סמ"ר שיראל חיים פור הי"ד

אודות

שיראל, בת קטנה לצמרת ואלי, ואחותם הקטנה של נתנאל, ברק וליאור.
שיראל נולדה וגדלה בראשון לציון, למדה והתחנכה בבית הספר היסודי נגבה, לאחר מכן בחטיבת קריית גנים וסיימה את מסלולה במערכת החינוך בתיכון מקיף ט'.
הרחיבה מגמת ערבית 5 יח"ל.
בהיותה תלמידה, הייתה מצטיינת משרד החינוך וקיבלה תעודת הערכה מטעם ראש העיר.
מה שהובילו את שיראל בחיים, היו הענווה והפשטות שלה, היא אהבה את החיים הטובים והיתה מלאה באופטימיות ואור. אם היה ניתן לתאר אותה במשפט, המשפט ללא ספק היה "מים שקטים חודרים עמוק". היא תמיד דרשה מעצמה את הטוב ביותר ותמיד עמדה בזה.
לאחר שחרורה מהצבא רצתה ללמוד את הסכסוך הישראלי פלסטיני באופן מקצועי ובאופן כללי הנושא הזה מאוד סיקרן אותה.
שיראל התגייסה בתאריך ה15.10.2023 ולמעשה בילתה את השבת האחרונה שלה בשירות במוצב נחל עוז באותה השבת הארורה ב7.10.2023 במתקפת הפתע על ישראל.
שיראל, שעוד מאז ההכשרה נבחרה בפינצטה כמצטיינת מקצועית וחברתית, נשלחה לנחל עוז בתור סמב"צית, שיבוץ שנחשב מהאיכותיים ביותר לתפקיד סמב"צית.
בנחל עוז הגזרה מאוד חמה, מלאה טלטלות ומקרים, ולכן רק בנות בעלות אחריות, קור רוח, אהבה ושליחות למקצוע נבחרו להגיע לשם וכמובן ששיראל נמניתה ביניהן.
מהר מאוד נבחרה להיות אחראית על כלל הסמב"ציות שבשבוע שלה, והייתה אחראית על חפיפת החיילות החדשות שמגיעות ותפקוד שוטף בחמ"ל.
שיראל שהמשיכה את מסלול המצויינות שלה, קיבלה בצבא תעודת הצטיינות מטעם מח"ט צפונית רק חודש לפני האסון ובנוסף קיבלה תעודת הערכה מחטיבת הנח"ל על השתתפותה במבצע מסווג, למרות שלא הייתה חלק מחטיבת הנח"ל. משפחתה מספרת שהייתה זאת ש"תמיד אפשר לסמוך עליה"
לכל אורך השירות היו טבועים בה ערכי השליחות והאהבה לארץ ולאדם. הייתה אוזן קשבת לחברותיה ודבקה במטרה לעולם גם כשהיה קשה.
המ"מ של שיראל תיארה מצוין "אבדה לא רק לנו, אלא לכל העולם".
שיראל הייתה עמוד תווך כל כך משמעותי לחמ"ל ולמוצב בכלל.
זמן קצר לפני המקרה, הספיקה לומר לאימה שחתמה קבע לתקופת זמן של חודשיים
"אין משמרות, מתי שצריך אני שם", הייתה נוהגת להגיד שיראל לבני משפחתה כשהיתה חוזרת מהבסיס.

*סיפור הגבורה של שיראל:*
מתקפת הפתע של ישראל העירה את כל מוצב נחל עוז. ברגע שהחלו ההתרעות הבלתי פוסקות והאזעקות, שיראל רצה ביחד עם חברותיה למיגונית הקרובה. עקב הקרבה של מוצב נחל עוז לגדר, הוא בהכרח הבסיס שספג את אחת הפגיעות הקשות.
ככל שעובר זמן, בחמ"ל מבינים שמדובר על אירוע לא שגרתי, שיראל מקבלת הודעת קריאה לעזרה בחמ"ל מחברתה אושר ז"ל מאחר והיו צריכים תגבורת של סיוע. היא ללא היסוס קמה בתעצומות נפש ויחד עם הגשש ששהה איתה, הגיעה לחמ"ל תוך כדי שעשרות מחבלים פולשים לבסיס.
כאשר שיראל מגיעה לחמ"ל, היא דובקת במטרה של תפעול האירוע למרות הסכנה והפחד ששררו באותם הרגעים. בתוך כל הכאוס היא מתפעלת את האירוע בקור רוח ותחת לחץ כאשר קריאות מחבלים מחוץ לדלת החמ"ל.
בין לבין שיראל הספיקה ליצור קשר עם בני משפחתה בהתכתבות בוואטסאפ וכתבה למשפחתה שהיא מוגנת ושלא ידאגו לה.
החמ"ל הועלה באש על ידי המחבלים הארורים, אך שיראל לא שרדה את השריפה בחמ"ל.
שיראל הלב של המוצב, הבחורה שהייתה אמורה להשתחרר ולהתחיל את החיים, אך היו צריכים את עזרתה, וללא היסוס הגיעה לעזור.
שיראל נפלה בקרב בענווה ובגבורה והצילה מספר לא מבוטל של אנשים.
"אם היית לוקחת אותה כמה ימים לפני האירוע ואומרת לה שזה מה שהולך לקרות וככה הסיפור הולך להסתיים – היא לא הייתה משנה כלום", אמר עליה אחד המפקדים