סמ"ר עידו הרוש הי"ד

הספד חודש של יניב- האבא

עידודו,
התהפכו לנו החיים.
כבר חודש שלא שומעים ממך והגעגועים כואבים לי בגוף ובנשמה.
כמה דברים שמענו עליך בחודש האחרון: מושגים נשגבים כמו נהרג על קדושת השם, גיבור ישראל,
אמירות על כך שהרוגי מלכות מגיעים ישירות אל כסא הכבוד.
אנחנו אנשים מאמינים, המוח מבין שכל הדברים האלה נכונים אבל הלב.. הלב לא מבין ומסרב להתנחם מהעובדה המדהימה שיש המסיימים 120 שנה ולא זוכים להשלים את משימת חייהם, ואתה הצלחת בחמש או עשר דקות של קרב למצות את כל המהות של חייך למות על קדושת השם והמולדת ולהגן בגופך על חברייך..
ב22 שנותיך הקצרות הספקת כל כך הרבה.
לצערי אני לא מצליח להתנחם מהעובדות המדהימות הללו על חייך הקצרים, הלב מתפוצץ מגאווה על כך שברגע האמת עשית את מה שהיה מצופה ממך..
אגב, צדקת כל כך בוויכוח הנצחי שלנו על כך שאולי תפחית מעט מהחטיפים והמתוקים ותיכנס לכושר.. הגבת כמו לוחם חוד בסיירת הכי מובחרת.
עדיולי עלתה על דבר מדהים במהלך השבעה:
התחלת עם יוני גולן המתוק הי"ד, עם אדיר וסגל שהשם ישמור אותם בחדר 7, החלטתם ללכת לחטיבה 7, לגדוד 77, ולדאבון הלב סיימת את חייך ב7 בחודש ביום השביעי.

באותה שבת לא השתתפתי בתיקון הגשם שסבא כל כך אהב ששרתי בבית הכנסת ועברנו לבקש על הגשם.
"משיב הרוח ומוריד הגשם", שמעתי פירוש כל כך מדהים בפשטות שלו:
כדי להיות ראויים, אנחנו צריכים להשיב חזרה את הרוח, הרוח היהודית, האמונית שעל בסיסה אנחנו אומה מפוארת אלפי שנים. ואחרי שנשיב את הרוח עלינו להוריד את הגשם, הכוונה היא לשחרר קצת מהגשמיות העלובה שמנהלת בפועל את חיינו.
הלוואי שנזכה ליישם מעט מהתפיסה הזאת שמאוד אפיינה אותך: בטיפשוטי חשבתי שהתרחקת והחודש הזה לימד אותי ההיפך, לכל מקום שהגעת, חתרת למגע והפצת את המסורת שעליה גדלת ואפילו ניהלת ויכוחים ערים עם מוקי בצר והצוות על כמות השיעורים בציונות והרב קוק.
היית אדם מאוד צנוע ומעולם לא עניינו אותך מותגים , איך התענגת על סובארו מאובקת ומלאה בבוץ בזמן שאני חושב על ג'יפים מפוארים.. אמרת לי אבא, זה הכי כיף..

אופיר גנאשי

עידודו שלי
אני כותבת ומוחקת ממשיכה לכתוב ונחנקת מגעגוע
איך נפרדים ומסכמים 20 שנים של חברות
יש לי כל כך הרבה זיכרונות וחוויות איתך ולא באלי להיפרד
אני ועידו חברים מאז שנולדנו
אמא שלהבת גידלה אותי ואמא יעל גידלה אותו
היינו אוכלים ביחד , משחקים ביחד , נמצאים באותו גן באותו כיתה , מתקלחים ביחד , ישנים ביחד ופשוט הכל ביחד מהמעון ועד סיום יב תמיד ביחד
כל הילדות שלי זה זכרונות איתך
שהיינו מסיימים ביסודי והולכים ביחד ברגל פעם לבית שלך פעם לשלי מכינים ארוחת צהריים או מזמינים לאכול , רואים גאליס אליפים והחממה , צוחקים אחד על השני מי יותר מכוער או שמן , ביסודי שהיינו עושים משמרות ביחד במשמרות הזהב ותמיד היית צוחק עלי שאני מעופפת ויום אחד מישהו ידרס בגללי
תמיד צחקתי עלייך שאתה חננה שכל הזמן לומד ונמצא בבית ושאני חרוצה ושיצאתי לעבוד בגיל 13
ואיך כל שיחה שלנו לא משנה על מה הייתה נגמרת באופיר תעשי דיאטה 🤣 אז הלווו אם אתה לא יודע ירדתי כבר 12 קילו 🤣🤣
כל שנה נוסעים לפסטיגל ביחד דרך המלון , טיולים שנתיים , חופשות משפחתיות , ערבי גאס דאנס בהם הפגנת את יכולות הריקוד שלך 🤢 ועוד אלפי חוויות שהלוואי שהיה אפשר לזכור הכל
בשנים האחרונות קצת התרחקנו אני התגייסתי אתה הלכת למכינה אתה התגייסת אני השתחררתי כל אחד הכיר חברים חדשים ודרך חדשה אבל לא משנה מה גם שלא היינו נפגשים הרבה זמן תמיד היינו אחד בישביל השני.
ביולי השנה אני ודורי עברנו בית לידכם והפכנו להיות השכנים החדשים שלכם
הפעם האחרונה שראיתי אותך הייתה ביום שישי ערב חג סוכות ראשון חזרת לבית לחג אחרי שסגרת גם ראש השנה וגם כיפור באתי להביא לאמא פרחים ולאחל לה חג שמח וכשראיתי אותך הייתי בשוק נתתי לך חיבוק ענקי אמרתי לך שהתגעגעתי והבטחת שתבוא לראות את הבית החדש שלי וזה לא קרה …
תמיד שהיית נוסע לבסיס בשיזפון בבוקר היית בא לאכול מקסיקני ( לפחות שם הייתי רואה אותך ) וכל פעם מחדש אומר לי מה עם חתונה מה עם חתונה
כמה שרציתי שניהיה באירועים חשובים בחיים אחד של השני וזה לעולם לא יקרה
אני עוד לא קולטת שאתה לא פה יותר , שלא ניפגש , שלא נדבר , שלא תבוא לאכול אצלי או אני אצלך
ושהיה לנו רק 20 שנה ביחד ולא את כל החיים
אני בטוחה שאתה רואה הכל מלמעלה ורואה איך המשפחה שלך שתמיד הייתה חלק ממני הפכה להיות המשפחה השנייה שלי , שרותם ועדיול הן אחיות שלי לכל דבר ושאני דואגת ונמצאת עם המשפחה שלך
שאני ועדיה הנסיכה שלי עושות ביחד את כל מה שאני ואתה היינו עושים שהיינו קטנים
אני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך בכל רגע ורגע ביום
הגעגוע באמת שורף לי את הלב
תיתן למשפחה שלך כוחות
ואני איתם לתמיד אני מבטיחה
שלך לתמיד בובי החיים שלך ( כמו שתמיד קראנו אחד לשני )

אלישב

אחי האהוב . אני רוצה להגיד לך שעידו לנגד עיניי כל הזמן! רוחו חיה בקרבינו! חייו הבלתי תלויים בגוף ואמונתכם הבלתי נתפסת בחיים מכוונת אותנו להכריע ולהביס את הרוע . חיבוק עמוק וגדול

גלזר

גלזר-משתף בתחושות מהאדם והדבר הטוב שהוא היה❤️
פעם ראשונה שראיתי אותו, חשבתי שהוא מפקד, הגעתי באיחור לצבא, הוא הצטרף למניין ושם אמרתי לו שלום פעם ראשונה, שבת ראשונה שסגרנו הוא הסביר לי את המונח שנקרא דתי הרוש שזה להיות דתי רק עם הדברים שהרוש אוהב והחיבור וכאלה

מההתחלה היה בינינו חיבור משוגע, היינו צוחקים מלא מלא ביחד, כשהיה לי מבאס הוא חד משמעית היה הכתובת, עם הבגרות שלו והדרך הקלילה שלו לעבור דברים ועם החיוך המהפנט הזה, הוא תמיד ידע לעשות את ההםרדה ולהיות גם בהומור חוד על וגם הכי רציני ושקול ואיש שיח עמוק.

מצאנו מלא תחומים משותפים ותמיד היינו קולטים דברים מפגרים שאנשים עושים ומריצים על זה פרצוף אחד לשני, תמיד במסדרים ברזל הייתי מדגדג אותו או נותן לו כאפה בטוסיק ואז היו צועקים עלינו שאנחנו זזים והיינו ברזל יורדים ביחד לשכיבות שמיכה, בצמפ עוס התחזק הקשר, היינו מתבכיינים ביחד על השעות שינה ותמיד עם חיוך לא משנה מה היה קורה, הוא םשוט היה הנקודת אור שלי במחלקה שלו

את הריצה האחרונה שלו בצמפ רצנו ביחד, אני זוכר כמה הוא קילל את באקסט (המפ שלנו) שגרם לו לעשות את כל הדברים ולעבור ובסוף החליט לשלוח אותו למחזור בגדוד, בקמט שמרנו על קשר טוב ואחרי הקורס משכתי אותו להיות מטק בפלוגה שלי, נלחמתי על זה בשיניים ובסוף המגד קיבל עליו המלצה ולקח אותו אליו, כל החודשים האלה בגדוד ביחד היינו תקועים אחד בתחת של השני כל הזמן מדברים על דילמות פיקודיות וכמה שהוא מושחט שהוא יוצא לכל הפעילויות המעניינות, איזה איש של עשייה אמלה, תמיד בא אליי ומדבר איתי על זה שהוא רוצה עוד ולעשות יותר והוא הגיע לרמה שהמפ בגדוד מבקשים ממנו אישורים על דברים והוא היה מכוון אותם ומחליט על דברים ולכולם זה היה כלכך טבעי בגלל הבגרות והמקצועניות הממכרת הזאת שהוא היה משדר, אולי גם קצת בגלל הקרחת שהתפתחה שגרמה לא להראות קצת יותר כמו מפ/מגד אבל זה נשאיר בצד😉
לא אשכח בחיים את הערבים שהוא היה מתקשר ואומר לי הלו אביב- בוא בוא לחדר שלי אני צריך קצת מישהו שיצחיק אותי וכמה כיף היה איתו כל הזמן, כמה סיגריות עישנו ביחד וכמה הנפש נפתחה איתך בכזאת קלות אחי אין אנשים טובמם כמוך בעולם הזה
לא אשכח גם את אותו היום המחורבן שהתקשרת אליי חצי חנוק ואמרת לי אחי אכלתי אותה, ואז שלחת לי בווצאת את ההתכתבות ען הסמגד אחרי שהוא קיבל צילומים שלך פותח זיגים, כמה נבהלנו מזה אחי אני זוכר שהשארתי את החיילים שלי רצתי לחדר הבאתי עוגה וקפה ובאתי אליך לפני המשפט מגד להרגיע אותך לפני שאתה נשלח לכלא, כמה הייתי נותן עכשיו לעוד שיחה כזאת מחורבנת שאני חושב שנפל על אחי עולמו ואיםה אתה עכשיו ימניוק איפה
ואחי מגיל 15 לא בכיתי, ועכשיו אני בוכה כבר שבוע, אבל איך היית אומר לי- מה יעזור לך לבכות לך תעבוד תעשה תתקדם, מבטיח חהמשיך את האדם שהיית בחיי, כל חיי, וככה לעולם ישאר חלק ממך בעולם, נוח על משכבך בשלום ותמשיך להסתלבט עליי שם מלמעלה, חיסלת לפחות 5 לפני שנפלת, אני מבטיח לחסל אותם עד תום בשבילך אחי היקר, שום דבר לא יחזיר אותך אבל לפחות אסיים את מה שהתחלת❤️

גלית נומה קרובת משפחה

מתרגשת לראות תמונות ולקרוא על עידו ז״ל ולהכיר אותו דרך התמונות והסיפורים המרגשים .
את עידו זכיתי להכיר שהגיע ללוס אנג׳לס לטיול עם יניב זכור לי ילד שקט ענו ילד עם ערכים גבוהים מנומס שקט שהיה שותה נס קפה ביחד עם אבא יניב😅

בכל שנה אני מריצה את המיזם ביום הזכרון לחללי צה״ל ״רצים לזכרם״ בלוס אנג׳לס שיותר מתמיד השנה זה הייה שונה !
השנה אנחנו נרוץ בלוס אנגלס לזכרו של עידו הרוש ז״ל ויעשה הכל להנציח את זכרו
בעזרת השם 🙏
שבת שלום

יוסי ואזנה חבר של המשפחה

את עידו זכיתי ללמד את קריאת התורה בבר המצווה, פרשת "ויחי". לא לחינם אמרו חז"ל שצדיקים במותם נקראים חיים. זוכר אותו כילד שקט , צנוע וחכם. כשבוע לפני פרשת ויחי חלמתי חלום שהיה נראה ממש מציאותי. בחלום, קבענו להפגש אשתי ואני עם שלהבת ויניב בלובי של בית מלון, וכשהגענו , ניגש אלי עידו עם חיוך גדול וחיבק אותי. הוא היה ללא חולצה והגוף שלו היה לבן ומואר. הפנים לא נראו בבירור אבל הם היו מאירים כמו קרנים של השמש. מיד אחרי זה התעוררתי מהחלום ודמעות זלגו מעיני. המראה הזה של עידו לא עוזב אותי עד היום. יהי זכרו ברוך. גיבור

לימור דרמון

עידו המתוק שלנו
בפעם האחרונה שראיתי אותך זה היה באירוע
אמרו לי שאתה מחפש אותי
ובסוף מצאת.
באת וחיבקת חזק ואמרת שאתה מתנצל ושאתה יודע שאתה צריך לבוא אלינו יותר.
עידו שלנו, אני זו שמתנצלת
מתנצלת שלא לחצתי יותר, שלא הזמנתי אותך הזמנות רשמיות כאלה שבטוח היית מתבייש לסרב להם.
לא שבענו ממך וכל כך היינו רוצים יותר.
בלב שלנו אתה תמיד תהיה חי כל כך ודרך הערכים שלימדת גם אותנו המבוגרים נחיה אותך.
מלאת הודיה על שזכינו להכיר אותך ושהיית מי שהיית בשביל רוני שלנו.
בטוחה שאתה בדיונים שם למעלה ומנסה לשפר את המצב, רק אתה יכול, כי מי יעמוד בפני החיוך שלך🙏
אוהבת
לימור💙

מאור בן ציון

רעיון ספונטני של רום לנסוע להרוש ליומיים במצפה רמון, כולנו הופתענו שבאמת זרמנו ומצאנו את עצמינו במצפה😅 יצאנו בערב להיפגש עם חברים של עידו ממצפה וישבנו בפאב הברך ומשם המשכנו לעוד בר הזוי וסיימנו בתצפית מטורפת עד המכתש מתחת למרכז המבקרים.
בבוקר בעייפות רבה, יצאנו לטייל במכתש וראינו יעלים כאילו זה חתולי רחוב. רום ואני התלהבנו והרוש גיחח עלינו (אני מניח שככה מבדילים בין השאר מי גר במצפה ומי לא). סיימנו את הטיול וישבנו בבית המשפחה לאירוח חם ומרענן לפני היציאה חזרה הביתה.

להסתכל על התמונה הזו אחרי שעידו נפל, מעלה בי תחושת עצבות עמוקה אבל גם מלמדת אותי כמה חשוב להעריך ולהוקיר את הדברים שנראים לנו פשוטים ובנאלים. אין שמח ממני על כך שבסוף יצאנו למצפה וזכינו לחוויה כיפית ופרטית של רום ושלי עם עידו. וגם חבל לי שלא נסעתי יותר ונתתי למרחק להוות תירוץ נוח..

שתהיה שבת שלום ותודה עידו על שיעור חשוב לחיים, אוהב אותך ותמיד במחשבותיי❤️

רעות מדריכה מהמכינה

בין כל השיחות, ההתכתבויות והשיח בין הרוש (עוד מתקשה לקרוא לו עידו) לביני, חלק גדול עסק במוסיקה.
היינו משתפים אחד את השנייה בשירים וקטעי מוזיקה שכל אחד מאיתנו אהב, שחשבנו שגם השני יאהב.
והיינו מתכתבים, ומדברים על זה גם פנים אל פנים, ומשתפים את החוויה ואת דעתנו על המוסיקה.
בשלב מסוים שלחתי לעידו קטע של מארק אליהו, שאני מאוד אוהבת.
אני חושבת שזו הפעם הראשונה שהוא נחשף אליו, והתאהב בו מהרגע הראשון.

מאז, בכל פעם שאני מאזינה לקטעים של מארק אליהו, אני נזכרת בעידו.
לפני שלושה שבועות הייתי בהופעה אקוסטית שלו, אינטימית ומיוחדת.
זו היתה הופעה מרגשת, מהולה בשמחה ושחרור, עם עצב וכאב, של כל הנוכחים.
כולם כאבו את הכאב הקולקטיבי ואת הכאב האישי של כל אחד.
לאורך כל ההופעה, עידו היה איתי שם...

רוני דרמון

מאז שהקבוצה נפתחה אני מנסה לחשוב על איזה זיכרון או סיפור מיוחד שהייתי רוצה לספר אבל אחרי 20 שנה של חברות איך בכלל אפשר לבחור חוויה או זיכרון אחד? יש לי כל כך הרבה מה לספר וכאילו המילים נעלמות
אני ועידו עברנו כל כך הרבה דברים ביחד, חברות מהסוג הנדיר, כזה שלא משנה כמה זמן לא נדבר ברגע שניפגש או נדבר שוב זה יהיה כאילו מעולם לא נפרדנו, קשר כזה של אחים - שאפשר לכעוס ולהתעצבן ואחרי דקה כאילו כלום לא קרה
אהבנו, כעסנו, צחקנו, העברנו ימים שלמים של חוויות וכמובן שהייתי בטוחה שזה יהיה לתמיד, שאזכה להיות בכל הדברים החשובים בחייו של עידו והוא בשלי, ואני לא חושבת שאי פעם אצליח לעכל את זה.
זה הזדמנות טובה להגיד תודה, גם לעידו וגם למשפחה של עידו שהיא כבר שנים כבר משפחה גם שלי כי הרי בלעדיכם עידו לא היה מי שהוא היה בשבילי, אז תודה לכם על זה, ליניב ושלהבת המדהימים, ולרותם ועדיה שהן כמו אחיות בשבילי, שאני מכירה מהיום שנולדו.
למדתי מעידו כל כך הרבה, גם כשהוא הלך הוא לימד אותי להעריך הרבה יותר כל רגע איתו ועם האנשים שיקרים לי, לא לקחת כמובן מאליו ולא לכעוס על שטויות כי רוב הכעסים שלנו, בטח על האנשים הקרובים לנו, הם כאלה שאפשר היה לנשום עמוק ולוותר עליהם.
לצערי, בתקופה האחרונה אני ועידו לא התראינו הרבה. אבל כמו שאמרתי, זה חברות שתמיד הייתה, ותמיד תהיה.
כל כך הרבה זכרונות:
מכל השירים שכל-כך אהבנו, לא יודעת למה זכור לי השיר של דודו אהרון ״האוטו שלי היופי שלך״ כשיר מהילדות שלנו, למרות ששמענו והכרנו ביחד מליון שירים,
והרכב קאמרו כמו של דני מהוואי חמש אפס שרצינו, ואיך שכעסת עליי שעשיתי רישיון על אוטומט ולא על ידני🤕 וששמת בערך מליון חגורות בפעם הראשונה שנהגתי איתך, לטיולים במכתש, וערבים שאתה מנגן ורותם שרה.
ביסודי אני עידו ואורי קראנו לעצמנו ״האגסים״, למה? אין לי מושג😂
ועוד מליון ימים שאני אופיר שיר ועידו העברנו בלאכול, לעשות שטויות, ולצחוק, וגם קצת לרכל אחד על השני כל פעם שמישהו לא נמצא😂
לתמיד אזכור איך בכל יום הולדת עידו היה מתקשר לברך אותי בטלפון (כי הוא אמר שהוא לא טוב בלרשום ברכות אבל הברכה בשיחת טלפון הייתה הכי שווה), והשנה, ההלוויה הייתה יום לפני היום הולדת שלי, אז לצערי לא הספקתי לקבל שיחת טלפון של מזל טוב, וזה היה חסר לי מאוד.
כל הזיכרונות והחוויות האלו הם רק הדברים הראשונים שעלו לי לראש והלוואי והייתי מצליחה לזכור כל יום שלנו ב20 שנים שעברנו יחד,
ואיזו תחושת פספוס שלא זכינו לצבור עוד חוויות בתור אנשים בוגרים.
פעם אחרונה שראיתי את עידו היה כשהוא בא אליי כמה חודשים לפני המלחמה, הוא היה בבאר שבע והתקשר לשאול איפה אני ובא לבקר קצת וכמובן המשפט הקבוע שהוא היה אומר לי ולאמא שלי כשהיינו כועסות עליו על זה שהוא לא בא יותר - ״צודקות אני חבר חרא אין לי תירוצים״ ובדרך כלל הייתי עונה לך משהו כמו צודק/נכון, אבל זה הכי רחוק מזה בעולם, ונכון ששנינו יכולנו לעשות יותר בשביל להתראות יותר, אבל אני שמחה וגאה שזכיתי להיות חלק מהחיים של עידו והוא בשלי, כל כך הרבה שנים.
אני שמחה שעידו זכה לעשות משהו משמעותי כפי שרצה, ואזכור אותו תמיד כגיבור שהוא היה.
קצת אחרי שזה קרה, הבטחתי שכל דבר טוב שאעשה יהיה גם בשביל עידו, אז אני מבטיחה גם להשתדל לעשות בעיקר טוב מספיק בשביל שנינו.
עידו אחי, חפרתי קצת, אבל זה הדבר הראוי לעשות אחרי 20 שנה של חברות, תמיד תהיה איתי, בכל צעד חשוב בחיים, תמיד אזכור אנציח ואזכיר אותך, אני אוהבת אותך הכי בעולם.
החברים הכי טובים לתמיד ❤️

חבר של עידו Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

שבוע שעבר קראנו את וירא עידו הרגע הזה שאברהם שם את הילד שלו על המזבח וזה זרק אותי שם הישר אל הספד של אבא שלך אני עדיין מחכה שתחזור אלינו חבר כאילו בכל רגע מלאך מן השמיים ואומרים לקחת לנו אייל במקומך והנה אתה דופק בדלת אבל הקבר שלך מזכיר לי בכל יום שלא יהיה אייל ולא תחזור אלינו היית כל כך ילד מדהים ,היית איש של אמת, חברות ואהבה הבריות מתגעגעים אלייך

נ.מ Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עידודו, לא הספקתי להכיר אותך אישית אבל החור בלב נוצר מבטיחה לזכור אותך תמיד ולהנציח

דינו Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עידו יקר, נפלת בקרב בגבורה. הרגת והסתערת על מחבלים ללא פחד, ללא היסוס. אמנם שריונר אבל טנק אנושי שרץ אליי תופת כדי להגן על חבריו. האבדן הוא עצום. נוח על משכבך בשלום גיבור !!!

אנונימי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עידו היקר, הכרתי אותך דרך סיפורים של אבא שלך שהיה מפקד בבסיס ששירתיתי בו. מלח הארץ, ילד יפה וטוב לב שהלך מאיתנו בטרם עת. הלב כואב ומסרב להאמין נוח על משכבך בשלום ! נזכור אותך תמיד

לי אלקובי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עידו היקר, גיבור ישראל! שמעתי על קרב ההירואי שנהלת ונפעמתי מעוצמתך, מהעוז והאומץ, מהחתירה למגע, ומהמחשבה על האחר. בזכות כל אלו הצלת חיים, אתה קולט עידו הצלת חיים! אתה אביגור קהלני של ימנו, הפכת להיות להגדה שעליה גדלת. תודה גדולה על מה שעשית בשבילנו, בשביל עם ישראל! וסליחה שלא הצלחנו לשמור עליך. תנוח במשכבך בשלום, ותחזק את המשפחה היקרה שלך בשעות קשות אלו 💔

איריס מירושלים Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עידו היקר לא הספקתי להכיר אותך וחבל אבל עכשיו משתדלת להגיד בכוונה כל מה שההורים שלך שיחיו עשו לעילוי נשמתך ובוכה כל פעם שמביטה בתמונה שלך ילד חתיך שטוב לב נראה על פניו

מיכל אזרחית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

עידו, תודה גיבור ישראל , לעד נזכור, תנוח על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.

ינקי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

כמה אומץ וגבורה! תודה עידו על כל מה שעשית למען החברים, הציבור והמדינה. אין מילים ואין ניחומים. חיבוק למשפחה

רגי'נה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

"...החיים עוד לא חזרו למסלולם, הפצעים עדיין לא הגלידו, אולי זה יישאר כבר לעולם, אולי צריך לתת לזה עוד זמן מה יהיה ימים יגידו אולי צריך לתת לזה עוד זמן." (א. איינשטיין) לעד אבכה את לכתך בדמי ימיך. תמיד תהיה בליבי.

ליאת, איציק, שיר, גילי ורון רוזיליו

בס״ד
עידולה שלי שלנו אהוב
אנחנו מכירים אותך עוד שהייתי בבטן של אמא ובברית שלך הייתי ממש בתחלת ההריון עם שיר החברה האהובה שלך, יש בינכם הפרש של כ8 חודשים וגידלנו אתכם יחד, גרנו בשכנות שנים ארוכות וטובות, זה בתחיל במעון מגיל 4 חודשים בנעמת ואז גן סיני בית ספר רמון ועד לתיכון, ילד מדהים, יפה תואר, חכם להפליא ונבון במיוחד שהיה מכיר מגיל אפס את כל השמות של המטוסים והטרקטורים ואוהב במיוחד רובים, חץי הנרף היו נמצאים בכל אחד מהבתים, שירונת היתה מפונקת ומאתגרת ושהיה קורה שהייתי זועקת שירררר על דברים מסוכנים שעשתה היית נבהל מתכנס בתוך עצמך אבל מאוד ומאוד מהר התרגלת..והייתי מחקה אותי.
שגדלתם היה לנו ולהורים שלך חלום שהיה נראה לימים שיהפוך למציאות שאתה ושיר תתחתנו..אפילו סבתוש קיוותה.מה שלצערנו הרב לא קרה.
חווינו טיולים, נופשים יחד המון חויות נעימות, טעימות ומצחיקות יחד..ושבתות אין סופיות.
גדלת להיות נער מצחיק, שנון שכייף להיות בחברתו, שאיציק חלה דאגת לו מאוד ותמיד שאלת והתעניינת לשלומו, לקראת גיוס כמו שחשבנו קיבלת את במיניום ליחידות הכי מובחרות ואפילו עברת שלבי מיון לטייס, גאון אמרנו? ואתה בחרת ללכת לשריון, יחידה שרבים נמענים מלשרת בא ואתה הלכת בגאווה ובראש מורם כמו שרק אתה יכול, מידיי פעם בא לביקור קצר על הדרך ומספר כמה אתה אוהב וכייף לך בשירות.
זכינו לבלות איתך סופ״ש באילת בחודש מאי 2023, רון לא ישכח את הנופש הזה שלקחת אותו לטיילת למטווח ועשיתם צחוקים כמו אח גדול וגילי שהעפת למים ואהבת לחקות ולצחוק איתה בשישי אחרי ארוחת בערב ישבנו כולם ואמרת לסבתוש בשקט שלא משנה מה יהיה ועם מי אתה ושיר תצאו אתם בסוף תתחתנו..
והפעם האחרונה שניפגשנו היה שבאת אלינו כמו שהבטחת לשבת חתן של רון , כולנו בתרגשנו לראות את בלוחם שלנו.
בשבת של שמחת תורה שהבנו שמשהו לא טוב קורה שאלתי את שיר מה עידו ושהיא סיפרה שאתה במוצב יפתח דאגנו מאוד אבל שלהבת אמרה שדיברה איתך ואתה במרחב מוגן..לאחר כמה שעות שלא היה איתך קשר הדאגה גברה אבל קיוונו בתוך תוכנו שאתה מסתתר מהמחבלים ושומר על עצמך, אבל אתה כמו שרק אתה יכול הגנת בגופך החשוף בלי לחשוב פעמיים ובטח שלא על עצמך על חברה שהיתה בש.ג וכל שאר חיילי המוצב והרגת מס לא קטן של מחבלים ארורים, עידולה האובדן שלך קשה מנשוא, השארת חלל ולב מרוסק שבור לרסיסים
אתה בלב שלנו כל היום
ביומולדת שלי, לפני 10 ימים נכנסתי לווצאפ שלנו וראיתי שבירכת אותי ״אמאאאא יום הולדת שמח… עידולה הייתי משלמת כל סכום שבעולם ועושה הכל כדי לקבל ברכה ממך גם השנה וכל שנה.
גיבור שלנו אהוב יקר השארת אחריך חלל עצום והמון סיפורים שממלאים אותנו בגאווה וגעגוע, בטוחים שאתה נמצא במקום טוב יותר והלוואי ונהיה ראויים לך
אוהבים לנצח
ליאת, איציק, שיר, גילי ורון רוזיליו

אילי

כי לא נשוב לאחור, ודרך אין אחרת
אין עם אשר יסוג מחפירות חייו.
עידו האהוב והיקר
היד רועדת והגרון נחנק, בלתי ניתן לחשוב ולכתוב עליך בלשון עבר. לחשוב שמעכשיו אין בעתיד ציפייה למפגש רק זיכרון.
איזה זיכרון יכול לשאת מחנך מתלמיד?
שיעור- שיעור בחברות ורעות שאין שניה לה.
היית חבר כמו שרבים לא יודעים להיות.
לכל מקום שהגעת, כבר הפכת אותו לטוב יותר, לשמח, למואר לקליל ונעים.
תראה כמה באו להיות איתך ביחד.
זה השיעור שלי, שלנו ממך, להיות פשוט חבר.
האדמה הזו תדע ברכה והבטחה.
ברכה על כך שהיא טובה יותר כשאתה חלק ממנה.
והבטחה על כך שהיא חשובה יותר כשאתה חלק ממנה.
גיבור,
נלחמת עד הכדור האחרון
עכשיו תנוח, ואנחנו נמשיך מכאן.
נילחם, נבנה ונצמח חזקים יותר , טובים יותר ונזכור תמיד להיות חברים
אוהב אותך

נמצא כרגע בהודו הרחוקה ושם לב במקרה לבחור ישראלי עם הצמיד של עידו . כמובן ששאלתי אותו ישר על הצמיד בלי להראות לו שאני גם איתו או לספר לו את הקרבה ביננו . הבחור לפני גיוס סיפר שהיה בהרצאה של יניב במכינה ושהסיפור גבורה של עידו ממש לא יוצא לו מהראש ושהוא לא מפסיק לספר לחברים עליו בלי להכיר אותו , ואפילו גרם לכמה חברים להתגייס לשריון בעקבות ההרצאה , הזכיר את יניב ואת הכוח שהוא נתן לכולם בהרצאה ובקיצור ממש התרגש לספר על הצמיד . כשהוא סיים הראתי לו שאני גם עם הצמיד וסיפרתי לו שאני בן דוד של עידו ושהבחור המדהים שהעביר להם את ההרצאה הוא דוד יניב היקר . רגע מרגש מגואה הרחוקה ❤️ לא נפסיק לספר על עידו היקר ועל סיפורי הגבורה שלו לעולם 🙏❤️

מאור בן ציון

יום בלילה חלמתי חלום שאני לא אשכח בחיים. העליתי תיק לאוטובוס ופתאום אני רואה מולי את עידו. כל כך התרגשתי - פשוט קפצתי עליו, חיבקתי אותו חזק והתחלתי לבכות. שאלתי אותו "איך זה הגיוני שאתה עומד פה מולי?" והוא ענה שהוא פשוט התעורר ויצא מהקבר, את השאר לצערי אני לא זוכר.. אני אחרי סבב של לחימה שבמהלכו כשהיה לי קשה, פשוט הסתכלתי על הצמיד שיש לי על היד, קורא שוב ושוב את שני המשפטים וישר נטען בעוד אנרגיה. הצמיד הזה מבחינתי חשוב כמו הקרמי שבווסט וכמו המחסניות בפונדות, כל עוד אני נלחם הצמיד והזיכרון של עידו יהיו איתי. לזכור ולעולם לא לשכוח💛🖤

סער לוין

עוד מלפני המכינה זיכרון הנופלים היה משמעותי עבורי. כשקיבלתי את השיבוץ לשריון ישב בראש הזיכרון של עוז צמח ז"ל וכל אלו שאיבדו את חייהם למען החברים שלהם והמדינה.
בחודשים האחרונים, בלחימה ובהכשרות ועם המתח ההולך וגובר לקראת סבב לחימה נוסף התבהרה עוד יותר המשמעות שעבורה אנו נלחמים ועידו הוא חלק בלתי נפרד ממנה. (למרות השיוך לחטיבה 188) כך בחרתי להנציח את עידו, יוני וגיבורים נוספים אל מול השריונרים לעתיד בשלב אימון המתקדם שכמובן עוד ישמעו את סיפורי הגבורה שלהם

https://omny.fm/shows/editcontent/6dff8333-19b8-4541-87ef-b15600bb6278

להעביר לדקה 102 - יניב האבא מתראיין

https://glz.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A6/%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%93-%D7%91%D7%9F-%D7%A2%D7%9E%D7%9918-04-2024-1001

אתר יזכור

https://www.izkor.gov.il/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95%20%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A9/en_63b12e11ee70f8729b79a8ab1ff4f827

https://www.instagram.com/p/C66czZxosMS/?igsh=MWFrdzdxMGRsa290



אתמול ציינו במכינת מנשרים קלו ערב שירי לוחמים שהוקדש לעידו ויוני שלנו❤️ הקמנו בחדר 7, בו גרו בשנת המכינה, פינת הנצחה עבורם. שרנו ושיתפנו את כל המחזורים כמה הם היו הלב הפועם של המכינה שלנו וכמה שאנו מתגעגעים אליהם. חיבוק חזק לכולם! מתגעגעת מאוד להרוש❤️‍🩹

לזכותו ולזכרו של גיבור ישראל, סמ"ר עידו הרוש הי"ד, אנו מבקשים להאיר אור של תורה וקדושה, באמצעות פתיחת קבוצת ווטסאפ ייעודית, ללימוד הלכה יומית לעילוי נשמתו.

נשמח להצטרפות כל אחד ואחת, בני משפחה, חברים וכלל בית ישראל - באמצעות הקישור הבא:
https://chat.whatsapp.com/DVxAHMmeVseJ7hKUF6EoIW

יניב - האבא

בני בכורי,
סמ"ר עידו הרוש הי"ד,
לוחם חוד בגדוד עוז 77 בחטיבה שבע בחיל השריון.
נפל ביום שבת קודש פרשת בראשית כ"ב בתשרי תשפ"ד, בקרב גיבורים עת קם להסתער ולהגן על חבריו במוצב יפתח בזיקים.
חיסל חמישה מחבלים ומנע בגופו הרג של חיילים ומפקדים רבים.
היום נערך טקס אזכרת השבעה.
הטקסים המרגשים כמו מאות המבקרים שפקדו את ביתנו בשבוע האחרון חיממו לנו את הלב והקלו על הבשורה הקשה שמשנה לנו את החיים.
אנחנו מבקשים להודות למאות המנחמים, לכל מי שהרים את כל המנהלות בחצר ולא עזב אותנו לרגע.
יותר מדי אנשים היו חלק משמעותי בשבוע המטורף הזה, אני לא אזכיר שמות כדי לא לשכוח אף אחד.
אתם בליבנו, ריגשתם והפתעתם אותנו לטובה.
אגיד רק מספר תודות באופן כללי:
משפחת אשכנזי, משפחת הרוש, קהילת מצפה רמון המופלאה, יב"א 509 ואנשי מערך הבקרה, גיבור ישראל אביגדור קהלני, חטיבה שבע וגדוד 77 על הליווי והתמיכה שקיבלנו ושעוד נכונים לנו.
השבעה הסתיימה ומהיום אנחנו מתחילים חיים חדשים.
תודה רבה .
ואתה עידו, אני בטוח שאתה יושב בין טובים ואהובים על איזה מנגל מטורף ובין בירה לבירה שלח לנו כוחות מלמעלה.
מתגעגע אליך עד שכואבות לי העצמות, גאה בך ומצדיע לך ולמורשת שהשארת לנו.
מבטיח לך שנקום מהשבר האישי והלאומי, ננצח ואז ננציח .
עם ישראל חי.

חנוך דאום

״הי חנוך. אחיין שלי גיבור ישראל עידו הי״ד נפל בקרב במוצב יפתח בזיקים. היה מפקד החפ״ק של המג״ד בגדוד 77 בחטיבה 7 שהגיע אליה עקב הערצתו לאביגדור קהלני גיבור ישראל.
עידו עבר גיבוש חובלים ואת הסינונים לטייס אך ראש המכינה הקדם צבאית ״מנשרים קלו״ בה היה, מוקי בצר, אמר לו שאנשים טובים כמוהו צריך בגדודים ולאו דווקא בסיירות.
אז עידו הקים גרעין לטובת גיוס לשריון ולימים הפך למפקד טנק.
ביום השחור, עידו סיים משמרת וישן.
כשהתחילו האזעקות הספיק לדבר עם אמא שלו.
לאחר מכן שמע יריות והבין שחברתו הטובה מש״קית הת״ש ששמרה בש.ג לבדה.
הוא הספיק לומר ל10 חיילות להתחבא והציל את חייהן.
יצא עם בוקסר ויחף בלי ציוד.
מש״קית הת״ש הספיקה לכתוב שהיא לא יודעת מאיפה הרוש הגיע והוא בלי ציוד ולצלם חצי גוף שלו בזמן שירה על המחבלים.
עידו הרג 5 מחבלים לפני שנפל. חייל מגולני היה איתו ונלחם ונפל. גם מש״קית הת״ש נפלה.
אביגדור קהלני הגיע להלוויה שלו וספד לו. סיפר שכשהיה צריך להגיע לאירועים בחטיבה החיילים היו רבים מי יסע להביא אותו… עידו זכה בכבוד פעמיים וקהלני זכה בחברתו.
אשמח שתפרסם כדי שסיפור גבורתו יונצח״.
יהי זכרו של עידו ברוך. נזכור את גבורתו לעד💔

https://omny.fm/shows/editcontent/7-10-11?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR0Tjo7WNDbBmXGgoKwOlPsevQKOu7QlNxWRXsi3Im1eYl9oHGcxIh5w7is_aem_AaaYtTIAJ5tVVGncTxRMF5DFL4Y8oDDJPsqokluhFLhhWxqrgAaRNmncWWexpe0Ix5LgYJyY_m2cJT2qGXmJMFgV

https://13tv.co.il/item/news/domestic/internal/sister-903848133/?fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR3S9qD6BV51UNDEj3a-G1SVb2TQYBuTgF3Vdg18BEcwFGiG9MjqAiBjnqs_aem_Aaa9RdRoXHsCFgH4BHUID3I2OyO--7R3Rdx6gKEoU_U3jP7FFAwXyuDbJkQ86CGek9RjsymC3r1BWJvMHAft16bd

יניב - האבא

" עד אחרי הנצח, עד לפני הכל, ניפגש תראה בסוף .."
כל מה שנשאר זה להנציח אותך ואת גבורתך.
נטיעות לזכר גיבור ישראל סמ"ר עידו הרוש הי"ד, לוחם ומפקד שנפל בקרב גבורה על ארץ ישראל.

נועה הרוש זנה

פורים שלי השנה היה אחר בתכלית.
ערב לזכר עידודי אהובי, ערב של צחוק, בירה וחברים מכל קצוות הארץ שהגיעו לצחוק, לשתות את הבירה של עידו ולשתף בחוויות עם עידו.
תודה לכולם ובפרט לבית הבירה שבזכותו הכל יצא לפועל.
ערב צחוק ובירה של עידו יהפוך למסורת לבקשת החברים המהממים שלו.
אז נתראה בשנה הבאה🤍
עידודי שלי אני מקווה שראית מלמעלה את כמות האנשים שאוהבים אותך ומתגעגעים אינסוף💔

יניב - האבא

זה לא שהייתי שמח לרגע מאז ה07/10/23, גם רגעי השמחה מהולים ברגשות מעורבים.
אבל בימים האחרונים אני עצוב .. עצוב על מה שנראה כמו חזרה בלתי נשלטת לימים שקדמו ליום שבו בדיוק כמו בשואה: הושפלנו עד עפר בגלל יהדותנו.
בני הבכור, סמ"ר עידו הרוש הי"ד מפקד טנק בגדוד 77 שנפל בקרב גבורה במוצב יפתח בשבת שמחת תורה רץ אל התופת בידיעה ברורה שהוא בנחיתות והוא לא חוזר משם (הוא היה אדם נבון ופיקח מאוד), הוא רץ להציל חיילת שלא היה לו מושג מה השקפתה הפוליטית, הוא רץ והגן עם עוד חברים על מוצב שהכיל עשרות חיילות, חיילים ואזרחים בלי לקחת בחשבון שאולי חלק מהם יגיעו לכנסת חצי שנה אחר כך, יצבאו על הפתחים, יבזו את המשכן בצבע צהוב על החלונות, יצבאו על בית ראש הממשלה ויזרקו לפיד בוער על שוטר שבסך הכל מבצע את תפקידו.
האם עלה בדעתכם שאתם לא מייצגים את כולנו..? מי שמכם לקרוא בשמנו ובשם השכול להקדמת הבחירות ולהפלת השלטון..?
אולי אנחנו חושבים אחרת?
לכם יש עוד תקווה לראות את יקירכם חוזר מהשבי חי .. לי אין את התקווה הזאת, הייתי בבית כשדפקו על הדלת קציני החבלה, הייתי בלוויה של הבן שלי הוא מת על מלא מלא...
תמשיכו ככה ואתם הולכים ומצמצמים את הסיכוי לראות אותם בחיים..
אתם עושים שירות מצוין לסינוואר צורר היהודים ולחוליגנים שהכניסו להריון את בנותיכם ומענים אותם כבר חצי שנה.
שבו בשקט !
אין יהודי שלא חרד לגורלם, אין יהודי שלא רוצה להפוך את העולם כדי להחזיר אותם..
ההנהגה וכוחות הביטחון עושים הכל כדי לשחרר אותם אני בטוח.
תסתמו את הפה ותפסיקו להרים את המחיר..
כשבחמאס הבינו שההפגנות בישראל עושות להם שירות הם ירדו למדרון אחורי ועל אחד כפול גלעד שליט שחררנו 1000 נוחבות מתועבים וצמאי דם יהודי.
לאן אתם רוצים להגיע?
איך ייתכן שחברתם לאחים לנשק, שונאי ישראל? אשר בשם הרצון להפיל את הממשלה גם השכול הפך עבורם ועבורכם לכלי לגיטימי.
פורום הגבורה

רותם- אחות

בגרון חנוק מדמעות עליתי לשיר לך , כואב לי לדבר עליך ולעשות את הדברים שקשורים בך, אם זה לשיר ולנגן או להתלהב מטנקים . החיוכים מזויפים אחי שלי , שום דבר לא יעביר את מה שבלב , מקווה שהשיר לי עלה אליך ואתה מתגעגע כמוני לפחות , כל שנה יום הזכרון מרסק והשנה גיליתי מימדים נוראיים שלא ציפיתי להם. ככ הרבה חברים הגיעו להיות לצידך ולצידנו בצפירה , על כמה אנשים השפעת . מתגעגעת אלייך עד אחרי הנצח וגם ליוני המון אז תמסור לו והלוואי ונפגש שוב 💔 @remember_ido_harush7

בן בן ברוך

הודעה שקיבלתי ולא עמדתי בפניה.
יהי זכרו ברוך 💔
הי בן.
הבן שלי הגיבור עידו הרוש הי״ד נפל בקרב גבורה במוצב יפתח בזיקים.
עידו שירת בשריון בחטיבה 7 והיה מפקד החפ״ק של מג״ד 77.
עידו למד במכינת "מנשרים קלו", סיים גיבוש חובלים ונפתחו בפניו אופציות רבות לשירות בסיירות, עבר את כל תהליכי המיון לקורס טיס אך התעקש לשרת ביחד עם עוד שני חברים בשריון.
בשבת ה7/1/23 , עידו סיים משמרת והיה בחדר במנוחה.
כשהתחילו האזעקות הספיק לדבר איתנו בטלפון ולהרגיע (כשבזמן הזה הוא דוחף ומאיץ באנשי המוצב להיכנס לחמ"ל הממוגן)
כשששמע את הירי ידע מיד שחברתו הטובה מש״קית הת״ש שומרת בש.ג לבדה.
עידו רץ אליה עם מכנס קצר, יחף ורק עם הנשק האישי, בלי ציוד.
מש״קית הת״ש הספיקה לכתוב בקבוצה המשפחתית שהרוש הגיע להציל אותה ...צילמה אותו חצי גוף בזמן שהוא ירה על המחבלים.
עידו הספיק לחסל בין חמישה לשישה מחבלים לפני שנפל. הוא נהרג, יחד עם מש"קית הת"ש, חייל נוסף מהחפ"ק ועוד לוחם מגולני.
עידו ואני היינו בהופעה שלך בבאר כחודשיים לפני שזה קרה, נהננו כל כך וזה למרבה הצער הבילוי האחרון שלנו יחד..
אשמח שתפרסם כדי שסיפור גבורתו יופץ ושכמה שיותר אנשים יכירו את עידו.
תודה אחי 💔

סיוון רהב מאיר

הנה רק שני סיפורים קטנים ששמעתי ביממה האחרונה, במלאת שלושים לאסון:
* יניב הרוש, אבא של עידו הרוש שנפל בקרבות בשמחת תורה כשהציל חיים, מספר כמה הבן שלו העריץ את גיבור ישראל, אביגדור קהלני. הוא התנדב לקחת אותו ברכב, לתת לו טרמפ להרצאות, רק כדי לנהוג ולדבר איתו בדרך. כמה פייק ניוז סיפרנו על "דור הטיקטוק" הזה, כאילו הוא מפונק, אגואיסטי, מנותק. איזה דור יפה.
* אחותו של ידידיה אליהו שגוייס למילואים ונפל בעזה, סיפרה לי שכאשר הייתה שואלת אותו מה שלומו, הוא היה עונה: "חיים את החלום". והיא תמיד חשבה לעצמה איזו תשובה יפה זו, וכמה טוב שאדם שלם עם עצמו, עם אשתו, עם ילדיו, עם עשייתו. חיים את החלום.
בפרשת השבוע, פרשת חיי שרה, מופיע ההספד הראשון בתורה. "וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ". גם אצלנו זה שבוע עם הרבה הספדים ובכי.
חכמינו אומרים שיש טעם בהספדים שגורמים לנו ללמוד מהם, למלא את החלל שהם הותירו, להמשיך את דרכם. אלה הם רק שני ניצוצות קטנים.

משכית הודסמן

לוויה ראשונה.
הראש מפוצץ, ובין מענה לסטודנטים, לבשורות איוב, אני מבינה שהבן של יניב, עידו הרוש נהרג.
יניב הוא איש צבא, מתגורר במצפה רמון, איש דתי מלח הארץ שהחליט תוך כדי שירות בחיל האוויר, ולקראת פרישה להשתתף בתכנית הסבת אקדמאים להוראה, ולהיות מחנך. לימדתי אותו שנה שלמה, בכמה וכמה קורסים והתחברנו מאוד. יניב רצה לעבוד עם נוער בסיכון והדרה, זה היה החלום שלו. יניב, האב היה הדבק של חבורת הלומדים, תמך בכולם ובעיקר בחברה שחלתה במהלך הלימודי והוא, במסירות נפש, סייע לה לסיים ללמוד,חיבר אותה לזום בכל שיעור, סייע לה להשלים משימות, אחרי כימותרפיות. איש ענק.
עניין הלוויות הוא מורכב מאוד, נוצרים דגמים חדשים של קבורת בזק, לוויות מצומצמות, שבעה מקדימה לוויה ואני עוד לא רוצה לחשוב על הדילמות שעוד יגיעו לגבי הקבורה בעוטף.
אובך ומזג אויר מוזר היכו בי כשיצאתי לראשונה מזה שלושה ימים מהבית, אבל היציאה עשתה טוב, לראות שהעולם מתקיים, ויש מחסום בכניסה לעיר, בכניסה למיתר שולחנות איסוף מזון לחיילים ולבית החולים סורוקה.לוויה מצומצמת.
סיפרו על נער שהתקבל לטייס, עבר את כל המיונים וויתר, ואז התבקש לעבור לחובלים ושוב ויתר, הוא רצה גדוד 77 בשריון כמו קהלני. הוא עבר שירות משמעותי על קו עזה, בראש השנה עוד החליף חבר חולה ונשאר שבת.
יניב ספד לעידו וסיפר שידע מתחילת השירות שעידו ייהרג.
ביום שבת עידו שמע יריות, יצא יחף במטרה להגן על חברה לצוות ששמרה בשערי הבסיס, מאוחר יותר ראיתי כתבה בטלויזיה שבה היא מסמסת להוריה :" הרוש פה הוא בא לשמור עלי " , בדרך לשער הסתער והצליח לחסל 5 מחבלים ואז שניהם נורו.
יניב דיבר על כך שידע, ויצא מהבסיס מוקדם וחיכה למודיעים. הוא הרגיש.
כשדיבר על עקידת יצחק לא יכולתי שלא לחשוב על ההקרבות שאנחנו עושים כאן במדינה.
קהלני, גיבור ישראל, מלווה את המשפחה מאז הידיעה וספד לעידו, סיפר שהוא יצטרף ללוח החללים של גדוד 77 בעמק הבכא, וזעק: " כבשו לנו את המדינה על טויוטות !! ". קדיש. מטח כבוד.
הספקתי לחבק את יניב ולומר לו שהוא במחשבותיי. כשיצאנו מבית העלמין השמים טיפטפו על האבק המדברי, ושלוש נשים עם שלטים קיבלו את היוצאים : " תודה!", "הלב אתכם" " אנחנו ננצח".
לוויה ראשונה יומן מסע.

עמית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

https://names2023war.ynet.co.il/6548dd900103829469db6975

נועה הרוש זנה

עידודי שלי
ההספד שלך לא מצליח לצאת כבר שבועיים.
אולי זה בגלל שאני מחכה להתעורר מהסיוט הזה?
אולי כי אני עדיין לא מעכלת/ מקבלת?
אולי כי להספיד אותך זה מעשה כל כך סופי ולא בא לי שזה יהיה הסוף.
כל בוקר זה להתעורר ולקבל אגרוף בבטן, כשהעיניים נפתחות ואני מבינה שקמתי למציאות חדשה שבה אתה לא חי.
בשבת לפני שבועיים אני ידעתי, בכל גופי אני ידעתי. שלחתי לך הודעות ובלב תחושה שלא יקבלו מענה.
כשהתמונות התחילו לזרום בשטף שטני, אני ידעתי.
כשדיברתי עם אבא שלך ושמעתי את קולו, ידעתי שגם הוא יודע והתמוטטתי.
אמרתי - עידו שלא יוצר קשר עם שלהבת זה כמו שאביב לא יצור קשר איתי.
פשוט אין מצב כזה.
אני כועסת כי תמיד ביקשתי שלא תהיה גיבור ותחזור בשלום ובאותה נשימה אני גאה בך כל כך.
הצלת כל כך הרבה חיילים, בגבורה, יחף עם בוקסר ומחסנית.
נלחמת כמו שחונכת, בלי שאלות, בלי היסוס, למען הגנת המולדת שכל כך אהבת והציונות.
הם פשוט היו רבים מדי ולך רק מחסנית אחת מול עשרות מחבלים, מרצחים, שטניים.
אני זוכרת כשנולדת כשהייתי בקורס מדריכות שיריון ולא נתנו לי לצאת לברית שלך וזעמתי כל כך זעמתי כבר אז הייתי דודה שרופה ומשוגעת, היית תינוק כל כך יפה ומתוק.
כשהיית מגיע לסבתא ומבקש לישון בזולה של נועה ויותם והיית ישן בינינו ויותם כל כך אהב אותך.
היינו קמים והולכים לחפש שופלים וטרקטורים בשכונה וידעת את השמות של כל הכלים הכבדים האלה, כאילו כבר אז היית ממוקד מטרה למרכבה.
אני נזכרת שאתה האחיין היחיד שבגיל שלוש כשסיפרו את שיער הזהב שהיה לך בכיתי כמו מפגרת.
אהבתי כל כך כשהיית בא לישון אצלי, תמיד על הספה שלי שאהבת.
בפעם האחרונה שהיית אצלי, עצרת לפני דייט במרכז ואני אמרתי לך מה קשור דייט במרכז??
ואתה צחקת.
היית האחיין שבגללו כולכם קוראים לי דודה כאילו אני זקנה בת מאה.
ובקבוצה שלי ושל יותם איתכם האחיינים הבוגרים יש הקלטות שלך ושל מעיין ויותם מסתלבטים עליי ואני לא מסוגלת לשמוע.
ההתכתבויות איתך באינסטגרם על סטורי שהיית מעלה היו כל כך מצחיקות והיינו מתכתבים עם מילים בערבית, ששנינו כל כך רצינו ללמוד. וואו כמה געגוע.
ואילת בפסח וכמה שתיתם והברחתם ערק בבקבוקי פלסטיק לבריכה במלון עם השומר המפחיד וצחקנו ומעיין קרא לך ולשגיא צהובים וכמה כיף היה איתך תמיד.
ואיך ממשיכים מכאן עידו איך?

כשכולם אמרו לך ללכת לטייס/ חובלים סיירות, כשהכל פתוח בפנייך כי היית כל כך כישרוני ורציני, אני עודדתי אותך ללכת לשיריון.
ודיברנו על זה המון ואמרתי לך שכמו המרכבה פשוט אין.
ועכשיו אני מרגישה חרא כל כך. אמרת לי שכיף שאני תומכת ואני הייתי כמו טווס גאה. אבל עכשיו אני שבורה לרסיסים.
אני מבטיחה לך שננציח אותך תמיד.
מי שאחראי למחדל הזה עוד ישלם, לא אשכח ולא אסלח.
אני מתגעגעת שזה כואב לי בגוף.
יש לך הורים עם תעצומות נפש בלתי רגילות שמחזקים אותי כמה שזה נשמע הזוי.
נצעד איתם ועם רותמיק ועדיולי בדרככך.

דודי שלי זאת אולי קלישאה,
אבל באמת יש לי חור בלב בצורה שלך.

חברה שלי היא ממ בגדוד קרקל של מחזור מרץ 24 ואתמול היא הוציאה מסע ממ לזכר יוני והרוש. לפני המסע היא חילקה פתקים עם התמונות שלהם ומשפט שמזוהה איתם וגם הוציאה דגלים עם התמונות שלהם.

https://www.facebook.com/profile.php?id=61559659831101

אוריאן בן חיים

אני חושבת ששום טקסט בעולם לעולם לא יוכל לתאר מי היית לעולם ומה היית בשבילי , אבל אני מבטיחה לנסות
כל בן אדם שאי פעם דיבר עם עידו ישר הבין את משמעות המשפט מלח הארץ. הבן אדם שזכיתי לגדול לצידו מגיל 0 וזכיתי ללמוד ממנו כל יום משהו חדש היה עידו. לא חושבת שמישהו יצליח לעולם להבין איזו זכות זאת !! חשבתי הרבה איך אני יכולה לתאר בן אדם כזה במילים, מה כבר אפשר להגיד עליו שלא אמרו, החלטתי שאני קודם כל אספר מה זכיתי ללמוד ממנו. אני למדתי מעידו מה זה ערכים, מה זה אהבת המולדת, אהבת המדינה, מה זה חברות אמיתית,למדתי מעידו לחייך ולעשות שמח בכל סיטואציה לא משנה כמה רע המצב, למדתי מעידו מהי כנות, אני יכולה להגיד שבזכות עידו הפכתי להיות מי שאני היום.
עידו היה בשבילי ההגדרה לאיך צריך להתנהג, עידו גרם לי לתקן דברים בעצמי שהייתי צריכה לתקן מזמן, עידו גרם לי להיות בן אדם יותר טוב לסובבים שלי, עידו גרם לי להתבגר, אצלי תמיד זה היה עידו.
המשפחה שלי ושל עידו גדלו זה לצד זו, אני ועידו גדלנו ביחד תרתי משמע ! למשפחות שלנו יש קשר שאי אפשר להסביר במילים, קשר שאין ולא יהיה לאף אחד ! מעבר לקשר דם, אנחנו מחוברים אחד לשני לנצח לא משנה מה יהיה.
יניב זה אבא שלי, שלהבת אמא שלי, מיקמיק היא אחותי הגדולה, ועדיולי היא אחותי הקטנה ! לנצח !
זה תמיד היה ברור לכולם, זה היה החלום של יניב שבסוף אני ואתה נהיה ביחד ! הובטח לי בית איתך במיתר, הובטח לי שאיתך לא יחסר לי כלום , ובשנייה שהודיעו לי שהלכת הרגשתי שחרב עליי עולמי, ראיתי שחור, לילות שלמים שלא עצמתי עין , אין שנייה שחולפת שאני לא חושבת עליך, תמיד ליוות אותי בכל צעד שעשיתי ותמשיך ללוות אותי בכל דרך שרק אבחר, אתה תמיד תהיה שם איתי. מבטיחה לעשות אותך גאה !
סמ״ר עידו הרוש, יש לי ככ הרבה דברים להגיד עליך, ככ הרבה סיפורים איתך, ככ הרבה רגעים שבשנייה שהלכת נחרטו לי בלב לנצח ! מבחינתי , מאותה שבת ארורה שהלכת לי אלוהים נתן לי את האחריות לדאוג שכל העולם יכיר אותך מבלי להכיר אותך, אלוהים נתן לי את הזכות להנציח אותך ולהפיץ את האור שהפצת לנו בכל דרך שרק אוכל, מהשנייה שהעמוד הזה נפתח אני מרגישה שקיבלתי את משימת חיי, וזו המשימה הכי כואבת וטובה שיכולתי לקבל !
מודה לקדוש ברוך הוא על הזכות לגדול לצידך , להכיר את הבן אדם שהיית, וללמוד ממך את כל מה שאני יודעת היום.
הנחמה היחידה שאני יכולה לתת לעצמי זה שהלכת לי בדרך הזו, אין לי ספק שאם כבר היית אמור ללכת היית הכי רוצה ללכת בדרך הזו, למות כגיבור כמו שמגיע לך, כי עכשיו אתה לא רק הגיבור שלי, אתה הגיבור של כל המדינה !!
אז עידו , תשמור על העולם ילד, אני סומכת עליך.
אני אוהבת אותך עידודו, תמיד אהבתי ותמיד אוהב.
אוריאן, אחותך הקטנה והכלה העתידית שלך בגן עדן ❤️‍🩹

https://www.izkor.gov.il/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95%20%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A9/en_63b12e11ee70f8729b79a8ab1ff4f827

אנחנו חברים של עידו הרוש ז״ל ויוני גולן ז״ל שנפלו בקרבות בעוטף ב7.10 .
את יוני ועידו הכרנו במכינת מנשרים קלו לפני שלוש שנים ומאז דרכנו לא נפרדו.
יוני ועידו הם מסוג האנשים שנכנסים לך ללב ונשארים שם עמוק עמוק.
הדבר שחיבר בינהם מהרגע הראשון היה המוזיקה, יוני חילוני מנווה מונסון ועידו מסורתי ממצפה רמון, אבל איכשהו הם נהפכו לחברים הכי טובים.
אז אנחנו מזמינים אתכם,
לזכור אותם כמו שהם היו רוצים, להנות, לשתות קצת בירה ולחגוג את החיים🫶🏼

נועה הרוש זנה

·
אחי הגדול בריאיון במעריב❤️
חשוב לציין שמעריב החליטו להשמיט את העובדה שיניב החזיר את המכתב שקיבל מהנשיא לבית הנשיא באופן אישי.
כנראה שאמירה ערכית שיוצאת נגד פשעי האחים לנזק ומעשיו התמוהים של הנשיא זה טומאץ״
#עדהניצחון


https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-1111751?utm_source=whatsapp&fbclid=IwZXh0bgNhZW0CMTEAAR1hokzJOLZ6NM_dCWJXy2wagpW4WxIT9rYRSlGDIsw-jTccsbVnDZYgKgQ_aem_BbWbrdt32Go_GMfy967kCA

הצל

יניב הרוש, ששכל בשבעה באוקטובר את בנו עידו, מפקד טנק בגדוד 77, החזיר השבוע לנשיא המדינה יצחק הרצוג את מכתב הניחומים כמחאה על הענקת פרס הנשיא לחמ"ל האזרחי המזוהה עם 'אחים לנשק'.
"החזרתי את מכתב הנחומים של נשיא המדינה. הגעתי לבית הנשיא והחזרתי אותו", שיתף הרוש, איש קבע בחיל האוויר. הוא סיפר: "נשיא המדינה ביקש שאפגש איתו וסרבתי. מי שמעניק פרס למעודדי סרבנות בעוד חיילי צה"ל נלחמים ונהרגים כל יום פוגע בכבוד המשפחות ובחללים ורחוק מלהיות הנשיא שמתיימר להיות הגורם המאחד את עם ישראל. הדבר האחרון שאנחנו צריכים בתקופה הזאת זה נשיא מוטה פוליטית".: "הסכנה הכי גדולה היא שארגון כמו אחים לנשק מקבלים פרס. אם הם מקבלים פרס זה אומר שאנחנו מנציחים את הסרבנות ומעודדים אותה. ההבדל בין אחים לנשק לבן שלי זה שעידו לא היתנה תנאים. הוא נלחם כמו אריה בלי תנאים. רץ לש"ג, חיסל מחבלים רבים ונהרג על קידוש המולדת. אחים לנשק סירבו להגיע והתגאו בכל חייל מילואים שהצהיר כי הוא לא מגיע למילואים בחיל האויר ובכל היחידות המובחרות".
ערוץ 7

נועה הרוש זנה

היום נפלה בחלקי הזכות להגיע למוצב יפתח, בו נפל עידו הרוש הי״ ד, גיבור ישראל, בשבעה באוקטובר.
לא ידעתי מה יהיה או איך אגיב… לא תיארתי לעצמי שאצא מחוזקת.
קיבלו אותי בחיבוק חם וערכו לי סיור, עמדתי איפה שהיה הקרב שגבה את חייו בגבורה עילאית.
נכנסתי לחמ״ל ושמעתי על הלילות בהם ניגן שם בגיטרה.
פגשתי את גדוד 7029 חטיבה 401 בשריון והעברתי להם הרצאה על הילד, הנער והלוחם הדגול שהיה ואינו.
הרגשתי אותו מלווה אותי, שומר עליי.

עמוד לזיכרו בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61559659831101

https://omny.fm/shows/editcontent/208982a9-beae-498c-8d1e-b1a900867dac

https://www.facebook.com/100009135872171/videos/pcb.3688939184753908/400149549706570



פסטיבל בירה ונשירה לזיכרם של עידו ויוני

Remember ido harush - זוכרים את עידו הרוש הי״ד

היום השתתפנו בטקס מאוד מרגש, מחווה מדהימה של אבא של חבר של עידו , תת גונדר יוסף כניפס מפקד כלא קציעות שהגה ובנה גן יפהפה על שם עידו ושני חיילים נוספים במתחם הכלא סמוך ל'היכל הסוהר'.
"גן השלושה"

https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%A2%D7%99%D7%93%D7%95-%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%A9/

יניב - האבא

עידודו.
לפני 11 חודשים , שתיים עשרה וחצי בלילה , דפיקה בדלת והחיים שלנו השתנו לעד.
אתם ההורים של עידו הרוש ? כן – עידו נהרג בפעילות מבצעית.
נהרג - מילה שטומנת בחובה חורבן והרס, סוף העולם..
כמוך, גם אני הייתי ביחידה באותו יום, גם אני ראיתי את הכשלון בעיניים, את הבושה את ההלם הגדול את היהירות והבטחון העצמי המופרז קורסים יחד עם החומה והמצלמות המשוכללות של עזה.
גם אני הייתי בטוח שיש לנו יחידות מודיעין דמיוניות ושצה"ל לעולם לא יפקיר את אזרחיו. הלוחמים האמיצים שלנו עמדו על הגדרות ורק המתינו להיכנס והפיקוד העליון לא היה מוכן למה שנפל עליו.
ואתה עידו, לא המתנת למפקדים.. רצת והסתערת בלי פקודה מפורשת, זיהית סיטואציה , בנית את תמונת הקרב ויצאת להילחם. לא מפתיע, היית כל כך חכם ופיקח עד שחירפנת מורים, מחנכות ומפקדים רבים.
אני חושב עליך כל כך הרבה.. למעשה כל פעם שאני לא חושב על משהו אחר אני חושב רק עליך והשאלות אינן מרפות:
מה גרם דווקא לך להבין שמה שאתה שומע בש"ג זה ירי נק"ל? למה לא נכנסת לחמ"ל הממוגן והמתנת?
ממתי ידעת שנעמה לבד שם ושאתה חייב לחבור אליה? למה לא נכנסת עם מפעיל ה D9 למכולה ? הרי אמרת לו שייכנס כי יש מחבלים והוא ניצל, הוא דיבר איתי .. כמה נוחבות ארורים ושפלים ראית על המערבי וכמה ראית מדרום? איך הפחד לא שיתק אותך?על מה חשבת כשיובל נפל? איך ידעת להילחם ככה? ומאיפה לכל הרוחות אומץ הלב הזה? שאלות קשות שאין מי שישיב לי עליהן תשובה מנחמת.
לפני שהורידו אותך כאן לבור הבטחתי לך שלושה דברים : המשפחה שלנו, להנציח אותך ולדאוג שהנבלות שגרמו לך להיות גיבור ישלמו מחיר .. אני על זה!
משפחה שכולה באנגלית היא bereaved family.. לא בכדי האנגלית משווה את השכול לאומץ..
אמא ואני מתאמצים בכל יום ומצליחים לייצר שגרה טובה בבית, מדברים עליך המון, כל הזמן .. בלי חשש מנפילות.. עדיה הנסיכה עולה לכיתה ו' ובעוד שנה תתחיל בתיכון (עדיולי בתיכון היית מאמין), ילדה בוגרת, חכמה בטירוף ועצמאית כל כך. שתחגוג בשנה הבאה בת מצווש בהפקת ענק תהיה בטוח.
רותמיקי האלופה, חיילת למופת, שבוחרת להמשיך את המורשת שלך.. כבר עוד מעט נוגעת בקיר..
יש לך שתי אחיות נדירות והן כל עולמנו.
אני בטוח שאתה רואה את כל ההנצחה. לפעמים כבר אין לי יכולת לעקוב אחרי הדברים ובשביל זה יש לנו את אוריאני כלתי האולטימטיבית שממש עובדת בלזכור אותך ! הפנים היפות שלך מרוחים במדבקות, בשלטי גבורה וניצחון בכל הארץ, אנשים לובשים את החולצה של סיום הקמ"ט ועונדים את הצמיד והדיסקית שלך בגאווה.
ילדים ומבוגרים רבים כל כך קראו לעילוי נשמתך מאות פרקי תהילים ומשניות למרות שעל פי מה שאומרים כאן גדולי ישראל אתה נמצא ממש ממש צמוד לקב"ה – אגב, תעדכן את יוני וכל החברים שבכל קדיש וכל פעם כשאני מזכיר אותך אני מזכיר גם אותם וגם את החברים החדשים שזכינו להכיר במהלך השנה: עוז בן מירב, רום בן רחלי, ושיר בת אורי גיבורי וגיבורת ישראל.
הוצאת קורן (ההיא מהוצאת התנ"ך) בחרה 40 סיפורי גבורה מה 7.10 ואתה אחד מהם.. כל מי שקורא את הספר יום אחד באוקטובר ונחשף לכמות הגיבורים העצומים שהתגלו באותו יום רק מבין יותר ויותר על איזה נבחרת אתה נמנה..
בקרוב ממש יוצא לאור ספר פרטי על חייך, טל העורכת ואיילת הסופרת ראיינו חברים ובני משפחה רבים ואני בטוח שהספר יספר את סיפור חייך ויהווה מזכרת חיה וראויה לגיבור שכמותך.
המחזור המטורף שלך במכינה הרימו ערב בירה ונשירה לזכר יוני האהוב ולזכרך. לאחר 550 כרטיסים עצרו את המכירה ואני מאמין שבשנה הבאה יהיה גדול הרבה יותר. מיכה שטרית וארז לב ארי הגיעו בהתנדבות ושרו את השירים שכל כך אהבת, נועה וענבר שרו לכבודך שיר חדש, היה אוכל טוב ומלא מלא בירה .. בדיוק כפי שאהבת.
בעזרת דודי , אשר, יחיאל ובוריס התחיל ייצור בלנד של יין שיהיה על שמך, לא יין רגיל.. , היין מאוד מזכיר את היתיר שאהבת והוא יופץ דרך הרשתות לכל מי שיחפוץ להבין כמה אהבת והבנת ביין.
מצפה הרוש – ע"ש עידו הרוש שחנכנו אתמול במצפה רמון הוא עוד סמל לכך שאת סמ"ר עידו הרוש לא ישכחו לעולם, מונומנט עצום וכל כך מיוחד שהגה נתי זיו Nati Ziv אהוב ליבי ומשלב את כל מה שאפיין את שנותייך האחרונות : החיל, החטיבה, הגדוד הטנק ואפילו הפרלמנט.. (ואם הזכרתי את הפרלמנט, לא יכול שלא להזכיר את המחווה היפה של אסי כהן שהקדיש את ההופעה של שאולי לכבודך.)
באדיבות מיטל המקסימה, שמש צייר את דמותך עם הטנק על שער הכניסה לאורדן וכל מי שעובר שם מצטמרר ממש.
יחד עם עוד שני גיבורים, באדיבות משפחת כניפס האהובים נחנך גן השלושה בבית הכלא בקציעות.
אני עובר ביחידות צבאיות, בתי ספר, מכינות ומוסדות רבים ומרצה עליך בגאווה..
ובחודש שעבר יוסי וויקי אלמקיאס האהובים החליטו העניקו לבן שלהם את השם עידו יאיר..
יש לא מעט דברים נוספים וכולם כולם מרוכזים בדף המתעדכן ששקד הקימה על שמך בREMMBER .
חווינו שמחה גדולה בשבוע שעבר כשמעיין הציע נישואין ללינור ובע"ה יתחתנו בקרוב.
בפרשת השבוע- עקב, משה מתאר לעם ישראל למה כל כך אהבת את הארץ הזאת : כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר: {ח} אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: {ט} אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת:
מיד לאחר מכן הוא מזהיר אותם : וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:
לא מעט פרטים נחשפים ושורטים לי את הלב, עדויות על כך שהכל היה ידוע והיוהרה הגדולה גרמה למידע להיעלם.. הרי אפילו אתה בשיחות שלנו סיפרת לי עד כמה אתה מתוסכל מכבילת הידיים שלך ושל חייליך בהפס"דים.. כל כך חבל לי על חייך וחיי כל הפנים הצעירות שנגדעו בטרם עת בגלל פיקוד עלוב, יהיר ומנותק.
אני עדיין על מדים ונמנע מלהגיב כפי שהייתי רוצה אבל הי.. במרץ אני מתחפשש (עוד חושב לממש את הטיול שדיברנו עליו – לבד).. וכפי שהבטחתי לך: אקדיש את כל חיי לרדוף אותם, לוודא שלא יברחו מהאחריות שלהם ושאף חייל בעולם לא יאבד בגלל זלזול של מישהו..
המדינה שלנו לא בטוב וזה התפקיד שלך ושל כל החברים הגיבורים שלך למעלה.. תייצרו מצב אחר לעם ישראל, תגרמו לקב"ה להפסיק את הצרות שלנו, די הבנו את הרמז .. בקשו ממנו לפתוח לכל העולם את העיניים ולהבין שמדובר באמת בעם סגולה בעם נבחר, תגרמו לו לכפות עלינו אחדות ואהבת חינם – אנחנו לא מצליחים לבד.
עד שתתגשם ההבטחה מההפטרה שקראנו בשבת: כִּֽי־נִחַ֨ם יְהוָ֜ה צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהוָ֑ה שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃
עידודו , תבוא לבקר בחלומות .. אני לא מצליח לבכות , תעזור לי.
אוהב אותך לנצח !

עמוד הזיכרון בפייסבוק

https://www.facebook.com/profile.php?id=61559659831101