Shula Yaron Yomtov שהכינה לארז עוגת שוקולד שהכי אוהב🙏🇮🇱
וההרים עוד בוערים באש זריחות
ובין ערביים עוד נושבת רוח ים
אלף פרחים עוד משמחים כל לב בשלל פריחות
מי שהלך הוא לא יראה זאת לעולם.
ארז שגיא נפל בקרב בצוק איתן - 1995-2014
אריאל בן משה נפל בקרב בחרבות ברזל - 1995-2023
10 שנים,
לפני 10 שנים הם ישבו בפילבוקס.
חבורת בני 19 וקצת, מפוחדים, נלחמים כנגד מחבלים שיצאו ממנהרה בדרך לגן ילדים. רשע טהור שהגיע לחטוף על טרקטורונים. תרגול כלים לקראת אוקטובר השחור.
10 שנים אח"כ, אנחנו על אותו כר דשא. מצטופפים. האנשים המגיעים התמעטו עם השנים, חלקם הקטן משכחה, חלקם הגדול מהחיים שמשכו אותם הלאה.
הקברים החדשים שנוספו השנה, דוחקים אותנו לפינת הדשא, נדחקים במשעול הזכרונות. בקרוב לא יהיה איפה לעמוד יותר.
אחותך הקטנה אמרה שהכאב נשאר זהה, זה רק החיים שגדלים סביבו. משפט עצום שמהדהד בנו בדרך הביתה. "החיים שצמחו בלעדיך"-נאמר לנופל לצידך חצי שעה לפני שהתחלנו את הטכס. ואני חושב על החיים שממשיכים בלעדיך. איתך- כנוכחות חסרה. הפחדים הנוראים שמחלחלים עוד ועוד ועוד כשאנחנו רואים את הוריך ונזכרים בילדינו הספונים בבית.
"אתה מחזיק אותי חזק, בלעדיך הייתי נופלת", אומרת אחותך הקטנה יותר. ואני חושב על הנפילה שהפילה את הוריך על הברכיים ואיך כל שרצו זה להתכרבל בתנוחה עוברית ולא לקום עוד. אם לא אחיותיך-לא היו קמים.
ואמך. שתמיד הייתה ותמיד תהיה הדודה המגניבה שלי, שלהבת חייה כאילו דעכה בלכתך, עומדת מעל הקבר שלך ולוחשת ברוך-
"רוחי שלי..."
ואני דומע. למחשבות הבאות אני לא נותן פתח. לא נותן לעצמי לחשוב על המרחק ביני לבינה- תמונתה המחייכת כשהיית בבקו"ם, תמונתה השבורה בת העשור הנורא שחלף. הילדים שאנו שולחים אל הקרב... הכיסאות הריקים המסבים לשולחן השבת שלנו. אתה, זוגתך, ילדיך.
יש שדמותך לימדה אותם וודאות, ויש שלימדה אותם מסירות, רוך או חברות. אני בעיניים הכחולות החכמות וחיוך הילד שהיה לך- מגלה בעיקר ארעיות -ואת הפחד שלי.
שלום לכולם
תודה לכל מי שפה ושם ביום הזה את ארז שלנו בראש סדר העדיפויות שלו
ארז…. אריאל….. וכל חללי ופצועי צה״ל
תודה לכם!
היום בזכותכם כולנו עומדים בראש מורם…. ובגאווה ענקית….
רוחי שלי - ילד שלי….
גיבור של כולנו….
לוח השנה מציין שבדיוק הרגע לפני עשר שנים… אתה וחבריך לצוות
ברקאי שור
דור דרעי
דניאל קדמי
ונדב ריימונד
ניהלתם קרב הרואי מול כחמישה עשר מחבלים שהגיחו ממנהרה לבצע טבח בילדי העוטף…..
היום לפני עשר שנים בדיוק…אני… ואנחנו כמדינה בכלל…. לא הבנו איזה טבח מנעתם…. לא האמנו לרוע הקיים באויבנו
ועכשיו רוחי שלי….כשהימים הם ימי מלחמה …..
והקולות הם קולות של שבר וכאב….
כשמשבר ענק עובר עלינו כמדינה…
689 חללי צה״ל הצטרפו אליך לכס המלכות… ו… כן… גם אריאל שלנו כאן לצידך…כן… אתה בטח יודע…. איזה גיבורים אתם……
כשהתחלנו להבין מי הוא האויב שלנו ואיזה רוע טמון בו…..התחלתי להבין איזה טבח מנעתם , אתה וחבריך…..איזה גיבור אתה ילד שלי…….
500 ילדי העוטף שרוכזו בנחל עוז לפיזור בחלקי הארץ ניצלו בזכותך…..
ניצלו מכחמישה עשר מחבלים שהגיחו ממנהרה עם ציוד הרג וחטיפה…. לימים נודע לנו שבמנהרה חיכו להם שלושה טרקטורונים.
בימים אלה, התחלתי לקבל הודעות ממי שבזמנו היו ילדי העוטף שהצלת…
היי עדנה 🙏🏼 כמי שניצלו עכשיו מנחל עוז, חשוב לי שתדעי שאנו זוכרים את כל מי שהגן עלינו בגופו לאורך כל השנים.
כן רוחי שלי…. עכשיו אני מבינה יותר מתמיד שאתה גיבור ישראל אמיתי …..
רוחי שלי… גיבור שלנו… הכתר על הראש שהנחתה לנו בגבורתך ……לא יכול ולו במעט להסביר איזה הפסד…. איך פספסנו את החיים בחברתך…. לצידך….
ככל שעוברים הימים…. אני מסתכלת בכיסא הריק שלך סביב השולחן כשיושבים לאכול… ותוהה עם עצמי ….. כמה כסאות חסרים לי בשולחן ? רק שלך? אולי גם של זוגתך…? אולי גם של נכד או נכדה…?
כמה כסאות חסרים לנו?
לפעמים אני מרשה לעצמי לדמיין את כל הכסאות מלאים בכם….. במשפחה שלא תהייה….ואני חושבת שאני מחייכת אליכם ואתם אלי…..
רוחי שלי….. אנחנו יודעים שאתה מלווה אותנו תמיד….. תודה לך ילד שלי.
תודה לך על שהכנסת את גבריאל לחיינו …נועם התארסה ותיכף מתחתנת…. כן… יש לנו את גבריאל שהכניס אור לנועם ולנו..
ברור לי שאתה אוהב אותו כמו שברור לי שאתה סדרת לנו אותו….
דאגת שנגד כל הסיכויים נועם תיסע למשלחת של לוחמים ללא גבולות הקרויה על שמך…. וסידרת לנו את גבריאל כרכז המשלחת…..
תודה לך רוחי…
ותודה רוחי שלי שמתוך החדר שלך בבית נפלה ההחלטה לאן שי תטוס בטיול הגדול וכיוונת אותה לתומר ….. וגם אותו אני יודעת שאתה אוהב
כן …. אנחנו אף פעם לא לבד… אתה תמיד איתנו רוחי שלי ….ותודה על הסימנים המבורכים ששלחת.. שמור לי עליהם
תודה רוחי שלי על החברים שכאילו בחרתה בקפידה…….
תודה על חבורה מדהימה שמלווה אותנו בחיי היומיום שלנו והפכו את נועם ושי לאחיות אמיתיות שלהם.
תודה על שנפלה בחלקינו הזכות להיות חלק ממשפחה כל כך נהדרת
רוחי שלי … ילד שלי אהוב…. אני כל כך מתגעגעת אליך 💔🇮🇱
facebook.com/reel/8099174370118974/?s=single_unit
הדלקת חנוכייה מלאה לזכרך ולאורך ילד אהוב שלי
facebook.com/reel/465807659656199/?s=single_unit
אתמול חוסל מחבל הנוח'בה שביצע את הפיגוע בפילבוקס בשנת 2014 שבו נהרגו חמישה לוחמים. אמו של ארז שגיא ז"ל שנפל באסון: "מה שירגש את העם שלנו כרגע זה רק החזרת החטופים"
facebook.com/reel/655704287350956/?s=single_unit
והשביל הזה — הוא לא סתם דרך. זה שביל של בחירה. בחירה לצעוד, גם כשהלב כבד. בחירה לזכור, גם כשהחיים רצים. בחירה לחיות כאן, בארץ הזאת, עם כל האתגרים — ולמצוא את האור
שביל זה הוקם למען השבת החטופים
https://www.facebook.com/reel/684118747702087/?s=single_unit
דרך ארז 2025 - צעדה לאורו של ארז שגיא ולמען השבת החטופים
קישור לאלבום: https://www.facebook.com/media/set/?vanity=100064404323375&set=a.1111058807717586
ארז שלי… רוחי אהוב שלי
הדלקנו הערב נר שמיני….משפחה וחברים, בדיוק האנשים שאהבת ושאהבו אותך.
כולנו סביב שולחן אחד, פשוט, אמיתי, כמו שאתה היית. ישיר, בלי מסיכות, תמיד הלב שלך פתוח.
האור מילא את הבית, אבל אתה היית חסר בכל להבה💔
הערב היה בשבילך ילד שלי …מתוך געגוע שלא נגמר ואהבה שלא נכבית.
האור שלך ממשיך להוביל אותנו, ילד שלנו יקר ואהוב💜
ואנחנו מדליקים עבורך – ותמיד איתך.💜💜💜Noam Sagi BedussaShay Sagiאילן שגיא
ארז וכנפי מרביצים למיקרוגל שזרקנו מהמועדון, שבוע לפני סיום הפנימייה.
https://www.facebook.com/reel/4490099068202
אני וארז קופצים בחבל אש בתאילנד עד שארז מחליט להסתובב והחבל נתקע לו ברגל וכמעט שורף אותנו
https://www.facebook.com/reel/10201425511799363
קשה להאמין שהתינוק היפה והמתוק שכל כך נהניתי לשחק איתו כשהיה קטן, וגדל להיות חייל יפה תואר - כבר לא איתנו.
ארז, בן דודי היקר, חזרנו עכשיו מהאזכרה שלך, ועצוב לנו.
תודה לך על שהיית שם, בגבורה ובאומץ, בשביל מדינת ישראל, בשבילנו.
יהי זכרך ברוך.
אור שלי גיבור שלי מלך שלי הכי יפה בעולם ..
אז מה עבר שבוע בלעדיך ?
איך בכלל אפשר להגיד את המילה בלעדיך שאתה חלק ממני ?
יצא לי לחשוב ולדבר עליך הרבה גם אם קשה לי להוציא מילים מהפה בסוף הצלחתי ..
אתה היית בנאדם אחד ויחיד שאין כמוהו ..
אהבת את החיים ואת כל מה שגורם לעשות שמח אז איך איך אפשר לשבת ולבכות על השמחה שלי בחיים על מי שגרם לי לצחוק גם מהדברים הכי מפגרים שיש ..
הסתכלתי בתמונות ארז ומאז ומתמיד היית מרביץ לי ומודה שאהבתי את זה ואני לא מצטערת על זה
חיטטתי לך קצת בדברים ארז ואני אומרת לך בשביל לא להסתיר ממך אני רוצה שתדע את זה כי אני יודעת שאם רק היית רואה אותי בחדר שלך היית דופק לי צעקה ״ עופי מהחדר שלי ימטומטמת״
ארז כניראה שניצתרך להמשיך גם בלעדיך .. רק תגיד לי איך תיתן לי כיוון ומבטיחה אני הילך , לא בשבילי , בשבילך ארז ..
כי בשבילי אתה תמיד מלך העולם !!!
וניפגש בסוף אתה יודע ...
מנורה לזכר בני יקירי אשר נרכשה ע״י איש יקר אביו של משה בן שמחון חבר של ארז היקר
חולצה שהכנו לטקס כומתה של משה..
ארז צייר כמובן
סופש באולטראסאונד...
התוצאה מהרבה הרבה הרבה צ'ייסרים של ערק
https://www.facebook.com/reel/4426522356767
הבנתי שזה המקום לחלוק סיפורים עם אנשים שבאמת הכירו את ארז,גם לי יש אחד כזה:
כשהיינו בני 12,נפצים היו באופנה...
ביחד עם בן,איתך ועוד כמה ח׳ברה עשינו קומזיץ ממול הבית שלך,ליד הבית הנטוש..
אולי בשביל כמה מכם זה היה סתם עוד ערב,אבל אני בחיים לא אשכח אותו.באותו ערב אבא שלי נפטר.
אפילו בלי שידעת,ארז,היית שם בשבילי,למקרה שארגיש שמשהו לא בסדר,דאגת לזרוק עוד בדיחה באוויר שגרמה לאווירה טובה.
אני מקווה ששם למעלה הרבה יותר כיף...וכשאתה כבר שם בגן עדן,תנוח,תדע שעשית עבודה טובה.הצלת את המשפחות של כולנו,רק רציתי להגיד תודה!!
עדנה,למקרה שאת קוראת את זה,ארז היה לידי באותו ערב..הלוואי והייתי איתכם שם עכשיו..סתם כדי לחלוק איתכם עוד כמה סיפורים..מהמעט שהספקתי להכיר את ארז.
שתהיה נשמתך צרורה בצרור החיים,ארז!
תודה!
הלכנו לעשות מלחמת שלג בצומת...ב 3 בלילה
בתאילנד בטיול לקנצ'נבורי כשהג'ירפות נכנסו לאוטובוס, כמה צחקת ילד שלי?
שירי מימון חולקת כבוד אחרון לארז שלנו
תשמור על העולם ילד כי אנחנו כבר לא יכולים,,,,
https://www.facebook.com/reel/941242289235509
אמא את עצובה בגלל ארז? שואל אותי הבן שלי כשהוא מגלה ששוב אני בוכה....
כן....
אל תהיי עצובה אמא הוא בגן עדן....
אז אתה חושב שהוא שמח שהוא שם????
הוא לא יכול להיות שמח ......
למה לא????
כי הוא רואה כמה אתם עצובים!!! הוא רואה כמה אתם אוהבים אותו!!!
גיבור של העולם ארז עם חיוך של מלאכים ..
אז אני יושבת יושבת ולא עושה כלום מנסה להעביר תיום ..
חושבת , חושבת על הכל על החיים שלנו לפני ועל החיים שלנו עכשיו ..
על כל מה שהייה , על כל מה שיכל להיות , ועל כל מה שקורה
יושבת כותבת ובוכה לא יודעת בכלל מה להגיד איזה מילים להוציא מהפה ..
אני רואה את החיילים שבאים הביתה ארז להורים שלהם ומתחילה לבכות עוד פעם ..
חושבת על כמה אתה היית רוצה לבוא עכשיו ולהיות גאה .. גאה במה שעשית ובדרך שלך..
ואני ? אני הייתי משוויצה שיש לי אח לוחם גיבור ..
אני לא ישכח את היום הזה היום האכזרי ..
אני כבר עליתי למעלה , ופתאום שמעתי את סטאר ( הכלב ) נובח נובח בכעס ..
הבנתי, הבנתי שזה זה ארז .. הרגשתי את זה ..
ושמעתי את אבא צועק : ״ קצין העיר פה ״ ואמא ? אמא צועקת מבקשת שיגידו שאתה פצוע ..
ואז הכל התהפך .. שהם פשוט לא ענו והבנו לבד ..
הבנו שזהו אתה כבר לא איתנו .. הבית התחיל להתמלא באנשים .. באנשים שאני לא מכירה כל כך . כל הלילה היו אנשים בבית הינו צריכים לקבוע לך מועד הלויה ארז .. כן , כן זה באמת נגמר .. אתה לא תחזור יותר ..
למחרת הלכנו להיפרד ממך שאלו אותי אם אני בטוחה צעקתי עליהם שברור זה לא שאלה בכלל ..
הלכתי ליראות אותך ארז יפה מושלם כמו תמיד .. מלך העולם שלי !
אחר כך כבר לקחו אותנו להלוויה היו אלפי אנשים ארז אני לא זוכרת אף אחד משם ..
אחרי ההלויה באו הביתה חברים שלך סיפרו על איזה בן אדם מוביל ומנהיג אתה על איך אתה סוחף אחריך את כולם וגורם להם לעשות את מה שאתה המלך רוצה שיעשו .. על איך כל דבר היית עושה צחוק .. על השמחת חיים שלך ועל התיכנונים שלך להמשך החיים ...
והכרתי אותך פתאום יותר טוב ארז הכרתי את האח שתמיד רציתי שיהיה לי האח המושלם ...
ועכשיו שכולם הלכו , אנחנו מתחילים להבין מזה לחיות בלעדיך .. מזה לחיות בלי השמחה של הבית .. כל אחד יושב בבית לא מוציא מילה מהפה , שתיקות בין בכי לבין ביקור של מישהו שעוד פעם בא להגיד תהיו חזקים .. שתיקות כאילו שהמילים עומדות מאחוריהן .. שאנחנו מבינים אחד את השני גם בלי להוציא קול ..
אני מתגעגעת אליך אח גיבור שלי ..
הסיפור שמאחורי התמונה- יום הולדת 18 שלי, אני נוסע לחיפה במוצ"ש וניפגש עם ארז ועוד חברים. אנחנו נוסעים לאולטראסאונד ביגור לפגוש שם את שאר הפלוגה במסיבה.
הגענו טיפה מאוחר למועדון ובדיוק הכניסו עוד קצת אנשים, באנו להיכנס אבל ראינו את סבג שוכב מסטול בצד (סבג הכל בצחוק ) והלכנו אליו העלינו אותו על מונית לבית של ריאליסטית וניסינו להיכנס למסיבה. לא הכניסו אותנו כי כבר היה מאוחר מידי ולא מצאנו שום חור בגדר להיכנס ממנו, רבנו שעות עם השומרים ואז החלטנו ללכת לבקר את נאום בבית חולים כי הוא שתה יותר מידי (אחד הלילות היותר מצחיקים שפלוגת חץ ידעה!). הגענו לבית חולים וראינו את נאום ישן כמו תינוק (יש לי גם תמונה של זה) ואת שלומי המ"פ ישן לידו. מהשעמום אני וארז התחלנו לשחק בכיסא גלגלים ולהפוך את הבית חולים..יום הולדת 18 שאני לעולם לא אשכח
לפני שארז יוצא לנשף ..
מלך היופי !
לילה לפני שארז ירד לעזה כל הפנימיונים של גבעתי בעוד מפגש בבאח
יום לפני הגיוס של ארז לא תפסתי אותו בטלפון ושלחתי לו את ההודעה הזאת:
טוב לא תפסתי אותך בטלפון כנראה אני בנדוד חרא, רק כמה מילים שרציתי להעביר לך שנראה לי שהייתי שמח אם היו מעבירים לי:
אתה לא לבד אף פעם, המשפחה שלך והתמיכה שלה לא תלויה בשום דבר, אז אין לך סיבה לכוון את עצמך לפי התמיכה.
יהיה לך קשה, אבל אתה עושה מה שבחרת וזה עושה אותך יותר בר מזל מרוב האנשים בעולם!!
יהיה לך קשה אבל זה קושי זמני וכל טראומה רגעית הופכת לחוויה בדיאבד.
יהיה לך קשה אבל אנשים שעושים רק מה שקל לא מצליחים לדמיין את עצמם עושים מה שהם באמת רוצים וזה יותר חשוב מהכל.
אף אחד לא אחראי לאושר לך, לא חברים מהצבא ולא מהבית ולא משפחה ולא בחורה, אם אתה מאושר או לא זה בגללך ובתוכך כל הכלים לשמור על עצמך מאושר תמיד.
כמו שכבר אמרו אחיי עוד לא נולד הבנזונה שיעצור את הזמן, למרות שלפעמים נראה שבצבא הזמן זז מאוד לאט תתרפק על רגעי נחת ותהיה מוכן תמיד לשמור על עצמך.
בסוף תהיה אחרי הביצים הזה שנקרא שירות סדיר ותלך ברחוב בישראל ותראה חיילים שרק התגייסו ותקבל צמרמורת, קשה לך עכשיו לתפוס מה זה בשביל המשפחה שלך ובשבילי לראות אותך מתגייס, אנחנו יודעים שאתה גבר גבר אבל תמיד מדמיינים את החיילים כמו שאנחנו ראינו אותם כשהתגייסנו כגיבורי ישראל וברגע שמשתחררים רואים ילדים שרק רוצים לחזור הביתה.
הגיוס שלך לא מובן מאליו ואתה מתגייס לצבא אמיתי ומתפקד בחטיבה אמיתית ומתפקדת, תחשוב איפה יכלת להיות עכשיו- סמרטוט מרוגוזין קרית אתא שמתגייס למגב עם קופסאת נובלס בכיס הקדמי של המדים, בחרת בדרך הקשה וזאת הוכחה לכל האנשים המיושנים בראשם ש״טובי בנינו״ הם לא קיבוצניקים עשרים דורות בארץ אלא אנשים כמוך שמגיעים מהקריה הבת זונה ובוחרים בדרך הקשה כי הם מאמינים, קיצר אחי חפרתי לך, אבל אני מאמין שאתה יודע שאני אוהב אותך ומאמין בך והאמת שאני מאחל לך לא לשחרר כדור אחד כל השירות ורק לחזור הביתה בשלום, גיוס קל ושיפשוף נעים.
אהוב שלי, אני מתגעגעת כל כך... אתה כל כך חסר לנו... למה??!!
ישנו שיר כארז בלבנון תשגה,
ואתה שגיא ארז, מה קורה???
אסור לקטוף את פרחי הגן,
מישהו טועה כאן.
עלם חמודות,
פניך טהורות.
מבט כחול, מבט שמיים,
ואני בוכה עם דמעות ענקיות כברז מים.
עליך היינו צריכים לשמור,
ילד שלי גיבור.
חיוך תם,
מבט חכם.
איך אפשר לקבל זאת,
אתה כעת מלאך בשמי רום, מה זה אלו המכות.
א-רז,
ר-ק אתמול סיימת תיכון,
ז-והר עדיין מימי נעורים.
ש-לוות פנייך במדים,
ג-דלת מעט מנעורים,
י-וצא לקרב של גדולים,
א-בוי למבשרי המתים.
לא יתכן שזה קורה,
הנורא הזה.
בנים גידלנו לתפארת,
והם נופלים חללים, ותמה המשמרת.
ילדים של החיים,
אז למה אתה לוקח אותם אלוקים.
סדרי עולם השתבשו,
הורים את בניהם יקברו.
יש צבא מלאכים חדש בשמיים,
מתערבבים כול הגילאים בלי חשיבה, מליון דמעות לי בעיניים.
הקשב אלוהים,
די להרג הבנים.
עצור,
שמה לך תמרור אל חזור.
מעשה כזה,
מכה בחזה.
ואנא אנו באים,
הורים שכולים.
נתת חיים במתנה,
האר אותם לברכה.
ואני בוכה זועקת בכאב מדמם,
את הבן ההולך, אנא אלי עליהם רחם.
מרים 😢
שיר שהיה באחת התגובות הראשונות.
תראה כמה אוהבים אותך מלאך שלי.
ילד שלי, גם עם אבא אתה לנצח
לנצח איתי.
"זה מה שנשאר.. רק כמה רגעים,
הרבה בדמיון, מעט בחיים.
זה מה שנשאר."
ארז, קשה לי לתפוס את זה. אני עדיין לא מעכלת. לא מאמינה שזה קרה לנו.
❤️❤️❤️אוהבת אותך אח שלי אתה איתי לאורך כל הדרך
את ארז, לצערי הרב, הכרתי רק מתמונות וסיפורים.
חבל לי שלא זכיתי להכיר את ילד הפלא תכול העיניים שהיה המלך של המשפחה.
כואב לי שלא זכיתי להכיר כמו שצריך את ארז, שהיה כל כך משמעותי בחייהם של האהובים יקרים שלי.
הלב נקרע לגזרים כשקיבלתי את ההודעה על האסון הנורא שלקח את ארז, ואיני יכולה לדמיין בשום פנים ואופן את גודל הכאב והשכול.
אני מבקשת לחזק ולחבק אתכם, משתתפת באבלכם הכבד מנשוא, שאינו נתפס, שאין מילים לתאר.
מאחלת לכם שלא תדעו עוד צער ושתמצאו ביום מן הימים את הכוחות, ולו רק בשביל להמשיך את שאפתנותו ונחישותו של ארז, על מנת למצוא רגעים של נחמה וסיבות לחייך.
תודה על הסיפורים, התמונות והרגעים שאתם משתפים על מנת שנוכל להכיר, לזכור ולנצור את ארז.
יהי זכרו ברוך.
ארז אחת הסיבות שרציתי לבוא לפנימיה ולהתחנך שם הוא בגלל אנשים כמוך, אנשים שנותנים כל כך הרבה ולא מצפים להוקרה. בהתחלה שהיית המפקד שלי אמרתי לעצמי "מי זה הציני הזה שצוחק על כולם?" אבל אז הכרנו יותר לאומר וכל בדיחה שלך נזכרה אצלי טוב טוב בראש. עוברים הימים ועדיין כל יום יותר קשה מקודמו אבל אנחנו חזקים.
...בשש בבוקר הטלפון מסמן לי "הודעה" אני מסתכלת בפייס ורואה הודעה מצמררת של ראש העיר על מותו של לוחם ארז שגיא מקרית אתא. אני לא מעקלת את ההודעה. פותחת גוגל ומקלידה ארז שגיא והתוצאה כואבת. רואה את תמונתו ארז היפה עם הודעה שהוא שאיננו. הלב מתחיל לפעום בחוזקה רצתי לזיו שישן ובעדינות הערתי אותו ואמרתי"זיו אתה יודע מי נהרג?" זיו מתעורר בבהלה ושואל:"מי???" אני עונה בבכי ארז ,ארז שגיא. זיו עומד ועונה:בטוחה???" פותח מהר את המחשב ולא מאמין. רואה את התמונה של ארז ואומר לי: רק אתמול חשבתי עליו ושאלתי את עצמי מעניין איפה הוא? .
זיו נסע להלוויה ולא הסכים שנבוא איתו רצה לכאוב את כאבו לבד עם עצמו. חזר שבור ואמר:" אמא היה עצוב קורע לב. זה נורא שהורים קוברים ילדים.
איך אני וארז היינו כל הזמן ביחד כשעלינו לכיתה א' עדנה ואת ביקשתן שניהייה יחד בכיתה, שלא יפרידנו בניינו." דרכם ניפרדו כשעברנו דירה בכיתה ז'.
כשבאנו הביתה לנחם לזיו היה קשה לעמוד מולכם לא ידע מה לעשות מה לומר. אמרתי לזיו רק חיבוק והעיניים יגידו את השאר.
משפחת שגיא היקרה, גידלתם ילד מקסים, יפה ובזה אתם יכולים להתגאות. הכאב הוא עצום ואין מילים לנחם. לצערנו הרב החיים ממשיכים עם הכאב הגדול שלעולם לא יחלוף. אך, יש לכם עוד 2 בנות מתבגרות שצריכות אותכם לצידן. אתם חייבים להיות חזקים בשבילהן.
בטוח שזה מה שארז היה רוצה.
ארז , תנוח נשמתך בגן עדן. אמן!
לכי לבית שלך....כך אמרת לי כשבאתי לשמור עליך ועל אחותך, לכי לבית שלך....
ילד קטן , יפה ותכול עיניים שסרב לקבל את העובדה שהביביסטר החדשה רוצה לקלח אותך
אמא שלך שמרה עליי כשהייתי קטנה היא היתה בת שמונה כשנולדתי והיתה באה לשמור עלינו כשגדלנו קצת....
כולם אוהבים את עדנה !!היא היתה מפחידה אותנו בסיפורי אימה ואנחנו אהבנו אותה ....
כשהיא ילדה אותך בלידה ארוכה וכואבת כולנו התייצבנו בבית חולים לראות את יורש העצר !!!!
בהתחלה בגלל לידת הוואקום לא שמרת על חום גוף הכניסו אותך לאינקובטור ואמא שלך הלביאה מותשת מהלידה אמרה לממה לכי תראי מה עם התינוק שלי....
נחנקתי מדמעות כל כך חיכיתי שיהיה לך ילד משלך ופתאום ראיתי איך רגע אחרי שהוא נולד הוא מיד הפך להיות ״התינוק שלך״
לאורך השנים גידלת אותו כאוצר המיוחד שלך נולדו לך שתי בנות מדהימות אחריו אך הוא תמיד נשאר הכוכב....״התינוק שלך״
עם השנים התבגרנו הקמנו משפחות ומטבע העולם פחות התראנו אבל תמיד היינו מעודכנים
בשיחות טלפון שהתייעצתי איתך מה לעשות עם מורים תמיד סיפרת מה עשית עם ארז מדהים איך שהזמן רץ....
אין לי תמונות משותפות עם ארז רק ראיתי תמונת של אחרים
אבל הוא כל כך הבן שלך שאני לא מצליחה לתאר אותכם נפרדים בצורה כל כך אכזרית וסופית
יש כהות חושים שאופפת אותי מאז שהלכת ארז אני באה לביתך לא יכולה להכיל ולא יכולה להתרחק....
רואה את ההורים השבורים והאחיות ההמומות ונפשי לא יודעת מנוח ,קוראת כל מילה שכותבים עליך כל תמונה שמעלים לומדת להכיר עוד קצת את העלם חמודות שהיית ולא מאמינה שאני אומרת את זה בלשון עבר...היית.... ? חלמתי חלום? אז איך מתעוררים מהסיוט?
הטלפון בלילה קצת אחרי חצות...ארז נפל,,,, והכל מתערבב שמעתי את עצמי צועקת....לא!!! הוא ארבעה חודשים בצבא...לא!!!׳
אני זוכרת שנסעתי עם פ׳יגמה הרגליים רעדו על הגז רק להגיע לעדנה....כל הדרך אמרנו זו טעות אולי הוא פצוע בוא ניסע מהר נגיע ונראה שזו טעות...
זו לא היתה טעות...
ראיתי את אמא שלך יושבתי על הריצפה מסתכלת עלינו בעיניים מזוגגות ושואלת מה כולכם באתם בגלל ארז?
והלב עומד להתפוצץ לראות אותה מנסה לעכל את גודל האסון
ואי אפשר לעכל ולא ניתן להבין רק בלית ברירה לקבל עלינו את הדין הנורא את הגזירה האיומה שלא הצלחנו לבטל ולדעת שארז לא יחזור יותר וכדי שתהיי לנו איזו יכולת מינימלית להמשיך....לדבוק בכל כוחנו בנותרים
אילן עדנה נועם ושי אתם הייתם העוגן של ארז מהבית שלכם מהביחד שלכם צמח ילד הפלא הזה תישארו מאוחדים תחזקו אחד את השני תאהבו, ולאט גם תשמחו כי ארז לא היה רוצה אחרת בישבלכם הוא לא היה רוצה לראות בית כבוי ועצוב ...
הילד הקטן הזה מת גיבור וידוע שכל מי שנופל בהגנה על הארץ נקרא שמת על קידוש השם-צדיק גמור נשמתו עולה אל מתחת כנפי השכינה.
נכון .... ארז לא כאן בגוף אבל נשמתו הטהורה תלווה אותכם לעד והוא יתפלל בעדכם לפני ריבונו של עולם שיתן מזור לכאבכם הנורא
רציתי לכתוב שיר יצאה מגילה
ועדנה את כל כך צודקת את לא רוצה גיבור מת אבל זה מה שהוא
אני מתפללת בשבילכם שתצליחו בשביל נועם ושי לאסוף את השברים ולהמשיך....
כי אין לארז צוואה יותר ברורה מזו ,
אוהבת מאוד....
ארז מלאך שלי,
לא מצליחה לכתוב
לא מצליחה לעכל..
מסרבת להיפרד!!
לא מבינה איך הפכת פתאום לזיכרון!
הרי רק אתמול אמרנו להתראות.
מתעוררת כל שעה כדי לבדוק
אולי הסיוט נגמר!?!
אלוהים עשה שיגמר!!!
ובארוחת שישי שוב נתלוצץ
על ררררררררררר,
על הנכד המועדף, הבן המועדף.....
למי יעשו מופלטה אם רק ימצמץ
למי אף אחד לא יכול לסרב.....
...
והחיוך הזוהר, חצי מבויש אותנו כובש!
הרי לא יתכן שהחיוך הזה ... קפא!!!
ארוחת שישי..........
מי יישב בראש השולחן??
איך מפה ממשיכים??
ארז בבקשה............ רק עוד פעם אחת!!!
תן לי חיבוק , כמו בכל שישי.........
שאדע לנצל אותו עוד פעם אחת.
חיבוק אחרון.........
אולי אדע שפה צריך להיפרד!
אוהבת אותך לנצח נשמה שלי!!
ילד שלי, החברה מהפנימייה מספרים לי דברים שלא סיפרת, אני שומעת אותם ואוהבת אותך יותר.... אני שומעת מהם כמה הייתה גאה בי, איך תמשיך להיות גאה בי, ילד שלי?? את כל הכח שלי שאבתי מכם, ועכשיו???
https://www.facebook.com/reel/10203517763483649
אהוב שלי, לנצח איתי. אוהבת אותך בלי סוף מלך שלי
אהוב יקר שלי
אותך הבאו לי בארון - ללא חיים
אתמול הביאו לי את החפצים שלך בתוך ארגזים - ואני לא פותחת, לא רוצה לחטט לך בפרטיות שלך, שואלת את עצמי, אפשר לחטט לו בטלפון? מה תגיד על זה? ילד שלי, באמת לא תחזור יותר? באמת זה סופי? באמת זה נכון שאפשר לחטט לך בדברים?
למה???!? איך זה יתכן שמפרידים ביננו?? למה??? אני לא עומדת בזה אהוב שלי, תחזור כבר!!!!
היום שודרה כתבה בערוץ 2 שהוציאה מהורים כואבים הצהרה שאינה נכונה לגבי הילדים שלנו. היום היו אצלי מחט ומגד ביסלח, אנשים מקסימים שהעבירו לי את התחקיר, וברור לי מהתחקיר שהילדים האלה מתו מות גיבורים ובגופם סיכלו פיגוע ענק!!! הילדים שלנו נלחמו!!! פתחו באומץ רב קו לחימה מול האויב ונלחמו בהם, ירו בהם ונפלו מות גיבורים!!!!
ארז שלי!!!! אתה גיבור ואני וכל העם גאים בך ומודים לך!
http://bit.ly/1AbybWz
ועכשיו שכולם הלכו נשארנו רק אנחנו להתמודד עם החיים של אחרי ..
עם החיים בלעדיך גיבור שלנו
עם ההרגשה שחסר משהו שישלים ..
כאילו לקחו חלק מפזאל שבחיים לא יהיה שלם , ואפשר לזרוק את הפאזל לפח כי זה לא יהיה אותו דבר בלעדיך ..
אין אין כבר מילים לתאר את החוסר הזה , את ההרגשה , את המחשבות הריקות, את השתיקות הארוכות ..
נגמרו הדאגות , ורק עצב כעס ובכי נשארו ..
מנסה לחשוב איך להמשיך ולא מצליחה לא מצליחה לראות את החיים שלי בלי הצחוק שלך בלי הצעקות שלך בלי הדרישות שלך , בלעדיך !!
״לנצח אחי אזכור אותך תמיד , וניפגש בסוף אתה יודע ..״
עדיין לא מצליחה לעכל שלא תחזור
אני חייבת להגיד לכל אחד ואחת מכם תודה.
לפני השבוע הזה, הלא נתפס הזה שכל אחד מאיתנו חווה בצורה אחרת, הכרתי את ארז.. כחבר שלי.
בתקופה האחרונה לצערי בגלל הצבא וכל מה שמסביב אפילו פחות..
ואז הגיע בדיוק היום לפני שבוע, ששמעתי במעורפל את השמועה, את השם שלו, את ההקשר שלו לחדירה הנוראית הזאת.. גם אז, בכיתי קצת,ניסיתי לעכל, אבל לא הצלחתי. כאילו השם שלו עמד באוויר ולא באמת התקשר עם המצב..
אני חייבת להגיד, שמלפני שבוע בדיוק מהיום, ואני בטוחה שזו רק ההתחלה- פשוט זכיתי, או יותר נכון הבנתי עד כמה זכיתי. להכיר את ארז.
פתאום האדם שחשבתי שהכרתי טוב, נחשף מעוד כ"כ הרבה זוויות- איך הוא היה בתור אח, בתור בן, בתור בן דוד, בתור חייל ובתור משפחה כזו או אחרת של כל אחד ואחד מכם. ועל זה התודה לכם, ולו- שלמדתי להכיר איזה אדם היה במחיצתי.
ארז, כל רובד נוסף שהכרתי היה טוב מקודמו, אין ספק שבכל הספד, בכל דמעה הצלחתי להרגיש שיש לך פינה בלב אצל כל אחד שהכיר אותך.
אני חייבת להגיד לך, שאתה פשוט צריך להיות גאה.
גאה בהורים שלך, באחיות שלך, במשפחה שלך, בחברים המדהימים שלך, שחלקם גם שלי.
אני חייבת להגיד לך שכמות האהבה שסביבך אפילו שאינך פיזית מרגיש אותה היא פשוט מדהימה.
שלא יהיו לך ספקות, הבטחנו למשפחה שמעכשיו זה ביחד, אנחנו תמיד נהיה שם, אנחנו נחזיק את היד, נהיה עבורם הילדים, האחים, כל דבר שרק ייצטרכו כדי להקל על האובדן.
כי אתה בלי שום צל של ספק אובדן, שכשמו שאמרתי - השבוע הזה גרם לי להבין עד כמה.
תודה על מי שהיית אבל מעבר לזה, על מי שגרמת ועודך גורם לכל מי שהכיר אותך להיות.
כשמך כן אתה - בחור כארז. ותמיד תשאר!
אני ארז היחידים שלא פחדנו לעלות על הרכבות הרים באיטליה
אתה זוכר ילד שלי שהיתעקשתה להיצטלם ליד דגל ישראל במילנו? אוהב ישראל שכמוך
ילד שלי, היום היה לי שבריר שניה שרציתי לקחת את הטלפון לראות אם יש הודעה ממך, הודעה של יום ששי ״אמא יצאתי 10:20 בלב המפרץ״ והמציאות נתנה לי אגרוף לפרצוף... אני לא צריכה להספיק להכין לך שניצל, לקנות באגט ושהכל יהייה מוכן לכבוד המלך שלי שיגיע.... אני כל כך רוצה אותך אהוב שלי
הסירטון שאסרת עלי להעלות לפייסבוק.... צחקת עלי כל הזמן, ״ילד שלי....״
https://www.facebook.com/reel/3905583996992/?s=single_unit
״כי את יודעת, אהובך לא יחזור אלייך..״
המשפט שנצרב הכי עמוק בתודעה שלי זו שיחה שהיתה חוזרת על עצמה בין ארז לעדנה.....
אתה יודע ילד שלי כמה אני אוהבת אותך?
כן אמא.....כפול מאתמול......
מה עושים עכשיו עם כל כך הרבה אהבה?????
״אני זוכר אותך בלב שלי שומר, הגעגוע לא עובר
תחזור מהר, וזה שומר כל זיכרון שממכר
אתה לי אח, אתה חבר, אתה חסר ..״
שגרה - מילה אחת עם כל כך הרבה משמעות!!!
מה לא היינו נותנים בכדי לחזור לשגרה שהיתה לנו לפני היום הארור ההוא???
איך יתכן? למה? למה? למה?
חוגגים 19 לארז בבית המרזח ברמת ישי.
עוד יום עבר.. עוד יום בלעדיך..
איזה חור השארת אחריך.
אני רוצה אותך איתנו ארז . אני רוצה שתחזור בבקשה.
הלילה חלמתי עליך, ושקמתי רציתי לחזור לישון ולהמשיך לחלום עליך.. כי ככה החיים שלנו הולכים להראות מלאים בחלומות שאולי יום אחד תשוב.
ארז נשמה שלי,
אני לא יודעת עדיין איךלעכל!
כל יום מתגעגעת יותר! אני לא מאמינה שלא נראה את החיוך המקסים שלך. בכל פעם שאני נכנסת לפייסבוק, כאילו על אוטומט אני בודקת אם התחברת לצ'ט, אבל לא........ אין נורה ליד תמונתך המדהימה!! אנשים כותבים עליך דברים נפלאים שידענו וחלק גדול שלא ידענו ואני אוהבת אותך מסיפור לסיפור יותר ומתגעתעת יותר. לא יכולה לחשוב שזהו נגמר!!!
גם בערב עצרת של חטיבת גבעתי לא שוכחים אותך אחי
זה גדול עלי ילד שלי!!! פסגת הגאווה שהעפת אותנו אליה גדולה עלינו.... אני מסתכלת בתמונות ואתה מחייך אלי.... אתה שם.... ואני רוצה אותך ככה.....
מה יהייה ילד??? אני זוכרת כמה שמחת לקבל את הרשיון הקבוע שלך... אפילו רקדת בבית, ועכשיו רוצים להביא לי תעודת פטירה שלך... מה אני יעשה איתה??? אני חולה עליך אהוב יקר שלי, פשוט רוצה לראות אותך שוב מחייך,
אוהב ומתגעגע אח יקר
עדנה יקרה,
לאלה שלא הספיקו להכיר מקרוב את ארז הבוגר,
ספרי קצת יותר על ארז שלך ,
איזה ילד הוא היה ? סוער כמו אמא ? 🙂
איזה אח הוא היה ?
אני מתרשמת מהתמונות שהוא היה ילד שקט וביישן.
רק אם מרגיש לך נוח ונכון אשמח ללמוד קצת יותר על ארז שלך.
ארז נשמה שלי, אני בעיקר בוכה, מסרבת להאמין שלא תשוב ומתפללת לכך שנוכל להמשיך לחיות לצד הכאב הנורא הזה.
בין הדמעות אני בעיקר חושבת ומנסה להבין את החיים האלה.
ממה (סבתא) הביאה אותי ואת עדנה אחרי מות אחינו הבכור שלא זכינו להכיר, ותראה מה קרה:
שני הבכורים שנולדו לנו, אחד אוטיסט והשני לא זכה לחיות אפילו עד גיל עשרים !!!
עוז נולד ימים בודדים לפני יום ההולדת של עדנה-שניהם בני מזל שור. אתה נסיך שלי נולדת ביום ההולדת שלי-שנינו בני מזל גדי.
מנסה למצוא הסברים לדבר הזה ללא הצלחה.
אני רק מבקשת ממך נשמה שלי לשמור על המשפחה המדהימה שלך שיצליחו לחיות לצד החיים ולא ההפך.
אוהבת אותך ומתגעגעת המון בלהה
חתימה לקבע
היום בערב נערך באמפי תיאטרון באשדוד, ערב הוקרה לחטיבת גבעתי שמאומצת ע״י העיר אשדוד, סבתא של איתי השתתפה בערב זה כמתנדבת באגודה למען החייל ושלחה אלינו את מה שצילמה. בתחילת הערב הקרינו את תמונות החיילים שנפלו בצוק איתן ותמונותו של ארז המלך האהוב של כולנו מתנוססת. ילד יפה שכמוך!!
ילד שלי אהוב, הלב שלי מרגיש כאילו נעוצה בו סכין והוא מדמם.... וזה כואב אהוב שלי.... כואב בצורה שלא ניתנת לתיאור, אני כל כך רוצה אותך בחזרה.... לחבק, לנשק, אוי כמה האהבה הזו כואבת..... חולה עליך רוחי
http://news.walla.co.il/1minute/?w=/20/2770272
מ-02:07 יניב מדבר על ארז..
כמה עצוב!!!!
נשמה שלנו, גם אנחנו אוהבים אותך !!!
אוהבת אותך ילד שלי
״אני זוכר את הימים של הילדות איך שגדלנו
איך שהבטנו לעתיד ורק חלמנו, ולא הסרנו
מבטינו מלפנים רצינו רק להיות גאים ולא ידענו
כל אותן הסכנות רודפות אותנו
וכל מה שאמרו הורינו רק השבנו
והאמנו, שנגשים כל מה ששאפנו
ולפעמים, כשישנים אני חולם דמותך אומרת
כשלפעמים יש משברים אבל ידך תמיד תומכת
אני זוכר אותך בלב שלי שומר, הגעגוע לא עובר
תחזור מהר, וזה שומר כל זיכרון שממכר
אתה לי אח, אתה חבר, אתה חסר
אני זוכר את הדברים שלי אמרת
גם שרציתי לוותר לי לא נתת
תמכת ודאגת לי,
עכשיו כל כך קשה לי כשאתה לא לצידי
היום אני, רק רציתי שתדע
שאת מה שחלמתי הגשמתי בזכותך
ולא אשכח לך אתה יד ימיני
אולי רחוק מהעין אבל קרוב לליבי
ולפעמים, כשצוחקים קולך נשמע צוחק ברקע
ואז אתה אותי מקדים, בדלת נעמד לפתע
אני זוכר אותך בלב שלי שומר...״
ילד שלי אהוב, תראה כמה מאושרים אנחנו.... תראה כמה התמונה מושלמת....איך אפשר פתאום לחשוב שתמונה כזו כבר לא תהייה??? אני אוהבת אותך ילד שלי יקר.... אני כל כך מתגעגעת אליך....
ארז...
אני מסתכלת על התמונה הזאת ולא מעכלת, אני ישנה וקמה עם מחשבות עליך וזה כשהכרתי אותך רק כילד קטן ....הבן הבכור של דודה שלי...לא מסוגלת להבין לא מסוגלת לקלוט
אני יודעת ריבונו של עולם שאסור לערער ושאנחנו לא הכל מבינים
אבל כל הזמן שואלת למה? למה דווקא הוא? ולא שחלילה מאחלת את זה למישהו אחר אבל למה ארז? כל כך הרבה תוכניות ילד כל כך איכותי כמה חסרים לנו ילדים כאלה???
במלחמה הזאת נפלו כל כך הרבה ילדים איכותיים חכמים עם המון שאיפות וחלומות .... ילדים כאלה!!! והלב נשבר ולא ניתן להכיל ולא ניתן להבין רואים בעיניים איך הקב״ה לוקח אליו את הטובים ביותר הוא צריך לידו את הכי טובים שיש....
בתור אדם מאמין ברור לי שארז הלך למקום יותר טוב כי איך אפשר לא להאמין איך אפשר לחשוב שהכל נגמר? ברור לי לגמרי שנשמה היא דבר ניצחי שמלווה את האהובים עליה ברור לי שארז מלווה את כולנו כמה עצוב שאנחנו לא יכולים לחבק נשמה.... כל כך הרבה אהבה יש סביב נשמתך ארז....וכל כך הרבה געגוע ....
הוריך פשוט טובעים בים של געגוע בתהומות של אהבה שעוד לא מומשה עד תומה.....שנקטעה באיבה ..
ויש עוד כל כך הרבה להגיד לך...... ועוד רצון כל כך עז לחבק ..... עוד פעם לטבוע במצולות עייניך הכחולות
שעוד פעם אחת תוריד את הראש כדי לקבל נשיקה מאמא שלך....
נפלת בצוק איתן ארז והמבצע הארור הזה עוד לא ניגמר.............. מה נותר לי לומר ארז????
אתה עכשיו ליד כיסא הכבוד קרוב קרוב לריבונו של עולם התפלל בעדנו ובעד כלל ישראל אתה ועוד שישים ושלושה חברייך צדיקים שנפלו גם הם במבצע ....תקרעו שערי שמיים בתפילה למען העם הזה שלא יהיו עוד משפחות מרוסקות כאלה
בטח לעולם לא נבין אבל לפחות שנוכל לחיות לצד הכאב ולא בתוכו. ארז
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
והשם יקום דמך!
ודמם של הנופלים איתך במלחמה הארורה הזאת
התמונה הזו צולמה ב-21/8/2007 - היום לפני 7 שנים.... גילה בדיוק צלצלה להודיע שלטל וגבי נולד בן
בשטחי כינוס לפני הכניסה
בטיול בקרואטיה וסלובניה
ילד אהוב שלי, אני גמורה... שוב מגיע יום ששי, ושוב אהוב שלי אתה לא מגיע.... ייתכן שלא תגיע יותר אהוב שלי??? ווואאא כמה שאני זקוקה לך שתגיע... אני לא יכולה להמשיך בלעדיך אהוב יקר שלי.... למה? למה??
https://www.facebook.com/reel/10203586221315052
חושבת עליך כל הזמן
היום נמצא "אוצר ..".
שנה אחרי שחזרו ארז איתי וירדן מתאילנד נמצאה המצלמה
מלאת תמונות וסרטונים מרגשים שלהם .
רגעי אושר שמלאים בהמון המון המון עצב ולב שבור ...
ארז מתגעגעים אליך מאוד !!
https://www.facebook.com/reel/779013855484030
היום נמצא "אוצר ..".
שנה אחרי שחזרו ארז איתי וירדן מתאילנד נמצאה המצלמה
מלאת תמונות וסרטונים מרגשים שלהם .
רגעי אושר שמלאים בהמון המון המון עצב ולב שבור ...
ארז מתגעגעים אליך מאוד !!
https://www.facebook.com/reel/779012672150815
היום נמצא "אוצר ..".
שנה אחרי שחזרו ארז איתי וירדן מתאילנד נמצאה המצלמה
מלאת תמונות וסרטונים מרגשים שלהם .
רגעי אושר שמלאים בהמון המון המון עצב ולב שבור ...
ארז מתגעגעים אליך מאוד !!
https://www.facebook.com/reel/779023282149754
אני מעתיק שוב את מה שכתבה לך טל, כי נראה לי שחשוב לקרוא את זה פעמיים:
עדנה יקרה, אני מעולם לא האמנתי בעזרתו של השם, איזה שם, שם כלשהו. תמיד האמנתי במה שיש, קיים, ניתן להרגישו בגוף או בנפש. הלוואי והייתה דרך להחזיר את ארז. אבל המציאות אינה כזו. המציאות היא שארז לנצח יהיה קיים בנפשך, נפשנו. כרגע נדמה שזה הדבר היחיד שממלא את נפשך, אבל המציאות היא שיש לך עוד חיים שלמים מולך- חיים שהם חלק מגופך ונפשך. שי ונועם הן חלק מגופך ונפשך ויש להן חיים שלמים לפניהן. הבטחת החיים של ארז נמוגה. ההבטחה שלהן עוד ברת יישום. הן יפהפיות ומוכשרות. והן זקוקות לך ולאילן, בטח ובטח במציאות הנוראית שנכפתה עליכם, עלינו. אני אולי אומרת בקול מה שאולי אחרים העדיפו להחריש- כי הרי אי אפשר שלא להיאלם דום אל מול זוועת העולם שקרתה לכם. אבל זו המציאות. שום שם לא יבטיח לך שיגן על שי ונעם. במציאות החדשה, אכזרית ככל שתהיה, את חייבת לשמור עליהן ולמצא את הכוחות למענן. אם לא את ואילן, יש לא מעט טורפים רעים שישמחו לעוט עליהן, באיצטלה של מגינים.
במציאות החדשה, אמרה אמא שכולה, "כל הקלישאות נכונות. הזמן מרפא, צריך צעד אחד כל יום". ארז תמיד יהיה איתך. את צריכה למצא את הכוחות לשמור שגם שי ונועם יהיו איתך ועם אילן. הן יביאו לך עוד רגעי נחת ושמחה בחיים. וארז יהיה איתכם, ברגעים האלו. לא ירחק היום, שם לא שם, בו יהיו לך משי ונועם נכדים זהובי בלורית ותכולי עיניים, שכוח החיים ינבט מהם ודמותו של ארז תשתקף מהם אל מולך.
את אישה חזקה. אני מאמינה בך.
ארז , אתה איתי לאורך כל הדרך ..
אני אוהבת אותך ומתגעגעת .. ❤️
ילד אהוב שלי. תמונות שלך לספר מחזור. אני כל כך אוהבת אותך ילד שלי
ילד שלי יקר, כמה קשה לי בלעדיך, כמה קשה לקום בבוקר ולדעת שאני לא יראה אותך יותר, אני לא ידאג לך, לא ינשק אותך... רק ימשיך לאהוב אותך ילד יקר שלי
״אני זוכרת, את הימים של הילדות איך שגדלנו איך שהבטנו לעתיד ורק חלמנו ולא הסרנו מבטים מלפנים רצינו רק להיות גאים ולא ידענו כול אותן הסכנות רודפות אותנו וכול מה שאמרו הורינו רק השבנו והאמנו שנגשים כול מה ששאפנו ולפעמים כשישנים אני חולמת דמותך אומרת כשלפעמים יש משברים אבל ידך תמיד תומכת.. אני זוכרת אותך בלב שלי שומרת הגעגוע לא עובר תחזור מהר וזה כואב עוד זיכרון שממכר אתה לי אח אתה חבר אתה חסר
אני זוכרת את הדברים שלי אמרת גם שרציתי לוותר לי לא נתת תמכת ודאגת לי עכשיו כול כך קשה לי שאתה לא לצידי היום אני רק רציתי שתדע שאת מה שחלמתי הגשתי בזכותך ולא אשכח לך אתה יד ימיני אולי רחוק מהעין אבל קרוב לליבי ולפעמים כשצוחקים כולך נשמע צוחק ברקע....״
ארז שלי...עברו כבר 30 יום בלעדיך.. 30 יום של געגועים בלתי פוסקים... ולחשוב שכול החיים עוד יצטרכו לעבור ככה לעבור בלעדיך, איך אפשר להגיד בלעדיך? בלעדי ארז? המלך שלי הנשמה של הבית המלך של כולם עמוד התווך שלנו איך נחיה בלי העצות שלך הציניות שלך הנתינה שלך האהבה שלך?!! כאילו רק אתמול היינו בטקס קבלת כומתה שלך.. כמה היית גאה כמה שמחת.. זה לא נתפס שלא ניראה אותך יותר ארז שלא נחבק אותך שלא נדבר איתך שלא נתייעץ איתך שלא נהיה איתך! אהוב שלי אני בחיים לא ישכח אותך הלוואי והיה אפשר לעשות משהו,, כדי שאני יוכל לתת לך עוד חיבוק אחד חיבוק שאני ידע שהוא האחרון ואני יוכל לנצל אותו! אני זןכרת אותך תמיד תמיד תמיד!! ואוהבת אותך ארז אוהבת ומתגעגעת!
חודש .. חודש שלם שרוב המחשבות רק עליך
חודש שלם שהבכי לא עוזב לשניה
חודש שלם שלא שמעתי את קולך
חודש שלם שהגעגוע הוא רק אליך
חודש שלם שאין למי לדאוג
חודש שלם מלא בשאלות, של למה ואיך ואיך זה דווקא אתה ואם אי אפשר הייה לתקן
חודש שלם שכל מה שקורה קשור אליך
חודש שלם מלא בלילות רקים
חודש שלם של זכרונות תמונות וסיפורים
אהוב שלי אני בכלל לא רואה את החיים שלי ממשיכים עכשיו אני ממש לא יודעת איך להתחיל ולעשות דברים בלי לשאול אותך לפני
אני בכלל לא מעכלת שאני יותר לא יקרא לך שאני יותר לא יתקשר אליך ידבר איתך או ישלח לך הודעה ..
אז חודש אחד עבר ולא עבר .. זה החודש הכי ארוך שהייה לי , הזמן לא רצה לעבור כל שעה הייתה מלאה בך ..
אז כניראה שזה רק החודש הראשון בלעדיך ונצתרך לעבור עוד יותר מידי כאילו חודשים
הזמן לא מרפא הוא רק עוזר לנו להתרגל למציאות כואבת
אח אהוב שלי , אתה איתי תמיד , אבל אחרת ..
יתכן ילד שלי? יתכן ש-30 יום שרדתי בלעדיך? כמה עוד אוכל לשרוד?
למה ככה.....?
איך אפשר לקבל מצבה לילד?????
ת.נ.צ.ב.ה
איך להתחיל? היכן המילים?
מה יוכל להביע את שאנו מרגישים?
ארז, אתה הרבה יותר מעלם חמודות,
בעל חיוך יפהפה ועיניים כחולות.
כשמך, כך הנך - חסון ושורשי,
הייתכן לדבר עליך בלשון עבר,
כשאתה כל כך מוחשי?
ואני תוהה, האם לכתוב עליך יש לי זכות?
אתה זכור לי כתינוק יפה, חייכן ומלא מתיקות.
אך זו דרכי להביע את הכאב,
ואת המילים הנאלמות בפני הוריך ואחיותיך, שבורי הלב.
נסתרות דרכי האל, ולנו אין תשובות.
ומדינה שלמה מנסה לחזק 64 משפחות.
ואתה, גיבור, נלחמת בשביל כולנו, בנחל עוז, בדרום,
שייך עכשיו לצבא מרום.
אלוקי, נכון שאיננו מבינים,
בחרת לקחת את הכי יפים, הכי חכמים.
אך איננו קובעים, כי אם אתה,
שמנהיג את עולמך, לטוב ולמוטב.
רק בקשה לי אליך, בקשה אישית,
שמור עליו קרוב אליך, תמיד.
ולמשפחת שגיא היקרה תן כוח, ושלח נחמה,
ובבוא העת, בבקשה, החזר להם את השמחה.
ארז, נלחמת למען מדינה שכל כך אהבת, ונפלת מות גיבורים,
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים.
ארז מלאך אהוב שלי,
30 ימים שלמים מאז שאחזו לי בכתפיים ואמרו לי שוב ושוב "ארז נהרג בפעילות מבצעית"!!!! מה זאת אומרת???. הרי ארז עוד ילד, הוא התינוק שלנו, הוא המלאך שלנו!!!!!! ארז לא יכול להיהרג ככה סתם?!?!? אנחנו עוד כולנו צריכים אותו כל כך............. חיכיתי להתעורר מהסיוט המתמשך..... חיכיתי לשמוע שטעו בזיהוי...... כלום!!!! אתמול לקחו אותנו לראות את המצבה שעשו לך! מ צ ב ה!!!!!! הייתי צריכה לנשק אבן במקום הנשיקה שנישקתי אותך כל יום שישי כשאתה רוכן אלי (כדי שאגיע לפחות עד הצוואר ........) זה לא אותו דבר בכלל!!!! אין את הריח המדהים שלך!!! והכל כל כך קר!!!!
ארז אני מתגעגעת בטירוף!!!! מקנאה בכל אחד שמספר לי "חלמתי על ארז" מרגישה פיספוס ... למה אני לא חולמת? לפחות לראות אותך בחלום!!!
ארז נשמה שלי, ב ב ק ש ה!!!! שמור על אמא שלך!!! היא צריכה הרבה כח כדי שתוכל לטפל באחיותך האהובות. שמור על המשפחה שכל כך אהבת ואני בטוחה שעדיין אוהב שם למעלה.
ארז, אתה חסר!!!!!!!!!!!
תספר לי איך למעלה, מה אתה מרגיש.. אני כל היום חושבת עליך.. הכל פה שונה בלעדיך.
30 יום בלעדיך.. 30 יום של בכי. דמעות שלא מפסיקות.
ארז , איך נתחיל לדבר עליך בעבר, נקלוט שאתה לא פה יותר. שלא תחזור. שאני לא אראה אותך יותר.
30 יום עברו. 30 יום יותר מידי, אבל זאת רק ההתחלה.. יש לנו עוד חיים שלמים בלעדיך. בלי החיוך שלך.. בלעדיך. בלי ארז שלנו.
השארת אותנו ריקים. מרוסקים. כואבים. רוצים להתעורר מהסיוט הזה..
אני כל כך רוצה עוד חיבוק אחד ממך..
היום אנחנו עומדים פה איתך.. דמעות עגולות מתגלגלות עד אליך..
אני מבטיחה לך ארז, שכולם ידעו איזה גיבור היית.
אני מבטיחה לך ארז שכולם ידעו מי היה ארז שגיא!!! תמיד תהיה הגאווה שלי..
אני אוהבת אותך. גאה בך! מתגעגעת..
״חיוך שלך עולה בי כמו שקיעה.. יפה יפה ונעלמת עם החשכה..
תחזיר לנו אותו , זה בכלל לא הזמן שלו..!״
ילד שלי יקר, שוב יום ששי ושוב הטלפון לא מצלצל וזמני הרכבת מהדהדים לי בראש.....10:20 הייתי צריכה לחכות לך, להביא אותך הביתה, אהוב שלי, איך אומרים לי שהזמן יעשה את שלו...? האם אפסיק להתגעגע? יתכן...? הרי מיום ליום קשה לי יותר ואני מתגעגעת אליך יותר...... גם אתה ילד שלי? גם אתה מתגעגע?
מאז שעזבת, הרבה השתנה כאן..
אבל האור שלך, ארז, עדיין בוער..
איתנו תמיד בכל פעילות, בכל שמירה, בכל מד"ס, לפני כל שינה וב3 בבוקר שאני קם משינה מזכרונות ומהצחוק שלך..
הרבה השתנה, אבל אתה איתנו יותר מתמיד !
״זה לא יכול להיות ככה לא עוזבים ... ״
השעה היא 23:30 בערך , זאת השעה שכל המחשבות והבכי מתחילים ..
וזאת גם בדיוק אותה שעה שבאו להודיע לנו ארז ..
כן , עכשיו לפני חודש בדיוק ..
והמחשבות מתחילות ולא יודעות איפה להסתים , רוצה לחלום עליך ולא מצליחה זה פשוט לא קורה ..
מנסה להירדם וקמה .. עושה עוד סיבוב וחוזרת למיטה , חושבת על איך אני אמורה עכשיו להמשיך לחיות , על איך ממשיכים מפה ואיך קמים לבית ספר כל יום כאילו הכל רגיל אבל בידיעה שאתה לא נמצא ?
איך מתמודדים עכשיו עם אמא היא חצי בנאדם עכשיו לקחו לה את הנשמה והיא רק גוף , ככה היא אומרת , וככה זה ניראה ..
אנחנו יושבים ורק שותקים אין מה להגיד הכאב כל כך גדול שזה בכלל לא משנה, לקחו לנו חלק מאיתנו חלק כל כך גדול שהייה ממלא כל כך הרבה חלל שנוצר עכשיו ..
והתמונות , התמונות האילו עם החיוך שלעולם לא יחזור החיוך התמים והיפה הזה שהיה מלא באושר , נלקח !
והעינים הכחולות מלאות שמחה ..
מלאך שלי , באת ומילאת את המשימה שנשלחת אליה והלכת , אבל תיראה מה קרה עכשיו כולם שבורים וכלום לא אותו דבר, אני בטוחה שיש לך פה עוד משימה , אולי תחזור בבקשה ?..
״ארז המלך״
היום ביקרתי את בני משפחתו של לוחם גבעתי, סמל ארז שגיא ז״ל, המתגוררים בקריית אתא.
כבר יותר מחודש עבר, מאז נפילתו של ארז ז״ל והכאב רק גובר מיום ליום.
שוחחתי עם הוריו של ארז, עדנה ואילן, שספרו לי בתעצומות נפש כמה אהב לשרת בצבא, כמה אהב את התפקיד.
4 חודשים בלבד מיום גיוסו, נפל באירוע ניסיון חדירת המחבלים לנחל עוז במהלך מבצע ׳צוק איתן׳.
לאורך השיחה נוכחתי לראות שוב מהי אהבת המולדת, חינוך לערכים, דבקות,מסירות והרבה גאווה במדינה שלנו.
לקראת סוף הביקור הבחנתי במראה קצת יוצא דופן- ההורים של ארז ז״ל החליטו להביע את אהבתם וגעגועם האין סופי לבנם בצורת קעקוע.
הם חקקו את הערגה בצער: האב- חקק את המילה ארז ומעליה את עץ ארז הלבנון.
האם- חקקה את המילה ארז ומעליה כתר.
״ארז המלך״ הסבירה עדנה.
הצטמררתי. כמה דרכים רבות ומגוונות להביע את הצער על החלל שנפער בליבם.
נפרדתי מהם מחוזקת ומלאת כוחות ואמונה בצדקת עמנו.
אני מחזקת את ידם ומתפללת שהקב״ה יתן להם כוחות, להמשיך בעוצמה ובנחישות בחייהם ויעזור להם להתמודד עם הכאב.
אל הביקור התלווה אליי ראש עיריית קריית אתא, יעקב פרץ.
הֲיָם בֵינִי וּבֵינֶךָ / וְלא אֶטֶה לְחַלוֹתְךָ
וְלא אָרוּץ בְלֵב חָרֵד / וְאֵשֵב עַל קְבוּרָתְךָ?
אֱמֶת, אִם אֶעֱשֶה כָזאת / אֱהִי בוֹגֵד בְאַחְוָתְךָ!
אֲהָה, אָחִי, אֲנִי יוֹשֵב / עֲלֵי קִבְרָךְ לְעֻמָתְךָ
לְךָ מַכְאוֹב בְתוֹך לִבִי / כְמַכְאוֹבִי בְמִיתָתְךָ.
וְאִם אֶתֵן לְךָ שָלוֹם – / וְלא אֶשְמַע תְשׁוּבָתְךָ,
וְלא תֵצֵא לְפָגְשֵנִי / בְיוֹם בּוֹאִי לְאַדְמָתְךָ,
וְלא תִשְחַק בְקִרְבָתִי / וְלא אֶשְחַק בְקִרְבָתְךָ,
וְלא תִרְאֶה תְמוּנָתִי / וְלא אֶרְאֶה תְמוּנָתְךָ,
לְמַעַן כִי שְאוֹל בֵיתְךָ / וּבַקֶבֶר מְעוֹנָתְךָ –
בְכוֹר אָבִי וּבֶן אִמִי, / שְלוֹמִים לָךְ בְאַחְרִיתְךָ,
וְרוּחַ אֵל תְהִי נָחָה / עֲלֵי רוּחָךְ וְנִשְמָתְךָ!
אֲנִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי, כִי / בְאֶרֶץ סָגְרוּ אוֹתְךָ.
וְאָנוּם עֵת וְאִיקַץ עֵת - / וְאַתְּ לָעַד בְנוּמָתְךָ,
וְעַד בּוֹא יוֹם חֲלִיפָתִי / בְלִבִי אֵשׁ פְרִידָתְךָ!
ילד שלי אהוב, זה באמת אתה שלא תבוא יותר....? היתכן שעליך פה כולם מדברים שלא תחזור....? זה נכון שאותך מציירים...? איפה אתה אהוב יקר שלי...? תן סימן..... איך יתכן שהפרידו בנינו...? למה זה קרה....? מה עשיתי רע שמגיע לי העונש הזה...? מה נעשה עם כל התוכניות שלך לעתיד...? מה אני יעשה עם כל האהבה שלי אליך....? סלח לי אהוב שלי שהטעתי אותך ואמרתי שהכל יהיה בסדר.....סלח לי אהוב שהבאתי אותך לעולם שיש בו מלחמות שהורגות ילדים..... סלח לי אהוב שאני עדיין נושמת.... סליחה אהוב שלי שאתה מת... ושום תוכנית שלך לא תצא לפועל..... אוהבת אותך מיליונים ילד שלי
אלוהים!!! או מי שלא יהייה..... תחזיר לנו את השיגרה..... בבקשה!
משפחת שגיא היקרה , עדנה היקרה ,
אני מכירה אותך כבר שנים רבות , בהן עבדנו יחד , מלבד היותך אשת עסקים מוצלחת , הרשמת אותי בכך שאת באמת מצליחה לשלב בין האמהות והעבודה שני חלקים בך שאת כל כך אוהבת .
את בני הבכור ילדתי באותה שנה בה נולדה שי שלך ... לאורך השנים פטפטנו רבות על הילדים וקבלתי ממך המון תבונה ותובנה , באמת שאין כמוך ... ואיך נדלקות לך העיניים כשאת מספרת על כל אחד מהילדים.
את ארז הכרתי דרכך .
לאחר השלושים והטקס המרגש והמכובד ,
כתבתי קטע לזכרו של ארז ושמוקדש לעדנה ולמשפחה ,
הנה ההקדמה :
נרשם לאחר טקס גילוי המצבה בתום שלושים יום לנפילתו .
באותו הערב נצבעו השמיים בצבע ורוד סגול , והיתה שקיעה מרהיבה .
השמש היתה מהפנטת , קשה היה להסיט ממנה את המבט . יפה יותר ויותר עד שנעלמה בים . לתמיד .
למחרת ,
לאחר החושך הגדול ,
שוב זרחה השמש , רגילה , פשוטה .
אבל היא זרחה ,
שוב.
ארז , אתה השמש , אתה המיוחד והמרהיב כל כך , אינך עוד .
מאותו יום ארור , נמצאים קרובייך בעלטה , בחושך הגדול , אבל...
השמש שוב תזרח , לא מרהיבה כל כך , לא מהפנטת ועוצרת נשימה .
אבל היא תזרח בשבילכם . שוב . רגילה . פשוטה . היא תזרח .
יש לכם "צבא" קטן של אנשים שאוהבים וכואבים איתכם , נצלו את האנרגיה הזאת של כולם , כדי להגשים את ההבטחה הגדולה , בצורה אחרת , בדרך שונה . התוכניות שלו לא ירדו לטמיון , הן תתממשנה בצורה אחרת ויש אינספור דרכים לעשות זאת .
עדנה היקרה , שלחתי לך את הקטע שחיברתי (הוא שלך ואת יכולה לפרסם אם את רוצה) , שהוא עצוב מאוד , אבל גם מלא באופטימיות , את עדיין לא רואה את זה , אני מאחלת לך שתעזרי בכולנו ותצליחי לראות גם את הנימה הזאת .
ממני הצופה מהצד , לירון .
לוח הנצחה בביסלח 17.
זוכרים כל הזמן ומתגעגעים בלי סוף
שיעור לנשים לזכרו של ארז
https://www.facebook.com/reel/10152646052967488
ארז בן 13 - מעצב ומצייר לעצמו את המגנט לבר המצוה. מתגעגעת אליך ארז שלי
התמונה מטושטשת בגלל שהיא נלקחה מסרטון, היחידי שנשאר לי ממך, אחרי המון זמן שלא היתראנו.
כבר כמעט חודש וחצי שאתה כבר לא איתנו..ואין יום שאתה לא עובר לי במחשבה, כל השטויות והצחוקים וכל מה שעברנו ביחד..
היום נזכרתי שהורדת את האפליקציה של פז״ם והיה רשום שתשתחרר רק 2020, כמה שצחקנו על זה..
באמת שאתה מתגייס אתה לא קולט אולי שיכול להיות שאשכרה בתרומה שלך למדינה תצתרך להקריב את החיים שלך, והינה זה קרה לך, למה דווקא לך? לא אשכח כמה רציתי כבר להתגייס ולתרום, ונתת את התרומה הכי גדולה שחייל צה״ל יכול לתת, למות במטרה להגן.
המבצע הזה השאיר לי צלקת שכנראה תלך איתי כל החיים.
לנצח אחי אזכור אותך תמיד, וניפגש בסוף אתה יודע..
כמה שאנחנו גאים בך על הדרך שלך.. מלך.
מתגעגעים כל כך ארז. לא מאמינה שזה אתה שם על המסך.. מסתכל עלינו משם. אוהבת אותך כל כך.
חודש וחצי..חודש וחצי שאני מנסה כמה שפחות לחשוב כדי לא להתפרק, אבל זה בלתי אפשרי כל פעם שאני חוזר הביתה ולוקח את הסקייטבורד שלי אתה הדבר הראשון שעולה לי לראש איך התחלנו ביחד אני אתה זוהר ונוה איך התלהבנו מכל שטות איך נסענו לכל הארץ והסתובבנו עד שעות מאוחרות לא היה אכפת לנו מבצפר לא היה אכפת מבנות לא היה אכפת מכלום. שבוע שעבר נשברתי הייתי חייב לדבר איתך אז באתי אלייך בערך בשתיים בלילה ופרקתי את הכל..עשה לי טוב לראות את כל הזוהרים שם שהזכירו לי את הניצוץ בעיננים הכחולות שלך שאם להיות אמיתי תמיד קינאתי בהם..מבחינתי אתה עדיין פה עדיין צוחק על כמה שאני אדיוט ועדיין צוחק על כולם בעצם.. ארז שגיא עם הכובע הצבאי והשיער הארוך ככה אני זוכר אותך יאהב אותך תמיד גיבור.
מה הולך גבר??
מזמן לא דיברנו，חודש וחצי מן הסתם...
עוד לא כתבתי לך כלום כי לא מצאתי את הזמן לזה בתוך כל הבלגן שהולך פה מאז מה שקרה..
אנחנו מכירים עוד מכיתה א ובינינו היו לנו שנים יותר טובות וכאלה פחות..
ביסודי הייתה תקופה אם אתה זוכר שהיינו צמודים אחד לשני 24 שעות וגם שההורים ניסו קצת להפריד בינינו כי זה כבר היה מוגזם הם לא הצליחו כי כניראה החברות שלנו הייתה מעל זה...
אחר כך עלינו לחטיבה הכרנו אנשים חדשים אז הקשר קצת התחלש ，ואז לפניי שעלינו לתיכון החלטת שאתה הולך לפנימייה הצבאית ותאמת לא הבנתי את זה..
חשבתי לעצמי שלכל דבר יש את הזמן שלו，שצבא בא אחרי התיכון ואחרי הצבא החיים פשוט זורמים אבל אצלך הסיפור קצת שונה...
אז התקבלת לפנימייה והתחלת לעשות שם חמשושים ובקושי היתראינו וגם בסופשים היינו נפגשים רק מדי פעם כי היית יוצא עם החברה מהפנימייה..
אבל הגיע היום והשתחררת מהפנימייה ואני סיימתי תיכון עוד פעם מצאנו את עצמנו כמו בימים הטובים כל היום אחד עם השני...
הגיוס של שנינו היה במרץ ומנובמבר נשארנו רק שנינו מכל החברה..
אני התבאסתי על הגיוס המאוחר ורק ניסיתי להקדים אותו והצבא לא רצה..
ועכשיו אני מודה על כל שנייה שהייתה לי לפני הצבא， 99% מהזמן הייתי איתך ואם הייתי יודע מה הולך לבוא הייתי מנצל אותו הרבה הרבה יותר..
מה לא עשינו ביחד איפה לא היינו，מישיבות סבבה בקרייה דרך טברייה אילת ואפילו סקי בחרמון עד טיול עם המשפחות בחול שתאכלס רק בגללנו המשפחות נפגשו שם..ואז הגיע היום שהתגייסת ויום אחרי הצטרפתי גם אני לצהל..
לא הרבה אחרי התחיל צוק איתן וכמה מהחברה נכנסו פנימה ואתה אחד מהם...
אז כל פעם שהתפללתי בסוף ביקשתי הצלחה לכל אחד ואחד מהחברים，הייתה לי רשימה בראש של כל מי שבפנים שאני מבקש בשבילהם ואתה היית בה כמובן וחשבתי שהכל יהיה בסדר כי מה הסיכוי שמשהו ייקרה לאחד מהחברה..
ואז הגיע הלילה ההוא，אני זוכר כל שנייה ממנו..
ירדתי בדיוק משמירה וניר בא אליי לקח אותי הצידה ואמר לי נכון חבר שלך ארז שגיא זה עם הגולף האדומה，אמרתי לו מה איתו..הוא אמר לי הוא נהרג היום בעזה..
התחלתי לצעוק עליו מעצבים שלא אומרים דברים כאלה ותאמת לא האמנתי שזה באמת קרה דווקא לך，ארז..
רצתי לפלוגה עם דמעות בעיניים פתחתי את הפלאפון היה לי מלא שיחות והודעות והתחלתי להבין שאולי זה באמת קרה..
ואז התקשרתי לאריק והוא אמר לי שזה באמת אתה ，נשכבתי על הריצפה ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי לא האמנתי שזה אתה דווקא ארז שגיא זה עם הגולף האדומה נהרג..
ועכשיו חודש וחצי אחרי אם להגיד תאמת עדיין זה לא מתעכל，כל דבר מזכיר לי אותך ואני מרגיש כאילו רק עוד שבת או שתיים נצא הביתה ונצא לאנשהו נשתכר כמו פעם ברגיל..
אני כאילו יודע שאתה כבר לא איתנו ועדיין מרגיש שכן..
תשמור על המשפחה שלך מלמעלה כי באמת שהם צריכים את זה..
השארת פה זוג הורים שתי אחיות ובערך אלף אחים שלכל אחד ואחד הסיפור המיוחד שלו איתך..
מקווה שאתה עושה שם חיים כמו שידעת לעשות פה，אוהב ומתגעגע אחיך בן..
הבטחתי לך שכולם ידעו איזה גיבור אתה.
נשמה שלי, גם בבית שלי אתה נמצא עכשיו צופה החוצה לכיוון הפנימייה שכל כך אהבת. אוהבת אותך המון ומתגעגעת בטירוף !!!
אזכרה של ארז בפנימיה צבאית
https://www.facebook.com/reel/744502302281867
באנו לספר לארז שאנחנו בדרך לערב בפנימייה לזכרו .. מתגעגעים וכואבים !
"פני קטיפה שראיתי
רוך ותמימות של פורקן נעורים
בך לגעת רציתי
ולא היו בך חיים.
שמך חקוק על האבן
רק אהבה נשארה לי בלב
אתה עכשיו בגן עדן,
ולי נשאר רק כאב."
ארז שלי,אתה יפה מדי בשביל להצליח לצייר אותך, אבל בכל זאת ניסיתי..
מתגעגעת יותר ויותר מיום ליום.
אוהבת אותך..
ארז שלי יקר, רוחי שלי..... ילד שלי יקר, אני כל כך, כל כך מתגעגעת אליך..... התמונות שלך תלויות בסלון... ואני חושבת.... איך תגיב כשתראה אותם.... אני בוכה, ולא יודעת איך אתה עם זה.....מה איתך אהוב שלי יקר? אתה איתנו? אצה נמצא במקום אחר? טוב לך? קשה לך? מה איתך? איפה אתה....? אני דואגת לך רוחי....היתכן שאשרוד בלעדיך....? יתכן שאתה מת ואני ממשיכה הלאה....? אבא ואני כל בוקר במשך יותר משעה רק מדברים עליך, קשה לנו שאתה לא מגיע הביתה רוחי....כולם אומרים לנו שהזמן יעשה את שלו.... והם צודקים רוחי..... כי עם הזמן זה נהיה קשה יותר ויותר.... רק תן סימן... תגיד שהכל בסדר.... תגיד לי מה קורה איתך.... אתה יודע כמה אמא דואגת לך אהוב יקר שלי.....
כמה יופי בילד אחד קטן ?
מסתכלת ולא מאמינה , היתכן????
כמה עצוב שהוא לנצח ישאר כל כך יפה? כל כך צעיר?
ארז.... כמה עצוב שלא יפגעו בך פיגעי הזמן... שלא יתווספו לפניך היפות קמטי צחוק מסביב לפה , קמטי שמחה מסביב לעיניים, קמטי גיל...וזיקנה שקצת יפגמו ביופי הזה.... השיער שיסוג לאחור.. כל זה לא יקרה לנו יותר לגביך ארז! ושלא תבין אותי לא נכון ילד.... גם אם זה היה קורה גם אם הנס הזה היה מתרחש ועדיין היית איתנו עדיין היית כל כך יפה!!!! זה רק אנחנו שלנצח נשאל מעניין איך הוא היה נראה בן עשרים..שלושים....ארבעים שלא נזכה לראות אותך חתן....אבא..... ואולי סבא בא בימים... זה אנחנו שלא נזכה!!!
כי אתה ארז נמצא קרוב קרוב לריבונו של עולם והוא ישמור עליך ארז , לנצח צעיר ויפה ...ואני בטוחה ארז שאם נוספו לאחרונה קמטים לפניך היפות הם לא קמטי שמחה ולא קמטי גיל הם רק קמטי צער ודאגה למשפחתך האהובה , אתה יודע ארז גם אנחנו דואגים ולא כל כך מצליחים להגיע אליהם ,
אתה חייב לעזור להם ארז.....אתה חייב ילד יפה ....פשוט חייב לעזור!
אתה כל כך חסר ילד.......
ילד שלי יקר ואהוב, דליה נונה כל הזמן אצלנו בבית, ואתמול נתנה לי שיר שכתבה לכבודך אהוב יקר שלי.....כמה מרגש... ופשוט לא הגיוני.
15/09/14
49 ימים אחרי
לזכרו של ילד מלך ..ארז שגיא
בלילה ארור הפכת לילד מפורסם ותמונתך ניבטה מכל המסכים
ברגע אחד ילד מלך עברת מצבאנו לצבא של המלאכים
והכתר עבר ליד של אמא ומעל ראשך נוספה הילה
ולמעלה שואלים : רק הגיע ..איך שלו הכי גדולה?
ושוב מביטים בעיניים הכחולות בתמונה עם המבט החודר
ושוב זולגות ים דמעות הייתכן שבאמת לא יבוא יותר?
ועוד ועוד סיפורים שנונים עליך קולחים לבלי סוף
ארז מה ואיך שעשית ומי ואיך שהיית ..אינם ברי חלוף
השארת חותם ונחקקת חזק חזק בכל לב
איך תישאר תמיד ילד בן 19 ..היש יותר כואב ?
בכישרון הציור המופלא תוסיף עיטור לעננים בשמיים
איך הרוויחו שם למעלה רואים לך את הכחול שבעיניים
וכן אתה זה שאמרת שאין מי שאת הזמן יעצור
אבל הקצב שלו כל כך איטי ..איך עוד יום יעבור..
אבא ואמא זועקים לשמיים אף שקולם לא נשמע
איך מחוש הומור ציניות וחלומות נשארת רק נשמה
ואחיותיך מנסות להבין מי עליהן עכשיו ישמור
ואיך ממשיכים ולאן ..איך מתגעגעות אליך אח גיבור..
וחבריך מכל המעגלים ייזכרו בתעלולים ואמירות
אך נוספו קמטי כאב וצער לפניהם הצעירות
כך נשאר פה כל אחד והארז שלו ...בציור או בדמיון
וכהרגלך השגת ארז , אתה לפני כולם ..המלאך הראשון...
ילד שלי אהוב, כמו שאתה יודע, היתה שבת ספורט לכבודך בפנימייה, ובשער מהריאלי לפנימייה, יש לכם מסורת להדביק את המדבקה של הבגרות על השער.... ותראה מה ראינו אהוב שלי, כל המדבקות דהויות.... אלפי מדבקות ילד שלי.... ורק המדבקה שלך נצצה.... זה מקרה אהוב שלי....? או שאולי סימנת לי שאתה איתי...? מתגעגעת אהוב שלי
אני חייבת להודות שכל התקופה הזאת מאז שארז נהרג אני יום יום מתעדכנת במה שאתם המשפחה והחברים מעלים וזה מעורר בי סערת רגשות מטורפת... צמרמורת, בכי, עצב...אבל גם שמחה...שמחה שאני זוכה להכיר ילד מדהים. אני הכרתי את ארז לרוב מסיפורים של עדנה, מהאהבה המטורפת והראויה להערצה שלה אליו...איזה ילד מקסים, מוצלח, שאפתן, עקשן, מלך היופי ובעיקר המלך של כולם. ועכשיו אני באמת יודעת שאין תואר אשר יותר מתאים לו ממ-ל-ך!!!! העמוד הזה שהקמתם לזכרו באמת נותן לנצור ולזכור אותו !!!
לרגע לא תיארו לעצמם שיהיה סוף מר כל כך לסיפור.....
ארז ואיתי בטקס סיום הפנימייה
הכנסת ספר תורה בבית כנסת באטלנטה , האותיות א-ר-ז נקנו לזכרו של ארז היקר
נטיעת עץ לארז במצודת יואב
https://www.facebook.com/reel/806416152742662
ארז שלי.... איפה אתה??? אתה רואה אותנו ילד שלי...? אם כן, אהוב שלי יקר..... אז זה הזמן להחזיר את האחוז שהבטחת...... תחזק אותנו ילד שלי...... תראה את עצמך.... הקשר ביננו כל כך חזק..... אנחנו גם חסרים לך....? גם לך קשה....? אתה עצוב....? מה קורה איתך ילד? אתה יודע שאתה גיבור? אני כל כך עצובה ילד שלי..... אולי אתה כועס שהמדינה לא עולה בלהבות? תכוון אותי ילד שלי.... תמיד כיוונת...
תמונות מטקס הסיום של הפנימייה, 25.7.13
עוד מעט מתחילה התקופה של החגים, הזמן שבו נגמר לך המלווה בכיתה י"ב, בזמן הזה היה לך חופש מהפנימייה והיית בא אלי לאכול עלאש ביחד עם בן,בזמן הזה היינו יוצאים כל ערב למסיבות ומבלים עד השעות של הבוקר!
קשה לחשוב על זה שאתה כבר לא אתנו! מתגעגע אלייך חבר יקר! אתה כ"כ חסר לנו!
אחי היקר באתי לבקר אותך לכבוד החג ..
אני כל כך מתגעגע אלייך תשמור עלינו מלמעלה אוהב אותך !!!
ארז מלאך שלי,
אנחנו בעיצומו של חג, ראש השנה. בערב הראשון אצלנו ובערב השני אתה עושה על האש. שנה שעברה היית בתיאלנד אז ויתרנו החג היה כל כך שונה, אבל היינו בטוחים שאתה נהנה ובשנה הבאה נחזור לשגרה.
אז בערב החג לקח לנו שעתיים לשבת בשולחן כי לא יכולנו לעכל שיושבים ואתה כבר לא תהיה איתנו. אתמול בכלל ויתרנו על הערב כי היה תורך להכין לנו על האש והיום הלכנו לבקר אותך בבית העלמין. איפה אתה עכשיו מלאך שלי? זה נכון שמלאכים חוגגים יחד? אני לא מאמינה שלקחו לנו אותך כדי שתחגוג איתם. הרי אנחנו זקוקים לך יותר!!! ארז, אני לא יכולה לתאר כמה אני מתגעגעת!! אני צרעכה להיות חזקה בשביל המשפחה, אני לא בוכה . אבל אני מתגעגעת מאד מאד מאד
ביום הזיכרון לחללי צהל שנה שעברה... לא נתפס
ארז.. שוב אני כותבת לך.
אומרים שהזמן עושה את שלו.. האמת שעם הזמן זה יותר כואב.
עם הזמן אתה מבין שזה לא חלום,שלא משנה מה נעשה,לא תחזור אלינו,עם הזמן הגעגוע רק גובר..
זה באמת אתה זה ששוכב שם..? אומרים גם שהגוף זה רק מעטפת,שכשמתים הוא כבר לא שווה,אבל אני לא מרגישה ככה ארז. זה אתה שם ששוכב!אתה ולא אחר.זה הגוף שלך!זה הורג אותי לחשוב שאתה שם נמצא מתחת לאדמה..אתה ארז..איך זה יתכן?
ארז לא תאמין..שלשום היה ערב חג ראש השנה,בלעדייך.חג ראשון בלעדייך.
חג תמיד מסמל דבר טוב,שמח. פעם ראשונה בחיים שלי שלא הרגשתי חג,למרות שישבנו כולנו סביב שולחן מלא אוכל..
צירוף המילים ״חג שמח״ גומר אותי, צירוף מילים שמכילות בתוכן הרבה שמחה.. אבל החג הזה בכלל לא שמח.. צירוף המילים הזה עכשיו מהול בהרבה עצב..
ארז אתה מבין שזה חג?! כן זה חג!! 19שנה שכל חג אתה איתנו.יושבים יחד סביב השולחן. מאחלים חג שמח,צוחקים, אוכלים, יושבים יחד. זה אבסורד שאתה לא איתנו בחג.
ארז איך יתכן שלא תשב איתנו בחגים יותר?איך לא נאחל לך יותר חג שמח? מה נעשה ארז?
איך אפשר בכלל לשמוח בחג?
גם לך היה עצוב שלא יכולת להיות איתנו?הסתכלת עלינו?
ישבתי בשולחן ובהיתי,ניסיתי לדמיין אותך בכוח,לדמיין אותך יושב איתנו.ניסיתי בכוח לראות את דמותך.. לפחות בדימיון..לא הצלחתי ארז.לא ייתכן שאנחנו יושבים כולנו ואתה לא נוכח.
תסביר לי איך נמשיך לחייך? איך תשרור שמחה אמיתית בתוכנו כל עוד אתה לא כאן?!
אני רואה תמונות שלך מחייך וישר בוכה. יש לך חיוך של ילד,חיוך ממיס. אתה משדר משהו טוב, תמימות וטוב לב.ארז כל כך הייתי רוצה לדבר איתך.
בכל סיטואציה בחיים שלי כרגע אני חושבת לעצמי אם אתה מסתכל עליי. ואם כן,מה היית אומר? מה הייתה דעתך?
ארז אני לא מאמינה שהלכת לנו.. אני לא מאמינה שהלכת. כל כך עצוב לי.אני כל פעם מתכנסת במחשבות עם עצמי איך ייתכן שזה אתה. אני לא מצליחה להבין.
עקרו אותך מאיתנו,הפאזל לעולם לא יהיה שלם שוב.
לא תאמין אבל עדיין לא הצלחתי לעכל,לא מצליחה לעכל שזאת המציאות כרגע והיא לא תשתנה.. מה היית אומר אם היית יודע שזה מה שיקרה?
אני מאחלת לך בלב חג שמח וישר בוכה.כי אני לא באמת יכולה לאחל לך..
העצב הזה חונק, הדמעות יורדות מעצמן.. איפה אתה ארז?
אני לא רוצה לקבל את זה, לא רוצה ללמוד איך להתמודד. רק רוצה שתחזור. אפילו לשנייה לחבק אותך, להיפרד.
אני מתגעגעת אלייך ארז, אני זוכרת אותך כל כך טוב,את הדיבור שלך, את הצחוקים שלך, את ההתנהגות שלך, זוכרת טוב. אבל למה רק בזיכרון? למה לא מול העיניים?
זה לא פייר, באמת שלא. ילד שלנו.. הגעגוע כואב כל כך.
חג שמח ארז שלי.. חג שמח 🙁
כבר עברו חודשיים ארז .. חודשים מאותו היום שאני כל כך רוצה להתעורר ממנו.
עדיין יש את החלום הזה שתיכנס בדלת. שתפתיע אותנו ותגיד לנו שאתה עוד כאן.
איך ברגע אחד החיים שלנו התהפכו מאושר גדול לכאב עצום.. כאב שלא יעבור בחיים.
אין יום שאני לא חושבת עליך. אין יום שאני לא מזכירה אותך .. מדברת עליך..
אין יום שאני לא מתגעגעת אליך. מיום ליום הגעגוע הופך כואב יותר. הוא הופך לבלתי נסבל. הלב נקרע משהו בו חסר. המוח מלא בזכרונות .. זכרונות יפים שהופכים לכואבים. מי היה מאמין? מי היה מאמין שביום אחד יקחו לנו את ארז.
את החג הראשון בלעדיך עברנו. וזה כבר יותר מידי .. יותר מידי קשה. יותר מידי געגוע.
החיים ממשיכים , אבל זה הוגן ! זה לא הוגן שאנשים צוחקים , שמחים , נהנים, זה לא הוגן שהחיים ממשיכים בלעדיך..
אותו חיוך וצחוק מזויף יהיה לנו עוד הרבה זמן על הפנים.. אי אפשר לדמיין חיוך אמיתי כשאתה לא כאן.
אני אוהבת אותך ארז. אוהבת ומתגעגעת. אתה חסר...
כבר חודשיים בלעדיך ארז ..
איך בשניה אחת כל החיים קרסו ..
החיים השתנו ולא נשאר טעם לשום דבר ..
איך ממשיכים ומה עושים ?
איך חיים בלעדיך בלי הצחוק בלי המבט בלי העינים ובלי החיוך ..
הבכי לא מפספס יום אחד .. והמחשבות לא נגמרות .. והזכרונות מה איתם ? החויות ? הרגעים השמחים והפחות שמחים ? ואיך יהיו רגעים שמחים עכשיו בלעדיך ? זה לא יהיה .. לא יוכל יותר לחייך או לצחוק באמת .. לשמוח ולחגוג ..
הכאב הכאב העצום הזה שלא פוחת רק הולך ומתעצם וקשה קשה יותר מיום ליום הגעגוע נהיה יותר גדול משעה לשעה החוסר גדל מדקה לדקה והעצב גובר משניה לשניה ...
הרגשה מוזרה איך פתאום נעלמת ולא תחזור לא תחזור יותר לעולם ..
כל דבר מזכיר אותך כל מילה כל צחוק כל בכי הכל זה אתה !
הזמן לא עובר .. והימים ניראים ארוכים וחסרי משמעות .. רק רוצה לישון .. לחלום עליך לחבק , לדבר , לשאול שאלות ואולי גם תענה .. לדעת מה עובר עליך ואיך אתה מרגיש אם כל המצב ..
ורק לדעת , לדעת אם אתה יודע כמה אני אוהבת אותך ומתגעגעת ...
פתאום כל שיר מקבל משמעות..
בכל זיכרון אתה נמצא.. כל דמעה מסבירה את גודל החוסר שנשאר.
אני כל כך מתגעגעת...
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
מנסים למצוא את כל צבעי הקשת
עובדים קשה לבנות פה משהו במילים
ואתה חי בזמן זמני ספור בלוח
ומקווה לשתות את החיים עד תום
ובין כל אלה סך הכל רוצה לשמוח
ועל הדרך להגשים איזה חלום
אולי אחרי הכל תגיע לשמים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים, ים הרחמים.
אם השנים חולפות מהר ולא הספקת
ולא נשאר מהם יותר מזיכרון
היית איש חשוב, ענק, אך התפוגגת
והשתדלת להשלים עם השעון
אם החיים הם חידה לא מפורשת
והסודות זורמים בהם כמו נחלים
תקווה למצוא את כל צבעי הקשת
תשאיר פה רושם טוב ותאסוף מילים
אולי אחרי הכל תגיע לשמיים
אולי אחרי הכל תשמח מהחיים
תאמר תודה ותהפוך פתאום למים
ותצטרף לים הרחמים, ים הרחמים.
קובי אפללו
לצערי גם לי כל שיר כאילו מדבר ישירות עליו....
היית איש חשוב, ענק, אך התפוגגת ולנו נשארו רק זכרונות וים של רחמים......אוהבים אותך ילד מתוק!❤️️
אזכור אותך תמיד חבר
הלכתי להשמיע לארז את שהיה בתוכנית רדיו היום בגלי צהל
ארז מלאך שלי.
היום ערב כיפור, תמיד הייתה לי יראה מהיום הזה. יום קדוש ומפחיד כאחד! אמרו לי שביום הזה אלוהים פוסק מי לחיים ומי למוות (מין סלקציה כזאת). צמתי בערך מגיל 10. והאמנתי שתמיד ישמרו על הילדים שלנו שם למעלה.
היום יש בי המון כעס!!!! לא יראה ולא פחד !!!!! איזה מין שיקול זה לקחת לנו אותך???
איך מעלם יפה, אהוב, תוסס הפכת לזכרון בכל מקום, חלק מאתר הנצחה, כתבה בעיתון......
צריכים לבקש סליחה מאמא/אבא/אחיות והמשפחה שמשוגעת עליך.
צריכים לבקש ממך סלייחה שעצרו לל את החיים עוד לפני שהתחלת ליהנות מהצבא שכל כך אהבת, עוד לפני שהתחלת להגשים חלומות..........
מלאך שלי אני מבקשת סליחה רק ממך. כי תמיד הבטחנו והאמנו שיהיה בסדר.
על זה שלקחו לנו אותך אני לא סולחת!!!!
ארז
אני נוסעת בכביש המהיר באטלנטה ומקשיבה לשירים בעברית , רבקה זוהר שרה ״בן יפה נולד ״ והדמעות לא מפסיקות לרדת , אך למה לא מלאו 20 לנער ...אז בערב זה אני רוצה לבקש ממך ומההורים שלך סליחה שלא באתי להיפרד , סליחה שאני רחוקה ואני משתדלת בכל כוחי שגם פה , בארץ הרחוקה הזו , ידעו מי זה ארז שגיא .
דברים שמשה רוצה להגיד לך ארז..
ארז אהובי, חלמתי חלום, ובחלומי אתה רץ אלי בפנים קורנות מאושר ומספר לי שנבחרת והתקבלת, ועוד בציון לשבח.
ארז שלי אני לא יודע למה בדיוק נבחרת , אבל אני רק יודע שהייתה לי הזכות להיות חלק ממך וחלק ממשפחתך. לא אשכח אותך לעד.
חבר של ארז מהמחלקה בגבעתי הביא לחייל מהחדר שלי את הווסט שלו שישתמש בו. אותו חייל סידר היום את הווסט ומצא בו 2 פתקים מהניווט של ארז ודור, הוא ישר הביא לי אותם וזה ריגש אותי. מנסים לאסוף כל זכרון ממך ארז, מתגעגעים אלייך וכל דבר קטן כמו זה גורם לצמרמורות בכל הגוף. אני מתגעגע!
מה אברך לו במה יבורך
הנער הזה עכשיו הוא מלאך
לא עוד יברכוהו לא עוד יבורך
אלוהים אלוהים, לו רק ברכת לו חיים.
ארז נשמה שלי, נולדת ביום ההולדת שלי. לא יכולתי לבקש מתנה טובה מזו!
היית לי כמו ילד ואח לילדים שלי.
התפללנו, התחננו שתשוב.
גם עוז התפלל בלי סוף שתשוב אלינו. אבל כלום לא עזר, והנה אנחנו בסיוט הזה שלא נגמר.
איך נתמודד עם כזה אובדן?
איך יהיו החגים בלעדיך?
איך מכולם דווקא לעדנה זה קרה?
כולנו מסרבים להאמין ארז, למרות שעבר כבר חודש.
בשבעה שרה לך שירי מימון את השיר ״תשמור על העולם ילד״.
איך יתכן שילד שעד עכשיו שמרו עליו צריך פתאום לשמור על העולם?
נשמה שלי, אנחנו לא מבקשים ממך לשמור על העולם.
יש לנו רק בקשה אחת:
שמור רק על המשפחה המדהימה שלך. שמור על אמא שלך ועזור לה לצאת מהגהנום בו היא נמצאת.
תסביר לה כמו שרק אתה יודע שהיא חייבת להמשיך לחיות לצד החיים ולא ההפך.
ולו רק בשביל לשמור על האחיות שלך בדיוק כמו שאתה שמרת עליהן.
תהיה חזק שם למעלה ילד שלנו.
לנצח נשמה שלי אזכור אותך תמיד !!!
אחי היקר, באתי לאחל לך שבת שלום
נשמה שלי. לפני 8 שנים, אחרי מלחמת לבנון השניה לקחנו אותך איתנו לבית מלון בירושלים. באחד הטיולים שלנו ראינו את המנורה הזו.
לא אשכח את הניצוץ שהיה לך בעיניים הכחולות שלך כשראית אותה... לא הפסקת לשאול שאלות אודותיה, היה חשוב לך לדעת אם היא הייתה בבית המקדש.
עכשיו אני כאן, עצובה מכך שאתה לא נמצא איתנו עוד.
לכבודך חיים שלי יקרים
איך עבר כל כך הרבה זמן.. עברה תקופה כבר.. לא חושב שאצליח מתישהו לקלוט שבאמת, כל הסרטונים, התמונות והחוויות ממך הם משהו שהוא בגדר זכרון והנצחה לכבודך, אין פעם שאני מסתכל בתמונות שלך ולא אומר לעצמי שאני מת לפגוש אותך כבר, ושוכח שזה כבר לא יקרה..
תכף אנחנו מסיימים את הקורס, שהתחלת אותו איתנו, ואתה תיהיה חסר, חור גדול מידי שלא נותן לסיום הזה במה יותר מידי גדולה.
נזכר בך בכל יום, מסתכל על תמונות שלך ואיתך בכל זמן שמקבל פלאפון וגם אם זה נדמה לך שם למעלה שהמשכנו כאילו כלום, תדע שזה לא יקרה אף פעם.
אוהב אותך ומתגעגע אחי..
ארז... היום נזכרתי במשהו שיכול להראות כמה גדול היית! באימון מתקדם סגרנו את יום העצמאות וקיבלנו מלא מלא חבילות מבתי ספר,גנים וסתם משפחות שרצו לפנק אותנו... אני זוכר איך שכולנו קפצנו על החבילות האלא ולקחנו ממתקים וכל מיני דברים אבל אתה הלכת לאסוף את כל הפתקים שילדים כתבו בשבילנו ויחד איתי ועוד כמה אנשים חילקנו אותם לכל החברים במחלקה ודאגת שיתקשרו להודות להם כי אמרת ״זה חשוב הם מצפים לשיחה הזאת לא סתם הם כותבים מס׳ טלפון!״. כמה היה חשוב לך כל אחד,למדתי ממך המון! מתגעגע אליך אחי היקר! (התמונה הזאת זה תמונה ששלחנו למשפחה כדי להודות להם...)
אח שלנו אהוב, היום באנו לבקר אותך, לא תכננו אבל נפגשנו כולנו במקרה אצלך. אתה נמצא עם כל אחד מאיתנו, בצבא, בבית, כל יום. אנחנו אוהבים אותך ולא מפסיקים להרגיש בחסרונך. משפחת חץ מתגעגעת!
אז התחלתי שנה חדשה בבית הספר , השנה האחרונה שלי שם .. והיא בלעדיך ארז ..
איך אפשר לחשוב שכל דבר שיקרה מעכשיו ולתמיד יהיה בלעדיך ?
איך אפשר יהיה לחשוב שלא תדע מה קורה ומה עושים ?
איך אני יוכל לקום כל בוקר לביצפר בידיעה שארז לא נמצא ?
למי אני יתקשר ימי שישי שיבוא לקחת אותי ?
במי אני ישוויץ כל הזמן ויתגאה בכמה שהוא יפה ?
ארז , אח שלי מושלם אני כל כך אוהבת אותך ומתגעגעת !!
באנו להזכיר לך כמה שאנחנו אוהבים אותך..
לא מפסיקים לחשוב עליך.
עצרת חטיבת ביסל"ח.
אוהבים אותך חבר!
https://www.facebook.com/reel/946653298682840
טקס סוף מסלול שקד נוב' 13
רק אתה חסר פה אח יקר Erez Sagi מתגעגעים אליך!
קיר הנופלים במוזיאון גבעתי במצודת יואב
מתגעגעים ארז!!
ארז שלי, טקס סיום קורס מכים שלך, הייתה כל כך חסר שם ילד שלי..... היינו אבא, נועם, שי ואני... והייתה חסר לנו בכל נים בגוף.... הקריאו את שמות המצטיינים.... ולא קראו לך.... נגמר הטקס.... ולכל ההורים רץ מפקד צעיר.... ואתה... אתה לא רצת.... אהוב שלי....החברים שלך לבשו חולצה עם תמונה שלך.... להרגיש שאתה גם נמצא....גם להם אתה חסר אהוב שלי..... כולם כל כך מתגעגעים אליך גיבור שלנו.... אנחנו לא רוצים להיתרגל לחיות בלעדיך אהוב שלי יקר
יום ראשון 19.10.2014 - טקס הכנסת ספר תורה לכבוד חמשת הנופלים מהחטיבה של ארז. מאוד מרגש.
https://www.facebook.com/reel/830521133665497
גם באילת אתה איתי מלך שלי !
איך אפשר לחשוב שעברו 3 חודשים שהיתי צריכה ל"המשיך לחיות " בלעדיך אהוב שלי !
אני מתגעגעת אליך ואוהבת הכי הרבה בעולם !!!
כל כך אוהבת אותך ארז.. תמיד אזכור אותך, תמיד יזכיר אותך.. בכל מקום.. בכל שנייה.. בכל זמן..
שלושה חודשים!!!!! אנחנו כל כך מתגעגעים אליך אהוב יקר
אז עוד פעם אני יושבת .. יושבת בלי להוציא מילה .. יושבת חושבת ולא מבינה לא מבינה איך ברגע אחד כל חיי השתנו ..
מרגישה שונה , מישהי אחרת לגמרה , בנאדם שלא קשור לחים שלפני ..
הכל נעלם , רק תמונה אחת בראש , אותה תמונה שלא נמחקת ולא תימחק ..
התמונה ההיא שגרמה להאמין , להאמין שזה באמת אתה ..
התמונה ההיא שנפרדתי ממך , היית יפה יפה וטהור ..
הסתכלתי עליך בדיוק שניה כי לא יכולתי לא יכולתי לראות ולהאמין ניסיתי להדחיק ושאולי זה יעלם ..
אז כבר עבר יותר מידי זמן וזה באמת קרה..
ועכשיו אני מתחילה לעכל שיותר לא תחזור ...
https://www.facebook.com/reel/10202525226966301
מלך שלי אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת !!!
https://www.facebook.com/reel/10202565543534190
ארז שלנו, שוב הפלוגה נפגשת ואתה לא איתנו, תמיד יזמת את כל המפגשים האלו, אנחנו מתגעגעים אלייך כל כך!
הרמנו כוסית לכבודך אח שלנו, אוהבים אותך!!!
יום הולדת.. היום הולדת הראשונה שלי בלי הברכה שלך ארז..
הבוקר שלי התחיל אצלך.. באתי לבקר אותך באתי לדעת שאתה איתי ביום הולדת שלי..
זה לא נקלט ! לא רוצה לקלוט..
מסתכלת על ברכה שרשמת לי ביום הולדת הקודמת שלי.. הגיוני שזאת האחרונה?
ארז שלי.. אני אוהבת אותך כל כך!!!
לא רוצה לקלוט שאני לא אראה אותך יותר.. שלא תדבר איתי יותר..
זוכרים אותך לעד ארז יקר.
https://www.facebook.com/reel/809778185729997
ארז מלאך יקר שלי,
אוטוטו ארבעה חודשים שנראים כמו נצח!!
לא יודעת איך עוברים הימים.
אחרי לילות ארוכים של חוסר שינה מחכים שרק יגיע הבוקר ושיגמר כבר הסיוט הארוך.
אך כשכבר מגיע הבוקר מתעוררים לעוד יום ארוך של געגועים ועצב בגלל חוסר היכולת להחזיר את הגלגל.
ארז אנחנו מסתובבים בחוסר חשק נוראי לעשות את הצעד הבא, להרים את הראש, להשלים ולהמשיך לאהוב!
שום דבר לא יכול לחזור למקומו בלעדיך!
הכל כל כך תפל מאז שהלכת לנו, כל כך לא מעניין!!!!
כבר שלושה וחצי חודשים ששולחן השבת שלי עומד ריק! לא יכולנו לשבת שם בלעדיך. אין יותר לביבות ביום שישי, אין את הצחוקים והכיף שהיו מנת חלקנו ולקחנו אותם כמובנים מאליהם, אבל הם לא!!!!
ארז, אני כל כך מתגעגעת להגיד את את השם שלך ושתענה לי.
אוהבת אותך נשמה שלי ושולחת לך חיבוק למקום בו אתה נמצא. מקוה בכל ליבי שבאמת יש מקום כזה שאתה נמצא בו ואתה מאושר, מוגן ורואה אותנו פה למטה.
אוהבת אותך ארז
ארז מלאך שלי,
רצינו להיות הכי קרוב לרגעים האחרונים שלך.
אני אפילו לא יכול לדבר, אני שלא מצליח לסתום את הפה שותק.
רציתי היום כל היום להתקשר לעדנה-לא יכולתי,לאילן-לא יכולתי, אפילו עם אמא שלי -שגם היא הלכה לראות את המקום שבו הלכת לא דיברתי.
מציף את עצמי בעבודה כדי לא להתרסק.... כי הרי הציור שרואים בתמונות מהפילבוקס הוא כל כך שלך, כל כך רצית שמי שיעבור שם יידע....
אני רואה את הסרטונים שצילמו היום המשפחה בפילבוקס, ולא מאמין. יכול להיות שזה סופי? יכול להיות שאיפה שכתוב "שקד" שם נהרגת? יכול להיות שלא נדבר יותר?
קשה לנו ארז, קשה לי.....כל לילה אני עובר על התמונות, מנסה להיזכר בשיחות.....ולא מאמין שזה קרה.
שום דבר כבר לא אותו דבר....
אז שוב רק אני מדבר, ואיפה אתה? איפה?
אוהב אותך בן דודה.... אוהב מהלב, וכל כך כל כך, מתגעגע.
ארז, שוב החלטתי לכתוב לך. מכינה אותך מראש,שבטח אחזור על אותן המילים..
אני עדיין לא מצליחה לעכל את העובדה שאינך בחיים,אפשר בכלל לתפוס דבר כזה?זה באמת אתה ארז?
טני מרגישה שהחיים שלי מתחלקים ל-2,עם ארז ובלי ארז. איך זה בכלל הגיוני שאני אומרת "בלי ארז?"איך זה יתכן שאתה לא כאן?אז איפה אתה?
אני כל הזמן חושבת עלייך. שתדע ארז,למדתי בפסיכולוגיה על המושג "הדחקה",תמיד הוא היה בגדר מושג.עכשיו אני מכירה אותו יותר מתמיד..מרגיש לי כאילו אתה כאן ארז,אני באמת לא מצליחה לתפוס את זה,לא מסתדרת לי בראש העובדה שאתה לא בחיים.זה לא הגיוני. באמת לא נראה אותך יותר?
מה היית אומר אם היית יודע שזה מה שיקרה?איך היית מגיב?היית מאמין בכלל שדבר כשה יכול לקרות?
יש הרבה קשיים בחיים,אבל איך אפשר להתמודד עם המוות?איך אפשר להתמודד עם המצב הזה?שלא משנה מה נעשה וכמה נתחנן ונבכה,לא נשנה אותו. אתה לא תחזור אלינו ארז,מבין כמה שה אבסורד?
רציתי לספר לך,שכשאני אצלך בבית,מדי פעם אני נכנסת לחדר שלך,אני יושבת שם בשקט,מסתכלת. זה גורם לי להתחבר אלייך. זה הדברים שלך ארז,זה החפצים האישיים שלך,זה המקום הפרטי שלך. למי שייכים עכשיו הדברים?פתאום הם חשופים לכולם..
זה אותו החדר שבו שיחקנו כשהיינו קטנים.כמה לא נקלט.מהחדר שלך ארז,נהפך לחדר שלך,אבל בלעדייך.
אנחנו רוצים אותך איתנו.
אני מתגעגעת אלייך.
אני כל הזמן חושבת מה עבר עליך באותו הרגע,ילד,מה הרגשת?אני רוצה לדעת.
חושבת אם הספקת לפחד,להבין מה קורה?מה עבר לך בראש?ילד קטן,ששמר על מדינה.
זוכר איך הייתי קוראת לך "לולי", "לולילו"? גם עכשיו בלב אני קוראת לך ככה.. לולי..
מרגיש לי שאפילו לא הספקנו להיפרד,לא זוכרת מתי התראנו לאחרונה..פתאום הלכת,פתאום אתה לא כאן,לא קיים.
אני רוצה שתדע שאני כל כך אוהבת אותך ארז.אני אוהבת אותך
התלבטתי הרבה אם לכתוב כאן או לא.. הרבה פעמים הקלדתי וישר לאחר מכן מחקתי.. הרגשתי שזו חוצפה אם אני אכתוב כאן.. הרי בסך הכל החברים והמשפחה שלך כותבים לך כאן לא אנשים זרים ..
המבצע השנה היה לי קשה ממש .. לחשוב שידיד שהכרתי המון שנים נהרג בו ואחר כך לגלות שההורים שלי מכירים את שלך ולגלות שגם אתה נהרגת ... אני חושבת שאתה זה שנגע בי במבצע הזה .. לאחר שנהרגת התחלתי לקרוא עלייך, חיפשתי כל פיסת מידע שאוכל לגלות מי אתה בכלל . מה השנתון שלך,מאיפה אתה,מה התחביבים שלך. נכנסתי לכאן בהתחלה כמעט כל יום וקראתי כל מה שרשמו עלייך . זה היה מרגש בטירוף.. לא אשקר לך שהעיניים שלי אפעם לא נשארו יבשות.. גם עכשיו שאני כותבת את זה הן יותר מידי רטובות .
היית ילד.. ילד צעיר עם חלומות,תקוות,שאיפות ורצונות. עצוב לדעת שהכל נקטע לך. אני לפעמים מרגישה חצופה ולא פיירית כי אתה נשארת ביולי 2014 ואני איכשהו התקדמתי.. טסתי,ביליתי,חייתי וחוויתי .
היית ילד מדהים .הלוואי והייתי יכולה להכיר אותך במציאות ולא רק מסיפורים . היית גאווה לכל החברים,משפחה ומי שסבב אותך.
מקווה באמת שאתה במקום יותר טוב למעלה כי באמת עם יד על הלב מגיע לך את הטוב ביותר ..
יהי זכרונך לברכה .
אמא איך קוראים למי שנהרג?
איך? אני שואלת את בני בן השלוש וחצי כשחזרנו היום מהגן
זה שמת איך קוראים לו?
ואני תוהה האם מספרים לילדים כל כך קטנים על הטבח הנורא היום בירושלים?
אני מנסה לשאול אותו מה סיפרו לכם בגן?
והוא מסרב להירגע וממשיך לשאול איך קוראים לו?
למי?
לזה שנהרג? שמת הוא מדגיש!
אני לא יודעת אני עונה....
והוא מתעקש.... שנהרג?
ארז אני אומרת פתאום .... קוראים לו א ר ז!!!!
הפאזל נפל למקומו- כן הוא אומר לי ומשתתק,
ואני חשבתי בחוץ משתוללות קטסטרופות איומות,
ואתה א ר ז זה הקטסטרופה הפרטית של המשפחה שלנו
וילד אחד מתוק וקטן שאפילו לא מכיר אותך הבין מהאווירה היום שמשהו רע קרה וישר קישר את זה אליך ארז..... אני רוצה שתדע ארז אנחנו לא שוכחים אותך.......... הגדולים והקטנים.!!!!
ארז.... זוכרים בכל זמן ובעל עת....
https://www.facebook.com/reel/1010018059024598
ארז..... ילד אהוב ויקר שלי.... כאן בדיוק במקום בו ליבך נדם... הידלקנו לך נר.... עצוב לנו מתוק שלי.... עצוב יותר לדעת שכאן הגוף שלך נדם.... בדיוק במקום הזה נפלת... והכל קפא..... מה הירגשת אהוב שלי..... ? חשבת......? היבנת מה הולך להיות....? היבנת שאנחנו נפרדים לנצח...? אני אוהבת אותך ילד שלי וכל כך מתגעגעת.... כל כך לא הוגן...... ילד שלי, ראיתי את הציור שציירת על הקיר בפילבוקס... הישארת חותם בכל מקום.....
אתה גיבור ילד שלי.... הכניסו אתכם למקום שהוא בימי מלחמה מלכודת מוות... באף מלחמה לא מאיישים פילבוקס.... רשלנות מחרידה של מפקדים שאפילו לא טרחו להיכנס לראות את העמדה.... לראות את החריץ... לראות את השער שלא נסגר.... לראות שאין מכשיר קשר..... לראות שהדלת של הפילבוקס לא זזה..... הוא לא טרח להיכנס ילד שלי..... הוא השאיר 8 ילדים שלא הכירו האחד את השני..... ללא הדרכה ..... ובלי לחשוב.....
סלח לי ילד שלי...... סליחה שיש בעולם אנשים רשלנים שבגללם קיפחת את חייך.....
אני אוהבת אותך ילד שלי.... וכל כך... אבל כל כך מתגעגעת......
ארז מתגעגעת בלי סוף עכשיו אתה איתי תמיד
ארז, לפני יומיים קיבלנו מטלת כתיבה באנגלית, ישבתי וחשבתי על מי אני יכולה לרשום, על איזה דמות אני יכולה לכתוב , איזה דמות אני מעריצה ומעריכה וישר אתה עלית לי בראש! ארז שגיא- דמות מדהימה שהכרתי בחיי לעולם לא אשכח אותך ואת הגיבור שהיית , אז התחלתי לכתוב ובדרך כלל מאוד קשה לי לרשום באנגלית אבל במקרה שלך שכתבתי עליך המילים פשוט יצאו מעצמן ויחד איתן הדמעות , אני רוצה שתדע שאנחנו לעולם לא שכחנו ולא שוכחים אותך, תמיד מדברים עליך ומהללים את שמך , אוהבת אותך ארז ומתגעגעת מאוד ....
It was my worst day in my life. At the end of the summer holidays of 2014, the State of Israel was under war with Gaza, Israel has raised many soldiers in order to fight, the brother of a good friend of mine fought in this war, Border Strip and assassinated him a terrorist and killed. While informing us about his death we were at a birthday party of our good friend from happy to sad day became very large, I really do not want to come back again this day in my life, I felt bad movie, it was a pretty good experience especially. This person was very important to my heart .At first I thought it would be hard for me to talk to my girlfriend about him but unlike my opinion is really like to talk about her brother and mention some hero he was, after he killed one can see that her family is very changed, it has no zest for life and are very sad, also they were laughing at seeing the sadness in the eyes.
ארז,מזעזע ומדהים ביחד.
זה העתק מתכתובת שלנו בווטסאפ,חשבנו על איזה קעקוע לעשות ביחד..... מדהים...
ארבעה חודשים בלעדיך...
ארבע חודשים!!!!!!! אני אפילו לא מסוגלת להגיד את זה........ אני מתגעגעת ילד.... כל כך מתגעגעת..... ארבעה חודשים שאנחנו לא ביחד!!! ארבעה חודשים בלי המריבות שלך עם נועם ושי...... איזה שקט.... הן כל כל מתגעגעות אליך...... אבא.... אבא כל כך אחר.... (אני חושבת שאתה גאה בו.....), כל כך רוצה להנציח אותך....מוכן לעשות הכל בשביל ההנצחה שלך ילד שלי.
כולנו כל כך רוצים אותך חזרה...... כל כך רוצים לחשוב שזה זמני.... אולי סיוט שיגמר??? אני הולכת לאיבוד אהוב שלי.... אני קוראת היתכתבוית שלך עם יניב בן הדודה שלך שאתה כול כך אוהב ומעריך, עם סבג החבר שלך מהפנימייה וחושבת לעצמי, זה לא פייר....! אתה כזה מושלם, ערכי, צנוע ומלא דברים טובים....! למה מגיע לך כזה עונש?!?! למה הכל נגמר לך....? למה לא תעשה קעקוע? למה שלא תעלה על מדי א ותלך ביראת כבוד לטקס יום הזיכרון?? אם יש איזה במאי שמנהל פה את העיניינים..... אז איפה הוא? הוא עיוור?! הוא לא רואה כמה טוהר יש בך???! הוא לא רואה כמה אתה אוהב ומעריך את החיים??! אז למה???! למה ילד שלי אני יושבת פה איתך ורק דואגת להדליק לך נירות?? מתגעגעת אליך אהוב שלי ...... כולנו מתגעגעים אליך אהוב יקר
ארז, היום בפעם הראשונה מאז הלוויה חתמתי חופש ועליתי לקבר שלך.
איזו כותרת לא נתפסת-'עליתי לקבר שלך'..
פתאום השם שחקוק באבן כל כך בבירור עשה בי משהו נוראי, כאילו מעכלת את מה שקרה..
כתבתי עלייך שיר ארז- שלחתי אותו לעדנה ..
הקבר שלך כמו של ילד מלא בפרחים מאירים ועציצים ושבשבות- אבל למה כמו של ילד. פשוט של ילד.
נכון ארז, לא מעולם לא היינו החברים הכי טובים, אפילו יצא לנו לריב.. אבל אתה גיבור ארז- ואני מקווה שתסלח לי על כל הויכוחי סרק האלה שמתגמדים כל כך אל מול מה שקרה לך..
אני רוצה להנציח אותך ארז, לזכור תמיד, וזה מה שהבטחתי לאמא שלך שאעשה..
זה השיר שכתבתי עלייך ארז, אני מקווה שתאהב אותו איפה שאתה עכשיו..
ארז-
איך נגדעת,
ארז גבוה יפה שעוד לא פרח..
איך נפלת,
והשארת את כולם שבורים בלי נחת וכמעט,
כמעט אפשר לשמוע אותך צוחק
איך אפשר לומר שארז שלנו מת..??
תחזירו לי אותו,הוא כאן וזה בכלל לא הזמן
ניצנים רק התחילן לפרוח,העיניים התכולות לזרוח
והוא רק התחיל את חייו נטע שורשים הצמיח ענפיו
ועכשיו רק נשארנו לבד,עם החיוך והמבט הנצחי בעיניו
היכן הוא הארז,שנטעתי אז..?
נשבעתי,כל עוד נפשי בי גם נפשך..
וייחלתי, ליום בו אזכה לראות פריחתך
יותר לא אזכה לשמוע קולך
ולראות איך הילד הפך לחיוך
זכרון שקורע כל פעם את הגוף
ואיך זה הגיוני ריבונו של עולם
שהילד הלך המחבל עוד קיים
הוא חי ונושם בין תותחים רועמים
והמוזות שותקות הבתים שבורים
ארץ ארורה זבת דם וכאב
תחזירי לי את הילד, את הלב
הוא לא היה צריך ללכת בכלל
ונשאר לי בלב, רק חיוך מבט קר..
ארז. הדבר הראשון שעשיתי כשהגעתי לבית בירם, הבית ספר בו למדת זה לחפש אותך, לחפש את השם שלך, השם של היקר מכל לשייקו הקטנה שלי. מצאתי את הכתובת הטרייה והתמלאתי ברגשות חונקים, בתחושה שיום אחד מבין ימות השנים הבאות אזכה לשבת בכיסא שאתה ישבת, ללמוד בכיתה שאתה למדת, אחווה את החוויות שאתה חווית שם ואתחנך בערכים שחינכו אותך להאמין בהם-אהבת הארץ וציונות. אולי איי פעם אזכה בתכונות שניחנת בהם ובזכותן היית מי שאתה... אני שמחה שניתנה לי הזכות להיות שם.
ישנם האנשים שימשיכו בדרכך ואין ספק שישנם מי שיזכרו אותך ואת פועלך.
שמור עליהם מלמעלה מלאך, חזק אותם
יותר מ 4 חודשים עברו...
חברר יקרר שליי באתי לבקר אותך לא ישכח אותך בחיים ....
סרטון שלישי מאירוע הגאלה בווגאס
https://www.facebook.com/reel/10204415012154305
סרטון שני מאירוע הגאלה בווגאס
https://www.facebook.com/reel/10204414929392236
חייבת להגיד שאני התרגשתי.....
https://www.facebook.com/reel/1026384384054632
כמה טוב שחזרת !
אבא שליי גאה בךך בלי סוף במאמצים הכי גדולים שלך בשביל להתגאות ולהמשיך את הסיפור של ארז שלנו !!
את כל מה שאתה עושה בשביל שלא ישכחו לעולם גם אם זה פה בארץ וגם אם זה בווגאס ..
אוהבת אותך ❤️❤️
סרטון ראשון מאירוע הגאלה בווגאס
https://www.facebook.com/reel/10204414289736245
בכל ארוחה, בכל נסיעה, גם בטיסה, בלילה, פתאום משום מקום שמעתי אותך אילן, מזיל דמעה, בוכה, כועס, ראיתי אותך חושב , חושב הרבה..... ואתה ארז, היית איתנו תמיד. כשצחקנו, כשבכינו פתאום בקזינו, כשראינו דברים יפים שהיו מתאימים לך באיזו חנות. אז הנסיעה הזאת לווגאס היתה שליחות. אתה שלחת אותנו לשם. היית מאמין ארז? אבא שלך נואם באנגלית מעל במה מכובדת מספר לכולם את הסיפור שלך, הסיפור שלנו.ואני, כשהייתי בדרך לשדה תעופה, נזכרתי איך כעסת על לירן, שהיא לא רוצה שאני אטוס בלעדיה לווגאס לשבוע, אז גם אותי שלחת לשם. והייתי על מדים, בטקס שהיה כולו בשבילך..... אז חזרנו מהשליחות הכל כך חשובה, עם הרבה כח , להמשיך ולספר עלייך, ילד כל כך מיוחד, ילד שאנחנו כל כך אוהבים..... גם כשאתה לא איתנו פיזית, הכל קורה בדיוק כמו שאתה רוצה. אוהב אותך, ומתגעגע...
אחד הזכרונות החזקים שלי מארז.
זה היה בכיתה י''א שהצטרפתי לכיתה שלו לטיול,
בגלל שככה הצטרפתי מבחוץ התארגנתי על אוכל לבד ולא בקבוצות כמו שהיה נדרש, איך שהגיעה הארוחה הראשונה וארז שם לב שאני לא משוייך לשום קבוצה הוא התעקש שאני יצטרף לקבוצה שלו (שכללה את כל הפנימיונים של הכיתה), מכיוון שלא שמתי איתם כסף ולא הייתי נוכח איתם במשך כל הזמן שהם התארגנו לטיול אז סירבתי, מאותו רגע התחיל ויכוח ביני ובין ארז שהתעקש שאני יצטרף אליהם,
כמובן שנאלצתי להסכים, גם כי באמת רציתי להשתייך לקבוצה, אבל בעיקר בגלל שזה היה ארז.
תודה לכם אנשים יקרים
על התשורה והמתן בסתר.
המחשבה לתת רגעים קטנים של חיוך והכרת תודה.
תבורכו
5 חודשים !
זה בכלל לא נקלט ארז שלי !
זה לא נקלט שהחיים ממשיכים רגיל בלעדיך , כאילו לא קרה שום דבר , כולם ממשיכים לחיות !
ורק אנחנו , אנחנו שכואב לנו כל בוקר וכל לילה , שקמים בבוקר בידיעה שלא ניראה אותך יותר ושהולכים לישון בלי להגיד לך עוד לילה טוב וכמה שאנחנו אוהבים אותך !
כבר 5 חודשים !!!
שכשאני חוזרת הביתה בלילה אין מי שיצעק עלי שמאוחר , ושבבוקר יצחק עלי ויחקה אותי ..
זה כבר 5 חודשים ככה ארז , זה בכלל לא הגיוני שאני יצטרך להמשיך ככה לנצח !!!
אני אוהבת אותך גיבור שלי ❤️
ארז יקר,
מחרתיים יש לך יום הולדת. רציתי נורא לאפות לך עוגת טופיפי, הסוכריות שאתה הכי אוהב, כפי שגיליתי בכתבה האחרונה עליך. אבל לא הייתי מסוגלת. איך חוגגים לך יום הולדת 20 -בלעדיך??
בחייך, לא היינו קרובים. אולי זה ככה במשפחה גדולה? אולי עניין של גיל וקירבה. לא היינו קרובים, אבל לדבר אחד תמיד התחברתי מאד: לדאגה של עדנה כלפיכם, היא תמיד נראתה לי כמו לביאה. לא משנה כמה שונות היינו בגישה או בדרך, תמיד מאד התחברתי ל"לביאות" הזו.
גם אני עדיין צעירה. עדיין טועה, עדיין לומדת. אז אני חייבת לך התנצלות ענקית. לאורך השנים שהכרנו, לא עשינו מאמץ להתקרב. זה פשוט היה מובן מאליו שנפגשים בשישי בערב אצל גילה וזהו. לא צריך להתאמץ יותר מזה. מובן מאליו. כשהתקבלת לפנימיה, כשדברת על להיות מג"ד, זה היה פשוט מובן מאליו. כשבקשת מגילה מימונה פרטית, אני זוכרת איך חשבתי לעצמי– ''הלוואי ואחייניות שלי יאהבו אותי כמו שארז אוהב את גילה''. ראו את האהבה בעיניים שלך.
כשהתגייסת, החלטתי שעכשיו אני משקיעה יותר. שהגיע הזמן אולי קצת להתקרב. אולי זו האמהות הטרייה ליהונתן שעשתה בי את השינוי- פתאום הבנתי כמה גילי ורוני גדולים, איך הזמן טס ואיך צריך לנצל כל רגע.
כחלק ממתנת הגיוס שלך, לצד הפטורים שגבי רשם לך, צרפתי גם חולצה לסופי שבוע וקופסת עוגיות משני סוגים. רשמתי לך שהקופסא מיועדת ל''ריפיל'' מדי שבת, כשתצא. ביקשתי ממך חיבוק, באותה שבת שלפני הגיוס שלך. אני זוכרת שלבשת סריג של חתיך-על שרק הדגיש את הכחול בעיניים שלך. אני זוכרת שנפעמתי מהחיבוק החם שנתת לי, הרי אנחנו לא קרובים, אז לא ציפיתי. היה לך ריח טוב כל כך. אני זוכרת שחשבתי– ''שיואו, בטח רק אתמול עדנה הסניפה ממך ריח תינוקות ופתאום נהיה לה גבר בבית''. גבר. ילד.
כשישבנו עליך שבעה, נתקלתי בתמונה שלך עם החולצה הזו. כ''כ שמחתי ואז ליבי החסיר פעימה. טיפשה שכמותי. הייתי צריכה להתעקש יותר על הריפיל. במקום, מאז שהלכת, אני אופה כל שבוע למשפחה שלך. שמה קצת אהבה עצובה עטופה בחמאה ובשוקולד בקופסא ושולחת. אולי יהיו חיילים שיטעמו, אולי אכניס קצת מתוק לשבריר שנייה לבית האבל שהשארת בלכתך.
בשבת האחרונה שנפגשת עם הוריך, אז עם השניצלים, אני זוכרת כמה קיווינו שתבוא. אפיתי ליניב את העוגות שהוא אוהב והתבאסתי שלא ידעתי מה ה"קרייב" שלך. סימנתי לעצמי לברר איתך בשבת הבאה. חשבתי לסמס לך, לשאול אותך, אבל נו, אתה יודע, לא היינו קרובים, אז מה עכשיו אתחיל לסמס לך על עוגות כשאתה בעזה. בסוף לא שחררו אותך הביתה באותה שבת. בסוף לא חזרת הביתה בכלל ואת האהבה שלך לטופיפי גיליתי בכתבה בעיתון לזיכרך.
אז סליחה, ארז. סליחה שלא השקעתי יותר - ובזמן. סליחה שלא התקרבתי.
היום, לא עובר יום מבלי שאני חושבת עליך. העיניים הכובשות שלך עומדות לנגד עיני רוחי כל הזמן.
אפיתי היום את שני סוגי העוגיות שאפיתי לך אז, לגיוס. שלחתי איתן מכתב שמספר עליך ועל גבורתך. מסרתי הכל לחייל קרבי בודד שחברה שלי אימצה. ביקשתי שיספר לחברים שלו עליך.
אני מקווה שאתה ממש לא נח על משכבך בשלום. אני מקווה שאתה רוקד, מתהולל, שמח, חוגג. כמו שילד בן 20 צריך להיות. אנחנו פה חושבים וקרובים אליך.
מסתבר שלא צריך להיות קרובים בכדי להרגיש קירבה.
ארז מלאך שלי,
20 שנה פחות חמישה חודשים!
4 לינואר כך שנה אנו חוגגים לך יום הולדת,
יום שישי סביב לשולחן עם המשפחה ולאחר מכן עם חברים, עם המשפחה המצומצמת יותר........
השנה זה 20 פחות חמישה חודשים,
ובשנה הבאה זה יהי 21 פחות שנה וחמישה חודשים וכן הלאה וכן הלאה....
הראש מתפוצץ, לא מסוגל לעקל!!! התוצאה תמיד תהיה 19 ושבעה חודשים .......
תמיד נחגוג את הרביעי לינואר כי זה היום בו קיבלנו אותך, ילד מדהים שהפך לגבר מושלם עם יופי חיצוני מדהים ויופי פנימי אלוהי, לעולם לא אשכח את היום בו הגחת לעולם, אמך קרעה ללדת, היא סבלה כאבי תופת, עברה לידה קשה וקיבלה בתמורה אוצר בדמות ילד יפה עם עיניים כחולות מאירות. תמיד נשמח על היום הזה בו קיבלנו אותך גם אם זה היה לתקופה קצרה, היית האדם המושלם שכל אדם צריך להכיר. אדם עם ערכים, עם נתינה אין סופית, אדם שאם פגשת בו לעולם אי אפשר לשכוח, אדם שזכות גדולה נפלה בחלקי להיות לו לדודה!!!
היום אני רואה בצירי לידה של אמך דגדוג לעומת הכאבים שהיא חשה מהיום שנלקחת ממנה.
ארז שלי/שלנו
ראיתי היום ברכה שכתבתי לך ביום הולדתך ה-19 בדיוק לפני שנה, כתבתי לך "ארז אחייני האהוב", אמך בתגובה כתבה שאתה מעדיף "אחייני המועדף", אני חושבת שתמיד ידעת, לא היה לך שמץ של ספק שהיית האחיין המועדף, הנכד המועדף....... כנראה שגם שם בשמים החליטו שאתה המועדף..........
אז ארז אחייני האהוב
אני באמת לא יודעת איך לציין את יום הולדתך ה 20 פחות חמישה חודשים,
אני רק יודעת שאתה חסר לי מאד מאד מאד.
ושתמיד תחסר לי. כל רגע, כל יום כל שעה. ומהיום נציין פעמים בשנה,
את יום בואך לעולם
ואת יום לכתך .............
אוהבת אותך ומתגעגעת אליך מאדדדדדדד
ארז לדבר עליך בלשון עבר לא אצליח לעולם. בפגישותינו ביקשתי ממך שתרשה לי שלא להשתמש בלשון עבר. בשבילי תמיד תישאר ארז שגיא האחיין האהוב. אתה חסר לכולנו אוהבים אותך מאוד
תיכננתי להגיע היום לבית העלמין
להניח פרח , נשיקה. וללכת.
מהבוקר אני מתגנבת לפייס כל כמה דקות קוראת בשקיקה מה כתבו עליך ולא מסוגלת להניע את האוטו ולנסוע,
מהבוקר חושבת על עדנה אילן והאחיות ולא מסוגלת להפסיק לבכות , מראה לכולם את התמונה המזעזעת של ילדים שחוגגים לחבר שלהם יום הולדת בבית קברות.....
איך ניתן לעכל? איך אפשר לתפוס?
ארז לא היינו קרובים אבל היית הבן של עדנה וזה הספיק בשביל שאוהב אותך .... ועכשיו אני כל כך מצטערת שמירוץ החיים לא איפשר לנו להיפגש יותר
שלושה חודשים לפני האסון דיברתי עם אמא שלך צחקנו על זה שהילדים שלנו לא מכירים והבטחנו להיפגש בקרוב ....הבטחה שלא מומשה.... הילדים שלי לא הכירו אותך ארז אבל הם מכירים אותך היום .... הבן שלי חגג יום הולדת ולמד עם חבריו משניות לעילוי נשמתך ואפילו הקטן רק בן שלוש וחצי יודע מי אתה!!!!
אני מבטיחה לבוא ארז אבל ביום אחר....קשה לי מידי היום סלח לי.... אני מבטיחה לבוא ממש בקרוב עם הילדים הם כל כך רוצים להכיר את דוד ארז החייל הגיבור , כמה עצוב שאצטרך לעשות להם היכרות עם מצבה.........
שכב על משכבך בשקט חייל שלנו
אתה בן עשרים היום. אבל לנצח תישאר בן 19 ..... תמיד יפה , וצעיר, עם חיוך נצחי וגאווה גדולה...
אנחנו מצדיעם לך ארז.....
ארז, הכל נורא עצוב. אתה חוגג היום יום הולדת 20. אין הרגשה של יום הולדת.. יש הרגשה של כעס. של עצב. של אי הבנות. ולמה דווקא אתה.. והרי זה לא הגיוני, כי כל הזמן שאפנו.. וחיכינו..
הכל קרה כל כך מהר, אפילו לא הספקנו להיפרד. נשבענו שלא ניפרד לעולם, והילדים שלנו לא יפרדו לעולם. איך זה קרה פתאום?
מבחינתי אתה עדיין פה, איתנו, חוגג איתנו את שימחתך.. כמו בכל שנה קיבלת היום בלונים ועוגה.. ואפילו חיכינו שתכבה את הנרות , 20 נרות על העוגה. ארז אהוב שלי יקר! כמו פעם, גם היום יש לך הכל.. בריאות? אתה בריא כמו שור!! יופי? אתה תשאר יפה לנצח! אושר? החיוך שלך אומר הכל.. תשמור על עצמך שם למעלה יקר שלי.. בשבילנו.. כי הרי יגיע היום שניפגש.. אני מחכה לזה. אז תשמור על עצמך ארז. ותחכה לנו.. חסר לך שלא!
יום הולדת שמח גיבור שלי! ❤️
יום הולדת חגיגה נחמדת .זה השיר ששרתי לך בכול יום הולדת ארז והיית מתעצבן מה אני תינוק .ואז שרתי לך היום יום הולדת היום יום הולדת לארז ועשית פרצוף ארז שלי יום ההולדת שלך היום ואין לי למי לשיר .אני מתגעגע .מתגעגע לפרצוף שלך שאתה מתעצבן מתגעגע לחיוך הכובש שלך ובמיוחד לקול שלך אני תמיד מעלה סירטון כידי לישמוע את קולך וליראות אותך ועדין אני לא מאמין שלא אראה אותך יותר .לא מאמין שאתה לא פה איתנו אם המשפחה שאוהבת אותך האחיות שלך שעדין מנסות ולהבין שכל זה לא חלום זה .מציאות .מציאות כואבת ואכזרית משהו לא ניתפס .אבל למרות הכאב רק שתדע ארז אנחנו ממשיכים . ממשיכים ומנסים להיות חזקים למרות שאנו נשברים מדי פעם . ומנסים לחיות שאתה לצידנו .ארז החברים מהפנימיה עוד מבקרים אותנו שהם יוצאים הביתה .מכיניםלהם סנדוויץ שניצל כמו שאתה אוהב הם מספרים איך בצבא ודרכם אנחנו חיים את הדרך שהיית אמור להיות .מאוד משמח שהם באים ארז תהיה בטוח שאנו נמשיך את החיים ואם כול הקושי שקיים אך בכול זאת נמשיך כדי לספר עליך לספר על דרכך .ערכים שגדלתה ועל המורשת שלך.ארז שלי מכול הדרכים אתה בחרתה את הדרך הקשה ובשבילך זאת הדרך בהשקט ובבטחה אוהב מתגעגע ובוכה אבא
ארז...
לעולם לא חשבתי שיהיה לי את האומץ לכתוב פה.. אבל יש לך יום הולדת היום...כבר כמה ימים אני חושבת על כמה שהיום הזה הינ אמור להיות מאושר אבל כמה קשה הוא יהיה זה היה אמור להיות יום שמח יום שהיית אמור לקבל טלפונים הודעות כולן מלאות בברכות, יום שכולו מלא באושר בכיף ובחיוכים שלך
לא הייתי מסוגלת לעשות פה לייק לאף פוסט היום מפוסט לפוסט נקרעתי עוד יותר וגם להעביר את היום הזה היה לי עוד יותר קשה..
ארז המצב הזה כל כך לא הגיוני, בשניה ששמעתי את הבשורה על מותך המוח והלב סרבו לקבל זאת השארת את כל המשפחה פה קרועה לגזרים
ארז יש לי כל כך הרבה שאלות ולא מוצאת את התשובות
אחרי היקר, לא נתפס שלא יכולנו לחגוג לך את היומהולדת 20 שלך..הרי רק לפני שנה בדיוק חגגנו לך אצלי בבית.
כבר יותר מחמישה חודשים עברו..איך זה יכול להיות?? זה אף פעם לא יתפס.
תיהיה בטוח שכולם מתגעגעים אליך, כולם נאחזים בך וחושבים עליך כל שניה. אתה חסר לכולנו ארז.
אני בטוח שאתה מסתכל עלינו כל שניה ודואג ושומר עלינו. אוהב ומתגעגע אחי היקר!
דווקא היום החלטתי לכתוב בדף הזה שפתחו עבור הילד, הנער המקסים הזה- עבורך ארז.
היום אתה חוגג יומהולדת (באותו יום יחד עם הדודה שלך בלהה), יומהולדת ראשון שאתה לא זוכה לעשות לייק לחבק ולהודות לכל מברכייך.
לצערי ״הכרתי״ אותך ושמעתי עלייך רק לאחר מותך, רק אחרי הלחימה האחרונה שגדעה בבת אחת את צמיחת הארז שהינך.... ילד מקסים, חבר אמיתי, בן אוהב ואהוב הקרב המשפחה המורחבת. היית כל כך חדור מוטיבציה ואהבה לצבא לערכיו ולמדינה. כל כך רצית להגיע רחוק ולהשפיע, ולצער כולם אתה שומר על משפחתך מלמעלה....
דע לך שאין אחד שלא שמע אודותיך ואודות האישיות המדהימה שלך (ואני בתוכם ) שלא חושבים עלייך מידי פעם ומעלים בראשם את תמונך ואת עיניך הכחולות המחייכות, המביטות קדימה.
אז מזל טוב ארז, ארז המלאך ....
החלטנו לבוא כל החברים בתאריך היום הולדת שלך.לא שוכחים אותך לרגע חבר שלנו!
מזל טוב ויום הולדת שמח ארז !
משפט אחד עם מלא שאלות ,
איך הוא יכול להיות שמח ?
איפה המזל פה ?
על מי אנחנו עובדים שאנחנו אומרים את זה ?
מה אפשר לאחל ?
אז מה ארז 20 ?
הלוואי והיית מגיע לגיל 20 ..
אבל תמיד תישאר אותו ילד יפה ומושלם בן 19 ושבעה חודשים ..
אחי הגדול , כל החיים שלי , גיבור שלי , מלך העולם !!
הזמן לא עובר והימים מתארכים..
לנצח נזכור, מלאך צריך גם לחזור,
לנצח תדע, עולם שלם קורא לך..
ארז יקר שלי, היום בבוקר שמעתי את השיר הזה וכל היום שרתי אותו... ברגע ששמעתי אותו אתה הראשון שעבר לי במחשבה.. תדע שכולנו מתגעגעים אליך מאוד, המשפחה שלך כל כך אוהבת אותך אתה לא מבין כמה, בכל פעם שאני אצל שי רואים שמשהו חסר, חלק מהפאזל של משפחת שגיא שאבד...
ילד שלי.... היום אתה בן 20... ואני..? אני לא מצליחה להוציא מילה.... אז טיפה מהחגיגה שלך ילד שלי, כולל ציור שלך שציירת לחבר קרוב בגיל 13
אז אחרי טקס הנצחה כל כך מרגש באנו לבקר אותך... אנחנו לא מכירות אותך לפני הרגע שהחלטנו לעשות עליך סרט אבל בכל פעם שאנחנו באות לצלם אנחנו שומעות עליך עוד ועוד על כמה היית בן אדם כל כך מדהים, אנרגטי, אוהב ואהוב על כולם, חדור מטרה ובמילה אחת אפשר להגיד הבן אדם המושלם..
אם יש משהו שהייתי נותנת הרבה בשבילו זה לזכות להכיר אותך ואני כל כך מצטערת על זה שלא יצא לי במיוחד כשכל יום הייתי לא רחוק מהבית שלך אבל אף פעם לא יצא לנו להיפגש..
אבל למרות שלא הייתה לי את הזכות להכיר אותך פיזית אני שמחה שלפחות אני זוכה לשמוע עליך רק טוב בכל פעם מחדש ולהכיר אותך עוד ועוד..
השארת מאחוריך אחות מדהימה שבזכותך התחברתי אליה והיום אנחנו חברות טובות אז אם לא הכרתי אותך לפחות הכרתי בן אדם מדהים שהשארת מאחוריך ומשפחה מהממת חמה ואוהבת שמקבלת את כולם באהבה!
תנוח על משכבך בשלום היפיוף הבלונדיני עם העיניים הכחולות שניכנס לי עמוק ללב
ארז יקר ואהוב,
הנסיך הקטן שהיה לנו למלך.
היה ערב כל כך מרגש, כל כך עצוב!!!
בכל רגע הבנו יותר את גודל האבידה!
בכל שניה הבנו עד כמה שזה סופי!!!
וכל הזמן כאבנו....... את האובדן, שלא תראה עוד כבשה שאוכלת פרח ועל כך שלבך שידע לאהוב ולתת כל כך הרבה, קפא כקרח!!!!!
זה היה ערב שגם מי שלא הכיר אותך התאהב בך ומצטער על הפספוס הגדול שלא פגש בך!!
זה היה ערב ענק כמו שמגיע רק למלך כמוך!!
מה לא הייתי נותנת כדי לראות ולדעת שאתה מסתכל שם למעלה ומבין עד כמה אתה חשוב לכולנו
אוהבת אותך תמיד מלאך שלי
מה הולך גבר?
כבר חצי שנה אה?
חצי שנה שלא יצאת שבת..
חצי שנה שלא יצאנו לשתות..
חצי שנה שאני רוצה להתקשר לספר קצת מה הולך ולא יכול..
בקיצור חצי שנה שכלום לא השתנה מהרגע שאמרו לי שנהרגת..
לפני שבוע היה ערב לזיכרך בפנימיה，ערב שסיפרו בו את הסיפור חיים שלך，על איך שהיית גיבור בעודך בחיים ונהרגת כאחד..
היה ערב יפה ，ריגש אותי מאוד אבל מה ששבר אותי סופית היה ששמעתי את הקול שלך באיזה סירטון מפגר שלך מתאילנד קול שלא שמעתי כבר חצי שנה והאמת היתגעגעתי..
חצי שנה שכל דבר מזכיר לי אותך אפילו הדברים הכי קטנים，חצי שנה שהמשפחה שלך הופכת עולמות כדי להנציח אותך בכל דרך אפשרית כי באמת היית גיבור ותמיד תישאר גיבור...
מקווה שאתה עושה חיים איפה שלא תהיה כי זה אחד הדברים שבאמת ידעת לעשות הכי טוב ..
אוהב ומתגעגע אחיך השכול.
ילד שלי, כל יום בלעדיך הוא נצח.... ובכל זאת עפה לי חצי שנה בלעדיך!!! חצי שנה שלא דיברנו.... חצי שנה שלא חיבקתי אותך..... חצי שנה ואלה התמונות האחרונות שלנו ממך... תמונות של המון ספרי תורה ששמך מתנוסס עליהם..... תמונות של אתרי הנצחה... ואני לא מפסיקה לחשוב עליך אהוב שלי..... לאבא היום יש יומהולדת והוא מחכה לברכה שלך עם הידיעה שלעולם לא תגיע.... אני אוהבת אותך ילד שלי וכל כך מתגעגעת אליך....
חיפשתי וחיפשתי אבל לצערי לא מצאתי את התמונה
עם ארז מהגיבוש חובלים לפני הצבא,
אבל הסיפור שתיאר את התמונה הוא שנפגשנו האמת במקרה בבסיס של חיל הים בחיפה לפני הגיבוש
באוגוסט 13 עם אני לא טועה...
הוא ממש שמח לראות אותי ואני אותו,חיבק אותי ואמר שהוא יהיה צמוד אליי ,
אמרתי לו שזה בסדר שהוא יכול להיות עם שאר החברים שהוא הכיר מהגיבוש...
(לדעתי הם היו איתו בריאלי)
הוא צחק ואחרי כמה שעות נפגשנו שוב.
מאז למשך שלושה ימים ארז ואני היינו יחד
רצנו יחד,סחבנו יחד,אכלנו יחד
יותר נכון ארז רץ וסחב ..מאחוריי..בזמן שהוא דוחף אותי קדימה,
ביום השני היה מסע אלונקות בשקט מוחלט.
קטע שאני לא ישכח זה שהוא צעק עליי לקראת סוף המסע
"אל תהיי מאחורה אדיר" ושכל החרא הזה למען מטרה טובה,וש"אתה איתי עד הסוף הבנתה...יאאלה כנס תחליף אותי מתחת לאלונקה"
בלילה שמו את ארז באוהל אחר,היה קר מאוד
הוא בא אליי לאוהל ואמר לי שהןא רוצה לישון מיטה לידי ככה שעם תהיה הקפצה נקום יחד ראשונים.
ככה הגיבוש עבר לאט לאט
סיימנו אותו,אמרתי לו שסיימתי בזכותו ושתודה
"מה תודה אחי חחח" הוא לא הבין
"אחי עזוב חובלים..לא נורא שלא התקבלנו.."
אז שאלתי אותו עם הוא רוצה כמוני את הגדודים בצנחנים.
הוא ענה לי ש"רק גבעתי."
חילקו לנו חזרה שעונים,אני לקחתי את שלו בטעות
והוא את שלי. צחקנו על זה.
כמה חודשים אחרי הוא התגייס לגבעתי
אני לצנחנים.
ארז אחי תודה שלא וויתרת לי
לא אשכח אותך
עוד סופ״ש שאתה לא חוזר הביתה...אוהבים ומתגעגעים
אני מתגעגעת אליך כל כך!!!!
ערב הנצחה קהילתי לזכרו של ארז שלנו בבי"ס רוגוזין בחטיבה א'. 20.4.15 בשעה 19.30. נודה על הדתתפותכם.
״חג שמח״ המילה שהכי לא מתאימה לחג הזה. יושבים סביב השולחן.. ואין מה להגיד. רק מחכים.. שאולי תחזור, אולי תפתיע, עם החיוך הכובש והעיניים הכחולות שתמיד סימנו שמחה.
אין הרגשת חג.. רק הרגשה כואבת, וחונקת כי כולנו יודעים שזה לא יהיה החג האחרון בלעדיך.
חג שמח ארז.. תשמח ותחגוג בשבילנו..
"והמרחק מגעגוע הוא המרחק משיגעון"
ארז שלנו,אהוב שלנו.
אני לא יכולה יותר, עצוב לי ארז.
אני כל כך מתגעגעת אלייך, מה יחזיר אותך אלינו?
עוד חג בלעדייך, והכאב רק מתעצם..
על המזנון איפה שהטלוויזיה בבית של ממה מונחת תמונה שלך, כל הזמן הסתכלתי עלייך, כל הזמן, כל הארוחה.
איפה הימים שהיינו עושים סדר יחד בבית של רפי והיית רוצה שנשחק אחר כך במשחק הזה עם הכדורים-אבלון..
ארז יקר ואהוב שלי, אני אוהבת אותך הכי בעולם.
מקווה שאתה איפשהו שם..
בחג "השמח" הזה.... עוז ביקש לישון בחדר שלך נשמה שלי. הוא נשכב על המיטה שלך וקרא לי. ביקש שאדליק את האור בכדי לראות את התמונה שלך. הוא אמר לי תראי את הסק שינה על הארון ואמר,, אמא, מאוד עצוב שארז לא יצא יותר לטיולים עם הסק שינה שלו.... פשוט עצב בלתי נסבל בלעדיך נשמה !!!!
מעיין החיים שביל החמישה
ושוב ילד אהוב שלי ביקרנו במקום בו ליבך (ליבי) נדם.....
המימונה הפרטית שקיבלת מגילה לפני שנה....
לרגע לא חשבנו שזו תהיה האחרונה !!!
לו רק יכולנו להחזיר את הגלגל לאחור ופשוט להנות מהחגים, מהמימונה, מאכילת מופלטות וסתם לקום בבוקר בלי דמעות....
ארז שגיא ז״ל נפל בצוק איתן בקיץ האחרון. באוגוסט צלצל אליי אילן, אביו של ארז, בעקבות השיר ״ילד״ (שיוסי גיספן ואני כתבנו לליאור נרקיס) והיה יקר לליבו. מאותו רגע התאהבנו באדם מדהים. אילן העביר לנו חומרים שנכתבו לזכר ארז ע״י המשפחה והחברים, ובתוך כל אלה מצאנו ברכה יפהפיה שארז כתב לאימו עדנה ליומולדת זמן קצר לפני שנהרג. המילים ״אל תחשבי ששכחתי״, ״אין אף אחד בעולם שהוא לפניך״ ו״נגמר לי הזמן״ הידהדו ומתוכם נולד השיר. יוסי פנה לגיא ורועי זוארץ לביצוע ונולד השיר ״אל תחשבי ששכחתי״ שמלווה את פרוייקט שיר וזכרון של רשת ג׳ 2015.
ארז נהרג ב28 ביולי 2014 כשהוא בן 19 בלבד.
https://www.facebook.com/reel/10153411765560116
אנחנו נמצאים בפתיחתו של שבוע חדש. שבוע לא פשוט מהסיבה שבעוד שלושה ימים בסך הכל נמצא עצמנו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. לא פשוט ארז, להזכר שרק בשנה שעברה קיבלתי אישור לצאת לטקס של הפנימיה בערב יום הזיכרון, ואתה הגעת ואספת אותי מהרכבת. לא פשוט לחשוב שנסענו יחד לכבד את זכרם של הנופלים, ופתאום גם אתה מצטרף לרשימה.. רציתי לשתף הודעה שקיבלתי ממש היום בבוקר מחבר שהיה איתי בצבא, עולה חדש מארצות הברית. הבחור נמצא כרגע בבית בחופשה, התמונה היא מאירוע של הקהילה היהודית באטלנטה ליום הזיכרון. מדהים לדעת שהתמונה שלך מופיעה כל הזמן ובכל מקום. אני מתגעגע אליך אחי
טקס יום הזכרון באטלנטה
https://www.facebook.com/reel/10205526184107007
איך כותבים לאדם שנפל? זה שאיננו כאן זה מכבר?
לא הכרתי אותך באופן אישי, אך כמו כל עם ישראל הכרתיך בנסיבות הטראגיות הללו, שמזכירות לנו כל פעם מחדש כמה לא קלה דרכנו. מהסיפורים עלייך, אני למד שהיית עלם חמודות, מלח הארץ.
ההיכרות עם אימך, הובילה אותי להחלטה להיות חלק מהנצחת זכרך.
מחר, יום הזכרון לחללי צה"ל, אעמוד נרגש, וביראת כבוד, אדליק משואה לזכרך, בטקס במילווקי הרחוקה. יהי זכרך ברוך.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
משפחת "קליר אוטומציה" מרכינה ראש לזכרם של חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל ולזכר ארז שגיא שנפל ב"צוק איתן" . ארז הוא בן משפחה, בוגר הפנימייה הצבאית בחיפה, התגייס במרץ 2014 לגבעתי וכיאה לבחור ערכי ואוהב המולדת הוא הציב לעצמו בעוז ובגבורה להגיע גבוה בשרשרת הצבאית שכל כך העריך.
לפני גיוסו לצה"ל הוא לא בזבז את זמנו והספיק לעבוד בחריצות ב"קליר אוטומציה".
תמונותיו העוצמתיות של ארז תלויות כאן אצלנו במשרד ולרגע לא נשכח אותך ילד תכול עיניים פיכח ושאפתן שאהב כל כך את החיים ואת משפחתו.
תנוחמו משמיים.
גם בלונדון לא שוכחים אותך ארז...
תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים...
״בנופלך נוצרו תהומות של עיינים כחולת, חכמות וחיוך של ילד.״
גם בקהילה היהודית בניו ג'רזי לא שוכחים!
ארז...
היינו 3 שנים ביחד באותה המסגרת,
לא יצא לי להכיר אותך אישית יותר מדיי אבל תמיד ידעת להגיד "בוקר טוב", מי היה מאמין שככה תעזוב? הקול שלך עדיין מהדהד לי בראש, משהו שבחיים לא אוכל לשכוח.
ארז, אם הייתי יודע שככה זה יסתיים, אם היה רק סימן, הייתי שובר לך את הרגל, גורם לך לנכות, רק כדי שלא תגיע לשם, רק כדי שלא אצטרך לזכור אותך בדרך הזאת...
השנה יום הזיכרון אצלי ממש שונה, פעם ראשונה שיש לו משמעות כ"כ כואבת אצלי. מי היה מאמין שאתה שקטן ממני ב5 שנים ותעזוב ככה לפני??
אני זוכר ששמעתי על הרגע הזה, התקשרתי לחבר'ה מפלוגת המפקדה, הרגע ההוא שאתה בודק מי יודע ומי לא, מוודא שהחבר'ה באים לחלוק כבוד אחרון, הייתי בשוק כמה הגיעו, כמה כאלה שפלוגת חץ רק התחילו את דרכם בפנמ"צ והם כבר היו בסוף השירות. כאלה שגרים רחוק ובשיא הספונטניות החליטו להגיע. השיר אומר ש"הגברים בוכים בלילה" תתפלא, הם בוכים גם ביום... לא נותר לי מה לעשות חוץ מלזכור ולכבד, ביום כזה לעלות אלייך לקבר, להדליק נר, ללבוש חולצה לבנה, סיכת ה"יזכור" שקיבלתי בפנמ"צ כשעוד הייתי חייל בתקופה שלך ולהגיד שזה בשביל ארז שגיא הי"ד וכלל חיילי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה...
ת.נ.צ.ב.ה
תשאל את אלוהים למה כל המלאכים שלוו גיבוריםם....
היום הזה שכל כך חשוב לך ארז כל שנה , היום בו אתה מכריח את כולם להתגאות במדינה שלנו , במדים שהם לובשים ובדגל שמונף לו ...
היום הזה הפך להיות היום בו כולם זוכרים אותך ..
איזה בנאדם אחד ויחיד אתה !
בנאדם שיש בוא הכלללל פשוט בנאדם מושלם ...
אומרים שהשקט אלוף בלחנוק..
ארז יותר מידי שקט יש לי בזמן האחרון וכן הוא חונק ... השקט גורם למחשבות ולזכרונות שעולים פתאום , השיחה האחרונה ארז איך אני זוכרת שהיתי למעלה ושמעתי את אמא מדברת איתך ישר ירדתי למטה ישבתי על הספה והתרגשתי לדבר איתך וששאלת אותי על הטסט וצחקת עלי שנכשלתי ואמרת שהטובים עוברים בשני ... כן עברתי טסט שני וכבר נגמר לי המלווה מזמן ורק בגלל זה אני מבינה שממזמן נפרדנו מסתבר לתמיד ... למרות שזה מרגיש כמו אתמול ....
אתמול כך הלכת מסתבר לתמיד ..
אומריים געגוע הופך לכאב שורף ושחור ושביר..
מיום ליום הגעגוע מתאצם ונהיה יותר ויותר גדול ......
והרגישות נהית יותר ויותר שבירה .. לבכות מכל מילה , מכל דבר קטן לא במקום .. להתפרק ולכאוב את החיסרון .. כל דבר פתאום מתקשר אליך ארז ... הכאב יותר ויותר חזק והזמן רק מקשה על זה .....
אז תחזור רק עוד פעם בשביל חיבוק אחרון תן לי לנשום עוד מבט זיכרון ....
הברכה שהפכה לשיר, ארז , זכות גדולה היתה לי להשתתף בטקס זה, לדבר עליך, להנציח אותך, לכתוב לך משהו קטן ממני ולהקריא אותו מול בית הספר, אומנם לא הצלחתי לקרוא אותו במלואו כי הדמעות חנקו אותי.... פינת זיכרון קטנה לי בלב....
״ את הכל, לפניי הכל, אחריי הכל תמיד זו את...״
https://www.facebook.com/reel/436939246487305
אהוב שלי , אנחנו בפיתחו של ערב יום הזיכרון לחללי צה״ל.. ערב שבוא כול העם מתיחד לזכר אותם אבות ובנים שנפלו על הגנת הארץ והמולדת.. ארז אני לא צריכה יום זיכרון כדי לזכור אותך.. אתה נימצא אצלי תמיד בלב ובראש- ובכל רגע נתון אני חושבת עליך ומזכירה אותך.. לפני שנה בדיוק בערב יום הזיכרון הלכנו לפנימייה שלך עמדת יחד עם כל החניכים בצפירה לזכר כול אותם חללים.. והיום, היום גם נלך לפנימייה וגם נעמוד בצפירה אבל הפעם זה יהיה שונה.. אתה לא תהיה שם. אנחנו נעמוד לזיכרך מלך שלי! כול כך הייתי רוצה לחבק אותך להרגיש אותך לראות אותך - ולא רק בתמונות!״אתה הכל לפני הכל אחרי הכל תמיד אתה איו לפניך ולא יהיה לי אף אחר בעולם...״ יקר שלי אני אוהבת אותך מתגעגעת אליך וזוכרת אותך תמיד. ״במותך ציווית לנו את החיים..״
"בנופלך נוצרו תהומות של עיניים כחולות, חכמות וחיוך של ילד
"אבא תראה, תארתי אותי ליד הקבר של ארז. אמא תראי, למדתי לצייר קבר וגם לכתוב "ז"ל".
ציירתי לארז פרפרים ליד הקבר, כי הוא אהב להיות יפה וחופשי".
רוני. בת 5.
אז מה ארז? יום הזיכרון? מנסה להאמין שאתה לא קשור לזה ולא מצליחה. איך נכנסת למעגל הזה?
זה כאן. זה קורה. הינה זה קרה... אחד מבין שניים שהתווספו לרשימה הקשה מנשוא של הריאלי השנה.
האחרון מבין 299 בןגרים אמיצים של הפנימיה הצבאית לפיקוד.
בשבילך ארז. לכבודך ילד. להנצחתך גיבור. לזכרך נשמה טהורה.
כאן. בבית ספר שלך. כאן כולנו לתת את האחוז האפסי של הודיה שאנחנו מסוגלים לשאת בפניך.
עומדים כאן- גאים בך. בטוחים מתמיד שעשית את הטוב ביותר שיכולת. אוהבים אותך- גם מי שלא מכיר ומסתכל על חצי החיוך והעיניים העמוקות שלך, שאפשר לטבוע בהם. מצדיעים לך כאן, צועדים כאן על המגרש כפי שעשית כחניך הפנימיה. זוכרים ומזכירים לנצח!!!
https://www.facebook.com/reel/972696466088265
ארז .. מרוב דמעות וכאב אין לי כבר הרבה מילים בפי ... אני רק יכולה להגיד שיום הזיכרון השנה תפס אצלי משמעות אחרת לגמרי ..אני יזכור אותך לעד גיבור שלנו ...לזכר סמ״ל ארז שגיא הגיבור שבזכותו ובזכות כל הגיבורים שנפלו ונפצעו לא הייתה לנו מדינה שאני כל כך גאה בה !!
״במותם ציוו לנו את החיים ״
הפינה לזכרך בבית הספר אהרון הראה בנים קרית שמואל
הנצחת את זכרו של הנפטר
0
1
1
