יואב למברוזו - חבר לכיתה
יואב למברוזו חבר של עידו משתף🫶🏽:
קסלסי
ערב יום הזיכרון.
יושב במטוס חזרה לגרמניה וחושב עליך, ואז נזכר בטיסה הכי מצחיקה שהייתה לי בחיים.
פברואר 2018, טיסה חזרה מהמסע לפולין עם הביהס. עולה על צ׳ארטר ישן של וויז ומתיישב בשורה עם שפי ואיתך.
התיישבנו במטוס בין הראשונים, ואני מקווה בעיקר שאצליח להירדם מהר.
עוברת בחורה עם מעיל פרווה ושפי לוחש לנו שהיא נראית כמו צ׳ינצ׳ילה. שפי לא ככ טוב בללחוש.. היא גם שמעה. אנחנו התחלנו לצחוק, והיא פחות..
הייתי בטוח שזה היה השיא של הטיסה ואפשר עכשיו לנסות להירדם, אתה חשבת אחרת.
דקה אחרי זה מתיישבות שורה לידנו חבורה של 3 נשים מבוגרות שחזרו מטיול קניות בוורשה. בזמן שהן מתיישבות מגיע דייל פולני גבוה ורזה מאוד לעזור להן עם השקיות. הוא מסתבך בניסיון למצוא מקום למעלה. אחרי שהוא סוף סוף הצליח אתה שואל את הנשים אם הן יודעות איך אומרים דחליל בפולנית. יש שנייה של שקט ואז הן מתחילות להתפקע מצחוק. גם אנחנו.
הטריגר הופעל, וההופעה התחילה.
במשך חצי שעה לא הצלחנו לעצור את הצחוק. שילוב של בדיחות על המטוס גרוטאה שהיינו בו, לדייל הפולני הקלמזי ונגיעות של בדיחות שואה (בכל זאת חזרנו מהמסע לפולין ואתה היית מלך ההומור השחור). אדיר מילר בשיאו לא שולף מהמותן בדיחות ככ מהר וטוב.
בשלב מסוים הן מתחננות שתפסיק כי הבטן כבר כואבת מכל הצחוק. כמובן שכיבדת את הבקשה, אבל הקפדת בצורה אלגנטית להשחיל עוד בדיחה כל כמה דק. כשנחתנו בישראל הן לא הפסיקו להודות לך. מסתבר שגם נשים מבוגרות רבות, וזו לא הייתה חופשה ככ מוצלחת.. עד שאתה הגעת..
הן אמרו שאם יום יבוא ותעשה מופע הן הראשונות לקנות כרטיס.
עד אז לא הכרתי את הצד הזה בך, אבל מאותו יום בכל פעם שהטריגר נדלק והייתי בסביבה, גם אני התכוננתי להופעה.
מעניין אם הנשים האלו יודעות שכמה שנים אחרי שהצלת להן את הטיול, הקרבת את חייך על מנת להציל להן ולכולנו את החיים.
אני בטוח שגם למעלה אתה מצחיק את כולם.
תודה על רגעים שנחקקו בזיכרון.
נ.ב אתמול מכבי הבטיחו כמעט סופית אליפות והפועל ירדו ליגה, בתוך הכאב, קורים גם דברים טובים השנה
בתמונות- עידו במסע לפולין
ראה עוד > >
ניצן במני - חברה לכיתה
ניצן חברה של עידו משתפת💙
התמונה במירוץ הוא המרוץ הראשון שעשיתי.
הייתה תקופה שבה החלטתי שאני רצה כמעט כל יום
אז נרשמנו אני ועידו למירוץ עיינות.
ל4 ק״מ . אני הרי ידעתי שלא אצליח יותר כי התאמנתי רק עד 3 ק״מ והוא כבר רץ עשרות קילומטרים בלי למצמץ.
ועמוק בלב ידעתי שרק הוא יעזור לי לסיים אותם:) אחרי 3 ק״מ היה לי כבר קשה נורא
רציתי לעצור ממש כבר האטתי, עידי דחף אותי מהגב כל הדרך ורץ לפני, רצה שאני אגיע אליו.
ככה סיימתי את ה4 ק״מ הראשונים שלי
בזכותו
תמיד הרים אותי למעלה
האמין בי כלא האמנתי בעצמי, כשרציתי לוותר
״ואם קשה אז נתגבר❤️״
ראה עוד > >
מיכה אמיר, מנכ"ל משקי ד"ן
עידו יקר ואהוב.
לא יצא לנו להכיר בחייך הקצרים מדי. התוודעתי אליך רק אחרי מותך. שמעתי עליך לא פעם מאביך, לא בלי גאווה... ידעתי שבערוגה של ההורים שלך צומחים שלושה גידולים משובחים שבמשובחים. שלושה בנים, כמו שפעם היו אומרים גזעיים!!
שמעתי אחרי מותך איזה עלם חמודות היית ואיך הפכת לגבר שבגברים. שמעתי איזו נפש של חקלאי פיעמה בקרבך (איך לא??) ואיך היטבת לקחת את השורשים החקלאיים והחינוכיים שהצמיחו את האישיות שלך ולהפוך אותם למשהו מפואר כל כך. איך ידעת היטב לשלב בין עולמות, לחיות את החיים כאילו אין מחר ולחשוב על המחר כאילו הוא החיים.
השבוע דיברה אמך באירוע של משפחות שכולות ותיארה תיאור כל כך חד, כל כך ברור, כל כך מוחשי וכל כך כל כך כל כך נוגע ללב את הסטטוס שנכפה עליה בעל כורחה. את משפחת השכול המתרחבת לאסוננו, את השייכות למשפחה הגדולה הזאת ואת התפקידים שיש בה. אמא שלך הבינה והסבירה שהיא כבר לא אמא מחבקת, מבשלת או מכבסת והועידה לעצמה תפקיד של אמא מספרת. והיא מספרת ברגש, בעוז, בענווה. סיפור קסום על בן מופלא. על בור ענק שנשאר אחריו ועל המאמצים למלא אותו. באמצעות כפית...
הביטוי "במותם ציוו לנו את החיים" הוא ביטוי קשה להבנה. יש דרכים שונות לפרש אותו. אתה השארת להורים שלך את הציווי הזה בלי לתכנן, בלי להתכונן, בלי לפרש ובלי להסביר איך מממשים אותו. איך לעזאזל חיים? איך ממשיכים בלעדיך?
דע עידו יקר, קל זה לא. אבל ההורים שלך עם אינסטינקט בריא, עם תכונות ותבונה של חקלאי שורשי ושל מחנכת עם נשמה, ועם הציווי שלא אתה ציווית – ההורים שלך חיים. מגלים משמעויות. עוסקים בהנצחה, מטפחים את זכרך ואת מורשתך ומשתדלים בכל דרך שיהי זכרך ברוך.
נוח בשלום על משכבך חייל גיבור, מגלניסט יפה תואר. ינעמו לך רגבי אדמת הראל שכה אהבת וטיפחת, וישיבו לך אהבה.
ראה עוד > >
תלמידי בית ספר יזמ"ה מודיעין
https://www.instagram.com/reel/DKuQw9pKdZ8/?igsh=MTBqZHBpYjZzd3Y2aw==
הורי ותלמידי שכבת ו' מבית ספר יזמ"ה במודיעין מגיעים למצפה עידו קסלסי – נקודת תצפית אל הארץ, אל החיים, ואל הילד שידע לאהוב את שניהם.
"הגענו לכאן הערב בעיקר כדי ללמוד על עידו.
מי היה?
מה אהב?
ואילו ערכים נוכל לשאוב מחייו על אהבת אדם ואדמה.
מה נוכל ללמוד מעידו – על טבע, על חמלה, על סקרנות ועל אהבת החיים?"
https://www.instagram.com/reel/DKuQw9pKdZ8/?igsh=MTBqZHBpYjZzd3Y2aw
ראה עוד > >
שי רז - חבר
@shay_raz משתף🤍
קסלסי חבר ואח לכל חיי
הזיכרון הראשון שיש לי יחד איתך הוא עוד אז אי שם בגן יקינטון בקיבוץ שאתה כה אהבת אך בין כל הילדים יש אחד שבולט יותר מהשאר ומצחיק יותר מכולם.
שנים חלפו והשיער הפנים שלנו הלך וארך בעוד הראש הולך ומתקצר אבל דבר אחד שלא השתנה ונשאר שופע זאת האישיות שלך,אך תמיד ידעת לעקוץ אותי נכון ואך כשהייתי שקוע בבוץ עם הטנדר מבלי לחשוב פעמיים אתה אמרת לי ״אל תזוז מטומטם אני בא״ ותמיד עם חיוך על הפנים, אתה בין האנשים היחידים שאני מכיר שעם כל אדם יש לו קשר כה מיוחד ושונה מהאחר,אם זה ספורט או פוליטיקה או סתם מחשבות ואפילו הקשר שלנו שתמיד סבב סביב המכוניות והטרקטורים.
תמיד מוצא מה לספר ואך לקשר משהו למשהו ובסוף הכל תמיד חוזר לטרקטור בקיבוץ.
מעולם לא חשבתי שאצטרך להיפרד ממך דווקא ביומולדת דווקא באותו היום שהיינו צריכים אתה אני וכל החברה של המושב לצאת לעוד טיול מאורגן בחסות גילעד
אני יודע שאתה עכשיו יושב למעלה ומסטלבת עלינו ושומר
אז תודה. תודה שלימדת אותי בשר אמיתי מהו
תודה שחלקת איתי אהבת ארץ למושבים והקיבוצים שלנו
תודה שהיית אתה
אוהב ואזכור אותך לתמיד
______
תודה שי🤍
ראה עוד > >