יותם הוא דור שלישי במושב, סבא וסבתא משני הצדדים עלו מ׳חבאן׳ שבתימן והגיעו למושב ברקת, שם נולדו הוריו ושם נולד גם יותם.
יותם התחיל את לימודיי היסודי בבית ספר בנחלים, בכיתה ז' עד י"א למד בבית הספר ׳יגאל אלון׳ ביהוד ובשנה האחרונה למד בקידום נוער בשוהם.
יותם לא היה ילד של בית ספר ליותם היו חלומות אחרים.
בשנת 2018 יותם רצה מחשב של גיימרים.
עבד מאוד קשה וקנה לעצמו את הלפטופ שרצה.
יותם אהב ספורט, היה ב MMA ובחדר כושר, עשה תרגילי מתח ואף קנה משקולות.
בכיתה ט׳ הלך עם חבר לשיעור ניסיון בפוטבול, ומאז המשיך בקבוצת זאבי קרית אונו עד שהתגייס לצבא.
החלום שלו היה לטוס לארה"ב ולשחק פוטבול עם נבחרת פוטבול בארה"ב.
חבריו לפוטבול מספרים שאמנם היה קטן פיזית אבל שחקן גדול. שום דבר לא עצר אותו מלתת את עצמו למשחק ולהוכיח שהגודל זה לא מה שקובע.
יותם היה חדור מטרה לחלומותיו עד להגשמתם, והיה יצירתי בלהשיג את מטרותיו.
אחד מהתחביבים של יותם היה אוסף סכינים.
הוא היה משחיז פלדה, ברזל או כל דבר שיכל להפוך לסכין.
יותם אהב לבשל ובמיוחד אהב להכין סלטים חריפים מאוד.
המאכלים האהובים עליו היו סלטים עם הרבה ירק, חריף ובשרים טובים.
בשנת 2021 יותם למד קורס דיג׳יי וקנה מיקסר טוב. והיה עורך חפלות ומסיבות לסובבים אותו.
יותם אהב מוסיקה ולשמח אחרים ובמיוחד את החברים.
השיר האהוב על יותם "את השמחה לא נעצור" (של דוד חפצדי)
בתאריך 7/12/22 התגייס יותם לקרבי.
ומשם לנח״ ולאחר שעבר את הגיבוש בהצלחה הגיע לסיירת עורב נח"ל.
חודשיים לפני סיום הכשרתו הוקפץ ב7/10/23 יחד עם פלוגתו לכפר עזה.
ב-9.10 במהלך הלחימה לאחר שהציל משפחות רבות וכאשר נכנס בראש הכוח נהרג יותם בהתקלות מול מחבל.
הוא נלחם עד הרגע האחרון בגבורה כשהוא רק בן 19 שנים בנופלו.
יותם הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב ברקת.
הותיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות.
משפחתו, חבריו ושכניו כולם מתארים את שמחת החיים של יותם בכל רגע בחיים.
המבוגרים שבשכונה היו קוראים לו יו'תם –איפה יו'תם שיגיע לשמח אותנו.
יותם היה פעיל ואמיץ. לא פחד מכלום תמיד היה עם ביטחון עצמי וחזק והיה ממגנט את הסביבה באישיותו וחיוכו הכובש.
המסר שלו לחיים הוא:
"תמיד להיות בשמחה, השמחה לא תעצור - תצחק כאילו אין מחר ותחייך כמה שאפשר"
סיפור שסיפר חבר ילדות והספר שלו בשם אפק:
יום חמישי אחד הגיע למספרה שלי יותם בכדי להסתפר, אחרי שעבר שבוע של ניווטים.
התיישב על הכיסא בתנוחה של אדם עייף ומספר לי על השירות שלו בצבא ועל הניווטים שהוא עושה. הוא מספר שפעם אחת שהיה לבד בשטח בעת ביצוע הניווט ראה אישה זקנה בודדה. צחקתי בקול ואמרתי לו 'בטח התחלת לדמיין מרב שאתה לבד בשטח'.
ואז המשיך וסיפר לי עוד סיפור, שהוא חיכה בתחנת אוטובוס ופתאום הוא רואה כלב שהתיישב לידו והמתין איתו עד שהאוטובוס הגיע. תוך כדי הסיפורים הוא נרדם, לקחתי שפריצר והשפרצתי לו על הפנים. יותר התעורר והמשכנו לדבר. יותם התלבט אם להגיע ל"חפלה" בערב כי הוא מאוד עייף . אמרתי לו שהוא אוהב חפלות ושכנעתי אותו להגיע.
יצאנו למסיבה נהנינו ביחד כל כך.
ראה עוד > >
דורית, אמא של יותם
אימו דורית מספרת שמנהלת בית הספר, מבשרת, התקשרה להודיע שיותם טרם הגיע לבית הספר – האמא הציעה למנהלת לבוא להפתיע אותו בבית. מבשרת התקשרה לזוהר מחנכת והיא ושרון היועצת באו להעיר את יותם ולא פעם אחת.
ראה עוד > >
מבשרת, מנהלת בית הספר
מבשרת המנהלת מספרת שיותם הגיש עבודה של תנ״ך בכתב של בנות.
יותם היה ילד אהוב בצורה לא רגילה!
חבר של כל הכיתות היה בו משהו כזה שקל להתחבר לאחרים.
יותם דיבר עם המנהלת יום אחד על הלימודים והפוטבול והיא אמרה לו אם אתה נוסע לשם אני קונה כרטיס ויותם אמר לה "את עוד תבואי לראות אותי בליגה האמריקאית משחק פוטבול אז תתחילי לחסוך״
ראה עוד > >
רות וסתיו, חברים
גם סתיו, ורות חברי ילדות של יותם מספרים שהוא התאפיין באופי של שמחה מיוחד שמגנטה את כל מי שמסביבו.
עוד אומרת רות שהוא היה חזק ומשרה ביטחון. כשבכיתי עליו פתאום הדמות שלו עברה לי בראש כשהוא אומר לי " מה את בוכה? מה את ילדה?"
ראה עוד > >
אדיר, אחיו של יותם
אחיו אדיר מספר שיום אחד יותם התקשר אליו בכדי שיחזיר אותו מצומת "בית ליד" הביתה – בדרך יותם מספר לו על הניווטים שהוא צריך לעשות שחלקם בזוג וחלקם ביחיד. מבקש ממנו את האייפד שלו בכדי לסדר את הניווטים על המפה בניווטים לומדים כל אחד מקטע מסויים. יותם ניסה לנווט ככל שהצליח טיפס על הרים גבהים תוך כדי שהוא נתקע בשיחים וקוצים דוקרניים. המשיך בניווט עד שהגיע לנקודה.
כשיותם רצה משהו השיג אותו עד הסוף.
ראה עוד > >
בכיתה ח יצאו לטיול שנתי והביאו בוקסה ואמרו למנהלת שהם ישימו שירים שהמנהלת אוהבת.
0
0
0
