בתם של חדה וישי. נולדה ביום כ"ג באדר תשס"ד (16.3.2004) בשדרות. אחות לתמר אור, שיראל, אליה, ליאור, טליה, שנהב ומשי.
דנית גדלה בשדרות, למדה בבית הספר "דעת" בקיבוץ סעד עד כיתה ח' ולאחר מכן המשיכה את דרכן של אחיותיה הבוגרות, תמר אור ושיראל, והצטרפה לפנימיית "בויאר" בירושלים. שם, למדה במגמת תורה ומחשבת ישראל.
ילדה חייכנית, מצחיקה ואינטליגנטית, מלאת אור ושמחה, שהייתה גם תלמידה חרוצה, שקדנית וטובה.
מוריה מבית הספר "בויאר" כתבו: "דנית הגיעה משדרות ל'בויאר' כפמיניסטית, לפתוח לה כיוונים נוספים לעתיד ולהיחשף לנוער מכל הארץ. דנית הייתה נערה אמיצה, רגישה, כנה ובעלת מודעות עצמית גבוהה. מאחורי דמותה השקטה ניצבה נערה בעלת עולם פנימי עשיר, יכולות גבוהות ושאיפה למצוינות. לאחר שהציבה לעצמה מטרה, היא לא ויתרה לעצמה והיה בלתי אפשרי לשנות את דעתה ולהסיט אותה ממסלולה. תמיד הייתה מוקפת בחברים שנהנו ורצו בקרבתה. הרצון לסייע ולעזור לסובביה אפיין אותה".
את אותה חריצות שהראתה בבית הספר, הפגינה גם אחרי שעות הלימודים. בזמנה הפנוי עבדה בחנות ממתקים, והצטיינה בעבודה כשם שהצטיינה בכל דבר שעשתה. היא נהגה לומר שכשעושים משהו, יש לעשות אותו הכי טוב, עד הסוף.
חוש ההומור והתיאטרליות היו ממאפייניה הבולטים. היא השתתפה בהצגות בבית הספר, אלתרה מופעי סטנד אפ לחבריה בפנימייה ואהבה את כל מה שקשור לבמה. בסופי השבוע, כשחזרה הביתה, ארגנה תחרויות ריקוד לאחיותיה הצעירות, לימדה אותן כוריאוגרפיה לריקודים שהמציאה והן היו מבצעות את הריקודים מול בני המשפחה.
ב-25.8.2022 התגייסה לצה"ל ושירתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף. עם סיום קורס ההכשרה, שנמשך ארבעה חודשים, הוצבה בבסיס "אורים" שליד אופקים. היה לה חשוב לשרת בבסיס ליד הבית על מנת להיות קרובה לאימה, כיוון שראתה עד כמה היא דאגה לאחיותיה הבוגרות שהיו לוחמות בצבא.
תפקידה הצבאי היה משמעותי מאוד עבורה והיה לה חשוב למלא אותו על הצד הטוב ביותר. היא נהגה לומר שבצבא צריך להראות "מאה אחוז ביצועים". מפקדיה העריכו אותה וביקשו לשלוח אותה לקורס קצינות, אך היא סירבה כיוון שאהבה מאוד את התפקיד ואת הבסיס.
באחד הימים, הגיעה ועדת ביקורת לבחון את התנהלות הבסיס ואת החמ"ל (חדר מלחמה) שבו שירתה. חבריה חששו מהמעמד אך דנית ניגשה אליו ללא מורא, החליטה מיוזמתה להסביר למבקרים את תפקיד החמ"ל והדגימה להם חלק ממשימותיו. הביקורת עברה בשלום והחמ"ל זכה לשבחים על תפקודו.
תנאי השירות שלה היו במתכונת של שבוע בבסיס ושבוע בבית. היום שבו הייתה חוזרת הביתה מהצבא כונה במשפחה "היום של דנית" והפך בכל פעם מחדש לחגיגה קולינרית לכבודה. אימה נהגה להכין את כל המאכלים האהובים עליה, בראשם קוסקוס, סלט "תורשי" וקציצות "כיפתה" טוניסאיות.
גם דנית עצמה אהבה לבשל ולאפות, וראתה זאת כאמצעי להביע את אהבתה. היא הכינה עוגות לשבת בכל סופשבוע שבו הייתה בבית, נהגה לבשל ולאפות יחד עם אימה בכל הזדמנות, ותמיד נענתה לבקשת האם שתכין ארוחת צוהריים לאחיה הקטנים. בכל יום הולדת של אחד מבני המשפחה והחברים, היא זו שהכינה את העוגה, ושתי עוגות היו מזוהות איתה במיוחד – עוגת השוקולד המפורסמת שלה ועוגת פאי לימון, שהייתה אהובה במיוחד על אחיה ואחיותיה.
בין מכריה הייתה ידועה גם ככתובת הראשונה לפנות אליה בעת צרה. היא הייתה סבלנית ואכפתית, השכילה לפעול מתוך היגיון וראייה של מספר צעדים קדימה, וידעה תמיד לתת עצה טובה. הדבר יצר לה מעמד מיוחד בין חבריה ובתוך המשפחה. אחיה ואחיותיה הרגישו שאפשר לספר לה הכול וידעו ששיחה איתה תוכל תמיד לשפר את מצב רוחם. גם עם אימה, חדה, היו לה יחסים קרובים, חמים ומיוחדים, והשתיים שימשו זו לזו כחברה וכאשת סוד. אימה של דנית ראתה בה מופת למידות טובות והקשיבה תמיד לעצותיה הנבונות. בשיחות שקיימו השתיים על דת ומסורת, לדוגמה, הפצירה דנית באימה לנהוג ברוח הפתגם "איש באמונתו יחיה" ולחנך את ילדי המשפחה בסובלנות ובליברליות.
חלומה הגדול היה לפתח את הכישרון הבימתי שלה וללמוד משחק אחרי הצבא.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בסוף השבוע של שמחת תורה הייתה דנית במוצב אורים. כהשחלה המתקפה, הגיעה אל החמ"ל, שנחשב למקום המוגן ביותר בבסיס. היא ביצעה את תפקידה בקור רוח, העבירה דיווחים שוטפים בקשר, וכל העת לא הפסיקה לתמוך בחבריה ולהרגיע אותם. את אותו אומץ וקור רוח הפגינה גם מול המחבלים עצמם, ובניסיון להדוף אותם, השתמשה במערכת הכריזה של הבסיס ואמרה: "הצבא שלנו פה, הם יחסלו אתכם, כדאי לכם לברוח".
דנית נשארה בעמדתה בחמ"ל לאורך כל המתקפה והצילה חיים, הצילה חיילים מהבסיס, חיילי מילואים והגישה עזרה כל זמן שהתאפשר לה. לאורך כל הירי והמאבק לא הפקירה את החמ"ל, נשארה שם איתנה במקומה עד הרגע האחרון, תפקדה כמו לביאה והתקשרה לכל הדרג הבכיר כדי לדווח.
גם כשהמחבלים היו מחוץ לחדר, לא עזבה את הטלפון והמשיכה לבצע את תפקידה, לנסות לעזור, להחזיר אש ולהתגונן, עד שנפגעה מירי שהתחולל בחמ"ל ונהרגה.
רב-טוראי דנית כהן נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין נוגה שבחבל לכיש. הותירה אחריה הורים, שני אחים וחמש אחיות.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.
אחותה הקטנה, טליה, כתבה: "כשדנית איתנו סופ"ש זה תמיד צחוק, אין רגע בלי צחוק! היא הייתה הומוריסטית וצוחקת על כל דבר, גם אם זה עליה. היא הייתה טובה בכל תחום אפשרי, וגם היא הייתה תמיד סבלנית ואכפתית... לכל אחד במשפחה הייתה איתה שפה משותפת ואת כולם היא הייתה מבינה... הייתה מלמדת אותי דברים שאף אחד אחר לא היה מלמד אותי... כולם ידעו שאם מישהו עצוב או משהו כזה, ללכת ולדבר איתה. היא הייתה תמיד כנה, יצירתית ומצחיקה, היא הייתה הבן אדם הכי מוכשר שהכרתי!"
"אני לא שוכחת, אני לא אשכח ממך ולא מפסיקה לחשוב עלייך", כתבה אגם, "את תמיד חרוטה בלב שלי... הפעם הראשונה שפגשתי אותך בבסיס... הנתינה והעזרה שלא הפסקת לתת לי והאהבה שלך בלי סוף. את מלאך בדמות אדם, מיוחדת ויחידה במינה".
"דנית האהובה", כתבה תרצה, "לימדתי אותך תורה במשך כשנתיים. זוכרת את השאלות המאתגרות שלך ואת הצורך לקבל תשובות באמונה ובהבנת משמעויות בתורה. בנפילתך בשמחת תורה המר והנורא, הגנת עלינו, תושבי הנגב המערבי שיצאו חיים מן התופת. תודה לך על מסירות הנפש והגבורה שגילית באותם רגעי אימה".
"דנית ילדה מיוחדת שלא פוגשים בכל יום", כתבה סתיו, "חברה אמיתית, כנה, מצחיקה ואוהבת. דנית שלי, אין כמוך בעולם הזה".
"דנית, היית ותמיד תהיי החברה הכי טובה של נועה, הבת שלי", כתבה פנינה. "היית פרח שמפיץ אור ושמחה לכל מי שסביבך. בטוחה שגם למעלה את לא בשקט. תודה על מי שהיית. תמיד בלב שלנו".
דנית מונצחת בחדר הזיכרון של בית הספר "בויאר" שבו למדה. בית הספר קיים אירוע להכנת עוגות וחלות על פי מתכונים שהיא יצרה.
בערב שארגן אחד מחבריה חולקו סידורים וספרי תהילים לעילוי נשמתה. על כריכותיהם הוטבעו שמה והמשפט שייצג את תפיסת עולמה: "איש באמונתו יחיה".
מאז נפילתה, עונדים בני משפחתה וחבריה שרשראות עם תליונים בצורת דובי. "דובי" היה כינוי החיבה של דנית ובכל שנה שמחה לקבל ליום הולדתה בובות דובי פרוותיות ותכשיטים בצורה של דובי.
עמודים לזכרה נפתחו באתר "גיבורות ישראל" ובאתר memoriz.plus. העמודים כוללים סיפורים על דנית, תמונות וקישורים לאזכורים וכתבות.
דנית שלנו ,
11 חודשים שאת כבר לא פה איתנו וכל רגע מורגש יותר ויותר .
אין איך לתאר את הפער , הקושי והכאב של החסרון שלך .
את כאחות , את כילדה שלי ואת כחברה לסביבה שלך.
היית מלאך ותמיד תישארי מלאך .
היצור הכי טהור וטוב שיכלתי לייצר ולהביא לעולם.
תודה לבורא עולם על הזכות לצפות בגידול שלך , להיות חלק ענק מהדמות שלך ועל השמחת חיים שהבאת לעולם.
הלוואי והייתי יכולה לבקש מבורא עולם שהגורל שלך ייגמר אחרת .
את הצלת חיים גם במותך . לא ויתרת עד הדקה האחרונה וגם בשיא הלחץ והטרור תיפקדת כמו גיבורה על מנת לדאוג לסביבה שלך.
לרגע לא חשבת מה יקרה איתך , לא חשבת להתקשר לעדכן אותנו וכל זה כי חשבת תמיד לטובת החברים לפני שחשבת על עצמך .
אנחנו מתגעגעים אליך עד כאב , את חסרה לכולנו בכל חלק ביום .
תמיד תישארי הדובי שלנו , הלב הענק שמשלים את כל המשפחה.
אני מייחלת ליום שיגיע המשיח וישלח את כל המלאכים חזרה לאמהות הכאובות שצריכות את יקריהן חזרה.
אחרי 11 חודשים לחזור הביתה ולהזכר בכל הרגעים שלנו יחד , בצד של הספה שרק את היית יושבת , במיקסר שרק את היית מפעילה כי היית אוהבת לאפות זה לא פשוט בכלל.
את לעד תהיי איתי ועם כל המשפחה בכל רגע נתון ואנחנו מחכים לנס שיקרה.
אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת אליך אמא וכל המשפחה
ראה עוד > >
1
ראה עוד > >
2
ראה עוד > >
3
ראה עוד > >
4
ראה עוד > >
5
ראה עוד > >
6
ראה עוד > >
7
ראה עוד > >
8
ראה עוד > >
9
ראה עוד > >
10
ראה עוד > >
סיגל מוהבן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דנית האמיצה יהי זכרך ברוך,נפלת כגיבורה מול המרצחים את מלאכית
כמה עצוב. ילדה יפה בת 19 שאיננה עוד.... שולחת למשפחה חיבוקים מנחמים מרחוק ובוכה יחד איתכם.
ראה עוד > >
אוריאנה יצחק Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לא מכירה אישית , אבל העין נעצרה על תמונתה של דנית . יש לי ילדה בדיוק בגילה וכואבת את מותה כאילו היתה דם מדמי, הדמעות כרגע לא מפסיקות לרדת, התהיות והשאלות. נוחי בשלום דנית היקרה ליבנו איתך, את כרגע במקום הרבה יותר טוב
ראה עוד > >
מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דנית תודה גיבורת ישראל , לעד נזכור, תנוחי על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.
ראה עוד > >
אלונה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דנית, בטוחה שעשית כל מה שיכולת ופעלת במקצועיות ובגבורה עד הסוף המר. אנחנו שנותרנו כואבים את לכתך וגאים בך מאוד על אומץ ליבך וששמרת עלינו עד שכבר לא יכולת. יהי זכרך ברוך 💔
ראה עוד > >
דנית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דנית היקרה, יש לנו שם זהה., בעלי ז"ל נפגע פעולות איבה בשומר חומות, ישמור עליך שם למעלה. את גיבורה אלופה, לחמת עד הסוף הנורא. מנוחתך עדן 🌹
ראה עוד > >
פנינה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דנית היית ותמיד תהיי החברה הכי טובה של נועה הבת שלי. היית פרח שמפיץ אור ושמחה לכל מי שסביבך. בטוחה שגם למעלה את לא בשקט. תודה על מי שהיית. תמיד בלב שלנו❤️
ראה עוד > >
יוסי סרדס Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
דנית היקרה… לוחמת גיבורה כלביאה תודה בשם עם ישראל על האומץ ועל התעוזה לעמוד מול המרצחים…. השם ייקום דמך נוחי על משכבך בשלום
ראה עוד > >
שגיא Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
טופלת במשמרת שלי, והלוואי שעל הצד הטוב ביותר. מבטיח להשתדל ללמוד על האור והטוב שעשית בחייך והשארת לנו בעולם. זה מהקצת שלמדתי עליך: ניצלה את חוש ההומור שלה להצחיק חברות במופעי סטנדאפ. אהבה לאפות ולבשל ובכך הרעיפה את אהבתה על הסביבה. תפקדה בגבורה בחמ"ל עד לרגעיה האחרונים. תודה מקרב לב. ת.נ.צ.ב.ה
אני תלמידה בבויאר ואח שלי היה איתך בשכבה כל פעם הוא אמר כמה שאת ילדה מיוחדת עוזרת חייכנית מוסיפה אור ושמחה של מקום שאת הולכת, כל מי שהכיר אותך אמר שאת מגיע תמיד בגישה חיובית לשמח, לקבל את כולם, ולאהוב כל אחד. היית דמות להשראה של כולם!
ראה עוד > >
05/05/2024
תרצה אורן- קיבוץ סעד- אתר יזכור
דנית האהובה,
לימדתי אותך תורה במשך כשנתיים. זוכרת את השאלות המאתגרות שלך ואת הצורך לקבל תשובות באמונה ובהבנת משמעויות בתורה. בנפילתך בשמחת תורה המר והנורא, הגנת עלינו. תושבי הנגב המערבי שיצאו חיים מן התופת. תודה לך על מסירות הנפש והגבורה שגילית באותם רגעי אימה, ה יקום דמך ואנחנו נחריש.
ראה עוד > >
07/05/2024
אתר יזכור
תשאר לנצח בלבינו
שכבת גליל בויאר .
ראה עוד > >
08/05/2024
חנה כהן - אתר יזכור
גיבורה שלי ידעתי תמיד שאת כזאת רק עשית את זה בענווה ובצניעות תדעי אני מחכה לך בכל שעה שתבואי הבית תמיד פתוח אני ערה בכל שעה בשבילך אוהבת אמא מתגעגעת לשמוע ולנשק אותך.מלכה שלי
ראה עוד > >
08/05/2024
אתר יזכור
יהי זכרך ברוך דנית אהובה. הי״ד
ראה עוד > >
08/05/2024
גלית - אתר יזכור
דנית אהובה , כמה אומץ הפגנת בשעתך האחרונה, כמה רוגע וביטחון לחברותייך.
ילדה נהדרת , חכמה ונבונה תישארי בליבנו לעד, השם יקום דמך
ראה עוד > >
08/05/2024
אגם כהן - אתר יזכור
דנית,
עדיין קשה לי מאוד לרשום עלייך ואם בכלל בלשון עבר.
אומרים שזמן מרפא הכל אבל כרגע אני לא
רואה או קרובה בכלל להתרפות אני לא שוכחת אני לא אשכח ממך ולא מפסיקה לחשוב עלייך 247 את תמיד חרוטה בלב שלי ואת הפעם הראשונה שפגשתי אותך בבסיס ואת הנתינה והעזרה שלא הפסקת לתת לי והאהבה שלך בלי סוף את מלאך בדמות אדם ומיוחדת ויחידה במינה.
ראה עוד > >
10/05/2024
ליאור כהן- אתר יזכור
יהי זכרה ברוך גיבורת ישראל שנרצחה בידי בני עוולה
ראה עוד > >
11/05/2024
אתר יזכור
דנית לוחמת חזקה , נלחמה עד הרגע האחרון
אוהבים ומתגעגעים
ראה עוד > >
11/05/2024
דליה - אתר יזכור
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
12/05/2024
אתר יזכור
גיבורה שלי לא מאמינה שאני נכנסת למשפחת השכול הלוואי ותחזרי כל זה יהיה כחלום.
אין לי שמחת החיים מחכה לך את שתחזרי אמא מתגעגעת לנשק אותך ולדבר איתך
ראה עוד > >
12/05/2024
תלמידה מבויאר- אתר יזכור
אני זוכרת את דנית מהתיכון, למדנו ביחד. כאב לי מאוד לשמוע על מותה. היית תמיד עם שמחת חיים וצחוק. נקטפת בגיל צעיר.
ראה עוד > >
12/05/2024
הללי אלקיים - אתר יזכור
דנית קראתי את סיפורך הקצר מידי, מאחלת לך שאת בשלווה האין סופית. חיבוק גדול למשפחה הגדולה שלך.
הללי, לא הכרתי אותך דנית, אני גרה בונקובר ורצה לזיכרך מטעם ההסתדרות הציונית העולמית.
מי ייתן ותחוו שוב פעם נחת
ראה עוד > >
12/05/2024
נועה בן עטר- אתר יזכור
דנית
הבחורה היפה והפיקחת שהחיים היו קטנים עליה
אזכור אותך תמיד
ראה עוד > >
12/05/2024
אתר יזכור
יהי זכרך ברוך ילדה יפה
ראה עוד > >
12/05/2024
אתר יזכור
שנהייה ראויים, זכרונך לברכה, גיבורה
ראה עוד > >
12/05/2024
בת-שבע כהן אתר יזכור
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
13/05/2024
שלומית אתר יזכור
יהי זכרה ברוך דניתי
ראה עוד > >
13/05/2024
אתר יזכור
דנית היקרה.
הלכתי היום אלייך, וחיבקתי את אמא שלך.
היא מתגעגעת אלייך כל כך, כמו כולם.
אני רוצה לחבק אותך עוד פעם אחת, לצחוק איתך וללמוד ממך.
מתגעגעת אלייך מאוד ואזכור אותך לתמיד
ראה עוד > >
13/05/2024
טל אתר יזכור
דנית שלנו
השארת משפחה מדהימה אחרייך שמתגעגעת וכואבת אבל גם ממשיכה את מורשתך
לנצח ננציח אותך ונספר את סיפור הגבורה שלך לעולם
תודה שהקרבת את עצמך בשבילנו
הלוואי שנהיה ראויים לעמוד היום בזכותך
תודה מלאך שומר שלנו
ראה עוד > >
13/05/2024
אתר יזכור
יהי זכרך ברוך לעד
ראה עוד > >
13/05/2024
שיראל אתר יזכור
דנית אולי לא הכרתי אותך אבל מהתמונות בבית ספר והסיפורים רואים שאת ילדה מיוחדת תמיד נזכור אותך יהי זכרה ברוך אמן
ראה עוד > >
15/06/2024
אתר יזכור
יהי זכרה ברוך.
ראה עוד > >
12/07/2024
עופר אתר יזכור
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
24/07/2024
ראי צור - אתר יזכור
יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
02/08/2024
שגיא אתר יזכור
טופלת במשמרת שלי, והלוואי שעל הצד הטוב ביותר.
מבטיח להשתדל ללמוד על האור והטוב שעשית בחייך והשארת לנו בעולם.
זה מהקצת שלמדתי עליך
ניצלה את חוש ההומור שלה להצחיק חברות במופעי סטנדאפ. אהבה לאפות ולבשל ובכך הרעיפה את אהבתה על הסביבה. תפקדה בגבורה בחמ"ל עד לרגעיה האחרונים.
תודה מקרב לב.
ת.נ.צ.ב.ה
ראה עוד > >
07/10/2024
אתר יזכור
תמיד נזכור אותך ואת מי שהיית
ראה עוד > >
14/10/2024
אתר יזכור
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
29/11/2024
ניקולאי - אתר יזכור
יהי זכרך ברוך,דנית
מודה לך על כך שהצלת את חיינו בחייך,אך אין מספיק תודות כדי להודות לך על מה שעשית
ממני ניקול
ראה עוד > >
05/01/2025
אליאב- אתר יזכור
הלב נשבר. שנהיה ראויים להקרבה שלה.
ראה עוד > >
27/04/2025
חנה כהן אתר יזכור
גיבורה שלי ידעתי שתלחמי עד הדקה האחרונה בשביל החברים וכל האנשים שבבסיס .ואלי לא התקשרת בשביל לא לצער אותי אמא מתגעגעת לטלפון שלך עוד ממצו"ש שאת אומרת לי שבוע טוב ממו. הלב שלי שרוף מחכה רק לראות אותך ולשמוע אותך ולהתחיל לצחוק .הכל ברח רק הבכי נשאר והגעגוע גובר.
ראה עוד > >
27/04/2025
חנה כהן- אתר יזכור
חיים שלי גיבורה שלי כותבת לך ובוכה לא נתפס שאת לא איתי ידעתי תמיד שאת גיבורה בשקט ובענווה נלחמת בשביל כולם בבסיס עד הדקה האחרונה שלך ולא פחדת בכלל מהמחבלים.
ידעתי שאת פאייטרית שלי . לכולם התקשרת ורק אלי לא אמרת לא לצער אותי תדעי שאני יהיה בצער כד יום מותי. מחכה לך שתחזרי שהשמחה תחזור לחיי כי כרגע יש בי רק כאב ובכי בכל יום החיי אמא מתגעגעת אליך.
ראה עוד > >
29/04/2025
פרדי בכמי - אתר יזכור
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
29/04/2025
סרגיי- אתר יזכור
את חסרה לי היית החברה הכי טובה
ראה עוד > >
29/04/2025
קארן בן דוד - אתר יזכור
לעילוי נשמת דנית כהן ז"ל
בת חנה וישי כהן
באהבה, געגוע וכאב אנו זוכרים את דנית
אישה של אור, נתינה ואומץ.
נפלת בעת שירותך למען המולדת,
והשארת אחרייך חלל שלא ניתן למלא.
זכרך ילווה אותנו תמיד,
בלבבותינו תמשיכי לחיות.
יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
29/04/2025
אתר יזכור
את בליבנו תמיד!!
ראה עוד > >
29/04/2025
ציפי זריהן - אתר יזכור
יהי זיכרה ברוך
ראה עוד > >
29/04/2025
עדנה עבאדי - אתר יזכור
היא נמצאת במקום שצדיקים גמורים לא מגיעים הרוגת מלכות
ולוואי ותהיה מליצ יושר על כל עם ישראל
ראה עוד > >
29/04/2025
מירי - אתר יזכור
איזו ילדה נהדרת ומרשימה! אני כל כך מצטערת, על מה שיכלה להיות ועל הצער של המשפחה. איזה אובדן למדינה.
ראה עוד > >
29/04/2025
אורי סודאי - אתר יזכור
כואב הלב כואב מאוד על הילדים המדהימים האלו. כואב על דנית כהן וכואב על רבים אחרים
ראה עוד > >
29/04/2025
אתר יזכור
דנית, בחיוכך החם והאוהב הרגשתי בטוחה, את לימדת אותי על עבודת החמל ועל החשיבות בענווה ובשיתוף האחר.
אתגעגע לחיבוק החם שלך ואלייך תמיד.
יהי זכרך ברוך
בבוקר מתקפת חמאס, שבעה באוקטובר, מיהרה להגיע לחמ"ל ותפקדה בקור רוח, תוך תמיכה בחבריה
והעברה – במערכות הקשר – דיווחים שוטפים על המצב בבסיס. בðיסיון להדוף את המחבלים כרזה להם:
"הצבא שלðו פה, הם יחסלו אתכם, כדאי לכם לברוח". היא ðפלה מרימון שהושלך לעברה.
הצטייðה בכל דבר שעשתה. הייתה כתובת לחבריה ותמיד ðתðה להם עצה סבלðית ואכפתית כלפי אחיה
ואחיותיה. הם חשו שאפשר לספר לה הכול והתייעצו איתה תמיד בשיחות עם אימה על דת ומסורת
הפצירה בה לðהוג ברוח הפתגם "איש באמוðתו יחיה" ולחðך את ילדי המשפחה בסובלðות ובליברליות
כיðויה בקרב בין משפחתה היה "דובי" שתי עוגות היו מזוהות איתה במיוחד: עוגת השוקולד שלה
ועוגת פאי לימון, האהובה על אחיה הצעירים אותיות השם דðית: ד-דרכיה ðועם, ð- ðתיבותיה שלום, י-
יפה כלבðה, ת- תורתה אמוðתה חלמה ללמוד משחק ולהתפתח בתחום הקוðדיטוריה תמיד דאגה,
ואם ðזקקה לעזרה – תמיד ביקשה להיות בסוף אהבה את התפקיד במחוז הדרום, שבו הגðה על הבית.
כמעט ולא סיפרה למשפחתה דבר על שירותה בחמ"ל
המשפט של דðית: "בצבא צריך לעשות מאה אחוז ביצועים". ובכלל, בחיים: "כשעושים משהו, עושים על
הצד הטוב ביותר".
כתבו עליה.. .
מה שלא אגיד
לא אצליח לתאר
ההבðה המקוללת
של המשמעות חסר
ההתגלות המבורכת
של איך לא לוותר
מחפש אותך בכוכבים
כמו אז, כשחיפשתי בלוðה פרק
אַת המלודיה של שישי
אַת הדבר הכי גשמי
שקיים בעולם מחוץ לעולם שלי
אַת ציוץ הציפורים
סיפורי הגיבורים
אבל יותר מהכול
אַת פשוט ילדה שלי
המוזיקה תחזור
ִעם מðגיðה רכה עððית,
וðרקוד במחוזות הבלתי מוגבל
אבא אמא ורק-דðית.
הותירה בכתב.. .
מתכון לעוגת שוקולד של דובי:
2.5 כוסות קמח לבן
כוס סוכר לבן
2/3 כוס אבקת קקאו
1/3 כוס אבקה להכðת שוקו
1 שקית אבקת אפייה
1 כפית אבקת סודה לשתייה
3 ביציםL
1 כוס שמן קðולה
2 שקיות סוכר וðיל
2 כוסות מים רותחים
מחממים תðור ל170- מעלות.
בקערה מערבבים קמח, סוכר, קקאו, שוקולית, אבקת אפייה, אבקת סודה לשתייה.
בקðקן טורפים ביצים עם שמן וסוכר וðיל. מוזגים לקערה עם הקמח וטורפים לתערובת חלקה תוך כדי
הוספת מים רותחים בהדרגה. מוזגים ל3- תבðיות משומðות ואופים כ45- דקות עד שהעוגות ספוגיות למגע
וקיסם יוצא עם פירורים לחים.
מכיðים את הציפוי, מצפים ומקשטים: מערבבים כמה כפות ממרח שוקולד עם מים רותחים (לגרסה חלבית
אפשר להשתמש בשמðת מתוקה מחוממת במיקרוגל), עד למרקם של רוטב סמיך. מוזגים על העוגות
ומðיחים לו להיספג בחלקו. מפזרים מעל קישוטים אם רוצים.
ראה עוד > >
"שְׁלוֹשָׁה שֻׁתָּפִים יֵשׁ בִּיצִירַת הָאָדָם: הקב"ה, אָבִיו וְאִמּוֹ." (חז"ל)
כמה גדולה מצוות כיבוד הורים וכמה לפעמים גם קשה מאוד,
אנחנו לא תמיד מצליחים בה מול האנשים שהם הכי קרובים אלינו ובחרו להביא אותנו לעולם✨
בשביל זה פתחנו את הקבוצה!
בואו איתנו ללמוד יחד ולהתחזק במצווה הכלכך חשובה הזאת לע"נ ולזכותה של דנית כהן הי"ד שזו מצווה שהייתה כלכך קרובה לליבה❤️
לקבוצה השקטה:🌟 https://chat.whatsapp.com/KvWq0SIx3KU8rEGh9Kgr3q
חיים שלי פשוט לא נתפס איך הזמן טס הלב כואב והגעגוע גובר איך בכלל ממשיכים את החיים הללו מחכה לך בכל רגע תחזרי אלי בבקשה תחזרי רוצה אותך איתי. חג זה לא חג שבת לא שבת ובכלל כל יום שעובר רוצה רק לחבק אותך ולשמוע אותך .
7.10 יום ארור שיהיה חקוק לעד
דנית שלי גיבורה שלי נלחמת בשביל החברים ואנשים בבסיס אורים עד הרגע האחרון לא וויתרת היה חשוב לך להעביר הכל בקשר ולהציל כמה?שיותר חיים לקחת על עצמך את כל הלחימה בבסיס עד הרגע האחרון תפקדת בקור רוח לא נשכח ולא נסלח עד יומי האחרון.
ראה עוד > >
07/10/2025
יוסי אלי
שנתיים עברו מהיום בו דנית כהן נרצחה. שנתיים מהרגע בו ליאור, אחיה, כמעט נרצח בעצמו לידי, ליד תחנת שדרות. רק לא מזמן גיליתי שהילד ההוא שאני והוא הלכנו יחד למחסה כדי שכדורים לא יפגעו בנו הוא אחיה של חיילת גיבורה! לא מעכל עד היום. לזכרה של סמל דנית כהן ז״ל שבמותה הצילה חיילים נוספים בבסיס אורים . https://www.facebook.com/reel/1850875439169455
ראה עוד > >
23/12/2025
חנה האמא
🌟פשוט לא נתפס איך הזמן עובר מחר חיים שלי אני מחכה לך רק תני סימן.
ראה עוד > >
14/01/2026
חנה האמא
🌟חיים שלי הזמן עובר והגעגוע רק גומר אותי חלום שלי רק לחבק ולנשק אותך. פשוט לא נתפס
ראה עוד > >
08/02/2026
בעקבות לומים
סמל דנית כהן ז"ל
נפלה ביום
כ"ב בתשרי תשפ"ד
7.10.2023
בת 19 בנופלה
בתם של חנה וישי. נולדה ביום כ"ג באדר תשס"ד (16.3.2004) בשדרות. אחות לתמר אור, שיראל, אליה, ליאור, טליה, שנהב ומשי.
דנית גדלה בשדרות, למדה בבית הספר "דעת" בקיבוץ סעד עד כיתה ח' ולאחר מכן המשיכה את דרכן של אחיותיה הבוגרות, תמר אור ושיראל, והצטרפה לפנימיית "בויאר" בירושלים. שם, למדה במגמת תורה ומחשבת ישראל.
ילדה חייכנית, מצחיקה ואינטליגנטית, מלאת אור ושמחה, שהייתה גם תלמידה חרוצה, שקדנית וטובה.
מוריה מבית הספר "בויאר" כתבו: "דנית הגיעה משדרות ל'בויאר' כפמיניסטית, לפתוח לה כיוונים נוספים לעתיד ולהיחשף לנוער מכל הארץ. דנית הייתה נערה אמיצה, רגישה, כנה ובעלת מודעות עצמית גבוהה. מאחורי דמותה השקטה ניצבה נערה בעלת עולם פנימי עשיר, יכולות גבוהות ושאיפה למצוינות. לאחר שהציבה לעצמה מטרה, היא לא ויתרה לעצמה והיה בלתי אפשרי לשנות את דעתה ולהסיט אותה ממסלולה. תמיד הייתה מוקפת בחברים שנהנו ורצו בקרבתה. הרצון לסייע ולעזור לסובביה אפיין אותה".
את אותה חריצות שהראתה בבית הספר, הפגינה גם אחרי שעות הלימודים. בזמנה הפנוי עבדה בחנות ממתקים, והצטיינה בעבודה כשם שהצטיינה בכל דבר שעשתה. היא נהגה לומר שכשעושים משהו, יש לעשות אותו הכי טוב, עד הסוף.
חוש ההומור והתיאטרליות היו ממאפייניה הבולטים. היא השתתפה בהצגות בבית הספר, אלתרה מופעי סטנד אפ לחבריה בפנימייה ואהבה את כל מה שקשור לבמה. בסופי השבוע, כשחזרה הביתה, ארגנה תחרויות ריקוד לאחיותיה הצעירות, לימדה אותן כוריאוגרפיה לריקודים שהמציאה והן היו מבצעות את הריקודים מול בני המשפחה.
ב-25.8.2022 התגייסה לצה"ל ושירתה כסמלת מבצעים בפיקוד העורף. עם סיום קורס ההכשרה, שנמשך ארבעה חודשים, הוצבה בבסיס "אורים" שליד אופקים. היה לה חשוב לשרת בבסיס ליד הבית על מנת להיות קרובה לאימה, כיוון שראתה עד כמה היא דאגה לאחיותיה הבוגרות שהיו לוחמות בצבא.
תפקידה הצבאי היה משמעותי מאוד עבורה והיה לה חשוב למלא אותו על הצד הטוב ביותר. היא נהגה לומר שבצבא צריך להראות "מאה אחוז ביצועים". מפקדיה העריכו אותה וביקשו לשלוח אותה לקורס קצינות, אך היא סירבה כיוון שאהבה מאוד את התפקיד ואת הבסיס.
באחד הימים, הגיעה ועדת ביקורת לבחון את התנהלות הבסיס ואת החמ"ל (חדר מלחמה) שבו שירתה. חבריה חששו מהמעמד אך דנית ניגשה אליו ללא מורא, החליטה מיוזמתה להסביר למבקרים את תפקיד החמ"ל והדגימה להם חלק ממשימותיו. הביקורת עברה בשלום והחמ"ל זכה לשבחים על תפקודו.
תנאי השירות שלה היו במתכונת של שבוע בבסיס ושבוע בבית. היום שבו הייתה חוזרת הביתה מהצבא כונה במשפחה "היום של דנית" והפך בכל פעם מחדש לחגיגה קולינרית לכבודה. אימה נהגה להכין את כל המאכלים האהובים עליה, בראשם קוסקוס, סלט "תורשי" וקציצות "כיפתה" טוניסאיות.
גם דנית עצמה אהבה לבשל ולאפות, וראתה זאת כאמצעי להביע את אהבתה. היא הכינה עוגות לשבת בכל סופשבוע שבו הייתה בבית, נהגה לבשל ולאפות יחד עם אימה בכל הזדמנות, ותמיד נענתה לבקשת האם שתכין ארוחת צוהריים לאחיה הקטנים. בכל יום הולדת של אחד מבני המשפחה והחברים, היא זו שהכינה את העוגה, ושתי עוגות היו מזוהות איתה במיוחד – עוגת השוקולד המפורסמת שלה ועוגת פאי לימון, שהייתה אהובה במיוחד על אחיה ואחיותיה.
בין מכריה הייתה ידועה גם ככתובת הראשונה לפנות אליה בעת צרה. היא הייתה סבלנית ואכפתית, השכילה לפעול מתוך היגיון וראייה של מספר צעדים קדימה, וידעה תמיד לתת עצה טובה. הדבר יצר לה מעמד מיוחד בין חבריה ובתוך המשפחה. אחיה ואחיותיה הרגישו שאפשר לספר לה הכול וידעו ששיחה איתה תוכל תמיד לשפר את מצב רוחם. גם עם אימה, חדה, היו לה יחסים קרובים, חמים ומיוחדים, והשתיים שימשו זו לזו כחברה וכאשת סוד. אימה של דנית ראתה בה מופת למידות טובות והקשיבה תמיד לעצותיה הנבונות. בשיחות שקיימו השתיים על דת ומסורת, לדוגמה, הפצירה דנית באימה לנהוג ברוח הפתגם "איש באמונתו יחיה" ולחנך את ילדי המשפחה בסובלנות ובליברליות.
חלומה הגדול היה לפתח את הכישרון הבימתי שלה וללמוד משחק אחרי הצבא.
בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
בסוף השבוע של שמחת תורה הייתה דנית במוצב אורים. כהשחלה המתקפה, הגיעה אל החמ"ל, שנחשב למקום המוגן ביותר בבסיס. היא ביצעה את תפקידה בקור רוח, העבירה דיווחים שוטפים בקשר, וכל העת לא הפסיקה לתמוך בחבריה ולהרגיע אותם. את אותו אומץ וקור רוח הפגינה גם מול המחבלים עצמם, ובניסיון להדוף אותם, השתמשה במערכת הכריזה של הבסיס ואמרה: "הצבא שלנו פה, הם יחסלו אתכם, כדאי לכם לברוח".
דנית נשארה בעמדתה בחמ"ל לאורך כל המתקפה והצילה חיים, הצילה חיילים מהבסיס, חיילי מילואים והגישה עזרה כל זמן שהתאפשר לה. לאורך כל הירי והמאבק לא הפקירה את החמ"ל, נשארה שם איתנה במקומה עד הרגע האחרון, תפקדה כמו לביאה והתקשרה לכל הדרג הבכיר כדי לדווח.
גם כשהמחבלים היו מחוץ לחדר, לא עזבה את הטלפון והמשיכה לבצע את תפקידה, לנסות לעזור, להחזיר אש ולהתגונן, עד שנפגעה מירי שהתחולל בחמ"ל ונהרגה.
רב-טוראי דנית כהן נפלה בקרב ביום כ"ב בתשרי תשפ"ד (7.10.2023). בת תשע-עשרה בנופלה. הובאה למנוחות בבית העלמין נוגה שבחבל לכיש. הותירה אחריה הורים, שני אחים וחמש אחיות.
לאחר נפילתה הועלתה לדרגת סמל.
אחותה הקטנה, טליה, כתבה: "כשדנית איתנו סופ"ש זה תמיד צחוק, אין רגע בלי צחוק! היא הייתה הומוריסטית וצוחקת על כל דבר, גם אם זה עליה. היא הייתה טובה בכל תחום אפשרי, וגם היא הייתה תמיד סבלנית ואכפתית... לכל אחד במשפחה הייתה איתה שפה משותפת ואת כולם היא הייתה מבינה... הייתה מלמדת אותי דברים שאף אחד אחר לא היה מלמד אותי... כולם ידעו שאם מישהו עצוב או משהו כזה, ללכת ולדבר איתה. היא הייתה תמיד כנה, יצירתית ומצחיקה, היא הייתה הבן אדם הכי מוכשר שהכרתי!"
"אני לא שוכחת, אני לא אשכח ממך ולא מפסיקה לחשוב עלייך", כתבה אגם, "את תמיד חרוטה בלב שלי... הפעם הראשונה שפגשתי אותך בבסיס... הנתינה והעזרה שלא הפסקת לתת לי והאהבה שלך בלי סוף. את מלאך בדמות אדם, מיוחדת ויחידה במינה".
"דנית האהובה", כתבה תרצה, "לימדתי אותך תורה במשך כשנתיים. זוכרת את השאלות המאתגרות שלך ואת הצורך לקבל תשובות באמונה ובהבנת משמעויות בתורה. בנפילתך בשמחת תורה המר והנורא, הגנת עלינו, תושבי הנגב המערבי שיצאו חיים מן התופת. תודה לך על מסירות הנפש והגבורה שגילית באותם רגעי אימה".
"דנית ילדה מיוחדת שלא פוגשים בכל יום", כתבה סתיו, "חברה אמיתית, כנה, מצחיקה ואוהבת. דנית שלי, אין כמוך בעולם הזה".
"דנית, היית ותמיד תהיי החברה הכי טובה של נועה, הבת שלי", כתבה פנינה. "היית פרח שמפיץ אור ושמחה לכל מי שסביבך. בטוחה שגם למעלה את לא בשקט. תודה על מי שהיית. תמיד בלב שלנו".
דנית מונצחת בחדר הזיכרון של בית הספר "בויאר" שבו למדה. בית הספר קיים אירוע להכנת עוגות וחלות על פי מתכונים שהיא יצרה.
בערב שארגן אחד מחבריה חולקו סידורים וספרי תהילים לעילוי נשמתה. על כריכותיהם הוטבעו שמה והמשפט שייצג את תפיסת עולמה: "איש באמונתו יחיה".
מאז נפילתה, עונדים בני משפחתה וחבריה שרשראות עם תליונים בצורת דובי. "דובי" היה כינוי החיבה של דנית ובכל שנה שמחה לקבל ליום הולדתה בובות דובי פרוותיות ותכשיטים בצורה של דובי.
עמודים לזכרה נפתחו באתר "גיבורות ישראל" ובאתר memoriz.plus. העמודים כוללים סיפורים על דנית, תמונות וקישורים לאזכורים וכתבות.
ראה עוד > >
10/02/2026
חנה האמא
הזמן עובר ואני לא יודעת איך אני ממשיכה את החיים הארורים הללו ? אפילו לא נפרדנו לא דיברנו למה אלוקים למה