עדן נימרי הי"ד

אודות

עדן נולדה מספר ימים לפני יום הולדתה הרביעי של אחותה הדר ונרצחה כמה שבועות לפני יום הולדתה של אחותה וזמן קצר מאוד לפני שהיא הייתה אמורה להשתחרר.
עדו נולדה עם יד שמאל מושטת קדימה, הוריה אמרו אז שהיא רוצה לטרוף את החיים והושטת היד מראה שתהיה שחיינית גדולה, כך היה עדן הייתה שחיינית תחרותית עד גיל 18 וחלק מנבחרת הנוער.
כשהגיעה לגיל 18 היא ויתרה על האפשרות להתגייס כספורטאית מצטיינת ולהמשיך להתמקד בשחייה ובחרה להתגייס לקורס טיס.
בהמשך הדרך, עדן הגיעה ליחידת רוכב שמיים וכשסיימה את מסלול ההכשרה יצאה לקצונה וחזרה ליחידה כדי לפקד על צוות.
בצבא פגשה את בן זוגה בשנתיים האחרונות, היה להם קשר מדהים, בן זוגה אמר עליה שיש לה הכול מהכול, היא הייתה פייטרית וגאונה. בן אדם באמת משכמו ומעלה, כל כך ערכית ודואגת לפקודים שלה, היו להם המון תוכניות לעתיד.
בשבת ה7.10 עדן וצוותה היו בקיבוץ נחל עוז הן ישנו עם בגדי ספורט וכפכפים ושמעו פיצוצים, הן רצו למיגונית עם הנשק שלהן. המיגונית בנויה עם שני פתחים, בשני הצדדים. וביחד עם הצוות של עדן, שמנה עוד ארבע לוחמות ואליו הצטרפו גם תצפיתניות, שלא היו חמושות ופשוט עמדו שם חסרות אונים. עדן, בתעוזה ובקור רוח, הבינה שלא מדובר בצבע אדום, אלא פשיטה של מחבלים והבינה שהיא צריכה לכסות גם את הפתח השני.
בדרכה המאוד אמיצה היא לוקחת את עצמה לבד, הולכת לפינה השנייה של ומבינה שהמחבלים הולכים להיכנס משם. היא תפסה את הפינה בשביל להגן על הבנות שלה ועל התצפיתניות מבלי לקרוא לאף אחת. ולפי העדויות זה אחד הדברים שהציל לבנות האלה את החיים. היא הסתכלה על הבנות שלה ואמרה להן לכוון לפינה השנייה. היא דרכה כדור, ואז כולן אחריה, ומיד נכנס מחבל חמוש מהפתח שלהן והן הספיקו להרוג אותו. זה הציל להן את החיים. לאחר מכן נכנסו מהפתח של עדן כמה מחבלים והתחילו לזרוק רימונים. זה גרם לעשן ועדן התחילה לנהל קרב יריות עם המחבלים. מי שהיה שם הצליחו להימלט בזכות זה שעדן ספגה את האש והגנה עליהן בחיים שלה ובגוף שלה והצוות שלה מנע מאוד מחבלים להיכנס לקיבוץ. לאחר מכן נכנסו לחדר ופשוט חיכו שם עד שהגיע החילוץ, של צנחנים ומגלן.
ביום שישי נקברה עדן בעצב גדול, ובשבת בצהריים, לאחר שקבר את אהבת חייו בן זוגה של עדן חזר לצבא להלחם למען ארצינו כי זה מה שעדן הייתה רוצה. יהיה זכרה ברוך.
עדן, שמרה על הקיבוץ שלנו ועל המשפחה שלי, אני יושבת ודומעת בכל סיפור אבל בסיפורים על לוחמי נחל עוז יותר מכולם.
תודה לYonathan Ivgi חברי, ששלח לי את הסיפור ועוזר ותורם כל כך הרבה.
נחל עוז זה הבית שלי - הקבוצה של קיבוץ נחל עוז

acebook.com/555814907/posts/pfbid02JskVe8KAmvQTXZrPBTxDmtEu1cGD3E5WCF1e8k5Gs2qRJLbxCPxduwD7YsLyJB3Nl/?mibextid=cr9u03