סמ"ר תומר יעקב מזרחי הי"ד

אודות

תומר ייצג את כל מה שטוב ויפה באדם. חי מתוך שמחת חיים אמיתית, אהבת הזולת וענווה.
תומר נולד בטבריה, וכשהיה בן 5 עברה משפחתו לגור בישוב הושעיה שבגליל. בן לשרית ודודו, אח למתן, נועם, אריאל, יערה ואלעד. למד בבית הספר היסודי ״נתיב״ בהושעיה ולאחר מכן בתיכון שק״ד בקיבוץ שדה אליהו, אליו נסע בכל יום כשעה וחצי לכל כיוון. אחד הסיפורים המאפיינים את תומר היה קשור לנסיעה הזו. בכל בוקר במשך שלוש שנים עלה תומר להסעה לשדה אליהו והתעניין בשלומו של הנהג. וכפי שאפיין אותו, ההתעניינות לשלומו היתה כנה ואמיתית. יום אחד איחר תומר להסעה ודווקא ביום זה התקיים טיול שנתי שציפה לו מאד. צוות בית הספר ביקש מהנהג לאסוף את תומר מאחד הצמתים בדרך, אך הנהג סירב לשנות את תוכנית הנסיעה. בכל זאת החליט הנהג להתעניין במי מהילדים מדובר. ככשמע שמדובר בתומר אמר ״בשביל הילד הזה אני מוכן״.
תומר היה מאד פעיל במסגרת הנוער בהושעיה. עסק בפרויקטים שונים ובהתנדבויות, ועשה כל שביכולתו כדי לתרום לאחרים מתוך תחושת שליחות אמיתית. אחד הפרויקטים המרגשים שארגנו תומר וחבריו במסגרת גרעין ״נחשון״ של תנועת בני עקיבא בישוב היה חתונה לזוג מיעוטי יכולת. צוות הגרעין ארגן את כל החתונה ברגישות גדולה עד כדי כך שהזוג לא ידע שכל החתונה אורגנה בהתנדבות. תומר כל כך אהב את ההתנדבות בגרעין ובסופו של דבר הפך להיות רכז הגרעין ועשה זאת בצניעות גדולה ובתחושת שליחות.
תומר אהב את החיים. משפחתו וחבריו היו בראש מעייניו. בכל זמן שהתאפשר לו, גם כשחזר מהצבא והיה עייף, היה מבלה עם אחיו והוריו, והיה יושב שעות ארוכות עם חבריו בשיחות, שירה ונגינה בגיטרה. הוא ביקש למצות כל רגע אתם גם כשהיה יכול לנצל את הזמן למנוחה.
תומר שאף להגיע לשירות הכי קרבי שאפשר והתגייס לפלוגת עורב של הנח״ל. הוא היה בתקופה האחרונה של השירות והיה אמור להשתחרר בקרוב.
בבוקר ה-7 באוקטובר הצוות במוצב סופה עלה לכוננות עם שחר. תומר היה הקשר בחפ״ק מ״פ בפיקודו של רס״ן רועי צ׳אפל הי״ד ביחד עם רוני איזיגייב. בעת הכוננות החל הירי לכיוון המרכז ויישובי העוטף והתקבלו התרעות ראשונות על אירוע באזור הגדר. הצוות נסע לשם וזיהה טנדרים של מחבלים שחדרו את הגדר, דיווח לתצפיתניות ולמוצב ובעת הנסיעה נתקל שוב ושוב במחבלים תוך כדי שתומר וצ׳אפל יורים עליהם ופוגעים בהם. הם המשיכו בנסיעה לכיוון האנדרטה הסמוכה לקיבוץ סופה במטרה לסייע לצוות שנתקל שם תוך כדי ירי מתמשך על המחבלים שנקרו בדרכם. כשהגיעו לנקודה גילו התבצרות של מחבלים, והג׳יפ שלהם נפגע מטיל RPG . הם הצליחו לצאת מהג׳יפ ולהמשיך בקרב מול המחבלים תוך כדי שתומר כבר פצוע מהטיל שנורה עליהם. צ׳אפל נורה ונהרג ורוני נורה ברגלו. תומר ממשיך לירות ולחפות על רוני תוך כדי פציעתו הקשה והם מצליחים לסגת לאחור. תומר נפטר מפציעתו.
הקרבות בהן השתתף תומר וההתרעה שהצוות שלו נתן הצילה חיים רבים של תושבי הקיבוצים והחיילים במוצב וסייעה ללחימה של הצוותים הנוספים שהותקלו. רק לאחר מותו התוודעה משפחתו של תומר לסיפורי הגבורה הרבים ולחיים שניצלו בזכותו ובזכות חבריו ללחימה, כמו צוות שלם של תצפיתניות כרם שלום שהגיעו לספר להוריו כי חייהן ניצלו בזכותם.
נזכור את תכונותיו המיוחדות של תומר ונשתדל ללכת לאורו, במיוחד באהבת כל אדם באשר הוא.
גיבור ישראל, יהי זכרו ברוך.