סמ"ר רותם דושי הי"ד

אמא דברת

רותם שלי,
ביום שבת הערתי אותך בבוקר ואמרתי לך קום יש בלגן בדרום אמיתי ביקש שתתקשר.
קמת ותוך דקות התארגנת.
חיבקת אותי ולא יכולתי להוציא מילה.
יצאת עם אבא ואחרי כמה דקות כתבתי לך ששכחת את הבקבוק מים, ענית לי לא נורא.
ההודעה האחרונה שכתבת לי היתה אני אוהב אותך תשמרו על עצמכם ועל עדי.
רותם, אני לא מאמינה שאנחנו עומדים כאן היום אחרי שבוע של מאות אנשים שנכנסו לביתנו, לנחם. אנשים שהכירו אותך, שמעו עליך, וגם כאלה שלא הכירו. שלמה ארצי ביקר אותנו ושר לנו את מלך העולם, שכל כך מתאים לך. דור פרץ כתב לך הקדשה על חולצה מבלי להכיר אותך אבל שמע עליך כל כך הרבה.
שמענו עליך סיפורים מדהימים מאף סיפור לא הופתענו כי ידענו מי אתה.
מיקו שלי, כמה טוב וצחוק פיזרת סביבך. כמה אנשים הכרת. אני לא יכולה לתאר את כמות האנשים שנגעת בהם.
אני מחכה שתתקשר אלי ותבקש שאבוא לקחת אותך מהרכבת. אני מחכה להודעות שלך איזה חטיפים לקנות לך…
רותם שלי,
אני מבטיחה לך שנשמור על עצמינו ועל עדי כמו שבקשת.
אני אוהבת אותך מאוד.
אמא.

חבר ילדות דורון

שלום לכולם.
למי שעדיין לא יצא להכיר אותי -
אני דורון קרן, הרספ של הסוללה.

אתם מגיעים לפה בתקופה הכי מרגשת ועוצמתית שיש.
תקופה בה ללכת ברחוב עם הנשק זאת הגאווה הגדולה ביותר, שאנשים יסתכלו עליכם וידעו שאתם לוחמים.
לשבת בכלי ופתאום לשמוע את השם של הצוות שלכם, שמיד אחריו מגיעה הפקודה - אש לחילוץ.
לירות את הפגזים ואחר כך לשמוע כמה חיים הצלתם ולדעת שבזכותכם אותם חיילים יחזרו הביתה להורים לאחים ולחברים שלהם בשלום.

לצערנו יש חיילים שלא יחזרו יותר.
גיבורים שנפלו בקרבות למען ההגנה על האדמה שעליה אנחנו דורכים.
אנחנו נלחמים כדי שהמוות שלהם לא יהיה לשווא.

ברמה האישית, אחד מאותם גיבורים שכבר לא ישוב הוא החבר הכי טוב שלי מהיום שנולדתי - רותם דושי.

הקשר שלי עם דושי התחיל כשהסבים שלנו הכירו בצבא. ההורים שלנו גדלו ביחד ועברו ביחד ליישוב שבו אני גר. כל החיים היינו ביחד - גן, בית ספר, קייטנות, חוגים ועבודות.

דושי התגייס בנוב׳ 21 לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים.
אחרי ההכשרה היה כמה חודשים בגדוד ומשם התקדם להיות לוחם בחפק של מפקד החטיבה.

ב7.10 דושי הוקפץ מהבית.
כמה דקות אחרי שקיבל את הטלפון כבר היה על מדים, נתן חיבוק להורים, לאחותו ולבת זוג שלו יצא מהדלת ולא חזר.

הוא הגיע קודם לשדרות שם הבין את גודל האירוע, כשראה גופות ברחוב אחרי שהיה שם קיבל פקודה להמשיך לכיוון כפר עזה. בדרך לשם, עם החפק המאולתר שיצרו באותו רגע הם הותקלו כמה פעמים והצליחו לחסל את המחבלים.

כשהגיעו אל הקיבוץ הם פרקו רגלית והתחילו להסתער פנימה בידיעה שיש בפנים כמות מטורפת של מחבלים שרוצחים וחוטפים את תושבי הקיבוץ, אותם אנשים שכל אחד מאיתנו נשבע להגן עליהם. גם בקיבוץ הם הותקלו מספר פעמים עד שכדור אחד פגע בו והרג אותו במקום.

האנשים שהיו איתו סיפרו שלא עניין אותו כלום שהוא היה חדור מטרה ושהדבר היחידי שראה אל מול עיניו היה חיסול המחבלים והצלת התושבים.
לאורך כל חייו הובילו את דושי שלושה ערכים, עוז ענווה וחיוך.
בעוז, בענווה ובחיוך.

בעוז -
אחיה את חיי בעוז להוביל,
להיות ראשון.
לקפוץ על כל משימה
אבל גם לדעת לדאוג לזה שאחרון.

בעוז, אקח משימות גדולות ועדיין,
אשתדל לעשות אותן על הצד הטוב ביותר.

אחיה בעוז ואתמודד מול האתגרים שבדרכי,
אסתכל לפחד בעיניים ואדע שהכל תלוי בי.

אחיה כמו אחי דושי,
אחד כזה שהוא פשוט גיבור,
גיבור אמיתי.

בעוז בענווה ובחיוך.

בענווה -
אני מבטיח לחיות את חיי בענווה, וללמוד מכל מי שאפגוש בדרך.
אחרוט על דגלי ואזכור לתמיד - שקודם כל, דרך ארץ.

לא אחפש את התהילה או כבוד מהעולם,
פשוט אעשה את המעשים הרצויים והנכונים.

אני מבטיח לחיות בענווה ולהחשיב עצמי כשווה בין שווים, ולעולם לא כחשוב יותר או נישא מאחרים.

בעוז בענווה ובחיוך.

בחיוך -
היסוד האהוב עליי מבין כולם,
ואולי המרכיב החשוב ביותר בחייו של כל אדם.
כי לא משנה מה היה, ידעתי שדושי אחי יהיה שם תמיד,
יחכה עם חיוך.
שיזרום איתי על כל שטות, ידע לנצל את החיים עד תום, וששום באסה לא תכנס לחדר בטעות.

אני מבטיח לצחוק עד שכואבת הבטן,
להיות חיובי, לא משנה מה קורה סביבי.

אז אני מבטיח לקום כל בוקר עם חיוך,
דווקא כשקשה, ובמיוחד כשלא פשוט.
כי אני רוצה לפזר אור בעולם
בדיוק כמו שעשית.

והחלום הגדול ביותר שלי?
שלא אהיה לבד.
שכל מי שקרא או שמע יקח לפחות דבר אחד.
בעוז בענווה ובחיוך,
זאת דרך חיים שדורשת הסתגלות.
ואם תקחו אפילו מרכיב קטן,
תוכלו להיות הרותם דושי של הסביבה שלכם,
האור הזה שלא יכבה,
לעולם.

שיגמר המסע הזה, כל אחד מכם יהיה לוחם בסוללה גרניט באופן רשמי. סוללה שמאז ומתמיד נשלחת למשימות וקווים לבד בידיעה שהיא תעמוד במשימה, סוללה שכשהגדוד היה פרוס בגליל המערבי בתחילת המלחמה אנחנו היינו ברמת הגולן, ובעיקר סוללה שהיא משפחה אחת גדולה.
לפני שיתחיל המסע יש דבר אחד שאני רוצה שתקחו איתכם שגם ברגעים השחורים אם זה עכשיו במסע ואם זה כשיירד גשם או שנצטרך לירות כל היום והלילה ויריתם כבר מאות אם לא אלפים של פגזים וכבר נמאס לכם מזה תזכרו למה אתם יורים ושתזכרו ברותם דושי שאנחנו פה כדי שה7.10 לא יחזור על עצמו, שאותם חיילים שצריכים אותנו באותו רגע יחזרו הביתה בשלום ושאת כל מה שאתם עושים תעשו בעוז, ענווה וחיוך בדיוק אותם ערכים שהובילו אותו
שיהיה לכם בהצלחה במסע, אתם תצטרכו את זה
רק גרניט!

דוד יובל

סיפורו של חיוך

ב 27/4/2003 נולד רותם,
עם חיוך מתוק מתחת לחוטם.
חיוך ביישני, חיוך ממיס, חיוך מושלם,
רותם והחיוך לא נפרדו מעולם.
יחדיו הלכו לגן,
ביחד עשו שטויות ובלגן,
ביחד הציקו למחנכת,
כשבמקום לכעוס הייתה... מחייכת.
כי החיוך של רותם היה ממכר,
הוא מיד הפך אצלו לסימן ההיכר.
חייך לאחיו, להוריו, לחבריו,
חייך כשירד גשם וגם בשרב.
חייך למורים חייך למורות,
חיוך שובב שחשף שיניים צחורות.
בכל עמק יזרעאל הוא כבש לבבות,
חדר לליבם של רבבות.
כך גם היה כשהתגייס לצבא,
הגיע עם חיוך מלא אהבה.
כמובן שהמיס גם את לב מפקדו,
שמיד דאג שרותם ישרת לצידו.
אבל, היה אחד שליבו לא נמס,
והוא המפלצת מהחמאס.
הוא לא חייך, הוא לא צחק,
סחט את ההדק והחיוך נמחק!
ואנחנו כאן, משפחת דושי-שלכת,
משפחה שכבר חודש אינה מחייכת,
כי החיוך של רותם כעת עטוף בתכריכים,
והוא לבטח כובש את לב המלאכים.

אוהב ומתגעגע
יובל.

דודה מעיין

רותמי
הפעם זו לא ברכה ליום הולדת
הפעם אני רוצה להודות לך
להודות על שזכינו בך 20 שנה קסומות
תינוק מהמם ביופיו
פעוט מצחיק ושובב
ילד קסם טוב לב ושובב
נער כריזמטי סחבק ושובב
ועלם צעיר מיוחד ושובב
בילינו המון ביחד
ישנת אצלנו
עזרת לי לגדל את הילדים שלי
כשאמרו שאתה שובב מידי
אני אמרתי שאתה הילד הכי שמח ומצחיק
וייעדתי אותך לגדולות
אז אכן הגעת לגדולות
אתה גיבור
ביקשתי ממך בתחילת דרכך הצבאית
רותמי חיים של דודה
חזרה נעימה ובטוחה לשגרה שלך מבקשת שתשמור על עצמך כמה שניתן
לא חובה לרוץ קדימה בכל משימה
נאהב אותך בכל מקרה
אוהבתותך ומברכת שתחזור בריא ושלם הביתה
תודה רבה מעיני אוהב ומעריך מאוד אשמור על עצמי כמה שיותר וגם על המדינה.
אבל אתה שמרת על המדינה לפני ששמרת על עצמך.
מורשת הצחוקים והשטוזים טוב הלב והחברות יהיו לנצח חקוקים ומיושמים בקרב המשפחה והחברים
תודה לך רותמי חיים של דודה שלו.

חבר ילדות שוורצי ( איתי)

הספד לדושי

אנחנו בסך הכל בני 20.
אנחנו בכלל לא אמורים למות.
אנחנו לא אמורים להספיד את אחים שלנו.
אני אפילו לא בטוח מה להגיד…
לדבר עלייך בלשון עבר?
אין מצב. רק לפני שבוע וחצי שיחקנו וצחקנו כל כיפור עד הזריחה.
לנסות לספר מי היית?
כל מי שמכיר אותך יודע שאי אפשר לעשות את זה במילים…
אז מה כן אגיד? איך אספר? אולי אתחיל בדמות שהיית עבורי?

יש שני סוגים של אחים.
הסוג הראשון הוא אח ביולוגי.
כזה שנולדתם לאותם ההורים, גדלתם ביחד, התחנכתם באותה הדרך, התווכחתם על הדברים הקטנים כמו כדורגל או משהו מטופש אחר, סיפרתם אחד לשני הכל, צחקתם על הכל וגם ידעתם לבכות על הכתף של השני שהיה צריך. או בקיצור, אהבה שאינה תלויה בדבר.

והסוג השני? הסוג השני הוא מיוחד, רק מעטים זוכים לחוות אותו. את האמת? גם די קשה להסביר אותו, הוא מעין תרכובת של גורל שמפגיש בין שני אנשים והבחירה שלהם להתחבר. אני אקרא לסוג הזה ״אחים מהחיים, לכל החיים״.
על אף שלא נולדתם אחים, אתם בוחרים לחיות ביחסים כאלו. לחלוק יחד חוויות מטורפות, להיות כתף תומכת בשביל השני ברע, ללכת במסע הנעורים יד ביד. לחלוק רגעים וזכרונות, להסתכל אחד בעיניים של השני ולהרגיש אהבת נפש אמיתית, כזו שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר.

אני זכיתי. אני זכיתי לקבל אח. אח שלא נולדנו לאותם ההורים. אח שאהבתי יותר מכל. אח שהצחיק אותי, אח שחיבק אותי אבל גם לפעמים דאג להציק, אח שאיתו חוויתי כל רובד של חיי מאז שאני זוכר את עצמי, אח שהיה הלב של החבורה, שגם היא הפכה למשפחה.

אני חושב שאנצל את ההזדמנות פשוט לומר לך תודה.
תודה על כל מה שהיית בשבילנו.
תודה על החיוך שלך שהחדיר אור ללבבות של כולם.
תודה על הדאגה התמידית שהפגנת כלפינו.
תודה על השיעורים שלימדת אותנו.
תודה על השנים שעברת איתנו.
תודה עלייך.

אז דושי, החיים לא ממשיכים. הם עוצרים. ואז מתחילים מחדש, אחרת. אני מבטיח לך בשם כולנו - אנחנו נמשיך את דרכך בכל עת ובכל דרך, עם חיוך ענק, כמו שהיית מצפה מאיתנו.

אוהב אותך כל יום קצת יותר ואם להיות כנה, כבר מתגעגע.
שוורצי

בת דוד אלון

רותם שלי,
בן דוד שהיה לי לאח קטן,
רק עכשיו אני מבינה למה אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר.
ברגעים האחרונים לחייך עשית את הדבר שהכי מתאר אותך- חשבת קודם על כולם ולא
על עצמך- הצלת כל כך הרבה אנשים, עמדת איתן ולא פחדת, נלחמת עד השנייה האחרונה.

רותם שלי,

- מי יחגוג וירים איתי בכל אירוע משפחתי?
- מי יתקשר אלי באמצע הלילה ויגיד לי- בואי עכשיו אני בזכרון בשולטיק?
- מי יצחק עלי שאני אוהדת מכבי חיפה?
- מי יכעס עלי שאני אגיד לו שהוא גרמני כי הוא אוהד מכבי תל אביב?
- למי אני אעשה ריגשי כי הוא הולך למסיבה עם חברים במקום לבוא להיות איתי בארוחת שישי אצל סבתא?
- מי ירוץ איתי ראשון לאכול כשאומרים שהאוכל מוכן?
- מי ישב איתי לבכות ולהתגעגע לסבא?

אני לא יודעת אם אי פעם אחזור להיות אותו אדם שהייתי לפני הסיוט הזה.
מקווה שאתה וסבא כבר התאחדתם ונהנים לכם שם למעלה.

אני אוהבת אותך בכל ליבי רותם שלי.

חני הדודה

חיים של דודה
אין לי מושג איך לכתוב עליך בלשון עבר, זה עדין לא נקלט אצלי בלב. הדמעות לא נגמרות , יש רגעים שהאוויר בנשימה הולך ואוזל.
אתה ילד מדהים, רגיש, תמיד דואג לכולם, מתעניין, שולח הודעות עם מילים מחבקות, מרגשות, מנחמות.. אהה והרבה הודעות מצחיקות ומשמחות במיוחד לאוהדי מכבי תל אביב במשפחה..אמרת לי פעם שהחלום שלך זה להיות איתי בבלומפילד במשחק של מכבי.. אז הספקנו להגשים את החלום, לא לפני שלימדת אותי את השירים והקללות כדי שאהיה מעודכנת וכמובן שהצפת לי את הטלפון במדבקות של מכבי💙💛. במשחקים אחרים כשהלכת דאגת לעדכן אותי בשידור חי מהמגרש על כל גול + סרטונים של הקהל הצהוב והשירה עם צרחות האושר שלך.
אתה בטח לא תתפלא אם אספר לך שהבית שלכם כבר 30 יום מלא חברים, חברות וכל כך הרבה אנשים שנגעת בהם, כל כך לא מפתיע לשמוע מכולם על החבר הטוב שאתה, על השמחה שלך, על הלב הענק שלך, הותרת את כולם המומים ושבורים.
רותם שלי הצחוק שלך והשמחה שבך הדביקה את כולם, אתה מלך השטוזים, שובב עם לב של זהב, אתה פשוט מלך העולם!
המשפט ״הגיעו אלינו חיילים״ שאבא שלח לנו באמצע הלילה נצרב לי בלב! הלב שתמיד ידעת לשמח, תמיד ידעת לרגש, והכי הרבה ידעת להצחיק.
לידך אי אפשר היה להיות עצוב ועכשיו מה יהיה עלינו?
אל תדאג אנחנו כאן ביחד עם כל המשפחה והחברים, נמשיך את השמחה שלך, נפיץ את האור שלך, נהיה ביחד מחוזקים לעולם!!
חיים של דודה, תשמור עלינו מלמעלה מלאך, תחבק בשבילנו את סבתא פרידה, פפה שלמה וסבא יורם.. ועכשיו תכיר סוף סוף את דוד חיים שתמיד אמרו לך שאתה דומה לו..
גיבור שלנו, גאה בך מתגעגעת ואוהבת עד הירח והכוכבים, עד סוף העולם!!💔

האחות הדר הספד ב 30

רותם
לא מאמינה שעבר חודש שאתה לא כאן
אתה לא מבין בכמה אנשים נגעת וכמה אנשים אוהבים אותך
לא מאמינה שכבר לא תציק לי תשחק איתי ותשתגע איתי כמו שרק אנחנו היינו יודעים.
תמיד כשהיית נכנס הביתה היית אומר שלום בקול חזק וזה תמיד העלה לי חיוך על הפנים.
כל מי שבא אלינו שהכיר אותך סיפר לי סיפורים על כמה תמיד היית חושב קודם על כולם דואג לכולם ואם משהו היה בלי מצב רוח ישר היית מרים לו את המצב רוח.
עוד לפני שסיפרו לנו איך קרה הדבר הנוראי הזה ישר ידעתי שבוודאות יצאת גיבור, אחרי שסיפרו לנו הרגשתי ממש גאווה שאתה אח שלי כי נלחמת כמו אריה ולא הסתכלת לאחור.
בא לי רק עוד פעם אחת לשמוע אותך אומר שלום, לתת לך חיבוק, ולהתעצבן עליך שאתה מציק לסינדי.
זה פשוט לא נתפס שאתה כבר לא איתנו כל יום בבוקר אני חושבת עליך ומסתכלת אל השמיים לראות אותך, אתה מסתכל ושומר עלינו מלמעלה מתגעגעת אליך כל יום יותר ויותר אוהבת ואזכור אותך לנצח.

דורון קרן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

דושי תודה על 20 שנות חברות שעם הזמן הפכה לקשר של אחים לכל דבר תודה על כתף תומכת ברגעים קשים וחיוך שמפזר שמחה ואהבה לכל הסובבים אני רוצה להגיד תודה על זה שחתרת למגע ושמרת על אזרחי המדינה בדרום אבל אני יודע שאתה לא רוצה תודה על זה כי אתה מאמין בלב שלם שזה מה שהיית צריך לעשות אז אני רק אגיד לך שאתה גיבור ואני גאה להיות חבר ואח שלך לנצח תהיה בליבי

שרה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

תהא נשמתך צרורה בצרור החיים

ברוך Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

לא נשכח, נתראה בעז"ה בתחיית המתים ממש בקרוב

יובל שלכת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

סיפורו של חיוך ב 27/4/2003 נולד רותם, עם חיוך מתוק מתחת לחוטם. חיוך ביישני, חיוך ממיס, חיוך מושלם, רותם והחיוך לא נפרדו מעולם. יחדיו הלכו לגן, ביחד עשו שטויות ובלגן, ביחד הציקו למחנכת, כשבמקום לכעוס הייתה... מחייכת. כי החיוך של רותם היה ממכר, הוא מיד הפך אצלו לסימן ההיכר. חייך לאחיו, להוריו, לחבריו, חייך כשירד גשם וגם בשרב. חייך למורים חייך למורות, חיוך שובב שחשף שיניים צחורות. בכל עמק יזרעאל הוא כבש לבבות, חדר לליבם של רבבות. כך גם היה כשהתגייס לצבא, הגיע עם חיוך מלא אהבה. כמובן שהמיס גם את לב מפקדו, שמיד דאג שרותם ישרת לצידו. אבל, היה אחד שליבו לא נמס, והוא המפלצת מהחמאס. הוא לא חייך, הוא לא צחק, סחט את ההדק והחיוך נמחק! ואנחנו כאן, משפחת דושי-שלכת, משפחה שכבר חודש אינה מחייכת, כי החיוך של רותם כעת עטוף בתכריכים, והוא לבטח כובש את לב המלאכים. אוהב ומתגעגע יובל.

ד״ר איל ברגמן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם היקר, לצערי לא היכרתי אותך, אבל מהיכרותי רבת השנים עם המשפחה שלך והסיפורים שמספרים עליך מאז לכתך ניכר שעם ישראל איבד ילד חמוד, שנון, מצחיק, שובב ובעיקר - מאד ערכי. בן, חבר, גבר אמיתי. רותם היקר, תודה ששמרת, שנלחמת, שחתרת למגע, שבגופף הדפת, שבאומץ ובעוז הצלת חיים של רבים אחרים במלחמה שנכפתה עלינו ע״י אויב אכזר, צמא דם וערל לב. לא אשכח אותך לעולם רותם, למרות שלא היכרנו תמיד אספר אודותיך כדי שיזכרו אותך לדורות. השם שלך רותם יהיה חקוק לעד בנצח ישראל. משפחת דושי-שלכת היקרה, משפחתי ואני משתתפים בצערכם ובאבל הכבד שנפל עליכם עם לכתו בטרם עת של רותם, בנכם, אחיינכם, נכדכם, אחיכם המקסים. רותם יהיה לעד חלק ממורשת העם היהודי ומדינת ישראל. הרבה בזכות הצביון לו זכה בביתכם החם והמיוחד. שלא תדעו עוד צער.

מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם, תודה גיבור ישראל , לעד נזכור תנוח על משכבך בשלום💖💖 יהי זכרך ברוך אמן 🙏. השם ינקום דמך.

מעין שלכת נוה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותמי ילד של אהבה, שמחת חיים, טוב לב בשפע. רותמי, זכיתי להיות דודה שלך 20 שנה, גידלתי אותך, נהניתי ממך ואיתך, עזרתי לי לגדל את ילדיי ושמחתי כל פעם שהיית בא להנות איתנו בחופשים. האמנתי בך וייעדתי אותך לגדולות. אכן בגרת, והגעת לגדולות, גיבור ,רגיש כל כך ואוהב כל כך זו גם הסיבה שיצאת להילחם כנגד האויב המרושע ,ברגע ששמעת שנכנסו לכפר עזה והחלו להרוג ולחטוף ילדים...הלב הרחום שלך לא יכל לשאת את העובדה הזו.... רותמי זכינו שהיית ילד של כולנו ילד של אהבה....תודה . אוהבת אותך רותמי שלי

שלומי דושי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם הלב שבור לרסיסים , הגעגועים חונקים ,לא מצליח לתפוס שלא אראה אותך יותר.לא אשכח אותך לעולם ,תמיד תיהיה בלב שלי ,אוהב אותך לנצח

עדי של רותם Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם שלי, אהוב ליבי, החבר הכי טוב שלי בעולם זכיתי לאהוב בן אדם שפוגשים פעם בחיים. זכיתי להיות האהבה הראשונה שלך. רותם דושי תודה שהיית אהבת חיי. תודה שלימדת אותי מהי אהבה אמיתית. א-ה-ב-ת א-מ-ת! תודה שסירקת אותי בכל פעם שלא היה לי כוח, שלמדת לעשות לי קוקו וצמה. תודה על כל התקופות והרגעים הבלתי נשכחים איתך. רותם אתה הבן אדם הכי חזק, אמיץ וטוב לב שאי פעם הכרתי. היית גבר שבגברים, נשמה טהורה שלי. המוח עוד לא מעכל שאתה כבר לא פה הלב שלי נשבר לשניים. הקסם האישי, החן, היופי והשמחת חיים שלך תלווה אותי לעד! העיניים הטובות שלך והחיוך הכי כובש בעולם חרוטים לי בזיכרון. הייתי מנשקת לך את הפנים מלא.. אהבתי.. הייתה לי חולשה לפנים שלך.. היית בן זוג כל כך טוב, היית הגבר שלי תמיד אהבת להצחיק אותי, דאגת להצחיק אותי! איזו אישיות עוצרת נשימה, אנרגיות טובות, אור ושלווה. החיים הזויים ולא צפויים, ומעבירים אותנו רכבות הרים- זה תלוי בנו איך לעבור אותן, ועם מי אנחנו בוחרים לעבור את מסע החיים, המלא בעליות וירידות, ואני בחרתי מדוייק. אתה היית הגיבור שלי! אלוף העולם שלי ואני המעריצה מס׳ 1 שלך אני אוהבת אותך עד שכואבות העצמות בגוף אני אוהבת כל חלק בגוף שלך רותם אתה באמת מושלם.. כמה צחקנו בשישי.. חיכיתי לך שתחזור מהמסיבה.. כתבת לי לנסות לישון ושתבוא בלילה ותחבק אותי חזק. תמיד חיכיתי לך, ועכשיו? הייתי מחכה גם עוד מיליון שעות כדי שתחזור. ולמחרת כשהלכת בפעם האחרונה ממש נפרדת ממני, ידעת, ידעת.. כתבת לי להשאר עם ההורים שלך, שאני אשמור על עצמי ואהיה חזקה בשביל כולם.. כתבת לי לשתות מים ולאכול והייתה לי בחילה, אבל אתה ביקשת שאכניס משהו לגוף. אני אמשיך לעבור את החיים כשאני רואה את היופי וההומור בכל סיטואציה כמו שלימדת אותי. אז הנה אני, עושה צעד צעד כדי לעלות למעלה ולהיות מיום ליום טיפה יותר חזקה, אני מבטיחה לך שאהיה חזקה. תשמור עליי מלמעלה. המלאך השומר שלי אני מתגעגעת אלייך מעומקי נשמתי עד השמיים ובחזרה, עד השמש הירח והכוכבים. עד סוף העולם וכמו ששלמה ארצי אומר בשירים שכל כך אהבנו לשמוע אני אקדח טעון געגועים תמיד שלך עדי

עמית שלכת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם כמה שאתה נמצא איתי… אבל לא נמצא. אני לעולם לא אשכח את השיחת טלפון, כשאמא שלי התקשרה אליי ביום שני ה9/10 בשעה 3:41 אני בדיוק התעוררתי לשמירה, אחרי שני ניסיונות לתפוס אותי שלא הייתי זמין, אני לא מבין מה יש לה להתקשר אליי בשעה שכזו. אני עונה והיא בוכה ואומרת:״קרה אסון… רותם נהרג״ ואני עונה לה הפוך מהשינה עוד: ״איזה רותם?״ ולאחר כמה שניות נופל לי האסימון שזה אתה ובגלל השעה אני אומר לעצמי שאולי זה סיוט ואני אתעורר ממנו בקרוב, אבל עד עכשיו לא התעוררנו מהסיוט הזה. כשיצאתי ללוויה שלך ול-30 אני ראיתי את כולם מדברים עלייך, משתפים חוויות ומתנהגים כמו משפחה אחת גדולה ומלוכדת בזכותך, כמה שכולם אהבו אותך. אתה נמצא איתי כל רגע, מלווה אותי. כל פעם שאני רואה תמונה שלך, או שומע שיר שמזכיר לי אותך, אני מתפרק, אבל אני אומר לעצמי שזה לא הזמן ואני צריך להיות חזק ולהמשיך במשימה ולהבטיח שהאובדן שלך לא היה לשווא. כל רגע שיש לי לבד אני ישר חושב עלייך, ילד חמוד שכמוך שרק דאג לכולם ועשה טוב. אני לא מצליח להשלים עם העובדה שלא אראה אותך יותר ועוד לא התחלתי לעכל את זה. הפחד הכי גדול שלי הוא כשהמלחמה הארורה הזאת תסתיים, אצטרך להתמודד עם המציאות בלעדייך. אני מקווה שאתה שומר על כולנו מלמעלה ואנחנו ניהיה פה כדי לחבק ולתמוך בהורים, באיתי והדר. אוהב אותך לעולם ואדאג להנציח אותך בכל מקום.

ענת קופרמן מלכא Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

יהיה זכרך ברוך לנצח תהיה צעיר עם ישראל חי וקיים בזכותך

ניצן שלכת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותמי שלנו הלב נשבר, נסדק לא מאמינה שאתה כבר לא איתנו אזכור ואוהב אותך לעד ❤️

מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

Sweet boy, I'm so sorry.

ניבי שלכת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

מעולם לא התלוננתי על ובפני סבא שלי אהובי, יורם שלכת ז״ל על משהו שהוא רציני, תמיד אלו היו תלונות כאלו של ילדה קטנה, נכדה שאוהבת לשמוע את סבא שלה צוחק בקולי קולות… עד שהגיעה אותה שבת ארורה, התאריך האיום והנורא הזה - 7.10.23 בשעה 1:15 בלילה בו עולמה של משפחתי חרב… חשבתי בראשי על סבא יורם שתמיד עשה למעני כל מה שרק ביקשתי… הרי הוא יודע כמה הלב שלי שבור מאז ומתמיד בגלל החוויות של החיים שלי. ופתאום הוא לא הפעיל את כל קשריו בכדי להגשים את חלומותיי? אבל אין לי טעם להמשיך להתלונן על סבא וגם זוהי לא הכוונה שלי. שום דבר לא היה עוצר את רותם מלהלחם ולעמוד על המשמר, לרותם תמיד אכפת מכולם כולל כולם, לא משנה מי ומה הוא רואה לנגד עיניו.. הוא רואה מטרה ורץ לבצע אותה, ככה הוא מתנהג מאז ומעולם. הוא תמיד היה חוזר נמרץ, מרוגש ונלהב לספר על כל מעשה שעשה, גם אם הוא היה יודע שזוהי שטות גמורה, הוא תמיד אומר ולא משנה מה קרה וקורה. רק שמאז אותה שבת שחורה הוא לא חזר לספר על כמה גיבור, איך הוא לחם בגבורה, ואיך החוויה שלו הרגישה, אותה החוויה בה הוא שילם בחייו בכדי שאנשים ימשיכו לחייך, לשמוח ופשוט לחיות, בזכותו, בזכות רותם שלי הי״ד. שום בשורה לא משנה לי, כבר שום דבר לא ישנה מאז אותו היום. אני כבר לא אותה ניבי שהייתי, אף פעם לא אחזור להיות, אני יודעת ובטוחה, גם אם הכי הייתי רוצה, זה לא אפשרי, לא אצליח לעולם💔 30 ימים, כאב שלא ניתן לתארו.

דברת דושי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם שלי, אי אפשר לתאר את הבור שנפער, חסרונך מורגש בכל רגע ורגע. תודה שנתת לי להיות אמא שלך במשך 20 שנים נפלאות. 20 שנה של הרבה צחוק, שמחה ואהבה. רותם אהוב שלי, כמה אור הכנסת הביתה, כמה אנשים הכרת, השארת חותם בכל מקום שבו היית. דאגת תמיד לאחרים, עד לרגע האחרון שבו רצת קדימה ושמעת שיש חטופים בכפר עזה. לחמת עד הסוף, גיבור. ״גיבור של אמא, אתה תמיד תהיה לי מלך העולם, תמיד עם החיוך הכי מושלם…״ אוהבת אותך, אמא.

הדר דושי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

רותם אחי, אני לא מאמינה שזה באמת קרה, בחיים לא חשבתי שזה יקרה לנו. ביום שבת שהקפיצו אותך בבוקר לא הספקתי לראות אותך ולהיפרד ממך, וכל היום התחרפנתי ושלחתי לך הודעות וכל שעה נכנסתי לראות אולי ראית אותן. כל היום הייתי עם תחושה מוזרה ובקושי היה לי חשק לאכול, הרגשתי שקרה משהו אבל כל כך התפללתי שזה לא הדבר הזה. בלילה כשבאו להודיע לנו אני חטפתי שוק, אמרתי לעצמי איך זה הגיוני שלקחו את הבן אדם הכי שמח, מצחיק, אכפתי, והבן אדם עם הלב הכי ענק שיש. זה מרגיש כאילו לקחו לי חתיכה מהלב ולא יחזירו אותה בחיים. אתה לא מבין כמה אנשים אוהבים אותך. בבית ספר אני אומרת למורים את השם משפחה שלי וישר אומרים לי ״אה את אחות של רותם״ ואני אומרת כן בגאווה. בכל מקום שהיית בו ישר התאהבו בך, אני מבטיחה לך שאני אזכור אותך לעד כי אתה תמיד אצלי בלב. אתה נלחמת כמו אריה וחשבת על כולם כי זה האופי שלך לדאוג תמיד לכולם. קשה לי לעכל את זה ואני רוצה שכבר תדפוק בדלת ותגיד שזה אחת מהמתיחות שלך, תודה שהכרת לנו את עדי, הייתה לכם זוגיות מהממת שאני מאחלת אותה לכל אחד. אוף רותם אני כותבת את זה וקשה לי, כואב לי. אני לא יודעת איך ממשיכים מכאן, כל הימים האלו שאלו אותי מה אני רוצה והדבר היחיד שאני רוצה זה שתחזור. משלושה אחים נשארנו שניים, ומחמישה במשפחה נשארנו ארבעה. רותם תשמור עלינו מלמעלה בטח כבר פגשת את דוד חיים, סבא שלמה, סבא יורם, וסבתא פרידה. רותם שלי אני מתגעגעת אליך ברמות ואזכור אותך תמיד. אוהבת אותך❤️

חני דושי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

סמ״ר רותם דושי לוחם בחטיבת הצנחנים, נפל בשבת הארורה ב 7 לאוקטובר כשנלחם להגן על תושבי כפר עזה. רותם היה הנשמה של המשפחה , הילד השובב עם הלב הכי ענק. הילד הכי מצחיק, קונדסון על מלא, שובב אמיתי עם לב של זהב. רותם אהב את החיים, אהב את מכבי תל אביב, אהב מוסיקה, מסיבות תמיד היה מוקף בחברים, לכל מקום שרק הגיע נכנס עם החיוך שלו ללב של כולם, רותם היה הלב הפועם בכל חבורה, הלב של כולנו ! כששאלו אותו מה ירצה להיות כשיהיה גדול, ענה: לא משנה מה העיקר להנות. עכשיו הלב נדם, נותרנו המומים ושבורי לב, נפער לנו בור ענק בנשמה! אנחנו מתגעגעים ומתחייבים, נדאג שכל העולם יכיר את החיוך שלך, יכיר את הלב שלך. כולם יכירו את רותם שלנו! תודה גיבור שלנו ! זכרך לא ימוש מליבנו לעולם ועד!

רפ Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

תודה רבה לך גיבור ישראל ותנחומים למשפחה עם הכאב הכל כך גדול , האובדן הבלתי נתפס, והצער שילווה ולא יפסק, משתתף בצערכם!

Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם

https://names2023war.ynet.co.il/6548dd900103829469db69a2

יזכור עמוד הזיכרון

https://www.izkor.gov.il/%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9D%20%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99/en_5ec69d85e43a90b43fa13df7117a3e09

תרומת אמבולנס לזיכרו

https://swords.ifmda.org.il/the-fallen/%D7%A1%D7%9E%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99/

הצגה לזיכרו בבית ספר

https://emek.mynet.co.il/local_news/article/rya73nz11a

ביקור של דור פרץ וסמנ"כל הקבוצה

https://www.one.co.il/Article/447248.html
רותם היה צהוב בנשמה, המשפט הקבוע שלו היה, "אני מכבי (תל אביב) מי אתם בכלל"

ביקור בשבעה של שלמה ארצי

https://emek.mynet.co.il/local_news/article/hjoxggdfw6

רותם אהב מאוד מלבי, בכל הזדמנות אכל מלבי, לאחר שנפל נמצאה בכיסו כרטיסיה למלביה מאוד מפורסמת בגבעתיים, שלא הספיק לממש את כולה. https://13tv.co.il/item/documentary/worth-a-story/matkon-zikaron/hyq6a-903895855/
בנוסף הונצח בפרוייקט מתכון עם זכרון
https://www.facebook.com/share/p/fAY7YqkQRPMHu2gK/

המלבי של דושי

https://www.ynet.co.il/yedioth/article/yokra13796006

כחלק מההנצחה נוצר קשר עם בנצי ברופמן אומן גרפיטי שצייר את רותם כחלק מפרוייקט הנצחה של חללים ונרצחים נוספים, המוצג כחלק מתערוכה מרגשת בשם "הסתכלו להם בעיניים" לזכרם ולצד כל ציור מסופר סיפור חייו של החלל. https://www.facebook.com/827114582/videos/240665312442114/
https://www.ynet.co.il/activism/article/hj9whu4ap

עמוד האינסטרגרם

https://www.instagram.com/remember_rotem_dushi?igsh=MW5oaWp6M3JpMnUxYQ==

טקס חניכת אמבולנס

https://www.facebook.com/share/9dvKJAhmZvmS8E8i/?mibextid=WC7FNe

https://www.idf.il/%D7%A0%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%97%D7%9C%D7%9C%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%97%D7%9E%D7%94/%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99/

https://swords.ifmda.org.il/the-fallen/%D7%A1%D7%9E%D7%A8-%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99/

https://www.israelhayom.co.il/news/local/article/15361925

https://13tv.co.il/item/documentary/worth-a-story/matkon-zikaron/hyq6a-903895855/

https://emek.mynet.co.il/local_news/article/h1wf3srsna

https://www.instagram.com/reel/C-kAO7SNDBU/?igsh=MWY3eHppY3Ezbmw4NQ==