1
5
7
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
1.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
ליאת האמא- אזכרה 30
אזכרה 30 יום
איתיוש שלי
בן יקר ואהוב , יפה תואר שלי!
הלוואי ואתה שומע אותי ורואה את כולנו שמסרבים להפרד ממך.. שכואבים כל כך. שמתגעגעים ככ אלייך.
אם היית כאן היית אומר במבוכה שכל כך אופיינית לך: ״אמא לא צריך…למה טרחתם?״ אז ״איך אפשר שלא להתאהב בך?״
עבר כבר חודש וחצי מאז חיבקתי אותך לאחרונה . השמיים כבר לא אותם שמיים, הריח באויר אחר והיום ככ שונה בלעדייך.
אני נכנסת כל יום לחדר שלך ובודקת. אולי.. המחשבות, הרגשות והלב מסרבים להאמין. הגעגועים מרסקים אותי מבפנים.
כל יום חמישי מאז עדיין אני מחכה לך חמוד שלי , שתכתוב מתי אתה יוצא ושתתקשר ותגיד ״אמא, רק אם את יכולה בואי לאסוף אותי…״ כי הרי הבטחנו לך שנגיע אלייך לכל מקום. מחכה לריח האבק והזיעה מהכביסה, לנעליים צבאיות מאובקות בכניסה לבית..
ככ הרבה עוד יש לי לומר לך, ככ הרבה שלא הספקנו יחד כאמא ובן..יחד עם זאת נותרו גם המון זכרונות טובים שלנו של חוויות כיפיות, של שובבות וצחוק מתגלגל שלך, מעשי שטות עם החברים, משחקי כדורגל ומכבי חיפה (כולם יודעם שחיפה ירוקה הייתי כותבת לך..), טיולים משפחתיים של חמישתנו, חרקים וזוחלים שגידלנו יחד בבית בילדותך, אהבת מאוד לראות איך ראשנים הופכים לצפרדעים, סרטן שנעלם פתאום בבית, ומיני בעלי פרווה שגידלת.. היה גם הומור שלי שרק אתה הבנת או מדבקות שטותיות של אהבה בטלפון ששלחתי רק לך ..אזכור תמיד ״מנה שווארמה רק עם חומוס חריף ופטרוזילה ״כדי שיהיה מקום להרבה בשר אמא..״ , ישיבה לשמאלי בערבי שישי בקידוש קרוב ללב במקום ששמור רק לך..חיוך ביישני, המבט שלי ושלך כששאלת אותי ״מה אמא? ״ עניתי תמיד ״שאני מחזירה את כל הדקות שאני לא רואה אותך בבית כשאתה אי שם בצבא.
והחיבוק שלנו המיוחד- אוי החיבוק הזה שאפשר לנוח בו..
נזכרת בחיוך שצלצלת אליי בוקר שישי אחד לפני כשנה, כשתפסתם קו במוצב גלדיולה בהר דוב.. ירד שלג וקור נוראי ואמרת שאתה רוצה לפנק את הפלוגה ולהכין קוסקוס חם.. אז ביקשת ממני מתכון ל7 ק״ג סולת…חישבנו יחד כמה מים להוסיף... כזה היית: פינקת ונתת מעצמך לכולם !
בחודש האחרון שחלף הבנו שכינו אותך בפלוגה ״גליסקו האגדי״… שהיית אהוב ונערץ על כולם, אחד הלוחמים הבולטים בגדוד . ואנחנו לא ידענו ..הרי תמיד המעטת במילים...ככ צנוע..החזקת את הפלוגה על כתפייך, בעבודה הקשה שלך, בהשקעה ובדאגה לכל החיילים שחלילה לא יחסר משהו. היית לב הפלוגה..והמגנט של החברים בבית. כמה אהוב אתה!
אנחנו שומעים קטעי אינפורמציה על לחימתך ההירואית ביום שבת השחור ההוא, איך לחמת בארורים ההם, דאגת לחלץ ולטפל בפצועים , שלחת הודעות חיזוק לחברייך הלוחמים ולנו בבית- דאגת כמו תמיד לא להדאיג אותנו. תמיד שידרת לנו חוסן ושקט- שאפשר תמיד לסמוך עלייך בכל דבר. נלחמת שם בראש מורם כדי להגן על אזרחי מדינת ישראל..עלינו.. אמרת לאחד החברים: "בשביל זה התגייסנו"!
אני מתרגשת כל פעם מחדש נוכח סיפור הלחימה במוצב כשאני שומעת על אומץ הלב שלך שם, כשנותרתם בסוף ללא מפקד, אחרי שעות רבות של לחימה, כשכוחות הרשע הציתו את חדר האוכל בו טיפלתם בפצועים ומשם נלחמתם, תפשת פיקוד, ובקור רוח ונחישות השמורים רק לגיבורים כמוך הובלת יחד עם עוד 2 לוחמים את האש אלייך. כך הצלת בחייך את חבריך שנותרו במוצב. המחשבה עלייך שם בלחימה קורעת אותי מבפנים. הלוואי ולא היית כזה אמיץ וגיבור..
אבל בעצם מגיל צעיר בלטת ביכולות המנהיגות והכריזמה שלך, בהובלת החבורה ובלב הענק שיש בו מקום לכל אחד. החברים הקרובים בכלל לא מופתעים מסיפור הגבורה הזה שלך- ״זה ככ גליסקו ״ הם אומרים לי..
מישהו חכם אמר לי לא מזמן שאתה רק בן 20 אבל צריך לחשוב שסכום גילאי האנשים שהצלת בלחימתך האמיצה עולה על כמה מיליונים…
חושבת גם על זה שלא אהבת ככ שעורי הסטוריה בביה״ס , אבל אתה איתי שלי, גיבור שלי, אתה וחברייך עוד תכתבו בספרי ההסטוריה של מדינת ישראל ומורשת הקרב שלך תונצח ! אנחנו מבטיחים לך!
מבקשת ממך סליחה אם לא דאגתי לך מספיק באותה שבת ארורה. כתבת לנו בבוקר לא לדאוג ושאתה בסדר והיינו כל היום עם המחשבה שאתה בסדר ועסוק כי הרי אתה הכי חזק, הכי גיבור, הכי מצחיק, הכי עוזר.. הלב הפועם של החברים בבית, של פלוגה ג ושלנו המשפחה שלך.
בחודש החולף שמעתי מחברייך הקרובים על הרבה תוכניות לאחרי השחרור שלא ידעתי ואפילו שתכננו להשאיר אותך בקבע …כן כולם רצו אותך תמיד בכל מקום אליו הגעת מגיל צעיר!
אבא ואני, אורי ויהלי, מבטיחים לשמר את רוחך הטובה ואת נדיבות ליבך בפלוגה ובבית. נעשה ככל יכולתנו להנציח אותך, את מורשת הקרב שלך ואת אהבותיך לטבע, לחברים, לכדורגל , לדייג ולחיים- ככ אהבת את החיים!
אנחנו שולחים מכאן כוחות לחברייך הגיבורים מפלוגה ג מבצעית של גולני 13 ״טורפי הלילה״ ולכל חיילי צה״ל . החלמה מהירה לפצועים. מבקשים מפלוגה ג ומהחברים מהבית להמשיך את דרכך המיוחדת ולרגע לא לשכוח אותך: את האהבה לכולם, החברות, הצחוקים והשובבות, אומץ הלב, הנתינה והערבות ההדדית.
אני מבקשת מכולם כאן להזכיר ולזכור בכל רגע שאנחנו כאן בזכות הלוחמים של ה7/10..41 לוחמים של פלוגה 13 של גולני נהרגו בשבת הארורה ההיא. ללא לחימתם העיקשת וההירואית, רובם ילדים וילדות בני 20, כמות ההרוגים והחטופים היתה פי כמה אלפים! אנחנו מבקשים שתזכירו אותם בכל רגע ואת הגיבורים שהיו, כמו איתי שלי, כי בלעדיהם לא היינו עומדים כאן היום.
אורן, אני והבנים רוצים להודות לכם משפחה יקרה שלנו וחברים אהובים שלנו על העזרה והתמיכה בכל החודש האחרון הנוראי הזה, בשעות קשות תמיד הייתם שם וזה לא ברור מאליו.
תודה לכם החברים והחברות של איתי מבית והחברים מהפלוגה על האהבה שאתם שולחים מקרוב ומרחוק ושאתם לא עוזבים אותנו ותומכים ביהלי ובאורי שלנו- זה ככ המון ואתם אלופים!
אהוב שלי איתי, תותו שלי,
״יש לי חור בלב בצורה שלך״ כך אומר השיר, אבל המילים מקבלות משמעות מוחשית בליבי..
למדתי הרבה דברים כאמא לאורך השנים, אבל אני לא יודעת מה עושים עם געגוע אינסופי אלייך! והרי לא הספקנו להפרד..זה בלתי אפשרי מבחינתי.
תודה לך על הזכות להיות אמא שלך במשך 20 שנים- מלח הארץ אתה! כמו שתמיד אמרתי לך-אני גאה בך תמיד ולתמיד!
יודעת איתי שלי, שצריך להרים את הראש ולהלחם על החיים בדיוק כמו שאתה עשית ומקווה לכוחות בהמשך, כי ככה היית רוצה לראות אותי- חזקה כמוך!
אוהבת אותך תותו שלי לנצח מעמקי נשמתי ולעד תשאר איתי ובליבי! אתה הרי זורם בדמי..
