דב ליפשיץ (עורך)
האדם תבנית נוף מולדתו
---------------------
רחוב ארוך אחד, זהו הבסיס לגרעין הוותיק של מושב נחושה השוכן בשפלת יהודה, גבעות ירוקות עטורות חורש טבעי של אלונים ואלה מאפיינות את האזור, אזור עדולם, הנושק להרי יהודה. בחורף ובאביב מתכסות הגבעות בפריחה מרהיבה ומשובבת עין.זה האזור בו פעל דוד המלך לפני עלותו לכס המלוכה, זהו האזור בו הסתתרו גיבורי בר כוכבא. זהו האזור שבין השפלה להר, דרכו עלו שיירות אל בית לחם וירושלים.
את הגרעין המקורי של המושב מהווים בתי משק בצד נחלות, לולי תרנגולות, בצד כלים חקלאיים, בית משפחת הנדי הנו בית בן שתי קומות, ואינו שונה משאר הבתים במושב. ההרחבה שבוצעה לפני מספר שנים, הביאה למושב מאות משפחות חדשות שהקימו את ביתם ב"הרחבה" והמושב שינה את פניו לפרבר, יישוב וילות. זהו נוף ילדותו של אברהם חננאל הנדי זכרונו לברכה. כאן גדל, כאן למד, כאן בגר והבשיל.
חנני נולד ליפה ולנפתלי. יפה לבית אדרי היא צאצאית למשפחת רבנים, אביה, הרב יעיש אדרי, היה ,רב ותלמיד חכם שנולד במרוקו, ולימים עבר עם משפחתו לצרפת, שם נולדה יפה. בהמשך עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בבית שמש. הרב אדרי היה מקובל על סביבתו, וכתב מספר ספרים תורניים.
האב נפתלי נולד בישעי, בן לאב שעלה ארצה מתימן, בשנות השלושים, ובתחילה התיישב בטירת צבי. יותר מאוחר עברה המשפחה למושב נחושה שהוקם בשנת 1981, בידי דור שני של בני מושבים. הוריו חקלאים, האב גמלאי צה"ל, בתחילה שירת שירות קרבי ואחר כך סיים שירות בחיל הקשר, האב לחם במלחמת יום כיפור, הוא נפצע ברמת הגולן ואחרי אישפוז קצר עבר לחווה הסינית. כל בני המשפחה היו בשירות קרבי, הבנות שירתו בשירות לאומי והנכדים ממשיכים את המורשת.
(העורך)
ראה עוד > >
26/11/2023
נפתלי הנדי (אבא)
פתאום חנני ביקש שנשמור על הילדים שלו
-----------------------------------
חנני היה אצלנו בראש השנה שהיה עבורנו, כמשפחה, חג מדהים ומרומם רוח.
אחר כך ביקר אותנו שוב, הפעם האחרונה בה ראיתי אותו היה לפני חג הסוכות, הוא סייע לנו בהקמת הסוכה
כדת וכדין, וביצע עבורנו כמה עבודות תחזוקה בבית. לאחר מכן שאל "מה עוד צריך"
ישבנו ואכלנו, ופתאום חנני ביקש שנשמור על הילדים שלו, מעין תת מודע לקראת מה שהלך וקרב.
הוא אמר: "אבא ואמא, אני מבקש שתשמרו על הילדים שלי"
כאילו הדבר כבר לא נתון בידיו. כאילו חש במשהו.
עוד דבר שאני לא אשכח, הוא התקשר לבתי, אחותו שושי, לפני הזמן בו חל יום הולדתה, לפי התאריך העברי, כדי לברך אותה,
היא ענתה ואמרה: "חנני, מה אתה מתקשר עכשיו"
ענה: "אולי אני אשכח לברך ואתבלבל".
ראה עוד > >
יפה הנדי (אמא)
יש לך בן זכר
----------
בעת ההיריון לא הרגשתי טוב ואושפזתי, רופאים אמרו לי שזה "היריון מדומה", פניתי לרב יגן עליו השלום, שאלתי מה עליי לעשות. אמר הרב: "לעזאזל הרופאים, יש לך בן זכר, ואת בהיריון בחודש השלישי"
ועוד אמר : "אסור לך לשטוף את הרצפה ולצעוד"
כשחנני נולד בשעה טובה, רציתי לקרוא לו חננאל, כי סבלתי והאל חנן אותי.
רצינו שהרב יגן יהיה הסנדק בברית המילה. הרב עצמו לא היה בארץ באותה עת, לכן אביו שימש כסנדק.
באותו שבוע חלה פרשת "לך לך". לכן נקרא שמו הנוסף אברהם.
עד הצבא נקרא שמו "חנני" או חננאל. וכשהוא התגייס
נקרא שמו אברהם או אבי.
ראה עוד > >
14/10/2023
אילנה סוויסה (שכנה, ידידת משפחה)
ברהם
-----
אברהם חננאל הינדי, הנרצח הראשון של כפר עזה שהובא לקבורה. (תחזיקו חזק, יש עוד רבים ורבות)
אבי, שתמיד קראתי לו ברהם, בעגה מרוקאית, הגיע לכפר עזה כי הוא הלך בעקבות האהבה. באחד המבצעים(הלוואי והייתי זוכרת איזה מרוב מבצעים) הגיע לקיבוץ, פגש את שחר בן ברוך שהיא באמת קסם ובשישי,כשחזר הביתה, קיבלתי טלפון מאמא שלו שהיא במקרה בת דוד שלי, שהתחילה לברר פרטים על שחר. כמובן שהרעפתי עליה מחמאות וכל מילה הייתה אמת.
זמן קצר מאוד אחרי הם כבר היו תחת החופה ואהבה גדולה שלהם הולידה שלושה ילדים מבריקים ויפים - איתמר, עומר ורותם.
ברהם הוא ציני ומצחיק, הוא פייטן עם קול פעמונים שבית הכנסת של כפר עזה זכה שקולו יהדהד בו פעמים רבות, ליבי נמס בכל פעם שסלסל בתפילה בנוסחים שונים, בידענות גדולה. אבי הוא אבא מלא סבלנות ויצירתיות ובן זוג שאפשר לשים עליו ראש ולנוח. אני יודעת שאני אמורה לכתוב עליו ״היה״ אבל אני לא מסוגלת.
אבי חבר בכיתת הכוננות, והוא נרצח כשיצא ראשון להגן עלי ועל רננה ועל חזי ועל אמא שלי.
משפחת הינדי, משפחת בן ברוך - אני שולחת לכם עם הרוח הלוחמת שלי, של כל קיבוץ כפר עזה, של כל המדינה , הגנה ושמירה וחיזוקים לימים בלעדיו.
זה אף פעם לא ינחם אבל אני תפילה שזה יחזק.
הייה מליץ יושר שלנו, ברהם, דמותך הדוהרת על הקולנועית חקוקה בי לעד.
(מתוך הפייסבוק)
ראה עוד > >
27/11/2023
שחר הנדי (אשתו של אבי)
בן הזוג הכי מדהים שיכולתי לבקש
---------------------------
נולדתי בבאר שבע, משפחתי הגיעה מראשון לציון, בשנת 1992 הגענו לכפר עזה. הכרתי את אבי בתקופת מבצע "צוק איתן", שירתנו במילואים יחד, בפיקוד העורף של מחוז דרום, באורים. הכרנו ביולי 2014 ונישאנו לאחר חצי שנה, במרץ 2015. באוגוסט 2018 נולד בננו הבכור איתמר, שכיום בן שמונה שנים. במקצוע שלי אני מורה לחינוך מיוחד.
מילים לא יצליחו לתאר כל מה שאגיד על אבי כבן זוג וכאבא. כל מה שאומר לא יכסה את האדם שהיה. הוא היה הכול, אבא מושלם, בן זוג הכי מדהים שיכולתי לבקש, כל הזמן חשב עלינו, הקפיד לחזור הבייתה מוקדם על מנת להיות עם הילדים, אם היו בעבודה ישיבות מאוחרות הוא היה מתאכזב, כי רצה להיות עם הילדים. הוא מאוד אהב טבע וטיולים, הנחיל לילדינו את אהבת ארץ ישראל. הוא אהב לשחק טניס, עשה טורניר טניס בקיבוץ שהסתכם כאירוע מאוד מוצלח. בעקבות כך איתמר רצה ללמוד טניס, הוא בילה עמו המון, שיחקו כדור והוא עודד אותו ללכת לחוגים. כמובן שהוא בילה עם שלושת הילדים והעניק להם מה שהיה יכול.
בבוקר של אותו יום מר ונמהר נשמעו אזעקות ואבי היה צריך ללכת לנשקיה, כי הנשק לא היה בבית. הוא ביקש מאתנו להיכנס לממ"ד, לנעול את דלת הבית. הוא לבש את השכפ"ץ וכשיצא ראה את אחד הוותיקים יוצא לצעידת בוקר, הוא הספיק להזהיר אותו. הוא לחם במחבלים שפלשו לקיבוץ בחירוף נפש. בשעה 7:20 חברו, שלחם לצידו התקשר ואמר שאבי מסר שהוא אוהב אותי. מאז לא שמעתי ממנו. עד לקבלת הבשורה המרה.
יהי זכרו ברוך
ראה עוד > >
0
4
4
