עילי נחמן הי"ד

אודות

עילי ייזכר כאדם טוב לב ומלא קסם אישי, כזה שניתן לדבר איתו על כל נושא שבעולם, אדם שיודע להקשיב ברוב קשב, להתעמק בכל מילה – וכל זאת בבגרות שאינה אופיינית לבני גילו. למרות שעבד במעבדה רק מספר חודשים, עילי הותיר חותם עמוק בקרב כולם.

אמו, יפעת נחמן, מספרת שעילי היה "ילד של אור ועשייה, חייכן, ובעל יכולת ליצור קשרים בין אישיים בצורה בלתי אמצעית ומהירה".

עילי גלש מגיל צעיר ואף הפך מדריך לגלישת גלים. בצבא שירת בצנחנים וכשהשתחרר טס לקוסטה ריקה, לטיול גלישה. "תמיד הוא היה צמוד לגלשן" אומרת יפעת, "ועכשיו עמד להתחיל את לימודי התואר הראשון במנהל עסקים ויזמות באוניברסיטת רייכמן. הוא היה בסך הכל בתחילת הדרך של חייו״. עילי אהב מאוד את האווירה הטובה והעשייה המשמעותית במעבדת הקורונה של MyHeritage. ״אלה דברים שהיו חשובים מאוד עבורו״, נזכרת אימו.

״הוא אהב מסיבות ומוזיקה, וידענו שהוא הולך למסיבה. כשהתחיל ירי הרקטות בשבת בבוקר הוא שלח לנו הודעות. בהתחלה הוא אמר שהכל בסדר, שהם תפסו מחסה במיגונית״.

אלא שמהר מאוד התברר כי הסכנה קרבה. מחבלים חמושים הגיעו לאזור המיגונית ופתחו באש.

"עילי כתב לנו שהמצב מחמיר, שיורים עליהם, וביקש שנזעיק עזרה דחופה", משחזרת אמו. עילי ושניים מחבריו, שהסתתרו עם שלוש בנות במיגונית, הסתערו על מחבל בידיים חשופות והדפו אותו החוצה. כך מצאו את מותם שלושת הבנים, שנורו למוות על ידי המחבלים. הבנות, שהסתתרו במיגונית תחת ערימות של אשפה, ניצלו לאחר שהמחבל פסח עליהן. "רגע לפני שנהרג, הוא עוד הספיק לשלוח לנו הודעת פרידה. הוא נפרד מאיתנו כשהבין שזה כנראה הסוף".

עילי נחמן הותיר אחריו סבא, הורים, יפעת ואייל, את אחיו הצעיר רביד ואת ארבל, חברתו מזה 6.5 שנים, עוד מתקופת התיכון. בת דודתו גוני ארהרד, עבורה עילי היה כמו אח גדול, סיפרה שזו הפעם הראשונה שראתה את סבא שלה בוכה. ״נכדו הראשון שהיה הגאווה והשמחה שלו, נרצח", אמרה בעצב.