סמ"ר עוזאני שי ז"ל

אודות

ילדות, חינוך ותחביבים
שי עוזאני נולד ביום כ"ב באדר ב' תשל"ו (24 במרץ 1976) בעיר נהריה וגדל והתחנך בנתניה. הוא היה בנם של סוריאה וזכריה (יחיא), בן הפינוקים של אמו, שגדל בבית ספוג חום, אהבה וערכי התורה והיהדות.

את מסלול לימודיו החל בבית הספר החרדי "חורב" בנתניה, המשיך בחטיבת הביניים "אור גאון" בבני ברק ובישיבת "אור תורה" בתל אביב. את לימודיו התיכוניים בכיתות י"א–י"ב השלים בתיכון "מרכז הנוער הדתי" בנתניה במגמת חשמל.

שי בלט כחבר נערץ, אהוב ואכפתי. הוא השרה סביבו רוגע ושקט, הקפיד תמיד לזכור את ימי ההולדת של בני משפחתו וחבריו, והעניק לכולם תשומת לב חמה ונכונות מתמדת לעזור. בשעות הפנאי הקדיש זמן רב לשמירה על כושר גופני גבוה ולפיתוח הגוף, ואף בנה לעצמו חדר כושר פרטי שבו אימן את חבריו, שהעריצו את גופו החסון ואת יכולותיו. חלומו הגדול היה להפוך למתאגרף מקצועי ולהגיע להישגים בינלאומיים.

השירות במשמר הגבול
בחודש אוגוסט 1994 התגייס שי לצה"ל כשהוא מלא מוטיבציה, ושובץ לשירות במסגרת יחידות מיוחדות (ימ"ל) של משמר הגבול.

מהר מאוד התגלה כחייל מקצועי, בעל כושר גופני מעולה ורוח מנהיגות. בזכות הצטיינותו קודם במהירות ונשלח לקורס מפקדי כיתות (מ"כים) ולקורס ללוחמה בטרור (לוט"ר). שי הוכשר כמדריך לוט"ר וכמדריך ירי לחוליית מסתערבים, ובתקופת שירותו האחרונה מונה לאמן את נבחרת ירושלים לקראת תחרות הירי הכללית של חיל משמר הגבול.

נפילתו
ביום ב' בכסלו תשנ"ז (13 בנובמבר 1996), ערב תחרות הירי שאליה אימן את חייליו במסירות, יצא שי להתנדב ולהביא מים לחבריו. במהלך הנסיעה במסלול מסוכן התהפך הג'יפ שבו נהג, ושי נפל בעת מילוי תפקידו.

בן עשרים היה שי בנופלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנתניה. שי הותיר אחריו הורים, ואחים ואחיות – שרונה, חגית, אביעד ואלינור. כחודשיים לאחר נפילתו נולד בנה של אחותו שרונה, נקרא על שמו: שי-חי-דורון.

הנצחה ומורשת
אחיו, אביעד, כתב לזכרו מילים מרגשות הכואבות את אובדנו ומעלות על נס את גבורתו:

"שי היה גיבור גדול, / הוא היה מקריב הכל. / הוא רצה שהכל יקרה, / והיה עובד קשה... / שי חייל אמיץ היית, / ודוגמה למופת שימשת. / את חייליך אימנת, / במסירות אותם ליכדת. / לשרת את המדינה / באומץ ובגאווה."

יהי זכרו ברוך.