מאור
תאריך לידה: ו׳ אדר א׳ תשס״ג
07/02/2003
תאריך פט
מאור:
צאלי
יאכבר גבר
עשרות תמונות יש לנו
בכולן מוטיב חוזר, לייק וחיוך.
לא משנה מה היתה הסיטואציה. מצלמה יוצאת, הופ החיוך נמתח והאצבע קופצת.
זאת היתה הגישה, החיים זרקו לימונים ואנחנו נוסיף להם ערק.
יהיה מה שיהיה יקרה מה שיקרה יעצבן מי שתעצבן, אנחנו? חיוךךךךך (וצורת הגיה ספציפית שלנו)
גישה שלך, ביצוע שדיבק את כולם.
היינו סתלבטנים חוד.
אפס רצינות רק סתלבט וצחוקים כל עוד אפשר.
כמו בפעם ההיא בסיני כשתרגמתי מאנגלית לך את המדריך צלילה. וכשהוא עבר לעברית, תרגמתי לך לאנגלית. ואתה המשכת להקשיב לי, עד הסוף . הוא הסתכל עלינו, מז'נונים לגמרי אמר.
וגם אותו הדבקנו. מצלמה, הופ לייק וחיוך.
לנצח נזכור שבכל מצב, חיוך.
ראה עוד > >
רוני
בצלאל היה החבר הכי טוב שלי, הכרנו לפני כמה שנים מחברים משותפים ומאז היינו חברים טובים ממש. הוא בן אדם מיוחד, מיוחד באמת לא כי הוא כבר לא פה, פשוט היה לו קסם אישי מטורף לא פגשתי הרבה כמוהו. הוא מגנט אליו אנשים, היה אהוב וחבר כל כך טוב. מה שהכי שמעתי על צאלי מאז שהוא נפל, היה שהוא פשוט כל הזמן חייך. תמיד ידעתי את זה, אבל פתאום לשמוע את זה מכל הקרובים שלו שאהבו אותו גרם לי להבין כמה מיוחד הוא באמת היה. כשהסתכלתי עליו, ראיתי בו ילד שהפך להיות גבר מהר מידי. כאלה הם החיים, הפכפכים, לא עובדים בדיוק לפי הספר. אנחנו יכולים לא לקבל את זה יפה, ואנחנו יכולים להיות כמוהו. תמיד בשמחה, תמיד בהודיה, תמיד בהערכה. לא פגשתי מישהו שראה את הטוב כמו צאלי, אולי לא סתם הוא היה בצלאל דוד שעשוע, תמיד היה משועשע וצחק על החיים. היה מבסוט מהדברים הקטנים. אני חוזרת על זה המון כי זה כל כך הוא. הוא היה חבר טוב, ולאבד אותו מרגיש כמו חור שאף אחד לעולם לא יימלא. צאלי היה שלישי מבין חמישה אחים, הוא היה מחובר מאוד למשפחה ואהב אותם מאוד. דוגמא ומופת לכיבוד הורים, הרבה אנשים יכולים ללמוד ממנו איך זה להיות בן ואח טוב. הוא נתן מעצמו לכלל בלי לבקש תמורה אף פעם. הרבה אנשים ראו בו החבר הכי טוב, כי הוא פשוט היה חבר כל כל טוב. חכם, מבין, מצחיק, ממגנט, אכפתי. צאלי אהב מאוד את אלוקים, את האנשים שלו, את המדינה, ואת המלך זוהר ארגוב (אלה מילים שלו) הוא מאוד אהב את השיר של זוהר אלינור, ידע את כל המילים ובכל ישיבה שם ונהנה מצלצלי המוזיקה וקולו הזך של זוהר. צאלי אהב כל כך את הארץ, את האדמה, את הטבע, את הנחלים האגמים שזורמים, את הים שניקה לו את הנפש, ואת הוודקה בשילוב עם כולם. הוא היה לא פחות מגיבור, לא התווכח כשהיה צריך להכנס שוב ושוב לעזה, ואמר שגם אם יצטרך להיות שם שנה כדי להחזיר לאמא את הבן שלה הוא יעשה את זה. אני יכולה לספר עליו שעות, על החיוך, על הגישה, על החברות וערך המשפחה. כלום לא יסביר באמת כמה מיוחד היה הילד גבר הזה
ראה עוד > >