בוריס מוסקביץ’, חברו של סימון:
סימון היקר, אתה הגיבור שלי, אתה גיבור למשפחה שלך, אתה גיבור ישראל, אתה גיבור. בכל מובן המילה. אני רוצה שתדע שבשבילי היית אחד מאותם אנשים שמשנים באופן בלתי הפיך את אישיותך, את התפיסת העולם, האופי, השארת בתוך תוכי חלק מעצמך ותשאר לחיות בתוכה איתי לעד. יש לך ולי כל כך הרבה במשותף. אין לי אחים ואני לא יודע איך החיבור הזה מרגיש, אבל אני מאמין שהקשר שהיה בינינו, שהענקת לי, הוא הכי קרוב לרגשות כאלה, אחי. אני אדם חילוני, אבל אני רוצה להאמין בגן עדן, רק כדי שאוכל לפגוש אותך שוב ולהינות מהצחוקים וסתלבט שלנו. תודה שנכנסת לחיי.
אני מתגעגע אליך, אתה חסר לי. אני אוהב אותך גיבור שלי
ראה עוד > >
שגיא לביא, מפקד של סימון מהטירונות:
סימון היקר
נכנסת לי ללב לפני כמעט שנתיים.
מרץ 22,באח צנחנים, פלוגה ז'-טירון בלונדיני מגולח. מהרגע הראשון שפגשתי אותך הבחנתי במשהו מיוחד אבל אין מה לעשות, ככה זה חיילים בודדים-ילד שעוזב את כל מה שהוא מכיר, עובר למדינה חדשה ללא משפחתו, וחווה את כל החוויה הקשה הזאת בתור לוחם, אך לגמרי לבדו.
וכמובן שהוכחת לי את זה.
מהיום הראשון שלך בבקו"ם ישר הגעת אליי-
מהריצה הראשונה, למסע הראשון, לשבוע שטח הראשון.
כל פעם מחדש הוכחת לי עד כמה אתה חזק בראש, עד כמה אכפת לך מכל הסובבים אותך ועד כמה אתה משקיע במה שחשוב לך.
ובכל רגע קשה, אמרת לי שהפסקת סיגריה פותרת הכל
תמיד עשית כל מה שצריך, היית חייל, לוחם, וחבר מדהים.
אני מסתכל פה מסביב ורואה את הכמות אנשים שבאו לתת לך כבוד בפעם האחרונה ואני בטוח בדבר אחד-אולי היית חייל בודד, אך בודד בוודאות לא היית.
תמיד היית מוקף בחברים מהצוות ומהפלוגה, ובסופ"שים לא
הפסקת לחגוג עם החברים מהבית.
גם ברגעים האחרונים שלך אני יודע שהיית שמח, כי היית מוקף
באנשים שהכי אוהבים אותך בעולם.
היית אהוב בכל מקום שהיית בו, הכי מצחיק בחדר ועם לב עצום מזהב.
שמרת עלינו, הגנת עלינו, תודה על הכל.
אני אוהב אותך סימונצ'יק, בחיים לא אשכח אותך
ראה עוד > >
כותבת ארבל נריה, שינשינית של סימון מהפנימיה:
סימון, אנסה כמה שאפשר לדבר
בשם כולנו הצוות. בוריס , רותי, מרים, ספיר , שיר עופרי ואני ארבל .
בוריס ורותי מספרים את היום שפגשו אותך לראשונה שנחת בארץ עם המשלחת מקזחסטן . ישר הם ראו איזה אור יש בך, אולי הכי קטן בקבוצה בגיל אבל עם הלב הכי גדול והרוח האינסופית של תקווה ושמחה.
אנחנו רק מחכים שתקפוץ מאחורי משהו ותגיד שזו הייתה בדיחה כמו שמתאים לך לעשות.
אז שתדע שזה ממש לא מצחיק. ואנחנו כבר כמה ימים רק במחשבות עלייך.
רק בכמה אתה חסר , גם בלי שיח יום יומי, רק הידיעה שאין לי את האפשרות לדבר איתך ולהיפגש מידי פעם הורגת.
לא יודעת להסביר למי שלא היה חלק משפיה את הקשר שיש בינינו.
לרותי ובוריס שהיית בשבילם לבן, 4 שנים של דרך ארוכה ומדהימה.
ובשבילי ,כמה בשנה אפשר לבנות חברות ברמת אחים שתישאר לכל החיים.
כמה חוויות צברנו , כמה בדיחות פרטיות ושיחות והרבה מכות שבהתחלה תמיד התחילו מהצד שלי ואז תמיד הפסדתי .
רק עכשיו אני אגיד שהפסדתי, בחיים לא הייתי מודה בפנייך שחלילה ניצחת אותי במשהו.
אבל ניצחת , היית הכי חזק, הכי ספורטאי , הכי חכם גם בלי ללמוד ולהשקיע בכלל והכי יפה בעולם . מבפנים ומבחוץ.
אתה בטח מסתכל מלמעלה ומחייך, לראות כמה אנשים כבשת וכמה אוהבים אותך .
גם בזה ניצחת.
אפילו בלכתך תראה איך אתה מגבש אותנו. מזכיר לנו שמה שיש לנו בידיים הוא מיוחד במינו. שאנחנו צריכים להיפגש יותר, להתקשר יותר, להבין שהחוויות שיש לנו ביחד הם רק שלנו וזר לא יבין זאת.
כל השבוע האחרון אני מחפשת את כל התמונות שלנו ביחד.
וואו סימון אתה לא מבין כמה יש. כל תמונה וסרטון מזכירים לי סיפור מטורף איתך .
אני מספרת הרבה לחברים על השנת שירות שלי, על סיפורים וחוויות. ועכשיו שאני חושבת על זה כל סיפור שסיפרתי כמעט תמיד איכשהו אתה היית חלק ממנו.
הפכת לי את השנה הכל כך טובה הזו לשנה הכי טובה בחיים שלי !
מקבוצת כדורסל, לריצה, לקייב ללשבת כל היום ביחד בבניין ועד לשבתות אצלי בקיבוץ וטיולים בצפון .
כמה כיף עשינו ביחד.
אני אסכם לפני שלא אצליח בכלל .
אני אוהבת אותך כמו אח שלי הקטן .
אתה יותר ממשפחה עבורי ותמיד היית .
אתה מייצג את הישראלי היפה, באופי החזק שלך, ביופי החיצוני והפנימי וברצון תמיד לתרום ולהיות חלק.
רותי ביקשה גם שאוסיף שתמיד היה כיף שהיית בתורנות, כי אז המועדון היה הכי נקי מכולם.
כזה היית , שואף למצויינות בכל דבר שנגעת בו.
היום אנחנו נפרדים ואנחנו כולנו מבטיחים לזכור את הדרך שלך , כדוגמה לדרך חיים מלאי משמעות , ערכים , שמחה ואהבת הארץ.
אני אוהבת אותך , אני מתגעגעת אלייך בכל חלק בגוף שלי.
תודה לך שהגנת עלינו , ואנחנו יודעים שתמשיך להגן עלינו מלמעלה.
סימון ya lublu Tiba 🩷
ראה עוד > >
כותבת אליסה טטרינצבה:
היחסים שלנו עם סימון בבית הספר היו כמו של חתול ועכבר. הוא אהב לצחוק. בשפיה הוא היה מגיע, זורק איזה שטות ואז היה בורח ממני. אבל יחד עם ההומור שהיה חלק בלתי נפרד מסימונצ׳יק, אי אפשר היה שלא לשים לב עד כמה הוא בחור רציני. הוא תמיד הציב לעצמו יעדים גבוהים והיה משיג אותם. לעולם לא אשכח איך עבדנו איתו באילת אחרי סיום הלימודים ושם דיברנו על העתיד. הוא שיתף אותי במטרה להגיע ללוחמה למרות העובדה שהוא הבן היחיד. הערצתי אותו, את האומץ והרצון הבלתי פוסק שלו להיות חלק מישראל.
סימון יישאר גיבור לנצח. גיבור שלמרות כל קשיים בחיים הצליח יותר מכולנו. הוא השאיר צלקת בליבנו, צלקת שלעולם לא תתרפא...
בזכותו נמשיך את חיינו. אבל הם לעולם לא יהיו אותו הדבר בלעדיו💔
ראה עוד > >
ליזה ולינסקיה סימונציק
אתה שותק לאחרונה
אתה לא מגיב להודעות
לעתים רחוקות אנחנו רואים אחד את השני
ואני כבר שוכחת איך זה לחבק אותך
רק לאחרונה הכל היה אחרת
ואני עדיין לא מבינה מה קרה
אני לא מקבלת את השינויים האלה
ואני רוצה את ההסברים שלך
מה זה אומר לעולם לא שוב?
מה זה אומר לשתוק לנצח?
מה זה אומר לבנות חומה ולא לדגדג אותי כמו שזוכרים אני ואתה ?
למה כל כך ריק ורחוק
למה כל כך כואב ועצוב
למה בלי בירה וצ’יפס?
אבל מה שלא השתנה זה
שעדיין יש הרבה מאיתנו לידך
זה נכון שאי אפשר לשבת יותר סביב השולחן
עזבת כל כך מהר
לא הזהירת אף אחד
לא היה לי זמן להיפרד
אתה לא אשם
אני לא כועסת בכלל
רק תהיה שמח
תענה לי לעתים קרובות יותר
תבוא בחלומות שלי ,
נדבר כמו פעם
אני תמיד מחכה לך
אני מבטיחה שאני אצחק
אני מבטיחה שכל יום ,כמו האחרון
אני מבטיח שלא אשכח ואכפיל את כל הפגישות
זו לא אשמתך
פשוט לא קיבלתי את זה
תהיה רגוע אתה
ואני אשתדל להיות חזקה
ראה עוד > >
סימונצ׳יק שלי
לסכם את מי שאתה זה משימה בלתי אפשרית ואי אפשר לתאר אותך במילים אהוב יפה שלי
אני אתחיל בלבקש סליחה אם לא הייתי שם בשבילך שהיית צריך
אני רוצה להגיד לך תודה על הכל, כל צחוק, כל שיחה, כל חיבוק, כל ניתוק בפנים, כל הניסיונות ללמד אותי רוסית, כל הלילה טוב спокойной ночи, כל שניה איתך שהייתה מדהימה, כל חיוך שהעלת לי על הפנים הכל פשוט הכל
לא יכלתי לדמיין שילד זר שעלה לארץ מקזחסטן והיה תלמיד של אמא שלי בכלל למתמטיקה יהיה חלק כל כך גדול מהחיים שלי.
אני באמת מאחלת לעצמי להכיר עוד אנשים עם לב ואופי כמו שלך כי אי אפשר להגיד עליך שום דבר רע (אולי שלא באת כמה פעמים בחגים כי עבדת אבל זה נסלח)
סימונציק שלי אני לא מאמינה שככה זה נגמר היית לי הכל! אח, חבר ואהבת חיי
תודה באמת על הכל כי אתה כל העולם
אני יודעת כמה המלחמה הזאת הייתה לך קשה וכמה חשבת על איך לא להיכנס בהתחלה ולאחר מכן נלחמת בשיניים ורק רצית להיות עם הצוות שלך
עד היום הסיפורים עליך ממשיכים להגיע מכל מיני אנשים בין אם זה אצלי ביחידה בין אם זה האנשים שרכשת לעצמך בדרך
שוב תודה על הכל
אני אוהבת אותך מכל הלב ולנצח אני אזכור אותך
שלך לנצח ניל ❤️
ראה עוד > >