עווד דראושה

אודות

הוא נולד וגדל באיכסאל שבעמק יזרעאל. כבן זקונים, אחרי שלוש בנות ובן, קיבל מהוריו יחס מפנק. לפני ארבע שנים החל ללמוד לימודי רפואה בגאורגיה, אבל אחרי הפסקה בלימודים נוכח מגיפת הקורונה, הפסיק את לימודיו. לפני כשנתיים החל לעבוד בחברת "יוסי אמבולנסים", ליווה טיולים ועבד באירועים גדולים שדרשו נוכחות צוות רפואי ואמבולנס. בנוסף גם התנדב בארגון "איחוד הצלה". כך היה גם באותו סוף שבוע; נאמר לו שיש פסטיבל מוזיקה בדרום והוא נענה להצעה והתייצב כחובש רפואת חירום ונהג אמבולנס.
הוא נסע לחיפה ומשם המשיך באמבולנס של "יוסי אמבולנס" למקום האירוע. נוכח גודלו של האירוע, למקום הגיעו יחד איתו עוד שני אמבולנסים וצוותי חובשים. "הוא צלצל אלינו כשהגיע לשם. אמר שהוא עם אנשים נחמדים, הם יושבים לאכול ואחר כך עובדים כל הלילה. הוא כבר היה באירועים כאלה, סיפר שאנשים באים לשמוח ולרקוד. מדי פעם מגיעים למרפאה אחרי התעלפויות. לפעמים גם צריך לפנות לבית חולים. בסביבות 12 בצהריים הוא היה צריך לסיים לעבוד", סיפר האב מוסא.
בבוקר, אחרי שהמחבלים הגיעו למסיבה והחלו לפגוע בחוגגים, הגיעו פצועים למרפאה. הראשונים היו עם פציעות מרסיסים של רימוני יד. עווד החל לטפל בפצועים. אביו והאח מוחמד אמרו שהוא היה יכול לברוח ולנסות להציל את עצמו, אבל הוא המשיך לטפל בפצועים. "אני מכיר את אחי, הוא חשב שהוא גיבור ושהוא לא ייפגע", אמר מוחמד. הוא נורה למוות ליד במת הדי-ג'יי, אולי בשעה שניסה לסייע לנפגעים רבים שהסתתרו מתחת לבמה או שנורו סמוך אליה. הוא הספיק לשלוח הודעות ווטסאפ למנהל מחברת האמבולנסים וכתב שיורים על אנשים. המנהל ביקש ממנו לברוח והוא ענה שהוא צריך לטפל בפצועים.

"עווד היה עובד בולט אצלנו. בכל צוות אליו השתייך, הוא היה דמות דומיננטית", אמר אילון שפרבר, סמנכ"ל "יוסי אמבולנסים". לדבריו, "תמיד הוא בלט ברצון שלו לעזור וכך הוא גם נהרג - כשהוא כל כולו באירוע, עד שהוא נרצח. הוא פעל שם במציאות שקשה לדמיין, זה היה מרחץ דמים, ירו עליהם טילים, ובשלב מסויים גם חטפו מהם את ניידת הטיפול נמרץ".

ביום חמישי, בשבוע שעבר, הודיעו להוריו שגופתו זוהתה. באותו לילה הוא הובא לקבורה. 30 אמבולנסים ואופנועים של איחוד הצלה ויוסי אמבולנסים ליוו את ארון המתים ולהלוויה הגיעו אלפי אנשים מאיכסאל ומרחבי המדינה. "הייתי מופתע", מודה מוסא. "הגיעו אנשים לא רק מהכפר, אלא ממקומות רחוקים - מרמת הגולן ועד לבאר שבע. היו יהודים, דרוזים, צ'רקסים. אני התרגשתי, בא בן אדם מבאר שבע עד הנה כי זה כאב לו. אני מעריך כל מי שבא להלוויה ולבית שלנו לנחם אותנו. זה מחזק אותנו".