סמ"ש כהן מאיר ז"ל

אודות

מאיר, בנם של חיה ואלי, נולד בישראל בשנת 1963. בנעוריו התגורר עם משפחתו במושב גורן. את לימודיו היסודיים עשה בבית הספר היסודי בקיבוץ כברי, ולאחר מכן המשיך את לימודיו התיכוניים במגמה החקלאית בבית הספר "יד נתן".

למשפחתו היה משק חקלאי שכלל מטעים, לול ועופות. מכיוון שהוריו היו מבוגרים והתקשו להתמודד לבדם עם העומס הרב, נרתם מאיר באופן פעיל ומלא לסייע בכל מטלות המשק. הוא הקדיש לכך את זמנו הפנוי ואת חופשותיו, והיה למשען מרכזי עבורם.

מאיר בלט באופיו החברותי, בחיוכו התמידי ובמצב רוחו הטוב. קשרי רעות ענפים קישרו אותו לחברים מישובי הגליל המערבי וכן לחבריו לשירות הצבאי. בזמנו החופשי וגם תוך כדי עבודתו אהב מאוד להאזין למוזיקה.

ב-10 בפברואר 1981 התגייס למשמר הגבול ועבר קורס טירונות בבית הספר החילי בבית חורון.

ביולי 1981 שובץ בפלוגה כ' כנהג לוחם. מאיר היה מעורב מאוד בהווי החברתי של היחידה, לקח חלק בתחרויות ספורט מגוונות וביצע את משימותיו בחריצות ובמסירות רבה. פלוגתו ספגה אבדות כבדות באסון צור הראשון; לאחר האסון הקפיד מאיר לבקר באופן קבוע את המשפחות השכולות כדי לתמוך בהן ולחזק את ידן.

על שירותו עוטר באות השירות המבצעי ובאות מלחמת שלום הגליל (של"ג).

מפקדו סיפר עליו:

"מאיר היה שוטר חובה שהשתלב בהווי הפלוגה. למרות גילו הצעיר נמנה בין המובילים מבחינה חברתית. היה נעים הליכות וחביב. לא יכולת לכעוס עליו, תמיד ראשון במתנדבים, אהב את המלאכה ושנא את הבטלה."

ביום י"ב בחשוון תשמ"ג (18.10.1983), סמוך לשעה 21:00, יצא סיור של מג"ב למשימת ליווי ואבטחה בציר צידון–זהרני. בדרכה חזרה, במבואות צידון, נקלעה השיירה למארב ירי מבית בלתי מושלם. המחבלים פתחו באש נשק קל, השליכו רימוני רסס וירו פצצות RPG. מאיר נפצע אנושות בתקרית, הובהל באופן מיידי לתאג"ד בצידון, אך כעבור זמן קצר נפטר מפצעיו.

מאיר היה בן עשרים בנופלו, ולא זכה להקים בית בישראל. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בנהריה.

יהי זכרו ברוך.