עמוד ההנצחה בפייסבוק לזכרו של בניה
סמ"ר בניה רובל הי"ד
לוחם בחטיבת הצנחנים, נהרג בהיתקלות עם מחבלים ברצועת עזה ב-20 ביולי 20 ,כ"ב בתמוז תשע"ד. רובל, הצעיר מבין ארבעה אחים, היה ספורטאי מצטיין והשתתף בנבחרת הריצה בבית ספרו לפני שהתגייס לצה"ל. הוא הותיר אחריו שלושה אחים ואת הוריו, זאב ועדה שסיפרה עליו.
https://www.facebook.com/profile.php?id=100065014740957&sk=photos&locale=he_IL
השיר שנבחר עבור בניה: משה פרץ- אמא https://www.youtube.com/watch?v=0ThgAUQiz_0
ראה עוד > >
רגעים מהלוויתו הדומעת
אלפים השתתפו בלווייתו. אימו עדה ספדה לו: "בניה ילדי, אוצר יקר שלנו, אין מילים לתאר את תחושת האובדן שאנחנו חווים היום. ציפינו כל כך לבואך ובמקומך הגיעו המבשרים. אנחנו מרגישים שחתיכה מגופנו נתלשה ברגע אחד ... רק בשבוע שעבר ביקרנו אותך בצאלים, הסתפקנו בשעה קצרה כדי לראות את חיוכך המקסים, לחוש את חיבוקך האוהב והבוטח, ולהתעודד ממך. וכמה עשה לנו טוב שכתבת אחר כך שעשינו אותך מאושר כל כך כשהגענו. ... אתה עשית אותנו מאושרים הרבה יותר בדמותך ובאישיותך המיוחדת. בני שלי, אתה בחור משכמך ומעלה, דוגמה ומופת מאז היית קטן. הולך בראש, מנהיג מלידה, כריזמטי, בעל אחריות ואהוב על הבריות. פטריוט אמיתי, אוהב את המולדת שחלם תמיד להגן עליה. לא היססת לרגע בפעולה שהובילה למותך. פעלת באומץ, בנחישות ובאמונה שלמה. עם ישראל תמיד לנגד עיניך. ... אבא ואני כמהים אליך עד כלות. איך נמשיך בלעדיך? בניה, אני מבטיחה שאעשה את כל המאמצים לקיים את צוואתך, להיות חזקה גם כשקשה ולשמור על כולם. נוח על משכבך, פרח יקר שלי." עוד סיפרה אימו שהיה כצוק איתן בעבור משפחתו. "צוק – כי היית כמו צוק – סלע יציב וחזק שניתן היה להישען עליו תמיד. איתן – כי זו הייתה מהותך, איתן בדעותיך, ברוחך ובנפשך."
אחיו ליאל ספד לו: "אין לי דרך לתאר את עומק הכאב שאנו חווים. ... היית עבורנו סמל גאווה למשפחה, מודל לחיקוי עבור סובביך, חבריך לנשק וחבריך מהבית. אדם שלא היסס לרגע להירתם ולעזור לחבר בעת צרה. למרות גילך הצעיר למדתי ממך המון – מהי רעות, אחווה ובייחוד הקרבה למען האחר. ואכן, הקרבת את עצמך למען המולדת שלך ועשית זאת בנחישות ואומץ לב גדול ואנו גאים בך על כך."
"היית גאה בתפקידך בתור לוחם בצנחנים ההולך בחוד," ספד לו אחיו ירין, "מאז ומעולם היית פטריוט החושב על המולדת ולא על חייו הפרטיים. ידעת מגיל צעיר שמקומך בקרבי, כמו האחים שלך. ... תמיד היית דבק במשימה ופניך היו מועדות קדימה. לכן לא התפלאנו כשאמרו לנו שיצאת להסתערות עם המ"מ (מפקד המחלקה), ועם חולית החוד. בחתונה שלי לא תהיה תחת החופה, אך נשמתך כן. אתה גיבור. חירפת את נפשך לטובת הגנת המולדת והחזרת את השקט לתושבים ... אני מצדיע לך אחי היקר, אנו אוהבים אותך."
סגן שחר רון מפקד מחלקת ה- 5, נפרד מבניה במילים: "בזכותך תושבי סופה, אורים וחולית יכולים לישון בשקט. בניה, נפלה בחלקי הזכות להיות איתך בשנתיים האחרונות מהיום הראשון בטירונות ... ועד הכניסה הקרקעית לעזה. ... תמיד מוביל, הדמות השפויה במחלקה. אף פעם לא מתלהם, תמיד מצליח להבין גם את הצד שלי ... האיש למשימות מיוחדות של נדב במסלול, ושלי לכל אורך התקופה במסייעת. אין מצחיק ממך. מחקה את כולם, אפילו אותי. ... נישאר כולנו משפחה, בדיוק כמו שרצית."
עפרה נתן, המחנכת שלו בתיכון ספדה לו: "הייתי שותפה להתלבטויות. ... בדבר אחד לא הייתה לו התלבטות – הגיוס לצה"ל. ... לבניה היה ברור שהוא מתגייס ליחידה קרבית ... לא היה מאושר ממנו כשנכנס בוקר אחד לכיתה והודיע לי כשאותו חיוך מבויש על פניו, אך כולו מלא גאווה, שעבר את גיבוש 'צנחנים'. 'ומה עם אימא?' שאלתי, 'לא מגיע לה קצת שקט...?' והוא ענה לי בשקט הכול כך אופייני לו 'אימא תסתדר, היא רגילה...' ... מי היה חושב ומאמין שהדגל יעטוף את ארון קבורתו כפי שעטף את גופו שם באושוויץ-בירקנאו ומיידנק. ... בניה לא הספיק להגיע לטקס יום הזיכרון בבית הספר, הוא התקשר אליי ואמר שכל כך רצה לפגוש אותי שאראה אותו במדי הצנחנים, שאתגאה בו... 'אני גאה בך,' אמרתי, וקבענו להיפגש שוב באחד מימי השישי כשהוא יצא לחופשה. 'שמור על עצמך,' אמרתי והוא ענה: 'את דואגת יותר מדי, כמו אימא ... מישהו צריך לעשות את העבודה ולהגן על המדינה שלנו.'"
ראה עוד > >
התכתבוות הווצאפ האחרונה של בניה עם חברתו
"את תראי אותי מהר, בריא ושלם", כך הבטיח סמל בניה נפתלי רובל לידידתו לפני כשבוע, כששוחחו בוואטסאפ על אפשרות כניסתו לרצועת עזה. רובל, לוחם חי"ר בן 20 מחולון, נהרג בהיתקלות עם כוחות חמאס בסוף השבוע.
בניה רובל ועדן לוי (18) הכירו לפני כשנה והסתובבו מאז במעגלים חברתיים משותפים. "רק בחמישי ידענו שהוא נכנס בטוח בכניסה הקרקעית", סיפרה, "אבל ביום ראשון הייתה הפעם האחרונה שהוא יכול היה לדבר איתי, כי לאחר מכן התגייסתי ולא היה לי טלפון. הוא אמר לי שצריך להיכנס קרקעית ושניכנס חזק. הוא הוסיף שזה מסוכן ושהוא מפחד, אבל שצריכים להיות חזקים ושחייבים לעשות את זה, ושבשביל זה הוא מתאמן כל הזמן".
לוי סיפרה לו על חששותיה, ורובל השיב לה כי "צריך להיכנס, אחרת זה לא יפסיק. מסוכן, מפחיד, אבל חייב לעשות את זה. בשביל זה אני מתאמן וקורע את התחת וסוגר שבתות, שבת שישית".
היא הוסיפה וסיפרה: "הוא היה בן אדם באמת מדהים. כל מה שאת צריכה, הוא שם בשבילך. בחור עם הרבה שמחת חיים ומאוד חברותי. אלוהים לוקח את הטובים ביותר. הוא היה הטוב ביותר".
לוי הוסיפה כי "בשלוש ורבע לפנות בוקר אחיו ירין שלח לי הודעה, וראיתי אותה בסביבות חמש לפנות בוקר. רציתי להיות מנותקת מכולם כי היו שמועות ולא רציתי לדעת אם זה נכון. כשקיבלתי את ההודעה התחלתי להודיע לחברים. נפגשנו כולנו והעלינו זיכרונות טובים ממנו. אנחנו עדיין לא מצליחים לעכל את מה שקרה, זה נראה כמו חלום בלהות שנתעורר ממנו מתישהו. הוא פשוט רצה להילחם ולהגן על המדינה שלו, זה פשוט היה האופי שלו".
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4546904,00.html
ראה עוד > >
אין מילים לתאר את האובדן
מאות רבות השתתפו הערב בהלוויה של בניה נפתלי רובל שנערכה בחלקה הצבאית בבית העלמין בחולון. האם עדה אמרה בהספד: "בניה ילדי, אוצר יקר שלנו, אין מילים לתאר את האובדן. ציפינו לבואך ובמקומך הגיעו המבשרים.
אנו מרגישים כי חתיכה מגופנו נתלשה ברגע אחד. בשבוע שעבר ביקרנו אותך בצאלים וחשנו את חיבוקך האוהב והבוטח. אתה דוגמה ומופת, הולך בראש, מנהיג מלידה, בעל אחריות, פטריוט אמיתי. לא היססת לרגע בפעולה שהובילה למותך. עם ישראל תמיד לנגד עיניך. אבא ואני כמהים אליך עד כלות. איך נמשיך בלעדיך? בניה, אני מבטיחה שאעשה את כל המאמצים לקיים את צוואתך, להיות חזקה גם כשקשה ולשמור על כולם. נוח על משכבך, פרח קטן שלי".
האח ירין: "מגיל צעיר ידעת שמקומך בקרבי, כמו אחיך. תמיד היית דבק במשימה. לא התפלאנו כשאמרו לנו שיצאת להסתערות. בחתונה שלי לא תהיה תחת החופה, אך נשמתך כן. אתה גיבור. מבטיחים לך לנסות להיות חזקים. אני מצדיע לך אחי היקר, אנו אוהבים אותך".
האח ליאל: "אין לי דרך לתאר את עומק הכאב שאנו חווים. אני פתחתי את הדלת וקיבלתי את הבשורה. למרות גילך הצעיר למדתי ממך מה היא רעות, אחווה והקרבה למען האחר. אנו גאים בך. תישאר צנחן לעולם, מי ייתן ותנוח על משכבך בשלום, תנוח שם למעלה".
ראה עוד > >