בחור מדהים עם לב זהב וחיוך עדין, מסור, נחוש ואחראי.
מקצוען, אכפתי, מצטיין וממוקד מטרה.
נכתב על מצבתו:" סחפת את כולנו למצוינות ודרך ארץ,
איש עקרונות יחיד ומיוחד תישאר לעד".
עידן בלוי ז״ל בן 21 בנופלו, בן בכור, מסור ואהוב לאלכס ורווית ואח לאריאל ויהלי.
נולד וגדל בראשון לציון.
עידן היה קשר״ג בגדוד 13 ונפל ב7/10 בקרב על מוצב נחל עוז.
עידן אהב לשחק כדורגל, לשחק במשחקי מחשב, לצאת ולבלות עם החברים.
הוא התגייס באוג׳ 20 למסלול הייעודי לקצונת קשר״גים,
עבר מסלול של שנה וארבעה חודשים שכלל טירונות, קורס יסוד, קורס מכים,
בהד 1 והשלמה שבסופו שובץ כסגן קשר״ג בגדוד שריון 74.
אחרי שנה בתפקיד עבר לתפקיד קשר״ג בגדוד 13, מימש את החלום להגיע לגולני.
במסלול הכיר את ליהי, חברתו מזה 3 שנים אהבו לבלות ובעיקר לאכול ביחד.
עידן היה קצין מצויין, ממוקד מטרה, שאף להשיג את כל היעדים שהציב לעצמו ,
מילא את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר ותמיד דרש מעצמו יותר.
הוא היה מפקד מאוד אכפתי לחייליו, תמיד היה בגובה עיניים עם האנשים שסבבו אותו,
דאג לכל צרכיהם עד הפרטים הקטנים. עידן היה מקצוען בתפקיד הקשר״ג
וניהל את מחלקת התקשוב ברמה הגבוהה ביותר.
בבוקר השביעי לאוקטובר עידן תפס את גזרת נחל עוז וסגר שבת.
עד הרגעים האחרונים ניהל את האירוע ועשה כל מה שיכל כדי להביא את הגדוד למקום טוב יותר.
עומדת פה ולא מאמינה, אני בעלת המילים המדויקות, כזו שכותבת בשניות, אבל פה נעתקות לי המילים, האותיות לא מתחברות למילים, הרי אין לי קשר לכל הפרשה הזו, הסיפור הזה הוא לא שלי.
עידני, לא היית ילד של מילים, רק של מעשים, מעשים גדולים. בזכותך חווינו כל כך הרבה רגעי אושר
שיא של גאווה, של התרגשות.
כולם ידעו מי אתה ומנ היכולות שלך, את הכישורים שלך.
היו כאלה שאמרו וצדקו שבצניעות שלך היית מנהיג, המנהיג השקט... אבל ה-מנהיג!
כל מה שרצית להשיג ,השגת! כמה היית עקשן, יש כאלה שיגידו ממוקד מטרה.
היית חריף, ציני, חכם, מצחיק... לא מבזבז אנרגיה , פשוט קם ועושה.
אריאל ויהלי, פה על בימה זו מבטיחה לכם שנשאר אגרוף חזק,
מגובש ושמח, אתן הזכרתן לי אתמול, אמא תזכרי אנחנו אגרוף כמו שאת תמיד אומרת לנו.
סליחה עידני שלי אם לפעמים כעסתי, הייתי קשוחה, מטיפה.
אתה היית ותשאר הכל בשבילי, העולם שלי, גאוותי! גאוות כולנו.
ברור לי, שהימים לא יהיו אותם ימים, ימי חמישי שאתה מגיע, ערמת הכביסות שכל כך אהבתי לכבס לך, האוכל של שישי, של שבת בבוקר, לראות אותך יוצא מהחדר באדישות האופיינית ואחריך ליהי המתוקה שלנו.
איזה זוג מתוק הייתם, אהבת נעורים צחה וטהורה , הנבלות קטעו לכם אותה, הרוצחים הנפשעים חסרי הצלם אנוש קטעו לנו את החיים.
ליהי, תמיד תזכרי אנחנו אוהבים אותך, ונאהב אותך לעד אנחנו נמשיך להיות משפחה וביתנו הוא ביתך לעד!
מיום שבת בשעה 10:17 דקות שרשמת לי אמא בנתיים אנחנו בסדר, המילה בנתיים הוציאה לי את הנפש מהגוף, הרגשתי שהדעת נטרפת עליי... ומאז לא ענית לי, כתבת שהקליטה עולה ויורדת.
ומאז את קולך לא שמעתי, ובלילה שבין שלישי רביעי הבנתע שגם יותק לא אשמע.
מפחדת לשכוח את הקול שלך! מפחדת מהחיים שיהיו לי מעכשו והלאה. פשוט מפחדת.
אני פה גם לצעוק את זעקת ההורים, לא זעקה פוליטית, פוליטקה אף פעם לא עיניינה אותי, אלא על כך שאתם השארתם אותנו לבד במערכה, על מנת להבין, להגיע לקצה של חוט, למלא את אותם רגעים וחורים שחורים,
מה היה שם אף אחד לא הגיע ולו רק להגיד שהם איתנו , שהם יתמכו...
עד אותה דפיקה ארורה וצורמת בדלת, אותה דפיקה שהכניסה אותנו למשפחת השכול...
רק אז ראינו לובשי מדים.
ראה עוד > >
מכתבים מאמא לעידן - בסיום השבעה
עידני
זה לא הספד ולא התייחדות
זה פשוט סוף השבעה והתחלת החיים החדשים שלנו בתקווה שאצליח לקרוא לזה חיים.
אני רוצה קצת לספר לך על השבועיים האחרונים, כי אנחנו זכינו לשבועיים של שבעה.
האסון שלנו התחיל כבר מיום שבת וכנראה שעם אינטואיציה של אמא אי אפשר להתווכח
שהרגשתי שהגוף שלי מתפרק, העור נתלש והאיברים הפנימיים יוצאים מהמקום,
שעשינו כל מה שיכולנו כדי להשיג פיסת מידע, והתסכול היה כל כך גדול,
כמו אוגר שמסתובב בגלגל ולא מגיע לאף מקום.
מאות ליוו אותנו בשבוע הזה , מכל חתך הגילאים שלך ומכל מקום בו דרכת,
מהגן וביה"ס היסודי התיכון ועד הנקודות במסלול הצבאי.
המרגשים ביותר הם סיפורי הפיקוד שלך,
שהפקודים שלך שולחים את ההורים שלהם כי הם עדיין בלחימה,
ואנחנו שומעים על מה שהיית עבורם, איזה משמעןתי ואנושי, מקצועי וקשוב.
מאמינה שעוד יבואו ועוד נשמע אני צמאה לסיפורים האלה.
מצד אחד הם מחזקים ומצד שני גורמים לתסכול גדול יותר של פספוס אדיר.
כולם אומרים לי תהיי גאה, אבל הייתי גאה גם לפני כן, כל כך גאה...
לא היית צריך ליפול בקרב כדי שאלך כמו טווס, עשיתי את זה גם קודם
עידני, הם עשו לנו שואה אמיתית פה במדינה שלנו,
עם השואה הפרטית שלנו מבטיחה לעשות הכל כדי להתמודד, הכל!
בשבילך.
בשביל אבא אריאל ויהלי.
תודה על הזכות להות לך להורים, תודה שבחרת בנו, היה קצר מידיי! קצר מאוד!
אהוב נצחי שלי, מבקשת שבזמנך הפנוי , בקצב שלך, תן אות שאתה בסדר🩷
ראה עוד > >
מכתבים מאמא לעידן - בסיום השלושים
ילד שלי,
שוב אנחנו פה,
עבר חודש כמו חיים שלמים, מלאים ברעשים, בעוצמות של עצבות.
כל יום בלעדייך, הוא יום יותר מידיי, זה הופך להיות כמעט ובלתי נסבל.
אני שואלת את עצמי, כמה לב יכול להכיל עצבות, עצבות עמוקה, כנראה כמו שלב יכול חהכיל אהבה , גאווה, והוא ממשיך לפעום.
קשת הרגשות שלי הצטמצמה לחלוטין, לא מצליחה להרגיש כלום, כמו אישה מתה מהלכת.
מבטיחה לעצמי דברים, מציבה לעצמי מטרות, והאמת, לא מצליחה לעמוד בהם... בנתיים. מי שמכיר אותי יודע שמטרה בשבילי היא בול פגיעה.
יודעת שאתה עכשו אומר לעצמך שאנחנו עושים סיפור ומגזימים, כמו כל נקודה בחיים שלך שאנחנו היינו על גג העולם ואתה לא הבנת בכלל למה.
אהוב שלי,
הילד הנצחי שלי,
ילד אלוף, היית וכך תשאר, הסיפורים סביבך הם מעל לכל מה שהורה היה יכול לשמוע על הילד שלו,
שמענו את זה גם בחייך ועוד יותר עכשיו.
מלווים אותנו, עוטפים אותנו, אוהבים אותנו, כמו שאהבו אותך, השארת מאחורייך מורשת מפוארת וכמו שאבא אומר רק בן 21 והספקת והיית משמעותי כל כך שלפעמים אדם בן 80 לא מספיק להיות כזה.
החברים פתחו גוגל דרייב של תמונות, וואוו איזה תמונות, סרטונים, לי אין עוד אומץ לפתוח את זה, אבא יושב כל יום, כמה פעמים ביום ומסתכל, אני לפעמים מציצה דרכו, וכך אנו מצליחים להכיר הרבה צדדים בך....
משפחה שלי האהובה
חברות שלי וחברים, בלי להזכיר שמות כדי לא אשכח אף אחד ואחת מהעוגנים שלנו בתקופה קשוחה זו.
רוצה עבורכם לצטט מפו הדב, שיעביר בדיוק את המסר שאתם בשבילינו.
פו הדוב/ א.א. מילן
"היום היה יום קשה," אמר פו.
הייתה הפסקה.
"האם אתה רוצה לדבר על זה?" שאל חזרזיר.
״לא," אמר פו לאחר זמן מה. "לא, אני לא חושב שאני רוצה."
״זה בסדר," אמר חזרזיר, והוא בא והתיישב ליד חברו.
"מה אתה עושה?" שאל פו.
״שום דבר, באמת," אמר חזרזיר.
״רק, אני יודע מה הם הימים הקשים. לעתים קרובות לא בא לי לדבר על זה גם בימים הקשים שלי.״
"אבל אלוהים," המשיך חזרזיר,
״ימים קשים הם הרבה יותר קלים כשאתה יודע שיש לך מישהו שם בשבילך. ואני תמיד אהיה כאן בשבילך, פו."
וכשפו ישב שם, מעביר בראשו את היום הקשה שלו, בעוד החזרזיר ישב לידו בשקט, מניף את רגליו הקטנות... הוא חשב שהחבר הכי טוב שלו מעולם לא צדק יותר."
ראה עוד > >
מכתבים מאמא לעידן - סיפורי גבורה
עידני שלי, אהובי, עטרת ראשי, גאוות חיי, נשמת אפי, ילדי בכורי.
שוב אותו מעמד, לאסוף את עצמי כדי להצליח ולדבר עלייך הוא רגע לא פשוט אבל בגלל שאתה כל כך ראוי לו אני נושמת לתוך עצמי עמוק וממליחה. המילים הספד הנצחה, משפחה שכולה אלה מילים שקשה לי להשתמש בהם. נאלצתי למצוא מילים חדשות; טיפה יותר רכות.
אז עכשו אני מספרת עלייך ולא מספידה, אני לא אם שכולה אני אם גיבורה, אנחנו משפחה גיבורה והמפגש המכובד הזה הוא לא להנצחתך; הוא לכבודך... שכולם ידעו מי זה מי זה עידני שלי, מי זה בלוי הקשרג.
כששאלו אותי דיי בהתחלה איך אני רוצה לכבד אותך, ישר אמרתי אני רוצה מורשת,
משהו עמוק משמעותי , כזה שישאיר חותם. והנה אנחנו ברגע הזה.
שדור העתיד של המסלול יושב פה מקורס יסוד ועד מכים ולסיום ההשלמה.
רגעי הגאווה והאושר שחווינו בכל סיום של אבן דרך.
קורס יסוד- קיבלת את הכומתה מהפקד שלך.
קורס מכים- פעם ראשונה שהגענו לטקס פנים אל פנים, כי זו היתה תקופת קורונה והצמרמורות בכל הגוף מהתרגשות.
ולסיום סיומת ה-טקס, סיום קורס קצינים, אין מכובד ממנו, אין גאווה כזו, הלכנו זקופים עם הילה מעל הראש
ראה עוד > >
תזכרו את מילותיו של עידן " קשרג הוא לוחם".
כמו כל מדינת ישראל גם אנחנו התעוררנו ב7-10, אותה שבת ארורה ששינתה את פני מדינת ישראל כולה לאזעקות בלתי פוסקות, ברגעי התמימות של הבוקר שעוד לא הבנו את גודל האסון אמרתי איזה מזל שעידן בבסיס כי היו מקפיצים אותן ואיך היה מגיע לבסיס עם כל מה שקורה בחוץ.
מבחינתי להיות בבסיס זה בטוח כמו להיות בבית, כמו שאמא אומרת איזה מזל שכל הילדים בבית.
עברו עלינו 4 ימים של גהינום, פתחנו חמ"ל, התרוצצנו על כל פיסת מידע לכל מקום אפשרי, גהינום! אין מילה אחרת!
שקיבלנו את הבשורה המרה, מיותר לציין שמאותו הרגע הנפש יצאה מהגוף, הלב התפרק לרסיסים הכי קטנים שיש, נשארנו רק עם הגוף הפיסי.
עידן הפריד את הצבא מהבית, לא הרבה סיפר וממעט שסיפר ידענו לזהות עד כמה הוא מרוצה, עד כמה התפקיד הוא כל כך משמעותי וממלא אותו בעשייה, בגאווה ויותר מכל ידע את חשיבות התפקיד.
הסיפורים עליו התחילו לזרום, על היותו מפקד נערץ כזה שיודע להיות אסרטיבי אך גמיש, דורש אך רגיש, מנהיג אמיתי שעשו את כל מה שביקש מתוך כבוד והערצה ולא ממקום של פחד.
היה עקשן על צדק, הגן על פקודיו, והחדיר בהם מוטיבציה.
ולא פחות חשוב, מקצועי שאין כמותו, כזה שקשרגים אחרים מתייעצים איתו!
אתם, דור ההמשך של התפקיד החשוב הזה, לכו גאים עשיתם מסלול מופלא, תזכרו את מילותיו של עידן " קשרג הוא לוחם".
הלוואי וכולנו נהייה ראויים לו ונהייה קווים לדמותו.
ראה עוד > >
אתה איתי בכל שנייה ביום - חברתו
אין מילים בעולם
שיצליחו לתאר את החור שנפער ואת גודל הגעגוע
עידני שלי
הלכת לי פתאום באמצע החיים ונשארתי בלעדיך.
בלי החבר הכי טוב וקרוב. בלי הנפש התאומה שמצאתי לי ובלי מי שכל כך רציתי לחיות איתו את החיים.
הכרנו בגיוס למסלול, מהר מאוד התחברנו והפכנו לחברים טובים. הייתה בינינו כימיה מיוחדת. הבנו אחד את השנייה במבט אחד מהרגע הראשון. מהר מאוד התאהבתי בחייל מצחיק, רציני ואסרטיבי שיודע להוביל אחריו את כולם ולהיות אהוב על ידי כולם. הייתה לנו זוגיות מיוחדת, שנה ממנה העברנו במסלול אינטנסיבי בחוויות הכי מעצבות שלנו. קורס מכים, בהד 1 והשלמה.
שתי הדרכים של שנינו הפכו לדרך אחת, שבנינו לנו מתכנונים מדוקדקים לחיים שלמים ביחד.
נהנתי מכל רגע איתך. בצבא ובבית.
התאמת לי כמו כפפה ליד, הכל היה מושלם.
זוגיות כיפית בלי כעס או ריבים מיותרים. חברות אמיתית ואוהבת.
השיחות היום יומיות איתך והעצות שהיית נותן לי כל הזמן הפכו לשיח פנימי שלי עם עצמי על מה היית אומר ועושה. שואלת בלב מה אתה חושב, ומה היית אומר לי וככה פועלת.
אהוב שלי. בדרך הזאת אתה איתי בכל צעד וחלק מכל מה שאני אומרת בכל יום.
באותו בוקר דיברנו, כבר מ5:30 כשקמנו. אמרת לי שאתה חוזר לישון באיזור שש ורבע
ואז אחרי רבע שעה קמת למטחי רקטות כבדים.
עד כמעט 10:30 דיברנו, סיפרת לי על באלגן אבל לא מעבר. שאלת אותי הרבה על המעשגח שלי ועל מה הגדוד שלי עושה. לא דאגתי כי השרת בי רוגע וביטחון. עד שקצת לפני 12 הפסקת להיות זמין, וההודעות לא נשלחו אליך.
אין הסבר לתחושה הזו
הלב נופל מהמקום. הפסקתי להרגיש אותו.
הכל עובר בראש
ככה העברנו ארבעה ימים שהרגישו לי יותר מנצח
ואז קיבלנו את ההודעה.
היית צריך להגיע לכאלו למשרד די קרוב לשלי באותו קו סגל ולהיות ממ בקורס יסוד של המסלול. מתוך אמונה אמיתית במסלול ואכפתיות טהורה לקצינים הבאים של החיל. היה לך חשוב לבנות אותם, לבנות להם את הבסיס.
לצערי, החלום הזה שלך, והרצון שלנו לשרת פה ביחד לא יתממש. אבל אני מבטיחה לך שענף מפקדים ייקח את כל הערכים המיוחדים שלך וינחיל אותם לקצינים הבאים בחיל, ובמסלול הקשרגים בפרט.
תודה אהוב שלי שאתה נותן לי כח בכל יום. להמשיך את הדרך שלי, וגם את שלך
תודה על הכוחות לעשות את מה שכל כך האמנו בו. גם בתקופה הקשה בחיי
גם בימים האלה שהלב היה ממש מנותק מהגוף והראש כבר לא ידע על מה לחשוב.
אתה איתי בכל שנייה ביום.
אוהבת אותך ואהב תמיד.
ראה עוד > >
תודה על כמעט שלוש שנים לצידך.
אהבה טהורה שלי
תודה עליך.
תודה על שכבשת אותי מהרגע הראשון עם ההומור והציניות שלך. עם הרצינות והיכולות שלך. עם החברות האמיתית שלך ועם הברק שהיה לך בעיניים מהיום שהתגייסנו.
תודה שלימדת אותי אהבה וזוגיות אמיתית מיוחדת ואוהבת, כנה וכיפית. בלי ריבים מיותרים וכעס.
תודה על כל מה שגרמת לי להרגיש מהרגע שהכרנו.
תודה על שלימדת אותי המון שיעורים באכפתיות לסובבים אותך ולאנשים שלך.
תודה על כמעט שלוש שנים לצידך.
היית לי עוגן בשלוש שנים האחרונות לאן שלא הסתכלתי ראיתי אותך. היית לי הכל. בצבא ובבית.
אתה כל כך מיוחד. יחיד במינו. כבשת את כולם בכל מקום שהגעת אליו בלי להתאמץ. ככה כבשת גם אותי. אין איתך אגו, הכל בפנים. הולך עד הסוף עם מה שאתה חושב, וכל כך עקשן. שבית את הלב שלי עם התכונות המיוחדות שלך ועם מי שהיית.
והיה לי כל כך כיף איתך. לטייל איתך. לאכול איתך. לישון איתך. ולחלום איתך.
אהבתי לישון מחובקת איתך ולדבר על מה שיהיה בעתיד. והעתיד שלי השתנה ברגע אחד.
נשארתי בלי החבר הכי טוב שלי. בלי העוגן שלי. בלי הפרטנר שכל כך רציתי לחיות איתו את כל החיים.
ומאז אתה חסר בכל מקום. אי אפשר להסביר כמה. כמה שזה קשה להתקשר לספר לך משהו או להתייעץ כמו תמיד ואז להיזכר שלא תענה גם כמעט שלושה חודשים אחרי. אני עדיין לא מאמינה שהלכת ושלא תחזור.
אני מתגעגעת בכמות שלא ידעתי שאפשר להתגעגע.
ואוהבת אותך אהבה אמיתית, ענקית וטהורה לנצח.
ראה עוד > >
גוגל דרייב משותף על עידן המדהים שלנו
זאת ההזדמנות להודות לכל החברים של עידן ושלנו שפתחו את הדרייב ומעלים שם כל הזמן זכרונות, כבר עברנו את ה900 תמונות
אני כותבת מתוך פרץ געגוע אלייך, עברו 8 חודשים כמעט למלחמה. כולנו עדיין בלופ לא נגמר. אבל אני לרגע לא אשכח את הבוקר שבו טל התקשרה אלי וסיפרה לי שאתה כבר לא נעדר,שיודעים מה קרה. ואני לא רציתי להמשיך לשמוע,כל כך קיוויתי שלא סבלת,שלא כאב לך,שלא התייסרת ברגעים האחרונים שלך. השארת מאחורייך מורשת,כן כן מורשת על פניו בן 21 בנופלו אבל הספיק להשאיר חותם אמיתי בכל מקום אליו הגיע. אני זוכרת שבאחד המפגשים שלנו,כבר לקראת סוף תפקיד שלך,התלבטת לאן להמשיך-קצין קשר ביחידת קומנדו או מ״מ קשר״גים. ובשונה מהמניעים הקודמים שלך שניצבו לעינייך כשהתלבטת על תפקידים(ווסאח,קרביות,מקצועיות) מה שדווקא הניע אותך בבחירה לרצות להיות מ״מ קשר״גים זה לעשות תיקון. לעשות תיקון למסלול שהכרת את החוזקות והמגרעות,וידעת שלבה״ד 7 הכי חסר מפקדים אמיצים שיחזירו את המסלול למסלולו המיועד. אתה היית יכול להיות המפקד האמיץ הזה.התאמת לתפקיד. יש לי עוד כל כך הרבה רגעים שחקוקים לי בראש מהמסלול ומהמפגשים אחרי…אולי עוד אחזור לכתוב כאן בעוד פרץ געגוע.
ראה עוד > >
ליהיא גפן
מפקד אחד ויחיד, שהיה איש במקום שלא היה אנשים האמין במחלקה שלו ובחייליו דאג לנו עד הרגע האחרון שלו תודה על כל מה שעשית למען אחרון חייליך, לא הרבה זוכים למפקדים טובים בשירות שלהם ואני חד משמעית זכיתי. בן אדם טוב לב וצנוע שהאמין במעשים ולא במילים. הנחלת בנו את ערכים רבים ובינהם כבוד האדם ועבודה קשה. מתגעגעת בכל יום יותר תודה על הזכותך לשרת תחתייך.
ראה עוד > >
נועם חרדים
סקשרג היקר! אני מסרב להאמין שאני כותב לך מילות פרידה, היית אדם ערכי, אכפתי ומסור. לא אשכח שהגעת לגדוד 74, נתת לכל חייל כיף וכל מה ששמעתי מכולם היה שכמה אתה מפקד מדהים. "אין לו דיסטנס" אמרנו. כל משימה שהורדת אלינו כמחלקה התמלאה מתוך הערכה אליך, לא היה שום עניין של מפקד פקוד. כל מה שהיה זה סקשרג הגבר ביקש אז עושים את זה. ולא לחינם. כי סקשרג הגבר הוא זה שנלחם בשבילנו כל אחד בעניינו. אם זה כשקיבלתי את הדוח מצ או אם זה הימי חופש לפני השחרור. נתת את ה 100% שלך בשבילנו. בשבילי. כי כזה היית. אני לא אשכח שנסעתי לסיור לפני חסימת צירים עם המ"פ וקלטתי ששכחתי את הנשק בכס ואתה שקלטת את זה, פשוט שלחת לי צילום של הנשק ורשמת לי "יפה יפה". ושם סיימת את זה. כי כזה היית. הייתה לך יכולת מופלאה לפקד מתוך כבוד ונתינה. תודה לך. תודה לך על שנה שזכיתי להכיר אותך. "כשעצובים הולכים לים לכן הים מלוח וזה עצוב שלהחזיר ציוד אפשר לא געגוע לנצח אחי... וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים"
ראה עוד > >
אלעד עמירה
אח עברו כבר כמעט שלושה חודשים ואני עדיין לא מוצא תמילים לתאר את מה שאני מרגיש , אתה הייתה כל מה שבן אדם מאחל לעצמו להיות, עניו , מוצלח, חד, חכם, כל התכונות האלה שמאחלים למישהו ביום הולדת היו לך בטבעי ובכמות הכי גבוהה שהכרתי. אני מדבר בשם כל החברים הכי קרובים שלך, אנחנו מעריצים שלך. ננציח אותך בכל מקום שנהיה ונספר בגאווה מי אתה ומה אתה בשבילינו. היינו 8 חברים הכי טובים ותמיד נשאר 8 . אוהב אותך לנצח אחי
ראה עוד > >
שחר גואטה
עידן.. הלוואי ואתה רואה איכשהו את כל מה שכותבים לך ואומרים עליך. הזכרונות שלי איתך הם בעיקר מהילדות .. שבתות, טיולים, פיקניקים, צימרים,על האש ביום העצמאות ומשפחה. בעיקר כיף. כל כך שמחתי לראות את המסלול שלך בצבא איך התקדמת והפכת להיות מה שאתה.. גם אם בשנים האחרונות הקשר שלנו היה יותר בסטורי ומתכתבים פה ושם על מה חדש. תמיד היית בלב. עידן בלוי זה משפחה .. אתה היית חלק מהילדות שלי ואלה זכרונות שלא אשכח בחיים. ילד חכם, חברותי, מצחיק, אמיץ, גיבור, והיום אתה מלאך. אין מילים שיכולות לתאר את החור שיש לי בלב. אני יודעת שאתה מחייך שם למעלה, שומר על המשפחה שלך ועל כולנו. בטוחה שאתה מתסכל מלמעלה וגאה. אהבת את הצבא ונפלת בקרב כמו גיבור. הגנת על המדינה שלך. הגנת עלינו. בגופך. בטוחה שעשית את הכי טוב שלך עד הרגע האחרון. תנוח על משכבך בשלום לנצח תהיה נצור בליבי. מבטיחה לדבר עליך ולספר מי היית. סליחה שככה אנחנו נפרדים תנוח לך חבר יקר💔 יהי זכרו ברוך.
ראה עוד > >
בר זוהר תורג׳מן
בלוי אוף איך אפשר בכלל להתחיל לכתוב על אדם כמוך? אתה מושא להערצה , אין אדם בגדוד שלא העריץ והעריך את המפקד שאתה! תודה על רגעים מצחיקים , על תמיכה אין סופית ועל העצות הכי טובות ומדויקות שיכולתי לקבל. בלוי עוד יומיים אני מקבלת סגן ואני רוצה לשאוף להיות אפילו במעט מפקדת כמוך , מפקד של אנשים שמונע מטוב עם טוהר מידות ולב ענק ובנוסף להכל שומר על מקצועיות אין סוף בתחומך ובכל דבר אחר שנדרש! תודה שהיית המפקד של כולנו , תודה על הזכות להכיר אותך ותודה על רגעים בלתי נשכחים. אני לעולם לא אשכח אותך , יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
ליהי ❤️
אהבת חיי, האושר שלי, הצחוק שלי אתה הכל בשבילי הכתף, האוזן, הבן אדם לעשות איתו הכל, לספר לו הכל, להתייעץ על הכל. מהרגע הראשון הרגשנו שנועדנו אחד לשנייה. התחברנו ברגע אחד. אני כל כך אוהבת אותך מעריצה אותך על מי שאתה היית עבורי ועבור כולם. היית דמות שהלכו אחריה בעיניים עצומות בלי לשאול שאלות. אתה הבן אדם הכי מיוחד שהכרתי, היית בך ציניות שהצחיקה אותי ושבתה את הלב שלי ישר. התאמת לי כמו כפפה ליד, אהבנו את אותם דברים, נהננו מאותם דברים. לימדת אותי איך צריכה להיות זוגיות אמיתית, אוהבת, כנה. איך מרגישים אהבה אמיתית וטהורה. חפרתי לך על להשתחרר מוקדם שנספיק לטייל ביחד ואז להתחיל חיים במקביל. אני עדיין לא מאמינה ועדיין לא קולטת. אני אוהבת אותך בכל הלב שלי אתה הכי יקר לי בעולם מתגעגעת כל כך ברמות שלא הכרתי
ראה עוד > >
סבתא
עידני שלנו ,נכד אהוב שלנו כמה אהבה וחום נתנו לך היתה לנו הזכות ללוות אותך מיום היוולדך ועד ליום הארור שנפלת כגבור. החיים מלאים במכות וחבטות אבל נדמה שהקשה שבהן קרתה לנו ביום בו הלכת מאיתנו. עידני תמיד כששאלנו אותך מה נשמע ומה קורה ענית לנו בקול נינוח רגוע ובטוח שהכל סבבה והכל בסדר, מעולם לא התלוננת ובזה אנו מתנחמים שהיה לך טוב ואהבת את כל מה שעשית. עידני אנחנו מתגעגעים אליך בכל דקה בכל יום ובשארית ימי חיינו,לא נשכח אותך לעולם. עידני תמיד ידענו מי שאתה ואתה גאוות חיינו. וכל חייל,מפקד ופיקודיך שמגיעים לנחם מספרים כמה היית יחיד ומיוחד, עידני אנחנו כמשפחה אחת וכאגרוף אחד נמצא דרכים להנציח אותך ושתמיד תמיד יזכירו אותך ולא ישכחו לעולם. אוהבים אותך סבא שמוליק וסבתא שמחה
ראה עוד > >
YNET
עמוד הזכרון שלך בYNET כמו בכל מקום אחר,
מלא בסיפורים שמלמדים איזה אדם מושלם היית!!!!!
מושא להערצה ומודל לחיקוי!!!!!!!!!!
1
10
13
