עמית מן בת 22 במותה.
הצעירה מ-5 אחיות. נולדה ב-19/2/2001. גדלה בעיר נתיבות.
נערה מלאת חיים, קרן שמש יפה ומוכשרת.
היה לה קול מדהים, אהבה לשיר מאז שלמדה לדבר ושרה בכל הזדמנות שהיתה לה.
היתה מוקפת בחברים ואהובה כל כך, אהבה לחיות ולצחוק ומעל הכל אהבה לעזור לאנשים ולהציל חיים.
כשהיתה בת 11 אביה הנערץ חלה בסרטן, במשך כ-3 שנים היא ראתה את הרופאים והאחיות שמטפלים בו כשהיה בהוספיס בית וזה נתן לה השראה לעזור לחולים ופצועים ככל שתוכל. עבורה השאלה ״מה ארצה להיות כשאגדל״ לא היתה קיימת.
אביה נפטר כשהיתה בת 14, ועמית החלה להתנדב במדא מגיל 15. היתה משאילה ספרי רפואה מהספריה העירונית ולומדת וחוקרת בלי סוף. בהמשך יצאה לקורס חובשים וכשהגיעה לגיל 18 יצאה לקורס פרמדיקים. היא כל כך שמחה שקיבלה את התואר ״פרמדיקית״ וראתה במקצוע כשליחות.
היא גם תכננה להתחיל לימודי רפואה.
עמית הצילה וסייעה לאין ספור אנשים והכי הכי אהבה ליילד נשים ולסייע להביא חיים חדשים לעולם.
כשנה וחצי לפני מותה החלה לעבוד בקיבוץ בארי כפרמדיקית וחודשיים לפני מותה התחילה להדריך קורס פרמדיקים במרחב נגב, באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. המדריכה הראשית הכי צעירה בישראל.
בשבת ה-7/10/23 עמית היתה במשמרת בדירתה בקיבוץ בארי והתעוררה ב-6:30 לשמע אזעקות צבע אדום ולירי הטילים.
היא יכלה ליסוע לנתיבות עם בן זוגה שיצא מהקיבוץ וביקש ממנה לבוא איתו כי מסוכן והיא סירבה ואמרה שדווקא כי מסוכן היא צריכה להישאר.
יכלה להישאר בממ״ד בדירתה בקיבוץ ולהינצל (אנחנו יודעים בוודאות שמחבלים לא הגיעו לדירתה) אבל ברגע ששמעה יריות והבינה שיש פצועים- היא מיד תפסה את תיק הפרמדיק שלה ורצה למרפאה ללא היסוס.
היא הגיעה למרפאת השיניים של הקיבוץ, טיפלה בפצועים רבים, יחד עם רופא ואחות שהיו שם ועוד 2 אנשי כיתת כוננות של הקיבוץ שהיו עם נשק והגנו על המרפאה.
הם היו נצורים במרפאה משעה 07:00 עד שעה 14:15- כמעט 8 שעות בהן הם מטפלים בפצועים, מתחננים לעזרה וחילוץ ומגנים על המרפאה בגבורה- 2 חברי כיתת הכוננות הדפו מחבלים רבים וחיסלו כ-10-12 מחבלים באותו היום.
כל הזמן הם שומעים מבחוץ את היריות, ההפצצות, הצעקות ומריחים את עשן שריפות הבתים.
כך הצליחו להחזיק מעמד עד שנגמרה להם התחמושת והמחבלים התחילו לזרוק רימונים למרפאה.
עמית שמרה על קור רוח למרות התופת והאימה, היא נשארה נאמנה לעצמה.
כל הזמן היתה בקשר עם משפחתה ועם מד״א, התחננה שיגיע חילוץ לפצועים ועדכנה במקצועיות על מצבם.
לשמחתנו, 2 פצועים הצליחו לשרוד וסיפרו לנו שסייעה להם והצילה את חייהם.
גם כשנגמר לה הציוד הרפואי, היא ליטפה אותם, דיברה איתם, הגישה להם מים ועודדה אותם. במקום הכי חשוך היא היתה אור גדול, שמרה על חמלה, אנושיות ונתינה.
בשעה 13:50 כתבה למשפחתה שהמחבלים חזרו למרפאה ונגמרה התחמושת לאנשי כיתת הכוננות, היא כתבה שהפעם הם לא ישרדו ושהיא אוהבת אותנו. וכתבה צוואה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: ״בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״.
ברגעי התופת שלא יכלה לכתוב או לדבר שלחה לנו הקלטת שמע של רגע חדירת המחבלים למרפאה- המון יריות, וצעקות שלה- שהיא מתחננת לעזרה.
בשיחה האחרונה בשעה 14:13 סיפרה בבכי שהמחבלים ירו בה ברגליים ושרצחו את כל השאר. זו השיחה האחרונה שהיתה איתה.
אח״כ סיפרו לנו קצינים שמצאו את גופתה שבתושיה מדהימה היא עשתה לעצמה חוסם עורקים ברגל שמאל, בתקווה לשרוד.
אך המחבלים חזרו וירו לה בראש- הוציאו אותה להורג. במרפאה. במדי פרמדיק. עם כפפות טיפול על הידיים.
עמית נרצחה במרפאה יחד עם הרופא ד״ר דניאל לוי ו-2 אנשי כיתת הכוננות- שחר צמח ואיתן חדד.
יהי זכרם של הגיבורים האלה ברוך לעד.
עמית נקברה בנתיבות כעבור יומיים וחצי, ליד הקבר של אביה האהוב.
עמית נלחמה בגבורה על חיי הפצועים ועל חייה עד לרגעיה האחרונים.
קשה לתפוס את קדושת החיים שהיתה לה לעומת קדושת המוות של המחבלים השפלים שרצחו אותה.
הודעה לעיתונות
*פראמדיקית מד"א ומדריכת קורס פראמדיקים של מד"א בנגב, עמית מן ז"ל, נרצחה כשנורתה על ידי מחבלים כשנכנסו למרפאה בקיבוץ בארי כאשר טיפלה בפצועים ביום שבת | מנכ"ל מד"א: "עמית הייתה גיבורה שפעלה להציל חיים של אזרחים גם תחת אש"*
מגן דוד אדום מרכין ראש וכואב את מותה של פראמדיקית מד"א, עמית מן ז"ל, בת 22 תושבת קיבוץ בארי, שנרצחה ביום שבת ביריות כאשר טיפלה בפצועים שהגיעו אל המרפאה בישוב בארי בו התגוררה במהלך מתקפת הפתע של חמאס על דרום הארץ. עמית הייתה לכודה במרפאת הקיבוץ יחד עם פצועים והרוגים במשך שעות רבות כשהמחבלים ניסו לפרוץ אל המרפאה. עמית ז"ל נטמנה בבית העלמין בנתיבות בליווי בני משפחה ומאות מחבריה.
עמית ז"ל החלה את דרכה במד"א ב-2015 כמתנדבת נוער, לאחר מכן יצאה לקורס מדריכים והכשירה מתנדבים נוספים, לפני 4 שנים הוסמכה כחובשת רפואת חירום ובהמשך כפראמדיקית במסגרת השירות הלאומי ופעלה בניידות לטיפול נמרץ במרחב נגב של מד"א. לפני כחודשיים החלה להדריך את קורס הפראמדיקים המרחבי בנגב. במהלך כל תקופתה במד"א עמית פעלה במקצועיות, תוך תחושת שליחות גדולה לעבודתה. עמית חלמה ללמוד רפואה ולהמשיך להציל חיים.
*אושרית חדד, פראמדיקית במד"א וחברתה הטובה של עמית ז"ל:* "עמית ז"ל תמיד הייתה שם בשביל כולם, היא מישהי שפשוט תמיד נמצאת שם, תמיד היה אפשר לסמוך עליה. ביום שבת, בזמן שירו עליהם מחבלים, היא המשיכה לעזור למטופלים ולנסות להציל את חייהם. היא נלחמה על חייהם עד הרגעים האחרונים".
*מנכ"ל מד"א אלי בין ספד לעמית מן ז"ל:* "עמית ז"ל הייתה פראמדקית גיבורה שהמשיכה לטפל בפצועים גם בזמן שמחבלים ניסו לפרוץ למרפאה בקיבוץ בארי. היא חירפה את נפשה בזמן שניסתה להגן על חייהם של המטופלים - שטובתם ניצבה כנגד עיניה. לכתה בטרם עת הותירה אותנו המומים וכואבים. מגן דוד אדום מוקיר את דרכה של עמית, ועובדיו ומתנדביו מרכינים את ראשם ומחבקים את משפחתה. יהי זכרה ברוך".
זכי הלר
דובר מד"א
ראה עוד > >
09/10/2023
יוסי בוקר
עמית,אחיינית יקרה שלי שבחרה להציל חיים,שכלת את אבא דוד כשאת בת 14 שנים,ראית את המלאכים/יות בלבן עושים הכל להציל אותו והנפש שלך התחברה להצלת חיים,בגיל 20 הוסמכת לפארמדקית מצטיינת במד״א בשבת במרפאת קבוץ בארי טיפלת בפצועים רבים והצלת חיים,ב14:00 בצהריים שוחחת עם אחותך חביבה ברקע זעקותייך לעזרה,מילות פרידה,אהבה ,תשמרו על אמא וברקע צרורות ירי מטווח אפס מחיות חלאות נבלות בני עוולה כל כך כואב ודואב הלב רק שבוע שעבר חבקתי אותך לליבי באזכרה של אבא ,אחי דוד שעכשיו את מצטרפת איליו נתגעגע אילייך יהי זכרך ברוך לעד💔
ראה עוד > >
09/10/2023
גבריאל בקובזה
בצער רב ויגון עמוק התברר היום שעמית מן, בת דודתי המוכשרת היפה והחכמה, איננה עוד. בלתי נתפס.
היא נרצחה ע״י בני עוולה בני שטן בטבח בקיבוץ בארי.
עמית גדלה בנתיבות, התנדבה במשך שנים במד״א וסייעה למאות אנשים.
לאחרונה גרה בקיבוץ בארי והייתה הפרמדיקית של הקיבוץ. בבוקר שבת הציעו לה לברוח והיא החליטה להשאר לטפל באנשים. כך נקלעה לטבח ולמחדל המזעזע שהיה שם.
לפני מספר שנים, גם כן בחג סוכות, הלך לעולמו אביה האהוב דוד.
עמית אהובה, אלוהים יפרוש עלייך כנפיו לנצח
מצרף דברים שכתבה אחותה האוהבת Haviva Man:
זהו. זה נגמר. בצער אינסופי ובכאב תהומי אני מעדכנת שעמיתוש שלנו המדהימה, היפיפיה, האמיצה והחכמה נרצחה ע״י מחבלים שפלי אדם.
יהי זכרה של אחותי הקטנה ברוך לעולם ועד.
הלוויה תתקיים מחר (שלישי) ב-13:00 בבית העלמין נתיבות.
כצאן לטבח
גרסת 2023
אחותי המדהימה עמית, רק בת 22, פראמדיקית בקיבוץ בארי. עוסקת בהצלת חיים והכשרת פרמדיקים.
חיכתה 6 שעות!!! נצח!!! במרפאה עם פצועים והרוגים והתחננה וביקשה שיחלצו אותה ואותם.
6 שעות שהיא מתחבאת במטבחון עם סכין מטבח ושומעת לידה את המלחמה, הפיצוצים והיריות!!
6 שעות שהיא ואנחנו שואלים איפה הצבא?? איפה החילוץ?? ואני מבטיחה לה שהעזרה בדרך, שתהיה חזקה, שתכף זה נגמר.
6 שעות!!
ואז הודעה ממנה ״הם פה, הם במרפאה, אני לא חושבת שאצא מזה, אני אוהבת אתכם״
ואז אחרי דקות שמרגישות כמו נצח שהיא לא מגיבה, אני מנסה ניסיון נואש, מחייגת אליה, היא עונה לי בצרחות שירו בה ברגליים, שרצחו שם את כולם והיא אחרונה, שהם עליה!! אני שומעת יריות והשיחה מתנתקת
ראה עוד > >
09/10/2023
עטרה איציקזון
עמית נרצחה
גיבורה בת 22, יצאה להציל חיים בבארי
ואף אחד לא הציל את חייה.
מוות ארוך בייסורים, בדידות ופחד
כמו אלפיי נרצחים, חטופים ,פצועים ומשפחות שבורות שלא יחלימו מהתופת לעולם!
המחבלים חלאות האדם רצחו אותך
המדינה היהירה ״והחזקה״ הפקירה אותך
ראשי המדינה סללו את הדרך לסופך המר
סליחה עמית את רצית לחיות ולהציל חיים
נוחי על משכבך מלאך טוב ויפה
בגיהנום כבר היית… עכשיו לגן עדן.
אולי שם למעלה טוב יותר מהאדמה שותתת הדם והאכזרית שלנו.
סליחה💔
ראה עוד > >
09/10/2023
WE ART
בצער רב, בלב כבד מנשוא. אנו מודיעים על הרצחה של עמית מן,
אחותה הקטנה של חביבה איציקזון מנהלת הגלריה.
עמית האהובה, החכמה, היפה, המוכשרת והאמיצה רק בת 22! הייתה הפרמדיקית של קיבוץ בארי.
הנתינה הלב הרחב שלה והרצון לעזור ולהציל חיים באו לידי ביטוי בטיפולה בנפגעים במרפאה עד רגעי חייה האחרונים...
יהי זכרה ברוך.
רחל, חביבה, מרי, רון וליאור.
איבדתן/איבדנו את היקר מכל. אוהבים אתכם.
שולחים תפילות וחיזוקים לכל הפצועים, לכל הנעדרים, לשבויים בבקשה שיחזרו הבייתה בריאים ושפויים,
לחיילים ולחיילות שלנו שיחזרו לשלום!
משתתפים בצערם של כל מאות המשפחות כמונו.
ראה עוד > >
10/10/2023
שניר
הלב שבור ולא מאמין 💔
ההיכרות שלנו התחילה ב2019 כאשר הייתי מדריך שלך בקורס חובשים.
משם, גדלת, התפתחת, למדת ובתקופה האחרונה חזרנו לעבוד יחד כקולגות למען הכשרת הדור הבא של הפראמדיקים במדינה.
אדם מדהים, נחושה, הופכת כל אבן בשביל להשיג את מה שהיא רוצה. אין ספק שעשית כל מה שאת יכולה, עד השנייה האחרונה, בכדי לעזור לאחרים.
היית גיבורה!
אין ספק שאזכור אותך תמיד
ראה עוד > >
10/10/2023
רימקס תגלית כרמיאל
בצער רב, בלב כבד מנשוא אנו מודיעים על הרצחה של עמית מן ז"ל,
אחותה הקטנה של חביבה איציקזון, סוכנת אהובה שלנו.
עמית האהובה, החכמה, היפה, המוכשרת והאמיצה רק בת 22! הייתה הפרמדיקית של קיבוץ בארי.
הנתינה הלב הרחב שלה והרצון לעזור ולהציל חיים באו לידי ביטוי בטיפולה בנפגעים במרפאה עד רגעי חייה האחרונים...
יהי זכרה ברוך. 💔
רחל, חביבה, מרי, רון וליאור.
איבדתן את היקר מכל. אוהבים אתכן.
משפחת רימקס כרמיאל שולחת תפילות וחיזוקים לכל הפצועים,
לכל הנעדרים, לשבויים בבקשה שיחזרו הבייתה בריאים ושפויים,
לחיילים ולחיילות שלנו שיחזרו בשלום!
משתתפים בצערם של כל מאות המשפחות כמונו.
ראה עוד > >
10/10/2023
כפיר תיסרי
בצער רב ביגון קודר ובדמעות אני כותב ומשתף שורות אלה
על מות אחותה של אשת גיסי.
עמית מן הי״ד.
עמית נפלה בעת מילוי תפקידה כפראמדיקית מגן דוד אדום בקרב בקיבוץ בארי,
הכרתי אותה לפני שנים במסיבת אירוסין בה גיסי התארס עם אשתו לעתיד ועמית היא האחות הקטנה, כבר אז ניתן היה לראות את הנפש וליבה הענק בנתינה ובשמחה, עם השנים גדלה והפכה להיות נערה חרוצה,
לפני 8 שנים איבדה את אביה ולאחר מותו החליטה שהיא רוצה להציל חיים ולמרות גילה הצעיר התנדבה במד״א ולימים סיימה בהצטיינות קורס פראמדיקים וכבוגרת עבדה במד״א
היינו נפגשים בחגים ובמועדים שונים וכל פעם היינו משוחחים קצת על החוויות במד״א ועל המוסיקה,
במוסיקה לעמית היה כישרון גדול שלדעתי האישית אם הייתה הולכת לכיוון הזה הייתה יכולה להיות אחת הזמרות הטובות במחוזותינו, כשרון מולד בשירה ובמשחק.
עמית היא בת למשפחה לתפארת מדינת ישראל
בת לדמות אישית ומופת במערכת החינוך בנתיבות אימה רחל שתיבדל לחיים ארוכים ולאבא דוד ז״ל שהיה בכל רמ״ח אבריו בטחון.
אני מצטער על לכתה בטרם עת ושולח חיבוק ענק לאמא רחל ולאחיות הגיבורות שלה חביבה מרי רון וליאור ומאחל שלא תדעו צער לעולם.
אני חרש מצדיע לך
יהי זכרך ברוך לעד
״דודי ירד אל גנו אל ערוגות הבשם ללקט שושנים״
נוחי על משכבך בשלום
ראה עוד > >
10/10/2023
מיכל לודסקי
עמית מן, נולדה בנתיבות היא הייתה האחות הצעירה ביותר במשפחה של חמש בנות. הנסיכה של הבית. נסיכה קסומה שהתברכה בקול זמיר ויכולת משחק מופלאה ושרה בכל רגע בחייה. כשהייתה רק בת 12 אביה, אליו הייתה מאוד קשורה, חלה בסרטן. הרופאים והאחיות היו האור והתקווה בחייה. היא ראתה אותם כמלאכים בלבן שנותנים תקווה, אפילו לעוד קצת זמן. היא רצתה להיות כמוהם. היא החלה לקרוא וללמוד, לייצר פלקטים על כל המערכות החיוניות של הגוף ולחשוב על כל דרך לעזור לאבא שלה.
בגיל 14 אביה נפטר, זה היה שבר מאוד משמעותי בחיה, מלהיות נסיכת הבית היא התבגרה בן לילה, והחלה ללכת אחרי היעדים והשאיפות שלה ולהתנדב במד"א כדי לעזור לאחרים. כל שעה פנויה שהייתה לה היא הייתה בסניף מד"א בנתיבות. בגלל בעיה רפואית, היא לא יכלה הלתגייס ובחרה במקום להתנדב לשירות לאומי דרך מד"א. לאחר מכן, היא מחליטה שהצעד הבא הוא להיות פרמדיקית. היא מסיימת את הקורס בהצטיינות.
כפרמדיקית היא מכניסה חיים במאות פצועים ומביאה חיים לעולם. היא פורחת. אבל זה לא מספיק לה. היא מחליטה בנוסף להיות מדריכה בקורס הכשרה לפרמדיקים. בנוסף למשמרות שלה היא גם מדריכה, ובזמנה הפנוי, בסוף כל משמרת, עונה לכל השאלות שהיא נשאלת מקולגות או מחניכי הקורסים. זו הייתה ממש שליחות.
לפני כשנה וחצי התחילה לעבוד כפרמדיקית בקיבוץ בארי, הייתה לה שם דירה והיא עברה לגור בקיבוץ, היא הייתה מאושרת. המקום הכי פסטורלי בעולם, גן עדן של ממש.
בשישי ערב חג שני של סוכות, אחותה הזמינה אותה אליה לבאר שבע, אולם היא הייתה בכוננות בקיבוץ, ולכן סירבה ואמרה שתשמור את ההזמנה להמשך. בשש בבוקר כשהחלו האזעקות, חבר שהייתה אתה בדירה, הפציר בה לבוא אתו לנתיבות, כי הבין שהולך להיות קשה, היא סירבה. כשהבינה שיש פצועים, מיד רצה ביחד עם עוד רופא ופרמגיק למרפאה לעזור. היא הבינה מהר מאוד שמחבלים חדרו לקיבוץ ודיווחה למשפחה שלה אונליין. את המשך הסיפור אתם בוודאי מכירים מהתקשורת, אבל היו אלו שעות של תופת ואימה. היא ניסתה לטפל בפצועים, התחבאה במרפאה עם סכין מטבח, התחננה לעזרה ובשיחה האחרונה עם המשפחה היא אמרה להם כי היא כבר לא תצא מזה הפעם והם שמעו את זעקותיה האחרונות. 55 שעות מאוחר יותר, הם קיבלו את הבשורה המרה שגופתה נמצאה. יהיה זכרה ברוך.
ראה עוד > >
10/10/2023
Johnny Oram
Please pray for Haviva Man and her family for the loss of beautiful and brave Amit Man. My sincere condolences to you and your family for your loss.💔 🙏
To my non Hebrew speaking frie - here's a translation of Haviva's post:
Amit Man, born in Netivot, she was the youngest sister in a family of five girls. The princess of the house. A magical princess who was blessed with a nightingale's voice and wonderful acting ability and sang every moment of her life. When she was only 12 years old, her father, to whom she was very attached, got cancer. The doctors and nurses were the light and hope in her life. She saw them as angels in white who give hope, even for a little while longer. She wanted to be like them. She began to read and study, produce plaques on all the vital systems of the body and think of any way to help her father.
At the age of 14 her father died, it was a very significant break in her life, from being the princess of the house she grew up overnight, and began to follow her goals and ambitions and volunteer at the MDA to help others. Every free hour she had she was at the MDA branch in Netivot. Due to a medical problem, she could not enlist and instead chose to volunteer for national service through MDA. After that, she decides that the next step is to become a paramedic. She completes the course with honors.
As a paramedic she brings life to hundreds of wounded and brings life to the world. She is blooming. But that's not enough for her. She also decides to become an instructor in a training course for paramedics. In addition to her shifts, she is also an instructor, and in her free time, at the end of each shift, answers all the questions she is asked by colleagues or course trainees. It was quite a mission.
About a year and a half ago she started working as a paramedic in Kibbutz Bari, she had an apartment there and she moved to live in the Kibbutz, she was happy. The most pastoral place in the world, a real paradise.
On Friday, the eve of the second holiday of Sukkot, her sister invited her to Beer Sheva, but she was on call at the kibbutz, so she refused and said she would save the invitation for later. At six in the morning when the alarms started, a friend who was in the apartment, begged her to come with him to Netivot, because he understood that it was going to be difficult, she refused. When she realized that there were wounded, she immediately ran with another doctor and a paramedic to the clinic to help. She realized very quickly that terrorists had infiltrated the kibbutz and reported it to her family online. You probably know the rest of the story from the media, but those were hours of hell and terror. She tried to take care of the wounded, hid in the clinic with a kitchen knife, begged for help and in the last conversation with the family she told them that she would not make it this time and they heard her last cries. 55 hours later, they received the bitter news that her body had been found. May her memory be blessed.
ראה עוד > >
14/10/2023
להקת היהודים
הלב כואב כל כך.
עמית מן ז״ל, בת 22, נרצחה בזמן שטיפלה בפצועים והצילה חיים כפרמדיקית בקיבוץ בארי. עמית הייתה ילדה מלאת חיים, אהובה ואוהבת, חכמה ומלאת חמלה. אהבה מאוד לשיר והיא תשאר לנצח חלק בלתי נפרד מאיתנו, ממשפחת היהודים 💔
ראה עוד > >
14/10/2023
חביבה -אחות
בסיוטים הכי גדולים
לא חלמתי
שהבן שלי אורי (11) יכתוב הספד לאחותי🖤
עמית מתה בגיל צעיר מידי
היא לא חיה את החיים אבל היא חלק מחיי.
קודם היא הייתה בגיהנום עכשיו היא בגן עדן.
עם הכלב שלה ועם אביה החם והאוהב.
היא בת 14 ואבא שלה עוזב.
לה ולאחיות שלה זה שבר את הלב.
הסיפור הזה כואב.
מכאן זה זה הולך להיות יותר טוב, אני מקווה...
אני מדבר על העתיד אנחנו בהווה
שלא יקרה שום דבר למשפחה,
מאז שאת הלכת המשפחה שלך הפוכה.
עכשיו כולם מתגעגעים אלייך פי אלף ואחת יותר.
כולם שפוכים על החיים שלהם אבל אף אחד לא מוותר.
כולם אומרים שאת אישה אהובה וחביבה,
אישה טובה וגיבורה שחושבת על הכלל יותר מעל עצמה.
אוהב אותך עמית 💔
עמיתוש,
קרן שמש טהורה שלנו
אז ככה זה מרגיש שהלב נשרף והמח מסרב להבין…
תגידי לי איך, איך אפשר לקלוט
את הפער העצום והבלתי נתפס
בין רוח החיים שהיתה בך
לסערת המוות שרדפה אותך באותן שעות
בין השליחות מעוררת ההשראה שלך להצלת חיים
לאכזריות חסרת הרחמים בה נרצחת
בין קידוש החיים שהיה התכלית עבורך
לקידוש המוות של אלה שירו בך בלי להניד עפעף
בין יופייך הנדיר והמהמם
לצחנת המוות של גופתך, ריח שאף פעם לא ירפה ממני
בין קולך המדהים ואהבת המוזיקה והשירה
לקולות הירי, זעקות התופת וצרחות האימה
בין גילך הצעיר כל כך
לבגרותך ומעשייך האציליים
בין יום חג, שמחת תורה
ליום אבל אישי ולאומי קשה מנשוא
בין חלומות לעתיד עם תכניות מפורטות
לסיוט. קטיעה מוחלטת של החיים ברגע אחד
בין הנחמה בעולם שלם שהספקת עם עשייה מדהימה
לצער על כל מה שלא הספקת וכבר לעולם לא יקרה
בין גן עדן של קיבוץ ירוק ופורח
לגהנום המפויח שנשאר ממנו
״אחותי הקטנה הענקית״- כך תמיד קראתי לך
הערצתי אותך עוד בחייך
היית כה טהורה, מאירה, מיוחדת, מצחיקה, יפה, מוכשרת וחכמה.
המדריכה הכי צעירה בקורס פרמדיקים בישראל. עילוי!
יכולת לצאת מהקיבוץ באותו בוקר עם חבר שנסע מהקיבוץ ודחק בך להצטרף אליו ובחרת להישאר.
יכולת להיות בממ״ד בדירתך בקיבוץ (שהיום אנו יודעים שלא הגיעו אליה המחבלים), אבל את- בהיותך את- בלי להסס לקחת את התיק הרפואי שלך ורצת מיד למרפאה לטפל בפצועים.
הצלת חיים וטיפלת באנשים עד לרגעייך האחרונים!!
מנכ״ל מד״א ספד לך וסיפר שהיית כל כך מקצועית ותפקדת בקור רוח מעורר השתאות עד שהשמיעו לנשיא המדינה את השיחות המוקלטות שלך בקשר של מד״א.
לא דמיינתי לא האמנתי לא העזתי לחשוב שלא תצאי משם, גם בשעות ארוכות של התכתבויות איתך, כשאני יודעת באיזו תופת את ובסכנת חיים ממשית, האמנתי בכל ליבי שיבואו אלייך, שיצילו אותך. הבטחתי לך!!!! שיהיה בסדר. סליחה שהבטחתי ולא קיימתי, סליחה!!!
אוהבת אותך חיים שלי, החלל שהשארת לעולם לא יתמלא. לנצח ולעולמי עד נספר מי היית ועל גבורתך ועוז ליבך.
נוחי על משכבך בשלום יפה שלנו. נתגעגע ונאהב לנצח נצחים.
ראה עוד > >
17/10/2023
מרי ורון - אחות
יום שישי בבוקר 6.10 חג שמחת תורה אני מסמסת לך אם תוכלי להחליף את המשמרת ולבוא אלינו עם אמא לשבת כי אנחנו סופר מתגעגעים ורוצים שתבואי
ואת מקליטה לי בחזרה הלוואיייי מריום אבל אני כוננית השבת בקיבוץ אני אשמור את ההזמנה שלך לפעם אחרת.
יום שבת המקולל 7.10 , 6 וחצי בבוקר מתעוררים לצלילי אזעקות, באותם רגעים את עדיין בדירה שלך בממ"ד בקיבוץ בארי,חבר שנמצא אצלך מבקש ממך לעלות איתו לרכב ולנסוע לנתיבות אבל את מסרבת אומרת לו שאת פרמדיקית כוננית בקיבוץ ואת חייבת להישאר למקרה שייצטרכו אותך,
החבר נוסע את נשארת בממ"ד שבדירה(אותה דירה שבדיעבד גילינו שאליה המחבלים לא הגיעו)
בהחלטה של רגע את לוקחת את התיק הרפואי שלך ורצה תחת האזעקות למרפאת שיניים בקיבוץ, מהר מאוד את מבינה שמחבלים חדרו לקיבוץ ואת נצורה שם במרפאה במשך 7 שעות ארוכות וקשות שבהן את לאט לאט מבינה שמשם את כבר לא תצאי בחיים. את אוספת את עצמך ומשקיעה את כל כולך בטיפול והצלת חיים של הפצועים שמצליחים להיכנס למרפאה
ניצול אחד הצליח לברוח מהתופת ירוי ופצוע, ניצול שמספר לנו שהוא חי בזכותך! מספר לנו איך גם כשנגמר לך כל הציוד הרפואי את אילתרת חוסם עורקים טיפלת בו ליטפת לו את הראש ועודדת אותו בקולך המלאכי והנעים
לאורך כל אותן שעות כל מה שעניין אותך זה אותם פצועים שאת לא יכולה לעזור להם, את עולה בקשר מול מד"א מדווחת בקור רוח ובמקצועיות על הפציעות של כל פצוע ומתחננת לפינוי וסיוע עבורם
ואיתנו עם המשפחה שלך את מרשה לעצמך בין לבין להישבר קצת.. לפחד.. ולהתחנן לעזרה, עזרה שאנחנו הבטחנו לך שתגיע כל רגע ותחלץ אותך משם.
שבת בצהריים השעות חולפות אין שום עזרה שמגיעה, התחמושת של 2 חברי כיתת הכוננות שהגנו עליכם במרפאה והדפו את המחבלים אוזלת ונגמרת, השעה 14:00 ואת כותבת לנו שהם נכנסים למרפאה ושאת לא יוצאת משם בחיים, אני ואמא מחייגות אלייך ואת עונה לנו בבכי בצרחות ירו בי ברגלייםםםם מרי ירו ביייי הם כאן הם הורגים אותי תעזרי לי מריייייי אני אוהבת אתכם אמא תסלחי לי על הכל
והשיחה מתנקת
אני נשארת עם הפלאפון באוזן משותקת המומה קפואה במקום! קולטת שבצד השני מחבלים בני עוולה רוצחים את אחותי הקטנה והיפה, יורים בה למוות אין דרך לתאר את חוסר האונים הגדול ואיבוד הדעת באותם רגעים שחורים
מה עלה בגורלך?? את מתה ? פצועה? חטופה? רק כעבור יומיים ארוכים, ליתר דיוק 50 שעות הגיעו אותן דפיקות ארורות בדלת בהן בישרו לנו שמצאו את גופתך..
כל מי שמכיר אותי יודע מה היית בשבילי עמיתוש, התינוקת שלי, הגאווה הענקית שלי, הפרח המושלם שלי
לעולם תישארי כזאת עבורי ועכשיו לא רק אנחנו יודעים מי היית אלא כולםםםם כל עם ישראל יודע על הפרמדיקית
בת ה22 האמיצה הגיבורה שהקדישה את חייה מגיל קטן להצלת חיים וברגע האמת הצילה חיים עד לנשימתה האחרונה
ליבנו שבור ומרוסק אבל רוחנו חזקה ואיתנה
אנחנו מתפללים לרפואת הפצועים והשבת החטופים לזרועות משפחתם 💕
ראה עוד > >
17/10/2023
נעמי םוקס
את עמית מן הי״ד המדהימה והאמיצה לא הכרתי אישית.
הכרתי אותה דרך הסיפור המצמרר והבלתי נתפס שהאחיות שלה ורונית החברה הטובה שלי מהמשפחה פירסמו, לאחר אותה שבת שחורה משחור בקיבוץ בארי.
עמית הייתה הפארמדיקית של קיבוץ בארי ונרצחה על ידי מחבלים בני עוולה לאחר, שהייתה נצורה במשך שבע שעות, בין תקווה לייאוש, במרפאת השיניים של קיבוץ בארי, שם טיפלה במסירות אין קץ בפצועים, עד רגעיה האחרונים.
הסיפור שלה ושל גבורתה המדהימה קרע לי את הלב והנשמה.
החלטתי לצייר את דמותה, מחייכת וקורנת , כפי שהייתה בחייה.
מקדישה את הציור לחביבה אחותה המדהימה והאצילית ולרונית אהובתי ולכל המשפחה המתאבלת והבוכה על האובדן הבלתי נתפס.
זה המעט, שיכולתי לעשות למענם וציירתי את דמותה היפה והקורנת ביראת כבוד ובדמעות
לזכרה.
יהי זכרה ברוך לעד
ראה עוד > >
19/10/2023
טלי עזרא
עמית תזכר לנצח כפרח יפה ונדיר,
לנצח תהווה השראה לאהבת החיים תרתי משמע .
צעירה אשר הותירה מורשת, עולם ומלואו של ערכים , אהבת האדם ,שירה שנוגעת עמוק בלב .
🦋
"לקום מחר בבוקר עם שיר חדש בלב
לשיר אותו בכח, לשיר אותו בכאב
לשמוע חלילים ברוח החופשית
ולהתחיל מבראשית."
ראה עוד > >
19/10/2023
גליה קפלן
עמית מן ז"ל
כמה יפה את💔
מלאכית שעברה לעולם טוב יותר בטרם עת
אחד הציורים הקשים שציירתי
כל פרט בפנים היפות ריגש והעציב
משתתפת בצער המשפחה Haviva Man ומי שזכה להכיר אותך
שלא תדעו עוד צער
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
22/10/2023
חביבה -אחות
עמית!!!!! עמיתוש שלנו🖤
חלמת להיות מפורסמת, רצית שיכירו את שמך, שידעו מי את, שישמעו אותך שרה… מי היה מאמין שככה העולם יכיר אותך??!!!
בכל יום שעובר אנחנו לומדים עוד ועוד פרטים על השעות האחרונות שלך באותה שבת ארורה לפני שבועיים, על גבורתך, עוז ליבך, טוהר נשמתך.
עד רגעייך האחרונים הצלת חיים וטיפלת בפצועים, גם אחרי שירו בך עשית לעצמך חוסם עורקים וניסית לשרוד וכך מצאו אותך, עם חוסם עורקים על הרגל.
אהובה שלי, נלחמת עד הסוף!!!
אבל לא היה לך סיכוי. כל האומץ, האור והחוזק שבך לא יכלו נגד החושך הגדול. מפלצות האדם שירו בך ברגל חזרו למרפאה כדי להוציא אותך להורג ורצחו אותך ואת נשמותינו יחד איתך.
אהובה שלנו, כמו שנלחמת את עד הסוף, כך נלחם אנו ונוודא ששמך יהדהד בכל העולם. שכולם ישמעו עלייך ועל סיפור גבורתך המדהים. הכוחות שלך חודרים אלינו ומזינים אותנו ורק בזכותך יש לנו כח בתקופה החשוכה הזו לעמוד שוב ושוב בראיונות מול עיתונאים מכל הארץ והעולם ולספר עלייך.
הסיפור שלך ראוי להישמע!!!
נוחי על משכבך בשלום אהובת ליבנו, נפשנו לעולם לא תמצא מרגוע ולעולם לא נשכח איך רצחו אותך בדם קר ולא נסלח על שהפקירו אותך לבדך.
חברים יקרים, תעזרו לנו לשתף את הסיפור של עמיתוש שלנו. גיבורה בחייה ובמותה. נפש טהורה ויפה.
ראה עוד > >
26/10/2023
חביבה -אחות
עמיתוש שלנו🖤 גם לאו״ם הגעת…
השגריר ארדן מספר עלייך ועל גבורתך ועל מותך האכזר💔
יפה שלנו!!!
חסכתי פה את התמונה שהוא הראה להם- של איך מצאו אותך. זה קשה מידי.
לנצח נזכור אותך כמו שהיית- קרן שמש טהורה, אהובה ואוהבת. רק טוב פיזרת בעולם הזה.
את חסרה לנו כל כך!!!
לא נשכח לעולם מה עשו לך. לא נסלח על שהפקירו אותך.
נוחי בשלום אהובת ליבנו. עוד ניפגש. אני יודעת💔
*השגריר ארדן הציג על בימת העצרת הכללית סרטון בו נראה מחבל חמאס עורף את ראשו של קורבן בטבח 07.10. ארדן הציג לקהל תמונות של קורבנות רבים שנשרפו בחיים. ארדן: זה לא אושוויץ, זה חמאס. אנחנו לא נלחמים מול בני אדם. אנחנו נלחמים מול מפלצות!*
השגריר תיאר בפני השגרירים את הזוועות של השבעה באוקטובר: ״מחבלים ברבריים ואכזריים של חמאס פלשו לישראל במטרה לרצוח כל יצור חי שהם יתקלו בו. זו הייתה מתקפה מתוכננת היטב, מכוונת, של רוצחים נאצים ששחטו אנשים במיטותיהם. הם ירו בעיוורון לעבר מאות צעירים בפסטיבל מוזיקה, שרפו אנשים חיים. הרבה ממה שנשאר זה גושים של בשר וגפיים מדממות. הורים נאלצו להביא את מברשות השיניים של ילדיהם לבדיקות DNA כדי להבין של מי האיברים הכרותים. המפלצות של חמאס אנסו נשים וילדים, הצעידו נערות וגופות עירומות שנאנסו ברחובות עזה בעוד ההמון צוחק ומריע, הם עינו תינוקות, ילדים נרצחו לעיני הוריהם והורים מול ילדיהם".
*** השגריר סיפר את סיפורה של הגיבורה עמית מן, בת 22, הפרמדיקית של מגן דוד אדום, שהתגוררה בקיבוץ בארי. כשחמאס פלשו לקיבוץ היא רצה למרפאה כדי לטפל בכמה שיותר פצועים. המחבלים פרצו למרפאה וירו בראשה. השגריר הציג באישור המשפחה תמונה שמראה את גופתה של עמית ז"ל.
"אמבולנסים הוצתו ועשרות צוותי רפואה נרצחו בדרכם לטפל בפצועים. בית החולים ברזילי בישראל ספג פגיעה ישירה מהרקטות של חמאס. חמאס יורה בכוונה רקטות לעבר בתי חולים בישראל כבר שנים. ומעולם לא שמעתי על כך אפילו לא גינוי אחד. לא על ידי מועצת הביטחון. לא על ידי המזכיר הכללי. ולא בהחלטה המטורפת הזו. נראה שמבחינת האו"ם צריך להגן על בתי חולים וצוותים רפואיים כל עוד הם לא ישראלים. הצביעות פה היא מעבר לכל דמיון".
*השגריר הציג גם קוד QR שחילקו חברי משלחת ישראל לאו״ם עם קישור לתמונות מזעזעות של ישראלים שנשרפו בחיים על ידי מפלצות החמאס: ״זה לא אושוויץ. אלה ישראלים שנאנסו, נשחטו ונשרפו בחיים. זה לא אושוויץ, זה חמאס״.*
ראה עוד > >
31/10/2023
WE ART
אמנים יקרים, אמניות יקרות,
קהילה יקרה,
כולנו עוברים תקופה קשה, במלחמה בין חושך לאור.
עד כה לא כתבתי כמעט כלום...
לא מצאתי את הכח או את המילים אבל אני מרגישה שאני רוצה וחייבת לכתוב כמה מילים אמיתיות, ממני אליכם באופן אישי, פרטי, משפחתי, מדיני, לאומי
אנחנו פה בגלריה עברנו אובדן אישי כואב מנשוא, עמית מן ז"ל אחותה הקטנה של חביבה איציקזון, מנהלת הגלריה נרצחה בבארי.
עמית הייתה רק בת 22, הפרמדיקית של קיבוץ בארי.
היא נרצחה אחרי שעות בהם טיפלה בפצועים ועשתה כל שביכולתה להציל חיי אדם...
עמית קידשה את החיים,
כמונו.
התערוכה כבר תלויה ועומדת בגלריה שלנו והיא מפעימה ומרגשת, מחכה לפתיחה רבת משתתפים.
תערוכת ה"בריאה" שקיבלה משמעות אמיתית ומצמררת בימים אלו שלא נותר רצון, כח ויכולת לחגיגות.
אנחנו בתקווה שיגיע הרגע בקרוב שנוכל לפתוח את תערוכת ה"בריאה" לקהל הרחב לזכרה של עמית האהובה שלנו ולזכרם של כל הנרצחים.
כולנו תפילה למען החטופים שישוחררו בהקדם האפשרי! הפצועים ומשפחותיהם, בעצם עבור מדינה שלמה...
אנו נעדכן ברגע שהמצב יהיה ברור יותר לגבי תאריך מחודש של הפתיחה.
זו תהיה פתיחה שונה ממה שהכרנו עד כה, אבל יחד עם זאת עוצמתית, אמיתית, חשובה ומסוקרת בכלי התקשורת הרבים.
ימי אמנות ויצירה רבים לפנינו! מחזקות את ידיכם אמנינו הנפלאים.
אומנות מאז ומעולם היא מראה של נפש האדם,
היא חשובה מאין כמותה והיא כלי ביטוי מטפל ומרפא.
אני מרגישה שאנחנו כאנשים יוצרים חייבים לעצמנו, לסביבה שלנו,
לחיים עצמם וגם לאלו שאינם כבר איתנו את ההמשכיות, את היצירה, את הזיכרון, את ההנצחה,
את האומנות, התרבות, הטוב והאור שאי אפשר לקחת מאתנו!
בתפילה לימים טובים יותר ולבשורות טובות!
ראה עוד > >
31/10/2023
מרי ורון - אחות
עוד הרבה לפני שהפכתי להיות אשתו של .. או אמא של.. הייתי אחות של.. אחות של חביבה, רון, ליאור ועמית
5 אחיות אוהבות, חזקות, מחוברות ומאוחדות כמו אגרוף קפוץ שלא ניתן לפתוח או לחדור אליו בשום דרך וצורה.
תמיד ידעתי שלא משנה מה יקרה לי בחיים, יש לי את המקום הבטוח בעולם הזה , האחיות שלי שהן הבית שלי..
כל אחת מהן היא חלק ממני, מהגוף שלי מהנפש שלי
אבל עמית..עמית שלי הייתה כל כולי!
חלק שמעולם לא דמיינתי שאצליח לחיות או לנשום בלעדיו
היא הייתה אחותי הקטנה אבל גם התינוקת שלי
התינוקת שהרדמתי כל לילה בשירים וחיבוקים
וכל בוקר לקחתי לגן בעגלה כשאנחנו חוקרות את החיות ולומדות אותיות
התינוקת שהפכה אותי לאמא קטנה בגיל 15 כשלימדה אותי ממבט ראשון מה זאת אהבה טהורה ואמיתית
מעולם לא נפרדו דרכינו עמית שלי.. לאורך השנים כשגדלת הסתכלתי עלייך מהצד נפעמת מהאדם שהפכת להיות..מהופנטת ממך, מיופייך, מטוהר ליבך, מהחוכמה שלך והדבקות במטרה, מקולך הצלול והמלאכי ,.. אני מודה, היית המקור הכי גדול לגאווה שלי ובכל פעם שנפגשנו גם כשכבר הפכת מילדה לאישה היית חוזרת ברגע להיות התינוקת שלי שמה את ראשך על כתפי קוראת לי מריום שלי ומתפנקת בחיבוק כל כך חזק שלשתינו היה נותן מספיק חמצן עד המפגש הבא ..
אני יודעת שידעת שאני תמיד אבל תמיד אהיה כאן בשבילך, לשיחה, לעצה טובה של אחות גדולה, לחיבוק, לנגב לך את הדמעות לצחוק איתך עד שכואבת הבטן ובלי לחשוב פעמיים להציל אותך בשעת צרה..
אבל באותה שיחת טלפון מקוללת שהתקשרת אליי וצרחת לי מרי הם ירו בי תעזרי ליייייייי לא היה לי איך לעזור לך עמית שלי, אני מבקשת ממך סליחה, אני מבקשת שתשלחי לי חמצן כי חיבוק איתך כבר לא יהיה לי יותר לעולם
אני מבקשת שכל העולם יידע שהם רצחו לא רק אותך אלא את האגרוף מברזל שהיה חזק ושלם כי היינו חמשתינו יחד ועכשין אנחנו כבר לא .
אהובת ליבי הנצחית עמית שלי 💔
ראה עוד > >
31/10/2023
חביבה -אחות
רכבת הרים של החיים…
7.10 בוקר שבת חגיגי וסתוי בו אני מגלה לפתע פתאום, שעמית אחותי המדהימה, האהובה נמצאת במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. בסכנת חיים מיידית וממשית!!
באופן מיידי המוח עובר ממצב שגרה להישרדות.
במשך כמעט 8 שעות אנחנו איתה על הקו ומתחוללת מלחמה נואשת. קרב אבוד מראש, יסתבר לנו אחר כך.
אני חייבת להציל את אחותי הקטנה!!! הרי לא יכול להיות שום תסריט אחר לסיים את הסיפור הזה. מנסות לשלוח כוחות צבא, להניע משטרה, לשלוח אור ותקווה, לעודד אותה, לייעץ לה להעמיד פני מתה. מה לא ניסינו.
הי!! אני רוצה לזעוק ליקום, לגורל, למישהו שם למעלה: רגע!! יש פה טעות, התבלבלתם, זו אחותי הקטנה, הטובה, המדהימה- היא כולה אור. בכלל לא שייכת לאפילה הזו. תבדקו ותראו. זו טעות.
התמימות. אוי התמימות…
מישהו בהחלט עשה טעות קשה והיא ואנחנו שילמנו את המחיר הכבד ביותר.
היא נרצחה. באכזריות. במרפאה. במדי פרמדיק. בעודה מנסה להציל חיים.
מאז אותה שבת, ירדה אפילה גדולה. חושך על פני תהום. חלל עצום נפער בליבנו. העצב, הכאב, השכול, הזעם, הכעס אמרו יפה שלום, הגיעו בלי הזמנה, אבל כדי להישאר.
3 שבועות אחרי.
אחותי מעדכנת שיש צירים ואני מיד יוצאת לבית חולים.
36 שעות חולפות להן ללא שינה. שום דבר לא חשוב. רק שהיא והתינוק שלה יהיו בסדר.
הרי אני יודעת שהתכנית היתה שעמית תיילד את אותה וכמה ששתיהן ציפו והתכוננו לזה.
בשלב מסוים הלכתי לים האינסופי וביקשתי מעמית שתשלח לי כח לא להישבר ולמלא את מקומה.
ועמית היתה שם איתנו. בכל רגע.
פס הקול האהוב והמוכר שלה שרה בסרטונים מהנייד התערבב עם הצעקות מכאבי הצירים. היא היתה איתנו.
ואז… לידה. אני שם. רואה את החיים החדשים, הטהורים והיפים יוצאים לאוויר העולם. שומעת את קול הבכי הראשון, הצליל הכי יפה בעולם. מריחה את הריח הזה שלו, שאי אפשר לתאר במילים. ובוכה מרוב אושר.
ווואו פתאום נזכרתי שאני מסוגלת לחייך.
ובשנייה אחת הוא מזכיר לי את טעם החיים, התקווה, העתיד, האמונה בטוב. הקטן הזה מביא איתו אור גדול ובוהק לכולנו.
חזרתי אתמול בלילה הביתה למשפחה המדהימה שלי. שמחה. עצובה. הכל ביחד ובמקביל.
וואלה, החיים האלה משוגעים.
ברוך הבא למשפחה אחיין קטנטן שלי. תודה שהזכרת לי. יש דברים שאסור שאשכח.
אני נשבר
אמר האור
והפך לקשת🌈
ראה עוד > >
02/11/2023
חביבה -אחות
את סיגל מילר המדהימה והאהובה הכרתי לפני מספר חודשים כאמנית שהשתתפה עם ציוריה בתערוכות שונות בגלריה בכרמיאל.
ברגע שפגשתי אותה הבנתי שמדובר באישה מיוחדת, נפלאה, רגישה וחכמה.
וכשראיתי את הציורים שלה הבנתי שמדובר בעילוי.
לא פחות. אחת הציירות המוכשרות שיש, שבדרך קסם ששמורה רק לה, היא מצליחה בכל פעם מחדש לצייר את הדמויות בצורה כזו שהמתבונן ביצירה מרגיש שהדמויות חיות ונושמות יחד איתו באותו חדר.
כשסיגל אמרה לי לפני כשבוע שהסיפור של עמית נגע בה והיא מבקשת לצייר אותה ידעתי מיד שנפלה בידי זכות גדולה, כי ידעתי מי זו סיגל וכמה שהיא מוכשרת.
אבל אני מודה שלתוצאה כזו לא ציפיתי.
היא התעלתה על כל הציפיות.
היום סיגל היקרה הביאה לי את הציור של עמיתוש שלנו. הבטתי בו והרגשתי שעמית עומדת מולי ומחייכת את החיוך השובה, המואר, היפהפה שלה. החיוך שיודע שאף אחד לא יכול לעמוד בפניו. העיניים הצוחקות. הנמשים המושלמים שקישטו את פניה. השיער. כל פרט ופרט פשוט מדויק ומושלם.
סיגל יקרה היום בפגישה נאמר כבר הכל, אבל אומרת שוב- הענקת לנו מזכרת מושלמת שתישאר לנו לנצח והזכרון של עמית ישאר חי וקיים גם בזכותך ועל כך אנו אסירי תודה לעד.
תודה עלייך❤️
ראה עוד > >
05/11/2023
חביבה -אחות
חיים שלי, יפה שלי, אהובה שלי,
איך כיבו את האור העצום שלך???
חודש עבר בלעדייך מאז אותה שבת ארורה.
חודש שאין טעם לאוכל. אין טעם לחיים.
משחזרת בלי סוף את ההודעות, התמונות, ההקלטות, העדויות מהפצועים ששרדו, משוחחת עם אלה שמצאו אותך, בתקווה נואשת לגלות עוד פיסת מידע על מה שעברת, על הרגעים האחרונים שלך.
הייתי איתך לאורך אותן שעות, לא עזבתי לרגע ועדיין נאכלת מהידיעה שהיית לבדך. לגמרי לבדך.
תחושות האשמה לא נותנות לי מנוח. אחותי הקטנה והאהובה איך יתכן שהופקרת ככה???? איך נתנו לזה לקרות?????
יפה שלי,
עשית כל מה שיכולת, החזקת מעמד באומץ ונחישות במשך כמעט 8 שעות. נאחזת בחיים. חבשת את עצמך אחרי שירו בך. את עשית כל מה שיכולת. אבל זה לא הספיק.
אני כל כך כועסת. כל כך כועסת.
רואה בלופים סרטונים ותמונות שלך כדי להסניף עוד קצת ממך ואת מביטה בי דרך המסך- רוקדת, שרה, צוחקת, חיה כל כך!!! איך כיבו את האור הזה שלך???
חודש עבר. הזמן יעשה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב ויחלוף. הזכרון שלך ידהה. כבר למדתי את חוקי המשחק הלא הוגן הזה.
אהובה שלי. הנשמה שרופה. הגוף כואב. הלב שבור.
איך כיבו את האור הזה שלך???
אוהבת אותך לנצח.
ראה עוד > >
07/11/2023
נוף בן חיון
טקס לזכר הנופלים... הדלקתי נר לזכרה של בת הדוד שלי עמית מן ז"ל שנרצחה על ידי מחבלים נתעבים.
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
07/11/2023
קרן חיוט
אחד ביום.
הרבה מכירים את הסיפור הכואב של הגיבורה הפראמדיקית עמית מן.
זו מחווה קטנה עבורה, שכולם יכירו אותה.
מדבריה של אחותה Haviva Man שכולנו נדע.
"עמית!!!!! עמיתוש שלנו🖤
חלמת להיות מפורסמת, רצית שיכירו את שמך, שידעו מי את, שישמעו אותך שרה… מי היה מאמין שככה העולם יכיר אותך??!!!
בכל יום שעובר אנחנו לומדים עוד ועוד פרטים על השעות האחרונות שלך באותה שבת ארורה לפני שבועיים, על גבורתך, עוז ליבך, טוהר נשמתך.
עד רגעייך האחרונים הצלת חיים וטיפלת בפצועים, גם אחרי שירו בך עשית לעצמך חוסם עורקים וניסית לשרוד וכך מצאו אותך, עם חוסם עורקים על הרגל.
אהובה שלי, נלחמת עד הסוף!!!
אבל לא היה לך סיכוי. כל האומץ, האור והחוזק שבך לא יכלו נגד החושך הגדול. מפלצות האדם שירו בך ברגל חזרו למרפאה כדי להוציא אותך להורג ורצחו אותך ואת נשמותינו יחד איתך.
אהובה שלנו, כמו שנלחמת את עד הסוף, כך נלחם אנו ונוודא ששמך יהדהד בכל העולם. שכולם ישמעו עלייך ועל סיפור גבורתך המדהים. הכוחות שלך חודרים אלינו ומזינים אותנו ורק בזכותך יש לנו כח בתקופה החשוכה הזו לעמוד שוב ושוב בראיונות מול עיתונאים מכל הארץ והעולם ולספר עלייך.
הסיפור שלך ראוי להישמע!!!
נוחי על משכבך בשלום אהובת ליבנו, נפשנו לעולם לא תמצא מרגוע ולעולם לא נשכח איך רצחו אותך בדם קר ולא נסלח על שהפקירו אותך לבדך.
חברים יקרים, תעזרו לנו לשתף את הסיפור של עמיתוש שלנו. גיבורה בחייה ובמותה. נפש טהורה ויפה."
הבלוק מגזין נדל"ן חצוף
ראה עוד > >
07/11/2023
מרי ורון - אחות
במקום לעמוד איתך בטקס קבלת התואר הראשון שלך אנחנו עומדות מעל הקבר שלך
במקום לנשק אותך בשמלת הכלה הלבנה שלך נישקנו אותך בתכריכים לבנים ונפרדנו ממך
במקום לצלם איתך עוד סלפי מחויך קיבלנו ציורים של פנייך שהוקדשו לזכרך
במקום לסמס לך סתם בבוקר כמה אני אוהבת אותך כתבתי לך הספד שלעולם לא תקראי
במקום לבכות בכי של אושר על עוד כל כך הרבה רגעים שיכולנו לחוות יחד אני בוכה בכי של צער על החיים היפים שלך שנגדעו בגיל 22 בלבד.
אין נחמה ואין סוף טוב באגדה על הנסיכה היפייפיה שלנו עמית.
ראה עוד > >
13/11/2023
מרי ורון
הרבה מכם שמעתם מי הייתה עמית מן ועל ההקרבה העצומה שעשתה כשבחרה במודע לצאת מהממ"ד בדירתה ולרוץ למרפאה בקיבוץ עם תיק עזרה ראשונה כדי לעזור לתושבים הפצועים בבארי
לא הרבה מכם יודעים כיצד היא נרצחה
חסכתי מכם את התמונה המלאה והכל כך קשה והתמקדתי רק בחלק של הרגל, כי החלק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהסיפור
סיפור שמסתכם בקדושת החיים של המלאך עמית
אל מול טומאת המוות של השטן בני העוולה המחבלים
בכל הציוד הרפואי שעמד לרשותה השתמשה עמית
במשך שעות ארוכות כדי לנסות להציל את כל הפצועים ששכבו מדממים במרפאה.. הציוד אזל..רוב הפצועים דיממו למוות..
את אלו ששרדו עמית ליטפה,עודדה וטיפלה בהם במה שהתברר בדיעבד שעוזר יותר ממכשור רפואי, באנושיות ובחמלה..
ואז כשהתחמושת של חברי כיתת הכוננות שהגנו על המרפאה בגבורה אזלה גם כן, הם נכנסו למרפאה, זרקו רימונים כמו סוכריות ירו בכולם עד שהגיעו אל האחרונה
ועכשיו זה רק היא מולם, צעירה, יפה, זכה ונקיית כפיים לובשת מדים של מד"א ועוטה כפפות לבנות
פרמדיקית שנשבעה להציל כל אדם בכל זמן ללא הבדל של דת,גזע, מין ולאום
זאת רק היא מולם..מותשת מהשעות בהן חתרה להצלת חיי אדם ללא הפסקה, חסרת כל הגנה ועל פניה מבט של פחד וייאוש, הם מסתכלים עליה וכעבור רגע ירייה אבל לא כזאת שהורגת אלא רק שפוצעת, ירייה ברגל
והם מסתובבים לרגע ובינתיים יורים שוב בכולם ומוודאים הריגה
ועמית שלרגע לא מרימה ידיים, מתעששת ובתושייה מדהימה מבצעת בעצמה חוסם עורקים ממשיכה להציל הפעם את עצמה .. אבל בני המוות התגלמות הרוע והרשע לא שכחו שם בקצה החדר את הפרמדיקית שמדממת וירוייה ברגל הם חזרו להשלים את העבודה ולא לפני שהם עומדים מולה וצוחקים (על הצחוק שלהם שמענו עדות ממקור ראשון מניצול שהסתתר) הם יורים בה עוד כדור הפעם בחזה וכשזה לא הספיק להם הם יורים בה גם בראש
הפער העצום הזה בין הטוב שמסמלת עמית ועוד רבים וטובים שנרצחו רק בשל היותם יהודים לבין הרוע והאכזריות של המחבלים וכל תומכיהם היא גולת הכותרת של הסיפור הזה שלא התחיל ב7.10 אלא אלפי שנים קודם לכן
עמית מן עשתה הרבה יותר מלהקריב את עצמה ולהציל אחרים עמית הנציחה את הטוב שיש בעולם הזה,הטוב שינצח!
ראה עוד > >
14/11/2023
חביבה -אחות
עמיתוש שלי💔
עמית!!!!!!!!!!! אני משתגעת!!
לא יכולה יותר עם המצב המשוגע הזה, המציאות שהפכה לחלום בלהות.
לא מסוגלת להשלים עם העובדה שאינך עוד.
מצטערת, לא מתעודדת שהפכת לגיבורה, לא מתנחמת שהפכת לסמל. רוצה אותך חיה!! צוחקת, מאירה, נוכחת בחיי.
לא רוצה לחכות להבין איך קרה שהופקרת למותך.
חיכינו די והותר.
חיכינו יחד איתך 7.5 שעות מסויטות לעזרה שלא הגיעה. ואז חיכינו 55 שעות של אימה רק כדי לדעת אם את חיה או מתה, עד שמצאו את גופתך הירויה. מחכה כבר 39 ימים להתעורר מהסיוט הזה.
לא מוכנה לחכות יותר. רוצה לקבל תשובות, רוצה שיתנו את הדין כל אלה שבראש המערכת והצבא והמודיעין והממשלה. כל אלה שבגלל יהירותם, טיפשותם ופחדנותם הופקרת ונרצחת. כל אלה שנרדמו בשמירה. כל אלה שלא נתנו את הפקודות הנכונות והנחוצות כל כך.
אלה שצריכים ללמוד ממך מהי גבורה, אומץ, נחישות, יוזמה, חתירה למגע ועוד כל כך הרבה. הרי היו בשמיים מסוקים שלא ירו. היו שוטרים בקיבוץ שהלכו ולא חזרו. היו חיילים רבים שעמדו מחוץ לקיבוץ ורק חיכו לפקודה להיכנס. כל רגע שהם חיכו מחוץ לשער זה רגע שחיים של אחרים תמו. החזקת מעמד 7.5 שעות ולא הגיעו אלייך!!!
עמית איך ממשיכים את החיים כשאת לא חיה???!!
בכל לילה, כשהראש מונח על הכרית, אז זה הכי קשוח, רק אני עם עצמי. ואיתך. מה עבר עלייך בשניות האחרונות, היית לבד לבד!!! פחדת כל כך. על מה חשבת? התפללת? צעקת? השלמת עם המצב?
ובבוקר, בעצם זה הכי קשה… בשבריר שנייה הזה, שהעיניים נפקחות (לא שממש מצליחה לישון) והתודעה חוזרת והדבר הראשון שאני אומרת לעצמי בכל בוקר מחדש הוא: עמית מתה. ואז…. אי אפשר לצאת מהמיטה, איך אפשר לצאת במודע למציאות הזו……
די עמית. יפה שלי. אהובה שלי. זה בלתי נסבל💔
ראה עוד > >
17/11/2023
חביבה -אחות
הי מהצד שלנו יפה שלי💔
כל ערב שבת אני מדליקה נרות, אוהבת את ההרגשה הזו, האווירה המיוחדת ואת השלווה, למרות שאינני אדם דתי.
יש לי טקסט קבוע ששגור בפי שנים בו אני נוהגת להודות על כל מה שיש לי ולבקש שישמור לי על אהוביי, על ילדיי, בעלי, אמי, אחיותיי: מרי, רון, ליאור ועמית.
בשבתות האחרונות כאשר אני מגיעה לחלק הזה, אני לוחצת חזק על הבלמים ומכריחה את עצמי לעצור אחרי השם של ליאור. מנסה להזכיר לעצמי: אין עמית. איכשהו להתרגל למציאות המסויטת הזו.
כבר 6 ערבי שבת שאני מדליקה נר לעילוי נשמתך וממלמלת מפי את המילים הלא נתפסות: ״לעילוי נשמת עמית בת רחל, אחותי האהובה. נוחי על משכבך בשלום יפה שלי, תהא נשמתך צרורה בצרור החיים״
הפה שלי אומר אותן בקושי ובלחש בזמן שהמחשבות שלי זועקות לו להפסיק, כי זה פשוט לא הגיוני, הרצף מילים הזה; לעילוי נשמת ו- עמית…. זה לא יכול ללכת ביחד באותו משפט.
רק יכולה לקוות שאכן יש איזה צד אחר, איזה מקום בו את הינך. ולייחל שמתישהו עוד ניפגש.
עד אז נשארנו אנו פה, בעולם הכואב הזה, שהפך להרבה פחות מואר, הרבה פחות יפה מאז שעזבת.
מתגעגעת בכל שנייה, בכל נשימה ואוהבת לנצח💔
זה השיר האחרון שעמית שרה והקליטה.
ראה עוד > >
19/11/2023
חן בוקר עמר
מאז ה-7 באוקטובר, אני לא מפסיקה לחשוב ולכאוב, כמו כולם, אני מניחה. למרות ש'צרת רבים – חצי נחמה' פחות תופס במקרה הזה. גרתי פעם בשדרות, למדתי במכללת ספיר ועבדתי בפאב בניר עם. יש יותר מידי אנשים שהכרתי פחות או יותר והכל כל כך כואב גם ככה.
על סיפור הגבורה של בת דודתי, עמית מן ז״ל הפרמדיקית שנלחמה עד הרגע האחרון בקיבוץ בארי כולם שמעו. כאבו. הצטמררו. בכל יום קופץ לי וידאו אחר שלה ברשתות החברתיות – אני מביטה בה שרה, יפה כל כך, תמימה ונעימה וכל מה שאני חושבת לעצמי זה שחבל שלא הכרתי אותה טוב יותר. חבל שלא סיפרתי לה שגם אני הייתי שרה פעם, שחלמתי על במות ואורות וכיכבתי בטקסים בבית הספר ובהצגות. חבל שלא יצא לי לשיר יחד איתה.
באזכרה שלה, הקרינו סרט שערכו במיוחד שנפתח בוידאו שלה שרה את ״שום דבר לא יפגע בי״ ונראה לי שלא היה אדם אחד שלא מירר בבכי. והלב? נקרע לרסיסים. כמה ימים אחר כך כבר ״זכתה״ לדואט עם כנסיית השכל. האהבה שלה למוזיקה… גרמה לי לחשוב על זה שאני כבר לא שרה, חוץ מאולי שירים ערש לילדים הקטנטנים שלי. וככה יצא ששרתי לעמיתוש שיר ערש, כאילו הייתה האחות הקטנה שאין לי. האחות הקטנה של אחיותיה, שכבר איננה. ילדה שהיא פרח אדום, שנרצחה על ידי מחבלים ארורים בקיבוץ בארי – שהוא אולי המקום הכי מוכר בהקשר של פסטיבל "דרום אדום" והפרחים האדומים.
את השיר ״פרחים אדומים" שרתי בטקס יום זיכרון לפני יותר מ- 20 שנה, כשהייתי בתיכון, בלהקה של יעקב ז״ל ואורלי בן שבת האהובים שהיו מביאים תמיד משהו ישן-חדש לאתגר אותנו.
פניתי לבן אלקיים- הזמר והאמן הכי טוב בארץ מבחינתי ויום למחרת כבר הייתי איתו באולפן- הוא ניגן, אני שרתי. פנה לחברים מוכשרים וטובים שלו שעשו מיקס (תמיר גורדין) ומאסטרינג (רועי בוקריס) והנה התוצאה לפניכם אוזניכם. ולא, השיר לא נכתב אחרי ה-7 באוקטובר הארור, אלא אי שם בשנת 1994 אבל הכל שם שורף את הלב מרוב שזה פוגע ונוגע בול בכאב.
ראה עוד > >
22/11/2023
חביבה -אחות
את הצעקה שאחותי עמית צרחה בכל כוחה ברגעיה האחרונים רובכם שמעתם.
את הצעקה שלה מחובתנו לצעוק בכל מקום ולחרוך את השתיקה מחרישת האוזניים של ארגוני הנשים בעולם.
הצעקות של אחיותינו, בנותינו, נשותינו, חברותינו, גיסותינו, אמותינו, נכדותינו חייבות להישמע בכל הכוח.
בכיין, השפלתן, אובדן התקווה, כאבן וייסוריהן מהדהדים לנו בראש, שורפים לנו את הנשמה ומפוררים לנו את הלב ואנחנו, נותרנו כאן שבורות, המומות, מיואשות, מפחדות (מי כמוני יודעת) אבל אנחנו כאן. חיות. וחובתנו לזעוק את זעקתן. את הזעקה של כל אלה שנרצחו, נאנסו, הוכו, הופחדו, הופרדו מילדיהם ומאוהבם, נחטפו, של אלה שלא נותר כלום מגופם עד כדי שארכיאולוגים נאלצו למיין את אפרן כדי למצוא משהו ממה שפעם היו.
כל אחת מהן עולם ומלואו. כל אחת אור ענק שכבה באכזריות. כל אחת מהן היתה יכולה להיות כל אחת מאיתנו.
כולנו נשים. אחיות אנו. לביאות אנו.
והפעם, יותר מתמיד, כוחנו באחדותנו ובמספרנו.
יש הרבה סיבות לחתום על העצומה והסיבה הכי חשובה בעיניי היא פשוט להשמיע את קולן בעולם. של אלה שלא יכולות עוד לצעוק.
ככל שיותר נשים וגברים יחתמו- כך ההד יהיה גדול ומשמעותי יותר.
הפסדנו כבר כל כך הרבה, בואו לפחות ננסה, מה כבר יש להפסיד? גם אם קשה, זוהי חובתנו.
אחותי הקטנה הענקית, עמיתוש שלנו, יפיפיה מבפנים ומבחוץ, מוכשרת בכל כך הרבה תחומים. קרן שמש מאירה שאהבה לחיות, לצחוק ולבלות, לשיר ולרקוד.
נרצחה במרפאה בבארי בעודה מצילה חיים כפרמדיקית.
בת 22 במותה.
יהי זכרך ברוך לעד אהובתינו. אורך לנצח יופץ💔
יהי זכרם של כל הנרצחים והנופלים ברוך.
עבורה ועבור כל השאר, בבקשה. תחתמו. זוהי חובתינו והמעט שנותר לנו לעשות עבורן.
ראה עוד > >
25/11/2023
חביבה -אחות
אני יודעת. אני יודעת שזה לא נכון. שזה לא יקרה.
אבל אם יש איזה דיל, איזו עסקה, קשה ולא הוגנת ככל שתהיה, בה יכולתי להחזיר אותך אלינו, הייתי לוחצת יד לשטן. מושיטה בהשלמה ולוחצת חזק.
דווקא עכשיו, בימים אלה, שהרגשות מתערבבים בין שמחה אמיתית על מי ששוחרר לעצב על מי שעדיין לא. דווקא עכשיו כואב מתמיד כי מחללת ההבנה שאת לא חוזרת. את לא חוזרת עמית. והנשמה ממשיכה להישרף והלב נשבר עוד ועוד.
יפה שלי, אחותי הקטנה, אהובה ומדהימה שלי, אני לא מבינה איך ממשיכים בלעדייך. איך משלימים עם המציאות המסויטת בה את אינך. איך ממשיכים כשאת לא כאן.
אוהבת אותך לנצח נצחים. הייתי נותנת כל כך הרבה. המון. כדי שתחזרי אלינו. רק את יודעת כמה רחוק הייתי מוכנה ללכת אם היה פרטנר לעסקה הזו.
יש לי חור עצום בלב בצורה שלך💔
ראה עוד > >
27/11/2023
מרי ורון - אחות
היום זכינו בעזרת הרבה אנשים מדהימים להכניס ספר תורה בבית הכנסת שבקיבוץ בארי לעילוי נשמתה של עמית אחותינו הקטנה ה"יד
שם במקום הכי עצוב , שרוף, אפור וחסר חיים הצלחנו להחיות אותו ולו לשעתיים בלבד, להכניס בו תקווה, שירים צבעים ואחדות של עם ישראל והכל בשבילך ובזכותך עמית שלנו !
נכנסנו עם ספר התורה שרים בכל הכוח עם ישראל חי!!
אל תוך המרפאה שבה נרצחת, עמדנו על אותה הרצפה עליה הייתה מונחת גופתך וצעקנו "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
גיבורת ישראל , תינוקת שלנו, אנחנו גאות בך אוהבות אותך ונמשיך להנציח את שמך וזכרך לעדדדד 💔
ראה עוד > >
27/11/2023
דניאל מור
לרקוד עם דמעות בעיניים.
היום נפלה בחלקנו זכות שלא רצינו ולא ביקשנו לקיים.
ראינו היום בעיניים איך נראה רוע טהור.
הזוועות, ההרס, והשרידים של קיבוץ בארי היפה והירוק.
ובאותה נשימה ממש, הזכות לקיים מצוות הכנסת ספר תורה לזכרה של עמית מן הי״ד, בת דודתי האהובה, היפה, המוכשרת והגיבורה.
היום רקדנו ושרנו ושמחנו לזכרך עמיתוש,
גם השמיים בכו איתנו.
שמחה מהולה בעצב, תמצית העם שלנו🇮🇱💪🏻
לנצח נספר את הסיפור שלך ילדה,
אורך יופץ ולא יכבה לעולם
את בטח רוקדת לך שם❤️🩹
ראה עוד > >
27/11/2023
חביבה -אחות
האמת… אחד הימים ההזויים שהיו לי.
וגם אחד המרגשים והעוצמתיים והרוחניים.
להיכנס היום למרפאת השיניים בבארי, להתהלך בין ההריסות והחורבן, לדמיין אותך שם….
לעמוד עם ספר התורה במרפאה, ללחוש שם בקושי ובקול חנוק את ״שיר למעלות״ ו״שמע ישראל״ ולאט לאט לצעוד יחד איתך-איתו בשבילים המובילים אל בית הכנסת, והשירה מעצמה הולכת ומתגברת, הגשם מתחזק וגם הרוח- הרוח שלנו…
עוד ועוד אנשים מצטרפים אלינו: חיילים, תושבים, זק״א, חברים, משפחה…. עשרות רבות
איך גם פה את סוחפת אחרייך ומדביקה יחד את כולם??
והשירה החלושה הופכת לשאגה בטוחה שיוצאת מהעצמות, לתפילה מעומק הנשמה היהודית, לאמונה מוחלטת שלא שברו את רוחנו. לא ניצחו אותנו. במקום ההרוס והחרב הזה יש תקווה גדולה ואמונה גדולה בעתיד, בכוח שלנו ובעצמנו.
אני עוד צריכה לעכל את מה שעברתי היום ולהבין מה אני מרגישה כי גם הפעם, לעמוד באירוע של הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתך עמיתוש- פשוט לא מתחבר לי כי אני לא מסוגלת עדיין להבין שזה אשכרה בשבילך.
אם אני שנייה מנתקת אותך מהסיטואציה אז זה בהחלט היה אחד הדברים הכי מרגשים ורוחניים שהייתי בהם.
תודה מכל הלב ליוזמי הרעיון המדהימים ולכל מאות התורמים.
אוהבת אותך לנצח נצחים יפה שלי💔
ראה עוד > >
28/11/2023
נמרוד בקובזה
אתמול היינו בקיבוץ בארי המקום שעמית שנרצחה על ידי אנשי מחבלי ארגון חמאס
אבל בוא נחזור שנתיים אחורה השנה 2021 רגע לפני החג סוכות היינו באזכרה של דוד דוד זצ"ל ואני והיא דיברנו קצת על מיני נושאים שהיו לנו ואחרי שנתיים אחרי לפני האסון ב- 22 במאי עמית מן לבקר אותנו וזה היה ביקור קצר מאוד היא שמחה לראות אותנו זה הפעם אחרונה שראיתי אותה בתאריך הארור הזה השביעי לאוקטובר 2023 זה יודעים כבר שעמית לא איתנו היא הייתה נעדרת במשך 4 ימים ביום שאבי הלך לעולמו ביום הללויה הרגשתי אותה רציתי מאוד להגיד דודה רחל אבל לא היה לי מילים היום אחרי זה היא כבר לא איתנו מצאו אותה והיא נפטרה לידי מחבלי חמאס כל הזמן אני חושב עליה גם כל המשפחה חושבה עליה שהיא הלכה לנו ואתמול הכנסת ספר תורה בקיבוץ בארי עליה אתמול בלילה חלמתי חלום בחלום אני רואה דלת שאני פותח את הדלת אני רואה מישהי יפה מראה ואז זיהיתי אותה וזאת עמית מן בת דודתי חיה שאנחנו באיזה חדר מדברים בינינו כאילו לא קרה השבת השחורה היא הייתה בחיים
בקיצור יצא לי דמעות אחרי 26 שנה חשבתי שאני חולם וזה היה אמיתי ואז דיברנו על מה שם אותו שאלתי אותה שאלה מה תעשי אחרי מד״א רופאה, דוגמנית, שחקנית,זמרת היא לא ענתה לי היא אמרה לי רק תדע רק בעתיד אמרתי בסדר אמרתי לה החלטה שלך בקיצור דיברנו במשך 7 שעות לפני שאני התעוררתי מחלום היא אמרה לי משהו ביום ההולדת שלה תבוא כל שנה בבית העלמין של נתיבות שהם אנחנו נדבר תמיד שאלתי מה הקשר את בחיים אתה חולם נמרוד היא אמרה לי ואז התעוררתי זה היה זה החלום שלי עליה
נשמתה תהיה בגן עדן הטוהר יהי זכרה ברוך / ברוך דיין האמת
עמית בת רחל מן תיבדל"א ז''ל הי"ד 🕯️🕯️🕯️💔🩶🖤🇮🇱🥀
שלכם: נמרוד זוהר בוקובזה
ראה עוד > >
29/11/2023
נעמת - תנועת הנשים של ישראל
במהלך הביקור שערכנו היום במוקד מד״א, נחשפנו לסיפור הגבורה של עמית מן, שנרצחה בשבת השחורה.
עמית ז״ל, בת 22 בנופלה, הייתה פראמדיקית מד״א בקיבוץ בארי, התבצרה במרפאה במשך 6 שעות והתעקשה לטפל בפצועים, תוך כדי התופת הנוראית, כשהיא עצמה ירויה ברגלה.
עמית התכתבה עם משפחתה וחברים תוך כדי האירוע ותיארה באופן מצמרר את כל מה שהתרחש בקיבוץ, את התקרבות המחבלים, את הניסיונות להדוף אותם שוב ושוב, עד הרגע בו הם הצליחו להיכנס למרפאה, ולבסוף את הפגיעה והיריות ברגליה.
כוחות הביטחון והרופאה לא הגיעו למרות שעמית ניסתה להזעיק אותם. בשלב מסוים, עמית התחבאה במטבחון עם סכין מטבח וסימסה למשפחתה תוך כדי שהיא שומעת את המחבלים, הפיצוצים והיריות.
״הם פה, הם במרפאה. אני לא חושבת שאצא מזה. אני אוהבת אתכם״ כתבה למשפחתה. אחותה התקשרה אליה ועמית ענתה בבכי ובצרחות שהיא נורתה ברגליה ושכולם מסביבה נרצחו. ואז קרה הנורא מכל, נשמעות יריות והשיחה מתנתקת.
מאז אותו רגע, משפחתה של עמית ניסו למצוא כל פיסת מידע קטנה על מצבה, ורק לאחר ארבעה ימים מתישים (ב-10/10), הם קיבלו את הבשורה, שעמית לא שרדה את התופת.
נזכור אותך תמיד עמית היקרה, גיבורה אמיתית שסיכנה את חייה למען אחרים, שלאורך השעות האחרונות של חייך, בחרת להעניק טיפול רפואי לפצועים והתעקשת להציל חיים.
יהי זכרך ברוך 🙏
ראה עוד > >
30/11/2023
מיכל סדן
הם לא ישברו אותנו ואנחנו חייבים אמנות כדי לשמור על חוזק ושפיות!
גלריית We ART חוזרת עם התערוכה המקורית "בריאה", המשמעותית והיפיפייה אשר תוקדש לזיכרה של עמית מן ז"ל, אחותה של חביבה איציקזון מנהלת הגלריה. שנרצחה ב7.10 במלחמת "חרבות ברזל",ולכל אלו שאיבדנו ולכל השבויים שעוד בדרך חזרה הביתה!
תערוכתנו היא הצהרה של חוזק וחזרה בתקווה לשיגרה מבורכת של פעילות אמנותית ומציגים בה 59 אמנים מוכשרים מכל רחבי הארץ במגוון רחב של מדיות.
הפתיחה החגיגית תתקיים ביום שישי, ה8.12.2023 בשעה 11:00 בכתובת: היוצרים 18 כרמיאל.
בחירת הפתיחה בחנוכה היא רבת סמלים ומשמעות בבחינת "באנו חושך לגרש"- איש לא ישבור אותנו!
מוזמנים להגיע עם כמה שיותר חברים ומשפחה. הכניסה לקהל חופשית.
התערוכה כבר החלה לקבל איזכורים ופירסום בעיתונות ותקבל עוד הרבה מאוד! הפתיחה החגיגית תהיה מסוקרת ✨ צבעונית, מושקעת ✨ מופע מוסיקה שמימית✨ ועוד.
בחיבוק אמנותי חזק!
רונית, חביבה, עטרה ומיכל
עם ישראל חי 🇮🇱
ראה עוד > >
30/11/2023
סרגיי בויקו
8 декабря, в Кармиэле, в галерее We- Art открывается выставка, которая должна была пройти в октябре, но причинам трагедии, произошедшей в Израиле 7.10.23, была отменена. Мероприятие будет посвящено памяти Амит Ман, ещё совсем молодой девушки, погибшей от рук террористов в кибуце Бэйри. Амит - сестра руководителя Гарелеи Хавивы Ман. Очень сложно принять такую утрату, как и гибель всех павших в этот страшный день. Возможно, именно сейчас творчество должно вернуться в нашу жизнь и помочь пережить все это. Название выставки "בריאה", что означает "Сотворение", Тема общирна и даёт большой размах для полёта фантазии творческих людей.
ראה עוד > >
02/12/2023
חביבה -אחות
במקום בו עמדת. נותר רק אוויר. בלי חמצן.
אהובה שלי, יפה שלי, עמיתוש!!!
לא תיארתי לעצמי שהלב יכול לכאוב ככה חזק.
שגעגוע יכול להיות כזה אכזרי.
כמה את חסרה.
אי אפשר לעכל שלא אראה אותך עוד💔
ראה עוד > >
07/12/2023
מעיין זוסמן
הלוואי והפוסט הזה לא היה נכתב כלל. הלוואי והיא עוד יכלה להגשים ולהציל, לשיר, ללמד, ללמוד, לאהוב ולזרוח כפי שסיפרו לי שזרחה.
סיפרו שהייתה טהורה, מאירה, מצחיקה, יפה, מוכשרת וחכמה והאמת שאין צורך לספר כי הדברים ניכרים בכל תמונה וסרטון של הצעירה המהממת הזו.
עמית מן הייתה המדריכה הראשית הכי צעירה בקורס פרמדיקים של מד"א בישראל. חלקו איתי שהכירה בחשיבותם של דפיברילטורים, ידעה על אורן ופעלה לקדם את הפרויקט. היא יכלה לצאת עם חבר מקיבוץ בארי באותו בוקר נורא, יכלה אף להיסגר בממד אליו כלל לא הגיעו המחבלים, אך כנראה שלא מפתיע שבחרה לקחת את התיק הרפואי ולרוץ לטפל בפצועים.
עמית מן, רק בת 22, יוצאת דופן ועם כל החיים לפניה, הצילה חיים בעודה פצועה בעצמה, עד הרגע האחרון.
הלוואי והפוסט הזה לא היה נכתב כלל, הלוואי. אך הוא נכתב וקיימת עמדה לזכר עמית המופלאה ברחוב הגפן, במרכז הפיס לתרבות ואומנות בעיר נתיבות. עמית תמשיך להציל גם במותה.
מצורף קליפ של שיר של כנסיית השכל ששרה עמית בצירוף הלהקה.
ראה עוד > >
08/12/2023
Gallery Art Studio.
מתוך תערוכת "בריאה" בWe Art בכרמיאל
לזכרה של עמית מן ז"ל
שנרצחה בשבת 7/10 רק בגלל שבחרה להעניק טיפול רפואי במרפאה בבארי, למרות שהיתה לה אפשרות להינצל היא בחרה להציל חיים ובכך לאבד את חייה, אבל את הדרך שלה אנחנו לא נשכח.
יהי זכרה ברוך.
היצירה "מאזניים על פליז" אמורה היתה להיות מוצגת ביום שבת 14/10/23 בתערוכת "בריאה" בכרמיאל, לא הייתי אמור להיות נוכח,
ה"מאזניים על פליז" הגיעו לידיים של מיכל סדן, מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים, לא הברקתי את היצירה, (היו לי מספר סיבות)התערוכה נדחתה לאור המלחמה הנוראית ליום שישי 8/12/23 כמובן הגעתי!
הסיבות העיקריות שהובילו אותי מבת ים לכרמיאל:
1.התערוכה לא בשבת.
2.לחזק את חביבה היקרה לאור האסון האישי שלה, כמובן גם לנו כואב עד דמעות, ולחשוב איתה ביחד על הנצחה עבורה באישי או לכלל.... הבחירה בידה של חביבה,
3.להבריק את ה"מאזניים על פליז" כמסר לגיבורים שלנו, שנפצעו במלחמת חרבות ברזל, וקיבלו את "עיטור החוסן" על פליז. (להיות נחושים)
ממליץ לכל מי שחובב אמנות להגיע ולהנות, הכניסה בחינם, והאנשים כאן מדהימים אחד אחד.
מאחל לחביבה הצלחה בכל מעשי ידיה, ולומר תודה שדרך הדרך ארץ שלה הבנתי מי זאת עמית מן ז"ל
ראה עוד > >
08/12/2023
סיגל יניב ברק
היום נפתחה התערוכה "בריאה" בגלרית We Art בכרמיאל, לזכרה של עמית מן ז"ל, הפרמדיקית שנרצחה ב7 באוקטובר בקיבוץ בארי
יהי זכרה ברוך
תערוכה מושקעת, עשירה מרגשת ומגוונת של אמנים רבים ומוכשרים. והמנצחות על התערוכה המדהימה: Ronit Itzikzon Feldman בעלת הגלריה ו Haviva Man מנהלת הגלריה (אחותה של עמית מן ז"ל)
תודה יקרות על הכל ❤️❤️❤️❤️❤️
בין המציגים בתערוכה גם יצירותיה של אחותי, Hagit Aviram וגם שלוש מיצירותי: "תקווה לכדור", ושתי יצירות בשיטת דודלינג - ציור על אריחים עגולים: דיוקן עצמי וברי(א)ה.
תודה לחברים שלי שבאו לראות ולהיות איתי ❤️
איריס נוי Shuka Shavit Orit Sofer Mintz מירב שחר
התערוכה תוצג בגלריה עד 8/2/24
מוזמנים!!!!!!!! ❤️❤️❤️❤️❤️
(פרטים בתמונות האחרונות בפוסט)
ראה עוד > >
09/12/2023
סיגל מילר
אתמול לקחתי פסק זמן מכל ה"doing" המורכב בו שרוייה לאחרונה, ונסעתי לכרמיאל, לתערוכת "בריאה", לזכרה של הפרמדיקית עמית מן שמזמן כבר נכנסה לליבי. התערוכה צריכה היתה להיות תערוכה אחרת, אך זוועות השביעי באוקטובר השחור שינו את חיינו, וגם עמית מן, אחותה הנדירה כל כך, של חביבה מן, מנהלת גלריית We Art - Gallery@, נרצחה. לפני כחודש נסעתי לכרמיאל להביא לחביבה את הציור אותו ציירתי מנשמתי פנימה, באותו מפגש למדתי מי היתה עמית, לאיזו משפחה נולדה, איך התנהלו להן חמש אחיות כאגרוף מלוכד ומה קרה לו לאגרוף כאשר נגדעה לה הזרת הקטנה וללא אזהרה הפכו לארבע. למדתי על משפחה של חמש אחיות ואם, שידעו להיות כל כך האחת למען השנייה, במיוחד לאחר מות האב, ועוד למדתי על אהבת החיים ועל מימושם, על אותה אחת קטנה, שהיתה רק בת 22 במותה, אך חיה את החיים בעוצמה, איפשרה לעצמה להרגיש, לחוות ולהגשים מטרה אחר מטרה. עמית מן חסרה כל כך לחביבה, חסרה כל כך למשפחה, חסרה ותחסר לכולנו, אך במילותיה האחרונות ביקשה מהמשפחה שאם יקרה לה משהו יהיו חזקים, ימשיכו בחיים... וכן, המשפחה בחרה בחיים, יום לפני ה - 30 לזיכרה של עמית נולד תינוק לרות אחותה, תינוק שעמית אמורה היתה לילד... והנה בריאה מחודשת ומרגשת כל כך.
מאחלת לך חביבה ולכל משפחתך, שתדעו להמשיך לחיות את חייכם בדיוק כפי שעמיתי היתה רוצה, מאחלת שלא תדעו יותר צער.
ראה עוד > >
10/12/2023
אורית שגיב
ביום ששי שמתי פעמיי לכרמיאל לפתיחת התערוכה ״בריאה״, בגלריית We Art , שבבעלות Ronit Itzikzon Feldman , באוצרותה של Michal Sadan.
התערוכה תוכננה עוד לפני המלחמה והיתה אמורה להיפתח קצת אחרי השבת ההיא שהפכה את העולם על פיו.
באותה שבת נוראית, נרצחה עמית מן, שהיתה הפרמדיקית של קיבוץ בארי, והיא אחותה של Haviva Man, מנהלת הגלריה…
כמובן שאז הכל נעצר, למרות שהתערוכה כבר היתה מוכנה, אבל ביום ששי האחרון, כמעט חודשיים לאחר התאריך המקורי, אף על פי ולמרות הכל, נפתחה התערוכה שהפכה להיות תערוכה לזכרה של עמית, והנושא, נשאר והפך להיות עוד יותר רלוונטי.
והאמנות, הוכיחה שהיא חייה ובועטת גם כשקשה ועצוב כל כך..
הפתיחה היתה כל כך מרגשת ומצמררת כשהעצב והשמחה התערבבו להם כמו שרק אצלינו יודעים..
הבאתי כאן קצת רשמים מהפתיחה (לא, אני לא הצגתי הפעם).
ראה עוד > >
10/12/2023
בתשבע אזיקרי אבוחצרה
בסוף השבוע התקיימה פתיחה בגלריית האומנות We Art - Gallery Art Studio של תערוכת "בריאה" שהוקדשה לזכרה של של הפארמדיקית הגיבורה עמית מן ז"ל ולכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם במלחמת "חרבות ברזל", יהי זכרם ברוך.
אמנות ותרבות היא בהחלט דרך לחבר בין אנשים ולהפיץ קצת אור בימים קשים אלו.
תערוכה מרגשת, מקום מיוחד מאוד, וזה אצלנו בכרמיאל.
ממליצה בחום להגיע להתרשם ולרכוש יצירות אמנות שאין כמותן.
רונית, חביבה, עטרה וכל משפחת איציקזון יישר כח לכם ולכל 59 האמנים.ות שלקחו חלק, ביניהם אומנים מקומיים ומוכשרים- יהודה ארבל ומשה פילוסוף.
שנדע ימים טובים.
שבוע טוב 🙏💙
ראה עוד > >
11/12/2023
עטרה איציקזון נידל
תערוכת הבריאה בגלריה We Art - Gallery Art Studio בשישי האחרון לזכרה של עמית מן ז״ל היתה מרגשת ומטלטלת בו זמנית.
שונה מהתערוכות הקודמות שהיו בגלריה,
הפעם זה היה אחרת.
הגענו בבוקר התערוכה, שקטות ,בתחושה שונה ממה שהכרנו. מביטות בתערוכה היפיפיה ורוצות להאמין שמתוך התופת תהיה באמת בריאה.
מסתכלת על רונית וחביבה שעבדו חודשים באופטימיות ושמחה על התערוכה, לפני שהרע מכל קרה והן.. הן.. שם, כמו שליחות של היקום, מתעקשות להמשיך ואני מעריצה וגאה.
ואז כולם הגיעו ,האמנים, מבקרים רבים, מחבקים בשקט כי כבר לא נשארו מילים.
החום האנושי החל להשפיע, החיוכים פתאום הופיעו ואיתם גם הדמעות. כשאבי הדליק את החנוכיה כולם שרו יחד איתו וזה היה עוצמתי, שרנו בקול רם לזכרם של הנרצחים והתפללנו על החזרת החטופים ושלום לחיילים.
רונית ריגשה את כולם ששיתפה את המסע לתערוכה העוצמתית וכשחביבה אהובתנו סיפרה על אחותה הקטנה עמית מן ז״ל כולנו התפרקנו לחלקים..
ואז השיר לזכרה- ״שום דבר לא יפגע בי״
ושוב דמעות ושוב חיבוק ושוב שמחה…
אנחנו לא תמימות , הרוע תמיד היה ויהיה בעולם,הוא רק משנה שם וצורה.. אבל מאמינות שהטוב , האור והבריאה חזקים מהכל🙏🏻
נעשה הכל כדי להאיר את החשכה.
תערוכה יפיפה ועוצמתית שנותנת כח להמשיך.
תודה לכל מי שעזר והגיע
התערוכה מוצגת בחודשיים הקרובים
תבואו להתחזק, אומנות מרפאה.
ראה עוד > >
12/12/2023
חביבה -אחות
עמיתוש 💔
עוד יום מוזר
מרגש ועצוב
המוזר הפך לרגיל החדש
יום שמעלה אותך ואת גבורתך על נס
הייתי מוותרת עליו ברגע כדי שתהיי פה
שתישארי פשוט עמיתוש שלנו
ולא- עמית גיבורת ישראל
מערבולת של רגשות בלב
שיחות אינסופיות בראש שלי
שאומר שאת אינך, אך מסרב להאמין
מקווה למצוא את כוחות הנפש
להתמודד עם עוד אירוע לזכרך
מקווה שאת איתנו
רואה ויודעת
מקווה הכי הכי
להתעורר מהסיוט הזה
אוהבת לנצח 🖤
ראה עוד > >
12/12/2023
מרי ורון - אחות
אחותי את קולטת איזה מטורף???
כולם כולל כולם רוצים בדרך כלשהי להגיע אלייך.. לדבר עלייך, לשמוע אודותך והערב גם לשחק כדורגל לזכרך
עם מלא אנשים טובים שנרתמו לעניין התקיים הערב משחק מרגש ומהמם של נבחרת מד"א מול נבחרת ישראל עם גדולי השחקנים וטובי האמנים שהגיעו במיוחד בשבילך
הבטחנו ונקיים נעשה הכל בשביל להנציח אותך, את יופייך ואת גבורתך!!
תודה מיוחדת לגיסי היקר שניהל את כל האירוע הזה אהרון איציקזון 💖
אני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך ועדיין לא מעכלת בכלל שאת לא כאן 😞
ראה עוד > >
13/12/2023
ההתאחדות לכדורגל בישראל - The Israel Football Association
ותיקי נבחרת ישראל בכדורגל לקחו חלק אתמול בטורניר קטרגל מיוחד ומרגש לזכרה של פרמדיקית מד"א, עמית מן ז"ל, כאשר שיחקו מול נבחרת מד"א מחוזקת בכוכבים.
עמית מן ז"ל, גיבורת ישראל, הפארמדיקית של קיבוץ בארי, נרצחה על ידי מחבלים באותה שבת שחורה בעודה מצילה חיים במרפאה בקיבוץ. הטורניר לזכרה של הפרמדיקית התקיים בהיכל הספורט ע"ש רלף קליין ביבנה. מן ז”ל, הייתה נצורה במשך שעות רבות במרפאה של קיבוץ בארי וטיפלה בפצועים עד אשר המחבלים הארורים חדרו פנימה ורצחו גם אותה באותו טבח נוראי של 7.10 בעוטף ישראל.
במרכז האירוע התקיים משחק הוקרה בקטרגל בין נבחרת מד"א מחוזקת לבין נבחרת ישראל ותיקים. במחצית המשחק התקיים טקס חלוקת תעודות הוקרה למתנדבי מד"א יבנה.
ראה עוד > >
15/12/2023
חביבה -אחות
איך ממשיכים מכאן
איך ממשיכים בלעדייך, אהובתי
כל בוקר מאז מתחיל בהבנה המזעזעת שאת אינך
והיום ממשיך בעצב תהומי
עם לכתו של היופי המושלם שלך
נעלם גם רובו המוחלט של היופי בעולמי
אני כל כך מפחדת להתרגל למציאות שאת אינך
בבקשה שלא אתרגל
מתגעגעת שזה שורף
אהובה שלי
💔
ראה עוד > >
22/12/2023
חביבה -אחות
6.10 יום שישי, ערב שמחת תורה
החיים רגילים ומושלמים
אז לא ידעתי שמושלם
ידעתי שטוב מאוד
אבל לא הבנתי שזה הכי מושלם שיש
כמו שאף פעם לא יהיה יותר
בכל אופן, ערב שישי, ערב חג
גיסתי והילדים אצלנו
אנחנו אחרי ארוחה טובה ויין
שמחים ומרוצים
וכהרגלנו- מדליקים את הקריוקי
תחביב שהתאהבנו בו לאחרונה
והתרגלנו בכל ערב שישי לשיר, לרקוד, לשמוח עם הילדים (האמת שהם רק תירוץ, נהנינו בטירוף)
עטרה גיסתי האהובה בוחרת לשיר
את ״טיפת מזל״ של זהבה בן
היא שרה ואני מרגישה צורך להצטרף
השיר הזה קורא לי לשיר אותו
שתינו שרות מעומק נשמתנו:
אלוהים, תן לי רק טיפת מזל!!
מר גורלי והעולם אכזר…
(סימן לבאות? רמז? לא יודעת)
סיימנו את הערב בכיף גדול
והלכנו לישון מאושרים
למחרת
התעוררנו לסיוט של חיינו
לא היה לנו מזל, אפילו לא טיפת מזל
מאז מכונת הקריוקי יושבת בפינתה
עזובה ומאובקת
מחכה ליום שיהיה לי את האומץ לשיר
כי הדבר הבא שתכננתי עם עמית, רק יומיים לפני כן,
זה שהיא תבוא אליי ונשיר קריוקי בקולי קולות
זה מה שהיא הכי אהבה
החיים שלנו, כמו הקריוקי, כבו בפתאומיות
נעצרו בשיאם
דוממים ומדממים
עמיתוש אהובה שלי,
אין דרך להביע את הכאב העצום
שחורך את ליבנו
כל כך הרבה תכניות, חלומות, רצונות
שנעצרו ולעולם לא יתגשמו
אוהבת אותך לנצח אחותי
מקווה שאת שרה ורוקדת
איפה שלא תהיי
אחכה לדואט שלנו לנצח
ראה עוד > >
24/12/2023
מרי ורון - אחות
עמית
הימים האחרונים קשים לי מדי ..
בתכלס כל יום מאז שהלכת מתחיל בבכי, מסתיים בבכי ובאמצע סוג של מסיכה שאני עוטה בעיקר בשביל הילדים
לא יודעת אם מישהו באמת מבין מה היית בשבילי
מה היית בעולם הזה.. פרח מוגן ונדיר, כזה שכל עוד הוא קיים בעולם - אז העולם טוב יותר ויפה יותר
ופתאום ברגע אחד את כבר לא קיימת והאור כבה!!
ואני חוזרת להודעה שכתבתי מיד אחרי השיחה האחרונה שלנו בה שמעתי שרוצחים אותך , בה שמעתי אותך הולכת ודועכת...
אם קורה לה משהו אני מתה, כתבתי.
כי מבחינתי אין אופציה אחרת אין דבר כזה עולם בלי עמית
ואז חזרתי עוד טיפה אחורה להודעה שאת שלחת לנו שנייה לפני, כתבת לנו בשארית כוחותייך בבקשה תהיו חזקים!
ובכל פעם שהשבר גדול מדי ההודעה הזאת, הצוואה שלך משתלטת עליי הרי אם את תחת האימה התופת והירי מצאת כוחות לבקש את זה מאיתנו מי אני שאתעלם מבקשתך האחרונה?
אז חלק בי מת לתמיד ולא, שום דבר בעולם לא יירפא את הלב
ואני אמשיך לחכות לך ביום ובלילה למרות שאת כבר לא תבואי, אבל אני מבטיחה לך חיים שלי שאהיה חזקה
רק כי את ביקשת את זה ממני
לנצח אחותי אזכור אותך תמיד וניפגש בסוף את יודעת 💔
ראה עוד > >
27/12/2023
חביבה -אחות
5 ימים אני בנתיבות.
כאן מרגישה הכי קרובה אלייך.
בחדר שלך. החפצים שלך. הבגדים שלך.
עם אמא, ליאור, מרי ורון.
רגע לפני החזרה לכרמיאל, עצרנו אצלך ואצל אבא.
לא נתפס אהובה שלי.
לא מעכלת שזה הקבר שלך שאני מתפרקת עליו.
אוהבת לנצח.
את איתי תמיד ובכל מקום.
ראה עוד > >
02/01/2024
ניר עייש
הסיפור של עמית מן ז"ל נכנס לי עמוק בלב.
היא בחרה לרוץ ולטפל בפצועים במרפאה בבארי שתכלס היתה יכולה לברוח על נפשה ולהינצל.
הביצוע שלה לשיר של כנסיית השכל זמן לא רב לפני מותה הפך לא פחות ממצמרר!
באירוע שנערך לזכרה לקחתי חלק גדול במיתוג אבל הרגשתי צורך לעשות משהו ברמה האישית יותר למשפחה שלה. משהו שיחבר את הכל ביחד.
לקחתי את מילות השיר שירכיבו בפסיפס את פורטרט פניה היפות על רקע הביצוע המרגש שלה . את העיצוב הדפסתי על קנבס ונתתי אותו למשפחתה באותו האירוע. את הדמעות של אמא שלה אני לא אשכח אף פעם. 😞
ראה עוד > >
05/01/2024
חביבה -אחות
מי יודע אם אראה את פנייך שוב
אהובה שלי
עמיתתתתתתתתתת💔
אין דרך להביע במילים את מה שאני מרגישה מאז שנרצחת
3 חודשים בלעדייך
שנה אזרחית חדשה בלעדייך
חנוכה ראשון בלעדייך
עוד מעט יום הולדת שלך, בלעדייך
זה לא ייגמר
מעכשיו הכל- בלעדייך
כמה שכואב לנו בלעדייך
זה כאב שאין לו שם
אין דרך להסביר אותו
תמיד היית חלק ממני
ועכשיו חלק ממני מת
יש לי מליון שאלות ואין אף תשובה
העצב הזה קשה מנשוא
יש ימים סבירים, אלה הימים בהם אני מצליחה לשכנע את עצמי שהיית רוצה שנמשיך לחיות, שלא היית רוצה לראות אותנו באבל ובכאב ואז, בזכות זה אפשר קצת להדחיק, קצת להמשיך.
יש ימים שלא משנה מה אעשה, לא משנה מה אגיד לעצמי- ההבנה שלא אראה אותך יותר- פשוט שורפת לי את הנשמה ומשאירה אותי עם החלל השחור והקר הזה שנפער בה.
הזכרונות ממך כל כך טריים לנו בראש עכשיו, אבל גם הם ידהו ויתעמעמו כשיחלוף הזמן. אני כבר למודת נסיון.
כל התמונות והסרטונים שלך ישארו קפואים בזמן בדיוק כמו הפנים היפות שלך.
אהובה שלי, אני לא יודעת איך ממשיכים בלעדייך.
כל מה שהיית ועשית זה התגלמות היופי והטוב.
איך כיבו את האור שלך.
אוהבת אותך לנצח ומתגעגעת בכל רגע.
You are so fucking special.
מקווה שנתראה בגלגול הבא.
ראה עוד > >
12/01/2024
חביבה -אחות
עמיתוש שלי, אל תשאלי מה שעובר עליי💔
״מה שלומך?״
כולם שואלים כל הזמן,
מתוך רצון טוב ומחבק
התשובה היא ששלומי-
כמו חיה פצועה מדממת, חבולה ומבולבלת
מחפשת נואשות מקום מבטחים-
קרקע יציבה
אחרי שעולמי חרב עליי
כאובה כל הזמן, כאב שיוצא מהלב
מפלח את הנשמה ומערפל את הזמן
מנסה לשרוד
לאורך, לזכרך, בהשראתך
ועבור אהוביי שכאן איתי
ותודה כל כך עליהם
הדבר היחיד שמעסיק ומעניין אותי מאז
זה להנציח אותך
כל היום עסוקה רק בך
זה עוזר להרגיש קרובה אלייך
כמה שאת חיה!!! איך הגיוני שאת מתה??!!!
אוהבת לנצח חיים שלי.
ראה עוד > >
16/01/2024
מרי ורון - אחות
הרבה יוזמות מרגשות שעוסקות בעמית קיבלנו מאנשים מדהימים מאז ה7.10 אבל זאת עלתה על כולנה ..
אישה מקסימה בשם מיכל מיכל כספית בוברוב
תפרה לילדודס שכל כך מתגעגעים לחיבוק של דודה שלהם דובים שעשויים מהבגדים של עמיתוש, מהשמלה שלבשה כשנסעה לשבת האחרונה שלה בקיבוץ .. זה לא החיבוק של דודה אבל זה מריח כמוה וזה הכי קרוב שאפשר !
אז תודה לך אישה יקרה 💗
* הסרטון שמצורף זה השיר האחרון שעמית שרה לאמא ממש לפני שנסעה לשבת
ראה עוד > >
21/01/2024
מרי ורון - אחות
לא רוצה לא רוצה לא רוצהההה להתרגל לחיים בלעדייך!!
לא לבוקר שיבוא מחר
לא לחודש הבא בו את אמורה לחגוג 23
לא לאזכרה של ה11 חודש
לא לעוד 10 שנים מהיום
לא לכל החיים בלעדייך
עמית את לא מבינה מה עשית לנו חיים שלי
ראה עוד > >
24/01/2024
חביבה -אחות
״שיהיה אחר כך.
הלוואי.
רק שיהיה אחר כך״
כך כתבת לחברה שניסתה לעודד אותך באותה שבת, בעודך מטפלת בפצועים.
אבל את כבר ידעת את מה שאף אחד מאיתנו עוד לא הבין- את חומרת המצב, את גודל הסכנה, את העובדה שיש סיכוי שלא יהיה המשך.
כל כך רצית שיהיה ״אחר כך״….
התפללת שהסיפור המדהים והיפהפה של חייך לא יגמר עדיין. לא באותה שבת. לא במרפאה. לא ככה. לא בגיל 22. לא בלי להיפרד. לא בכזו אכזריות.
הסיפור היפה שלך, על נסיכה מהאגדות, יפיפיה מבחוץ ומבפנים, שבורכה בכל כך הרבה כשרונות ומעלות, שפיזרה אור ואהבה בכל מקום…
הסיפור שלך קיבל תפנית חדה, לא צפויה ומזעזעת ונקטע בשיאו עם סוף טרגי ונוראי.
אהובה שלי, עמיתוש שלי, אנחנו נשבעות לך, שהסיפור שלך לא נגמר!!
נותרנו פה בלעדייך וזה בלתי אפשרי.
שמחת החיים שלנו אבדה לה יחד איתך.
החיוך הפך מזויף ולא טבעי.
האחר כך שלנו, של מי שנשאר פה בלעדייך, הוא קשה מידי.
המציאות שלנו הפכה למצ-סיוט.
ליבנו מרוסק ומרוקן בלכתך, אבל כל עוד יש נשמה באפינו, נעשה הכלללל כדי שיהיה המשך לסיפור שלך. ששמך יהדהד בכל מקום ובכל דרך.
את הכוח שלנו.
תדעי יפה שלי שאחרי מותך יש אחר כך עצום, מפואר ומדהים.
את תמשיכי לזרוח בעוצמה לנצח. לנצח!!
אוהבת לעד חיים שלי💔
ראה עוד > >
24/01/2024
ליהי לוי
איזה יום מרגש היה אתמול!
מגן דוד אדום - Magen David Adom חנכו בטקס מרגש 14 אמבולנסים שנתרמו ע"י הארגון המדהים Samaritan's Purse, בניצוחו של Franklin Graham - ארגון שפועל ותורם ללא לאות למדינות רבות בעולם וכמובן לישראל.
כל אמבולנס נתרם לזכרו של גיבור רפואי אחר, שקיפח את חייו באותה שבת שחורה ולאחריה, אנשים שרצו להציל חיים, אבל לא היה מי שיציל אותם.
עכשיו, יש אמבולנסים לזכרם, וכל נסיעה תנכיח אותם ואת פועלם.
עוד דבר מרגש שקרה, שממש חיכיתי לו, היה המפגש עם משפחתו של ד"ר איתן נאמן הי"ד, מומחה טיפול נמרץ ילדים בסורוקה, ומשפחתה של עמית מן הי"ד - ה-פרמדיקית מהמרפאה בקיבוץ בארי.
Haviva Man יעל נאמן, האומנם הכרנו בנסיבות נוראיות, אבל לפחות השאירו לנו מלא דברים להיאחז בהם, ואחת את השנייה.
היה מדהים!
ראה עוד > >
02/02/2024
חביבה -אחות
יש לי הרבה הרבה מה לכתוב על התמונה ששלחת לנו באותה שבת. ב-7/10.
כבר היינו שעות איתך ״על הקו״.
משתגעות מחרדה, מוטרפות מדאגה, חסרות אונים אבל גם עדיין מלאות אמונה ותקווה…
ביקשתי ממך לשלוח לנו תמונה כי התגעגעתי.
פשוט רציתי לראות אותך באותו רגע.
היית כל כך רחוקה, לא רק מרחק גאוגרפי, גם מרחק יקומי- אני בביתי השקט והמוגן ואת… בתופת ובגהינום. אז הייתי חייבת לראות אותך ואת כמובן מיד שלחת, כי למרות הכל, עוד ניסית להרגיע אותנו.
מה שראיתי אז בתמונה ואני רואה עד היום- העיניים שלך…. את מנסה לשדר עסקים כרגיל, אבל העיניים שלך אומרות הכל אהובה שלי. ראיתי את זה אז. בשנייה. אני הרי מכירה אותך כל כך. ראיתי איך כיבו לך את האור בעיניים.
היום אני נזכרת בתקווה הזו שהיתה לי וכועסת על עצמי. אם רק הייתי אדם פחות אופטימי,אם רק הייתי מטבעי מאמינה במפלצות וברוע הכי נורא שקיים, אולי… אולי… אולי הייתי….
כמה ״אם״ וכמה ״אולי״…. כמה שזה לא משנה כבר.
ואז הסרטון הזה, רק יומיים קודם- 5/10.
קפצת לבקר את אמא. היה לך חשוב לתת לה חיבוק לפני חג שמחת תורה, כי ידעת שתעשו את החג בנפרד- את הרי כוננית בבארי.
למרות העומס שהיית בו באותו היום, קפצת לאמא, לחיבוק. לקפה וכמובן- שרת לה שיר.
ואמא… מאושרת, אוהבת, מתמוגגת וגאה בך כל כך!!
ועוד אפשר לשמוע בסוף הסרטון איך היא אומרת לך בצחוק שאם את נוסעת לבארי היא תכעס.
היא אף פעם!!! לא ביקשה ממך להזיז או לבטל משמרת, הפעם היא לא הפסיקה לבקש ממך שתהיי איתה בחג ואת ענית לה שאת לא יכולה…
מכל השירים שיש…. דווקא את זה….
והמילים… המשמעות שלהן….
“You always smile, but in your eyes, your sorrow shows”
“I can’t live if living is with out you”
עמיתוש שלנו 💔
אין לך מושג כמה שכואב בלעדייך.
החיים נהיו תפלים. בשחור ולבן. אין עוד צבע.
אוהבת אותך לנצח אהובה יפה שלי.
ראה עוד > >
04/02/2024
אבי ניר גשר
חברי האחווה ואזרחי ישראל היקרים.
סרטון הנצחה זה צולם בסמינר המקצועי של האחווה אומנויות לחימה לדרגות בכירות לזכרה של עמית מן ז"ל הפראמדיקית המופלאה של קיבוץ בארי ולעילויי נשמתם של כלל הנרצחים והחללים במלחמה ונערך במקצועיות ברגישות גבוהה.
אנו חברי האחווה מודים ומרכינים ראש שוב לגיבורות /ים של עמנו . 7.10.2023
אנו ננצור את מורשתם לעד , תעוזתם וחירוף נפשם עבור עמנו, אחינו ואחיותינו לא תהייה לשווא !
תאריך הכנס : 16.1.2024
נזכור ולא נשכח !
אבי ניר, מייסד ויו"ר ארגון האחווה .
והצוות המקצועי .
תודה מיוחדת ליוני מלסה Yoni Malesa שצילם וערך ולאיציק ביטון רשת נוקאאוט
בן דודתה של עמית מן ז"ל שערך את הטקס המרגש.
תודה גדולה לרחל אמא של עמית ז"ל שכיבדה וריגשה אותנו במעמד המכובד.
ותודה למשתתפים הרבים.
אתם מוזמנים להצטרף לדרך אחווה, ע"פ התקנון :
אבי ניר
ווטסאפ
ראה עוד > >
06/02/2024
אהרון איציקזון
אז אתמול בערב/לילה חגגתי את יומהולדתי ה- 40 עגול באירוע מטורף יחד עם גיסתי עמית מן ז״ל (העברי שלה והלועזי שלי).
אשתי הנדירה שאני מעריץ!!! ואחיותיה ואמא עבדו חודשים על ערב שרים לזכרה של עמית.
תודה ענקית לכל מי שלקח חלק בהפקה המדהימה הזו ועבד חודשים רבים בהתנדבות מוחלטת ולכל הלהקות והאמנים הנדירים מהטופ שיש לנו במדינה שהגיעו בהתנדבות לשיר לזכרה.
Knesiyat HaSechel - כנסיית השכל, ברי סחרוף
היהודים, איפה הילד, הפיל הכחול, הגי'רפות ו- Daniel Salomon ו-דנה עדיני אין עליכם הצלחתם לשמח אותנו בערב זה.
הייתי בטוח שאני לא אצליח להשתחרר ולהנות בגלל שבכל זאת שרים לזכרה של עמית זה לא כמו שרים איתה וכמה שהיא חסרה לי ולכל המשפחה.
להפתעתי שמחתי, שרתי והרגשתי הכל בצורה מושלמת באחד הערבים המרגשים בחיי.
אני מאחל לי ולכל המשפחה האישית, המורחבת והחברים שאני אוהב ❤️ לחיות את החיים במלואם ולהנות מהחיים בדיוק כפי שעמית חייתה את חייה קצרים אך במלוא העוצמה .
מאחל לעצמי לפחות עוד 40 שנה טובות לרוב כפי שהיו ה- 40 הראשונות.
יאללה עשור חדש אני מגיע בכל הכח 💪💪 תתכונן 🏆
ראה עוד > >
06/02/2024
מרי ורון - אחות
7.2 - ארבעה חודשים עברו מאז היום הארור בו לקחו אותך מאיתנו באכזריות לא אנושית
כל יום הוא הישרדות בלעדייך וכל דקה היא נצח
הדבר היחיד שיותר חזק מהנוכחות שלך זה ההיעדר שלך בחיינו..
כלום לא יחזיר אותך זה נכון, אבל את השם עמית מן ואת האור הגדול שהיה בך ויש בך עדיין, כל בית בישראל יכיר
וזהו פועלינו העיקרי כיום בחיים
אז אתמול הצלחנו להגשים לך חלום קטן בו הופעת על במה גדולה עם כל האמנים שהכי אהבת ששרו את השירים שהכי נגעו בך , כולם הגיעו לחלוק לך כבוד ולהפיץ את אורך ושירתך
תודה ענקית לאנשים היקרים שעמלו על הערב הזה
תודה לך עמיתוש שאת מכוונת הכל מהמקום בו את נמצאת
תודה לך עמיתוש על 23 שנים של גן עדן עלי אדמות בזכותך
ראה עוד > >
06/02/2024
חן דהן
יום הולדת 23 עצוב מאוד לעמית מן ז״ל ועם ישראל בתפארתו הרבה!!
אתמול התקיים בנתיבות ערב מרגש מאוד לזכרה של עמית מן תושבת העיר. אחותה חביבה שיזמה את הערב תארה זאת כ״עצב תהומי והתרגשות שיא״.
עמית בסה״כ בת 23 הייתה מוכשרת מאוד כוכבת מקומית עם מטרות גדולות. היא אהבה לשחק, אהבה לשיר במשך שנים היתה כוכבת להקת הנוער המקומית והכוכבת הראשית בהפקת המחזמר האסופית שהתקיימה בעיר לפני מספר שנים והיה לי הכבוד להיות חלק מהמארגנים.
אך יותר מכל אהבה רפואה והגשימה את אהבתה לכך כפרמדיקית במד״א, אהבה ותשוקה שבצער רב מצאה בהם את מותה.
ב 7-10 עמית נהרגה מות גיבורים במרפאה בבארי בעודה מטפלת בפצועים ומנסה להציל חיי אחרים.
ואתמול ביום הולדתה העברי, במקום לחגוג בגדול כפי שהיא אהבה ציינו זאת באירוע גדול, עם אולם מלא,לכבודה!
פשוט מדהים! שורה של אמנים מובילים אותם עמית אהדה מאוד,הדרימו לנתיבות לשיר לכבודה- הפיל הכחול, ברי סחרוף, הג׳ירפות (עם קלידן סרן במילואים לבוש מדים שהגיע היישר מהמילואים), דניאל סלומון ודנה עדיני, היהודים, וכנסיית השכל ששרו על הבמה את הדואט המצמרר שהקליטו מחדש יחד עם השירה של עמית לשיר ״אף אחד לא יפגע בי״..
כולם עולים לבמה בהרכב מלא,בהתרגשות, וממש מודים למשפחה ולמארגנים על שהוזמנו לשיר, גאים להשתתף, בצניעות בלתי נתפסת ואחווה עמוקה מאין כמותה.
והכל בהתנדבות, ההפקה המוקפדת של צליל הרוש שאיני מכיר, אורן כהן, רוי יפרח ועינב לוי המדהימים יחד עם המשפחה.
אורן כהן הנחה, והיו צלמים, הגברה, תאורה, עבודת וידאו כולם לכבודה!
פשוט עם ישראל בשיא תפארתו! כל כך רחוק מהשיח הפוליטי והמריבות בטוויטר כמרחק שנות אור.
נתנחם בכך ונקווה ונאחל למשפחת מן היקרה שיצליחו למצוא מעט נחת בכך שעמית חייה את חייה הקצרים בעוצמה מלאה.
יהי זכרה ברוך!!
ראה עוד > >
06/02/2024
חביבה -אחות
כשאני לא מצליחה להתחיל למצוא מילים שיכולות לתאר את הערב ״שרים לזכרה״ שהתקיים אתמול בנתיבות, במשכן לאמנויות הבמה- על אותה במה ממש- בה עמית הופיעה בטקסים והצגות; כי אי אפשר להעביר את התחושות העוצמתיות בכל קנה מידה אפשרי של החוויה שחווינו.
אז אני אניח כאן את המילים שאמרתי אתמול במהלך הערב על הבמה.
הן די מסכמות את העיקר:
ערב טוב לכולם
תודה רבה לכל מי שהגיע לכאן הערב
קשה לי לתאר לכם במילים את התחושות שלי כרגע.
הסיטואציה הזו כל כך מוזרה, רגשות מעורבים של עצב תהומי והתרגשות שיא.
לפני הכל, אני רוצה להודות בשמי ובשם המשפחה ללהקות והאמנים המופלאים שמופיעים כאן הערב: דניאל סולומון ודנה עדיני; הפיל הכחול; איפה הילד; ברי סחרוף; כנסיית השכל; ג׳ירפות; היהודים
שנענו לבקשתנו באהבה והתנדבו להגיע ולהופיע לזכרה של עמית. אתם מדהימים ומרגשים ואנחנו אסירי תודה על כך.
תודה מכל הלב גם לעשרות האנשים הנפלאים, שסייעו, פעלו, התנדבו ונרתמו, כל אחד בתחומו, לקיום והצלחת הערב הזה. תודה רבה רבה לכם. הרחבתם את ליבנו.
וה-תודה הכי גדולה והערכה עצומה לארבעת המופלאים: צליל הרוש, עינב לוי, רוי יפרח ואורן כהן- חברים יקרים ואהובים שעד לפני מספר חודשים כלל לא הכרתי, והיום אתם כמו משפחה שלנו.
איזה מסע מטורף עברנו יחד בחודשיים האחרונים. מהרגע הראשון ששמעתם על הרעיון לקיים ערב שירים לזכרה של עמית, התגייסתם מיד ובכל הכח ודהרתם אל המטרה. עבדתם, הפקתם ותכננתם את האירוע הזה מכל הלב, ללא מנוחה וללא פשרות, בימים ובלילות. הכנסתם לפרויקט הזה את הנשמה שלכם בתשוקה, במקצועיות, ברגישות ובעיקר בהמון המון אהבה לעמית. בזכותכם הערב הזה מתקיים. אתם הגשמתם את המשאלה שלנו, הרבה מעבר למה שחלמנו ועל כך תודתנו נתונה לכם לעד.
היום חל יום הולדתה העברי של עמיתוש שלנו. היא היתה אמורה לחגוג את גיל 23. במציאות שפויה היינו מדליקים נרות על עוגה ומאחלים לה עד 120.
אבל במקום זה, אנו מדליקים נרות נשמה ומציינים 122 ימים בלתי נסבלים בלעדיה. 4 חודשים מאז שנרצחה.
122 ימים עברו עלינו בלי החיוך שלה שהאיר את חיינו, בלי הצחוק הממכר, בלי ההודעות הקוליות החופרות, בלעדיה- זו שצבעה את חיינו בכל צבעי הקשת.
זה לא נתפס ולא מתעכל, החלל שהותירה אחריה עצום והגעגוע בוער בנשמותינו.
עמית היתה אחותינו הקטנה, קרן שמש יפה ומוכשרת. זו שהגיחה לחיינו בהפתעה ומילאה אותם באושר, היא היתה הנסיכה שלנו. גידלנו, טיפחנו, הערצנו ואהבנו אותה.
כולם יודעים כמה עמית אהבה לשיר, כמה היא אהבה מוזיקה. ובעיקר מוזיקת רוק.
אך לא הרבה יודעים, שעמית ממש!! חלמה להופיע מול קהל, על הבמות הכי גדולות.
לאורך חייה היא התלבטה רבות האם להתמקד בעולם המוזיקה והשירה- שהיו התשוקה שלה או בעולם הרפואה, ולבסוף היא החליטה לשים את החלום הזה ב״הולד״ ולהקדיש את עצמה להצלת חיים כפרמדיקית. זו היתה השליחות שלה.
לצערנו הרב, בשליחות הזו היא סיימה את חייה, במרפאה, במדי פרמדיק, עם כפפות טיפול על הידיים, בעודה מצילה חיי פצועים ומנסה להציל את חייה שלה עד לרגעיה האחרונים.
במותה עמית השאירה אחריה מורשת מפוארת ולימדה אותנו על גבורה, עוז, אומץ לב, נתינה, אנושיות וחמלה. במקום הכי חשוך היא היתה אור גדול ונשארה נאמנה לעצמה ולערכיה עד הסוף.
אנו רצינו להגשים עבורה את החלום שהיא לא הספיקה.
כמובן שלא כך רצינו שזה יהיה, אבל אנחנו משחקים עם הקלפים שחילקו לנו.
כבר בשבעה של עמית היה לי חזון לקיים את הערב הזה לזכרה: שהיא תעמוד על במה ותשיר בפני קהל גדול.
אז התכנסנו פה היום לכבוד עמית. חלמנו ותכננו את הערב הזה במשך שבועות ארוכים, לפרטי פרטים, שיצא הכי הכי מדהים שאפשר. בדיוק כמו שהיא היתה. בדיוק כמו שמגיע לה.
ולאורך התכנון של הערב הזה היתה לכל המעורבים תחושה שעמית ממש עוזרת לנו לתכנן אותו ומסדרת דברים מלמעלה, כך לדוגמה הקטע שמיד תצפו בו- קטע מאודישן בו עמית השתתפה כמתמודדת כאחת מתכניות הריאליטי של ״קשת״. מפיקת התכנית פנתה אלינו ושלחה לנו את האודישן של עמית בתזמון מושלם.
והנה, החלום התגשם. כולנו פה. והכל ממש מושלם. פרט לעובדה שעמית איננה.
אבל אני כן יודעת בוודאות את הדבר הבא: עמית איתנו תמיד. היא נמצאת איתנו כאן. לא רק בלב ובמחשבה. היא ממש ממש כאן הערב.
ובערב הזה, ביום הולדתה, התכנסנו לחגוג את החיים היפים והנדירים של עמית. את האור העצום שפיזרה סביבה. את טוהר נשמתה. את יופיה הנדיר. ולהבטיח שלנצח אורה יופץ!!
אז אני מבקשת מכל מי שנמצא כאן הערב, ובעיקר מעצמי, מאמא שלי היקרה ומאחיותיי האהובות- מרי, רון וליאור: תיהנו, תחגגו ותבלו הערב. תדעו שכך עמית היתה רוצה שנזכור אותה, כך היתה רוצה לראות אותנו ממשיכים. כפי שביקשה מאיתנו במילותיה האחרונות: ״בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״.
ואני בטוחה שגם עמית עכשיו מחייכת, רוקדת וצוחקת.
נפלה בחלקנו הזכות לחיות לצידה, גם אם לפרק זמן קצר משרצינו, ומוטלת עלינו החובה להמשיך לחיות לאורה, לזכרה ובהשראתה .
יום הולדת שמח עמיתוש!!!!!!!!!!!
נוחי על משכבך בשלום יפה שלי.
אוהבת אותך לנצח נצחים.
💔
ראה עוד > >
06/02/2024
מרגנית שעיה
אחד המקרים שנכנסו לי ללב ופילחו בו כל חלק אפשרי היה הסיפור של עמיתוש 🤍
עמית מן, שהכרתי כאחות של מרי וגיסתו של חיים (החבר הכי טוב של אחי יקיר),
הפראמדיקית מבארי שכל מי שראה או שמע עליה,
התאהב בה מיד.
ילדה גיבורה ומוכשרת כל כך, כזו שהעיניים שלה מספרות איזה לב ענק יש לה.
השבוע בנתיבות התקיים "שרים לזכרה" - ערב לאורה של עמית. זה היה ביום ההולדת העברי שלה.
ערב שהרגיש מעל למציאות, בו רואים ושומעים את עמית בקטעי וידאו שרה ומדברת...
ערב בו האמנים שכל כך אהבה באים לשיר לכבודה
ואוהביה ואהוביה מספרים ומשתפים עוד סיפורים שנוגעים כל-כך, שממלאים את הלב בהשראה לטוב שבנו,
בזכות הטוב שבה.
זכיתי להיות במאחורי הקלעים של הערב הזה ובהכנות לקראתו- בהתגייסות, בשזירה הכל כך עדינה ומדוייקת, מלאת ההתרגשות.
גיליתי אחיות, אמא, משפחה וחברים עם חלום גדול ונחישות אין סופית להגשמת החלום הזה ברוך ובנועם,
גיליתי אמנים עם לב יפה-יפה שבאו בשם האהבה.
בשביעי, במשך כל היום, היינו עם היד על הדופק יקיר ואני,
כל כך קיווינו שהסיפור של עמית יסתיים אחרת...
מהשביעי היא לא יוצאת לי מהלב, וכמו שזה מרגיש היא גם תישאר שם...
והנה אני צופה שוב בתמונות ובקטעי הוידאו שצילמתי באותו הערב ושוב אני מוצפת... מעין צער כזה שכנראה לא יעבור....
במותה ציוותה לנו את האהבה ❤
ראה עוד > >
07/02/2024
אורן כהן
אחח עמית עמית
עוד לא נחתתי מהערב הזה
צונאמי של רגשות,
יותר מדי תחושות
ופחות מילים שיכולות לתאר ולדייק אותן
היית נוכחת.מאוד נוכחת בערב הזה
(האמת שגם במהלך כל תקופת ההפקה שלו- התערבת, הזזת וסגרת דברים- כפי שהרגישו גם אחיותייך המהממות)
לקראת הערב ה-
6.2.24
פייסבוק הקפיץ זכרון מה-
6.2.19
בדיוק! לפני 5 שנים
פוסט בו את מזמינה את כולם לראות אותך מככבת ונוצצת על במת היכל התרבות נתיבות
בזמן שכולם בדרך
(כולל הלהקות הכי טובות בארץ)
לראותך מככבת ומנצנצת הפעם מהשמיים
השארת לכולנו חור בלב בצורה שלך
עמית בת רחל מן
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים 🌷
ראה עוד > >
12/02/2024
צליל הרוש
לפני שבוע זכיתי להפיק ערב ״שרים לזכרה״ לעמית מן ז״ל הפרמדיקית שנרצחה בבארי.
את עמית לא הכרתי, היא הייתה תלמידה של Oren Cohen חברי הטוב שאני כל כך אוהבת, שרתם אותי להפיק את האירוע.
נפעמתי משורת האמנים שהסכימה להדרים לנתיבות ל-2 שירים בלבד בהתנדבות מלאה רק כדי לתמוך ולהיות חלק.
הכרתי את משפחתה המופלאה Haviva Man, ואת אישיותה המרתקת של עמית:))
תודה על הזכות לגרום למשפחה רגע אחד של נחת והתרגשות❣️
#מתי בפעם האחרונה עשית משהו בשביל מישהו#❤️
ערוץ 13
ראה עוד > >
שגב סבאג
את עמיתוש שלי הכרתי בכיתה ז׳, היא ליוותה אותי מאז מקרוב ומרחוק לאורך החיים, היא המלאך הראשון שזכיתי להכיר עלי אדמות ואני אזכור אותה תמיד עם החיוך והצחוק המתגלגל שלה ובעיקר את התחושה של הבית והמקום הבטוח שהיא תמיד ידעה להעניק לי. חברת נפש שלי , תמיד תלך איתי ותישאר בליבי עד קץ החיים💔
זאת תמונה שצולמה חודש לפני ה7 באוקטובר, זה היה ערב של צחוק , שמחה והנאה רצופה . וככה גם הקשר שלי עם עמית היה לאורך חיי . אני אזכור אותה תמיד ככה שמחה ומאושרת.
ראה עוד > >
12/02/2024
אות חיים - מיזם הנצחה בכתב ידם
באותה שבת ויתרה עמית על כל מיני אפשרויות הצלה עבורה ובגבורה עשתה את תפקידה במרפאה כמצילת חיים.
עמית נרצחה בתוך המרפאה לאחר שמלאי התחמושת אזל, כשהיא עוסקת במתן עזרה וסעד ככל יכולתה לכל מי שהיה שם.
כתב ידה הייחודי של עמית הגיע אלינו בעיקר בסיכומי שיעורים במד״א. איך מצילים חיים. בפועל. ממש.
מעצב הפונטים מאלעד, דוד מנדל (פונטסטי), עיצב מכל זה פונט בחרדת קודש, תוך שהוא לומד להכיר את סיפורה.
עמית מן גרה בנתיבות. ממתק לארבע אחיות גדולות שפינקו עד בלי די. (״היינו רבות מי תקלח, תלביש, תאכיל, תטייל, תשמור על עמית. עשינו לאמא חיים קלים!״)
כשהיתה עמית בת 12 בלבד, נפטר אביה האהוב. עמית החליטה כבר אז להיות פרמדיקית ובהמשך תכננה ללמוד רפואה. הכי הכי רצתה להציל חיים!! זה מה שמספרים עליה כל בני המשפחה והחברים!
כשהציעו לה מקיבוץ בארי לבוא לעבוד אצלם כפרמדיקית, אמא שלה חששה לה, ולא הסכימה. עמית הבטיחה לה שכלום לא יקרה לה. נהג אמבולנס שעבד עם עמית - ששמו אבויה, חבר בארי בעצמו, הבטיח גם הוא לאמא של עמית שלא יקרה לה כלום אצלם.
אמא של עמית מספרת שכל אותה שבת בבוקר היא ניסתה להתקשר אליו, כי הוא הבטיח לה...
רק יותר מאוחר היא הבינה ששניהם נרצחו.
ביום כזה. שיש בו צער ושמחה מהולים זה בזה. אנחנו נרגשים להשיק פונט שביעי למיזם אות.חיים.
תכנסו
תורידו
תתקינו
תשתמשו.
תזכרו
ראה עוד > >
15/02/2024
חביבה -אחות
אחותי שלי
חלק ממי שאני
דם שלי
תמיד תמיד בלב, בראש, בנשמה שלי
איך ממשיכים בלעדייך
משהו בי כבה
ברגע שכיבו את האור העצום שלך
שהאיר את חיי
את חיינו
כמה משמעותית היית בחיי
כמה אהבה תמיד תמיד תמיד היתה בינינו
איפה את יפה שלי
אני רוצה אותך איתי
צריכה אותך
זה כל כך לא הוגן
לתת לנו את המתנה הכי מדהימה שיש
ולחטוף אותה מאיתנו מהר מידי
בלי הכנה מוקדמת
בלי הזדמנות להיפרד
עמיתוש שלי אני צריכה אותך כל כך
ראה עוד > >
16/02/2024
חביבה -אחות
אחרי ההתרסקות של אתמול (שמגיעה כל כמה ימים)…. אני מקבלת הבוקר הודעה הכי הכי מרגשת שיש שצבעה לי את היום באופטימיות❤️❤️❤️
תודה לכם שלומצי ואיתן היקרים
תגדלו את גבריאלה עמית המתוקה באושר ובבריאות🪬❤️
מחכה לחבק אתכם.
ראה עוד > >
17/02/2024
אלעד מלכה
כבר כמה ימים שאני רוצה לשתף פה בחוויה חזקה ומאוד מרגשת.
הזמן, כדרכו, חמק מבין אצבעותי אז אשתף עכשיו, מעט באיחור.
זוכרים את עמית מן, הפרמדיקית היפה שנרצחה בשבת השחורה בבארי?
בשבוע שעבר עמית הייתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-23. בדרך המקרה זכיתי להשתתף באירוע מאוד מיוחד שהתקיים לזכרה ביום הולדתה.
החיבור ביני לבין המשפחה של עמית נוצר לגמרי במקרה במסגרת עבודתי כצלם שר הביטחון, כאשר לפני כחודש רחל מן אמא של עמית ז"ל הגיעה לפגישה עם השר.
במהלך הפגישה רחל תארה את שיחתה האחרונה עם ביתה האהובה עמית. החל מהתעקשותה של עמית להמשיך ולטפל בפצועים שהגיעו למרפאה, דרך המצוקה שאליה נקלעה בעצמה ועד לשיחת הטלפון האחרונה שהסתיימה בקול יריה, שגדעה את החיים של עמית ואחריה השיחה התנתקה.
כששמעתי את התיאור של רחל חשבתי עליה ברגעים האלה וכאבתי את כאבה. באופן טבעי מיד חשבתי גם על אריאלי שלי ומיד סכר הדמעות נפרץ.
בסיום הפגישה ניגשתי לרחל וחיבקתי אותה, תחבתי לידה כרטיס ביקור וביקשתי לסייע אם וכאשר יתאפשר.
לשמחתי כעבור כמה ימים רחל התקשרה ושאלה אם אוכל לצלם אירוע שיתקיים בנתיבות לזכר עמית.
כמי שתמיד עסוק בשיט של החיים אני לא מצליח להתנדב כפי שהייתי רוצה אז חשבתי לעצמי שהנה הגיע ההזדמנות לעשות משהו טוב והסכמתי מבלי שידעתי מה ידרש ומה אצלם.
בערב האירוע, הגעתי למרכז התרבות בנתיבות כשעדיין לא לגמרי ברור לי מה בדיוק אצלם.
כשהתחלתי להתמקם, מפיקה מתנדבת וסאונדמן מתנדב חביבים הציעו עזרה וקיבלו את פני עם תה שיבא ומגש של ספינג׳ (סופגיה מרוקאית עתירת קלוריות למי שלא מכיר...) הכל כיאה לתרבות נתיבות 🙂
התחברתי לסאונד וכעבור חצי שעה המופע החל.
עמית אהבה לשיר ולכן הנצחתה באמצעות השירה הייתה טבעית. המופע כלל קטעי שירה מוקלטים של עמית ז"ל עם מיטב האמנים הישראלים. בזה אחר זה עלו להופיע האמנים הבאים:
דניאל סולומון ו Dana Adini
הפיל הכחול
ג'ירפות Girafot
Berry Sakharof
Knesiyat HaSechel - כנסיית השכל
איפה הילד
ו היהודים
כל האמנים המדהימים האלה התחייבו שלא לקחת עבודות אחרות בתאריך יום ההולדת של עמית. כולם הגיעו עד לנתיבות וכולם עשו זאת בהתנדבות, באהבה ומתוך רצון לתמוך במשפחה ובזכר הצעירה המדהימה הזו שהתעקשה להמשיך ולטפל בפצועים עד ששילמה על כך בחייה.
בתוך מורכבות התקופה הזו מתגלות לא מעט נקודות של אור.
קשה לי להאמין שבמדינה אחרת שבעה אמנים מהשורה הראשונה היו מגיעים להופיע בערב שכזה וזו רק אחת הצורות של היפה והטוב שהתגלו פה בחודשים האחרונים.
אז חיבוק נוסף למשפחת מן היקרה ושבת שלום🙏🏻
ראה עוד > >
19/02/2024
שלומי דר
יום ההולדת של עמית מן הגיבורה.
ימשיכו להיות כאן חיים, אני מבטיחה
ואיזה גאווה לגוזלית הזאת לשאת את שמך
ראה עוד > >
19/02/2024
שילת ויצמן
עמיתי שלי
היום היית אמורה לחגוג 23
איך הייתי אוהבת לראות את ההפקות שהיית
מרימה לעצמך
כמה אהבת לשמוח
לרקוד
ולהיות עם החברים הכי טובים שלך
מאז שהכרתי אותך אי שם ב-2018
ועד יומך האחרון בעולם
למרות שלא היינו בקשר פיזי בשנה האחרונה
תמיד ידעתי שאם אצטרך אותך את תהיי שם
תמיד ידעתי שיש לי למי לפנות
מלאכית שלי
כול כך הזוי לי לדבר עלייך בלשון עבר
הדבר הכי טוב שיכלתי לעשות זה לשבת ולשפוך את הלב
ונוצר השיר
חיבוק אחרון
כמו שמה שחיבר בנינו זה המוסיקה
רציתי להנציח אותך בשיר
אולי הוא לא הכי מדוייק
אבל עבורי הוא מדוייק במילים
בלחן
ואפילו בקליפ
אני מתגעגעת אלייך כול כך
אז מזל טוב מלאכית יפה שלי
לנצח תשארי בת 22
אבל אנחנו פה נחגוג לך בכול שנה מחדש
אני אוהב אותך לנצח
עמיתי❤️🩹
את השיר המלא תוכלו למצוא בכול הפלטפורמות וביוטיוב
חיבוק אחרון שילת ויצמן🙏🏻
ראה עוד > >
19/02/2024
מגן דוד אדום
עמית מן, הפראמדיקית שהצילה חיים בקיבוץ בארי ב 7 באוקטובר, הייתה אמורה לחגוג היום יום הולדת, אבל היא תישאר בת 22 לנצח.
היוצר גיא קאפח הכין מחווה מיוחדת עבורה עם משפחתה וחבריה. אנו מתרגשים לשתף אתכם את הסרטון. אנא המשיכו להפיץ אותו לכבודה ולזכרה.
ראה עוד > >
19/02/2024
גלית גודלי
לנסיכות חוגגים בגן העדן💔
עמית הייתה אמורה לחגוג היום יומולדת 23. לנצח תישאר בת 22 והפרמדיקית הכי גיבורה שיש 💔 אחותה מרי ביקרה היום והביאה לה זר יומולדת ובלון. הלב, אוי הלב
ראה עוד > >
19/02/2024
חביבה -אחות
19/2🖤
היום שהכי פחדתי ממנו הגיע.
ועם כל מה שפחדתי לקראתו, חייבת להגיד, שהוא היה הרבה הרבה הרבה יותר נוראי, קשה, כואב ובלתי נסבל ממה שחשבתי.
עמיתוש, איך לעזאזל מציינים את יום ההולדת שלך בלעדייך??!!
מה מאחלים לאחות קטנה, מושלמת ואהובה כל כך, שנרצחה בגיל 22??!!
איך מצליחים בכלל לנשום ביום כזה?!
אומרים שאת מתה. אני יודעת שאת מתה. אבל נשבעת לך!! שהמח העקשן והמעצבן שלי לא מצליח להבין את זה!! לא מוכן לקבל את זה. זה לא הגיוני! לא הגיוני…
כל שנה ביום ההולדת שלך היית מרימה איתנו ועם החברים שלך הפקת יום הולדת שנמשכה שבוע!! ממסיבה לחגיגה לבילוי לפינוק! חגגת בענק!
בשנה שעברה כתבתי לך ברכה, סיפרתי לך (כאילו שלא ידעת) כמה אני אוהבת אותך וגאה באדם שאת. ואיחלתי לך… אושר, בריאות, הצלחה…
מי יכל לדמיין שזו תהיה הברכה האחרונה שאאחל לך ליום הולדתך.
והשנה….
במקום להדליק לך נרות על עוגה, הדלקנו נרות נשמה
במקום לברך אותך, השתתפנו בטקס לזכרך
במקום לצאת איתך למסעדה שאהבת, יצאנו לאכול בלעדייך ושרנו לך בתקווה שאת שומעת
במקום לנפח לך בלונים בחדר, הפרחנו בלונים לשמיים
במקום לחבק אותך, חיבקתי את הקבר הקר שלך
במקום לחייך ולשמוח איתך, בכיתי את חיי. וואי אלוהים!!!! כמות הדמעות שבכיתי היום יכולות למלא נחל קטן….
אז מה מאחלים לך, אחותי הקטנה והאהובה ליום הולדתך?
אין לי שמץ.
רק מאחלת שתמשיכי לתת לנו את הכוחות להפיץ את האור העצום שלך.
תתפללי עלינו, אחות קטנה, שנשרוד את החיים החדשים שלנו בלעדייך.
תשמרי מלמעלה על אמא, על מרי, רון וליאור, על הגיסים והאחיינים שכל כך אהבת.
ועוד בקשה אהובה שלי, תבקרי אותי בחלומות.
מתגעגעת אלייך
הלב שלי מרוסק
את החיים עצמם
ראה עוד > >
19/02/2024
גל גרנדר
היום היית אמורה לחגוג פיה קטנה, מלאך. מקווה שאיפה שלא תהיי חוגגים לך. את לא תישכחי עמית. מזל טוב ילדה.
ראה עוד > >
22/02/2024
א. נ.
את הקטע הזה כתבתי כחודש לאחר ה7.10 ולא ידעתי איפה לשתף אותו
הוא עדיין רלוונטי, הנה הוא:
היי למשפחה הגיבורה
אני לא מכירה אתכם ואתם לא אותי
אבל הפכתם להיות המשפחה של כל עמ"י ואני בתוכם
הסיפור של עמית כ"כ נגע לליבי.. איזו גיבורה הייתה!
א"א לסביר את זה אבל אני כל הזמן כואבת על עמית בלי להכיר אותה.. הספיק לי לראות תמונות שלה, אילו פנים עדינות ומאירות, מקשה אחת של טוב.
אני לא מצליחה לעצור את הדמעות, היא נחקקה לי כ"כ עמוק בלבבבבב
עבר כבר חודש מאז האסון הנורא ואני מוצאת את עצמי דומעת כל יום על מישהי שאני אפילו לא מכירה .. היא מול עיניי כל הזמן!
החלטתי לעשות משהו לעילוי נשמתה הטהורה והזכה לחודש הראשון לפטירתה, משהו יומיומי, משהו במיוחד לעילוי נשמתה הקדושה
יש 2 פרקי תהילים שמסוגלים מאוד לעילוי נשמת הנפטר, פרק מ"ט וט"ז - אותם אני אומרת במשך חודש לעילוי נשמתה הקדושה
וכן בנוסף בחודש הזה אני לומדת הלכות שבת לזכות עמית בת דוד הקדושה.
היא תפסה לי את הלב, וזה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות בשבילה..
למרות שאני יודעת שגם ככה הנשמה שלה נמצאת במקום הכי גבוה שיש
היא נמצאת במקום הכי מואר והכי קדוש, לא סתם זכתה להגיע למקום הזה...
אומרים שאנשים שהולכים בגיל צעיר זה לא כאלה שהלכו לפני הזמן - זה אנשים שהספיקו כ"כ הרבה בחיים הקצרים שלהם
לנו זה כואב כי הגוף שלה לא פה, אבל באמת שהחיים אחרי המוות הם החיים האמיתיים, קשה לחשוב על זה, אבל שם זה עולם האמת והתכלית
עומדת נשמתה שנלקחה אך ורק בגלל יהדותה.. דמעות, אף אחד לא יכול מולה, שום מקטרג שום כלום!!!
רק אור!
ועמית ניצבת עם כל המעשים המדהימים שעשתה בחייה הקצרים.. כמה חיים הצילה!! זה הדבר הגדול ביותר שאפשר לעשות!
יש הרבה שנפטרו בגילה, יש כאלה בתאונות, מחלות, לא התעוררו סתם בבוקר
אבל עמית, רק בגלל שהיא יהודיה, אני בוכה כשאני כותבת את זה, ועוד תוך כדי שעסוקה בהצלת חיים...
א"א לתפוס את מדרגתה הרוחנית! פשוט א"א! מלכה שהיא!
וואו כמה כח יש להם שם למעלה לעורר רחמים עלינו......
זאת הנחמה שלי ושל כולם ואני כ"כ מאמינה בזה, וזה מה שנותן לי את הכח להמשיך לחיות!
אני רוצה רק להגיד לכן שאני אוהבת אתכן גם בלי להכיר!!!
מחזקת אתכן וכואבת איתכן כ"כ!
רק מחכה לצפירת הגאולה שתבוא ונתאחד שוב כולנו עם הקדושים
אוהבת המון.. לא נשכח!
איך בא לי לפגוש אתכן ולחבק אתכן...
אני בטוחה שעמית שם למעלה בוכה בשביל כולנו
עוד תבוא הגאולה ממש במהרה, אמן
ראה עוד > >
24/02/2024
חביבה -אחות
איפה את יפה שלי???????
איפה??????????
הגעגוע קשה מידי
החוסר שלך בלתי אפשרי
החיים פשוט לא יכולים להמשיך כרגיל בלעדייך
עמיתוש שלי💔
ראה עוד > >
27/02/2024
חביבה -אחות
השמש שקעה
אבל את דולקת מאירה לי
הלב שנשבר
את תחברי אותו חלק חלק
את לא כמו כולם
הכי מיוחדת
עמיתוש שלייייייי💔
אין רגע אחד ביום שאני לא חושבת עלייך
הלוואי שיכולתי להפסיק רק לקצת
הגעגוע אלייך הולך ומתגבר מיום ליום
ועדיין לא עברו חמישה חודשים
מה מחכה לנו בהמשך החיים בלעדייך ???!!
אני אוהבת אותך ולא יכולה לעכל שלא תהיי עוד
מה עושים עם לב שנשבר ואת לא פה לחבר אותו
איך מחזירים את שמחת החיים שהתאדתה יחד איתך
איך יכלו לרצוח אותך??? איך???!!!
את הכי הכי הכי הכי הכי מיוחדת שיש
ראה עוד > >
21/02/2024
רות כהן
עמית, אהובה חסרה שלי❤️
עמיתוש, אני רואה את כולם כותבים לך.. עלייך..
מי היית, מה עשית, מה שרת, מה אכלת, מה אהבת ומה הספקת להשיג בחייך הקצרים.
אבל אני, נותרתי אילמת..
את , אחותי הקטנה, היפה, החייכנית, החופרת אינך.
ואני לא יכולה לשאת זאת..
עדיין מחכה לך בכל שישי בערב, שתיכנסי באיחור האופנתי שלך ותיצמדי אליי בהכנת הסלטים, כמובן את מכינה רק את האבוקדו והטחינה, אלה הסלטים שלך..
אני מכינה לך את הבשרים שאת כל כך אוהבת.
אבל עכשיו נשארתי בלי טעם..
הילדים שלי, האחיינים שכל כך אהבת, מחכים לך למשחקי הקלפים ששיחקתם בלי סוף, לריב מי ישב לידך בזמן הקידוש ולהיזרק בספה אחרי האוכל בחיבוקים ואהבה..
אבל נשארנו בלי הנאה..
יום ההולדת שלך חלף עבר לו, חלק חגגו מעל הקבר שלך ,חלק הדליקו נר נשמה, אנחנו הגדלנו לעשות ואכלנו במסעדה שכל כך אהבת ואפילו הוצאנו לך קינוח עם זיקוקים.
אבל לא באמת גדלת בשנה...
והנה, הגענו ליומיים לפני בר המצווה לאחיין הראשון שנולד לך, כמה התרגשת ושמחת כשהוא הגיע לעולם, כמה רצית כל הזמן להיות לצידו..
אבל עכשיו ברגע היקר הזה את לא תהיי...
איך נמשיך מכאן בלעדייך?
איך נחגוג עוד בר/בת מצוות, ימי הולדת, לידות וחתונות?
ביקשת שנאחז בחיים, ביקשת שנמשיך לחיות,
אבל אנחנו לא באמת חיים.. הזמן ממשיך ואנחנו שטים איתו...
ראה עוד > >
ערן ששון Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית, את גאוה לכל עם ישראל.
ראה עוד > >
סדי צרפתי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
יהי זכרה ברוך, מלח הארץ, לעולם לא אשכח את הצעקה "שחר, שחר"
ראה עוד > >
מירי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
על כולם אני מבכה, הלב כואב על כל מי שחייו נגדעו ע"י המרצחים, לא הכרנו, אבל לא אוכל לשכוח את השיחה המצמררת הנוראית והאחרונה שלך שאותה שמעתי בחדשות, הצטיירה לי תמונה של בחורה עם ים של נתינה ואכפתיות,כל כך חבל שכך הסתיימו חייך, בטוחה שמשפחתך וחברייך ינציחו את דמותך ולא ישכחו אותך לעולם, אני לא דתיה ההיפך הגמור, אבל מאמינה שבאת לעולם הזה כדי לעזור ועכשיו את במקום אחר כדי להמשיך לתרום ולעזור, כי זו את עם נתינה ואהבה, לא אשכח אותך.
ראה עוד > >
לילך גליסקו Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
יהי זכרך ברוך גיבורה שאת. נזכור אותך תמיד💔🥀
ראה עוד > >
קרן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
באמת בלתי נתפס. אומץ לב ונתינה אינסופית
ראה עוד > >
יהודית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
איפה ישנם עוד אנשים כמוך? נכנסת לי ללב....
ראה עוד > >
מורן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
איזו אישה צעירה ומיוחדת, הלב שבור💔💔 אומץ ליבך יזכרו לעד, יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
אפרת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית לא הכרתי אותך וכואב לי על כך... אבל נכנסת לי עמוק ללב, הרגישות והלב הטהור שלך יצאו אליי מבעד למסך וגם בשיחה האחרונה... הרצון שלך רק להציל חיים כמה שיותר חדר לי עמוק לנשמה, עמית תהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים, תשמרי עלינו מלמעלה.
ראה עוד > >
מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לא יאמן שהיית רק בת 22 כנרצחת על ידי בני העוולה בחורה כל כך צעירה עם כל כך הרבה טוב, הישגים וכישרונות כמה היית יכולה להמשיך ולתרום. אני לא מכירה אותך אישית, אבל שמעתי את סיפורך והתרגשתי כל כך תנחומיי למשפחה, לחברים ולכל עם ישראל
ראה עוד > >
חזיז Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית; מילותיך האחרונות היו "שחר, שחר, שחר בבקשה מתוך דאגה לחברך חבריך .בבקשה מהאל לעוד קרן אור בשחר חייך בשביל לעזור. בבקשה ששחר של יום חדש לעמי לאחר מותי .בקשתנו שעוד יבקע כשחר אורך ונצר משורשיך יפרה.(את מבית דוד) עמית ואהבתה לרעך כמוך כמוני. בעזרת השם. זיכרונך
ראה עוד > >
א.ה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אין לי מה לומר עמית. אין לי מה לומר לך. הלוואי והיית מרגישה כמה אהבה יש לי אל הבן אדם שהיית. וכל זה בלי להכיר אותך. שמעתי את הקול השבור שלך בהקלטה האחרונה. נשבר לי הלב לרסיסים. שמעתי את הקול המהפנט שלך בשיר ששרת. נשבר לי הלב לרסיסים. זה מה שנשאר לנו ממך. רסיסים של הבן אדם המדהים שהיית מבפנים ומבחוץ. תנוחי שם למעלה.
ראה עוד > >
איתן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לא הכרתי את עמית, ראיתי עלייך את הכתבה בכאן 11, ממש לבכות. איזו אבידה, מאחל למשפחה להיות חזקה. עמית הייתה מדהימה בכל קנה מידה!! משתתף בצערכם ואיתי כל עם ישראל.
ראה עוד > >
ארז Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית היקרה! בימים שבהם הוכרזת נעדרת כל כך קיויתי שאיכשהו, שרדת את התופת ולבי לא הבין איך יתכן שגם אותך השיגה ידם של בני העוולה. הרי בהקלטה שפורסמה נשמעת כל כך חיה, כל כך חיונית, כל כך אכפתית. מי יתן ותמצאי מנוחה נכונה והאש שיצאה ממילותייך האחרונות תחרוך את אחרון המפלצות דמויות האדם (ואת שולחיהם) שהעזו לטנף ברגליהם את בארי וישובי עוטף נוספים, ותלווה אותם עד משכנם החדש בגיהנום. תנחומים מקרב לבי למשפחתך האוהבת והדואבת.
ראה עוד > >
יונתן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
חברה מיוחדת שלי לאינסטגרם בלתי ניתפס תמיד חייכנית ומפרגנת ידעתי שהיא ילדה עם נתינה גדולה מיתנדבת בהמון שמחת חיים ה יקום דמך לנצח אזכור דמותך
ראה עוד > >
יוסי ש. Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
הלב נקרע, מוכשרת וכל כך יפה, ממש פרח שנקטפה בחייה הקצרים, לא נתפס...השיחה האחרונה שלה לא עוזבת אותי, משתתף בצער המשפחה.
ראה עוד > >
ליד Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
יש מלאכים בשמיים ויש מלאכים בארץ את היית מלאכית בארץ ועכשיו את מלאכית בשמיים,יהי רצון שתשמרי על כל עם ישראל מלמעלה,ה' יקום דמך.
ראה עוד > >
חגי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לא הרבה זוכים להיות לחיות בדרך כמו שאנחנו הפרמדיקים חיים. להשפיע ולעזור ברגעים הקשים ,להציל חיים מדי פעם. זכית בחייך הקצרים לעשות זאת בחייך וגם במותך. יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
גדי בן חמו ירושלים Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
מתחילת היום הארור ההוא ולמרות שבתוך ההרוגים היו שניים שהכרתי יותר אישית. עמית הייתה מבחינתי "הפנים" של האסון הזה. הקול הזועק שלה, הגבורה, האימה ברגעים האחרונים והאצילות שנשארה שם בשביל לטפל בכולם יחרטו בלי י לנצח. תודה על מי שהיית. נזכור אותך לעד.
ראה עוד > >
ע' Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
גיבורה אמיתית. לא מכיר אותך, אבל זקעותיך לעזרה לא יצאו לי מהראש. הגבורה שלך לטפל באנשים במרפאה כשאתם מוקפים במחבלים. נפלת כגיבורה. בחורה יפהפיה שלא התחילה עוד את חייה. יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
שמואל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית, את נשמה גדולה שהקריבה את חייה למען הצלת חיי אחרים. איזה הפסד עצום למשפחה, לבארי ולמדינה. גם יפה מבפנים ומבחוץ, גם מוכשרת בעבודתך כפראמדקית וגם זמרת נהדרת. לא מבין איך צעירה מקסימה ותמימה כמוך צריכה להיפרד מאיתנו בכזו אכזריות. אין צדק בעולם. כששמעתי בהקלטת השיחה את מילותייך האחרונות ואת צרור היריות פרצתי בבכי בלתי נשלט ואני אדם מבוגר. מאז, תמונתך לנגד עיני כסמל של ישראליות יפה ושורשית. נחמה למשפחתך היקרה ואשרי לה שגידלה בת כמוך, עם עוד אחיות מרשימות.
ראה עוד > >
מיכל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית, לא הכרתי אותך, אבל לעולם לא אשכח אותך. מכך הסיפורים קורעי הלב, הכי קיוויתי שדווקא את תמצאי בסופו של דבר בחיים יהיה זכרך ברוך
ראה עוד > >
חן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
מילותייך האחרונות לא יוצאות לי מהראש, עצוב לי על כל מה שלא תחווי בעולם הזה. יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
עופרה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
יהי זכרך ברוך לעד, סיפורך נגע לליבי. אחד מתוך אלפי הסיפורים הקשים והכואבים של המלחמה הארורה . מקווה שאת שם למעלה מגנה על העם שלנו גם מרחוק . עצוב וכואב עלייך.
ראה עוד > >
ש. Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לעולם נזכור אותך ואת גבורתך.
ראה עוד > >
ישראלית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית היפייפיה, כמה יפה מבחוץ, ככה יפה בפנים נכנסת לעם ישראל לתוך הלב גיבורה, תיהיה נשמתך צרורה בצרור החיים
ראה עוד > >
חזיז Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית האש כבדה קרובה וזו לא בגבעת התחמושת. אתם כאן לצידי.במרפאה של בארי.עמית עמית צעק אז הפצוע. אני כאן איתך ענתה החובשת. תצילי את עצמך בקול חלושבקש הפצוע.היום הוא יום מותי בקול דומם ענתה עמית. וכך בלחש במרפאה בבארי. נזכור אותך עמית כחובשת במורשתשל גבעת התחמושת רק בדממה לוחשת. את החובשת של מרפאת בארי. זכרונך לברכה.
ראה עוד > >
מירב Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית גיבורה. הלב נשבר לי כל פעם שאני רואה את פניך היפות ושומעת את קולך, נוחי על משכבך בשלום.
ראה עוד > >
ל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
הפנים השובות, הקול המצמרר... יהי זכרה ברוך !
ראה עוד > >
ירון Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
כמו רבים במדינה למדתי להכיר את סגולותיה של עמית היפה רק לאחר הירצחה. מתברר שיש ישראל יפה, אנשים מוארים ומאירים כמו מן מהשמיים. יהי זכר עמית נצור בלב כולנו והלוואי ונהיה ראויים לערכים שהיא מגלמת. זכר הרוצחים המתועבים יהיה ארור לעולמי עולמים
ראה עוד > >
איילת Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
הבלדה לחובשת, זכרונך ישאר כאן לעולמי עד. תנצב"ה.
ראה עוד > >
רונית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
וואו עמית! את ריסקת לי את הלב עם יופייך הפנימי והחיצוני. איזו גיבורה בלתי נשכחת! ועוד ברגעים האחרונים ניסית להציל חיים. אגדה בחייך ובמותך. ליבנו שבור 💔
ראה עוד > >
איציק Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית מן האמיצה והיפה. לא נישכח אותך לעולם. אין יום שאני לא ניזכר בך ובוכה. ההקרבה שלך,אהבת האדם שלך לעולם לא יישכחו על ידי עם ישראל. בטוח שאת ראשונה בין ראשונים בגן עדן. יהי זיכרך ברוך❤️
ראה עוד > >
טל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית יקרה, אני לא הכרתי אותך ומצרה על כך. לעולם תהיי איתי בלב ובמחשבות, אני מקווה שהנשמה היפה שלך מוצאת שלווה ❤️
ראה עוד > >
אנונימית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
חלק ענק מעם ישראל מכיר אותך עכשיו ולנצח תיזכרי כגיבורה שהצילה חיים תוך כדי יריות ומחבלים מסביב. את מדהימה ולנצח נזכור אותך ככזו. נוחי על משכבך בשלום מלאכית. פשוט בן אדם ענק עם לב ענק!!
ראה עוד > >
חנית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית גם מבלי להכיר אותך נכנסת לי ללב באופן אישי נוחי על משכבך בשלום
ראה עוד > >
רייצל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
זוכרת אותך עוד מתחילת דרכך במד״א נתיבות. יהי זכרך ברוך! תמיד אזכור אותך עמית, את גיבורה. שירתך תתנגן בלב שלי לתמיד. גיבורה של כולנו
ראה עוד > >
שי לי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית, לא הכרתי אותך אבל סיפור הגבורה שלך מהדהד אצל מדינה שלמה, כל כך יפה מבפנים ומבחוץ, נשמה גבוהה וטהורה, נוחי על משכבך בשלום, שיירת מלאכי שרת מלווים אותך אני בטוחה בכך
ראה עוד > >
אורית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
נוחי על משכבך בשלום מלאכית יפה, בטוחה שפגשת בגן עדן עוד הרבה מלאכים יפים כמוך. תודה לך.
ראה עוד > >
Jasmin Singh Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
Amit, your story has deeply touched my heart, I will never forget you. May your memory be blessed. My sincere condolences to your grieving family.
ראה עוד > >
עדי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
כולם כתבו פה כ"כ יפה.. ועדיין חייבת להגיד שלא הכרתי אותך ונכנסת לי ללב. מספרת עליך לילדות שלי ושומעת את השיר שלך.. המשפחה שלך נראת נהדרת ואין ספק שתחסרי להם וגם לעולם הזה. נוחי על משכבך בשלום. תמיד אחשוב עלייך.. גרמת לי לרצות לשאוף להיות אדם טוב כמוך..
ראה עוד > >
שרית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית יקרה, לא הכרתי אותך אבל דמותך עולה לנגד עיניי כפי שנחשפתי אלייה דרך התקשורת. בחורה מדהימה, טובת לב, חכמה ואצילית, שפנייה מנוקדות נמשים. מדהימה שכמוך, אני מצדיעה לך על כל מי שהיית, העולם איבד חלק יפה מעצמו. נוחי בשלום. 💔
ראה עוד > >
אייל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
Smile when you think of me My body's gone, that's all
ראה עוד > >
ניר Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית היקרה, את אחת מהסמלים של היום הנורא, 7.10.23. באותו ערב הופיעה תמונתך במסך הטלוויזיה והושמעו הדברים שאמרת בשיחות טלפוניות בהן זעקת לעזרה והצלה. ניכר היה שאת מסורה לפצועים, כפרמדיקית, תוך סיכון חייך. כעבור ימים פורסם למרבה הצער שנרצחת על ידי בני השטן. מותך הוא אבידה גדולה. את דמות שמייצגת את הישראלית היפה- מלאת חן, טוב-לב, כישרון, דבקות במטרה ומקצועיות. צפיתי היום בגרסה החדשה של השיר "שום דבר לא יפגע בי"מאת חלל צה"ל ארז שטרק, בו חובר קול הפעמונים שלך לביצוע של "כנסיית השכל" שביצעה את השיר גם במקור. מרגש וכואב לצפות בכך והדמעות חונקות את הגרון. מקווה שאת נמצאת עכשיו במקום שכולו טוב. את ראויה לכך. יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
מזור דידי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית היקרה, למדתי ממך כל כך המון ואת כל כך צעירה, נלחמת למען האחר ניסית לעזור לטפל וסיכנת את עצמך. היית בחורה מהממת ואת תחסרי לעולם הזה. מודה לך על כל מה שעשית. השירים שביצעת מהממים אני שומעת אותם כל הזמן. תודה עמית, מזור
ראה עוד > >
דורון Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית בלי להתכוון הפכת לסמל של ישראל היפה ב-7 באוקטובר. שירתך עם כנסיית השכל רק האירה את כשרונותייך ואת הנתינה האין סופית שלך. לא נשכח אותך לעד
ראה עוד > >
ברק Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
הלב כואב, הלב נקרע, יהי זכרך ברוך ילדה יפה וטובת-לב!
ראה עוד > >
רונן לוטן Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית היקרה. הכרתי אותך רק לאחר לכתך והבנתי דרך הכתבות שעשו עליך, הסרטונים והשירים, איזה אדם מדהים היית והלב נקרע שוב ושוב. איך? איך מישהו העז לפגוע בך בצורה כל כך כואבת? צר לי כל כך בלכתך. אנחנו הפסדנו, משפחתך הפסיד, העולם הפסיד נפש מדהימה. נוחי בשלווה ילדה נהדרת. לא נשכח אותך.
ראה עוד > >
הראלה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
מה אפשר להגיד עלייך. יפיפיה, טובת לב, חכמה ,גיבורה, זמרת, מצילת חיים קדושה. כנראה שאת טובה מדי לעולם הזה. תנוחי בשלום ובבקשה תשמרי עלינו מלמעלה
ראה עוד > >
שלומי אפנג'ר Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
יהי זכרך ברוך עמית היקרה ז"ל בת עירנו , ה' ינקום דמך זכה וטהורה את למעלה תשמרי ותתפללי על משפחתך היקרה . ת.נ.צ.ב.ה אמן !
ראה עוד > >
שירה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
יפה שלנו. כך אני קוראת לך... הפכת להיות שלנו, של כולנו. גיבורת ישראל מדהימה. חבל שאת גיבורה, היינו מסתפקים בבריאה ושלמה. תודה על מה שעשית. נזכור אותך תמיד זה בטוח, אחיותייך המדהימות דואגות לכך.
ראה עוד > >
אסף נס ציונה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
“שום דבר לא יפגע בי..״ עצוב כולנו נפגענו ממותך , כאב גדול , בלי להכירך אישית לפני , אחרי ששמעתי אותך נשברת בטלפון על רציחת שחר ליבי נשבר איתך חור גדול נפער ,זכיתי לפחות יחד עם כל עם ישראל בזכות הכתבות ומשפחתך לראות איזה אדם ענק היית איזה לב רחב לבחורה כל כך צעירה … בגיל של הבת שלי מתנצל שלא שמרנו עלייך הבאת רק טוב לעולם והרוע בא ולקח אותך אזכרך לנצח
ראה עוד > >
עדי Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית, איך נתחיל כל מה שנגיד רק יקטין.. נכנסת לי עמוק ללב עם סיפור הגבורה שלך.. נעלמת לנו רק כי טיפלת באנשים והצלת אותם. לרגע לא חשבת על עצמך אלה מה אפשר לתת לאחר. מה שבטוח שאת למעלה במקום הכי גבוה שיכל להיות. אוהבים אותך ת.נ.צ.ב.ה 😪
ראה עוד > >
ירון Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית,בלתי נתפס האובדן. אי אפשר לשכוח את מילותייך האחרונות " שחר שחר.." . היית מלאכית טהורה שכולך רק נתינה, ניסית לעזור לכולם עד נשימתך האחרונה. איך איך בני עוולה קטפו אותך בתחילת החיים,הלב בוכה.
ראה עוד > >
ש . Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
זכינו להכיר את האישה המדהימה הזאת רק במותה! לב ענק נתינה אינסופית הקרבה! פשוט מדהימה ויפה מבפנים ומבחוץ! פרח כזה נדיר אלוהים רצה אותה קרוב אליו שלא תסבול מהרוע בעולם הזה ותגיע ישר לעולם שכולו טוב . תודה שהיית אצלנו במדינה תודה על הנתינה תנוחי על משכבך בשלום! הלואי ויהיו עוד אנשים כמוך בארצנו והלואי שמותך יצמיח אלפי נשמות טובות אחרות !
ראה עוד > >
ליאור Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית הגיבורה, 'שום דבר לא יפגע בי,שום דבר..' אזכור אותך לעד! כל כך מסורה לעזרה וכל כך נוגעת ללב. יהי זכרך ברוך! עצוב מאוד
ראה עוד > >
יהודית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
מדהימה נכנסת לי ללב יהי זכרך ברוך
ראה עוד > >
יעל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
גם מבלי להכיר אותך אישית, נכנסת ללב שלי, ללב של כולנו. המסירוּת, הדאגה, עד הרגע האחרון. בני השטן לקחו את חייך, אך במותך זכית לחיי נצח. תודה על כל מה שעשית.
לא יצא לי להכיר את עמית, אבל מהר מאוד הבנתי איזה אבידה אדירה נאבדה לנו. הכאב ענק, כולנו הפסדנו בענק. מאחל לעמית להגיע לעולם טוב יותר ופחות אכזרי, ולמשפחתה של עמית שלא ידעו שום צער נוסף
ראה עוד > >
רחלי חיה Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
ראה עוד > >
עמית Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
אנחנו אמנם לא מכירות, אך תפסת מקום בלבי מהרגע ששמך הותר לפרסום. בחורה צעירה ומדהימה. רק ניסית להציל אחרים. כל חטאך שהיית יהודייה. יהי זכרך ברוך.
ראה עוד > >
יעל Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
עמית היקרה לא זכיתי להכיר אותך אבל נכנסת לי חזק ללב לא יודעת למה... משו בפנים שלך כ"כ משדר את הפנימיות המדהימה שלך תהני מזיו השכינה טוהר מלאך אוהבת אותך❤️
ראה עוד > >
מושיקו Ynet - הנרצחים והנופלים – כתבו לזכרם
לא הרבה מבינים את קדושת הצלת החיים שאנחנו - אנשי מד"א מבינים ונלחמים עליה ואת היא הדוגמה הכי טובה! סליחה שלא יכולנו להגיע אלייך בזמן שהכי היית צריכה. מבטיחים לפעול להצלת חיים כמו שאת עשית. נוחי על משכבך בשלום - נשמה טהורה
ראה עוד > >
27/02/2024
חביבה -אחות
השמש שקעה
אבל את דולקת מאירה לי
הלב שנשבר
את תחברי אותו חלק חלק
את לא כמו כולם
הכי מיוחדת
עמיתוש שלייייייי💔
אין רגע אחד ביום שאני לא חושבת עלייך
הלוואי שיכולתי להפסיק רק לקצת
הגעגוע אלייך הולך ומתגבר מיום ליום
ועדיין לא עברו חמישה חודשים
מה מחכה לנו בהמשך החיים בלעדייך ???!!
אני אוהבת אותך ולא יכולה לעכל שלא תהיי עוד
מה עושים עם לב שנשבר ואת לא פה לחבר אותו
איך מחזירים את שמחת החיים שהתאדתה יחד איתך
איך יכלו לרצוח אותך??? איך???!!!
את הכי הכי הכי הכי הכי מיוחדת שיש
ראה עוד > >
07/03/2024
ידיעות אחרונות
רחל פיסם, ראש אגף משאבי אנוש בכבאות והצלה בישראל, כותבת לעמית מן ז"ל, פרמדיקית ואחות קיבוץ בארי:
יכולת להציל את חייך, אבל בחרת להציל אחרים. היש התנהגות נשגבת ממסירת הנפש עבור הצלת חיים? עמית יקרה, לו יכולתי לומר לך כמה אישיותך מעוררת בי התרגשות והשראה.
את ההוכחה לבחירה שיכולה לעשות אישה צעירה ברגע אחד. בחירה כל כך משמעותית ואמיצה, שמוכיחה שדור הצעירים של היום הוא דור ערכי שהתחנך למופת. דור עם תעצומות נפש ומחויבות למדינה, לחברה ולכלל, ואת זה הוכחת בצורה מופתית כאשר נלחמת במשך שעות ארוכות בלי לאבד את המצפון ואת הצפון.
תוך כדי שאת נלחמת באומץ ובגבורה, גם הקפדת להיות בקשר בטלפון עם אמא והאחיות שלך, ברור לי שהמשפחה הייתה החוסן שלך. ביקשת מהן לשלוח לכם עזרה לבארי, ובמקביל המשכת להילחם כשאת מבינה לאן הכל הולך, ותוך כדי לחימה מגלה גם גבורה וגם רגישות ואנושיות, כותבת להן שאת אוהבת אותן. עד הסוף המר.
היית ילדה שמחה ועליזה שכל החיים עוד היו לפנייך, ומעשייך הם המענה האמיתי לחוסנה של החברה שלנו. את התשובה לכל מי שמנסה להחליש ולפגוע בלכידות החברתית שלנו. כל הפערים בינינו לא באמת קיימים - בואו נזכור את זה. יש בינינו יותר משותף מאשר מפריד, ועמית היא דוגמה לכך שברגע האמת אנחנו בוחרים בדרך הערכית שלפיה חינכו אותנו. לא מתחמקים ולא מנסים למצוא את הדרך הקלה. אני תמיד אזכור אותך, עמית.
נוחי על משכבך בשלום, ילדה גיבורה
ראה עוד > >
08/03/2024
חביבה -אחות
חמישה חודשים בלעדייך
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
החוסר שלך מודגש וקיים בכל רגע
האין שלך מדמם בליבי בכל רגע
אין אותך יותר
וזה לא אפשרי
עמיתוש
💔
ראה עוד > >
08/03/2024
רונית מתיאס
ציון יום האישה הבינלאומי בשבילי הוא המפגש המרגש שהיה לנו הבוקר עם משפחתה של הפארמדיקית עמית מן ז"ל, הקשר בינינו נוצר כבר באוקטובר אבל רק היום זכינו למפגש ראשון.
האימא רחל במרכז ואחיותיה רות, ליאור וחביבה, שקיבלו היום עבור עמית ולזכרה את אות גיבורת המלחמה של מועדון השגרירים.
ראה עוד > >
09/03/2024
קטיה גומברוף
לזכר עמית מן, פרמדיקית מנתיבות. גיבורה שבבחירה החליטה ללכת להציל את הפצועים במרפאה בבארי, ולא להתחבא ולהנצל. בחורה טובה, חכמה, ויפה, עם כשרונות שונים, של משחק ושירה נפלאה. גבורתה ותושייתה הבלתי רגילים בלטו באירוע הזועה, והאחרון של חייה. במשך 6 שעות,בלי להפסיק, ניסתה לקרוא לעזרה, טיפלה בפצועים, אירגנה חוסמי עורקים, אפילו לה עצמה. עד הרגע האחרון ליטפה את הפצועים. וביקשה מהוריה שימצאו כח לחיות בלעדיה. איזו גדלות ואיזה כאב.
שירתה האחרונה המוקלטת. https://www.facebook.com/newsisrael13/videos/1486547762186680/?mibextid=Nif5oz
ציור לפני צביעה.
In memory of Amit Man paramedic from Netyvot. A hero that chose to go and save injured people in the medical clinic instead of hiding and saving herself.
A beautiful inteligent girl with so many talents among them as an actor and singer. Her outstanding courage and resourcefulness became clear in this dreadfull event and last day of her life. She continued without stopping for 6 hours to take care of the injured and call for help. She carressed the soldiers even when they did not need her, until her last moments when she was shot.. In the last moments she realised that they have no chance and asked her family to stay strong without her.
What a heartbreaking nightmare.
Aquarelle on cotton paper
26/38
ראה עוד > >
10/03/2024
לירון גליקמן
כששומעים/ות את המושג "אשת חיל" מי עולה לכם/ן בראש?
אמא, בת הזוג, סבתא? חברה קרובה שעברה משהו משמעותי?
מאז ה- 7 באוקטובר התוודענו עוד יותר לנשים הנועזות, לשוויון בלחימה, נשים וגברים שבאומץ רב נלחמו, הצילו רבות/ים וגם קיפחו בחייהם/ן.
אגב, הן היו שם כל הזמן, שום דבר חדש רק עכשיו זה בכותרות.
היה לי הכבוד להנחות את טקס "אשת חיל" השנתי של מועדון השגרירים הזרים בישראל בו אני חברה, שנערך באופן סימבולי כל כך במוזיאון ההגנה.
הבחירה בנשים שיקבלו את הפרס היתה קשה מתוך אינספור סיפורי גבורה. כל אחת מהנבחרות יכולה להחזיק סרט הוליוודי עם הסיפור שלה.
הטקס היה מרגש ביותר, גם אני כמנחה מנוסה כבר 2 עשורים לא יכולתי לעצור את הדמעות בשלב מסויים.
הסיפורים, והמעשים, הכאב ועם זאת האהבה, התקווה לתקומה עולים על כל דמיון.
.
כשנשות החיל עלו על הבמה לשתף את מילות התודה היה מכנה משותף מובהק, תזכורת חשובה לכולנו -
1. מעשים על פני דיבורים - הן לא מחפשות את הטייטל "גיבורות". הן נקלעו לסיטואציה ונתנו בה את כל מה שהן יודעות.
2. מנהיגות- כולן ביקשו לחלוק את הפרס עם הצוות/ החיילים והחיילות שיחד הם צלחו את המצב.
3. הכוח הפנימי - כל אחת ציינה בדרך זו או אחרת שהכוח היה שם אצלן תמיד הוא פשוט יצא ובא לידי ביטוי כשהיה נדרש, בלי מחשבות מיותרות. תזכורת שיש לנו כוח גדול יותר מכפי שאנחנו חושבים!
.
מקבלות הפרס הן:
- הפראמדיקית עמית מן ז"ל מבארי - שקיפחה את חייה בסיוע לפצועים. אמה ואחיותיה קיבלו את הפרס וביקשו שנמשיך לזכור את האור של עמית.
- ענבל ליברמן, הרבש"צית של ניר עם - בתושייה הצילה את הקיבוץ שנשמר ללא נפגעים
- פקד עמית גור, מפקדת חבל אשכול, מג"ב - נלחמה באומץ רב גם אחרי ש - RPG נורה על רכבה והצילה רבים
- טלי חדד, מאופקים, אמא לביאה ששלחה את בנה להילחם ופינתה מהזירה 13 פצועים תחת אש
- סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל - מפקדת אגדית ששחררה את מוצב סופה בקרב קשה של 14 שעות
- נועה תשבי, Noa Tishby סופרת ואקטיביסטית - על עשייה הסברתית מסורה וחדה. את הפרס קיבלה אמה שלה, יעל ארצי, אישה מרשימה שחיזקה את כולנו.
- נסרין יוסף, דרוזית ממושב יתד שתפסה מחבלים ובעורמה גרמה להם לשתף מידע על מיקום הטרוריסטים וכך הצילה את המושב
- וכן- שגרירת נפאל בישראל, קנטה ריזאל - שחולקת איתנו את הכאב, אזרחיהם נרצחו ונחטפו לעזה
- ואשת שגריר יפן, אסאקו מיזושימה - על עשייה ותמיכה מדהימה בישראל, היא אפילו עונדת את שרשרת החטופים.
.
תודה לצוות מועדון השגרירים, לנשיא Yitzhak Eldan על הפרגון והעבודה המשותפת, Itsik Kamilian Reut Portugal , Rami Carmel האלוף, נשות החיל של המועדון רות עמית פוגל, ושרה אללוף, אמילי, יעל והצוות. Lital Peer Smp לצוות מוזיאון ההגנה, ענבר, נעמה ו Ephraim Lapid היקר, דו"צ לשעבר. לשגרירים, חברים, ואורחים.
זכות גדולה!
********************
זכרו -
בכל אחת ואחד מאיתנו קיימים גיבורים פנימיים! כשנצטרך אותם הם יצאו לאור.
לימים שקטים וטובים והחזרת החטופות/ים במהרה!
עם ישראל חי! 🇮🇱 🇮🇱
<< צילום: סיון פרג'
ראה עוד > >
11/03/2024
חביבה -אחות
כששומעים/ות את המושג "אשת חיל" מי עולה לכם/ן בראש?
אמא, בת הזוג, סבתא? חברה קרובה שעברה משהו משמעותי?
מאז ה- 7 באוקטובר התוודענו עוד יותר לנשים הנועזות, לשוויון בלחימה, נשים וגברים שבאומץ רב נלחמו, הצילו רבות/ים וגם קיפחו בחייהם/ן.
אגב, הן היו שם כל הזמן, שום דבר חדש רק עכשיו זה בכותרות.
היה לי הכבוד להנחות את טקס "אשת חיל" השנתי של מועדון השגרירים הזרים בישראל בו אני חברה, שנערך באופן סימבולי כל כך במוזיאון ההגנה.
הבחירה בנשים שיקבלו את הפרס היתה קשה מתוך אינספור סיפורי גבורה. כל אחת מהנבחרות יכולה להחזיק סרט הוליוודי עם הסיפור שלה.
הטקס היה מרגש ביותר, גם אני כמנחה מנוסה כבר 2 עשורים לא יכולתי לעצור את הדמעות בשלב מסויים.
הסיפורים, והמעשים, הכאב ועם זאת האהבה, התקווה לתקומה עולים על כל דמיון.
.
כשנשות החיל עלו על הבמה לשתף את מילות התודה היה מכנה משותף מובהק, תזכורת חשובה לכולנו -
1. מעשים על פני דיבורים - הן לא מחפשות את הטייטל "גיבורות". הן נקלעו לסיטואציה ונתנו בה את כל מה שהן יודעות.
2. מנהיגות- כולן ביקשו לחלוק את הפרס עם הצוות/ החיילים והחיילות שיחד הם צלחו את המצב.
3. הכוח הפנימי - כל אחת ציינה בדרך זו או אחרת שהכוח היה שם אצלן תמיד הוא פשוט יצא ובא לידי ביטוי כשהיה נדרש, בלי מחשבות מיותרות. תזכורת שיש לנו כוח גדול יותר מכפי שאנחנו חושבים!
.
מקבלות הפרס הן:
- הפראמדיקית עמית מן ז"ל מבארי - שקיפחה את חייה בסיוע לפצועים. אמה ואחיותיה קיבלו את הפרס וביקשו שנמשיך לזכור את האור של עמית.
- ענבל ליברמן, הרבש"צית של ניר עם - בתושייה הצילה את הקיבוץ שנשמר ללא נפגעים
- פקד עמית גור, מפקדת חבל אשכול, מג"ב - נלחמה באומץ רב גם אחרי ש - RPG נורה על רכבה והצילה רבים
- טלי חדד, מאופקים, אמא לביאה ששלחה את בנה להילחם ופינתה מהזירה 13 פצועים תחת אש
- סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל - מפקדת אגדית ששחררה את מוצב סופה בקרב קשה של 14 שעות
- נועה תשבי, Noa Tishby סופרת ואקטיביסטית - על עשייה הסברתית מסורה וחדה. את הפרס קיבלה אמה שלה, יעל ארצי, אישה מרשימה שחיזקה את כולנו.
- נסרין יוסף, דרוזית ממושב יתד שתפסה מחבלים ובעורמה גרמה להם לשתף מידע על מיקום הטרוריסטים וכך הצילה את המושב
- וכן- שגרירת נפאל בישראל, קנטה ריזאל - שחולקת איתנו את הכאב, אזרחיהם נרצחו ונחטפו לעזה
- ואשת שגריר יפן, אסאקו מיזושימה - על עשייה ותמיכה מדהימה בישראל, היא אפילו עונדת את שרשרת החטופים.
.
תודה לצוות מועדון השגרירים, לנשיא Yitzhak Eldan על הפרגון והעבודה המשותפת, Itsik Kamilian Reut Portugal , Rami Carmel האלוף, נשות החיל של המועדון רות עמית פוגל, ושרה אללוף, אמילי, יעל והצוות. Lital Peer Smp לצוות מוזיאון ההגנה, ענבר, נעמה ו Ephraim Lapid היקר, דו"צ לשעבר. לשגרירים, חברים, ואורחים.
זכות גדולה!
********************
זכרו -
בכל אחת ואחד מאיתנו קיימים גיבורים פנימיים! כשנצטרך אותם הם יצאו לאור.
לימים שקטים וטובים והחזרת החטופות/ים במהרה!
עם ישראל חי! 🇮🇱 🇮🇱
<< צילום: סיון פרג'
ביום שני התקיים כנס מרגש ומעצים לרגל יום האישה 2024 בסימן עוצמה נשית, בהנחיית סיוון רהב מאיר.
בכנס השתתפו נשים עצמתיות ונפלאות שסיפרו את סיפורן מול קהל של מעל 300 אנשים.
גם בת דודנו האהובה אורטל בכר, ייצגה את המשפחה וסיפרה את סיפור הגבורה של עמיתוש שלנו.
"בשעה שכורתים את האילן שהוא עושה פרי, הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו ואין הקול נשמע"
ויש פרחים נדירים שכשהם נתלשים, כל עם ישראל צ-ו-ע-ק ובוכה מסוף העולם ועד סופו
עמית היא פרח נדיר, יפה, מושלם! זאת הסיבה שכולם בוכים על לכתה....
א"א לספור את כמות האנשים שלא הכירו את עמית כלל לפני ה7.10 (ואני בתוכם) והם דואבים ובוכים על לכתה. לא צריך להסביר למה דווקא היא. זה מיותר.
עמית זה ע - ענבר, מ - מרגלית, י - יהלום, ת - תרשיש
אבן חן יקרה שתיחקק בנו לנצח! יהי זכרך ברוך.😢💔💌
ראה עוד > >
סיגל מגן
לזכרה של עמית מן –
הפרמדיקית שהצילה חיי אדם
*
אַתְּ אָהַבְתְּ כָּל-כָּךְ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ –
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֵת הַזְּרִיחָה.
אַתְּ אָהַבְתְּ לְהַבִּיט אֶל קַרְנֶיהָ
וְלָחוּשׁ בְּלִבֵּךְ הַבְטָחָה.
עמיתי שלי,
אנחנו כבר בחג הפסח, בנסיעה עם הילדים לאיזו אטרקציה,
חוץ ממחשבות שלא נגמרות עלייך לא עובר לי כלום בראש.
מאז שרצחו אותך באכזריות ,עבר חנוכה, טו בשבט, פורים ועכשיו פסח, ואין טעם לכלום.
בכל ערב שבת אמא יושבת אצלי עם דמעות שממלאות את העיניים, והמחשבות נתונות רק לך.
מחכות לך כבר שתיכנסי באיחור האופייני לך ,עם חיוך מתנצל, תגידי שנרדמת, שעבדת ממש קשה במשמרת והיו לך מקרים לא פשוטים ומיד תשאלי מה את יכולה לעזור, ותעברי ותחבקי את האחיינים שמעריצים אותך, תנשקי את אמא ואותי ואני מיד אתחיל לתת לך משימות שנשב כבר לאכול ואת הולכת לסירים ופותחת סיר סיר ומתענגת על הריחות, וחותכת לך פרוסת עוגה ואני כל כך שמחה ואוהבת שאת איתנו והילדים סביבך.
אבל זה לא קורה, את לא מגיעה, ולא פותחת את הדלת ולא מחבקת ולא מנשקת, לא מריחה ולא טועמת ולא כלום, פשוט כלום לא קורה.
נשארת במרפאת שיניים, או מתחת לאדמה בבית העלמין, בקבר היפה שהתווכחנו והתלבטנו מה לכתוב לך ואיך להנציח אותך ,מתחת לפרגולה שאופיר בנה לך שיהיה לך נעים.
כמה חיכיתי לך בליל הסדר ,בלילה לא נרדמתי, דמיינתי איך אבא נכנס והנכדים קופצים עליו, ואז את נכנסת מחבקת אותו וכולנו יושבים מסובים סביב שולחן החג .
אבל זה לא קרה, זה לא קורה,
אני נשארת רק עם המחשבות ובלעדיכם מסביבנו.
מבקשת ומתפללת שרק יהיו לאמא ולנו כוחות להמשיך את המסע הזה שנקרא חיים בלעדיכם.. כי בלעדיכם הם לא כל כך שווים😢
היום הבטן שלי חטפה כזה אגרוף...
קורס הפארמדיקים שאני כרגע מדריכה נמצא בשלב נתיב אוויר. והבוקר, נשלח אליהם סרטון שלי מקורס קודם...
ומי שם לידי? עמית מן הי"ד. נאמנה, חזקה, מוארת. נזכרתי באותו היום וכמה היה לי ברור שאני קוראת לה לבוא לעבוד איתי. כמה זה היה טבעי. דיברנו אחר כך שיום אחד היא תדריך איתי קורס פארמדיקים...
ונשארתי עדין עם הכיווץ הזה, הגוש בגרון, העצב הבלתי נתפס בלב, הכאב שלא מרפה. התוגה על אבדן נעוריה, מה שהיא הייתה יכולה להיות... ילדים לא צריכים למות.
לא תשכחי עמית. פיה קטנה.
ראה עוד > >
19/04/2024
חביבה -אחות
רגעים שוברי לב בחיים שאחרי המוות
💔
יש את הרגע המסוים הזה
בכל פעם שאני מתעוררת משינה
ולשבריר שנייה
התודעה שלי עדיין במקום הזה שבו אני לא זוכרת
ואז
מהר מאוד אני נזכרת
נזכרת שרצחו אותך
וזה כל כך אכזרי
וזה מכה בי בכל פעם מחדש
כמו רכבת דוהרת שנכנסת בי
כמו בולען שנפער ושואב אותי אליו
כמו חומה במשקל 10 טון שנופלת עליי
וזה שובר את הלב לרסיסים שוב ושוב
לא ידעתי שאפשרי
להתעורר לסיוט
עמיתוש אני כל כך אוהבת אותך
יפה שלי💔
מעריב, כאן 11, ברדיו ועוד אמצעי תקשורת דיברו על פסטיבל אביב עולם בטסה בדרום תל אביב ( יש אפילו חנייה שזה נדיר) ועכשיו גם תורי לשתף.
היום השני יוקדש לזכרה של עמית מן הפרמדיקית מבארי שהצילה חיים על נשימתה האחרונה.
יהי זכרה ברוך
ראה עוד > >
21/04/2024
חביבה -אחות
והגדת לבנך
שבכל דור ודור קמים עלינו לכלותינו
ואין מצילנו מידם
ולא זכר את בריתו עם אברהם יצחק ויעקב
ולא פסחו על בתינו
וקיבלנו את המכה האחת-עשר
הקשה מכולן הנוראית האימתנית
וחזינו בים שנס ובירדן שסב לאחור
ואיך אפשר היה לקרוע ים
ואי אפשר היה להציל אותה
ולא נשב מסובים
לא נגאלנו ולא ניצלנו
לא בזרוע חזקה ולא באותות ובמופתים
ואין חירות ואין חג
רק דם ואש ותמרות עשן
והפסח הזה כולו חמוץ ומרור
ראה עוד > >
27/04/2024
מוריס אוחנה
האחות של הפרמדיקית שנרצחה בבארי כותבת :
כל כך אהבתי חגים וציפתי לבואם ,כבר לא! שיגמר כבר החג הזה
אהבה לחגים התחלפה בפחד ...כל חג יזכיר לי אותך אחות
ראה עוד > >
01/05/2024
חביבה -אחות
⚫️ מחשבות על יום הזכרון לשואה ולגבורה 2024
בבקשה, אל תבקשו ממני לזכור, כי אני לא מסוגלת לשכוח.
לכן השנה, רק השנה,
אני מסוגלת להבין שחיו פעם בעולם מפלצות-אדם שמסוגלות לרוע ולזוועות נוראיות כל כך שאי אפשר להכיל, וגם הם היו בני אנוש- כמוני.
לא אכריח את עצמי לדמיין, רק כדי לנסות לקבל מושג, איך אנשים שרדו את התופת, חוו איום קיומי ממשי, איפה הסתתרו, מה הרגישו ומה נאלצו לעשות כדי להציל את האהובים שלהם… כי המציאות עלתה על הדמיון.
לא אקרא בספרי ההיסטוריה על אנטישמיות, עלילות דם, שנאה והסתה- מספיק לצפות בדיון באו״ם ולראות מה קורה בקמפוסים ברחבי העולם בהובלת מלומדים.
גם אוותר על סרטי שואה בשחור-לבן מלפני 70 שנה, יש מספיק סרטונים שצולמו בלייב לפני 7 חודשים.
השנה לא אתאר לעצמי, בחרדה ובפחד, מה היה קורה לי אם חס וחלילה הייתי מאבדת באכזריות אדם אהוב.
איבדתי!!! את אחותי המדהימה, אהובתי הנצחית והאמת היא שגם ככה לא באמת יכולתי לתאר לעצמי את מה שיקרה לנו לאחר האובדן שלה.
אל תספרו לי איך זה הרגיש להיות ניצוד, מושפל וחסר אונים, להיפגע ולהירצח, לדעת שרוצים להשמיד אותך- וחטאך היחיד הוא שאתה יהודי.
בבקשה!! תחסכו ממני את הרעיון שזה קרה כי לא היתה לנו מדינה ולא צבא חזק שיגן- הנה, זה קרה בתוך המדינה שלנו. בבסיסים, בערים, בקיבוצים, וביישובים. פרסנו להם שטיח אדום לתוך סלון ביתינו.
אני לא צריכה לשמוע סיפורי גבורה ואומץ שנחקקו בהיסטוריה, כאלה שהמוח האנושי לא יכול להבין- שמעתי לאחרונה כל כך הרבה כאלה. ויש לי את המורשת המפוארת של אחותי הקטנה אהובת ליבי שויתרה על הזדמנויות להינצל ובחרה להציל חיי אדם. גם במחיר חייה.
רוצים לדבר על תת תנאים, על הרעבה? מעניין אם 400 קלוריות ליום בגטו שווה יותר או פחות מרבע פיתה ליום במנהרה.
אני לא זקוקה לדקת דומיה. אני בשבעה שלא נגמרת.
אחיי ואחיותיי מהעבר הלא מאוד רחוק, מקווה שתבינו אותי ותסלחו לי, כי גם אני, כמוכם, חייתי בזמן שואה. שואה קצרה מאוד, מתומצתת ומרוכזת.
לזכרה המבורך של אחותי המופלאה והנדירה אהובתי הנצחית- עמית מן הי״ד💔 אתגעגע אלייך לעולם ועד.
ולזכרם של 6,000,1200 הנרצחים בשואות העם היהודי, שנרדפו ונרצחו רק בשל עובדת היותם יהודים.
יהי זכרם ברוך.
אני לא חושבת שאצא מפה בחיים, בבקשה תתפללו עלי. ככה כתבה עמית מן בת ה-22 למשפחתה ב-14 בצהריים ב-7 באוקטובר. והיא צדקה.
היא לא חזרה משם בחיים.
עמית היתה הפרמדיקית של קיבוץ בארי. בגיל 12.5 אביה נפטר מסרטן, ומאז עמית החליטה שאת חייה היא תקדיש לרפואה ולטיפול באנשים. מד"א הפך להיות הבית השני שלה. כשהיתה בת 20, השתחררה מהצבא, והחלה לשמש כפרמדיקית של קיבוץ בארי.
כמו כולם, ב-7 באוקטובר בבוקר היא התעוררה בבית שלה בקיבוץ, וכמו כולם, גם היא מיד הבינה שמשהו חריג קורה.
בלי לחשוב פעמיים היא רצה לעמדה שלה: המרפאה של קיבוץ בארי.
ב-7 בבוקר היא כבר התייצבה שם במרפאה. מ-7 בבוקר ועד 14:00 בצהריים היא היתה שם, מנסה לעזור לפצועים הרבים שזרמו. למשפחתה כתבה "יש לי כאן מלא פצועים והרוגים, אין לי איך לעזור להם, אירוע דפוק".
תוך כדי שהיא מטפלת בפצועים ומנסה להזעיק עזרה, היא החזיקה סכין מטבח, כדי לנסות ולהגן על עצמה.
ב- 13:50 היא כתבה למשפחתה שהמחבלים חדרו למרפאה ושהיא לא חושבת שהיא תצא משם בחיים. ב-14:05 נותק עמה הקשר. כמה ימים אחר כך הגופה שלה נמצאה במרפאה.
בדיעבד הסתבר שהבית של עמית היה אחד מהבתים היחידים בקיבוץ שנותר על תילו שלם. אם הייתה נשארת בביתה ולא רצה למרפאה - היתה שורדת.
כשעמית לא היתה במד"א היא אהבה לשיר ולשחק - ואפילו הספיקה לשחק בהצגה של תיאטרון באר שבע. היא אהבה לצלם סרטונים של עצמה שרה שירים שאהבה. לאחר מותה התגלה בפלאפון שלה סרטון שהקליטה חודשיים לפני שנרצחה - גרסת כיסוי לשיר אחד שאהבה במיוחד - "שום דבר לא יפגע בי" של כנסיית השכל.
_________________________________
ב-1997 חייל צעיר בשם ארז שטרק ישב בבופור וכתב שירים בפנקס קטן שנשא עמו. ארז שימש כקצין קשר של המוצב, ועל אף גילו הצעיר היה ספורטאי מצטיין שכבר הספיק לייצג את ישראל בתחרויות כדורעף.
באחד משיריו כתב:
"וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים
אם יקרה לך משהו
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר.
אם אתם עומדים כאן מעלי,
כנראה שלא עמדתי בהבטחתי
מצטער, בחיי."
ב-4 בפברואר 1997 אותו חייל צעיר היה אחד מאותם 73 חיילי צה"ל שנהרגו בדרך ללבנון באסון המסוקים.
בפנקס של ארז שטרק שנמצא לאחר מותו נמצא גם השיר שכתב "שום דבר לא יפגע בי".
_________________________________
ב-1982 בחיפה, בחור צעיר בשם ציון חזן בן ה-26 סיים את התואר שלו בהנדסת החשמל בטכניון. הוא בדיוק התקבל לעבודה באחד מהמפעלים הגדולים באזור חיפה.
שישה שבועות לאחר מכן, פרצה מלחמת לבנון הראשונה.
ציון גויס בצו 8, נכנס ללבנון לפעילות מבצעית - ומעולם לא חזר.
לציון חזן היו 6 אחים ו-5 אחיות.
האח הקטן, בן הזקונים, יורם, היה רק בן 12 כשנפל. יורם הפך בבת אחת ממלך הכיתה, זה שיכול לעמוד ולנאום מול כולם, "לטיפוס מופנים שנלחץ כשהוא מדבר עם יותר מ-2 אנשים".
_________________________________
ב-2008, במסגרת פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" הלחין יורם חזן, האח השכול, את השיר שכתב ארז שטרוק, "שום דבר לא יפגע בי" והקליט את השיר עם להקתו - "כנסיית השכל".
ב-2023, לאחר מותה של עמית, מצאו בני משפחתה את הגרסה שהקליטה לשיר "שום דבר לא יפגע בי", והעבירו את הסרטון ל"כנסיית השכל". "כנסיית השכל" החליטו להקליט גרסה חדשה לשיר - גרסא אקוסטית יותר מהביצוע המקורי, עם קולה של עמית.
_________________________________
מלחמת לבנון הראשונה.
אסון המסוקים.
ה-7 באוקטובר.
3 אירועי שכול -שכולם מתנקזים לשיר אחד.
מאז הביצוע המחודש של כנסיית השכל ועמית מן - שמעתי את השיר הזה אינספור פעמים ביוטיוב, וכל פעם נגמר לי האוויר.
שיר עם מילים פוצעות שנכתב על ידי חייל קרבי שניסה לדמיין את יום מותו,
שהולחן על ידי אח שכול,
ושנערה צעירה שאהבה לשיר ולטפל באנשים - נהגה לשיר לעצמה.
וזה מה שהופך אותו לאחד משירי הזכרון הכי מטלטלים וקשים - כל השכול הזה שמתכנס ומשתבלל ומשתלב אחד בשני.
כל הרמות וכל הדורות של השיר שמשולבים יחד.
3 דורות,
3 אנשים צעירים,
3 אירועים כל כך דרמטיים וטראגיים.
כל כך הרבה תוכניות שנגנזו,
כל כך הרבה תקוות שנמוגו,
כל כך הרבה כשרונות שלא מומשו,
כל כך הרבה דם שנשפך - כל כך הרבה חיים צעירים שנקטעו באיבם.
3 אנשים צעירים שקיוו ששום דבר לא יפגע בהם, שדאגו בלילות להורים, לאחים, לאחיות.
ובסוף מצאו עצמם שם למטה, רואים את כולם עומדים שם מעליהם ומבינים -שהם שילמו בחייהם.
והם אלה שעוד נאלצים להצטער - בחייהם.
__________________________________לינק לכתבה על עמית מן וחייה בתגובות, כמו גם לביצוע של כנסיית השכל ועמית מן.
בתמונה: עמית מן, ארז שטרוק וציון חזן.
ראה עוד > >
06/05/2024
חביבה -אחות
תזכרו תמיד למה אנחנו נלחמים.
תקוו, אבל אל תאמינו אף פעם ש ״לעולם לא עוד״.
תגידו לאהובים שלכם שוב ושוב כמה הם יקרים לכם.
תדעו שהחיים כל כך שבירים ומתעתעים, זו לא קלישאה.
ואל תשכחו אותה לעולם. לעולם. אף פעם.
💔
⚫️ המדריך לטרמפיסט בשבעה ובשכול
מוגש כשירות לציבור:
אתם לא באמת יודעים. אל תחשבו שאתם מבינים. אל תשפטו. לעולם אל תמתחו ביקורת. תשקלו מילים.
הכל מותר לנו, האוהבים השכולים.
מותר לחגוג בכל הכוח, לרקוד בטירוף, לבלות וליהנות. מותר לחייך.
מותר לבכות פתאום באמצע הרחוב כי ראינו שקיעה שהיא היתה נהנית ממנה | להתפרק באמצע קניות בסופר כי נזכרנו במאכל שהיא אהבה | לגז׳דר באוטו כי כשעצרנו ברמזור הופיעה ברכב ליד מישהי שנראית ממש כמוהה | להייתפח בפאב כי בדיוק השמיעו את השיר שלנו.
מותר לנסוע לים ולחו״ל, לטייל לנפוש.
מותר לשכב כל היום במיטה בתנוחת עובר מכוסה בפוך עד הראש.
מותר להתלבש יפה, להתגנדר, להתאפר, להיראות טוב ולעוף על עצמנו.
מותר להישאר בפיג׳מה, לא להתקלח, לא להתגלח, להיות מוזנח.
מותר ללכת לעבודה. מותר לא לחזור לעבודה.
מותר להיות בחברת אנשים, משפחה וחברים.
מותר להיות לגמרי לבד, לא לענות לשיחות ולא להיפגש עם אף אחד.
מותר לכתוב את נשמתך החוצה כל יום במחברת, להעלות על זה פוסטים ולדבר את זה בלי סוף.
מותר לא להוציא מילה בנושא ולא להתייחס לזה בשום דרך.
מותר לחזור מיד לשגרה.
מותר להתאבל שלושה חודשים, גם שלוש שנים, גם 30 שנה.
לכם מותר לרצות להתרחק מזה כי זה מפחיד ומבעית, זה מסיוט ואפל.
גורל אכזר/ מזל רע/ גזרת דין- איך שלא תקראו לזה- זה מוריד ומבאס.
מותר לכם לחשוב שאם תתרחקו תהיו מוגנים יותר, אבל אתם יודעים שאי אפשר באמת להתגונן ולהתכונן ואף אחד לא היה רוצה להינטש בשעתו הקשה ביותר.
אז אם אתם בכל זאת בוחרים להישאר בסביבה, קודם כל- תודה. תודה רבה.
רק אם אפשר, אל תשאלו מה שלומנו- לא טוב. לא טוב בכלל. אין צורך לבדוק אולי עכשיו זה השתנה. צאו מנקודת הנחה שלא.
אל תגידו שלא נדע עוד צער- די עם זה, זה תמים, לא מציאותי ומיותר.
אל תנחמו שהזמן ירפא- שיהיה ברור- ככל שעובר יותר זמן- החוסר שלה והגעגוע גוברים וזה רק יותר קשה.
אל תבקשו מאיתנו להיות חזקים- אתם בעצם אומרים שתעדיפו שלא נראה חולשה. אם קשה לכם לראות אותנו חלשים זו בעיה שלכם.
וגם איך בכלל מודדים חוזק, ידעתם שיש ימים שגם לקום בבוקר מהמיטה זו פעולה שדורשת כוחות ותעצומות נפש?
אל תגידו לי ברוך דיין האמת. פשוט אל.
אל תקטינו את זה כדי לא להכאיב. זה כואב דווקא כשמקטינים. אתם מוזמנים להשתתף בצערנו, להגיד כמה זה קשה, נורא וכואב.
זה ממש ממש בסדר להישאר ללא מילים. לפעמים הכי טוב פשוט להיות איתנו בשקט. לחבק. להיות נוכחים. לדבר עם העיניים.
אנחנו פתורים מלנסות להסביר את עצמנו לכם,
כי אנחנו יודעים שאתם לעולם לא תוכלו להבין (בדיוק כמו שאנחנו לא יכולנו לפני) איך זה מרגיש וכמה זה כואב, בדרך שמילים לא יכולות לתאר.
אם אנסה להמחיש לכם,
אז תנסו לדמיין שבאופן קבוע נעוצה לכם בלב סכין דוקרת, פוצעת וחותכת.
שאתם מרגישים שחלק מכם מת שם, יחד איתה.
תדמיינו שאתם מהלכים כמו צל, מרחפים על פני האדמה.
תחשבו שאתם חיים ביקום מקביל- הכל ממשיך אותו דבר סביבכם אבל אתם השתנתם כל כך ולעולם לא תחזרו להיות מה שהייתם.
תדעו שיש רגעים של כאב שאתם מרגישים שאתם נשרפים חיים.
שאתם לגמרי חסרי הגנה כי כשהעצב שלכם כל כך גדול- העצבים שלכם חשופים לחלוטין.
כל מה שחשבתם שידעתם התפורר לכם מול העיניים. סדרי עולם השתנו ואמות הסיפים רעדו.
התסכול גובר כי מצופה מכם להתנהג נורמלי בזמן שהעולם שלכם השתגע.
המחשבות באוטוסטרדה ולא נותנות מנוח ולו לרגע אחד, שלפעמים אני מסתכלת על הכלב שלי ומקנאה בו שהוא לא חושב ולא מוטרד.
הכעס ורגשות האשמה…. אלוהים!!! איך אני חיה והיא נרקבת…
תבינו שגם כשאני מחייכת, צוחקת, נהנית זה כרוך במאמץ עילאי וזה לצד הכאב והעצב, לא במקומם.
שאתה אותו אדם אבל עכשיו אתם שניים כי אתה סוחב אותה איתך בכל שנייה ולכל מקום.
שפסגת השאיפות שלך כעת זה לזכות לחלום עליה ולהרגיש קרוב אליה רק לעוד רגע אחד, שלפעמים החיים במימד הזה כל כך מתוקים ואתה כמה להישאר בו.
רוב הזמן המוח מגן על עצמו ולא קולט, אבל מידי פעם יש הבזקי-הבנה-מוחלטים-צלולים שמחלחלים לך לתודעה ומוציאים אותך מדעתך, שורפים, גומרים, מכאיבים ברמות הקשות ביותר כי אתה מבין שלעולם לא תראה אותה עוד, לא תשמע את קולה, לא תזכה עוד להתרפק תחת זיו קרני השמש המאירות שזרחו ממנה ברכות וליטפו אותך.
היא לא תגשים את החלומות שלה, היא לא תתחתן ולא תוליד ילדים.
ונגזר עלינו להמשיך את שארית חיינו בלעדיה, בתחושת החמצה נוראית ובפעימות געגוע תמידיות ודוקרות.
לפתע, אתה קולט, המשפחה השלמה והמאושרת שהייתה לכם חטפה מכה מוחצת, נותרה הלומה והמומה ומוגדרת כעת פצועה אנושות, היא נלחמת על חייה מעכשיו ולעד. אין חדר הלם, אין תרופה, ואין טיפול.
ועכשיו תבינו שזה לנצח. זו לא תקופה שתחלוף. לכאב הזה יש תאריך ייצור ואין לו תאריך תפוגה. הוא ילווה אותנו כל עוד נשמה באפינו.
בעקרון, באותו רגע שהיא מתה, אנחנו נולדנו לחיים חדשים, יותר נכון- נבעטנו אליהם בסערה, ללא הכנה וללא בחירה ונצטרך ללמוד כל יום מחדש איך לנשום, איך ללכת, איך לדבר ואיך להתנהל. ואנחנו נלמד מחדש, כי יש לנו בשביל מה להמשיך לחיות וכי אנחנו יודעים שזה מה שהיא היתה רוצה ואנחנו הרי נעשה הכל, גם את הבלתי אפשרי, כדי לרצות אותה, לקיים את בקשתה האחרונה.
נכתב בדם מאחות אוהבת, מעריצה, כואבת, שבורה, כמהה ושכולה עם רזומה של שבעה חודשים, שניצבת ברעד ואימה בפני יום הזכרון הראשון לנפגעי פעולות איבה ועדיין מתכחשת.
עמיתוש שלי 💔
ביום הזיכרון הזה מתרוצצים בתודעה כל כך הרבה פרצופים יפים ואיתם סיפורים על אנושיות וגבורה. הפנים של עמית מן ז"ל מלווים אותי מאז ה 7.10. הפאראמדיקית הצעירה נשארה שעות עם פצועים מדממים במרפאה של קיבוץ בארי כאשר יכלה להציל את עצמה, עד שנרצחה בידי המחבלים המנוולים.
ניסיתי להיכנס לראש שלה בשעות האלה. לתיסכול שאדם מתנדנד בין חיים ומוות בידיים שלך ואין דרך להצילו ללא פינוי לחדר ניתוח או מתן דם. לדילמה למי ללכת קודם. לחישוב מתי להוריד כפפות עם דם כדי לענות לאמא לטלפון ולהגיד "אני בסדר" בקור רוח, ולנסות לייצב את הקול לאיתנות מדומה.
להסתכל לאדם שמאבד תקווה בעיניים ולהבטיח לו שלא תזנח אותו, ולהישבע לעצמך שבאמת לא תזנח יהיה מה שיהיה.
דיברתי עם אמא של עמית שסיפרה לי על בחורה בת 22 (צעירה כל כך!) שידעה שתעסוק ברפואה מגיל 11, שעה שטיפלה באביה. היא הפכה לפאראמדיקית בגיל צעיר במיוחד והתכוונה להמשיך ללימודי רפואה. כולם ידעו שתקדיש את חייה לטפל באנשים. אני חושב שזה בדיוק מה שעשתה ברגעיה האחרונים 💔
למרות לכתה של עמית, רוח הטיפול שלה תימשך - גם דרכנו. עם ברכתה של משפחתה של עמית, אנחנו לוקחים על עצמנו בענווה להמשיך את הנתינה הרפואית שלה בפרויקט התנדבותי למען מטופלות שד, ונקדיש זאת לזיכרה ולמורשתה.
נוחי בשלום עמית יקרה
עצוב לי שמעולם לא יצא לנו להכיר
יהי זכרך ברוך 🌹
ראה עוד > >
13/05/2024
רונית ג'אן קלטר
זריחתה של שקיעה/ רונית ג'אן קלטר
עמית,
לא ידענו.
לא ידענו כשנולדת
שהאור שבך יתעצם
ותגדלי להיות שמש
של עם שלם.
לא ידענו שבמהלך הדרך
אבא יחלה
לא ידענו שהמוות שלו
יסלול לך את הדרך
להציל חיים
להביא חיים.
לא ידענו שקולך יהיה
רך ומלטף כקרני חמה,
ששירתך תפיח חיים
ושמחת חיים.
לא ידענו שהמוסיקה
תבער בך
שהצלילים ירקדו בך
כמו קרני שמש בצל.
לא ידענו שזמננו איתך
קצוב וקצר,
לא ידענו שמזריחתך
ועד שקיעתך
תחלופנה רק 22 שנים.
לא ידענו שעם שקיעתך
לשנת נצח
תזרחי מחדש כסמל גבורה,
כאור בשחור הקרב,
כניצוץ טוב בתוך הרוע.
לא ידענו שתמותי
מות גיבורות.
לא ידענו שתמותי.
לא ידענו.
התבקשתי לכתוב לזכרה של עמית מן ז"ל כחלק מפרויקט ההנצחה שלה #השמש_של_עמית
ועמית, כמו השמש שהיתה ועדיין, בוערת בי ובכל מי שנחשף אליה ואל סיפור חייה, גבורתה ומותה.
Haviva Man
מרי ורון
ראה עוד > >
13/05/2024
חביבה -אחות
חמקתי לשם לבדי בחשאי
אם אספיק להגיע בזמן
לפני שהשמש תשקע
ותמלא את הארץ החשיכה
לפני שתישמע הצפירה
והדגל ירכין ראשו כמבקש סליחה
אם אספיק להגיע בזמן
אלייך אחותי עמית אשר אהבתי
לפני שיעקדו אותך על מזבח ההקרבה
בטרם תשלח המאכלת
אם אמהר מאוד, אולי אספיק
להגיע לפני שיקריאו את שמך
וישימו את החותמת הסופית
על דפי החוזה הלא קביל של מותך
אולי אגיע בזמן ולא אמצא אותך שם
ואגלה שהיה זה חלום רע
שתיקנו את הטעות הנוראה
את לא שייכת למקום הזה, לעיר האבנים
את השמש, הגלים, הקשת, את החיים
את אינך קשורה ליום הזה, השחור
את התגלמות היופי, הטוב והאור

את עדיין ילדה, רק התחלת
לא הספקת, לא הגשמת
לא אמרתי לך פעם אחת אחרונה
כמה אני אוהבת, כמה אני גאה
סליחה אהובתי
לא הבנתי את גודל הסכנה
לא הייתי איתך כשנותרת לבדך
מול הרשע האכזרי שביקש לכבותך
לא הספקתי עמית
למרות הכל שם את היית
היה זה יום עמוס והמלאך נתקע בפקקים
ולא הצליח להגיע עם המסר מאלוהים
שביקש ״אל תשלח ידך אל הנערה״
וכבר אי אפשר לבקש החזר או פתק החלפה
שמך חקוק על האבן לעולמי עולמים
וקולך שנדם יהדהד לנצח בסיפורים
אחותי היפה, תינוקת שלי,
את לימדת אותי לאהוב
את לימדת אותי לכאוב
את האבק הרב שעל קברך שטפו דמעותיי
ליבי נדם, אך את לנצח תזרמי בעורקיי
ראה עוד > >
14/05/2024
רוני הלרמן
עמית מן היתה פרמדיקית במד"א נתיבות וכוננית בקיבוץ בארי.
בשבת 7.10 עמית התעוררה לקולות אזעקות ובומים חזקים ובלי לחשוב פעמיים לבשה מדים, לקחה תיק עזרה ראשונה עזבה את הממ"ד בדירתה ורצה להציל חיים במרפאת השיניים בקיבוץ.
במשך 7 שעות ארוכות עמית הצילה חיים במרפאה וגם כשנגמר לה כל הציוד הרפואי לא עזבה לרגע את הפצועים, ליטפה אותם והרגיעה. עד לשעה 14 שבה המחבלים מצליחים להרוג את חברי כיתת הכוננות שהגנו על המרפאה לאחר שנגמרת להם התחמושת, והם נכנסים למרפאה ורוצחים את כולם (מלבד שלושה שהסתתרו והצליחו להינצל). עמית שנותרה אחרונה נפרדת מהמשפחה שלה בדקות האחרונות שלה ואף מנסה להיחלץ, אך המחבלים הארורים חזרו וירו בה למוות.
חייה של עמית הסתיימו אך שמה גבורתה ועוז ליבה ימשיכו להדהד לדורי דורות, היא תיזכר כמי שהקריבה את חייה כדי להציל אחרים.
את המילים לשיר כתבה Sigal Magen ואת הלחן כתב רני הלרמן שגם מבצע. העיבוד וההפקה המוסיקלית נעשו על ידי ראובן חיון
אחד הפרויקטים המרגשים🙏🏻
גלעד שגב הזמר והיוצר המוכשר, יצא בפרויקט המופלא heroes - גיבורים והקליט עם קולה של עמית את השיר Hello.
הקליפ המצמרר, הקולות, העיבוד…. ממליצה בחום לצפות ולהאזין.
המופע רץ בחו״ל ובארץ. https://youtu.be/8_yb7I6jGso?
si=7b_ACPMa5tAKB0TT
Gilad Segev
ראה עוד > >
טליה חנה מורציאנו
[16:35, 13.5.2024] +972 54-613-6674: האמת שמאוד קשה לי לכתוב
אני כבר כמעט שבוע כותבת כל פעם שאני מתחילה אני בוכה וסוגרת את הדף לא רוצה להיזכר במה שנגמר
אבל היה לי חשוב לרשום לכם משהו על עמיתי
[16:35, 13.5.2024] +972 54-613-6674: היום ערב יום הזיכרון ..
כאילו מהצפירה הכל פשוט נעצר
אבל הזמן שלי נעצר כבר בתקופה אחרת , ביום אחר ..
תמיד תהיתי לעצמי איך התחושה לכאוב את הכאב הזה בבוקר , ובערב כולם חוגגים , לצערי השנה יותר מתמיד לא אבין זאת , לא מצליחה להכיל את כל הכאב העצום הזה שמתיישב לך בחזה ופשוט לא מרפה
פתאום הדברים הקטנים מזכירים כל כך הרבה
עמיתי שלי האמת שכל פעם שמזכירים אותך יש לי מועקה בלב שמתחזקת עם כל אזכור שלך
השארת כאן סימן ענק לכל העולם
השארת את השאלה שאף אחד לא הצליח עדיין לענות עליה
איך בן אדם עם אהבת חינם נראה ?
ובכן .. שמסתכלים עלייך מבינים !
הוא נראה כמו מלאך עם חיוך אלוקי בגוף אנושי שמקרין רק טוב וחום
תגיד לי עמית מה המשמעות לאהוב באמת?
לפעמים שאני מסתכלת בתמונות אני אומרת לעצמי איזה מלאכית יפה!! כמה טוהר , כמה שלווה כמה רוגע אני זוכרת שגם שאהבת להתפנק עליי שאני אכין לך מלא אוכל הקרנת לי כזה אושר מהבקשה הזאת שאף פעם לא יכולתי להגיד לך לא
יצא לי לחשוב על זה בשבוע האחרון עלייך באופן קצת אחר ..
נכון - נרצחת לנו !!
אבל .. השארת אותי עם מטרות חשובות יותר, עשית את זה למען קידוש החיים למען אהבה טהורה למען הצלת חיים למען כל כך הרבה מטרות קדושות
אני החלטתי שאני לוקחת על עצמי את מצוות ואהבת לרעך כמוך
כמו שהיית אוהבת את כולם ללא שום הבדל ללא שום התניה פשוטו כמשמעו .. נותנת לכולם להרגיש בבית בתוך הלב הקטן שלך שמכיל 4 חללים מסתבר שהוכחת לי שבלב הקטן זה יש מקום לאלפי אנשים
אני לוקחת על עצמי במקום לבכות על מה שאבד לי אני בוחרת להמשיך אותך באהבת חינם ובחיוך מהלב לכולם ושישאלו אותי אם הייתי חברה שלך אני אשים בצד את הגוש הזה שחונק מדמעות אחייך בגאווה ואגיד לא סתם היא חברה שלי ואדבר עלייך תמיד בלשון הווה כי בשבילי הרוח שלך תמיד קיימת פה איתי
אגיד להם שהיא אחותי שלי שלימדה אותי מזו באמת אהבה אמיתית , אהבה טהורה זאת אחותי שלי שלימדה אותי גם בחיה וגם במותה מזה להיות פשוט טוב ותמים
עמית אם את מסתכלת עליי שתדעי שכל פעולה שאני עושה למען אהבת חינם הוא לזכרך
כל כך חסרה לי כל כך
מצטערת שלא יוצא לבקר אותת הרבה אבל לעולם את במחשבות שלי לעולם.. ❤️🥀💔
יום זיכרון לי 💔
ראה עוד > >
שלום טוהר. תודה רבה על כל ההירתמות והעזרה שלך ועל הראיון לתלמידים. באמת מעריכים❤️
אני שולח לך את הקישור לוידאו שהכנו כאן בקהילה על עמית ואשמח שתעבירי את זה גם למשפחתה עם ההודעה הבאה:
משפחת מן היקרה.
היתה לנו זכות עצומה כאן בבית ספר היהודי בקהילת דיסלדורף בגרמניה ללמוד לעומק ולהכיר את עמית ז״ל.
התלמידים בכיתה י״א למדו וחקרו על עמית, ראיינו את טוהר ויצרו וידאו זכרון על עמית ז״ל.
את הוידאו הזה הקרנו אתמול בטקס יום הזכרון בקהילה ביחד עם עוד 4 סרטונים נוספים על עוד גיבורים שנפלו.
היו בארוע 300 אנשים מהקהילה שרובם בפעם הראשונה נחשפו לסיפור של עמית… כולנו יחד צפינו, בכינו והתרגשנו.
והיינו גאים בה. גאים בגבורה שלה.
הקהילה קיבלה מבט עמוק אל מי עמית היתה ואנחנו מקווים שתמצאו בזה נחמה שאנשים בכל העולם זוכרים את עמית ואיזה אדם מדהים היא היתה.
הלוואי שנהיה ראויים לעמית ולשאר הגיבורות והגיבורים שנפלו…
תודה לכם שגידלתם ילדה כזו מדהימה❤️
והלוואי ותדעו רק שמחות ובשורות טובות❤️
בניה ואחינעם וידר, שליחים בקהילת דיסלדורף גרמניה.
עמית מן נולדה ב-19 בפברואר 2001 בנתיבות, ישוב קטן בדרום הארץ.
בתור הצעירה מבין חמש אחיות, היא גודלה על ידם באהבה,
נהנתה מחיים מוקפים בחברים, אותם חיה במלואם.
עמית התחילה לשיר בגיל 3 מבלי שהיו לה שיעורי שירה. הכישרון הטבעי שלה הפך את זה לאחת התשוקות הגדולות ביותר שלה במהלך השנים.
והיא אהבה לחיות, לצחוק ולעזור לאנשים אחרים, לפי המוטו
"חיה את הרגע".
כשהייתה בת 10, אביה אובחן כחולה סרטן. היא ראתה את האחיות שטיפלו באביה וזה נתן לה השראה להיות פרמדיקית
.זו הייתה נקודת מפנה עבורה גם כשהיא עמדה בפני ההחלטה
להיות פרמדיקית או זמרת.
לאחר מותו של אביה כשהייתה בת 14, היא קיבלה את ההחלטה. בגיל 15 החלה לבלות את כל זמנה הפנוי
להתנדב במגן דוד אדום וללמוד רפואה על ידי
השאלת ספרים מהספרייה. כשהייתה בת 18, היא השתתפה בקורס
פרמדיקים וציפתה בקוצר רוח להיות פרמדיקית.
עם זאת, היא לא שכחה את התשוקה שלה לשיר. שירה היתה התחביב הכי גדול שלה אחרי ההתעסקות ברפואה והצלת חיים.
לאחר עבודה קשה וסיום לימודיה כפרמדיקית, היא הפכה במהרה למדריכה הראשית בקורס לרפואת חירום, למרות שהייתה צעירה בצורה יוצאת דופן כדי להיות במשרה כזו.
מכיוון שהייתה קשובה ורגישה כלפי החולים שלה, נשארה בקשר תדיר עם משפחותיהם והתקשרה כדי לוודא שהם בסדר.
עמית מן הייתה בת הזקונים. "יש בינינו הבדל של 17 שנים, ולפעמים הרגשתי שגידלתי אותה. היא הייתה מלאת חיים, ילדה עם המון חברים, יפה ומוכשרת בכל כך הרבה תחומים. היא אהבה לשמוע הבי מטאל, היא אהבה לשיר והיה לה קול מדהים". "היא הייתה הנסיכה של הבית, מתוך המון חום ואהבה", אומרת אחותה, חביבה איציקזון.
"היא סיימה את הקורס בהצטיינות והייתה מאוד גאה בעצמה. גם אנחנו היינו גאים בה על זה.
זה היה הגשמת חלום עבורה", משחזרת חביבה.
עמית אהבה לראות את השקיעה. בכל יום היא סידרה את לוח הזמנים שלה כך שלא תפספס את השקיעה ומצאה את נקודת הצפייה הטובה ביותר.
היא תמיד הייתה אהובה ומוקפת בחברים. היא אהבה את החיים וחיה אותם בעוצמה. אבל יותר מכל, עמית אהבה לעזור ולהציל חיים.
ההומור ושמחת החיים שלה הפכו אותה לחביבה על כולם.
ב-7 באוקטובר 2023, היא התעוררה ב-6:30 בבוקר לקולות
צבע אדום וירי רקטות. בן זוגה אופיר הלך לנתיבות לשרת במד״א וביקש ממנה להצטרף אליו כי הוא חושב שזה מסוכן להישאר בקיבוץ. אבל עמית עדיין בחרה להישאר במצב המסוכן בקיבוץ.
משעה 06:30 עד 14:15 טיפלה בפצועים בקליניקה של הקיבוץ.
למרות ששמעה את הירי והריחה את עשן האש הבוערת,
היא נשארה רגועה ונאמנה לעצמה. בשעה 13:50 היא כתבה
למשפחתה שהמחבלים חדרו למרפאה ושנגמרה התחמושת לצוות החירום. היא כתבה בקבוצת בוואצפ המשפחתית שלדעתה היא לא תשרוד, אמרה שהיא אוהבת את המשפחה והוסיפה: "בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״.
תקשיבו הדבר הכי מטורף ביקום
אני במצפה רמון ופתאום בא לנו בבוקר לבריכה במבי חמוד ואני קולטת שדבוקה לו מדבקה על הזקן מסכן
ומכל המדבקות בעולםםםם זו המדבקה של עמית🥹 וזה לא מהרכב שלנו
אין לי מושג מאיפה זה הגיע אליו והוא הגיע דווקא לחדר שלנו
ראה עוד > >
15/06/2024
חביבה -אחות
אחד הפרויקטים המרגשים🙏🏻
גלעד שגב הזמר והיוצר המוכשר, יצא בפרויקט המופלא heroes - גיבורים והקליט עם קולה של עמית את השיר Hello.
הקליפ המצמרר, הקולות, העיבוד…. ממליצה בחום לצפות ולהאזין.
המופע רץ בחו״ל ובארץ. https://youtu.be/8_yb7I6jGso?
si=7b_ACPMa5tAKB0TT
Gilad Segev
ראה עוד > >
15/05/2024
חביבה -אחות
פגע וברח//
אני זוכרת את עוצמת הפגיעה
הוא טס כמו משוגע והסתנן לתוך העיירה
בדיוק כשהשריף נרדם בשמירה
זה קרה כל כך מהר
עפתי למרחק ונחתתי בתעלה
אני זוכרת את עוצמת הפגיעה
רגע לפני עוד טיילנו בשלווה
ידך אוחזת בידי ברכות ואהבה
עוד יום יפה ופשוט של סתיו
הכל שלם ומובן מאליו
הוא חטף אותך איתו והמשיך בנסיעה
אני זוכרת את עוצמת הפגיעה
לא הוצבו מחסומים ביציאות
הוא עלה על הכביש המהיר
ועקבותייך נעלמו לי וחדלת מלהאיר
בשארית כוחותיי קראתי בשמך
תני לי סימן, שלחי לי מיקום של היותך
והם עוד מטיילים להם בשלווה
ולא רואים אותי בעומק התעלה
חשוך פה מידי לעין שלא הסתגלה
הם לא שומעים אותי מזהירה
הוא לא מבדיל בין טוב לרע
ולא מציית לחוקי התנועה
הנה הוא לוחץ חזק על הדוושה
ושוב טס כמו משוגע
עמיתוש💔
ראה עוד > >
23/05/2024
חביבה -אחות
מבט חטוף לנבכי הראש שהפך מבוך
בנוי מעברים-מעברים של מחשבות שמתפצלים לנצח בלופ אינסופי ללא נתיב יציאה:
עמית מתה
היא לא מתה
את לא תראי ולא תשמעי אותה עוד
אני מסרבת לקבל את זה
את לא יכולה להמשיך להתעסק רק בה כל הזמן
אין משהו שמעניין אותי חוץ ממנה
את חייבת קצת לשחרר
אני רוצה שיכאב לכולם שהיא כבר לא בעולם
היא עכשיו במקום טוב יותר
בולשיט
שום דבר שתעשי לא יחזיר אותה
מה הכוונה ״יחזיר״? אין סיכוי שהיא מתה
היא עכשיו בכל מקום ושולחת סימנים מדויקים של אהבה
היא היתה ואיננה עוד. ככה פשוט
אין דבר מבעית יותר מאשר שישכחו אותה
היא לנצח תחיה בליבי
לא הצלת אותה
הייתי כנראה מתה תוך כדי נסיון
איך אוכל לשאת את הכאב והגעגוע האלה
היא היתה רוצה שאחיה בשמחה
רצחו לנו אותה אני חייבת נקמה
אני זקוקה לנחמה
היא חיה בעוצמה ועשתה המון בחייה
היא לא הספיקה עדיין כלום
היא היתה אמורה לחיות הרבה אחריי
היא היתה אמורה לחיות הרבה אחריי
לא אמרתי לה פעם אחרונה שאני אוהבת
היא ידעה עד הסוף כמה היא אהובה
אני חייבת רק עוד חיבוק אחד אחרון
זה לא באמת ישנה דבר
בסוף עוד אפגש איתה
הלוואי. בבקשה אלוהים. אלוהים???????
היא מתה
היא לא מתה
ראה עוד > >
24/05/2024
חביבה -אחות
עוד נשוב לשיר יחד אהובתי 💔
ראה עוד > >
17/05/2027
מרי ורון - אחות
את עוד סוחבת מן יאוש כזה עלייך,
בטוחה שרואים,
לדעת לזייף חיוך כזה
יקח עוד איזה כמה שנים, אולי.
התמונה האחרונה מרגעי האימה..ואת מחייכת לנו
אלוהים הגעגוע!
ראה עוד > >
10/05/2024
מרי ורון אחות
טקס שהתקיים היום בקיבוץ בארי ל-33 נרצחים ונופלים, גיבורים שנהרגו תוך כדי הגנה והצלת חיים, שרובם כלל לא חברי הקיבוץ.
ביניהם, לצערנו הרב, גם עמיתוש שלנו💔😔
טקס שהתקיים היום בקיבוץ בארי ל-33 נרצחים ונופלים, גיבורים שנהרגו תוך כדי הגנה והצלת חיים, שרובם כלל לא חברי הקיבוץ.
ביניהם, לצערנו הרב, גם עמיתוש שלנו💔😔
ראה עוד > >
09/05/2024
מרי ורון - אחות
פתאום הפייסבוק הזכיר לי..
איפה היינו כמו היום בקיץ שעבר
מה הייתי משלמת כדי לקפוץ ככה לתוך התמונה
ולא לזוז ממך לעולם ..
ראה עוד > >
05/05/2024
ליזי סינאי
קראתי את הפוסט הזה ונשברתי.
כל כך מפלח את הלב
אם פעם היינו שומעים את סיפורי השורדים ולא מאמינים שזוועות כאלה יכולים להיות, נוכחנו לדעת שכן, גם ב2024 זוועות כאלה יכולות להיות והעולם שותק.
כבר חצי שנה לומדת להכיר את עמית, את האדם המדהים שהייתה, את הלב הטהור שלה, את אהבת האדם
מרי ורון תודה על הזכות לחוות דרכך את עמית
יהיה זכרם ברוך
ככה לפתע הכל נעצר והלב מתרסק לרסיסים💔
מי היה מאמין שהתינוקת המתוקה הזו שהניחה ראשה על כתפי תצמח להיות גיבורת על יפיפיה ושהקסם שהיא יחדל מלהתקיים במעשה נפשע של אכזריות נעדרת צלם אנוש😪
תודה מרי ורון על התמונה והזכרון המיוחד... תמיד נמשיך להנציח ולהפיץ את האור ומנגינה שהייתה עמית מן בת דודי האהובה הי"ד🙏🌺🌺🌺💕
ראה עוד > >
15/03/2024
מרי ורון - אחות
עמוש שלי
לב שלי
נסיכה שלי
אוהבת אותך יותר מאשר את החיים עצמם
עוד שבת שאת לא פה 💔
ראה עוד > >
12/04/2024
מרי ורון - אחות
להרבה דברים הכינו אותי החיים
אבל לא לרגע הזה בו נכנסתי לחדר קר וחשוך
כדי לזהות את גופתה של אחותי הקטנה
המראה הזה של הפרח המושלם והיפה שלי
שוכבת שם רק גוף ..בלי נשמה .. חבולה וירויה ..
המראה הזה נצרב בזכרוני לעד
המראה הזה הוא הסיוט הכי גדול שלי
אבל לא הייתי מוותרת עליו בעד שום הון
כי זאת הייתה הפעם האחרונה
בה ליטפתי את שיערך הזהוב
בה נישקתי את פנייך העדינות
בה לחשתי לך שאוהב אותך לעולמי עד
תודה על הזכות להיות אחותך הגדולה עמית שלי❤
כמה קשה
כמה קשה בלעדייך עמית
הכאב נהיה בעל הבית
והוא מנהל את העניינים
אני לא מסוגלת להשלים עם המוות שלך
מסרבת להפנים שלא אראה אותך יותר
מה אני יכולה לעשות
זה חזק ממני
אני מסתכלת על תמונות יפות שלך עם שמחת החיים האופיינית לך ואז מחליקה לתיקיית המוסתרים שלי, שם אני רואה אותך ירויה, מוטלת ללא רוח חיים…
שומעת בלופ את ההקלטות הקוליות שלך, תמיד עם אופטימיות, מלאות באהבה ורוך ואז חוזרת לאלה, המסומנות בכוכב… ושומעת את קולך השבור, הזועק, המיואש
אני לא מבינה איך כיבו את האור שלך
איך מישהו היה מסוגל ללחוץ על ההדק מול פנייך
איך לא הגיעו לחלץ אותך
איך ממשיכים בלעדייך
איך אוהבים אותך כל כך ואין אותך לאהוב
איך השמש החצופה ממשיכה בכל יום לשקוע בשחצנות מרהיבה כשאת לא פה להינות ממנה
היום היה יום קשה במיוחד
(מהסוג שמתברג גבוה בטבלה)
אם תראו אישה מרחפת ברחוב
בוכיה, אבודה, ללא קרקע תחת רגליה
אל תיבהלו, אל תדאגו ואל תרחמו
דעו שמהלכים ביניכם אנשים עם המון מוות בחיים
כי בליבם השבור מרחפים אנשים מתים עם המון חיים
וזהו. אין פואנטה.
מחר השמש החצופה תזרח שוב ויתחיל יום חדש
ונקווה שהכאב יהיה סביל מחר
ראה עוד > >
הספירה היום מוקדשת לעילוי נשמת: הפראמדיקית עמית מן הי"ד מקיבוץ בארי.
בשבת ה-7/10/23 עמית היתה במשמרת בדירתה בקיבוץ בארי והתעוררה ב-6:30 לשמע אזעקות צבע אדום ולירי הטילים.
היא יכלה ליסוע לנתיבות עם בן זוגה שיצא מהקיבוץ וביקש ממנה לבוא איתו כי מסוכן והיא סירבה ואמרה שדווקא כי מסוכן היא צריכה להישאר.
יכלה להישאר בממ״ד בדירתה בקיבוץ ולהינצל, אבל ברגע ששמעה יריות והבינה שיש פצועים- היא מיד תפסה את תיק הפרמדיק שלה ורצה למרפאה ללא היסוס.
היא הגיעה למרפאת השיניים של הקיבוץ, טיפלה בפצועים רבים, יחד עם רופא ואחות שהיו שם ועוד 2 אנשי כיתת כוננות של הקיבוץ שהיו עם נשק והגנו על המרפאה.
הם היו נצורים במרפאה משעה 07:00 עד שעה 14:15- כמעט 8 שעות בהן הם מטפלים בפצועים, מתחננים לעזרה וחילוץ ומגנים על המרפאה בגבורה- 2 חברי כיתת הכוננות הדפו מחבלים רבים וחיסלו כ-10-12 מחבלים באותו היום.
כל הזמן הם שומעים מבחוץ את היריות, ההפצצות, הצעקות ומריחים את עשן שריפות הבתים.
כך הצליחו להחזיק מעמד עד שנגמרה להם התחמושת והמחבלים התחילו לזרוק רימונים למרפאה.
עמית שמרה על קור רוח למרות התופת והאימה, היא נשארה נאמנה לעצמה.
כל הזמן היתה בקשר עם משפחתה ועם מד״א, התחננה שיגיע חילוץ לפצועים ועדכנה במקצועיות על מצבם.
לשמחתנו, 2 פצועים הצליחו לשרוד וסיפרו לנו שסייעה להם והצילה את חייהם.
גם כשנגמר לה הציוד הרפואי, היא ליטפה אותם, דיברה איתם, הגישה להם מים ועודדה אותם. במקום הכי חשוך היא היתה אור גדול, שמרה על חמלה, אנושיות ונתינה.
בשעה 13:50 כתבה למשפחתה שהמחבלים חזרו למרפאה ונגמרה התחמושת לאנשי כיתת הכוננות, היא כתבה שהפעם הם לא ישרדו ושהיא אוהבת אותנו. וכתבה צוואה בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית: ״בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״.
ברגעי התופת שלא יכלה לכתוב או לדבר שלחה לנו הקלטת שמע של רגע חדירת המחבלים למרפאה- המון יריות, וצעקות שלה- שהיא מתחננת לעזרה.
בשיחה האחרונה בשעה 14:13 סיפרה בבכי שהמחבלים ירו בה ברגליים ושרצחו את כל השאר. זו השיחה האחרונה שהיתה איתה.
אח״כ סיפרו לנו קצינים שמצאו את גופתה שבתושיה מדהימה היא עשתה לעצמה חוסם עורקים ברגל שמאל, בתקווה לשרוד.
אך המחבלים חזרו וירו לה בראש- הוציאו אותה להורג. במרפאה. במדי פרמדיק. עם כפפות טיפול על הידיים.
עמית נרצחה במרפאה יחד עם הרופא ד״ר דניאל לוי ו-2 אנשי כיתת הכוננות- שחר צמח ואיתן חדד.
יהי זכרם ברוך.
ראה עוד > >
עידו פארי, נויה ולדבוים, הודיה סטריקוב - תלמידי כיתה י - תיכון בגין חוויה לחיים רמת גן
לכבוד עמית מן ז"ל ומשפחת מן
עמית, אנחנו רוצים להודות לך על ההקרבה העצמית שלך ועל האומץ שהפגנת לכל אורך האירוע.
לא מובן מאליו, כל הגבורה שנמצאת בך.
משפט שנחרט בליבנו (מדף הזכור שלך) הוא המשפט:
"בן הזוג של עמית ביקש לקחת את עמית לאמו כי הבין שמדובר באירוע חריג, עמית אמרה לו כי דווקא בגלל שזה מסוכן היא נשארת".
המון אנשים לא היו נוהגים באותה דרך, אולי היו בורחים ולא חושבים על סביבתם.
ואילו עמית ז"ל קודם כל חשבה על ביטחון סביבתה, ורק לאחר מכן על ביטחונה שלה.
עמית אנו מודים לך ולדעתינו את דמות להערצה.
הסיפור שלך נגע בליבנו ותמיד נזכור אותו.
ראה עוד > >
02/06/2024
חביבה -אחות
מה נשאר לי ממך
לפעמים את רק מדבקה על רכב
רק וי אפור בודד ועזוב
מילות פרידה שנחרטו לעד בנפשי ובגופי
ותזכורת מתמדת לסיוט שלי
ולפעמים את אור השמש המחיה
והרוח המלטפת בחיבוקה
ושער שנפתח לי לעולמות נוספים
את יונקי הדבש והפרפרים
לפעמים את בסך הכל
שורת סיום איומה לשיר הנפלא ביותר שנכתב
ומקש שחוק מהפעלות של סרטונים
ורסיסי חלום ערפיליים מתסכלים
ונרות נשמה אדישים שבקרירות בוערים
ולפעמים את אינסופית כמו היקום והגלים
את ריח דשא אחרי הגשם ופריחת הפיטנה באביב
את הנחמה והמהות
והטעם להחזיק והסיבה להמשכיות
לפעמים כל מה שנשאר לי ממך
רק חיפוש נואש לסימן של עקבותייך
ומרדף להסדרת דו קיום, כי אני לא יכולה לחיות איתך ולא מסוגלת לחיות בלעדייך
וטעם מר ומקומם של החמצה
ותובנות מוחלטות עמוסות סימני שאלה
השארת אותי משייטת בין מציאות לדמיון
מרחפת בין האתמול להיום
ועם גאוות אין קץ עלייך
וזכרון אלמותי לטוהר של פנייך
עמיתוש,
אני מנסה להבין איך, איך ממשיכים מכאן
את האחת שלנצח תחסר בחיי והאחת שלעד תלווה אותי
ראה עוד > >
07/06/2024
חביבה -אחות
משא השכול
אילו יכולתי,
הייתי אורזת תרמיל עם צידה לדרך
מקפלת לתוכו גלימת גיבורת-על
בהחלט אזדקק לכוחות על-אנושיים
ואת השלט עם כפתור ההשתקה
לאנשים שיפוטיים (וסוללות ספייר)
ואת הקפסולה של הריח שלה
אשאף עמוק כשייגמר לי האוויר
וכדורים משפרי זכרון
שיצרבו לעד בתודעתי את חיוכה וקול צחוקה
הם ירוו צימאוני
וחטיפי אנרגיה
בטעמים: חמלה, רוך, מחילה ואהבה עצמית
ארכיב את משקפי הראייה המתקדמות שלי
ולא אחמיץ אף סימן וחותם של עקבותיה
לא אשכח את אישורי ההיעדרות
ביום הזכרון, באזכרה וביום ההולדת שלה
ואת מפת הדרך עם סימון נ״צ
של חדר הבריחה העשוי קירות מבודדי רעש
שם אוכל לצרוחחחח כמו שאני רוצה
ואת שמיכת הטלאים הרקומה
בחוטי הסיפור שלנו, בלילות הקרים אתעטף בה ואביט לשמיים זרועי כוכבים ואלחש תפילה בתחינה: רק שלא אשכח, עשה שלא אתרגל
אשכב לישון על הסלעים הקשים והאבנים החותכות וארדם מחובקת בכניעה עם הכאב ואצלול לחלומות עלייך
מה?
מותר לי לדמיין 💔…………
מפרכת ואפילה היא הדרך
הדרך אל הלא נודע
אך איני זקוקה לפנס
כי ההילה שלה תבהק כמגדלור ותאיר את דרכי
וכשאפול,
רוחה תמשוך אותי מעלה
ותמגנט אותי אליה ותהווה לי מצפן נצחי
ראה עוד > >
07/06/2024
מרי ורון האחות
אחכה לך כל ימיי 💔
ראה עוד > >
04/06/2024
מרי ורון האחות
זה עצוב להודות בזה אבל די התרגלנו..
לקום בבוקר, לשתות את הקפה ללכת לעבודה
לצאת לבלות , לצחוק מסרט טוב, להיפגש עם חברים
מה לעשות אנחנו אומרים..החיים חזקים יותר מהכל
ואז אנחנו שומעים בחדשות שחטוף או חטופה או חטופים כבר אינם בין החיים
ולמרות שהם תמיד אצלנו במחשבות אנחנו לא באמת מצליחים להבין.. כי זוועות כאלו משפיעות עלינו ועושות לנו רע אז אנחנו שמים את זה בצד של המוח ולא מתעסקים בזה יותר מדי..
ומדי פעם מתגנב לנו זיכרון עצוב על 1200 חפים מפשע שנרצחו בביתם בבוקר אחד בכמה שעות ..אבל הזיכרון הזה מחסיר פעימה ומעלה את הדופק אז גם אותו אנו מזיזים הצידה .
כי אנחנו אלופים בלהדחיק
מדחיקים את העובדה שהפעם זה הם שנחטפו ונאנסו ונרצחו אבל מחר זה יכול להיות אנחנו
מדחיקים את העובדה שכל אחד מאיתנו הוא מטרה נייחת שרק ממתינה לרוצח מתועב שיילחץ על ההדק
מדחיקים את העובדה שהם חיים בינינו ומקיפים אותנו
ולא משנה להם ילד או זקן אישה או גבר ..
משנה להם אם אתה יהודי ואם התשובה היא כן
אז אתה בסכנה קיומית
אבל זה מפחיד מדי ואפל מדי אז אנחנו מדחיקים
ומנסים למלא את הלו"ז שלנו בכמה שיותר דברים משמחים
עד הפעם הבא ששמו של עוד חטוף שנרצח יותר לפרסום
עד הפעם הבאה שנקבל שוב סטירת לחי לכמה רגעים
לזכרה של עמית אחותי אהובתי וכל הנרצחים הנוספים שלרגע לא האמינו שתחזור השגרה לפני שנמוטט את חמאס ונחזיר את החטופים הביתה וגם אם זה תרחיש בדיוני חייבים לנסות עד הסוף
ראה עוד > >
08/06/2024
חביבה -אחות
14:00 שומעת את הבשורה המדהימה על שחרור החטופים שלנו
דמעות של שמחה והתרגשות
הלב פועם חזק מאושר
מאמינה שוב בניסים
גאה על הצבא החזק והמתוחכם שלנו
15:00 נופלת לעצבות קשה ודכדוך עמוק
דמעות של כאב וצער
כעס על שאלייך לא הגיעו
מבינה
שאת לא חוזרת
עמיתוש💔
ראה עוד > >
08/06/2024
חביבה -אחות
בשביל החיבוק
הייתי מוכנה לעבור 8 חודשים
של 7 מדורי גיהינום
הייתי מוכנה לחיות בסיוט שאני יודעת!!
שהוא אכזר יותר מזה שנגזר עלינו
עד כמה שקשה להאמין שיש יותר קשה מזה
אני יודעת מה עבר עלינו ב-55 שעות של אי ודאות לגבייך
הייתי מוכנה ל-5,952 שעות נוראיות כאלה
הייתי נאחזת בכל הכח בסיכוי הקלוש שתחזרי
סיכוי קלוש, ככל שיהיה, עדיף על אפס סיכוי
הייתי מלווה אותך בכל שארית חייך כדי שתצאי מזה
לא עוזבת לרגע ומתמודדת איתך עם הכל
הייתי מוכנה לתסריטים הכי שטניים
רק בשביל שלתסריט שלך יהיה סוף אחר
הייתי מוכנה לתת כל כך הרבה
כל כך הרבה
רק כדי שאחבק אותך שוב
נגה החליטה להנציח את עמית בערב בת המצווה שלה
היא סיפרה לכולם על עמית, על החיים שהספיקה לחיות, על הגבורה המיוחדת שלה ועל כל מה שיכלה ולא הספיקה לעשות.
היא לימדה את כולנו להגיד "לחיי הלב השמח והעץ הפורח", כמו שעמית היתה אומרת בהזדמנויות חגיגיות ולסיום קיבלו כל האורחים והאורחות צמיד שיזכיר להם לחגוג את החיים כמו שעמית ידעה.
ראה עוד > >
שלום רחל
שמי מיקה ירחי אני גרה במצפה אילן, יישוב קהילתי דתי ליד חריש.
ביום חמישי האחרון (בדיוק לפני שבוע) ילדתי בת.
קראתי לה עמית.
רציתי שתדעי שהדמות של ביתך הגיבורה ליוותה אותי כל ההריון וכך בדיוק אני רוצה שבתי תגדל להיות
עם ערכים של נתינה וראיית האחר.
אנו עם אחד עם שותפות גורל ואני רוצה להוקיר תודה לכם
מצרפת לך את מה שכתב אילון בעלי, לאחר שהודענו על שמה של עמית.
מאחלת לנו שנדע עוד ימים טובים
ושקטים
שנזכה להנהגה ראויה שתצמח מתוך העם המיוחד שלנו.
אילון ומיקה ירחי.
ראה עוד > >
ויקרא שמה בישראל, עמית.
הדור שלנו, חווה עכשיו את אחד המשברים הגדולים בהסטוריה של העם היהודי. המשבר הוא משבר, לא משנה אם ההגדרה היא חברתית, צבאית, לאומית או דתית. נדמה לנו שכל אחד לוקח את זה לפי נק' מבטו הסובייקטיבית. יש בלבול ויש שאלות, אבל מתוך שאלות צומחים ובעז"ה גם מנצחים.
עם ישראל, עם כל הקושי והבלבול לא נסוג אחור,
לא שוכח את היותו עם אחד, המורכב גיבורות וגיבורים שמדי יום כותבים את ההסטוריה שלנו לאלפי השנים הבאות.
גיבורות וגיבורי המערכה בה אנו נמצאים והמלכות של הקב"ה שאנו מייחלים אליה מדי יום, נכחו אצלנו בכל תקופת ההריון שהתלוותה לימי המלחמה הקשה.
ימים בהם הגעתי אני הביתה ונעלמתי שוב למספר ימים/שבועות..
"נוסע על כביש מהיר
מגע החורף שבאויר
ובחלון שלי הנוף חולף מולי
או שאני חולף מולו..
כל הפנים והשמות כולם
כל השירים שהם לקחו איתם"
ובדרכים הארוכות אל ומהמילואים הקשבתי ובכיתי לשמות ולפנים, שהיו ואינם.
עם ישראל זקוק כעת לגבורה למלכות והתגלות של הקב"ה, שיפרצו את אתגר האחדות בעם שאנו כה מייחלים לה.
עמית יקרה שלנו שנולדה בכ"ט אייר, בין יום ירושלים לר"ח סיוון. ארבעים וארבע יום בספירת העומר, ספירת "גבורה שבמלכות".
אנו מתפללים שתגדלי למציאות בה הגבורה והמלכות שזורות זו בזו, ושאחדות העם תהיה מובנת מאליה. ברוכה הבאה עמית.
עם ישראל חי🇮🇱
ראה עוד > >
13/06/2024
חביבה -אחות
עמיתוש💔
בין משמרות אינטנסיביות במד״א ותפקיד של פרמדיקית כוננית בקיבוץ בארי, התקבלת גם להדריך קורס פרמדיקיות של מרחב דרום. כמה שמחת והתרגשת להדריך❤️.
נערה בת 22 בלבד, מדריכה ראשית בקורס. החניכות שלך היו בנות 18,19. כמעט בגילך.
ואת, בחודשיים בלבד שהספקת להדריך אותן עד שנרצחת, הצלחת לטעת בהם כל כך הרבה: אהבה למקצוע, ידע, כבוד כלפייך והמון ערכים נפלאים וחשובים כל כך לתפקיד המדהים הזה.
זה כל כך לא מובן מאליו. לא גילך הצעיר (המדריכה הראשית הכי צעירה עד כה שקיבלה את התפקיד), לא השילוב עם 2 עבודות נוספות במקביל, לא הדרך המדהימה והייחודית שלך ללמד- להצליח לשלב בין מקצועיות, בגרות ודרישות להומור, הכלה ואנושיות.
אבל זה לא מפתיע אותי, כי זו את!! הכי מדהימה שיש. אין מה לעשות, כל הדברים הכי נפלאים היו בך ואת היית התגלמות היופי והטוב שיש בעולם הזה.
אנו לא ידענו ואת לא ידעת שכל הידע והנסיון שלך יובילו אותך לשבת ה-7/10 ויתנקזו לאותן שעות גורליות. בזכותך, ניצלו חיים של אנשים. בזכות הידע וקור הרוח שלך בטיפול בטראומה וחירום ובזכות האנושיות שלך. החמלה. הרוך. הנתינה.
אוי אהובה שלנו💔💔💔
אילו רק היה סוף אחר לסיפור המופלא שלך.
כמה עוד דורות של פרמדיקים היית מכשירה? כמה עוד חיים היית מצילה? כמה עוד כאב וסבל היית מרפאה??
אני אוהבת אותך לעד. גאה בך תמיד. מתגעגעת כל כך המון לנצח.
תודה לחניכות היקרות של עמית שהכינו את הקליפ. אני יודעת שאתן תעסקו במקצוע המבורך הזה כפי היא לימדה אתכן: לטפל בכל אדם במקצועיות ולראות את האדם שבכל מטופל ומטופל וזה מה שיהפוך אתכן מפרמדיקיות טובות למצוינות. שימרו על עצמכן ❤️
ראה עוד > >
14/06/2024
יסכה אלוני
לפני 7 חודשים במסגרת הסבב אצל משפחות שכולות הגעתי גם למשפחתה של עמית מן הי"ד
הגעתי אליהן בליל חמישי אחד מאוחר בלילה אחרי סבב ארוך ועדיין לא רציתי לחזור הביתה לפני שאני משמחת אותן לפני שבת.
פגשתי משפחה מדהימה האמא רחל מן והאחיות הנפלאות.
סיפרו ככ הרבה על עמיתוש ילדת הפלא ששרה בין משמרת למשמרת במד"א. ילדה יפה שרק רצתה להציל חיים ונר צחה בבארי.
הם קיבלו ממני את שרשרת הזיכרון מבית "תכשיק" בהתרגשות אדירה
סיפרתי להן כמה סיפורה של עמית ז"ל נכנס לליבי מאוד וכמה הייתי רוצה לעשות משהו לזכרה.
היום סיימתי קורס מע"ר במד"א הקורס ראשון בדרך, לזכרה ולכבודה של עמיתוש הנפלאה שהלכה לעולמה מתוך שליחות אדירה וניסתה ככל יכלתה להציל חיים בשבת ב7 באוקטובר.
כתבה ששודרה ביום שישי בערוץ 13
השיר ״עמית״ שנכתב ע״י Tohar Lugassi חברתה הטובה של עמיתוש והולחן והופק על ידי Guy Kapach במקצועיות ורגישות.
תודה לכם יקרים🙏🏻❤️
שיר יפהפה ומרגש שמשלב את קולה של עמיתוש, זמין להורדה בכל הפלטרפורמות
ואמן שנשמע בשורות טובות יותר כבר!! שהאהובים שלנו לא יהפכו יותר לשירים😔💔
מועדון הנשמות הנכספות
המועדון שלנו
ייחודי ועתיק יומין
הוא אקסקלוסיבי ויש לו מוניטין
אין בו תחושת זמן, לא לילה ולא יום
אין צורך בחידוש מנוי, הוא בתוקף עד יומך האחרון
הוא מוכר בכל מקום משמועות וסיפורים
פתוח 24/7 ומלא כל העת באנשים
שאף לא אחד מהם ביקש להיות בפנים
בכניסה למועדון שלנו
עומד סלקטור ותיק ומיומן
הוא יודע את העבודה ומזהה בקלות את הסממן
בכדי להיכנס פנימה אינך צריך סיסמה
ואין קשר לגיל, קוד לבוש או הרשמה
כל מה שצריך זה פשוט לב שבור ומצולק
והוא כבר יקלוט אותך במבט
וידע אם אתה עומד בקריטריון
אפילו ש-לך עדיין לא נפל האסימון
בהנהון ראש יפתח דלתות כבדות חורקות
ואתה תיכנס המום ואחוז אימה, מנסה להקיץ מחלום הבלהות
במועדון שלנו
תמצא אנשים מכל דת גזע ומין
לאור העובדות, אף אחד לא חסין
כשתתבונן מהצד על האנשים במועדון לא בטוח שתבין
איך זה שבאותו זמן תראה אותם
שותים, שרים, נהנים ורוקדים על שולחנות
וגם בוכים, קרועים, מרוסקים ומאבדים את העשתונות
איש אחד משיק כוסית לחיים עם הברמן וזורק בדיחה
והאישה שעל ידו מדברת לעצמה כמו יצאה מדעתה
במועדון שלנו
הכל מותר ולא שואלים שאלות מיותרות
כולם מכירים את כולם ללא צורך בהיכרויות
הם למודי נסיון וברגע אחד יכולים לזהות את שכמותם
הרי בכל אחד מהם הוטבע החותם
יש שיטה מיוחדת לזיהוי נשמות נכספות ולבבות שבורים
(אפילו שבמבט חטוף הם ודאי יראו לכם לגמרי רגילים)
אי אפשר ללמוד אותה וגם לא להסביר
אבל, כשאתה רואה בעיני האדם שמולך את עצמך משתקף- זה הסימן המסגיר
שם, בתוך המועדון שלנו
על יד כל אדם נמצא אדם נוסף
האהוב שלו, שאליו לעד הוא נכסף
שם הם יחד תמיד
שם יש להם עתיד
שם מותר ואפשרי להם הכל
שם יש להם גם מחר, לא רק אתמול
במועדון שלנו
הסגור המבודד
אנו מבקשים מהסלקטור לאטום את הדלתות
ולא להכניס עוד אף אחד
אבל מידי כמה זמן
מצטרפים אלינו חדשים
אנו רואים אותם מגיעים
בפסיעות רגליים שאיבדו אחיזה בקרקע
בעיניים נפוחות ולב שמאיים להתפקע
עטופים הם בבדידות
מבטם מוטרף ולא מאמין
עומדים קפואים, אומללים ושבורים
וברגע שכף רגלם דורכת במועדון
הם יודעים שאין דבר שיוכלו לעשות בנדון
מבינים הם שהשתנו לתמיד
והפצע שמדמם בליבם לעולם לא יגליד
והם, מוכרים לנו כל כך, כך בדיוק אנו נראינו
ואנו, מקבלים אותם לחיקנו
ללא מילים
בזרועות פרושות ומבט מבין
חברים חדשים במועדון
שהלוואי ואליו איש לא יצטרף עוד לעולמים
עמיתוש💔
ראה עוד > >
19/06/2024
חביבה -אחות
ברוכה הבאה לעולם עמית❤️
יש רגעים כל כך עוצמתיים, מרגשים ומבלבלים.
לפני מספר ימים אילון ומיקה היקרים פנו לאימי ובישרו לה שנולדה להם תינוקת מתוקה והם החליטו לקרוא לה עמית, לזכרה של עמיתוש שלנו❤️
אלו רגעים שכל כך הרבה רגשות מתערבבים להם יחד בעוצמה- התרגשות, אהבה, עצבות, והרבה תקווה ואופטימיות.
זו הפעם הרביעית שאנו מקבלים הודעה כזו וכל פעם זה מדהים ומרגש אותנו מחדש❤️❤️❤️❤️.
עמית קטנה ואהובה, מאחלים לך חיים טובים, ארוכים ומאושרים🙏🏻❤️
ולכם, מיקה ואילון היקרים- תודה. מעומק הלב.
אלה הדברים שכתב אבא של עמית לאחר שהודיעו על שמה:
ויקרא שמה בישראל, *עמית*.
הדור שלנו, חווה עכשיו את אחד המשברים הגדולים בהסטוריה של העם היהודי. המשבר הוא משבר, לא משנה אם ההגדרה היא חברתית, צבאית, לאומית או דתית. נדמה לנו שכל אחד לוקח את זה לפי נק' מבטו הסובייקטיבית. יש בלבול ויש שאלות, אבל מתוך שאלות צומחים ובעז"ה גם מנצחים.
*עם ישראל*, עם כל הקושי והבלבול לא נסוג אחור,
לא שוכח את היותו *עם* אחד, המורכב גיבורות וגיבורים שמדי יום כותבים את ההסטוריה שלנו לאלפי השנים הבאות.
גיבורות וגיבורי המערכה בה אנו נמצאים והמלכות של הקב"ה שאנו מייחלים אליה מדי יום, נכחו אצלנו בכל תקופת ההריון שהתלוותה לימי המלחמה הקשה.
ימים בהם הגעתי אני הביתה ונעלמתי שוב למספר ימים/שבועות..
"נוסע על כביש מהיר
מגע החורף שבאויר
ובחלון שלי הנוף חולף מולי
או שאני חולף מולו..
כל הפנים והשמות כולם
כל השירים שהם לקחו איתם"
ובדרכים הארוכות אל ומהמילואים הקשבתי ובכיתי לשמות ולפנים, שהיו ואינם.
*עם ישראל* זקוק כעת לגבורה למלכות והתגלות של הקב"ה, שיפרצו את אתגר האחדות בעם שאנו כה מייחלים לה.
*עמית* יקרה שלנו שנולדה בכ"ט אייר, בין יום ירושלים לר"ח סיוון. ארבעים וארבע יום בספירת העומר, ספירת "גבורה שבמלכות".
אנו מתפללים שתגדלי למציאות בה הגבורה והמלכות שזורות זו בזו, ושאחדות העם תהיה מובנת מאליה. ברוכה הבאה *עמית*.
עם ישראל חי🇮🇱
ראה עוד > >
19/06/2024
מדן דוד אדום
תינוקות רביעית נקראה על שמה של פראמדיקית מד"א, עמית מן הי"ד, שנרצחה ב – 7 באוקטובר.
אנו לא מפסיקים להתרגש מההורים שבחרו לקרוא לתינוקות שלהם על שמם של נשות ואנשי מד"א שהצילו חיים, וקיפחו את חייהם, ב- 7 באוקטובר ובמהלך חודשי המלחמה הארוכים מאז.
עמית מן, פראמדיקית עמית מן הי"ד, נרצחה בקיבוץ בארי כשבחרה להישאר ולטפל בפצועים במקום לנוס על נפשה. במשך 7 שעות נלחמה על חייהם עד שמחבלי חמאס רצחו אותה ואת הפצועים. סיפור הגבורה שלה עורר השראה ו- 4 משפחות החליטו לקרוא לביתם הקטנה "עמית" לזיכרה.
אמא של עמית, רחל, קיבלה השבוע מכתב מרגש: "שלום רחל, שמי מיקה ירחי אני גרה במצפה אילן, יישוב קהילתי דתי ליד חריש. ביום חמישי האחרון (בדיוק לפני שבוע) ילדתי בת. קראתי לה עמית. רציתי שתדעי שהדמות של ביתך הגיבורה ליוותה אותי כל ההיריון וכך בדיוק אני רוצה שבתי תגדל להיות עם ערכים של נתינה וראיית האחר. אנו עם אחד עם שותפות גורל ואני רוצה להוקיר תודה לכם. מאחלת לנו שנדע עוד ימים טובים ושקטים. שנזכה להנהגה ראויה שתצמח מתוך העם המיוחד שלנו. אילון ומיקה ירחי".
מרגש כל כך. שתזכו לגדל אותה בנחת, בביטחון ובבריאות.
ראה עוד > >
19/06/2024
מרי ורון האחות
תינוקות רביעית נקראה על שמה של פראמדיקית מד"א, עמית מן הי"ד, שנרצחה ב – 7 באוקטובר.
אנו לא מפסיקים להתרגש מההורים שבחרו לקרוא לתינוקות שלהם על שמם של נשות ואנשי מד"א שהצילו חיים, וקיפחו את חייהם, ב- 7 באוקטובר ובמהלך חודשי המלחמה הארוכים מאז.
עמית מן, פראמדיקית עמית מן הי"ד, נרצחה בקיבוץ בארי כשבחרה להישאר ולטפל בפצועים במקום לנוס על נפשה. במשך 7 שעות נלחמה על חייהם עד שמחבלי חמאס רצחו אותה ואת הפצועים. סיפור הגבורה שלה עורר השראה ו- 4 משפחות החליטו לקרוא לביתם הקטנה "עמית" לזיכרה.
אמא של עמית, רחל, קיבלה השבוע מכתב מרגש: "שלום רחל, שמי מיקה ירחי אני גרה במצפה אילן, יישוב קהילתי דתי ליד חריש. ביום חמישי האחרון (בדיוק לפני שבוע) ילדתי בת. קראתי לה עמית. רציתי שתדעי שהדמות של ביתך הגיבורה ליוותה אותי כל ההיריון וכך בדיוק אני רוצה שבתי תגדל להיות עם ערכים של נתינה וראיית האחר. אנו עם אחד עם שותפות גורל ואני רוצה להוקיר תודה לכם. מאחלת לנו שנדע עוד ימים טובים ושקטים. שנזכה להנהגה ראויה שתצמח מתוך העם המיוחד שלנו. אילון ומיקה ירחי".
מרגש כל כך. שתזכו לגדל אותה בנחת, בביטחון ובבריאות.
הקבוצה המהממת הזו שאני מלמדת אותה כבר כמה שנים. אני פוגשת אותן שבועים וחצי לתוך המלחמה, שבוע וחצי לאחר שבנה של בת דודתי נרצח בבארי ב8.10. אודיה ,מתנדבת במדא עוברת מהלוויה להלוויה בלי שיסבירו או ידברו איתה . הן בבית, אין זום אין כלום. אלי שסיימה יב השבוע מציירת כדי להבין מה היא מרגישה. ואנחנו מוצאות את עצמנו קבוצה מגוונת של חילוניות דתיות צעירות ובוגרות מנסות להבין מה עבר עלינו הנשים במלחמה הזאת. תודה לגינת ולאולפן למחול רותם מנשה להיות בית ליצירה חופשית שנוכל לעכל ולעבד מה קורה פה ובעיקר להמשיך לרקוד יחד.
This is the amazing group that I've been teaching for a few years now. I met them two and a half weeks into the war, a week and a half after my cousin's son was murdered in Be'er Sheva on 8.10. Odia, a Magen David Adom volunteer, goes from funeral to funeral without explanation or anyone talking to her. They are at home, no zoom, no nothing. Eli, who finished 12th grade this week, is painting to understand how she feels. And we find ourselves a diverse group of young and older religious and secular women trying to understand what happened to us women in this war. Thank you to Givat HaCarmel and the Ruth Mann Dance Studio for being a home for free creation where we can process and digest what's happening here and especially continue to dance together.
ראה עוד > >
21/06/2024
מרי ורון האחות
ככה זה אחיות שכולות
פעם בוכות
פעם צוחקות
פעם צלולות
פעם צוללות
פעם חופרות
פעם שותקות
פעם שוקעות
פעם צפות
פעם חיות
פעם מתות
אבל תמיד תמיד תמיד מתגעגעות!!!
ראה עוד > >
21/06/2024
חביבה -אחות
גיסתי אהובתי
Ronit Itzikzon Feldman
בהחלטה מרגשת ומצמררת
לקרוא מעתה ואילך לגלריה We Art - Gallery Art Studio בכרמיאל
לזכרה ולהנצחתה של עמיתוש💔
עמית היא החיים ואמנות זה החיים
תודה אהובה שלי,
בטוחה שעמית ראתה וחייכה❤️
#השמש_של_עמית
נערה מוכשרת ברמות ציירה במשך חודשים רבים את עמית מן ז"ל מביטה בשמש שכה אהבה.
ראה עוד > >
26/06/2024
מרי ורון האחות
מלכה שלי
את עדיין לא יודעת את זה
אבל לא תחיי הרבה זמן בעולם הזה ..
יבוא יום בעוד כמה שנים
שכל החיים שלך, העשייה שלך, האמונה שלך
יתנקזו לרגע אחד גורלי
להסתתר או להסתער
יבוא יום בו תצטרכי לבחור בין להציל את חייך
לבין להציל חיי אחרים, שכלל אינך מכירה
וזה יהיה הרגע בו תעשי את הבחירה
מבחינתך לא תהיה בכלל התלבטות
כל מה שמפריע לך בדרך הוא בעצם שטות
דבר אחד יעמוד אל מול עינייך
ולא תביטי על כל מה שהשארת מאחורייך
מה שאת עדיין לא יודעת קטנה שלי
שהשם שלך- עמית מן עוד יחיה שנים רבות אחרי לכתך
שהמורשת וההילה שלך יהיו נר דולק לרגלך
שתינוקות רבים ייקראו על שמך
שספרים וסרטים ייצאו לאורך
שתחנות מד"א בארץ יתקשטו בתמונתך
שאמבולנסים רבים ייתרמו בזכותך
שנערים ונערות יתנדבו בהשראתך
שבכל העולם יסופר סיפור גבורתך
וגם לי שם בתמונה אין מושג קלוש
מה זה לחיות את החיים עם לב תלוש
תודה לך שלימדת אותי לראשונה מהי אהבת אמת 💔
ראה עוד > >
27/06/2024
חביבה -אחות
ככה, פשוט.
לחייג אלייך ופשוט תעני לשיחה ותגידי לי,
כי אני ממש צריכה לדעת מה שלומך ומה עובר עלייך ואיפה את יפה שלי????
לשקוע בך לחלוטין.
לצלול אלייך, אל מעמקי שאול הגעגוע ופשוט לטבוע איתך שם בלי חמצן.
להשתחרר קצת ממך, רק קצת אהובתי.
פשוט להצליח לראות שוב את היופי בעולם, את המשמעות והטוב שבחיי.
שתגיבי לי להודעות ותשלחי תמונות חדשות, שתבצעי שירים שעוד לא שרת. כל כך פשוט.
להתעורר לפעמים בלעדייך, רק לפעמים.
פשוט לקום לבוקר טוב. רגיל. פשוט.
להיות מסוגלת לא להתפרק מבכי בפאב או באמצע אימון או בטקס בית ספר של הילדים ולקוות שהם לא רואים אותי. כמה זה מסובך לעזאזל??
להיות מסוגלת שוב לחייך באמת.
פשוט, לא?
לראות אותך גדלה, מגשימה, מתבגרת ומזדקנת. פשוט לראות אותך.
להתקדם כבר מאותה שבת נוראית בה אני תקועה.
להפסיק לכתוב בראש מליון תסריטים חסרי תכלית:
אם רק היית מקשיבה לאמא ומחליפה משמרת
אם פשוט היית יוצאת מהקיבוץ עם אופיר
אלוהים, אם היית פשוט נשארת בממ״ד עמית!!
למה חינכנו אותך לכאלה ערכים??
למה הרעפנו כל כך הרבה אהבה ופינוק שהיו לך למגן פלדה וכח בחייך אבל לא מנעו את חדירת הכדורים הארורים לגופך הטהור.
אם אבא לא היה חולה בילדותך ולא היית רואה בכל אדם שזקוק לעזרתך את פניו.
אם רק היית בוחרת להיות על הבמות ולא באמבולנסים. את הרי כוכבת.
אם הייתי עולה על הרכב ונוסעת להוציא אותך משם!!!!
אם הייתי מצליחה להתאפס על עצמי כדי לצרוח לך בטלפון בעודך מדממת כמה שאני אוהבת.
אם מישהו היה מגיע בזמן לחלץ אותך!!!
אם רק היית חושבת על עצמך, או לפחות עלינו. ידעת מה זה יעשה לנו לאבד אותך.
אני רוצה שתברכי את אלון ליום ההולדת שלו, כמה שהוא חיכה לברכה שלך.
אני רוצה את הדברים הפשוטים אהובתי.
בבקשה אהובתי תחזרי. ככה, פשוט.
💔
ראה עוד > >
19/02/2024
אביבה לוגסי
עמית אהובה שלנו כל שנה ההיתי מברכת אותך בברכת יום הולדת שמח וכמה אני מאושרת שאת החברה הכי טובה של טוהר , ב 7.10 נרצחת ונלקחת מאיתנו בידי בני עוולה ארורים, יפה שלי מאותו יום הכל השתנה ,שום דבר לא אותו הדבר , תשמרי על כולנו מלמעלה , תיתני לנו כוחות להמשיך , אוהבת אותך מאוד , לעולם לא נשכח אותך , ולעולם לא נסלח לארורים הללו שלקחו אותך מאיתנו .תנוחי על משכבך , השם יקום דמך אהובה שלנו ❤️
ראה עוד > >
26/06/2024
בני אשר
עמית מן / בני אשר / 26.6.2024
=========================
כמה כוחות יכולה להכיל
פרמדיקית צעירה בבארי,
רק בת עשרים ושתיים
והפכה השראה לטיפול רפואי.
שילוב של אליפלט מתש"ח,
החובש ממלחמת ההתשה,
האחות נייטינגל ממלחמת העולם
במשך שמונה שעות של קרב.
היסודות של החינוך בבית בנתיבות,
שילוב הגנטיקה של אב , איש ביטחון,
אם שפרצה לעצמה דרך בחינוך,
כל אלה לא מספיקים להסביר את המסירות .
עמית אהובה, כמו כל הגיבורים,
ראית רק את המטרה , לא את חייך,
הפצירו בך להתפנות ולשווא --
לא יכולה לעזוב את הפצועים , אמרת .
כשצלצלתי באותו בוקר אל אמך
והתחלתי לחפש אחריך עם חברים,
ידעתי מיד מה יעשו הרוצחים בבארי,
לא יכולתי לדמיין את גודל גבורתך.
עמית אהובה , עזרי לאמא רחל,
להמשיך ולספר עליך ועל אבא,
לא להישבר ולא להתייאש ,
כי חשוב לעולם ללמוד ממך אהבת האדם
ראה עוד > >
כתוב someday I too will fly and find you again, זה לקוח מהשיר האהוב עליה בעולם (שזה מטורף כי זה כאילו שיר של אח שמקדיש לאחיו שנרצח, אני תמיד אומרת שהשיר הזה ואיך שהיא אהבה אותו מרגיש לי כמו איזו נבואה שהייתה לה ...)
ה"עמוש שלי" כתוב בכתב ידה ... (כך קראתי לה מאז ומעולם ) ...
הלבבות מסמלים אותנו האחיות....
ותו המוזיקה המלאכי זו כמובן היא..... כולם מרכיבים את האינפיניטי שמסמל את האהבה האינסופית שלהו ואת ההוויה שאין סופית שלנו ... אנחנו עוד ניפגש 😢💔❤️
רגעים מרגשים במרחב שוהם , היום פתחנו תערוכה במרחב - ״שקיעות וזריחות של עמית״ לזכרה של הפרמדיקית עמית מן, שנרצחה ב7.10 בעודה מנסה להעניק טיפול ועזרה רפואית תחת תופת, ולהציל חיים. היוזמה, בשיתוף מיזם ״שוהם בעיניים טובות״, שכולו על טהרת המתנדבים שצילמו, ערכו, מיסגרו, היתה מרגשת במיוחד, השתתפו היום בטקס מעל 50 תושבים , עובדי המרחב ומתנדבי המיזם, ואפילו בני נוער במסגרת הקייטנה שלהם.
הי עמית
האם ראית?!
איך אלפי אנשים נקשרו אלייך, אני ביניהם
אף שאין קשר ביני לבינך ובינך אליהם
ואולי דווקא יש, קשר שגדול מאיתנו בכמה מידות
זה נשמע רוחני ומיסטי מידי, חייבת להודות
ועדיין, משהו בזה זועק אמת אחידה
אמונה זכה שבבוא העת, תיפתר החידה
מהי תכליתו של כל אדם
מתי נקבע תפקידו, טרם בואו לעולם
מי אחראי וקובע סדרי עלילה
מי מלאך בשמיים, מי עוד בחייו מתהדר בהילה
אין הגיון בגעגוע אלייך, לא נפגשנו אף פעם
ואולי הגיון היא מגבלה אנושית, כמו כעס וזעם
וכפי שעינינו מוגבלות רק לרדיוס קדמי
אבודים במרחב, חוקרים כל מונח שמיימי
מאין באתי ולאן בסוף אני אלך?
ומה קורה לי בלב, כששומעת את קולך?
הוא מתרחב לאיטו, מתמלא אהבה
חש כאב על לכתך, כי נוצרה פה קרבה
חולמת עלייך הרבה, על סיפור גבורתך ושנותייך היפות
חבריי אומרים, "מה הפלא?! תפסיקי לראות חדשות" !
זה קשה ואין לי הסבר או שום הגיון
מדוע גומעת ממך בשקיקה כל זיכרון
מראשית חייך, כאהבת חייו של אביך עליו השלום
עד לאחרון יומך, בו שינית צורה, בו עברת מקום
"יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע"
האמת תתגלה רק בסוף המסע
וכמו שאהבת, אנחנו עוד נרקוד, גם נשיר
ונמשיך לאהוב ולהתגעגע, גם מבלי שנכיר
לא עובר לי בגרון לראות אותה על מסך, לבוא להתקשר אליה לצרוח מהתלהבות שהיא השיגה את החלום שלה ולהבין שהיא לא תענה .
אולי אני היחידה אבל אני מעדיפה שלא תתפרסם לעולם ושתיהיה לידי חיה עד שנמות ביחד מאשר שכל העולם ידע כמה היא הייתה פשוט גיבורה אמיתית והתחושה הזאת פשוט קשה לי אני מתגעגעת אלייה כל כך ואני לא חושבת שהם מביננם מי היא וכמה שהיא חסרה לי ומיוחדת וכמה שהשיחות איתה הרגעים איתה פשוט חסרים
לשמוע ולראות את ההודעות שלנו מפעם רק גורם לי להבין כל פעם כמה היא פשוט חסרה לי כל כך אני שומעת אותה ולא מפסיקה לבכות שלא אשמע את הקול המלאכי הזה בלייב יותר לעולם
ראה עוד > >
07/06/2024
חביבה -אחות
מי אמר לך שאת יכולה
לתת הכל מבלי לחשוב
את שומעת??
זאת אני
שרה אלייך
יפה שלנו,
אלפי אנשים שמעו אותך שרה באמפי בקיסריה!!
הריעו, שאגו, צילמו, התרגשו
באיזו דרך מעוותת החלומות שלך מתגשמים…
אוהבת לנצח
תודה ללהקת היהודים על המחווה המדהימה, המרגשת והמכבדת לעמיתוש שלנו
היתה חוויה לא מהעולם הזה💔
ראה עוד > >
ראה עוד > >
10/07/2024
חביבה -אחות
״איפה הצבא?????״
שאלה שחזרה על עצמה עשרות פעמים באותה שבת ועוד אינספור פעמים מאז.
״איפה הצבא עמית״ ״אני לא מבינה איך זה יתכן״
״אני שומעת מסוקים״
״יופי, מסוקים זה צה״ל!!״
״תכף יגיעו אליכם, אני מבטיחה לך״
״אני מקווה״
״מבטיחה לך!!!״
״אני לא חושבת שנצא מפה״
״אני אוהבת אתכם בכל מקרה… בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״
6:30-14:15 מעל 7 שעות!! עמית מצליחה להישאר בחיים במרפאת השיניים בזכות 2 אנשי כיתת כוננות עם רובי m16 שהודפים והורגים מחבלים לאורך כל היום.
ואז נגמרת להם התחמושת, וזה השובר שוויון
המחבלים חודרים, יורים, משמידים ורוצחים ללא כל מפריע.
אז איפה הצבא??
הוא ממש שם. הוא מחוץ לפאקינג קיבוץ!!!! אבל לא נכנסים. למה? כי מחכים לאסוף מודיעין.
איזה מודיעין עוד הייתם צריכים לעזאזל?????
הכל גלוי, חשוף, מפורסם בלייב, בזמן אמת. אנשים נטבחים באכזריות.
13:30 הצבא מתחיל להיכנס לקיבוץ, בדיוק בזמן שלהם אוזלת התחמושת.
כל אדם חמוש שהיה נכנס לקיבוץ היה יכול למנוע הרג ולהציל חיים. תראו מה הצליחו לעשות רק 2 חבר׳ה חמושים.
אז אתמול הוצג התחקיר לכיתת הכוננות של בארי ובחמישי הקרוב יוצג לחברי הקיבוץ, נחשו מה? אותנו לא הזמינו ולא הודיעו כלום. עמית לא מספיק שייכת, היא רק התגוררה שם ומסרה את נפשה בהגנה על הקהילה.
בתכלס שום תחקיר ושום דבר לא יעזור!! אין ולא תהיה מחילה!! הצבא כשל! המנהיגים כשלו! שמאל ימין שמאל, זה ממש לא מעניין אותי. כולם צריכים להרכין ראש ולעוף מהכסא שלהם מזמן! אף אחד מהם לא ראוי.
סליחה עמית אהובה שלי.
סליחה שהאמנתי במדינה שלנו. סליחה שהבטחתי לך.
סליחה שאיבדת את חייך המדהימים בגלל טמטום של אנשים שלא מגיעים לקרסוליים שלך.
עכשיו תסלחו לי, אני צריכה להתחיל לתכנן את האזכרת 11 חודש של אחותי.
ראה עוד > >
11/07/2024
חביבה -אחות
״איפה הצבא?????״
שאלה שחזרה על עצמה עשרות פעמים באותה שבת ועוד אינספור פעמים מאז.
״איפה הצבא עמית״ ״אני לא מבינה איך זה יתכן״
״אני שומעת מסוקים״
״יופי, מסוקים זה צה״ל!!״
״תכף יגיעו אליכם, אני מבטיחה לך״
״אני מקווה״
״מבטיחה לך!!!״
״אני לא חושבת שנצא מפה״
״אני אוהבת אתכם בכל מקרה… בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״
6:30-14:15 מעל 7 שעות!! עמית מצליחה להישאר בחיים במרפאת השיניים בזכות 2 אנשי כיתת כוננות עם רובי m16 שהודפים והורגים מחבלים לאורך כל היום.
ואז נגמרת להם התחמושת, וזה השובר שוויון
המחבלים חודרים, יורים, משמידים ורוצחים ללא כל מפריע.
אז איפה הצבא??
הוא ממש שם. הוא מחוץ לפאקינג קיבוץ!!!! אבל לא נכנסים. למה? כי מחכים לאסוף מודיעין.
איזה מודיעין עוד הייתם צריכים לעזאזל?????
הכל גלוי, חשוף, מפורסם בלייב, בזמן אמת. אנשים נטבחים באכזריות.
13:30 הצבא מתחיל להיכנס לקיבוץ, בדיוק בזמן שלהם אוזלת התחמושת.
כל אדם חמוש שהיה נכנס לקיבוץ היה יכול למנוע הרג ולהציל חיים. תראו מה הצליחו לעשות רק 2 חבר׳ה חמושים.
אז אתמול הוצג התחקיר לכיתת הכוננות של בארי ובחמישי הקרוב יוצג לחברי הקיבוץ, נחשו מה? אותנו לא הזמינו ולא הודיעו כלום. עמית לא מספיק שייכת, היא רק התגוררה שם ומסרה את נפשה בהגנה על הקהילה.
בתכלס שום תחקיר ושום דבר לא יעזור!! אין ולא תהיה מחילה!! הצבא כשל! המנהיגים כשלו! שמאל ימין שמאל, זה ממש לא מעניין אותי. כולם צריכים להרכין ראש ולעוף מהכסא שלהם מזמן! אף אחד מהם לא ראוי.
סליחה עמית אהובה שלי.
סליחה שהאמנתי במדינה שלנו. סליחה שהבטחתי לך.
סליחה שאיבדת את חייך המדהימים בגלל טמטום של אנשים שלא מגיעים לקרסוליים שלך.
עכשיו תסלחו לי, אני צריכה להתחיל לתכנן את האזכרת 11 חודש של אחותי.
ראה עוד > >
12/07/2024
בת אל אוחנה
את השבת הזאת .. אני מקדישה לזכרה של עמית מן הי"ד...
בחורה מדהימה שנרצחה בדמי ימיה ..
פארמדיקית של מד״א שגרה שנה וחצי בקיבוץ בארי..
היא יכלה לברוח והציל תחיים שלה ובמקום זה היא רצה לאש ונלחמה שם עד טיפת דמה האחרונה כדי להציל חיים..
שויתרה על קריירה של שירה ומשחק ... למרות שהיא זמרת בחסד עליון עם קול אלוהי.. ושחקנית מעולה ..
היא התקבלה לתוכנית זמרה וויתרה על קריירה מוזיקלית..
בגלל שהייתה לה תחושת שליחות,
והיה לה יותר חשוב להציל חיים ולהתמקד בקריירה שלה במדא...
הבחורה הזאת הקדישה את כל כולה למען הזולת...
ומ השביעי לעשירי.. זכרה מהדהד בי ומלווה אותי..
ובזכות הנשמה הגבוהה של הבחורה המדהימה הזאת שנרצחה על קידוש השם ולמען הצלת חיים בגבורה שאין לתאר ..
ובזכותה אני מרגישה בטוחה במדינה שלי ..
מאחלת למשפחתה שלא ידעו יותר צער .. ושיהיו גאים ...היא אחת למיליון... והם זכו בה ... גם אם זה ל 23 שנים.... היא נגעה באין ספור לבבות ..
ואני מרגישה אותה כל הזמן ..
אז השבת הזו מוקדשת לעילוי נשמתה ולהנצחתה של המלאכית הזו ...
ובעיקר לכאב אובדנה ..
יהי זכרה ברוך ומבורך לעולם ועד ..
הנה עוד משהו שמעולם לא חשבתי שאעשה..קעקוע
אבל כבר הבנו שיש הפתעות בחיים
המיקום- רגל שמאל, בדיוק איפה שירה בך המחבל
הכיתוב- המשפט האחרון שכתבת לנו, כתוב בכתב ידך
התקווה- שעפת לך חופשייה ומאושרת היישר לאבא
ראה עוד > >
18/07/2024
נטע מדמון
מכירים את זה שסיפור נגע בכם יותר מהכל... מבלי להכיר?!?!
אז עמית מן ז"ל הפרמדיקית 💔
הי עמית
האם ראית?!
איך אלפי אנשים נקשרו אלייך, אני ביניהם
אף שאין קשר ביני לבינך ובינך אליהם
ואולי דווקא יש, קשר שגדול מאיתנו בכמה מידות
זה נשמע רוחני ומיסטי מידי, חייבת להודות
ועדיין, משהו בזה זועק אמת אחידה
אמונה זכה שבבוא העת, תיפתר החידה
מהי תכליתו של כל אדם
מתי נקבע תפקידו, טרם בואו לעולם
מי אחראי וקובע סדרי עלילה
מי מלאך בשמיים, מי עוד בחייו מתהדר בהילה
אין הגיון בגעגוע אלייך, לא נפגשנו אף פעם
ואולי הגיון היא מגבלה אנושית, כמו כעס וזעם
וכפי שעינינו מוגבלות רק לרדיוס קדמי
אבודים במרחב, חוקרים כל מונח שמיימי
מאין באתי ולאן בסוף אני אלך?
ומה קורה לי בלב, כששומעת את קולך?
הוא מתרחב לאיטו, מתמלא אהבה
חש כאב על לכתך, כי נוצרה פה קרבה
חולמת עלייך הרבה, על סיפור גבורתך ושנותייך היפות
חבריי אומרים, "מה הפלא?! תפסיקי לראות חדשות" !
זה קשה ואין לי הסבר או שום הגיון
מדוע גומעת ממך בשקיקה כל זיכרון
מראשית חייך, כאהבת חייו של אביך עליו השלום
עד לאחרון יומך, בו שינית צורה, בו עברת מקום
"יש דברים נסתרים, לא נבין לא נדע"
האמת תתגלה רק בסוף המסע
וכמו שאהבת, אנחנו עוד נרקוד, גם נשיר
ונמשיך לאהוב ולהתגעגע, גם מבלי שנכיר ❤️
ראה עוד > >
מרי ורון - אחות
התגעגעתי אליך בשקט היום כל כך בשקט שאף אחד לא שם לב.
התגעגעתי אליך כשיצאתי מהמיטה ובזמן שצחצחתי שיניים; כשחיכיתי ליד האורות בנסיעה לעבודה וכששמעתי את הגשם מחוץ לחלוני.
התגעגעתי אליך כשהזמנתי ארוחת צהריים ובעטתי את הנעליים שלי כשהגעתי הביתה; כשכיביתי את האורות וטיפסתי למיטה ללילה.
התגעגעתי אליך בלי דמעות או רעש או תרועות.
אבל אוי איך הרגשתי.
הרגשתי את זה בבוקר, בצהריים, בערב ובלילה. הרגשתי את זה כשהתעוררתי, בזמן שחיכיתי, בזמן שעבדתי. הרגשתי בבית, בכביש, באור, בחושך, בגשם.
הרגשתי את זה בכל אחד מאותם רגעים, כל אחד יושב כבד יותר וכבד יותר ככל שהגעגוע שלי אליך המשיך לגדול ולגדל.
כן התגעגעתי אליך כל כך בשקט היום
אבל הרגשתי את זה כל כך חזק
ראה עוד > >
15/07/2024
רונית איציזון
" להנצחת אורה וגבורתה של עמית מן ז"ל "
נוסף באופן רשמי ללוגו של הגלרייה.
רגע מרגש עד דמעות ✨🙏🏽
בכתב ידה של עמית ❤️
לחביבה. לרחל. לרות. למרי ולליאור אתן בלב ובנשמה ובמחשבות שלנו כל הזמן. עמית חיה בכולכן ובכולנו ❤️
תודה למיקי מדפוס קרן על הרגישות והמקצועיות
ותודה לאתר "אות חיים - מיזם הנצחה בכתב ידם"
להסניף אותך אליי כמו נרקומנית שזקוקה למנה שלה
לשאוף את כל כולך לתוכי ולהציף את הזכרונות
לעורר בשבריר שנייה את כל מה שנדם בי
להפיח בך שוב חיים, רק לרגע אחד
עמיתוש שלי
יותר מתשעה חודשים שאנחנו דוחות את הבלתי נמנע והגיע הרגע הבלתי נסבל בו ניגשנו למלאכת פינוי החדר שלך
מגירות עמוסות בך, כל הוויתך, כל מי שאת
הטעם שלך בבגדים, שירים שכתבת בגיל 8, תיקים עמוסי ציוד הדרכה, הטקסט למחזמר האסופית שהתאמנת כל כך לקראתו, אין ספור מחברות בכתב ידך, ספרי לימוד ורפואה, מדי פרמדיק, לקים, איפור, תכשיטים, חולצת סוף יב׳, חולצת סוף קורס מע״רים, וסיום קורס חובשים, בשמים, אוסף הצדפים שלך שכה אהבת, ומה לא????? גם נתקלנו בפינת הארון העליונה בחולצה של אבא והאפטר שייב שלו, ששמרת לך, שמרת לך אותם כי רצית להסניף אותו לפעמים, להשלות את המוח שאפשר להפיח בו חיים.
כי ריח זה דבר מטורף, איך ניחוח אחד מסוים יכול להציף כל כך המון, לזרוק אותך לחוויה ספיציפית, להזכיר לך ולחבר אותך ברגע.
ויש גם את הריח ההוא שנחקק במוחי לעד, כשחיבקתי אותך חיבוק אחרון בהחלט, בחדר הטהרה, רגע לפני הלוויה, אחרי שגופך הטהור שכב דומם מעל 50 שעות… ריח שנצרב בי לעד.
התענגנו עלייך עמית, על הזכות להרגיש אותך לעוד רגע אחד נדיר.
ובכל פעם שמצאנו טי שירט שמריחה יותר כמוך האושר גדל. ממש כאילו מצאנו אוצר.
לקחנו לנו דברים ממך, שישארו לנו למזכרת, שיהיו לאחיינים שלך. חפצים משמעותיים, בגדים בעלי ערך.
לקחנו המון, אבל נותרנו ללא כלום.
אנחנו אוהבות אותך בעוצמות כאלה שאנחנו לא יודעות מה לעשות עם עצמנו. מתגעגעות יותר ויותר ויותר ואין לי מושג לאן הדבר הזה עוד יכול להיתדרדר.
אהובה שלנו, סליחה על הפרידה שנכפתה עלייך מאיתנו. אוהבת לנצח נצחים💔
יום ההולדת שלי היום אבל השנה בפעם הראשונה
הוא לא שמח.. הוא רחוק שנות אור משמחה
הרי רק שנה שעברה התעוררתי לברכה המהממת שלך
יצאנו בערב להרים כוסית לחיים כשאנחנו יושבות מחובקות נקרעות מצחוק ומעלות זכרונות עבר..
והשנה.. התעוררתי עם חרב שנעוצה לי עמוק בלב
התעוררתי והמחשבה הראשונה שחלפה לי בראש
עמית לא תתקשר לברך אותי היום
לא רוצה להסתכל על הטוב , לא רוצה למצוא את האיזון
רוצה אותך עמית!!!!! אותך רק אותך!!!
זאת המשאלה שלי למה זה בלתי אפשרי לקבל אותה??😞
ראה עוד > >
09/06/2024
מרי ורון האחות
למה הם לא יחזרו אף פעם
למה??????????
עמית אחותי אהובתי אני נשרפת מגעגוע אלייך
המתקפה הברוטאלית של החמאס על יישובי עוטף עזה בבוקר ה-7 באוקטובר 2023, הולידה סיפורי גבורת רבים בהם מעורבים אזרחים, אזרחיות, ילדים ומבוגרים. באירוע תחשף אנתולוגיה בו 12 אמני קומיקס מאיירים 12 סיפורי גבורה שאירעו באותו יום שחור.הספר יצא לאור בשפה הצרפתית בהוצאת ״דלקור״ בפריז.
ממש טרי מהרגע
פרויקט נקסט אוקטובר
פתיחת יום המסחר בבורסה
נציגי חברות הייטק ונציגי משפחות שכולות
עומדת שם בת דודה שלנו עם מנכ״ל חברת אוורטו שמפתחת מוצר לגילוי מוקדם של שבץ מוחי וקראה לו על שם עמית AMIT
·
☀️בוקר טוב, קבלנו מאישה יקרה ידיעה מרגשת
"רוג'ר התמסר לתערוכה והתרגש ממנה. הסיפור של עמית נגע בו במיוחד והוא כתב כתבה עליה ועל התערוכה .
רוג'ר הוא עיתונאי נורווגי המתגורר בארץ .
הכתבה פורסמה בשוודית טבנורווגית (שתי מדינות עוינות את ישראל בימים אלה).
חשבתי שאולי הידיעה הזאת על הכתבה ועל התערוכה תשמח במעט את המשפחה..."
תודה על האנשים הטובים והמעניינים שאנחנו זוכים להכיר בדרך המופלאה הזו🙏🏽
ראה עוד > >
26/07/2024
חביבה -אחות
עוד רגע מדהים ומרגש לנו ולחברה הישראלית כולה
🙏🏻💔🙏🏻💔
חזונו של יזהר שי- אדם מעורר השראה ששכל את בנו ב-7/10 והחליט לצמוח מהמשבר והקים את פרויקט Next October.
הבוקר, בשעה 10 בדיוק, בהישמע צלצול הפעמון שמכריז על פתיחת יום המסחר בבורסה ברמת גן (כבכל יום) עמדו בגאווה נציגי משפחות נופלים ונרצחים יחד עם מנכ״לי חברות הייטק ישראלים, שכל אחד מהם עומד בראש חברה שמפתחת מוצר הייטק חשוב, מקדם ומדהים במגוון רחב של תחומים (בריאות, רפואה, אקולוגיה, סייבר, תוכנה, חקלאות ועוד ועוד) והקדישו את יום המסחר לזכר הנופלים.
✔️ שווה לקרוא על הפרויקט המרגש Next October: https://www.nextoctober.org/
💗 תודה להלה בן פזי- מנכ״ל חברת אוורטו שאימצה את עמיתוש שלנו- את דמותה וערכיה והחליטה לקרוא למוצר שחברתה מפתחת על שמה: Amit- מוצר לגילוי מוקדם לשבץ מוחי, שיציל חיים רבים של אנשים🙏🏻
❤️ תודה לאיריס- בת דודתנו האהובה ולטל שלה שייצגו אותנו בהמון כבוד ואהבה❤️❤️❤️
לראות את הטוב
אסור לעצור את השמש עכשיו
שקיעות אדומות
מול כל העולם
משליך את הכל אל הים
לעילוי נשמת עמית מן הי"ד 😭💔
ראה עוד > >
31/07/2024
חביבה -אחות
וואווו מטורףףף👏🏻👏🏻👏🏻
אילו יכולות על חלל יש לנו
מי יכול עלינו?!?!
איזה מסוגלות
איזה תחכום
איזה אומץ
אין אין אין כמו הצבא שלנו!!!
חיסול בלב ביירות ותוך זמן קצר חיסול נוסף בטהרן
תנו לצה״ל לנצח🔥
אז איך לעזאזל קרה ה-7/10???????
איך??????????????
ראה עוד > >
01/08/2024
חביבה -אחות
אחרי 300 ימים זה היכה בי, הבנתי שאני לא סובלת את המושג ״אחות שכולה״.
(די בטוחה שהוא הגיע מבית היוצר של ה״חופשת״ לידה. להבדיל, כן?)….
לקרוא לי אחות שכולה זה לגמרי מקטין, מגמד ומצמצם. כי מה שנהיה ממני,
זה אחות מפורקת, מוכת גורל, אחות מתה-חיה.
אחות מיואשת ומותשת שאף פעם לא תוותר על התקווה לקבל מסרים- דרך אמונות ותפילות או אמונות תפלות.
יושבת על הגדר- רגל בעולם הזה, רגל באחר.
נואשת עד כדי שכל פירור של סימן ממנה שווה עולם ומלואו.
מוטרפת מגעגועי אהבה, רותחת מזעם ההחמצה וחוסר ההוגנות, זה לא כוחות.
אחות, שנגזר עליה לעדי עד, לבקש בכל מאודה את מה שהיא כבר יודעת שלא תוכל לקבל לעולם.
המושג ״שכול״ בעיני המתבונן, מתאר מצב קבוע, פאסיבי.
נראה שמצאו מילה מצונזרת ומכובסת שיהיה נוח לשמוע אותה, כזו שהצליל שלה באוזן לא יעשה בלאגן בקישקע…
כי באמת מבעית להבין שזה כל כך נוראי, שדבר לא עוזר, שהזמן שחולף רק מחמיר את המצב, שאין שום תרופה לכאב הזה, שהפצע בנשמה לא מגליד.
אבל המצב הזה- המציאות שלי- היא דינמית, פעילה כל הזמן, יש בה תנועה.
זה כמו להיות קטועת איבר ולדמם ללא הפסקה ואין תחבושת ואין פרוטזה, רק כאבי פנטום בלתי נסבלים.
זה להיות מוצפת בכל שנייה ביום באינספור מחשבות, כמו מכוניות מתנגשות-משתוללות-שלא עוצרות באדום.
זה חיים במלחמה פנימית מתישה בין הידיעה שמותר לי לחיות לבין ההרגשה של איך???? איך יתכן שאמשיך לחיות בזמן שאת מתה.
זה לקפוא בזמן שנעצר אבל לדעת שהזקן חסר הרגישות הזה חולף לו בכל זאת ולא מביט לאחור.
זו ההרגשה המייסרת שאת כל הזמן חסרה- בכל רגע ובכל נשימה. זו קלישאה, אבל מסתבר שקלישאות הפכו לכאלה כי הן מדויקות.
מסרבת להבין שלא תחזרי יותר, מתנגדת להיכנע לסופיות הזו- אז חיה אותך, חיה דרכך, בדמותך, בכל צורה ובכל דרך. לא אוותר עלייך. את תמשיכי. עודך מתקיימת.
רק לא פרידה ממך עמית.
רק לא פרידה….
וזה המצב. זה המצב כבר 300 יום ועד יומי האחרון.
זה נקרא טרגדיה.
זה נקרא געגוע.
זה נקרא אהבה.
ראה עוד > >
01/08/2024
מרי ורון אחות
300 ימים בלעדיה
הצילו
ראה עוד > >
01/08/2024
מרי רון האחות
אני כועסת כל כך עמית
אני כועסת עלייך שלא הצלת את עצמך
אני כועסת עליי שלא הצלתי אותך
אני כועסת על העולם שממשיך להתקיים בלעדייך
אני כועסת על העונות שמתחלפות להן כשאת לא פה
אני כועסת על שירים חדשים שלא תשמעי לעולם
אני כועסת על זה שלא תרקדי עוד לעולם
אני כועסת על זה שלא ידעתי שהזמן איתך מוגבל
אחרת לא הייתי מרפה ממך לשנייה אחת בכל חייך הקצרים
אני אוהבת אותך עמית שלי וכועסת שלקחו לי אותך
ראה עוד > >
08/08/2021
חביבה -אחות
לא כולם יודעים את זה,
אבל ברגעים אלה ממש, אלפי אנשים במדינה נאחזים בציפורניים בתחינה שיעצר השעון, כי ממש עוד מעט, תתחיל תקופה קודרת, שחורה וחשוכה שתימשך (שימו לב) חודשיים שלמים.
זה יתחיל בסוף אוגוסט, בכל רחבי הארץ, באזכרות 11 חודש של נרצחי ה-7/10, ימשיך לאזכרות השנה שיצויינו בסוף ספטמבר, יעבור לראש השנה (פחד מוות מהחג הזה), מיד אחריו יגיע בקול תרועה רמה ה-7/10, והופ נכנסים לכיפור, מדלגים לסוכות וכמובן… ״חג״ שמחת תורה (שזו גם אזכרה שלישית לכל מי שנרצח ונהרג ב-7/10, ממש מבצע לחגים, הסבירו לי שזה קשור לשנה מעוברת ולכן יש אזכרה נוספת).
תקופה של פאקינג חודשיים!! עמוסה באזכרות, בתי עלמין, יום אבל לאומי וחגים (שהם גם ככה נקודת תורפה קשה ומכאיבה). מוות. מוות. מוות.
עכשיו, למה אני מספרת לכם את זה?
כי בעוד חייכם ממשיכים כרגיל והמצעד של גלגל״צ מתנגנן מידי שבוע והסמכות העליונה של החיים שהיא האח הגדול משודרת ואתם מתכננים לכם את אוגוסט וחושבים איפה לעשות את החגים, איך לערוך את השולחן ומה להכין לארוחת חג, אנחנו- וכשאני אומרת אנחנו- אני מתכוונת לאלפי משפחות ועשרות אלפי אנשים, אז אנחנו- מתכננים באימה את האזכרות של היקרים לנו. נקרעים מההבנה שלעולם לא נזכה לתכנן את החתונה שלהם או הבר מצוה או מסיבת השחרור.
מנסים לגייס כוחות נפש רק בשביל להזמין את המשפחה והקרובים, חוששים אולי לא יגיעו מספיק, מתלבטים לגבי ״ההפקה״ ואיך הכי ראוי לתכנן את ״האירוע״.
ותוך כדי מנסים לקלוט את העובדה הבלתי נתפסת שממש תכף ועברה שנה שלמה בלעדיהם. הנשימה נעצרת.
אתם יודעים מה זה אומר שעברה שנה שלמה בלעדיהם, שעברו כל החגים והמועדים, שהתחלפו כל העונות, שצויינו ימי הולדת, ימי נישואים, ושלל אירועים מעגליים???
זה אומר שהנה- זה אשכרה קורה. אשכרה!!! החיים ממשיכים בלעדיהם ואם זה קרה במשך שנה זה אומר שזה יכול לקרות גם במשך 5 שנים, ועשר, ועשרים וחמישים ומאה…. זה אומר שהזמן יחלוף ואנחנו נזדקן והאהובים שלנו לא יחזרו אף פעם. לעולם!!! וההבנה הזו מרסקת כל תא אפשרי בגוף ובמוח ובנשמה. כי אנחנו יודעים כבר עכשיו שגם בעוד 50 שנים נרגיש בדיוק כמו היום כי אי אפשר לכבות אהבה.
אני יודעת, אתם גם מודאגים ומפחדים מאיראן, וחיזבאללה מהחותי׳ם וחמאס ומפרדי קרוגר ולקס לות׳ר, כן, וזה מפחיד את כולנו, אבל בשבילנו זה רק עוד שמן במדורה שבוערת בה אש התמיד. כאילו לא קשה מספיק.
אז אם היה לי האומץ הייתי מודה שאני ממש מקנאה בכם, הייתי מתוודה שכל פעם שאני רואה שהחיים שלכם ממשיכים כרגיל זה כמו חץ נוסף בלב שלי.
ואם הייתה לי החוצפה הייתי מבקשת מכם להנמיך פרופיל.
ונכון, חשוב להמשיך חיות, והצחוק מרפא, ומותר להינות, צריך לפרסם את העסק ולצאת למסעדה.
רק בבקשה, תצניעו, תסננו, תשקיטו, תתחשבו בנו.
אנחנו בתחתית השאול כל השנה ומועדים לתקופה שהלוואי שהיה אפשר פשוט להיעלם כשהיא תגיע, או יותר טוב להריץ אותה קדימה ולהיות כבר מאחוריה, או הכי הכי טוב- להריץ את הזמן אחורה ל-6/10/23. כן, זה הכי טוב.
אז אם היה לי אומץ הייתי מבקשת מכם- תפגינו סולידריות, אל תזרו לנו מלח על הפצעים המדממים. תנסו, אפילו שזה ודאי לא קל לכם. תנסו ממש לא להכאיב לנו עוד.
ראה עוד > >
11/08/2024
חביבה -אחות
יאללה התחלנו💔💔💔
בלב קרוע המסרב להאמין ואוהב לנצח אנו מפרסמים את מועדי האזכרות של אהובתנו עמית ז״ל הי״ד:
▪️אזכרת 11 חודשים: 28/8, כ״ד באב, יום רביעי 17:30- עליה לקברה בנתיבות וכיבוד קל בבית העלמין.
▪️אזכרת שנה: 24/9, כ״א באלול, יום שלישי-
17:15 בית עלמין- עליה לקברה.
18:00 בית כנסת בכתובת: הברוש 5 נתיבות- תפילת מנחה וערבית.
18:45 סעודה ו *ערב לזכרה*- אורה לנצח יופץ.
💔 אוהביה ומוקירי זכרה מוזמנים.
שמישהו יעיר אותי כבר מהסיוט הזה🖤
ראה עוד > >
13/08/2024
אהרון איציקזון
גאה בך אשתי הנדירה… ❤️
איזה כח יש לך לספר את הסיפור של עמית אחותך המדהימה שכבר כל המדינה והעולם התאהב בה.
💔😔🙏
היום בבית הכנסת מול קהילת מבראשית כרמיאל
תודה לך ספי היקר על ההזמנה.
נוסעת עם נועם ברכב
נועם מסתכלת לשקיעה שוקעת במחשבה
ואומרת אמא אני כל כך מתגעגעת לדודה עמית
את חושבת שגם היא מתגעגעת אליי?
אני עונה לה, אני בטוחה שכן יפה שלי
שנייה אחרי היא קוראת לי בהתלהבות
אמא אמא תראי ענן בצורת לב
עמית שלחה לי ענן בצורת לב !!
תקראו לזה דימיון מתוק של אחיינית שמתגעגעת
אבל איכשהו עמית הצליחה לעלות לה חיוך ברגע של עצבות בדיוק כפי שעשתה בחייה 💔
משפחה יקרה
היה לנו הכבוד לייצג את עמית שלנו בשם רחל והבנות ובעצם את כולנו במיזם המטורף הזה
מאות חברות הייטק ש״אימצו״ גיבור שמטרתו בגדול לסמן את התקומה והבניה הכלכלית העוצמתית של ישראל אחרי ההרס של ה 7/10 מתוך אמונה שהפיתוח הטכנולוגי שלנו טוב ועצום הוא היתרון שלנו על פני העולם כולו.
היו שם כל השמות הגדולים בתחום. ההיטק, סטארטפים, קרנות הון סיכון, כלכלנים, בנקים זרים. אלו מקצת החברות שנרתמו למאמץ הזה ועושים זאת בשמם של הגיבורים של ה 7/10.
ואיזה גיבורים … הבן של שי יזהר(הוגה הרעיון), דדי שמחי, איתיי משהו קצין במגלן דתי אחד הגיבורים… ועוד ועוד ועמית מן הפראמדיקית מבארי.
אם חשבנו שאנחנו יודעים משהו או מבינים מה היא השאירה אחריה וכמה לבבות שברה.
אז זהו שאנחנו לא יודעים כלום!
הסתובבנו עם תג ובו שם הגיבור שלנו.
הרגשנו אני וטל כמו כוכבות רוק. רק חתימה לא ביקשו מאיתנו.
הגיעו כולם אבל כולם לדבר איתנו להגיר אותנו להצטלם איתנו מהניידים הפרטיים שלהם. תקשיבו אנשים חיבקו נישקו בכו
זה כבר היה מביך.
יש לי כל כך הרבה מה לספר שלא אצליח לכתוב כאן הכל. לרגע חשבתי שרק עמית מונצחת שם עד שהבנתי שיש עוד כמה גיבורים…
איך שנכנסנו והבינו שאנחנו מייצגים את עמית. כל הצלמים המקצועיים שהיו שם פשוט חטפו אותנו לצילומים.
מה ששלחנו לכם בקבוצה אלו רק התמונות שצולמו מהניידים שלנו
ראה עוד > >
02/08/2024
רות כהן האחות
אחותי,
עמוש שלי, תינוקת שלי שגדלה לאישה יפיפייה,
היום כמעט 10 חודשים מאז היום הארור של ה7.10 ,יום בו החיים שלנו התהפכו, יום שבו העלטה החלה לשרור בביתנו במקום השמש החמה והאור שהפצת.
שמעתי ממש במקרה את ההקלטה שלך, צורחת ממש ברגעייך האחרונים: שחר שחר, בבקשה שיפסק...
הקול שלך בהקלטות מאותו היום, מהטלפונים למדא , מהקלטות ששלחת לנו, משיחה עם ליאורי מאותו היום..
הקול שלך מספר לי על מה שחווית, על איך היום התחיל ואט אט הבנת שמדובר במצב לא רגיל וחיכית לחילוץ לפצועים , חיכית לצבא שיציל, ואז גם הבנת שאלה לא יגיעו אז הפכת לאדישה, הטון שלך נחלש, נרגע..
וברגע הזה שהמחבלים הארורים האלה הגיעו בפעם האחרונה והסופית להשמיד, להרוג כמו בסיפורים בתנך, כמו שבכל חג שחגגנו יחד עוד מאז שהיית קטנה סיפרתי לך והסברתי למה חוגגים את חנוכה (נצחון הטוב על הרע, מעטים מול רבים) ולמה חוגגים את פורים (התהפך הפור של המן שרצה להשמיד את כל היהודים) ופסח ובכל הגדה סיפרתי כמה שרוצים להשמיד אותנו..
אבל לא, לא באמת הבנתי, גם כשהסברתי לך, לא באמת הבנתי עד כמה שונאים אותנו, לא באמת הבנתי שביום שבת אחד, של סתם עוד חג, חג שמחת תורה ידפקו לי בדלת באמצע היום ויספרו לי שמחבלים נכנסו למרפאת שיניים בה היית אחותי הקטנה, עמוש שלי כדי להרוג, להשמיד ולאבד את אחותי הטהורה, טובת הלב שמעולם לא פגעה בזבוב, שכל מה שעיניין אותה זה רק לעזור ולהציל חיים.
אחותי,
סליחה, סליחה שלא הבנתי, סליחה שלא הסברתי לך ברור יותר, סליחה שלא הייתי זמינה באותו היום לשוחח איתך, לשמוע אותך בלייב ולא רק את ההקלטות, לשמוע את הקול שלך מתחיל חי, בועט, רוצה לעזור ,לטפל, להציל..
ואחכ נחלש, נרגע , מבין את חומרת האירוע..
ואז ברגעים האחרונים צועק, בוכה ועכשיו דומם לנצח
אני מתגעגעת לשמוע אותך אחותי
ראה עוד > >
חביבה היקרה,
כואב לקרוא, ועוד יותר כואב שאת צודקת, ואני מוצאת את עצמי חיה, עם לב שבור לרסיסי רסיסים, אבל חיה.
מבקשת לשתף שעמית היפה שלכם לא יוצאת לי מהראש.
למעשה, השבוע, היא וליבי כהן מגורי המדהימה, שוחחו ביניהן. כן, בראש שלי.
זה החל כשראיתי את ההנצחה המדהימה 'אות.חיים' וראיתי את כתבי היד של שתיהן [מצרפת קישור למי שרוצה בתחתית התגובה].
זה מה שיצא.
עצוב שם, בשדות גן העדן.
סליחה אם באיזושהיא דרך חיללתי את כבודן מעצם זה שהלב שלי דיבר אותן, והביא את הדברים אל הכתב.
לא יכולה לאחל שלא תדעו עוד צער, כי הוא כבר פה, נוכח. מאחלת לכם לחיות לצידו ולשאוב נחמה מכל הטוב שעוד יקרה לכם מכורח זה שהחיים נמשכים.
חביבה ערב טוב
שמי רעות כהן ואני מפתח תקווה
סיימתי אתמול קורס איור דיגיטאלי הנושא לפרויקט הסיום היה "גיבורי ברזל"
אני בחרתי בעמית אחותך המיוחדת
התחברתי מאוד לסיפר שלה ולאדם המיוחד שהייתה
מצרפת לך את הפרויקט
מקווה שיעשה לכם טוב על הלב
ואני מקווה שהצלחתי לגעת באור המיוחד של עמית ולו במעט ממה שהייתה
בשורות טובות
רעות
בלב קרוע המסרב להאמין ואוהב לנצח אנו מפרסמים את מועדי האזכרות של אהובתנו עמית ז״ל הי״ד:
1. אזכרת 11 חודשים: 28/8, כ״ד באב, יום רביעי 17:30- עליה לקברה בנתיבות וכיבוד קל בבית העלמין.
2. אזכרת שנה: 24/9, כ״א באלול, יום שלישי-
17:15 בית עלמין- עליה לקברה
18:00 בית כנסת בכתובת הברוש 5 נתיבות:
תפילת מנחה וערבית
סעודה וערב לזכרה- אורה לנצח יופץ.
3. אזכרה לאבא ועליה לקבר לעמית (אזכרה 13 חודשים): 14/10, י״ב בתשרי, יום שני- 17:30- בבית העלמין בנתיבות.
💔 אוהביה ומוקירי זכרה מוזמנים.
🖤 נשלח תזכורת שבוע לפני כל אזכרה.
ראה עוד > >
16/08/2024
חביבה -אחות
שומע?? אתה שם למעלה, ביג בוס, א.עולמות, כן אתה
עשית טעות. טעות קשה.
תודה שטעית ופשוט תחזיר אותה.
אנחנו נסלח. אולי גם נשכח.
כולם טועים, גם הטובים ביותר.
פשוט תחזור בך מהטעות הענקית הזו ותחזיר אותה!!!
איך אפשר לעכל שהדבר הזה כבר לא איתנו?
איך ניתן לקלוט שהיא גם לא תחזור?
איך אפשר להמשיך לחיות כרגיל בלעדיה?
להמשיך לחיות
בלעדיה
איך?????????
אי אפשר…..
עמיתוש 💔 את החיים עצמם
מת אב ומת אלול ומת חומם
גם נאסף תשרי
ומת עימם
עמיתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
בעוד שבוע האזכרה שלך.
את קולטת מה אני אומרת לך?
אי אפשר יפה שלי.
הימים חולפים בלי טעם.
מתעוררת בבוקר היישר אלייך ומריצה לאחור את החלומות מהלילה….. לא חלמתי עלייך. לילה מיותר.
קמה מהמיטה, יוצאת להליכה, רק להשתיק קצת את המחשבות המתישות שחתמו קבע בראש. כמה אהבת את הנופים של הצפון. הולכת מהר. הכל שורף. באוזניות שומעת אותך שרה. זכרונות. מחשבות מבעבעות. זכרונות. שיישרף הכל. סורקת בעיניים למצוא את הציפור שאהבת- עורבני שחור כיפה, הנה היא. מתרגשת, מרגישה אותך איתי (כן, יודעת. נואשת).
נבשל משהו לילדים לצהריים, חייבת תעסוקה, שהיום יעבור, מכינה מאכלים שאהבת. שולחת תמונה. עמית, למה את לא מגיבה לי בקבוצה???
נלך להופעה, נצא קצת, ברי סחרוף, אהבת אותו- בטח שנלך. הגענו. גולה תקועה בגרון. הוא על הבמה. רואה רק אותך מולי. אין עוד אנשים. אין שום רעשים. רק את ואני. נזכרת איך הזמנת את הכרטיסים הכי יקרים להופעה של גאנס אנד רוזס בקיץ שעבר. כמה נהנית. הגולה בגרון גדלה. חונקת אותה. ואז הוא שר את ״בואי הביתה״. זהו. קורסת על הכסא. זה יותר מידי. אהרון, בוא נחזור הביתה. חוזרים.
לילה. עמית, יפה שלי, בבקשה, בואי אליי הלילה, מתגעגעת כל כך. תראי לי איפה את. תראי לי שאת בטוב.
מאז שאין אותך
אין משמעות. אין הגיון. אין אותי.
הכל כולל הכל סובב סביבך. את השמש ואני הצל.
הצל שלך.
הימים האחרונים לקראת האזכרה קשים יותר ויותר.
לא להאמין כמה שהגיהנום יכול להתפתח.
לתכנן את ה״ערב״ שלך זו אחת הבדיחות האכזריות והאירוניות שיש לפאקינג גורל הזה!! שמישהו יגיד לו שזה לא מצחיק!!
אני רוצה רק להדחיק ולהיעלם ולהישאר מתחת לפוך בביוב הכי מטונף וחשוך שיש ורוצה להרים לך את ההפקה הכי מכבדת ומהממת כמו שמגיעה לך. איך עושים את זה??
אי אפשר יפה שלי.
״בבקשה תהיו חזקים אם משהו יקרה לי״
ביקשת מאיתנו ברגעייך האחרונים. השארת לנו צוואה.
אני מנסה אהובתי. זה קשה מידי.
את חייבת לחזור עמית. אין שום פתרון אחר למשוואה הזאת.
איך ענית לי לשיחה אחרי שירו בך?? חיים שלי.
לא בכית, לא כעסת. רק הסברת לי בקול חלש בשארית כוחותייך מה קורה. קול של השלמה.
הכדורים שחדרו לגופך הטהור, אני רוצה שיחדרו גם אליי. לדמם איתך. להירטב איתך משובל הדם, להרגיש את חומו, עד שלא ישאר כלום.
הנשמה שלי כבר מדממת. אז לפחות שירד דם.
אי אפשר בלעדייך יפה שלי.
💔
לעיתים צוותי הרפואה זוכים ממש להוציא אנשים מהקבר, הכי קרוב ללהחיות מתים, להיות קצת, קצת כאלוקים..
וקצת מאין סוף זה אין סוף..
לזכרם של כל אנשי הרפואה שהצילו חיים עד שדממה נשימתם האחרונה, ולזכר עמית מן, פרמדיקית קיבוץ בארי, 11 חודשים לפטירתה.
#נופלים_וקמים
#עמית_מן
יפה שלי ❣️
מה את עושה שם?
על מה את חושבת?
את מביטה בנו פה הולכים לאיבוד בלעדייך?
את מתגעגעת אלינו כמו שאנחנו אלייך?
את לא מצליחה לגעת בנו ועדיין מושיטה את ידייך?
את צועקת לנו בקולי קולות אבל נדמו מילותייך?
הנשמה שלך כל כך חזקה שגם המוות לא יכול עלייך
לעולם לא אתן לך ללכת אחותי, נשמתי, אהובתי
כי ביום שאשחרר אותך אשחרר גם אותי.
ראה עוד > >
ביום רביעי הקרוב, 28/8, כ״ד באב, בשעה 17:30 נתאחד בבית העלמין בנתיבות עם עמיתוש שלנו לאזכרת 11 חודשים מהסתלקותה מאיתנו.
נעלה לקברה, נתחבק ונזכור.
אוהביה ומוקירי זכרה מוזמנים.
ראה עוד > >
26/08/2024
גלית גודלי
אז מה זה צחוק הגורל??
בדיוק לפני שנה עמית החליטה שלא משנה מה
היא מארגנת ערב משפחתי לחגיגת סיום הקיץ בבריכה בקיבוץ בארי בו התגוררה .
כתבה לנו בוואצאפ המשפחתי "משפחה אהובה שלי
שריינו לכם את התאריך 28.8 כולנו נפגשים אצלי לערב מהסרטים!"
אחות אחת לא יכלה כי לא הסתדר לה עם העבודה, אחיין אחד קבע כבר משהו עם החברים, לגיס אחד היה אירוע בדיוק באותו תאריך אבל עמית הייתה נחושה , מצאה פתרון לכל בעיה שהעלינו ולא קיבלה שום סירוב , היא התעקשה וכך היה
ב28.8.23 נפגשנו כל המשפחה בבריכה בבארי לערב מגבש ובלתי נשכח! ועמית.. עמדה מהצד וחייכה הייתה מאושרת עד הגג שהצליחה להביא את כולנו מהצפון ומהדרום עד אליה לפינה הקטנה שכל כך אהבה.
והנה בדיוק כעבור שנה מאותו ערב אגדי
ב28.8.24 שוב עמית הצליחה לאחד בינינו , כל המשפחה ללא יוצא מן הכלל תבוא עד אליה
אבל הפעם היא לא תעמוד מחובקת איתנו אלא תשכב מתחת לאדמה שעליה נעמוד
הפעם לא נשיר יחד איתה בקולי קולות אלא נזעק מבכי וכאב קורע לב
שנה אחת חלפה , מציאות שלמה התחלפה
היי חביבה. את לא מכירה אותי אבל.... אשמח באם תעבירי את המכתב שלי לבני משפחתך.
למשפחת מן היקרה,
בכל פעם מחדש, מאז השביעי לאוקטובר כשהכאב מציף והשאלות מטלטלות גם אני כמו כל יהודי בעולם מוצא את עצמי שואל מה אוכל לספר לנכדיי על המלחמה, על הקושי ועל הדרך שבה התמודדנו וכיצד הושפענו. בימים הקשים הללו.
נעים מאד, אני חרדי מבני ברק, שמי חיים דיקמן, ואני עוסק בניהול מכללה מובילה להכשרה מקצועית לאוכלוסיה החרדית.
סביר להניח שבימים רגילים דרכנו לא היו נפגשות, ואת השם עמית מן לא הייתי שומע אף פעם.
אך זה קרה דווקא מתוך הכאב והערפל, כשקראתי על גיבורות וגיבורי הברזל, ודמותה וסיפורה בלטה במיוחד, כאילו נשמעה כהד חזק וצלול, דמותה של אישה צעירה שהקדישה את חייה להציל אחרים.
הסיפור שלה נגע בי עד עומק נשמתי.
היא, שהייתה יכולה למצוא מחסה בטוח, בחרה להישאר ולעמוד על משמרתה, לעשות את כל שביכולתה לעזור לפצועים ולזעוק לעזרה-עד לרגעיה האחרונים.
כשהכרתי את הסיפור שלה, איך התמסרה להצלת חיים מאז התייתמה, הרגשתי כי איני יכול לעמוד מנגד עוד.
עמית גרמה לי להבין שהחיים אינם רק מה שאנחנו מקבלים, אלא גם ובעיקר מה שאנחנו נותנים.
חשבתי עליה לא מעט. ובזכותה, התעורר בי הרצון לקחת חלק, להושיט יד, ולהקדיש את זמני לעשייה משמעותית, ונרשמתי ללימודי עזרה ראשונה במד"א מתוך כוונה לנסות לקחת ולשאוב השראה עד כמה שאפשר מעמית.
מתוך הבנה עמוקה שאם היא יכלה, גם אני חייב לעשות יותר למען הזולת.
עמית הייתה ועודנה סמל לאומץ לב, לחמלה ולאנושיות ברגעים בהם הכל נראה חשוך וחסר תקווה. האור שהיא הפיצה במעשיה ובהחלטותיה ממשיך להדריך אותי ולהראות לי את הדרך הנכונה ללכת בה.
אני כותב לכם, בני משפחתה, כדי להביע בפניכם את הכרת התודה שלי על כך שגידלתם אדם כה מיוחד. אני מתפלל שהמילים שלי יצליחו, ולו במעט, לנחם אתכם ולהאיר לכם את הידיעה שהאור של עמית ימשיך להאיר בלבבות רבים, כפי שהוא מאיר בלבי.
היא גילתה בהפתעה גמורה שהיא בהריון בגיל 42
היא הייתה כבר אמא ל4 בנות שגדלו וחשבה שסיימה
היא קיבלה את הידיעה די בהלם ואפילו שקלה להפיל
היא החליטה בזכות האמונה שלה ללדת את התינוקת
היא ילדה בת חמישית ויפייפיה וקראה לה עמית
היא התחילה איתה ממש מהתחלה את הלילות ללא שינה, גזים, שיניים, טיטולים ,הנקה וכל החבילה
היא נתנה לה את העולם כולו וגידלה אותה כמו לביאה
היא הביטה בה מן הצד מחוייכת וגאה הופכת מתינוקת לנערה מצליחה ולאישה יפייפיה
היא הייתה המעריצה הכי שרופה שלה , כל ערב ישבה על הספה הביטה בה שרה ומופיעה והייתה מתמוגגת ומוחה את הדמעות
היא הייתה מתעצבנת עליה שהיא מפונקת מדי ובמקביל מבשלת לה את המנה שהכי אהבה ועושה לה גיצי בשיער
היא הדליקה כל כניסת שבת נרות וביקשה בתפילה "אלוהים רק תשמור לי על בנותיי"
היא לא הפסיקה לדמיין את הרגע בו בת הזקונים שלה תעמוד בשמלה לבנה מתחת לחופה
היא לא ציפתה לקבל את השיחה בה תשמע את ביתה מתחננת על נפשה, נפרדת ממנה ומבקשת את סליחתה
היא לא הבינה מה קורה כששמעה בסוף את הירייה
היא לא דמיינה שתכסה את פניה בסדין לבן בחדר קר
היא לא ידעה שקיבלה את המתנה הזאת שבאה לה בפתעה רק ל22 שנים ואז תיתן אותה בחזרה...
ראה עוד > >
רות כהן
גם אם הרוחות עוד ישברו את הדמעות- אני יודעת ,את קיימת.
גם אם הרוחות עוד יגמרו את הדמעות- אני יודעת, את נמצאת.
בליבי, בליבי
לא משנה מה יקרה,
את תשארי בליבי ותזכרי בליבי, בליבי
חיפשתי, לא מצאתי
מה זה אומר עליי?
בדקתי לא שמחתי
מה זה אומר עליי?
האם אמצא לשאלות האלה בסוף את התשובות.
לא יודעת, הכל יכול לקרות
בלי שיבוא ענן אחד גדול, גדול ומאיר, במקום הערפל ששורר בליבי, בליבי 💔
ראה עוד > >
27/08/2024
חביבה -אחות
מה אלבש לאזכרה שלך מחר, עמית?
מכל השאלות האינסופיות שעושות לי תחרות ריצה במוח, זו השאלה שהכי נתקעה לי: מה ללבוש למחר…
קטעים עם המוח הזה, אני אומרת לכם, איך אני תקועה על השטות הזו,
ולא על איך אשרוד את מחר,
ולא על עוד מליון אחרות שמתחרות במקצה.
עוד שעתיים למנאייק..…
28/8/23
VS
28/8/24
צריך עוד קולה? יש עדיפות לבירה? תביאי קרלסברג, נביא גם פיצוחים | צריך להתארגן על כיבוד לאזכרה
וואי איך הילדים מחכים למפגש | לא חושבת שאביא את הילדים לאזכרה
תרשמו בוויז בארי ותתקשרו לעמית כשאתם בשער | איפה את עמית??? בבקשה תעני לי!!!
וואי איזה כיף היה. צריך לעשות את זה יותר!! תודה לאל על המשפחה שלנו | אני לא מעכלת, זה לא נתפס!!
בדיוק לפני שנה, ב-28/8, נפגשנו כ-ל המשפחה בבריכה בבארי לערב מושלםםם, על האש, מוזיקה ובעיקר מלא מלא אהבה וצחוק. ערב שעמית אירגנה.
בסוף הערב רצית שאבוא לראות את הדירה שלך, התגאת להראות לי אותה. ואני עייפה, 12 בלילה, עם 4 ילדים קטנים, כמעט ויתרתי ודחיתי לפעם אחרת, ואהרון התעקש ״אנחנו כבר כאן, זה חשוב לה, בואי נקפוץ״ ובזכותו הלכנו, ואת הראת לי כל מטר בדירה, ואני כל כך שמחתי בשבילך, אמרתי לך כמה נפלא ואיך אני שמחה שמצאת לך את פיסת גן העדן שלך בקיבוץ….
מחר, האזכרה שלך
איך אלוהים??? איך????!!!
ככה מגן עדן הגענו לגהינום במסלול המהיר בלי בולמי זעזועים ובלי כריות אוויר
איך נושמים
איך חיים
בלעדיה
עזבי שטויות, רק מחכה כבר להגיע מחר אלייך, לקודש הקודשים של עולמי. עוד קצת אהובתי ואני איתך.
ראה עוד > >
28/08/2024
חביבה -אחות
מכתב לעמית
מגיא קאפח שפועל המון להנצחתה של עמית והציירת המוכשרת ליאור יפרח
ככה נראית המציאות החדשה שלנו
הוידאו הקצר מהאזכרה הערב
מספק הצצה לאיך אנו נראות וכיצד זה מרגיש
בכל יום ובכל לילה ובכל שנייה
הכאב עלייך אחותי היפה והצעירה
הכאב הזה
שובר אותי לאלפי רסיסים
האהבה שלי אלייך
חוצה עולמות ויקומים
בוערת לעד בנשמתי
לעולם אחכה לך
אהובה שלי
סליחה סליחה סליחה שקרעו אותך מאיתנו
💔
(צילום הסרטון ע״י חן בוקר🙏🏻)
אלבום זכרון🫶🏻
לפני מספר חודשים פנתה אליי הדס וסיפרה שהיא מתנדבת בארגון Touch of art של קרן סביליה והיא מבקשת להכין לנו אלבום זכרון.
הרעיון נשמע לי מקסים, שלחתי לה תמונות של עמית ולא ממש ידעתי למה לצפות.
השבוע הדס המהממת הגיעה אליי עם האלבום המוכן והמושקע, כל דף בו מלא במחשבה, ביצירתיות, רגישות ואהבה. זה לא רק אלבום תמונות, זו יצירת אומנות מרגשת ויקרה מפז.
תודה רבה לך הדס יקרה על המזכרת היפיפיה שמונחת ברוב פאר על המזנון של אמא שלי שלא מפסיקה לעיין ולמסור לך תודה❤️🙏🏻.
ראה עוד > >
27/08/2024
מרי ורון האחות
לא יכולתי לשכב מעלייך ולהגן עלייך יפה שלי
הכדור שפגע בך חדר גם ללב שלי עמיתוש
סליחה!!!!!
ראה עוד > >
28/08/2024
חיים ורון
הנה עמית מן הגענו לרגע הזה..
לאזכרה של ה 11 חודשים
החיים שלנו ממשיכים והראש שלנו עדיין שם ב 7.10
במקום לתת לך חיבוק גדול חם ואוהב נתקלים במצבה קרה מאבן ובטון
השארת בעולם הזה חותם של טוב והשראה לכל כך הרבה אנשים
אם זה לקרובים לך שאוהבים אותך ואם זה לזרים שרק שמעו עלייך והתאהבו בך מהרגע הראשון שנחשפו אלייך
אני בטוח שעוד ניפגש, אין לי בכלל אופציה בראש שלא.
אנחנו כרגע אולי מנותקים פיזית בעולם הזה אבל בנפש אנחנו יחד פשוט לא שומעים זה את זו
נוחי על משכבך בשלום עמית שלנו
תישמרי עלינו
שמפה נדע רק ימים טובים כי העצב כבד מנשוא..
אוהבים ומתגעגעים 💔 ניפגש בסוף.. מוביץ׳ שלך.
עמית…
החיוך שלך בזיכרונותינו
כולנו אותך לעולם לא נפגוש
החוך שלך קורן בעינינו
אותך כבר לעולם לא נחבק
עמית…
הפרח שנקטף לנו
האומץ הקורן שלך
הילדה שריפאה אותנו
היית לנו
עמית…
עמית…
החיוך שלך ישאר בנשמתינו
אותנו עם קולך ריפאת
היית לנו
עמית
החיוך שלך
היית לנו
עמית
עמית
עמית
משמעות השיר
משמעות השיר הוא להביע אובדו ואשמה. אובדן של חברה, של מדינה שלמה. שאיבה את כל היקר לה ב7.10. בשיר זה רציתי להביע את האשמה של השורדים, ואז הזדהות של כל עם ישראל עם משפחות הנרצחים, הזדהות שעבור הרבה אנשים, עם מחלת הנפש שלי, מביעים את האשמה שלהם, בכל דרך אשר תתן להם, נחמה..
השיר נכתב ללא חרוזים,
בכוונה, חריזה ממחישה הרמוניה,
אין הרמוניה ברצח ואונס.
לא על סמך אדמה, שאפשר להרוס ולבנות מחדש ללא גופות תחתיה.
נכתב על ידי,
משתתפת בצערה של המשפחה
ראה עוד > >
04/09/2024
חביבה -אחות
שומעת, עמית?
אני רוצה להגיד לך כל כך הרבה
אבל לא כותבת כלום
כי מילים הפכו כה מיותרות לאחרונה
שמעת שברונו מארס הוציא דואט עם ליידי גאגא?
בטח היית עפה על השיר
רוצה לכתוב המוןןן אבל מפחדת שאם אתחיל לא אצליח לסיים
ופשוט אתפוצץ
זה מפחיד כל כך להרגיש
מרוב שמושקעת בך
נהייתי אפטית לכל השאר
1.9 עברנו אותו איכשהו
אדיר עלה לכיתה א׳
את לא מבינה בכלל כמה את חסרה
אלון סיפר לי אתמול שכשהלך ברגל הביתה מהפארק
נזכר בך וחשב עלייך, ונהייה מאוד עצוב ואז אדיר שמע ושאל אותי למה הרגו אותך…
את לא מבינה כמה הם מתגעגעים אלייך
איתן לא ממש מדבר עלייך
זה כואב לו מידי
והוא מנסה להגן עליי
כי כואב לי מידיי
ואני רוצה שהוא יגיד שכואב לו
אבל הוא לא מוכן להכאיב לי עוד יותר
אז הוא נועל
זה כואב כל כך להרגיש
אני מתגעגעת אלייך עמית
חיבקתי את אלון והשכבתי את אדיר לישון
ודיברנו עלייך
הוא ממש רצה לדעת איפה ירו בך
ולמה הרגו אותך
והסברתי לו שיש אנשים רעים
ואת במקום טוב ואנחנו עצובים
והוא אמר שסבתא רחל יותר עצובה מכולם
והוא דיבר על גן עדן וגיהנום וקילל את המחבלים
וממש ניסתי להבטיח לו שהכל יהיה בסדר
שהוא מוגן ויש לנו צבא חזק ששומר עלינו
אבל אני לא טובה בלשקר
ואני חושבת שהוא עלה עליי
ואני מתגעגעת כל כך
ואת חסרה לי כלכך
הפרצוף שלך לא יוצא לי מהראש

ואני כבר שבועיים עסוקה בלתכנן את האזכרה שלך
יחד עם אמא ומרי וליאור ורון
ואין לי כוחות
אני מותשת מרוסקת מרוטשת
אבל זה לא משנה
כי אם לא נתכנן לך חתונה עם ריקוד מצחיק וברכות מביכות אז לפחות שהאזכרה שלך תהיה כמו שמגיע לך
ואני ממש ממש ממש מפחדת
שתעלמי מהעולם
שעוד מעט לא יזכרו אותך
שיתרגלו לעולם שאת לא בו
להרגיש זה סיוט
ואני אפטית להכל
להכל
אם את לא קיימת
שום דבר לא קיים ולא חשוב
ואיך אני אוהבת אותך
ואיך אהבתי את ספטמבר
יום הולדת שלי, חגים, התחדשות
ובבקשה שמישהו ישמיד את ספטמבר הנאלח הזה
והפרצוף היפה שלך לא יוצא לי מהראש
ואני רוצה לצרוח ואני כועסת כל כך
ואיך אפשר
הסיוט הזה לא נגמר
ואיך עברה שנה
ומה יהיה בחגים
אמא שאלה אותי: איך אעבור את ראש השנה בלי עמית איתי בתקיעות שופר בבית הכנסת
ונחנקתי
ולפעמים עולים לי ״זכרונות״ בפייסבוק מלפני שנה
סטוריז כאלה, תמונות פשוטות של שגרה ויומיום…
ואיך הם מכאיבים
כי אני לא מזהה את האדם שהייתי
או את מי שנהייתי
ואני מקנאה וכועסת על הדמות התמימה הטיפשית הזו
שלא הבינה כלום וחשבה שהיא יודעת
והפנים המושלמות שלך לא יוצאות לי מהראש
ודי
פשוט די
ואני לא מסוגלת להתחיל בכלל לכתוב לך כמה את חסרה
וכמה קשה
אז לא כותבת כלום
ראה עוד > >
04/09/2024
שני לוי מנדל
אני כל כך מצטערת שכל כך כואב להרגיש. מצטערת שעמית שלך כבר לא כאן.
לא הכרתי אותה, רק דרך הטלויזיה מאותו יום ארור, ומיד חיפשתי איך אני יכולה להכיר אותה יותר ומצאתי אותך. ואת לגמרי לגמרי עומדת בגבורה בכל מילה שלך על עמית , כל מילה, שמנציחה אותה ועושה שניה חסד וממש מצליחה להחיות אותה בכל סיפור , בכל טקסט, בכל כאב.
אני כל כך מצטערת חביבה שכואב לך להרגיש. אבל תודה על זה שאת מרגישה כי עמית ממשיכה לחיות דרכך.
ועוד דבר קטן, ממי שעברה שכול של חברה שהיתה לי כמו אחות, בנצרים לפני 20 שנה, באוקטובר 2003, תנסי רק תנסי לחיות גם בשבילה וכמו שהיא היתה רוצה שתחיי את חייך.
אני יכולה לספר, ש המפקדת שלי בצבא אמרה לי את המשפטים האלה והם הצילו את חיי.
כי אני חיה כבר 20 שנה גם בשבילה וכמו שהיא היתה רוצה.
ואין באמת נחמה, אבל זה עושה קצת יותר נסבל להרגיש.
בהינתן העובדה שאני מכירה אותי, יחסית…
לשמוע את עצמי כך, בהקלטת שיחה שבה אני מבשרת למשפחה המורחבת, אחרי השיחה האחרונה עם עמית, שלהבנתי היא איננה עוד…
לשמוע אותי- שבדרך כלל רהוטה, ברורה, אסרטיבית…
כך- רועדת, מפוחדת, חוזרת שוב ושוב על מילים, חסרת אונים, מזכיר לי כל פעם מחדש כמה חרב עליי עולמי באותו יום ארור
מבהיר את רוע הגזירה
עברנו שואה
אין מילה אחרת
💔
עמיתוששש
סגרנו לך אולם ענק
הזמנו אורחים משפחה וחברים שלך
בחרנו את הקייטרינג הכי טעים שיש
הכנו לך מצגת יפייפיה
הבאנו את הלהקה שאהבת
עיצבנו מזכרות ומתנות מהממות
חשבנו על הפרטים הכי קטנים עבורך
ב24.9 זה קורה !!
תני לנו להשקיע ולהתפרע חיים שלנו, את החתונה שלך כבר לא נזכה לחגוג לך
אז לפחות שהאזכרה של השנה שלך תהיה נוצצת בדיוק כמו שאהבת 💔
מה יהיה אחר כך? שאלה טובה...
בינתיים תני לנו לשקוע באשליה של להפיק את האירוע שלך
היי שקד קוראים לי מיקה.
הכרתי את עמיתי בקיבוץ בארי כשהגענו להחייאה ביחד.
אחר כך ארוסתי ואני התחלנו לדבר איתה והתחלנו לשבת כל שבוע...
אני התחלתי להתנדב ב2017 בתחנת מד"א שדרות. ולקראת סוף 2022 עברתי לגור עם ארוסתי בקיבוץ.
ואז החלטתי שאני עוברת למרחב נגב ושאני עושה משמרות עם עמיתי.
וככה היה עד שבת שמחת תורה.
היינו יושבות שעות ולומדות וצוחקות עד השעות הקטנות של הלילה. ויום למחרת הייתי קמה איתה למשמרת.
עמיתי התייעצה איתי ואני איתה ( על הכל)
היה לנו חיבור רוחני לה ולי... היו סיטואציות שהיא הייתה בעיר אחרת ממני וידעתי שהיא עצבנית... היא השתגעה מזה.
באותה השבת ביקשתי מעמית שתגיד לי איפה והיא כדי שאבוא ובנתיים עליתי על מדים. בנתיים ארוסתי ביקשה ממני שלא אשיר אותה לבד וגם עמיתי אמרה לי שאין סיכוי שאני באה. אני זוכרת שהשתגעתי בתוך עצמי.
ב21:30 בערך כשצהל היה מחוץ לדירה שלנו ויצאנו עם ידיים למעלה... אז הדבר הראשון שאמרנו להם זה שיש לנו חברה פצועה במרפאת השיניים. כל הדרך לשם בהרס ובדם על הכבישים.. יורים עלינו וגם כשהיינו 5-10 מטרים ממרפאת השניים , חייל ששמר עלינו נפל בקרב וסופו של דבר אחרי הרבה חילופי אש בין היחידה ששמרה עלינו לבין חמאס אז הובילו אותנו מחוץ לקיבוץ וזה היה כבר ב23:00 בערך .
כמה שניסינו להגיע לא הצלחנו ועל זה זה אני מצטערת עמיתי.
ראה עוד > >
מד"א זוכר את נופליו
מאז ה - 7 באוקטובר נערכו במד"א מספר רב של פעילויות שמטרתן להוקיר את הנופלים ולשמר את זכרם, כמו למשל תרומת אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ לזכרם, קיום ימי התרמות דם מיוחדות, הקדשת חדרי טיפול וחדרי הדרכה ועוד ועוד.
אתמול נערך משחק כדורגל מיוחד לזכרה של הפראמדיקית עמית מן הי"ד ולזכר הנופלים מקרב מרחב אשר בצפון, בהשתתפות שחקני נבחרת ישראל, נבחרת כרמיאל, משפחות ואוהדים מקרב מד"א והעיר.
בטקס סופר על גבורתה האדירה של עמית שבחרה להישאר עם הפצועים בקיבוץ בארי ולטפל בהם, במקום להימלט מהמקום, מה שבסופו של דבר גזר איתה דינה.
אנו כארגון, וכמשפחת מד"א, נמשיך לנצור את זכר נופלינו בכל הארץ, במערכה ובאירועי טרור, ונפעל כדי להציל חיים לזיכרם ולשמר את מורשתם.
ראה עוד > >
לפני מספר חודשים פנתה אליי רון שהציגה עצמה כיוצרת קומיקס ומאיירת, בשיחה היא סיפרה לי שהיא חלק מפרויקט שיאוגד לספר שיספר סיפור של גיבורים של ה-7/10 באמצעות קומיקס והגיבורה שהיא בחרה היא עמיתוש.
מודה, בהתחלה לא ממש הבנתי איך אפשר לספר סיפור כזה בקומיקס, אבל החלטתי לתת צאנס ואחרי שיחה ארוכה עם רון, שהיתה כה קשובה, רגישה ומקצועית, בה תיארתי וסיפרתי על עמיתוש- עמית האדם, הבת, האחות, החברה ועמית הפרמדיקית והמדריכה, רון אמרה לי שהיא ניגשת לעבודה.
כשרון שלחה לי את הקומיקס המוכן, שמספר את הסיפור של עמית, התרגשתי ובכיתי כל כך.
רון הפליאה להצליח לספר את הסיפור כולו: על מי היתה עמית, על מה שעברה לאורך חייה- שבלי לדעת הכין אותה לאופן שבו תפקדה והתנהלה בגבורה ובאומץ, ברוך ובחמלה בשבת הנוראה.
הספר הייחודי הזה שמספר את סיפורה של עמית ושל גיבורים נוספים, הושק אתמול וזמין בחנויות הספרים: ״היום שבו הכל השתנה״.
ראה עוד > >
16/09/2024
חביבה -אחות
ערב מדהים ומרגש🙏🏻
לזכרה של אחותי אהובתי עמית ולהוקרת פעילותם של צוותי מד״א הנהדרים.
תודה לכל המארגנים, היוזמים והשותפים❤️❤️❤️
תודה לנבחרת ישראל ותיקים שכיבדה אותנו והגיעו לכרמיאל🙏🏻
כל מחווה, אירוע, יוזמה, כל פעולה לזכרה משאירה אותה נוכחת וקיימת בעולם.
ועבורינו זה עולם ומלואו🙏🏻
תודה❤️
ראה עוד > >
16/09/2024
אדיב שרעבי
ערב הוקרה בכרמיאל למתנדבי מד״א צפון לזכרה של גיבורת ישראל הפראמדיקית עמית מן ז״ל. ותיקי בינו אקו כרמיאל-ותיקי נבחרת ישראל. אירוע מכובד ומרגש, זכות אדירה להשתתף🙏🏻 תודה לראש ראשות הספורט בכרמיאל אבי גיסברג, לאדי זגוט ממד״א, לזיו סולומון ולחביבה ואהרון איציקזון על שיתוף הפעולה בהוצאת ערב זה לפועל😘 בסיום ניצחון 0-5 לוותיקי נבחרת ישראל משערים של עופר שטרית, פיני בלילי, מיכאל זנדברג, אביתר אילוז ועמיר תורג׳מן. בנוסף שיחקו בוותיקי נבחרת ישראל גם לירן שטראובר, אמיר שלח, שמעון גרשון, אפריים דוידי, ניסו קפילוטו, סתיו אלימלך, רביד גזל, עומרי אפק ויעקב הילל 🇮🇱🩵 קרדיט לתמונות-אייל מן.
ראה עוד > >
17/09/2024
אהרון איציקזון
וואו איזה ערב מרגש עבר עלינו אתמול!!!
לא נתפס שאנחנו עורכים משחק לזכרה של עמית הנדירה…. עוד מעט שנה כבר ועדיין לא נתפס 💔
תודה ענקית ל- אדיב שרעבי
היקר מההתאחדות לכדורגל של נבחרת ישראל שהצליח לארגן לנו משחק ידידות לזכרה של עמית כאן אצלנו בכרמיאל הקטנה לא משחק רשמי אבל חשוב במטרתו מהמון משחקים רשמיים ולא מעניינים.
וכמובן לזיו סולומון 💙🤍💙🤍💙🇮🇱🙏 אין כמוכם אלופים
ולשחקני הנבחרת המדהימים שהתייצבו לדגל.
ל- Avi Gisberg ראש ראשות הספורט העירונית שלנו בעיריית כרמיאל שלא מפסיק לעבוד ולקדם את העיר בכל נושאי וענפי הספורט ללא הפסקה 25/7 פשוט אלוף 🏆👑 💚
וכמובן גם ל- Liad Elmaliach על כל העזרה ובכלל מורגשת עבודתך השקטה בכל פינה שיש איש יקר ❤️ וכמובן גם לסנדו.
לעיריית כרמיאל וראש העיר משה קונינסקי שכיבד אותנו בנוכחותו ושעזרנו לנו להרים את האירוע המדהים.
ל- Edi Zogot שלא כולכם מכירים מנהל התחנה של מד״א בכרמיאל והסביבה איש יקר ומדהים שתרם ועזר לנו להפיק את האירוע המדהים הזה גם לזכרה של עמית שיקרה כל כך לכל אנשי מד״א וגם להוקרה לכל מתנדבי מד״א צפון שעושים עבודה מדהימה ומטפלים בנו התושבים ללא הפסקה ובצניעות ובשקט בערכי הארגון הכל כך חשוב הזה.
עשיתם אתמול עבודה מדהימה ולראות את כל הילדים מתרגשים מהחשיפה וששמענו את כמות מנות הדם שתרמו אתמול זה לבד שווה הכל ❤️.
תודה לחבריי ולהנהלת קבוצת קבוצת ותיקי כרמיאל כדורגל שהגיעו כיבדו ושיחקו (וגם ואפילו שקיבלנו בראש 🤦🏻♂️) הכל ברוח טובה לטובת האירוע נקווה שבמשחק הבא ניהיה טובים יותר כמו שאנו יודעים להיות והוכחנו נגד ותיקי חיפה רק לפני חודשיים….. 💪⚽️
והכי הכי חשובים הקהל הרב, תושבי וילדי העיר שהגיעו לצפות במשחק וכיבדו אותנו המשפחה של עמית וארגון מד״א באירוע המרגש ועל הדרך זכו לראות משחק כדורגל של שחקנים שלא בכל יום (או 60 שנה מגיעים אלינו לכרמיאל).
וכמובן לחברים ולמשפחה שהגיעו בהרכב מכובד ביותר (אגב פעם ראשונה שאמא שלי רואה אותי משחק באצטדיון בגיל 40 זקן קצת…😂) במשחק ותיקים אז אף פעם לא מאוחר כנראה לשום דבר…
ואחרונה והפעם גם חביבה Haviva Man
אוהב אותך אשתי היקרה שלי, היה לי כיף לעזור ולארגן אירוע כזה לזכרה של אחותך הנדירה שהייתה ועודנה גם היום קרן אור ייחודית ולראות אותך ככה גאה.
❤️🙏
תמשיכי ונמשיך לזכור כולנו את עמית פשוט כי לא ניתן לשכוח אותה….
ראה עוד > >
17/09/2024
אבי גיסברג
איזה ארוע מדהים היה לנו
וכמה כייף לראות את כרמיאל מככבת בערוצי הטלוויזיה הארציים .
היתה לנו הזכות להוקיר את מתנדבי מד"א מרחב צפון
ולהצדיע לעמית מן ז"ל גיבורת ישראל .
תודה לאדי זוזוט ומד"א על שיתוף הפעולה.
ותודה לנבחרת ישראל ותיקים שהגיעו לכרמיאל לכבד תודה ענקית ל אדיב שרעבי מנהל הנבחרת שעזר רבות להצלחת הארוע .
וכמובן אהרון וחביבה איציקזון המקסימים שהיו שותפים מלאים להפקה
כואב לי עמית
כואב לי ממש ממש ממש
כואב לי בכל רגע ביום
ולמרות שנהייתי די אפטית להכל
ממש כואב לי
אני על אוטומט כבר כמה שבועות
מאזכרת ה-11 אל אזכרת השנה
ממלאת את יומי בעשייה והכנות וארגונים
וראיונות ורעיונות ויוזמות
מהבוקר עד הלילה דרך החלומות רק ע-מ-י-ת
וכל הכוח שיש שלי הוא רק ממך. רק ממך.
וקורה המון ואת מגיעה ללבבות ואני מרגישה שמצליח לנו, שאת עוד קיימת בעולם
ואז אני קולטת כמה פתטית הפכתי
שמדבקה על עמוד באילת גורמת לי לנחמה
כי הרי שום דבר לא יחזיר אותך
והכל מאבד ערך ונראה כל כך סתמי וחסר תועלת
ואז אני מבינה ששום דבר לא יפגע בך
שום דבר לא יכבה את האור שלך
כי את הרבה יותר מהכל
ואז ממש מעבר לפינה אורב לו ה-7/10
ואחר כך האזכרה של אבא
ומה יהיה בשמחת תורה…. איך נעבור אותו
מפחיד מידי לחשוב על זה אפילו
ואיפה את עושה את החג
שאלה אותי בתמימות היום מכרה
ולא הבנתי למה היא מתעניינת בזה
את מי זה מעניין שיש חג
ובחיים לא חשבתי שיכאב לי
לראות את פריחת החצב
ולהתעורר לקול היורה
ולהריח את הדשא שאחרי הגשם
הכל כואב לי
מכאיב ומצליף בנשמה
ועוד מעט שנה
ולא עבר אפילו יום
בינתיים ממשיכה לארגן את האזכרה שלך
ולהתגעגע
בכל רגע
ולכאוב
בכל שנייה
ולאהוב
לנצח
ובקרוב נספר לכם על פרויקט מרגש ומהמם לזכרה של עמיתוש שלנו, שימשיך להפיץ את האור שלה
ראה עוד > >
20/09/2024
חביבה -אחות
במהלך השנה האחרונה קיבלתי פניות רבות מאנשים מרגשים ומוכשרים שרוצים להנציח את עמית.
הפניה הכי מיוחדת היתה מרון שהציגה עצמה כיוצרת קומיקס ומאיירת, בשיחה היא סיפרה לי שהיא חלק מפרויקט שיאוגד לספר שיספר סיפור של גיבורים של ה-7/10 באמצעות קומיקס והגיבורה שהיא בחרה היא עמיתוש.
מודה, בהתחלה לא ממש הבנתי איך אפשר לספר סיפור כזה בקומיקס, אבל החלטתי לתת צאנס ואחרי שיחה ארוכה עם רון, שהיתה כה קשובה, רגישה ומקצועית, בה תיארתי וסיפרתי על עמיתוש- עמית האדם, הבת, האחות, החברה ועמית הפרמדיקית והמדריכה, רון אמרה לי שהיא ניגשת לעבודה.
כשרון שלחה לי את הקומיקס המוכן, שמספר את הסיפור של עמית, התרגשתי ובכיתי כל כך.
רון הפליאה להצליח לספר את הסיפור כולו: על מי היתה עמית, על מה שעברה לאורך חייה- שבלי לדעת הכין אותה לאופן שבו תפקדה והתנהלה בגבורה ובאומץ, ברוך ובחמלה בשבת הנוראה.
הספר הייחודי הזה שמספר את סיפורה של עמית ושל גיבורים נוספים, הושק אתמול וזמין בחנויות הספרים: ״היום שבו הכל השתנה״.
💔
איך אתם פתחתם את הבוקר שלכם?
בוקר שגרתי של עמיתוש לפני שהמפלצות כיבו את האור שלנו בעולם הזה 👇
ראה עוד > >
שלום מרי,
אני מחפשת את קרובי משפחתה של עמית מן ז"ל. מניחה שאת אחותה.
רציתי לשתף שהבת שלי מ"כית ובמחלקה שלהם עשו אתמול מורשת קרב לזכרה.
שולחת לך תמונות וסרטונים.
יהי זיכרה של עמית הגיבורה ברוך💔🙏🏼
במרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן מעניקים כבר 17 שנים טיפולי מגע ודיקור שמקלים על מטופלים אונקולוגיים ובני משפחותיהם.
עם פרוץ המלחמה, הבנו בשיש לנו תפקיד נוסף והתחלנו להעניק טיפולים גם לפצועים, חיילים ומפונים שנפגעו מהמלחמה וסובלים מטראומה מתמשכת.
עכשיו אנחנו בעיצומו של קמפיין חדש: הניידת ההוליסטית ע"ש עמית מן.
ניידת טיפול הוליסטית שתעבור בין קהילות ותספק את הטיפולים הללו לאוכלוסיות שנפגעו. הניידת תוקם לזכרה של עמית מן ז"ל, פרמדיקית בת 22 שמסרה את חייה בגבורה בקיבוץ בארי, הפרויקט הזה הוא עבור כל אותם נפגעי המלחמה שזקוקים לריפוי ותמיכה, בדיוק כפי שעמית פעלה בחייה – באומץ, בדאגה ובאהבת האדם.
שלום-שמי אמירה ואני מנהלת בבית ספר יהודי בדטרויט בארה״ב שנקרא הלל. אנחנו בית ספר עם 600 תלמידים מגיל שנתיים עד כיתה ח׳. לקראת השביעי באוקטובר, אני מארגנת את הטקס זכרון. הסיפור של אחותך עמית ז״ל נגע לי עמוק בלב מהשבוע הראשון של האסון הזה. רציתי לספר לך שבטקס, נמקד את הכאב של 1200 הרוגים בסיפור של אדם אחד - ובאותו יום נדבר על הסיפור של עמית והרצון שלה לעזור לאנשים למרות שהיא יכלה לעזוב. בבית ספר שלנו, אנחנו מנסים ללמד את התלמידים איך ערכים יכולים להביל את המעשים שלנו - הסיפור של עמית משקפת בדיוק את המסר הזה. עכשיו הסיפור של עמית יחיה שוב בלב של הקהילה שלנו.
שולחת חיבוקים ותנחומים.
אמירה
ראה עוד > >
23/09/2024
חביבה -אחות
מתי בפעם האחרונה הייתם מושקעים כל כולכם מבחירה במשהו שגורם לכם לסלידה?
במציאות ההזויה שאנחנו חיים בה כבר שנה (נשבעת לכם שזה מרגיש שלא עבר יום), אני עסוקה בהנצחה של אחותי מבוקר עד לילה.
זנחתי כל דבר אחר והתמסרתי רק לזה.
והשיא, בשבועות האחרונים- תכנון אזכרת השנה,
שאני רוצה בכל מאודי שתהיה מושלמת, מכבדת, מושקעת וראויה- בשבילה. כמו שמגיע לה.
מתכננת בתשוקה וסולדת.
עושה באהבה ושונאת.
מתרגשת לקראתה ומתפללת שלא תגיע.
עובדת מול לוחות זמנים ודדליינים שהכל יתקתק ומייחלת שהשעון יעצר, שלא יגיע מחר.
מקווה שיגיעו המון אנשים, כאלה שיזכרו לנצח ולא רוצה לראות אף אחדדדד.
מתמסרת ומתייסרת בניגודיות מטריפת מוח.
כי בהינתן העובדה המוגמרת והבלתי ניתנת לערעור שאני לא יכולה לקבל את העובדה שאינך עוד בעולם, החלטתי שאת תמשיכי להתקיים בו.
אם לא בגופך, אז ברוחך ובאורך הבוהק.
וכל עוד את חלק ממנו, כך גם אני יכולה להתקיים בו.
וכל העשייה קורית כשאני על אוטומט, מתנתקת מהסיטואציה ומדחיקה שאנחנו מארגנים את האזכרה שלה, גורמת לעצמי להאמין שהארגונים והסידורים, הרעיונות וההחלטות, הכל זה כי אנחנו פשוט מארגנים לעמית איזו מסיבה מגניבה. וזה איכשהו מצליח לעבוד לי- מצוינת בלעבוד על עצמי.
אז בתוך כל זה, קורה דבר לא צפוי כשאני מקבלת סרטון של החברות הכי טובות שלה עם האחיינית בת ה-12 שלי-של עמית, יושבות בסלון של אמא ומדביקות בכאב ואהבה מדבקות עם תמונתה על 200 נרות נשמה.
ואת זה אני לא יכולה לשייך בראש לשום מסיבה או לתרץ בשום דרך חוץ מהאמת המבעיתה והשנואה.
ובהתייחס לסטטיסטיקה, שככל הנראה, מחר כן יגיע, אני רק מקווה שאצליח לעמוד באזכרה שלך.
הלוואי יהיה בי כח עוד מעט
לא להישבר שם למולך
הלוואי אהיה חזקה עד שיעבור
זו תקוותי היחידה
אוהבת אותך עמיתתתתתתתתתתתתתת
אוהבת מאז ומעולם ולעולמי עד
אני יודעת שאת תהיי איתנו מחר
חיים שלי אני לא מאמינה שרצחו אותך
זה לא יתכן
💔
·
עמית מן ז"ל הייתה פרמדיקית בקיבוץ בארי ביום השביעי באוקטובר 2023. עמית שחלמה להיות רופאה, הייתה אישה צעירה שאהבה לתת ולטפל מכל הלב. עמית נרצחה בשבת השחורה כשמחבלים חדרו לבארי, בעודה מטפלת בפצועים מסביב. כחלק מהניסיון להמשיך את דרכה, להנציח את זכרה ולפזר טוב, עמותת המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן יזמה את פרוייקט הניידת ההוליסטית ע"ש עמית מן ז"ל. הפרויקט המרגש עתיד להציע טיפולי מגע ודיקור ללא עלות לאוכלוסיות המתמודדות עם הטראומה המתמשכת.
אנו זקוקים לעזרתכם על מנת לרכוש את הניידת והציוד, אנא פתחו את לבכם למען מטרה חשובה זו.
תורמים כאן >>https://bit.ly/3MTNRKP
ראה עוד > >
25/09/2024
חביבה -אחות
בדיוק 12 חודשים. בלעדיה. וזה רק ילך ויתארך.
ההבנה שאת לא חוזרת, עמית, מרסקת.
״שנה שלא חיבקתי אותה, שלא כיבסתי לה בגדים, שלא דיברתי איתה…״ כך אמרה לי היום אמא ונשברה. ונשברנו. שוב.
הערב של עמית. אזכרת השנה. כ״ב אלול.
ברגע שעמית נרצחה, מאור גדול כבה בעולם.
חושך ועלטה גדולה אפפו אותנו.
בתוך הכאב וההלם, ידענו מיד שמשימת חיינו מאז ועד עולם תהיה להנציח אותה, לספר את סיפורה בכל מקום ובכל זמן.
החלטנו, בהחלטה מאוד אינסטינקטיבית, שאנחנו לא ניתן לשום דבר לכבות את האור שלה, שום רוע וחשיכה לא יכבו את אורה הבוהק.
שום דבר לא יפגע בה.
במשך שבועות ארוכים ארגנו את הערב הזה, יחד עם אנשים טובים וחברים ובני משפחה.
דאגנו למקום, הגברה, קייטרינג, תוכן… יש הכל, אבל אין אותה. היא איננה. איננה בגופה, בצורתה הגשמית. אבל היא היתה איתנו בערב הזה ותמיד!! בנישמתה הגדולה, הטהורה, המאירה, הגבוהה והזוהרת, היא מלווה אותנו, מדברת איתנו, מכוונת אותנו.
בערב האזכרה- דווקא ברגע הקשה הזה- בחרנו להתמקד בטוב.
מוזר, נכון?
תבינו, בכי וכאב יש בכל רגע. באמת, בכל רגע בשנה האחרונה. אז בערב האזכרה בחרנו להדחיק לשעתיים את הקושי והכאב ולהסתכל על הטוב והאור של עמית שלנו היפה, הטהורה, הנשגבת.
ולכן הערב עסק באורה הנצחי של עמית.
זה המקום להגיד תודה מעומק הלב לאנשים המדהימים שעזרו, תרמו, סייעו, התנדבו, כל אחד בתחומו בארגון וסידור הערב שיצא כפי שרצינו:
- להקת כנסיית השכל הנדירים שמחבקים אותנו כבר שנה Knesiyat HaSechel - כנסיית השכל
- טוהר לוגסי, חברת נפש של עמית Tohar Lugassi
- שילת וייצמן, חברה של עמית שילת ויצמן
- עוז נתן בן דוד אהוב שלנו על כל העזרה וההשקעה Oz Natan
- רוי יפרח וכל הצוות שלו, שהפך למשפחה שלנו Roy
Ifrah
- אלעד מלכה שהגיע לצלם את הערב Elad Malka
- עינב לוי האהובה Einav Levi
- אביבית שעיצבה באופן מדהים את המזכרות של עמית עיצוביבית.
- עודד ואורן שריקי וכל הצוות, שתרמו את בית הכנסת ועזרו המון.
- לניסים בוכריס מקייטרינג ״מעדני ריס״.
- לעובדי עיריית נתיבות על העזרה.
ולכל המשפחה והחברים שתמיד תמיד איתנו
ולכל מי שעוסק בהנצחתה של עמית ומחבק אותנו
ראה עוד > >
27/09/2024
רובי נוי
#השמש_של_עמית
לזיכרה של גיבורת ישראל אהובה שלנו
שנרצחה בקיבוץ בארי תוך כדי הצלת חיים ע''י בני שטנים הי''ד
ראה עוד > >
28/09/2024
חביבה -אחות
לא
אני לא מתרגשת
אני קהת חושים ואפטית להכל
אני לא שמחה
השמחה מתה איתה
אני לא מתפעלת
אחרי הכשלון האסטרונומי שום חיסול לא ישנה
אני לא סולחת
אני לא שוכחת
אנחנו לא מנצחים
אנחנו הפסדנו הכל
בדיוק לפני שנה
תגלגלו את זה הלאה 🙏🏻
מאמינה שהקהילה המדהימה הזו תוכל לעזור לנו, לקחת חלק ולהפיץ את מיזם *השמש של עמית*
עמית אחותי היתה שמש. ב-22 שנות חייה הפיצה אור בעולם, הצילה חיים רבים, פיזרה צחוק וחיוכים, כשהיתה נערה התחברה לילדה מהכיתה שסבלה מחרם חברתי והצילה אותה, אהבה בעלי חיים ואימצה את באני- כלב שהיה כמו תינוק שלה, אהבה מאוד אוכל, התשוקה שלה היו שירה ומוסיקה, היתה שחקנית שחמט מעולה, טיפלה וסייעה לאנשים ותמיד חשבה על האחר ועשתה רק טוב.
כשעמית נרצחה, השמש השהיא היתה נשברה והתנפצה למליוני רסיסי אור שכל אחד מהם נושא את הדנ״א שלה, את דמותה ואת יופיה. הרסיסים הללו חדרו ללבבות רבים.
❤️ אנחנו רוצים להמשיך את דרכה ושליחותה
ופה אתם נכנסים לתמונה:
כל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מקום, יכולים לקחת חלק
וזה ממש פשוט.
עזרו לנו להפיץ את אורה הנצחי וגם להרבות טוב בעולם- פשוט עשו טוב- כל פעולה, כל רעיון, כל פרויקט- קטן כגדול, שמשדרים טוב לב, אחווה, ערבות הדדית, אחדות, ראיית האחר, כל מה שחיובי, משמח, נדיב, נעים וטעים ותזכרו שטוב מדבק❤️
ואם תוכלו להעלות פוסט עם הסבר ותיאור קצר ותמונה ולתייג
#השמש_של_עמית
כדי שנגיע לכמה שיותר אנשים.
(אפשר גם לשלוח אליי ואני אעלה, אפשר בעילום שם, אפשר גם בלי פוסט- רק לעשות טוב🙏🏻).
כל דבר כזה, כל שיר שנכתב, כל הודעה, כל מחווה- קטנה כגדולה שווה המון עבורינו. מחזקת ומחממת את ליבנו.
אדם ממשיך לחיות עד אחרון זוכריו ועמית תהיה כאן בזכותכם לנצח נצחים🤍
תודה לכל מי שלוקח חלק בהנצחתה❤️
#השמש_של_עמית
ראה עוד > >
חביבה -אחות
מיזם *השמש של עמית*
(לא רק זריחות ושקיעות)
🙏🏻נשמח לשיתופים🙏🏻
עמית היתה שמש. ב-22 שנות חייה הפיצה אור בעולם, הצילה חיים רבים, פיזרה צחוק וחיוכים, כשהיתה נערה התחברה לילדה מהכיתה שסבלה מחרם חברתי והצילה אותה, אהבה בעלי חיים ואימצה את באני- כלב שהיה כמו תינוק שלה, אהבה מאוד אוכל, התשוקה שלה היו שירה ומוסיקה, היתה שחקנית שחמט מעולה, טיפלה וסייעה לאנשים ותמיד חשבה על האחר ועשתה רק טוב.
כשעמית נרצחה, השמש השהיא היתה נשברה והתנפצה למליוני רסיסי אור שכל אחד מהם נושא את הדנ״א שלה, את דמותה ואת יופיה. הרסיסים הללו חדרו ללבבות רבים.
❤️ אנחנו רוצים להמשיך את דרכה ושליחותה
ופה אתם נכנסים לתמונה:
כל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מקום, יכולים לקחת חלק
וזה ממש פשוט.
עזרו לנו להפיץ את אורה הנצחי וגם להרבות טוב בעולם- פשוט עשו טוב- כל פעולה, כל רעיון, כל פרויקט- קטן כגדול, שמשדרים טוב לב, אחווה, ערבות הדדית, אחדות, ראיית האחר, כל מה שחיובי, משמח, נדיב, נעים וטעים ותזכרו שטוב מדבק❤️
ואם תוכלו להעלות פוסט עם הסבר ותיאור קצר ותמונה ולתייג
#השמש_של_עמית
כדי שנגיע לכמה שיותר אנשים.
(אפשר גם לשלוח אליי ואני אעלה, אפשר בעילום שם, אפשר גם בלי פוסט- רק לעשות טוב🙏🏻).
🤍 בקישור המצורף תראו סרטון שמראה מה קרה לאחר מותה של עמית וממחיש את סדר הגודל של המיזמים, המחוות, ההנצחות והפרויקטים שנעשו כולם לזכרה ובהשראתה.
כל דבר כזה, כל שיר שנכתב, כל הודעה, כל מחווה- קטנה כגדולה שווה המון עבורינו. מחזקת ומחממת את ליבנו.
אדם ממשיך לחיות עד אחרון זוכריו ועמית תהיה כאן בזכותכם לנצח נצחים🤍
נשמח לכמה שיותר שיתופים של הפוסט.
תודה לכל מי שלוקח חלק בהנצחתה❤️
תודה מכל הלב לטוהר, שילת, עוז ועינב שהשקיעו רבות בהכנת הסרטון.
#השמש_של_עמית
לסרטון👇🏻: https://www.youtube.com/watch?v=5YxipyAqNLk
ראה עוד > >
29/09/2024
לירון צוק
לקחתי יום חופש קבוע מהעבודה בימי ראשון כדי לעבוד בcbt אבל אני רואה שבינתיים אני בתוך העולם של שוהם בעיניים טובות כנראה זה כרגע מדוייק לי יותר.
בכל אופן הפעם אנחנו גם מקדישות את החלוקה לעמית מן ז"ל שהצילה חיים עד נשימתה האחרונה כך שיש לי מוטיבציה רבה שהכל יהיה יפה ומדוייק.
#השמש_של_עמית Haviva Man מרי ורון
אחיותיה של עמית ביקשו שנעשה מעשה טוב ונתייג לזכרה
תודה Avivit-Yaniv Kredy ראיתי שגם אתם באילת מתכננים משהו לזכרה ותודה Yael Hoenig על העשייה המשותפת והחברות.
מוזמנים להשתתף במיזם המרגש שלהן אעלה את הפוסט שלהן בתגובה הראשונה.
ראה עוד > >
30/09/2024
חביבה -אחות
#השמש_של_עמית
ניידת טיפולים הוליסטיים על שמה של עמית
תודה לעמותת יורי שטרן Lena Shtern
וליוסי שנהב על ההנצחה של עמית מכל הלב❤️
ובהצלחה במיזם החשוב🙏🏻
הכנפיים הגדולות של תלמידנו מאירות לנו את השמש!
היום כל תלמידי התיכון יצאו להתנדבות בקהילה שכללה את כל מעגלי החיים💫..
לעילוי נשמתה של עמית מן ז"ל
שצוואתה הייתה להרבות בטוב ונתינה בעולם.☀️
התנדבות בגני ילדים..
מעורבות בבית ספר נתיב יצחק..
התנדבות בבית הקשיש..
התנדבות בבית חולים הגיריאטרי..
התנדבות במרכזי קניות בעיר..
וגם- התנדבות בתוך כותלי בית הספר כיתה מאמצת כיתה כיתה ז/ 3 מאמצת את כיתת "איתן".
תודה רבה לתלמידים היקרים שלנו, למחנכי התיכון, למורים אשר היו שותפים לעשייה ולרכזת מעורבות היקרה רעות.
*כניסה בשער הנתינה לחברה מוביל למעורבות החברתית במיטבה*💜.
#השמש_של_עמית
בית ספר הרצוג נתיבות
סיפורה של עמית מן ז"ל הוא אחד מהסיפורים שזכורים לי מה7.10
עמית , נתנה טיפול רפואי לפצועים במרפאה
בבארי תוך כדי ירי מאסיבי וכמעט ללא ציוד
עמית נרצחה במרפאה והיא רק בת 22.
היום ,אחרי שארזנו מארזים למען החיילים ששומרים עלינו גילינו שהגענו למספר של 44 מארזים לזכרה של עמית מה המספר הזה ?
עמית נרצחה בגיל 22 , ילדי כיתה ו 2 בית ספר האיריסים מוסרים 44 מארזים שמכפילים את אורה וזכרה של עמית.
#השמש_של_עמית
ראה עוד > >
01/10/2024
חביבה -אחות
קצת על תחרות אכזרית בדרך אל הנצח
תכף ותחלוף שנת אבל שלא יחלוף לעולם.
1,200 אנשים ב-7/10/23.
ועוד כ-400 עד היום (וממשיכים לספור…).
כמויות בלתי נתפסות, מספרים אימתניים.
את אחת המשבצות בנתון הזה תופסת עמיתוש, אחותי הקטנה, הידועה גם כעמית מן- הפראמדיקית מבארי-של שום דבר לא יפגע בי.
קראתי אתמול פוסט של אמא שכולה שצבט לי חזק בלב. נחזור אליו תכף.
קצת רקע: מאז שעמית נרצחה אני מקדישה את כל כולי למטרה המקודשת שהיא הנצחתה.
הייתי יכולה להוסיף שורה בקורות חיים שלי:
״אוקטובר 2023- ?: הנצחת אחות״.
יחד עם אחיותיי ואימי, אנו עושות הכל לקיים את המטרה הזו.
העיסוק בהנצחה הוא בעיקר עבורה ולזכרה, אבל גם מאוד אגואיסטי, כי אני פשוט לא יכולה לקבל את העובדה שהיא לא תהיה יותר חלק מהעולם.
ובאמת ״התמזל מזלנו״ ובזכות ההנצחה ובעיקר בזכות דמותה המופלאה, עמית הפכה לסוג של סמל- רוב האנשים במדינה מכירים את שמה, יודעים לספר את סיפורה, רבים פועלים להנצחתה ושואבים ממנה השראה.
וזה עוזר לנו, כי כל עוד זוכרים אותה ומדברים עליה ומזכירים את שמה- היא עדיין קיימת בעולם ואורה יזהר לנצח.
וכמו עמית, מאז ה-7/10, יש שמות שהפכו למוכרים, לסמלים לאומיים ואפילו בינלאומיים, נהיו פופולריים, אייקונים ונחקקו עמוק בתודעה הקולקטיבית. ובצדק.
עכשיו, נניח שכל אחד שקורא את הפוסט הזה יודע למנות שמות של 20 קורבנות וחללים, אפילו 50, יודעים מה? נניח שאתם ממש בקיאים בחומר ויודעים למנות 100.
סביר להניח שיהיו כמה שמות בולטים שיחזרו על עצמם בין כולם.
וזה עדיין פחות מ-10%. עד כדי כך אכלנו אותה בשנה האחרונה.
נתקדם.
הנחת יסוד: אני יודעת בודאות, מנסיון אישי, שהמשאלה הכי גדולה של כל אדם שכול (אחרי הרצון לקבל את אהובו חזרה), היא- שהמת שלו ימשיך להתקיים. כי הפחד הכי מבעית הוא שהמת שלו יישכח, או כמו שכתבה האם השכולה בפוסט- ״יימחק מדפי ההיסטוריה״.
כל אחד ואחת מהנרצחים וההרוגים הוא עולם ומלואו. לכל איש יש שם שנתנו לו אביו ואימו, כל אחד עם האופי הייחודי, החלומות והשאיפות, המאכלים האהובים, הקריזות והתחביבים. כל אחד עולם ועם מותו הפתאומי, נחרב עולמם של אוהביו.
וזה קורע ואכזרי ולא מתקבל על הדעת שגם במוות תהיה תחרות- מי יהיה יותר פופולרי ולמי יתנו יותר לייקים. דווקא בגלל הכמות הבלתי נתפסת של האנשים שאיבדנו, כל קול צריך להישמע,
גם אם הם ״רק״ נרצחו, ״רק״ נטבחו, ״רק״ נפלו בקרב, במקרה נפגעו מרקטה או לרוע מזלם נרצחו בפיגוע ולא שמעתם עליהם כי אין מאחוריהם סיפור גבורה הירואי או שהסיפור שלהם מת יחד איתם או שקרוביהם מרוסקים מידי כדי לעסוק במלאכת ההנצחה הבלתי פוסקת והמכאיבה (שגם גובה מחיר כבד) או שאין להם את הכלים והאמצעים או שהם פשוט לא מסוגלים או שהסיפור שלו יביא פחות רייטינג לערוצי החדשות- לא משנה מה הסיבה- כל אחד ואחת ראויים להיזכר לעד.
ואני מכירה אמהות ואבות ואחים ובני זוג וחברים שיסתובבו בכל הארץ, שיטוסו ברחבי העולם, שיוזמנו ויתייצבו להרצאות בארגונים, שיהיו בעשייה בלתי פוסקת סביב ההנצחה- שזו תהיה הסיבה שבגינה הם קמים בבוקר.
ואני מכירה כאלה שפשוט לא מסוגלים. אין בהם את כוחות הנפש. אין להם את הקשרים והכישורים. או שהם רוצים לספר אבל אין קהל שישמע.
התהום בלב שלי קיימת למרות ועל אף. הכאב והקושי בלתי נסבלים. החוסר שלה מורגש בכל רגע בכל יום. עוד מעט שנה וכאילו לא עבר יום. אבל זה לא העיקר.
הפואנטה היא, שאני יודעת שאם הייתי בצד השני, בנעליים של אלה שאהוביהם המתים נותרו אנונימיים, והם נותרים לבדם באבלם, זה היה הרבה יותר קשה ויותר מכאיב.
אז לקראת ה-7/10 הנורא, המאיים, המתקרב במגפיים כבדות בצעדי ענק, אני מבקשת- כנסו לגוגל או לאתר ביטוח לאומי או לכל פלטפורמה רלבנטית וקחו על עצמכם להכיר את השמות, הפנים והחיים של המתים שלא מככבים בכותרות.
מבצע ״אמץ חלל״ אם תרצו- ופעלו להנציח- אולי תדליקו לו נר נשמה, אולי תקחו על עצמכם להגיע באזכרות שלו אולי תעקבו אחרי עמוד ההנצחה שלו ותגיבו ותשתפו את הפוסטים ואם אין לו עמוד הנצחה- אולי תציעו לקרוביו להקים (אני באופן אישי מכירה אנשים שעושים זאת נפלא) ואולי תכינו לזכרו את המאכל שהוא אהב, ואולי תדביקו מדבקות שלו ואולי משפחתו גרה לידכם, ואתם יכולים להגיע מידי פעם (בתנאי שהם מעוניינים בכך כמובן) ולהקשיב להם ולהסתכל יחד באלבומים…
אי אפשר לזכור שמות וסיפורים של 1,600 אנשים,
בהחלט אפשר וחובה על כל אחד לזכור ולהכיר לפחות כמה מהם.
כל אחד יאמץ חלל ואף אחד לא ישכח מאחור,
אף אחד לא ישכח לעולם.
וכך אולי נוכל להיות ראויים.
ראה עוד > >
27/09/2024
חביבה -אחות
מיזם *השמש של עמית*
(לא רק זריחות ושקיעות)
🙏🏻נשמח לשיתופים🙏🏻
עמית היתה שמש. ב-22 שנות חייה הפיצה אור בעולם, הצילה חיים רבים, פיזרה צחוק וחיוכים, כשהיתה נערה התחברה לילדה מהכיתה שסבלה מחרם חברתי והצילה אותה, אהבה בעלי חיים ואימצה את באני- כלב שהיה כמו תינוק שלה, אהבה מאוד אוכל, התשוקה שלה היו שירה ומוסיקה, היתה שחקנית שחמט מעולה, טיפלה וסייעה לאנשים ותמיד חשבה על האחר ועשתה רק טוב.
כשעמית נרצחה, השמש השהיא היתה נשברה והתנפצה למליוני רסיסי אור שכל אחד מהם נושא את הדנ״א שלה, את דמותה ואת יופיה. הרסיסים הללו חדרו ללבבות רבים.
❤️ אנחנו רוצים להמשיך את דרכה ושליחותה
ופה אתם נכנסים לתמונה:
כל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מקום, יכולים לקחת חלק
וזה ממש פשוט.
עזרו לנו להפיץ את אורה הנצחי וגם להרבות טוב בעולם- פשוט עשו טוב- כל פעולה, כל רעיון, כל פרויקט- קטן כגדול, שמשדרים טוב לב, אחווה, ערבות הדדית, אחדות, ראיית האחר, כל מה שחיובי, משמח, נדיב, נעים וטעים ותזכרו שטוב מדבק❤️
ואם תוכלו להעלות פוסט עם הסבר ותיאור קצר ותמונה ולתייג
#השמש_של_עמית
כדי שנגיע לכמה שיותר אנשים.
(אפשר גם לשלוח אליי ואני אעלה, אפשר בעילום שם, אפשר גם בלי פוסט- רק לעשות טוב🙏🏻).
🤍 בקישור המצורף תראו סרטון שמראה מה קרה לאחר מותה של עמית וממחיש את סדר הגודל של המיזמים, המחוות, ההנצחות והפרויקטים שנעשו כולם לזכרה ובהשראתה.
כל דבר כזה, כל שיר שנכתב, כל הודעה, כל מחווה- קטנה כגדולה שווה המון עבורינו. מחזקת ומחממת את ליבנו.
אדם ממשיך לחיות עד אחרון זוכריו ועמית תהיה כאן בזכותכם לנצח נצחים🤍
נשמח לכמה שיותר שיתופים של הפוסט.
תודה לכל מי שלוקח חלק בהנצחתה❤️
תודה מכל הלב לטוהר, שילת, עוז ועינב שהשקיעו רבות בהכנת הסרטון.
#השמש_של_עמית
לסרטון👇🏻: https://www.youtube.com/watch?v=5YxipyAqNLk
ראה עוד > >
01/10/2024
מור אוחנה
האחות של עמית מן כותבת ומרגשת
תיכננתי להשאיר כיסא ריק בשולחן החג לעמית
פתאום חשבתי שעמית הייתה רוצה שבכיסא שלה
יישב מישהו שאין לו איפה לחגוג את החג
אז אם אתם מכירים חייל/ת בודד/ה
או מישהו שמחפש משפחה לערב אחד
אשמח שתקשרו בינינו 🙏
מרי ורון
ראה עוד > >
01/10/2024
מרי ורון האחות
תיכננתי להשאיר כיסא ריק בשולחן החג לעמית
פתאום חשבתי שעמית הייתה רוצה שבכיסא שלה
יישב מישהו שאין לו איפה לחגוג את החג
אז אם אתם מכירים חייל/ת בודד/ה
או מישהו שמחפש משפחה לערב אחד
אשמח שתקשרו בינינו 🙏
עמית 💛
בסוף היום התיישבתי לי על אבן
זה זמן שמבקש לשקוע ולחלום
וכל אותם דברים שאת אוהבת
היו כבר אהובים עלי בסוף היום
בסוף היום הסתכלתי בעינייך
גילית לי את מראה דמותה של ילדותך
שבילי עפר לבנים שלרגלייך
בנוף חלקת הארץ שהייתה ביתך
קרן שמש מאוחרת
בשיערך יפה שלי
את קרובה הערב
את כל כך מוכרת לי
קרן שמש מאוחרת
לא נזקקת למילים
בסוף היום אבדו לי עקבותייך
לא מוצא אותך מאז בשום מקום
זה לא מרגיש בסדר בלעדייך
וזה תמיד ברור יותר בסוף היום
(שלום חנוך)
#השמש_של_עמית
______
Haviva Man
עוד שבוע וזה שנה🖤
תגלגלו את זה הלאה 🙏🏻
נשמח לכל מי שיוכל לעזור לנו, לקחת חלק ולהפיץ את מיזם השמש של עמית
עמית אחותי היתה שמש. ב-22 שנות חייה הפיצה אור בעולם, הצילה חיים רבים, פיזרה צחוק וחיוכים, כשהיתה נערה התחברה לילדה מהכיתה שסבלה מחרם חברתי והצילה אותה, אהבה בעלי חיים ואימצה את באני- כלב שהיה כמו תינוק שלה, אהבה מאוד אוכל, התשוקה שלה היו שירה ומוסיקה, היתה שחקנית שחמט מעולה, טיפלה וסייעה לאנשים ותמיד חשבה על האחר ועשתה רק טוב.
כשעמית נרצחה, השמש השהיא היתה נשברה והתנפצה למליוני רסיסי אור שכל אחד מהם נושא את הדנ״א שלה, את דמותה ואת יופיה. הרסיסים הללו חדרו ללבבות רבים.
❤️ אנחנו רוצים להמשיך את דרכה ושליחותה
ופה אתם נכנסים לתמונה:
כל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מקום, יכולים לקחת חלק
וזה ממש פשוט.
עזרו לנו להפיץ את אורה הנצחי וגם להרבות טוב בעולם- פשוט עשו טוב- כל פעולה, כל רעיון, כל פרויקט- קטן כגדול, שמשדרים טוב לב, אחווה, ערבות הדדית, אחדות, ראיית האחר, כל מה שחיובי, משמח, נדיב, נעים וטעים ותזכרו שטוב מדבק❤️
ואם תוכלו להעלות פוסט עם הסבר ותיאור קצר ותמונה ולתייג
#השמש_של_עמית
כדי שנגיע לכמה שיותר אנשים.
(אפשר גם לשלוח אליי ואני אעלה, אפשר בעילום שם, אפשר גם בלי פוסט- רק לעשות טוב🙏🏻).
🤍 בקישור המצורף תראו סרטון שמראה מה קרה לאחר מותה של עמית וממחיש את סדר הגודל של המיזמים, המחוות, ההנצחות והפרויקטים שנעשו כולם לזכרה ובהשראתה.
כל דבר כזה, כל שיר שנכתב, כל הודעה, כל מחווה- קטנה כגדולה שווה המון עבורינו. מחזקת ומחממת את ליבנו.
אדם ממשיך לחיות עד אחרון זוכריו ועמית תהיה כאן בזכותכם לנצח נצחים🤍
נשמח לכמה שיותר שיתופים של הפוסט.
תודה לכל מי שלוקח חלק בהנצחתה❤️
תודה מכל הלב לטוהר, שילת, עוז ועינב שהשקיעו רבות בהכנת הסרטון.
#השמש_של_עמית
לסרטון 👇 https://youtu.be/5YxipyAqNLk?si=GWmbUm1S2k_abr77
ראה עוד > >
05/10/2024
עינת קנפו לוי
את עמית מן הי״ד
הכירה בתי אמילי שתיבדל״א
כשהחלה את ההתנדבות כנערה צעירה בתחנת מד״א באופקים.
עמית היתה הפרמדיקית שבה פגשה אמילי לראשונה בתחנה, ובמרוצת הזמן של משמרות מד״א ארוכות ומשותפות, גם אמילי נשבתה בקסמה (כי אי אפשר שלא),
והיא כל כך כואבת ועצובה את לכתה .
בלילה שחלף ובסמיכות ליום השנה להירצחה, החליטה אמילי לצייר (לראשונה) את הפורטרט של פניה היפות והטובות של עמית .
לזכרה ❤️🩹🥀
@remember amit man
שנה.
שנה שנמשכת נצח ולא עבר יום.
שנה מאז שהתעוררנו לסיוט
ומתעוררים אליו מחדש בכל בוקר בלופ.
שנה בלעדייך, מאז חרב עליי עולמי
שנה שאת בכל רגע איתי ולעד תתקיימי.
שנה שאני קוראת לך ואת מרוה צמאוני
שרויה בעלטה גמורה ואת מוצאת אותי.
שנה של חיים ביקום מקביל, בגשמי ובשמימי.
של מאבק ליצירת דו קיום של חיים ומוות
שישכנו יחדיו בשלווה בעולמי.
שנה של לידה מחדש אל חיים אחרים.
של נסיון לפסוע צעדים ראשונים, לגלות איך הולכים ונופלים וקמים ואיך מדברים
ופענוח מחדש של אינסטינקטים שנהיו רדומים
ורגע,
איך בכלל נושמים
שנה של שחזורים ושינון כל פרט שולי
שנת תהומות של תהיות ומשאים ומתנים מחרידים בראשי.
שנה של אובדן כל אמת ואמון בסיסי
שנה של בריאת אמונות מעומק נשמתי.
שנה עם שאיפה אחת- לחלום איתך ולו לרגע.
של קהות חושים ואפטיות עד כדי תחושה- שאת החיה ואני המתה.
שנה שאני חסרת מילים לנוכח המציאות.
שנה שבורחת ומשחקת מחבואים עם הרס עצמי ברמאות.
שנה של מלחמות בכל החזיתות
והאכזרית מכולן מלחמת ההתשה הפנימית שאין לה קווים אדומים או הפסקות.
שנה שהאוכל ללא טעם ולא יורד בגרון
שהקיבה והראש לא מצליחים לעכל את האסון.
שנה שעברו בה שקיעות וזריחות, וחגים ומועדים
חנוכה ופורים, יום הולדת, יום זכרון, ראש השנה
וגם שרנו מה נשתנה.
ש״ושמחת בחגיך״ תוקע לך בלב שברים ותרועה.
שנה בה הכל אחר וכלום לא השתנה.
שנה, ותכף כיפורים
ומי יבקש מאיתנו סליחות בימים הנוראים
ומול קיר אבן מלא וגדוש פתקים,
יש עומס פניות חריג, אתה חייב להבין
אנא קח מספר ותמתין.
שנה של גלים
״זה כמו ספירלה״ כך הם אומרים
של תחתית המצולות והמעמקים
של דגל שחור בים שורץ מפלצות וכרישים
וכשזה מגיע, זה כמו צונאמי ישר לתוך הפנים.
שנה מאז נטרפו כל הקלפים
של עולם ללא רחמים והגיון בו אם מעניקה לביתה הקטנה, שהייתה הסיבה עבורה, את חלקת הקבר שרכשה לעצמה לצד בעלה.
שנה של דמעות שלא מתייבשות
של כאב אינסופי מסוג מיוחד ששמור רק למסומנים, שמשתק ומצמית ופורט על העצבים,
של לב מרוסק מגעגוע וכמיהה אלייך
ואל עצמי, מי שהייתי
ואיך זה יתכן שעזבת אותי.
שנה של תפילה שכבר יגמר
שנה של שברון לב ועצב על כל אחד שלא חוזר.
שנה עברה, שנה חלפה ואני כבר יודעת
שזו רק ההתחלה
כי נותרנו עם המשימה הבלתי אפשרית
לקבל את העובדה שאת לא חוזרת יותר עמית.
עמית,
אהובה שלי יפה שלי❤️
לאחר מותך הספקת להופיע בנתיבות עם להקות וזמרים שאהבת מול מאות צופים
ולהופיע עם להקת היהודים באמפי קיסריה
ולהופיע עם רביב כנר באמפי שוני
ולהופיע עם כנסיית השכל בכל כך הרבה מקומות
ואתמול,
אתמול אהובתי,
האם את יודעת שבדיוק שנה לאחר שנרצחת ונגדעו חלומותייך,
הופעת מול קהל של אלפי אנשים על הבמה בסנטרל פארק בניו יורק עם גלעד שגב
תודה גלעד יקר🙏🏻🙏🏻🙏🏻
זה כל כך מדהים וזה כל כך מעוות💔
את אינסופית
את עולמית
את חוצה יבשות ויקומים
את הכל!!!!
זה לא נגמר🖤
במלאת 9 שנים לפטירתו של בעלי, אבינו,
סבנו ואחינו, היקר מכל דוד מן ז״ל
ובמלאת שנה מעוברת לפטירתה של אהובתנו
הנצחית עמית מן ז״ל
נעלה לקברם לאזכרה ביום שלישי הבא
ה- 15/10/24, י״ג תשרי, בשעה 17:00
בבית העלמין בנתיבות
געגוע וחוסר עד אין קץ 💔🙏🏻
ראה עוד > >
09/10/2024
חן בוקר עמר
אות הגבורה האזרחי יוענק לעמית מן ז״ל על ידי נשיא המדינה. וולאק אתמול הייתה גם על המסכים עם גלעד שגב בסנטרל פארק
אם אפשר היה לוותר על כל המחוות האלה ושרק תחזור 💔 כוסומו העולם
עמית מן הי"ד
שנרצחה בזמן שהצילה את תושבי בארי
תזכרו אותה מחייכת תמיד🥺💔
שתפו לזכרה🥀😢
ראה עוד > >
13/10/2024
חביבה -אחות
כשכבוד נשיא המדינה מתקשר לבשר לי
בדרכי לנתיבות לאזכרת השנה של עמית
שהוא בחר להעניק לה את עיטור הגבורה האזרחי הגבוה ביותר שיש….
עוד סיטואציה הזויה, מלאה ברגשות מעורבים של גאווה ועצב
ובעיקר תחושה שלא כך זה היה צריך להיגמר 💔
ויש עוד הרבה גיבורים וגיבורות שיקבלו את העיטור
ויש עוד יותר שצריכים לקבל.
מה שאנשים פשוטים עברו באותן שעות, המעשים שלהם וההחלטות שקיבלו…
הפכו אותם לגיבורי על בעל כורחם.
הלוואי שהיית פה עמית לקבל את העיטור, את ההכרה, את הכבוד💔
ולא ננוח ולא נשקוט עד שתקום ועדת חקירה אמיתית לאסון הזה.
שמעתי שהממשלה אישרה יום אבל לאומי לנרצחי ה7 לאוקטובר,
השאלה האמיתית היא מתי יהיו תשובות למחדל שבגללו בכל כך הרבה בתים כל-יום- הוא- יום- אבל
ראה עוד > >
12/10/2024
מור מורי אוחנה
25 לספטמבר 23...קצת פחות משבועיים לפני ה 7 לאוקטובר ,עמית מן מסיימת את צום כיפור ומאחלת שתהיה לנו ולה שנה טובה ומבוכת "עמית יקרה לא זכינו בשנה כזו,גם לא את"
תבקשי רחמים עלינו שם מלמעלה ...אולי הפעם
ראה עוד > >
08/10/2024
מרי ורון האחות
בשבילי היום הכי נורא לא היה ה7 באוקטובר
אלא ה8 באוקטובר
קמנו אחרי שעה של שינה לבוקר שחור בו אפילו השמש לא זרחה
הריח של העשן עוד היה באוויר
הדם של הנרצחים עוד היה מרוח בכבישים
היה שקט מופתי, גם הציפורים לא צייצו
ואני עם מפל של דמעות בעיניים
גרון ששורף מכאב של צרחות
ואי וודאות אכזרית שמכרסמת כל תא של שפיות בגופי
באותו הבוקר כבר יעברו 15 שעות נוראיות מאז שנותקה השיחה בה נפרדת מכולנו ושמענו איך יורים בך
ומה עלה בגורלך?? איש לא יודע ... חיה? מתה? גוססת? חטופה?
איך אפשר לנשום כשיכול להיות שאת שוכבת שם פצועה וזועקת לעזרה???? המחשבות לא הניחו לי והרגשתי שאני על סף שיגעון אמיתי .. אז יצאנו לחפש אותך ונסענו בכבישים בהם עדיין שרצו מחבלים והייתה לחימה אבל כלום יותר לא עניין אותנו רק למצוא אותך
#בתמונה אמא ואני בתחנת משטרת נתיבות מוסרות עדות ודגימת דנא כדי לזרז את החיפושים אחרייך
מקוות לטוב אך מחכות לגרוע מכל.
7.10.23 ,בוקר שמחת תורה, קיבוץ בארי
עמית מגיעה למרפאת השיניים כדי לטפל בפצועיי ירי ראשונים , עולה בקשר מול מד"א
ומתחננת לעזרה , לפינוי, לצבא, למשטרה ,למישהו למשהו.. אבל בשיחה הזאת היא עדיין לא יודעת שאף אחד לא יגיע, היא שם איתם לבדה עד הסוף שתכף יגיע
בצורה האכזרית ביותר שרק יכלה לדמיין . https://www.facebook.com/100000216604079/videos/1276863553315093
ראה עוד > >
06/10/2024
מרי ורון האחות
אבא שלנו זכרו לברכה היה נוהג להגיד לנו בכל הזדמנות את הפתגם: "טוב שם משמן טוב"
והיה מוסיף, בן אדם בא לעולם ל 70/80 שנים
לא משנה כמה כסף, רכוש ונכסים ישיג
מה שיישאר אחרי שיילך ומה שיזכרו או לא יזכרו ממנו זה את השם שלו.
מי ידע שהתינוקת שלו תהיה ההוכחה לכמה צדק..
הגעת לעולם הזה לזמן כל כך קצר , 22 שנים בלבד
ואת כבר לא כאן אבל השם שלך- עמית מן הוא גדול עוצמתי ויקר מפז, הוא יישאר בעולם הזה ויהדהד למשך דורי דורות
גם כשהסתכלת למוות בעיניים
גם כשפחדת כל כך
לרגע אחד לא חדלת מלעשות את מה שהאמנת בו
לרגע אחד לא הפסקת לעזור וטפלת במי שרק יכלת
מסתבר שלא צריך גלימה וכוחות על כדי להיות גיבורה.
365 ימים בלעדייך וזאת רק ההתחלה
💔 התמונה האחרונה שעמית צילמה ברגעי האימה 💔
#שביעיבאוקטובר23
גם בסלובקיה אנחנו זוכרים את עמית מן❤️
חיבוק חזק מרחוק
ראה עוד > >
היום עשינו שיעור חינוך על עמית בקורס, הערב 20 חניכות בקורס פרמדיקים - עצרנו את הלימודים וכולם פתחו משמרת לזכרה של עמית ❤️
ראה עוד > >
בבית החולים שערי צדק יש דגל ישראל גדול שעליו העוברים והשבים כותבים שמות של הנופלים, חיילים או אזרחים, מאז תחילת הלחימה. עברתי שם שם וכשראיתי שעמית לא מצויינת עליו, הוספתי אותה.
ראה עוד > >
14/10/2024
יסכה אלוני
עמיתוש מחר האזכרה שלך
ועדיין לא נתפס.
כואב לי הצער של אמא שלך המיוחדת
של האחיות הנדירות שזכו בך לקצת הזמן שהיית בעולם
לפעמים אני חושבת אם היינו מכירות לפני ה7.10 אולי הייתי רוצה להיות כמוך
חובשת שמחה ששרה כל היום ומשמחת ומעודדת אנשים?
מי יודע?
מתגעגעת אליך עמיתוש אפילו שלא זכיתי להכירך באמת. אבל מכל הסיפורים של אמא ושל האחיות נראה לי שאני קצת מכירה.
יהי זכרך ברוך
💔😭
עמית, לא הכרתי אותך בחייך הקצרים
אך היום קיבלתי הודעה שריגשה אותי מאד מאד ובפרט לדעת שעשיתי משהו קטנטן להנציח את זכרך המיוחד כאן ובפרט עד כמה נלחמת להציל חיי חבריך לקיבוץ עד הדקה האחרונה. יהי זכרך ברוך ילדה אהובה. Haviva Man;
תורמים יקרים,
בשעה טובה סיימנו את קמפיין גיוס ההמונים לניידת ההוליסטית ע"ש עמית מן. בזכות התרומות שלכם גייסנו קרוב ל-400,000 ש"ח שיאפשרו את הוצאת הפרויקט לפועל.
עכשיו אנחנו ניגשים למלאכה: רכישת ניידת, גיוס והכשרה של מטפלים הוליסטיים לטיפול בנפגעי טראומה ולאחר מכן יציאה למשימות התנדבות אחת לשבוע.
אנחנו נרגשים מאוד לקראת הפרויקט ומלאי הודיה והכרת הטוב ללמעלה מ-1,150 התורמים והתורמות לפרויקט, כמו גם ל-70 השגרירים והשגרירות המופלאים שלנו שהרימו את הקמפיין שלנו לגבהים. בלעדיכם לא היינו עושים זאת!
נשמח להמשיך ולעדכן על הנעשה בפרויקט, כמו גם להציע לכם להיות שותפים בו: בהתנדבות; בקישורים לאנשים ואוכלוסיות רלבנטיות שיכולות להיעזר בטיפולים הוליסטיים ממתנדבי הניידת; בעצות ורעיונות לשיתופי פעולה ובכלל ובתמיכה מקרוב ומרחוק.
עמית מן תקבל בסוף חודש אוקטובר את אות נשיא המדינה לגבורה אזרחית, יהיה רצון שנהיה ראויים לעשות לזכרה ולזכרם של גיבורי המלחמה.
מאחלים שנה טובה ובשורות טובות!
צוות המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן
מוזמנים לכתוב לנו
שלום, שמי יעל כהן, אני מקווה שזה בסדר שאני פונה אליך בוואטסאפ, בקשר לשימוש בגופן של כתב ידה של עמית ז"ל, זה קצה החוט שהשגתי. בננו נדב חגג בר מצווה לפני מספר שבועות ולרגל בר המצווה, לאחר לימוד משותף של שנה, ממאמרי הרב זקס לפרשות השבוע, החלטנו להוציא חוברת שמאגדת מסרים וערכים שרצינו שילוו אותו ואת כולנו בהמשך החיים. נתקלתי באתר אות.חיים והחלטנו להקדיש כל חומש לאחד מן הנופלים ולהשתמש בכתב ידו באותו חומש. את חומש בראשית החלטנו להקדיש לעמית ז"ל. הדפסנו את החוברת וחילקנו למשפחה ולחברים שלנו. אם תרצו נתכבד להעביר גם לכם עותק מודפס של החוברת. בהמשך גם נעלה את החוברת לאתר. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. יעל ורועי כהן
עם כל חיסול של כל בכיר זבל אשפתות הייתי קהת חושים ואמרתי: כשסינאוור יחוסל אולי זה ירגש אותי.
והנה, חוסל האיש השפל שאחראי לרצח אחותי, לא במבצע מתוחכם, אין פה מוות מפואר, מת כמו אחרון המחבלים, ואני רואה את תמונת גופתו עם פצעים במצח וברגל, בדיוק במקומות שעמית נורתה,
ומתי? בחג סוכות- באזכרה של אבא שלי היקר שאולי כמו שאמר בעלי וככה אני מעדיפה לחשוב, נקם את נקמת ביתו הקטנה….
ולא, אני לא שמחה. אני כן מרוצה מכך שהוא מת סוף סוף, פחות רשע בעולם זה תמיד טוב,
אבל שוב נופלת ההבנה ששום דבר לא יחזיר את אחותי הקטנה ולכן אין דבר שבאמת ינחם.
ראה עוד > >
27/10/2024
נוף בן חיון
עמית מן שלנו ז"ל .... זה המעט שיכולתי לעשות עבורך- לעד תישארי הגיבורה של כולנו- יהי זכרך ברוך🙏
מרי ורון
מה אם היית מקשיבה לאמא ומבטלת את המשמרת באותה שבת?
מה אם היית מקשיבה לאופיר ונשארת בממ"ד בדירה שלך ?
מה אם היית מקשיבה לקול הפנימי ההישרדותי שלך ומגינה על עצמך במקום לרוץ לטפל בפצועים?
מה אם היית מקשיבה לחיים שהתחנן אלייך בטלפון לרוץ להתחבא בשיחים שליד המרפאה ?
מה אם היית שמה את החיים שלך בעדיפות ראשונה?
מה אם היית מחזיקה מעמד עוד חצי שעה קצרה וארורה, חצי שעה בלבד מהרגע שהמחבל ירה בך ועד שנכנס צה"ל למרפאה ?
מה אם היית מצילה את עצמך ואותנו במקום את כל השאר?
מה אם היית יודעת מראש את התוצאה?
בסוף עמית, היית עושה הכל שוב מהתחלה
ראה עוד > >
24/10/2024
מרי ורון האחות
עוד כמה חגים נעבור בלהסתכל על הכיסא הריק שלך
ועל הלב שנשבר לנו בדיוק שם באמצע עמיתוש?
ראה עוד > >
רות כהן האחות
איזה חצוף הזמן, מה הוא חושב לעצמו??
איך נגמר לו חג שמחת תורה והוא ממשיך לרוץ ולהתקדם ולא אכפת לו מי רץ איתו, אם בכלל...
בשנה שעברה, מלחיץ לחשוב שכבר עברה לה שנה, אחרי הטבח הנורא..
הזמן החל לרוץ לו ,מבלי להתחשב, הזמן חגג לי יום הולדת ,הראשון מזה 34 שנים שלא נכחתי בחגיגה שלו..
ואז קפץ הזמן לחג החנוכה- אכלנו סופגניות בעיניים דומעות, הדלקנו נרות ושרנו "שעשה ניסים לאבותינו, בימים ההם וקיווינו כל כך בזמן הזה.."
מפה לשם הגיע טו בשבט אכלנו פירות יבשים כשכבר יבשו עינינו מדמעות ובפורים ניסינו להתחפש ולחזור למי שהיינו אי שם ב6.10, הזמן לא חיכה, הוא רץ ודילג לפסח- אכלנו מצה יבשה, וחיפשנו את האפיקומן, קיווינו שבאותה קלות שמצאנו אותו- ימצאו גם את החטופים..
יום העצמאות הגיע, ממש בקול גדול.. להיות עם חופשי בארצנו.. על איזה חופש מדובר בכלל ומי מרגיש אותו בין ריצה לריצה למרחב מוגן, איסור התקהלויות, שבויים במנהרות, ישובים שנזנחו, נכבשו, משפחות עקורים מביתם.. אבל מי סופר, הזמן דילג לו אל חג השבועות- חג מתן תורה- אכלנו מאכלי חלב כי כבר הצבע נזל מלחיינו, גם תשעה באב עבר מחורבן בית לחורבן בית ..
והנה התמלאנו התרגשות או שלא לקראת חגי תשרי החגים שבתור ילדה כל כך אהבתי בכל שנה! בראש השנה- יום הדין רעדתי מפחד כי כל כך הרבה נרצחו, נפצעו, נחטפו השנה ולא רציתי שום דין כזה,
בכיפור צמנו, בלי אוכל ושתיה עינינו את נפשנו להרגיש קצת מה החטופים מרגישים כבר שנה..
וזהו, חג סוכות הגיע, כאן היה צריך להיעצר הזמן!
הוא ממש הגזים, מי התיר לו, אך אינו שואל, הוא נכנס בסערה אליי לסוכה, הגיע לבקר כל יום עם אושפזין אחר והנה שמחת תורה, שוב היום הזה שלא נשכח, שנחרט בגופנו ונשמתנו, אבל.. מהר מהר , גם הוא חלף עבר..
אז לאן הזמן רץ? ומה הוא חושב לעצמו? עמית נישארה בת 22, היא לא גדלה בשנה.. אז למה הוא כן? את השעון שעל ידי עצרתי לשעה 14:15 ומאז הוא לא זז, אבל זה לא מפריע לזמן להתקדם..
אז אם יש למישהו סוד קטן כמוס, שיגלה לי בלחישה איך אפשר רק לרגע, רק לרגע קט, לעצור אותו, את הזמן
ראה עוד > >
שלום חביבה יקרה,
בתוך צערכם העמוק, מקווה שהצלחנו להביא במעט מזכרונה של עמית הי״ד.
מצרפת מכתב מאיתנו
אתמול נפתח קורס הנוער של מד״א ב״מרכז עמית״ בבית הספר דרכא בנתיבות, לזכרה של הפראמדיקית עמית מן ז״ל, שנרצחה תוך כדי שהיא מצילה חיים בבארי בשביעי באוקטובר.
הקורס השנה מרגש במיוחד, שכן זו הפעם הראשונה שהוא מתקיים במקום המוקדש לעמית, בבית הספר בו למדה.
עם פתיחת הקורס, החניכים זכו לשיחה מרגשת עם רחל מן, אמה של עמית ז״ל, ששיתפה אותם בסיפורים מעוררי השראה על גבורתה של עמית באותו יום נורא, על תקופתה כתלמידה בדרכא ועל דרכה כתיכוניסטית מתנדבת במד״א - ממש כמותם.
רחל איחלה לכל החניכים הצלחה בשנה הקרובה, בתקווה שימשיכו ללכת בדרך בה צעדה עמית ז״ל וייקחו השראה ממנה.
" שום דבר לא יפגע בי, שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר"
בשבעה באוקטובר כדורי מחבלים פגעו בה.
עמית מן, הפראמדיקית של קיבוץ בארי, נרצחה אחרי שבמשך שעות ארוכות סיכנה את חייה וטיפלה בפצועים רבים בקיבוץ.
סיפור הגבורה של עמית, בת 22 בלבד במותה, הוא המשך של סיפור חיים שלם של גיבורה שאהבה לטפל באחרים, התנדבה במד"א כשהיתה בתיכון והמשיכה למסלול של הכשרתה כפראמדיקית וכמדריכה ראשית בקורס פראמדיקים.
אחד הדברים האהובים על עמית היה ליילד ולסייע להביא חיים חדשים לעולם.
גם לאחר מותה, השמש של עמית ממשיכה לזרוח ולהאיר את העולם.
משפחתה המופלאה החליטה להמשיך בדרכה של עמית, שעשתה טוב לעולם בחייה, וכעת ממשיכה לעשות טוב ולהשפיע על אנשים רבים, בארץ ובעולם, קטנים וגדולים כאחד.
לאורך השנה האחרונה, היה לי ברור שאני רוצה להנציח את עמית באמצעות החמ"ל המתוק וחיכיתי לרגע הנכון כדי לפנות למשפחתה, שהתחברה ליוזמה שמאפשרת לנו לספר את סיפורה של עמית לאנשים רבים, ומאפשרת לנו לעשות טוב לחיילינו הגיבורים שמגנים עלינו בעוז ובגבורה בכל החזיתות 💛
השבוע נאפה לזכרה של עמית את המתוקים האהובים עליה: רוגעלך, עוגות שמרים, גביניות ועוגיות שוקולד צ'יפס.
ביום חמישי נארוז אותם, יחד עם כל המתוקים והחלות שייאפו בכ- 30 נקודות ברחבי הארץ, וביום שישי נחלק אותם לגיבורים שלנו לכל אורך גבול הצפון, יהודה ושומרון ועד עזה.
אתם מוזמנים להצטרף אלינו ולסייע בהפצת #השמש_של_עמית ☀️
ראה עוד > >
06/11/2024
תמר ארבל
מחר בערב, החמ"ל שלנו ברמת גן יתמלא בעשרות מתנדבים ובאלפי עוגות, עוגיות וחלות שיחולקו לחיילים שלנו ביום שישי.
והפעם, אנחנו מקדישים את האפיה לפראמדיקית עמית מן הי"ד.
זכות גדולה לקחת חלק במיזם #השמש_של_עמית ולהפיץ את אורה הגדול של הגיבורה הזאת, שכבשה את לבו של עם שלם 🌞
מוזמנים להצטרף אלינו 💛
החמ"ל המתוק
לראשונה ב"מרכז עמית" בנתיבות ע"ש פראמדיקית מד"א עמית מן ז"ל: נפתח קורס מגישי עזרה לתלמידי כיתה ט'
השבוע, כ-60 תלמידי כיתה ט' תושבי נתיבות והישובים הסמוכים התחילו את דרכם במד"א כחניכים בקורס מגישי עזרה ראשונה. הקורס החדש מתקיים לראשונה ב"מרכז עמית" בבית הספר דרכא בנתיבות, שנקרא על שמה של פראמדיקית מד"א ומדריכת קורס פראמדיקים של מד"א בנגב, עמית מן ז"ל, שנרצחה על ידי מחבלים במרפאת קיבוץ בארי בזמן שטיפלה בפצועים ב-7.10.23. החניכים החדשים פתחו את הקורס בשיחה עם רחל מן, אימה של עמית ז"ל. רחל סיפרה על תקופתה של עמית כתלמידה בבית הספר בו הם עוברים את הקורס, על תחילת דרכה כמתנדבת נוער בתחנת מד"א בנתיבות כשהייתה בגילם של החניכים, על קורס הפראמדיקים שעברה ועל פועלה וגבורתה של עמית ז"ל בשבת השחורה, 7.10.2023.
בסיום הקורס הנערים יתחלו את התנדבותם באמבולנסים של מד"א כמגישי עזרה ראשונה ויסייעו להציל חיים בעיר נתיבות ובסביבתה.
אמה של עמית מן ז"ל, רחל מן: "אני מתרגשת וגאה להגיע לבית הספר שעמית ז"ל למדה בו כדי לספר לנערים על הדרך שלה במד"א שהתחילה ממש פה ועל סיפור הגבורה שלה מאותה השבת, 7.10.23. מאחלת המון הצלחה לנערים, שיצליחו בדרך החדשה שלהם ויסייעו להציל חיים".
מנהל תחנת מד"א בנתיבות, מאיר אלמליח שחניכי הקורס יתנדבו בתחנה שבניהולו: "את עמית ז"ל הכרתי כשהייתה בת 14 כמתנדבת נוער אצלנו בתחנה. בשבעה באוקטובר, עמית הפגינה קור רוח כשהיא טיפלה בפצועים בשיא התופת עד שנרצחה על ידי בני עוולה. אנחנו בתחנה ראינו בה כמודל לחיקוי במקצועיות שלה כפראמדיקית וכמדריכה, בגאוות היחידה שהפגינה ובבן אדם שהיא הייתה, אני מקווה שהנוער שעובר את הקורס במבנה לזכרה ייקח את המידות הטובות שלה".
זכי הלר
דובר מד״א
ראה עוד > >
תלמידי שכבת התיכון של בית ספר סאלד, ביהס לחינוך מיוחד. לקחו חלק במיזם "השמש של עמית" שנוצר בשיתוף עם משפחתה של עמית מן ז''ל שנרצחה בקיבוץ בארי ב7.10 לאחר שעשתה רבות עבור הפצועים בקיבוץ.
במסגרת פרויקט זה ערכו התלמידים הפרשת חלה, למדו על דמותה של עמית והכינו חלות שישלחו לחיילים, דרך החמ''ל המתוק.
באופן זה התאפשר לתלמידים להתחבר לבקשה של המשפחה, להוסיף טוב למציאות שלנו ובכך לזכור את עמית, שכל כולה היה אור ונתינה.
זו זכות גדולה לאפשר לתלמידינו להיות במקום של נתינה ולא רק של קבלה, ולעסוק באיך אני עושה למען האחר ואיך השנה בפרט, בשנת מלחמה, אני יכול לתרום ולעזור.
בזמן ההפרשה התלמידים ביקשו בקשות והביעו תפילות להחזרת החטופים, לשמירה על החיילים שלנו, להחזרת משפחות המפונים לביתם, שלחו כוחות למשפחות השכולות וקיוו לאחדות בארצנו.
ואם ניפגש
בגלגול הבא
אולי בחנות בגדים, נבחן במבט את אותה השמלה.
או בחוף הים הגדוש רוחצים, אבחין במקרה במקום פנוי לידך ואפרוס מחצלת ושמשיה.
אולי זה יקרה באמצע הופעה חיה,
נעמוד קרובות ונצרח את מילות השיר עם הלהקה.
או בשעת ערב במכולת השכונתית, אצבעותינו יגעו אחת בזו של השנייה כשנושיט יד לאותו גביע גבינה.
אולי ביום גשום, תעלי רטובה לרכבת
ובחיוך אדיב תשאלי אם הכסא שעל ידי פנוי ואפשר לשבת.
וניפגש
שתי זרות מוחלטות
ונרגיש ביחד לפתע, בדיוק באותו הרגע
זרמים בגוף, חיבור מיוחד בלב וניצוץ נדיר בנשמה.
האם אז ניתן לתחושה הזו מקום או נתנער ממנה?
וגם אם היקום יזכור את חובו ויבקש לכפר על טעותו וידאג להפגיש בינינו,
האם נבין את גודל השעה או נתעלם במבוכה?
האם אהובתי, האם נדע
שבגלגול אחר היית שלי והייתי שלך????
ואולי בחוף הים תשב לצידך ילדה יפת מראה עם עיני איילה בורקות וחכמות ושיער ארוך חלק והיא תמשוך בידך ותגיד לך: ״אמא, אמא, תראי איזה גל ענק״.
ואולי בדרכך לקופה במכולת, גבר נאה וטוב יקח מידייך את המצרכים, יחבק ברכות וישאל אם מתחשק לך שיבשל הערב את המנה שאהבת.
ואולי עלית לרכבת בדרכך לכנס רפואי חשוב כדי להעשיר את הידע ולהתמקצע בעבודה שהיא השליחות שלך.
אני מוכנה לחכות לך עמית
מוכנה לחכות לך לעד
רק בבקשה, שאדע שעוד אכיר אותך שוב יום אחד
ראה עוד > >
09/11/2024
מרי ורון האחות
400 ימים בלעדיה
ראה עוד > >
14/11/2024
מרי ורון האחות
אומרים שאת תמצית היופי והטוב שבעולם
אז איך העולם ממשיך להתקיים בלעדייך?
ראה עוד > >
אומרים שאת תמצית היופי והטוב שבעולם
אז איך העולם ממשיך להתקיים בלעדייך?
ראה עוד > >
אליסה הפראמדיקית מאשקלון
שממשיכה להפיץ את האור של עמיתוש
לקחה על עצמה יוזמה לעבור בבתי ספר ולספר עליה
ראה עוד > >
17/11/2024
רונית פלדמן
היי,
משתפת אתכם שהלב שלי פועם במהירות מהתרגשות.
מצורף הקישור לפרויקט "גיוס ההמונים" להצלת גלריית WE-ART לאחר שנה קשה ומאתגרת לכולנו, של מלחמה בארץ והחמרה בחודשים האחרונים בעיקר בצפון.
מצב שגרם לי שוב לסגור את הגלריה לתקופה
(בנוסף לתחילת המלחמה כשהגלריה הייתה סגורה כחודשיים) ושוב לדחות את פתיחת התערוכה הנדירה שמוצגת בגלריה. ושוב אירועים רבים והרצאות שבוטלו עקב הוראות פיקוד העורף בכרמיאל.
אני מאמינה מאוד בכח של הגלריה, התרבות, האומנות. התערוכות,הסדנאות,ההרצאות, האירועים.
גם לנו בכרמיאל, בצפון,
ב פריפרייה מגיע!
יותר מזה מאמינה בקהילה שלנו,בטוב של העם הזה, בעזרה ההדדית.
כשפתחתי את הגלריה במרץ 23 לא יכולתי להעלות על דעתי את המלחמה ואת הפגיעה הקשה בכולנו.
אשמח לכל תגובה/שיתוף/תמיכה ובתקווה להגיע גם לכלי התקשורת (למי שיש קשרים זה הזמן 🙂 ולהגיע ליעד.
זה הקישור לפרוייקט>>> https://did.li/WJ05q
יעזור מאוד אם תגיבו בלשונית "תגובות" שנמצאת משמאל בעמוד הפרויקט (ניתן להגיב רק אחרי התמיכה).
תודה רבה מראש על כל תמיכה 🙏🏽❤️
אך ורק במידה והגיוס יצליח להגיע ל100%
תחוייבו, פרויקט שלא הגיע ליעד- התומכים בו אינם מחוייבים בכרטיס האשראי כלל.
באהבה,בתודה ובהערכה.
שבעזרת ה ובעזרתנו נזכה לבשורות טובות 🙏🏽
להחזרת החטופים הביתה,לשלומם של החיילים והחיילות ואנשי ונשות המילואים,להחזרת המפונים לביתם.
לאהבת חינם.
שקט ולשגשוג🙏🏽
שלכם, רונית
ראה עוד > >
21/11/2024
חביבה -אחות
שימו רמקולים ושמעו את היצירה המיוחדת הזו♥️
תודה גיא 🙏🏻
Guy Kapach
לא יכולה שלא לשתף.
איזו אבידה נוראית, פספוס ענק.
עמית מן יהי זכרך ברוך לעד.
07/10/2023 היום הארור מכל שלא ישכח לעולם.
איזה מחיר מטורף.
גיא תודה מחווה מרגשת. Guy Kapach
יהי זכר כל הנרצחים ברוך לעד.
ראה עוד > >
הייתה לי הזכות היום לספר על עמית במתחם הנובה ליחידה מסווגת של לוחמים , התרגשתי ממש 🙏🏻❤️
אחד הדברים שהכי מרסקים לי את הלב
זה המחשבה שעמית הלכה בתחושה שהמדינה הלכה יחד איתה
שנכבשנו , שהפסדנו , שהצבא לא יגיע ואיתו גם הישועה
תחשבו איזו הרגשה נוראית זאת למות כשהדבר האחרון שמשתקף מול העיניים זה מחבל שעומד מולך עם נשק ומחייך בתחושת ניצחון וגאווה
עמית לא תדע לעולם שהצבא התעורר ובגדול
שכל ראשי וגדולי המחבלים והמרצחים כבר בגיהנום
שמדינת ישראל לעולם לא תושמד ותובס היא כאן כדי להישאר לנצח
עמית כבר לא תחזור.. אבל בבקשה בבקשה שאותם אנשים מסכנים שחוו את אותה התחושה ועדיין נמצאים בחיים, בסבל תהומי אבל בחיים, בבקשה שהם יחזרו!! ורק אז אולי יהיה אפשר לנשום אפילו מעט
ראה עוד > >
01/12/2024
מרי רון האחות
הבוקר בדרך לגן אורוש שאלה אותי אמא מתי דודה עמית חוזרת?
הסתכלתי עליה דרך המראה שבאוטו וראיתי את העיניים שלה , עיניים של ילדה בת 5 שמחכה בשקיקה שדודה שלה תחזור לחבק אותה
ונזכרתי בפגישה האחרונה שלהן, שישי בצהריים
עמית קפצה כהרגלה היישר מהמשמרת לאכול איתנו
וכשסיימה הרימה את אור הושיבה אותה על האי במטבח ולא הפסיקה לחבק ולנשק אותה
ואור..פשוט ניסתה למשוך את הרגע הזה כמה שיותר וזזה בלי הפסקה כדי שעמית תמשוך אותה אליה עוד ועוד..
רגעים שרק בדיעבד אנחנו מבינים שהם האחרונים בחיים
ואני.. פוחדת מהיום בו ייפול לאור האסימון שמהמוות לא חוזרים אף פעם.
דמי אחותי האהובה
דמי אחינו ואחיותינו
זועקים אלינו מן האדמה
וקולם… לא נשמע
כמה אטומים יכולים להיות בשביל לתכנן להעביר
חוק להקמת ועידת חקירה ממשלתית
שבין היתר יאסור על הקמת ועידת חקירה ממלכתית???
הרצחתם וגם ירשתם??!!
האסון הכי גדול בתולדות המדינה
עמוס בכל כך הרבה סימני שאלה
רב הנסתר על הגלוי
אומה שלמה פצועה
מה שאנחנו נאלצים להתמודד איתו יום יום, שעה שעה מאותו יום ועד יומינו האחרון זה סיוט!!!
אנחנו עדיין מדממים. גמורים. החיים שלנו השתנו לחלוטין ולעולם לא יחזרו להיות כפי שהיו.
האובדן, החלל, הכאב, הגעגוע, הזעם, החוסר….
והם חושבים שמה??
שניתן להם להחליק ולטאטא את זה??
שנשתוק וננשוך שפתיים???
שנשב כקהל להצגה הגרועה הזו??
לא יקום ולא יהיה!
עולם ומלואו נחרב באותו יום
בקנה מידה שלא ניתן לתאר
ואנחנו לא נאפשר לכם לחמוק מהדין
אתם בראש ואתם בגדר אשמים עד שלא יוכח אחרת. וחובת ההוכחה לכל אמת אחרת היא עליכם!
אנחנו נדרוש תשובות
והסברים
ולקחים
ושהאשמים, כל אחד ואחד מהם, עד האחרון
יסתכלו לנו בעיניים ויתנו את הדין וישלמו על חטאיהם.
לא נשקוט ולא ננוח עד שזה יקרה!!
כבר הפסדנו כל כך הרבה
ועכשיו הם מתעסקים עם האנשים הלא נכונים.
דרוש פה צדק אמיתי, ראוי ונכון לכל האהובים שלנו
שנרצחו מידיהם של החמאס ובאשמת אחרים מעמנו, משלנו, שאפשרו את ההפקרה והמחדל.
לא תהיה תקומה, לא אמון ולא עתיד למדינה
בשום דרך אחרת.
רק ועידת חקירה חיצונית, בלתי תלויה ואמיתית,
חקירה בה האמת והצדק יצאו לאור,
תוכל לתת מעט שקט ושלווה לעם שלנו.
זו החובה המוסרית המינימלית שלכם.
זה והחזרת החטופים כבר!!!!!!!!!
ראה עוד > >
09/10/2024
עומרי שיפרוני
ב7.10.23 כולנו עצרנו את הנשימה.
החיים השתנו מקצה לקצה ושום דבר לא נשאר מובן מאליו עוד.
יותר משנה אחרי ועדיין אין אויר ואין שקט ועדיין הסיפור אינו נגמר כשיש 100 חטופים בעזה וחיילים עדיין נופלים בלחימה.
ב7.10.24 היו שעתיים שבהן הצלחתי לנשום. לגעת בכאב, לראות אותו, לשמוע ולהרגיש, ולצד זה לראות את הגבורה והתקווה שהמקום הזה יכול להפוך באמת למקום שפוי יום אחד.
האירוע הזה - טקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר - יזכר כערב מאחד בים של פירוד ופילוג. ערב של תקווה בים של יאוש ושכול. ערב של מנהיגות באוקיינוס של כישלון מנהיגותי וערכי.
ערב כל ישראלי שיורד לתהומות הכאב ועולה חזרה לפסגות התקווה והשאיפה לחיים נורמלים ובטוחים במדינה מתוקנת.
הטקס הזה לא החליף את המדינה, הוא היה המדינה.
ועכשיו יש לו פלייליסט. פסקול של כאב ותקווה. פסקול של ישראליות. השירים והאמנים הכי ישראליים עם משמעות חדשה לכל שיר ושיר.
לשמוע, לבכות, לקוות, להאמין ולעשות שיהיה פה טוב יותר.
לינק בתגובה ראשונה.
קומו
ראה עוד > >
10/12/2024
חביבה -אחות
יש רגעים
נגמרות לי המילים
ושום דבר שאכתוב
לא באמת יוכל להסביר
או להעביר
את הסיטואציה
של פינוי הדירה שלך
והחיים שלך
לתוך ארגזים ושקיות
ולחתום בכך עוד
פיסה מחייך
אוהבת לנצח נצחים
מצטערת שקרעו את חייך
ועקרו את ליבנו
אהובה שלנו
מתרגשת להצטרף לקומו.
הי, זאת אני.
אותה חביבה, אבל כבר לא אותו אדם.
החיים שלי מתחלקים לחיים שהיו עד ה-6/10 ולחיים שהחלו ב-7/10.
האסון שהתרחש בחג שמחת תורה היה מכונן בקנה מידה עצום לנו כאנשים, כעם, כאומה.
באותו יום איבדתי המון.
לפני ויותר ומעל הכל- איבדתי את אחותי הקטנה, אהובתי, עמית מן.
ואיבדתי גם את עצמי.
זנחתי כמעט לחלוטין את העבודות שלי. פרנסה, עסק, הגשמה עצמית… הם לא עניינו אותי יותר.
נשבר משהו בסיסי בחוקים הלא כתובים של החיים שכביכול, אמורים להתנהל באופן מסוים.
איבדתי אמון במדינה שלי. ונכון, היא לא היתה מושלמת גם לפני, אבל אהובה כל כך, בה אני ובעלי מגדלים את ארבעת בנינו לעתיד טוב ובטוח. לפחות כך חשבתי.
הרגשתי מרומה ומושפלת על ידי כל האמיתות שהחזקתי, שהתבררו כבדיות.
חשתי הלם וזעזוע מתפקוד הצבא, אותו גוף חזק, חשוב, מתקדם ואיכותי שהקדשתי לו 7 שנים מחיי, וכל הזמן תהיתי: איפה הם, איך זה יתכן.
נקרע לגזרים החוזה הבלתי רשמי, אבל מאוד נפוץ, שבעקרון אומר שיש איזו חוקיות ועקרונות מנחים כמו גמול ועונש, טוב ורע.
באותו יום היינו בקשר רציף עם עמית, מעל ל-7 שעות ניסינו להזעיק עזרה וחילוץ בכל דרך.
ואף אחד לא הגיע ועמית נרצחה בבארי, במרפאת השיניים, בעודה מצילה חיים ומטפלת בפצועים. כשקברנו את עמית, קברתי יחד איתה חלקים גדולים ממני.
האמת הפשוטה היא, שרציתי להיכנס במקומה- היא היתה כל כך צעירה, רק בת 22, מדהימה ומופלאה. היא היתה אמורה לחיות הרבה אחריי.
באותו הרגע השמש כבתה, היופי, הטוב והתום בעולמי, נקברו וכוסו באדמה, איתה.
השתניתי. מאוד.
ב-14 חודשים שחלפו מאז, עסקתי מבוקר עד ליל בהנצחה של עמיתוש שלנו.
אני אדם שפועל מתוך תחושת משמעות, ערכיות ושליחות ומאז שהיא איננה, לא מצאתי את הדברים הללו בשום דבר אחר.
ואז הגיע ה-7/10/24 וצפיתי בטקס המשפחות מסלון ביתי ואימי ואחיותיי ישבו כקהל בטקס.
אני זוכרת היטב את הטקס שהיה אמיתי, מחבר ומרגש ובעיקר את ההרגשה שחשתי כשיונתן שימריז נאם ודיבר מדם ליבו, אז התעוררו בי תחושות שלא חשבתי שנשארו בי. שכמעט ויתרתי עליהן.
כשהוא סיים לנאום, נעמדתי בסלון ביתי מול המסך ומחאתי לו כפיים. בפעם הראשונה, הרגשתי שייכות, הוא אמר את מה שאני חושבת ומרגישה. והאמנתי לו.
התחושות הללו הדהדו בי, בתוך ים הטשטוש, לפתע נגלה אי בהיר וברור.
ואז הנהגת קומו פנתה אליי וביקשה שאצטרף אליהם (מדובר בחבורת אנשים עם חזון ושליחות, אנשים כמוני כמוכם, פשוטים ורגילים, שעברו ב-7/10 חוויה נוראית וקשה ומתוך הכאב קמו והחליטו לעשות).
הלב והראש אמרו מיד כן. אבל אני עוד היססתי כי אני אדם פשוט ואנונימי, שלא רגיל להיות בקדמת הבמה. אחרי התלבטויות הבנתי שזה עלינו. על כל אחד ואחת מאיתנו.
נדלק בתוכי ניצוץ של אמת שיודע: זה לא חייב להיות כך. המצב שאנו חיים בו הוא לא גזרת גורל, ביכולתנו ומחובתנו לתקן.
אסור לנו לוותר על המדינה האהובה שלנו.
אנו לא חייבים לחיות בפילוג, הסתה ושנאה, אנחנו יכולים וראויים לחיות באחדות, למרות ולצד השוני וההבדלים שבנו.
איך נוכל לשכוח מאחינו ואחיותינו החטופים, הנמקים בעזה, להמשיך בלעדיהם?? אם הם לא יחזרו, אני באמת חושבת שלא נצליח להתאושש מזה כחברה.
מגיע לנו שוויון בנטל, אנשי המילואים ומשפחותיהם קורסים בעוד אוכלוסיות שלמות אינן לוקחות חלק במאמץ.
מזבח ההקרבה כבר לא עומד בעומס המשא והלוואי שבאמת נהיה ראויים.
עבור הנרצחים והנופלים שכל אחד ואחת מהם עולם ומלואו.
עבור הורינו, שחוו את מלחמת יום כיפור ולא האמינו שנופתע שוב באופן כזה.
עבור סבינו ששרדו את השואה ונשבעו שלעולם לא עוד.
ולמען עתיד ילדינו שלמדו בגיל צעיר מידי על הרוע והכאב שקיימים בעולם.
למענם, עלינו ליצור מציאות מתוקנת, כזו שתחל קודם כל בהקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל הנורא והגדול ביותר שידעה המדינה. מגיעות לנו, לכל אזרחי המדינה, תשובות אמיתיות ושהצדק יעשה.
אני לא מתיימרת לדבר בשם אחותי, היא לא כאן כדי להביע עמדה ודעה. אבל אני יודעת שהיא סמכה על המדינה שלה שתגן עליה והמדינה אכזבה אותה.
אני מאמינה שצריך. שחובה. שעכשיו זה הזמן. שאם אין אנו לנו, מי לנו. שאפשר מתוך רסיסי השבר הגדול לקום ולבנות עולם חדש וטוב.
אני מאמינה.
תמיד אמרתי לילדיי: ״היה השינוי שאתה רוצה לראות בעולם״ אז החלטתי לנסות וליישם זאת בעצמי וקמתי.
חביבה מן- איציקזון, קומו, כרמיאל:
אחרי השנה הקשה מנשוא שעברתי, כשכמעט ויתרתי, משהו בי נדלק מחדש.
ניצוץ פנימי שאומר שאנחנו יכולים וצריכים וחייבים לא לוותר על המדינה שלנו, גם עבור הנרצחים וגם עבור העתיד של הילדים שלנו.
המצב פה הוא לא גזירת גורל.
כרמיאלים יקרים. צפו בכתבה ששודרה לפני כחצי שעה בערוץ 12 על הגלריה We Art ע"ש עמית מן ה"ד.
עמית הפראמדיקית שנרצחה בקיבוץ בארי בעת שטיפלה בפצועים ב 7.10.23
אחותה של עמית Haviva Man ,תושבת כרמיאל,גיסתה של רונית איציקזון פלדמן היזמית,אומנית שהקימה את הגלריה הנפלאה הזו בכרמיאל וכמובן לשמר ולהנציח את זכרה של עמית מן הי"ד...
בשל המלחמה,נקלעה הגלריה לקשיים כלכלים.
על מנת לשמור על הגלריה הקימו "הד סטארט" מימון המונים.
200 אלף ש"ח דרושים על מנת להציל אותה.
עד עתה נאספו 41,000 ש"ח.
שתי בקשות:
1.בבקשה בואו נתרום כל אחד ככל יכולתו.
2. שתפו בבקשה בכל מקום אפשרי,בכל הארץ וגם בחו"ל.
בואו נשמור על הגלריה שעושה לנו הרבה כבוד.גם לפריפריה מגיעה תרבות ברמה הגבוהה ביותר.
זה הקישור לפרוייקט>>> https://did.li/WJ05q
בלב כרמיאל קיימת גלרייה מדהימה , גלריית we art על שמה של עמית מן ז"ל שנרצחה ב7/10 בקיבוץ בארי .
את הגלרייה הקימו Haviva Man אחותה של עמית ז"ל יחד עם גיסתה Ronit Itzikzon Feldman .
גלרייה ברמה אחרת ממש גלרייה תל אביבית ויותר מזה אבל בכרמיאל , כי גם לאומנים הצפוניים מגיע .
במלחמה כרמיאל , הייתה תחת אש והייתה ממש נצורה, דבר שהביא להפסדים כספיים , הגלרייה פתחה בהד סטרט להצלתה ואני אשמח שתרימו את הכפפה ונעזור כולנו להחיות את האומנות בצפון .
על הדרך בפתיחת התערוכה בשבוע האחרון נכחו כתבים מערוצי טלויזיה שונים וצילמו כתבות נפלאות בהן מככבות בין היתר עבודותיי.
אז תרימו את הכפפה ועיזרו .
ראה עוד > >
15/12/2024
חביבה -אחות
ממשלת פולין הודיעה: ״יהרסו כל אתרי השואה בשטח המדינה ויפסקו הסיורים למחנות ההשמדה״
דמיינו שהייתם רואים ידיעה כזו.
איזה נורא, נכון?
אז אפשר להירגע. זה לא באמת.
לפני מספר ימים קיבלתי את ההודעה הבאה:
״חביבה שלום, אני עובדת במחלקת הדוברות של קיבוץ בארי. ב23.12 הורסים את מרפאת השיניים בבארי.
האם תרצו להגיע ביום הריסת המבנה?״
אז קודם כל, הודעתי שלא. לא נרצה להגיע.
ברגע שיהרסו את מרפאת השיניים בבארי, כל המורשת, סיפור ההקרבה והגבורה, האובדן…. הכל יקבר עם ההריסות.
בתור מי שביקרה במרפאת השיניים כמה פעמים, אני מבטיחה לכם- כל הסרטונים והתמונות שתראו, לא מעבירים אלפית מההרגשה והחוויה של להיות שם פיזית, לראות בעיניים את הקטסטרופה, להבין את מידת ההרס והחורבן, לגעת בחורים בקירות, להריח את אבק השריפה, להלך בקושי בין ההריסות. רק שם מבינים באמת את הטירוף ומטרת ההשמדה שאחזו במחבלים באותו יום.
רק שם אפשר באמת לקלוט מה עברנו.
זה ממש כמו ללמוד על השואה בכיתה ואז לבקר במחנות ההשמדה, לראות את ערימות הנעליים, להגיע לתאי הגזים…. אי אפשר להשוות את ההבנה העמוקה שמחלחלת כשנמצאים במקום.
וזו לא רק השואה הפרטית של משפחתי, הריסת המקום בו שכבה ונמצאה גופתה הטהורה והרקובה של אחותי האהובה עמית.
לא.
זה קודש הקודשים של העם שלנו, אתר קדוש בו נרצחו חמישה גיבורים.
סיפור גבורה מדהים כנגד כל הסיכויים.
זו הוכחה חיה לתופת שעברנו.
זו עדות אילמת שצורחת את הזוועות של ה-7/10.
אם החליטו להרוס אז לפחות הייתי מצפה שיקימו מוזאון סטייל יד ושם בעוטף. מקום שיהיו בו חלקים מרסיסי היום הזה שישמרו וישומרו לדורי דורות: חדר מהמרפאה, דלתות ממ״ד מחוררות, מכוניות שרופות….
קשה לי מאוד עם הידיעה שלא תהיה עוד מרפאת השיניים. מאוד מאוד.
ועוד יותר טוב ,
ועוד יותר טוב ,
ועוד יותר טוב ,
ותמיד יהיה לי רק טוב
ממשיכים בפרוייקט לזכרה של עמית מן ז"ל
מישהו עושה טוב למען הקהילה ? אנחנו מחזירים בטוב ומגדילים את האור לזכרה של עמית שהייתה כולה נתינה וטוב.
הפעם הכיתה של עידו בחרה לעשות טוב , לשמח ולהודות לבנות מדרשת מתת שנותנות לעיר שלנו
Haviva Man
#בית_ספר_האיריסים
#השמש_של_עמית
ראה עוד > >
17/12/2024
מרי ורון האחות
סיפורו של פלאפון..
כשאני מחזיקה בפלאפון של עמית אני מרגישה אליה סוג של חיבור שקשה להסביר במילים
אולי בגלל שאהבה אותו והייתה מחוברת אליו כ"כ
אולי בגלל ששמרה בו את כל הדברים שהיו הכי חשובים לה בעולם
מה שבטוח, עמית כמו רובנו הייתה עם המכשיר צמוד אליה כמעט כל הזמן וכך גם באותו בוקר מקולל של ה7 באוקטובר
ובזכות המכשיר הזה הייתה לה האפשרות לתעד את הזוועות שעברה באותן שעות וחשוב יותר להתקשר ולהיפרד מאיתנו ברגעיה האחרונים
אחרי שקברנו את עמית ואת הלב שלנו יחד איתה עברו יום או יומיים כשפתאום הבנו שהפלאפון שלה נעלם
מאותו רגע שנפל לנו האסימון ידענו שאת עמית לא נוכל להחזיר אבל נעשה הכללל כדי למצוא את המזכרת האחרונה שנשארה לנו ממנה
ואז התחיל המסע שלנו בעקבות חיפוש אחר הפלאפון של עמית
ידענו בוודאות שהיה איתה עד לנשימתה האחרונה
הרי דיברנו איתה בזמן שירו בה
אז שלחנו חברים למרפאת השיניים בבארי שבזמנו (ב10.10.23) המקום היה תחת סגירה צבאית מוחלטת
השגנו את האישורים הנדרשים לכך
החברים של עמית יחד עם החיילים שהיו שם הפכו כל בלטה במקום שגם ככה היה הפוך מהיסוד
ולא מצאו את הפלאפון , עירבנו את המשטרה וניסינו להפעיל תוכנות של מציאת הפלאפון מרחוק
אבל ככל שחיפשנו יותר ככה הבנו שהסיכוי למצוא אותו קלוש יותר
ידענו שלא נוותר כי זה הכי קרוב לשארית כלשהי מעמית .. בצעד נואש התקשרנו לקברן שהביא את עמית לקבורה ושאלנו אותו האם הגופה של עמית הגיעה יחד עם הפלאפון שלה
להפתעתנו הרבה התשובה הייתה חיובית, אך הוא הוסיף שהפלאפון היה רקוב ומלא בכמויות של דם שלפי ההלכה היה חייב להיקבר יחד איתה
היינו בהלם ... לתפנית כזו לא ציפינו , הפלאפון קיים אבל נמצא מתחת לאדמה יחד עם עמית
לא יכולנו לשאת את המחשבה שכל הזכרונות, התמונות הסרטונים , התיעודים מאותו בוקר נוראי וכל כך קיווינו שגם השיחות המוקלטות של הפרידה מאיתנו קבורים להם שם מתחת לאדמה , הרגשנו כאילו עמית מבקשת שנוציא את זה משם
אז פנינו לרב הראשי לישראל שאישר באופן חריג להוציא את הפלאפון של עמית מהחלקה בה נמצאת (למזלנו קבר עוד לא היה )
וכך היה , כבר בבוקר למחרת קיבלנו בשקית משהו שהיה נראה כמו חתיכת ברזל רקוב מדם עם ריח כל כך נורא ואיום שלא היה אפשר להתקרב אליו
המחשבה שהחתיכת ברזל הזאת איכשהו תחזור לעבוד הייתה נראית בזמנו כמו פנטזיה מהאגדות
אבל בהקשר של עמית ידוע שאין לנו מעצורים
בעלי היקר שיחיה חיים לקח את הפלאפון אליו למעבדה עבד עליו שעות ארוכות ובדרך נס הצליח לגרום לו לחזור לעבוד בצורה מלאה וחלקה!
ובתוך המכשיר הזה היה שמור עולם שלם של עמיתוש אינסוף זכרונות שתיעדה כאילו ידעה שכל זיכרון ישמש לפסיפס מסיפור חייה בהמשך
כך גם מצאנו את הסרטון בו צילמה את עצמה שרה "שום דבר לא יפגע בי" ביצוע שלימים הפך להיות סמל המלחמה
חודשים עברו עד שריח המוות שהיה עליו חלף לו גם כן
אבל הפלאפון של עמית אצלי ביד ובשבילנו זה אוצר טהור 💔
ראה עוד > >
19/12/2024
מריי ורון האחות
פרדוקס בין הראש ללב:
היא לא תחזור אף פעם, היא מתה.
היא חייבת לחזור אין סיכוי שלא אראה אותה שוב
תשלימי עם זה שאין יותר עמית
אני לא עומדת בזה זה קשה מנשוא!!!
זוהי דרך העולם, כולם מתים איכשהו.. תחשבי בהיגיון
בעולם בו עמית מתה, מת לו גם ההיגיון
תתאפסי על עצמך גם מיליון דמעות לא יחזירו אותה
לא מסוגלת לעצור אותן הן זולגות מעצמן
קחי נשימה עמוקה ותראי כמה טוב יש לך עוד בחיים
קשה לנשום, אין חמצן פה.. קשה לראות, האור פה כבה
היא הייתה רוצה שיהיה לך טוב ותהיי מאושרת
בלעדיה אני לא מסוגלת
בסוף כמו כולם את תלמדי שוב ללכת
לא מעוניינת, תודה .
ראה עוד > >
19/02/2024
אביבה לוגסי
עמית אהובה שלנו כל שנה ההיתי מברכת אותך בברכת יום הולדת שמח וכמה אני מאושרת שאת החברה הכי טובה של טוהר , ב 7.10 נרצחת ונלקחת מאיתנו בידי בני עוולה ארורים, יפה שלי מאותו יום הכל השתנה ,שום דבר לא אותו הדבר , תשמרי על כולנו מלמעלה , תיתני לנו כוחות להמשיך , אוהבת אותך מאוד , לעולם לא נשכח אותך , ולעולם לא נסלח לארורים הללו שלקחו אותך מאיתנו .תנוחי על משכבך , השם יקום דמך אהובה שלנו ❤️
ראה עוד > >
19/02/2024
אורי אוחיון
עמית יייי מרגישים מאוד בחסרונך...אבידה גדולה
ראה עוד > >
19/02/2024
יריב אושרי
כול כך עצוב שאת לא איתנו כול מישמרת היית אנרגיה שלמה של שלמות
ראה עוד > >
22/12/2024
יונתן שימריץ
מתרגש מאוד להודיע שביום רביעי הקרוב, נר ראשון של חנוכה, נקיים את הכנס הראשון של קומו.
יגיעו אנשים מכל הארץ, לפגוש את המנהיגים והמנהיגות של קומו, לדבר על התוכניות שלנו להמשך ועל איך אנחנו מתכוונים לשנות את החברה ולתקן את המדינה ביחד אתכם.
בתחילת הערב נקיים מיצג מאוד מרגש על שכונת דור צעיר בכפר עזה. ממנו נצא ונדבר על איך אנחנו מחבקים את השבר והמחדל והופכים אותם לבנייה ולתיקון של המדינה.
אנחנו הולכים להאיר את החושך ואני מתרגש במיוחד שזה יהיה בסימן של קהילת כפר עזה עוזבת את שפיים ועוברת לרוחמה. זו הזדמנות להיפרד ולהגיד תודה.
מקווה לראות אתכם שם.
קומו ובואו להאיר איתנו ❤️🇮🇱
לינק להרשמה בתגובה הראשונה
ראה עוד > >
25/12/2024
יסכה אלוני
לא נתפס כמה המשפחה הזו מיוחדת
כשמבינים מי האמא מבינים הכל
עמיתוש שלנו זכית בהם והם זכו בך
Haviva Man
ראה עוד > >
26/12/2024
קומו
"כשעמית מתה, מאור גדול כבה בעולמנו.
כשאתה מאבד אדם אהוב כל כך, אתה מאבד את הטעם ואת המשמעות ומחלחלת בך ההבנה ההזויה והאכזרית שאתה אמור להמשיך לחיות.
אז איך, איך קמים מעפר?
על פי המיתולוגיה, עוף החול מת בשריפה וקם לתחייה מתוך האפר.
ואני מבינה שרק מי שנשרף, חש את העפר וטעם את האפר מסוגל להיוולד מחדש".
הדברים של חביבה איציקזון אתמול בכנס הראשון של "קומו" שברו לנו את הלב ואז הרכיבו אותו מחדש.
בואו לשמוע את הנאום המלא >>
והצטרפו לקומו כשותפים >> https://www.kumuil.com https://www.facebook.com/kumuil/videos/979071790732249
ראה עוד > >
25/12/2024
מרי ורון האחות
סיפורו של קבר ..
9.10.23 השעה 20:00 ואנחנו יושבות בסלון בבית של אמא , שבורות , המומות ובעיקר גמורות מדאגה
54 שעות ארוכות ומורטות עצבים עברו מהרגע שדיברנו עם עמית בפעם האחרונה ושמענו איך יורים בה
יותר מיומיים בהם אנחנו ללא שינה וללא נשימה
הופכות כל אבן בחיפוש אחריה ואין לנו שום קצה חוט.
חוסר וודאות שמכרסם בכל הגוף.. שמועות שרצות על כך שראו את עמית חיה, בורחת, פצועה, מוחזקת בת ערובה ומה לא שמענו? אבל כלום לא מבוסס .
פתאום הגיעו הדפיקות בדלת, אנחנו קופצות בבהלה ולא רוצות שהדלת תיפתח אבל היא נפתחת ובפתח עומדים להם כל מיני אנשים, כולם עם פנים נפולות ועיניים דומעות ובפיהם בשורת איוב ... בקול רועד הם אומרים את המילים שלאחר שייאמרו לא תהיה יותר דרך חזרה, עמית מתה הם לוחשים.
באותו רגע ממש משום מקום התחילו בחוזקה רעמים ברקים וגשם זלעפות , אני זוכרת איך אחד האנשים שהיו אצלנו אמר, תראו אפילו השמיים בוכים על עמית !
לא הכאב האינסופי ולא התהום שנפערה בלב של אמא עצרו אותה מלהעניק לעמית מתנה אחרונה
מתנה שלעולם לא דמיינה שתיאלץ להעניק לביתה הקטנה -חלקת הקבר שקנתה לעצמה מיד לאחר שאבא שלנו נפטר ונקבר , חלקת קבר צמודה לקבר של אהוב ליבה
למחרת, בבוקר ההלוויה אמא חתמה על מסמך בו היא מוותרת על החלקה שלה לטובת קבורת ביתה הקטנה
ובעודה חותמת בידיים רועדות ולב שנשרף מכאב
היא לחשה לאבא: תשמור על התינוקת שלנו
אני מחזירה אותה אליך, לזרועותיך.
מסוג הדברים שהחיים לעולם לא הכינו אותנו אליהם
על נרות דועכים ומאבקים אבודים
בוהה בחנוכייה המוארת. חג של אור, ניסים וגבורה. להבות מרצדות משתקפות בעיניי. בתוכי הכל חלול. בוהה בנרות ההולכים וגוועים לאיטם. עוד מעט והיא תאוחסן בחזרה בארון המטבח העליון ותחכה בחושך עד השנה הבאה לקבל את דקות התהילה שלה באור הזרקורים.
לפרסם את הנס. שנים על גבי שנים חולפות ואנחנו מפרסמים. זה חלק ממי שאנחנו.
מרפאת השיניים תיהרס.
נכשלתי.
ב-19/1 יתייצבו הדחפורים ובקלות בלתי נתפסת יחריבו את המבנה עד עפר והוא לא יהיה עוד.
ידעתי שהסיכוי קלוש, אבל באמת חשבתי שאצליח. שאגרום להם להבין ולראות את מה שכל כך ברור ובהיר לי.
אני מעורבת בזה ריגשית חזק, כמובן.
עבורי ועבור משפחתי למקום הזה יש חשיבות לא פחות מהקבר של עמית.
המבנה הזה, עבורנו, הוא קדוש ומקודש.
אבל, אני שמה את זה בצד, כי אני יודעת שהחיים והמוות של עמית לא חשובים יותר או פחות מהחיים והמוות של יתר הנרצחים. ואני יודעת שהכאב האינסופי שלנו לא גדול או קטן מכאבן של יתר המשפחות.
אז כל מה שאני *מרגישה* לא רלבנטי כרגע.
וכל מה שאני טוענת הוא מהשכל וההגיון. אני מאמינה שהמקום הזה הוא סמל. סמל לטבח איום ולטרגדיה נוראית, אבל גם ובעיקר סמל לגבורה, לאנושיות, לערבות הדדית, לעוז רוח ואומץ לב. הוא מספר סיפור של מלחמה עד הסוף כנגד כל הסיכויים, של מעטים מול רבים, של טובים מול רעים, של האור מול החושך.
7/10 והשעה כבר 14:05 ואת מבינה באופן סופי שזה הסוף וכותבת לנו מילות פרידה סופיות כל כך, ואני עדיין לא קולטת, לא מצליחה לתפוס את גודל השעה ולא מבינה עד הסוף.
ואת בכוחותייך האחרונים, ירויה ומדממת, אחרי שראית איך רצחו את חברייך, בעוד שפלי האדם מהלכים במרפאה ומטילים אימתם, את על הרצפה גוררת את עצמך בקושי אך בנחישות אל התיק הרפואי ועושה לעצמך חסם עורקים, את רוצה לחיות. הקרב אבוד מראש, אבל את עמית, את לא נכנעת בקלות.
ועל צג הנייד שלך מופיעה שיחה נכנסת ממני, ואת בקושי יכולה לדבר אך עונה לי ומספרת שירו בך, שרצחו את כולם ו״הם עליי״. ואני מבינה כיום שזו לא אמירה מטאפורית, אלא מוחשית ואמיתית. הם היו ממש עלייך בעודי על הקו איתך. ואז את נאלמת וקראתי בשמך שוב ושוב ושוב, נואשת, והשיחה המשיכה להתנגן, אך נותרתי ללא מענה.
ובשבועיים האחרונים אני מנסה בכל אמצעי שיש ברשותי להסביר ולשכנע. כל כך קיוויתי שדרך שיח ותקשורת נגיע להבנה. והתקיימו שיחות ופגישות עם הגורמים הרלבנטיים מהקיבוץ, ושיחות עם אחראיים ממשרד המורשת. נימקתי, ביקשתי, בכיתי, התחננתי כי עכשיו אני רואה בבהירות צלולה את גודל השעה ואת המשמעות הקשה של הריסת המקום הזה. ידעתי שהקרב כנראה אבוד מראש. אבל אני לא נכנעת בקלות. והם כבר קיבלו החלטה. הרבה התנגדו, אבל הרוב הכריע. וכתבתי היום למזכיר הקיבוץ הודעה אחרונה נואשת, אך נותרתי ללא מענה.
הצעתי שוב ושוב פשרה להעתיק את המבנה אל מחוץ הקיבוץ, באופן שחזיר את פרטיות התושבים ויכבד את הרצון שלהם להשתקם ולהירפא. שזו התפילה שלי עבורם. אני מאחלת מכל ליבי שישתקמו, שיצמחו. הלוואי.
הצעתי להקים מקום ראוי ומכבד לאירועי ה-7/10. בחזוני ראיתי מקום מסודר שיקבל סיורים, משלחות ואנשים פרטיים שנים על גבי שנים קדימה.
מקום שגם בניי ילכו אליו בעתיד. מקום שגם ילדי בארי יבקרו בו בעתיד.
כי הטרגדיה הזו שקרתה בבארי, קרתה כמובן קודם על לבארי ואף אחד לעולם לא יערער על זה. אבל, היא לא קרתה רק לבארי. מעבר לעובדה שנפלו בבארי חיילים ושוטרים ואזרחים שאינם תושבי הקיבוץ ופראמדיקית אחת, הדבר הזה קרה והשפיע על כל המדינה.
ומהנדסים בדקו וניתן ואפשר להעתיק את המבנה. כן, זה יותר מורכב ויותר יקר, אבל אפשרי בהחלט.
אז למה הם החליטו להרוס? כי אין אף גורם ממשלתי אחראי לרכז ולהקים אתר זכרון לאירועי ה-7/10 והקיבוץ פשוט לא מוכנים להתעסק עם הנצחה מחוץ לשטח הקיבוץ. והם לא מוכנים להשאיר את המבנה בתוך הקיבוץ. אז הפתרון הוא להרוס.
והקיבוץ מתכנן אתר הנצחה כלשהו בקיבוץ, אבל את המבנה הזה של מרפאת השיניים עם החורים, הרסיסים, העשן שדבק בו, על כל חורבנו, אותו אי אפשר להחליף בתמונות וסרטונים, פשוט אי אפשר. כי אם היה ניתן אז למה שלא נהרוס את הכותל המערבי ונשים תמונה במקומו, אולי נוותר על מצדה ונקרין סרטון תלת מימד של האתר…
יש חשיבות עצומה לשימור אתרים חשובים. יש חשיבות עצומה לאירועי ה-7/10 ועל השפעתם על ההיסטוריה של מדינת ישראל.
ניסיתי וקיוויתי שמקבלי ההחלטות יחשבו גם על המשמעויות לטווח הרחוק ולא רק על היום ומחר, שישכילו להבין שכולנו היינו רוצים לשכוח, אבל מצווים לזכור לעד.
שבמחיקת המבנה הזה תימחק ההיסטוריה.
שהאסון הזה מכונן ולמען השנים הבאות והדורות הבאים צריך שישאר זכרון מוחשי ממנו.
נכשלתי.
והנרות מזמן כבו.
ראה עוד > >
31/12/2024
מרי ורון האחות
עוד שעה וקצת שנה נוספת תחלוף לה
בשבילנו השנה תישאר 2023
התאריך יישאר 7.10
השעה תישאר 14:15
לתמיד
קרחוני ענק של אהבה בלב
בחלוף 15 חודשים
אני מתחילה להבין שאני לא מבינה כלום
המנגנון שממנו אנו עשויים כל כך חכם ועקשן ואכזר
שלא משנה מה
אין שום דרך לברוח מזה
אני מודעת לחסרונך ומתגעגעת וכאובה כל הזמן.
הזמן שחולף לא משנה דבר. לא מרכך או מסייע לעכל, ובנפש הכל שורף ופועם בעוצמות ממש כמו ביום הראשון.
מה שכן הזמן מצליח לעשות זה להגביר את הגעגוע עוד יותר ועוד יותר עם כל יום שעובר.
עד שכבר נהיה לא אנושי להתגעגע ככה למישהו.
ולאט ובשקט, כמעט בלי שנשים לב, גם מעמעם במוחי את הזכרון שלי ממך. וזה הדבר הכי מבעית שיש.
ובכל זאת, בכל יום, בכל יום
ברצפת חדרי ליבי אני יורדת על ברכיי ומרימה ידיי ונושאת תחינה שלא תלכי לי.
אף על פי שאני מודעת היטב לעובדה שהלכת לי
אני עדיין מתפללת שתישארי או שתחזרי. שתהיי.
עמית, את אבדה בקנה מידה כביר.
ואני לא מצליחה להבין איך אפשר להכיל את חסרונך ולהתמודד עם אובדנך.
הנשמה שלי שבורה לחתיכות ומהסדקים נגלה רק חושך.
אחותי האהובה והמושלמת, אהבתי אותך מהרגע שנולדת. כל חייך דאגתי לך, רציתי בטובתך, הגנתי עלייך, פינקתי אותך וא-ה-ב-ת-י אותך!!!!
והאהבה הזו שלנו הלכה וגדלה והתעצבה והתבססה עוד ועוד ככל שחלף הזמן. והיה טוב.
כמה טוב היה בחיים הקודמים האלה שנראים עכשיו כסיפור אגדות דמיוני.
ופתאום משום מקום את אינך עוד. ככה פשוט. אין יותר עמית.
ואני נותרתי כאן ועדיין מפוצצת באהבה עצומה אלייך. טונות. קילוטונות של אהבה.
והאהבה הזו לא ממומשת עוד…
אז, תגידי לי אהובתי…
מה אני אמורה לעשות עם כמויות כאלה של אהבה שנותרו לי? מה אני עושה עם המשקל הזה?
כל האהבה הזו שלי היא לא קבורה מתחת לאדמה ולא התפוגגה לה ביקום. היא עודנה ותמיד תהיה. כל עוד נשמה באפי- אני אוהבת אותך עמיתוש שלי.
אז, האהבה הזו שנותרה תקועה אצלי מאז שאינך עוד, הפכה למשקולת ששוקלת טונות ומחוברת אליי בשלשלאות ברזל ומושכת כל הזמן למטה.
ואני
קורסת תחת כובד משקל האהבה.
קצת כמו מטען חורג בסירה שעומדת לטבוע ומשליכים ממנה ציוד וכל מה שאפשר בשביל לשרוד- גם אני משליכה הרבה מאוד לים. גם ציוד נחוץ. ומנסה לא לטבוע.
ואני אוהבת ומתגעגעת כל כך ומחר אתגעגע יותר מהיום כי ככה זה.
וזהו.
זהו זה.
אתמול בערב,מה שמכונה אמש,באתי לגלריה האהובה עלי... We We Art - Gallery Art Studio ע"ש עמית מן הי"ד בכרמיאל.
במקום התקיים מופע תיאטרון מיוחד שכל הכנסותיו להצלת הגלריה הנפלאה הזו שאוי לנו אם חלילה לא תמשיך לפעול בגלל המלחמה הארורה שחווינו ושפגעה במאות עסקים וגם לצערינו בגלריה.
"התאוררות",לא,אין טעות כתיב.מופע פלייבק בניהולו ובבמויו של עומר וייס איתו קבוצה משובחת של שחקניות ושחקן שהתקבצו מכל הצפון,מחיפה צפונה.
כ 200 איש הגיעו לצפות במופע באוירה הכל כך נעימה שהגלריה מעניקה.
4 מהצופים סיפרו סיפור שחשוב להם והשחקניות עם השחקן ונגן אורגן, העניקו לסיפורים אינטרפטציה שלהם בתנועות גוף,ידיים,שירה,דיבורים שהפכו את הסיפורים למופע שמספר אף הוא את הסיפור בצורה אחרת.מודגשת,לעיתים מוקצנת שמעוררת את כל קשת הרגשות של הצופים.
הסיפור הרביעי היה סיפורה של עמית מן פרמדיקית שנרצחה בקיבוץ בארי ב 7.10. אחותה חביבה,שניהלה את הגלריה עד לאותו יום אפל.סיפרה את סיפורה הטרגי של עמית ושל משפחתה. השחקניות והוא, הפכו את הסיפור למופע מצמרר שיש בו הכל מעמית...צחוק,אהבת החיים,העוצמות והסוף המר,אך מיד שיר נחוש : לקום מחר בבוקר בבוקר עם שיר חדש בלב...
כן,חייכנו והזלנו דימעה,הרבה דמעות של חוסר אונים וכעס על הבזבוז, על הכאב...
תודה ,לרונית רונית איציקזון פלדמן ,בעלת הגלריה,אומנית,יזמית,חולמת ומגשימה. תודה ל Haviva Man על העוז והנחישות.
תודה לכל השחקניות והשחקן והמלוה באורגן.תודה לעומר וייס המיוחד...תודה לכל הקהל האיכותי שבא ושב הביתה עם עוד זוית לחיים...
ניתן עדיין לתרום להצלתה הגלריה.
ראה עוד > >
05/01/2025
מרי ורון האחות
סיפורה של מרפאת שיניים
הקירות המחוררים בירי , התקרה שקרסה מהדף הרימונים, שבילי הדם על הרצפה מספרים גם בלי מילים על איך הפך מבנה פשוט בלב קיבוץ בארי למקום גבורה
התאריך 7.10.23 שעות בוקר מוקדמות
במרפאת השיניים עמית, נירית וד"ר דניאל מטפלים ללא הפסקה בפצועי ירי שמפונים למרפאה
התנאים- תנאי שטח קשים
הציוד הרפואי- דל ומצומצם
הפצועים- פצועי ירי בדרגות קשות וחמורות
במרפאה אין ממ"ד הכל פרוץ ופתוח והמחבלים מקיפים אותם , מי שמגן על הצוות הרפואי והפצועים שבמרפאה הם לא פחות מ2 גיבורים- שחר צמח ואיתן חדד
שניהם חוסמים בגופם את הכניסה למרפאה
מחפים שם על כל הנמצאים ומנהלים קרב הירואי ארוך וקשה עם 2 נשקים ומעט תחמושת,
כך במשך שעות הם מצליחים לחסל עשרות מחבלים ובעיקר מושכים עוד ועוד זמן רק בתקווה שהצבא יגיע.
השעה 13:45 ,הצבא לא הגיע והתחמושת נגמרה , המחבלים מתרבים ,מגיעים בהמוניהם, מצליחים להיכנס למרפאת השיניים ורוצחים את כל מי שמולם
(נירית אחות הקיבוץ ופצוע שהסתתר ניצלו)
לצערנו הגדול עוד פחות משבועיים מרפאת השיניים עתידה להיהרס ואם זה יקרה יחד איתה ייקבר תחת גלגלי הדחפור הענקיים גם סיפור גבורתם של אלו ששם נפלו, אלו שלמרות הסיכוי הקלוש יצאו מביתם
אלו שהשאירו מאחור את משפחתם
אלו שיצאו בידיעה שהם מעטים מול רבים
אלו שיצאו בידיעה שלא בטוח ישובו
אלו שנלחמו למען האחר עד טיפת דמם האחרונה
אנחנו נעשה הכל כדי להבטיח שסיפורם יישאר דורות קדימה.
ראה עוד > >
07/01/2025
מרי ורון האחות
לפעמים מספיק לי מבט אחד מהצד על המשפחה שלי כדי להבין את רוע הגזירה של חיים בלי עמית
15 חודשים בלעדיה 💔
חביבה יקרה
משתפת אותך בסרטון המאגד את כל העשייה הקהילתית של בית ספר "האיריסים" והכל נעשה לזכרה של עמית היקרה.
חיבוק ענק🙏❤️
ראה עוד > >
מכתב מעמוש ... בפנטזיה שלי - ליאור האחות
אני שוב מנסה
קוראת לך כל הזמן
בינינו, אני יודעת שלפעמים את מרגישה
למשל אתמול, כשזרקתי לך בדיחה
אני יכולה להישבע שחייכת אליי קטנה
הלוואי שאת שומעת
אני איתך כל הזמן
מלווה בכל שנייה
כשאת מדליקה לי נר
אני שולחת נשיקה
כשהרמת איתי לחיים
הרמתי חזרה
שצרחת אל השמיים
החזקתי לך את היד
הם אומרים לי פה למעלה
אומרים את מצחיקה
אני עונה תמיד
שהיו צריכים לראות אותי איתך
אוף הלוואי שאת שומעת !
גם ברכב אני שם
כשאת נוסעת ודומעת
כשאת הרוק הכבד שלנו
בפול ווליום את שומעת
ואת עדיין מקפידה
שיר אני שיר את ...
ואני כל כך מודה על המפגש האחרון
אצל אמא במרפסת
צחקנו עד שיכרון
כן, אני זוכרת איך אמרתי לך
"וואי כפרה עלייך איזו יפה את"
זוכרת איך גילגלנו קטנה?
ואימוש אמרה
"שיגעתן אותי שתהיו בריאות"
ונכנסה בחזרה
אייי אימוש
תשמרי עליה אורי
תשמרו כולן
בכלל, אתן מדהימות, הם אומרים פה כולם
ואני כל כך גאה
אלה האחיות שלי, אני אומרת
אין עליהן בעולם
אבל תדעו שטוב לי פה
לא כואב בכלל
אני פורחת וצומחת ואיתכן כל הזמן
וואי זה כל כך לא פייר שנפרדנו לעולם !
כשאת מדליקה לי נר
אני שולחת נשיקה
כשהרמת איתי לחיים
הרמתי חזרה
שצרחת אל השמיים
החזקתי לך את היד
וטוב שהוא נמצא שם
מחזיק לך את היד
עושה לי טוב לראות
שאפילו במיטה
כשהכרית כבר רטובה והלב שלך נמחץ
הוא יודע איך לומר את המילה שאת צריכה
שתעלה את החיוך על הפנים שלך
ולפני כמה ימים, זרקת לו בדיחה
ואני אומרת לך אורי
צחקתי כל כך, צחקנו פה כולם
אין עלייך בעולם
אוף, הלוואי שאת שומעת...
ראה עוד > >
שבוע טוב..
ויקראו שמותיהן בישראל 📣📣
עמית ו שחר
עמית בהוקרה ללוחמי צה"ל וכוחות הביטחון הגיבורים שלימדונו בשנה האחרונה חברות מהי. ולכבודה של הפרמדיקית הגיבורה עמית מן מקיבוץ בארי.
שחר ע"ש האור הראשון המאיר בבוקר. בחסדי שמים מרובים זכינו השנה בחג האורים לאור גדול ואנו תפילה שיפוץ לכל עמינו היקר בכל מקום!
בתפילה לשחר של אחדות וחיבור בעם ישראל.
ראה עוד > >
22/01/2025
✨ערב הפרשת חלה – לעילוי נשמת עמית מן ז"ל בת רחל✨
הפרמדיקית שהקריבה את חייה בקרב המרפאה בקיבוץ בארי ב- 07.10.23 בעודה מצילה חיי פצועים
צוות הגלריה We Art מזמינה אותכם לערב מרגש ואינטימי.
הפרשת חלה תהיה בהנחיית לילך לוי וחביבה איציקזון, אחותה של עמית
אפיית החלות אינה נעשת במקום.
📅 תאריך: יום שני . 24.2.25
🕔 מתחיל בשעה: 19:00
📍 גלריית WeArt, רחוב היוצרים 18, כרמיאל
מנחה: לילך לוי וחביבה איציקזון,
הכניסה חופשית ללא עלות לנשות כרמיאל והסביבה בהרשמה מראש.
מוזמנים ומוזמנות באהבה❤️
לפתע שיחה נכנסת לטלפון שלי ממספר ארוך עם קידומת מאוד מוזרה, ואני עונה ״הלו?״
מהצד השני נשמע קול מוכר עד כאב ״הי וויווש״.
לשנייה נשימתי נעתקת אבל אני מתאפסת ומסרבת לתת למוח לתעתע בי. לא יכול להיות.
״מי זה?״ אני שואלת.
״זו אני, עמית״ היא עונה.
״לא יתכן״ אני אומרת.
״באמת, אני יודעת שזה נשמע הזוי, אבל זה אמיתי. אני מנסה להשיג אותך כל כך הרבה פעמים… איזה כיף שסוף סוף הצלחתי״ היא אומרת.
והקול כל כך אהוב ומוכר ואני יודעת. זו היא.
כמה זמן יש לנו לדבר? מאיפה בכלל מתחילים?? הראש שלי בטירוף ואני לא מוצאת את המילים.
אז היא ממשיכה ״מה איתך? מה שלום כולם? אני מתגעגעת אליכם כל כך״.
וכאילו קוראת את מחשבותיי ״אין לנו הרבה זמן לשיחה״.
ואני עונה ״אנחנו… עזבי אותנו, מה איתך? איפה את? איך את??״
״אני ממש בסדר. אני במקום טוב. מדהים פה. ממש טוב לי. תדעו שטוב לי. חוץ מהגעגוע אליכם, הכל בסדר״. היא נשמעת שלווה כל כך.
״וואי עמית. את לא מבינה כמה אנחנו מתגעגעים אלייך. כמה שאת חסרה״. הבכי פורץ בלי מעצורים.
״אני יודעת וויווש, אני רואה אתכם, אני איתכם כל הזמן. אני מנסה בכל דרך להראות לכם שאני עדיין ולתמיד, רק אחרת״.
״אהובה שלי״ אני ממלמלת מבעד לדמעות ״קשה לנו עמיתוש, ממש קשה בלעדייך. כל הזמן כואב לנו שאת אינך עוד. שגדעו את חייך בגיל צעיר כל כך״.
״נכון, עכשיו אני בסדר, אבל גם אני בהתחלה כעסתי ממש. את יודעת, היו לי המון תכניות וחלומות. הייתי בטוחה שאספיק עוד דברים, ושאתחתן ואוליד ילדים, שאתבגר. שיהיה לי עתיד״.
״תגידי״, היא ממשיכה ושואלת ואני שומעת את העצב בקולה, ״אמרו לכם כבר מי עשה לי את זה? תפסו אותם?״
״לא אהובתי. עדיין אין לנו מושג איך זה קרה״. אני עונה ומתביישת.
״מה״ היא שואלת מופתעת ״עדיין לא הצליחו לפענח איך נכנסו כמה מחבלים לבארי ולעוטף?״
״זה יותר מזה עמית. זה לא רק כמה מחבלים כמו שחשבנו. אחר כך הבנו שהיו אלפים מהם. ובעשרות מוקדים. ונרצחו מעל 1,000 איש, ונחטפו לעזה מעל 250 אנשים. זה היה טבח איום״. אני אומרת ומצטערת שצריכה לבשר לה את זה.
״אני לא מאמינה״ היא אומרת. ״זה פשוט נורא״.
״כן, ויש 98 אנשים שעדיין בעזה עמית. זה לא נתפס״.
״איך זה התאפשר? איך קרה דבר כזה? איפה היה הצבא?״ היא שואלת בזעזוע.
״אני לא יודעת. סליחה שאין לי תשובות. אנחנו מבקשים לדעת את האמת. אנחנו מתחננים. לא תאמיני, אבל אנחנו ממש נאבקים שיבדקו ויחקרו ושיתנו לנו כבר תשובות. שנוכל לפחות לדעת שעשו איתך צדק אהובתי. אבל בינתיים אף אחד לא לוקח אחריות. ואף אחד לא בודק. סליחה אהובתי״.
״אוקי ויווש. אני יכולה לבקש ממך משהו?״ אחותי הקטנה שלי שהיא, בקולה האהוב, שואלת אותי.
״ברור יפה שלי. הכל!!״
״בבקשה תדאגי שימצאו את האחראים למוות שלי. בסדר?״
״אני מבטיחה לך אהובתי. עמית, אני נשבעת לך בחיי״.
״אני רואה שהשיחה ממש תכף תסתיים. תמסרי לכולם שאני אוהבת אותם מלא מלא מלא מלא מלא ותזכרי שאני אתכם תמיד״.
״עמית?? רגע!! עמית???״
השיחה התנתקה.
״אני אוהבת אותך עמית״. אני לוחשת לה. לעצמי.
ככה כל יום. כל יום.
בראשי.
ראה עוד > >
13/01/2025
אלכס לב גולד
"Suddenly a call to my phone is a long number with some strange encoding. I say: "Hello?" »
On the other side, there is a voice that is painfully familiar: "Hello, Viuush."
For a moment, my breath takes away, but I immediately pick myself up, refusing to let my mind play with me. This can't be happening.
‘Who is this? » - I'm asking.
"It's me Amit," she replies.
“It can’t be,” I say without believing my ears.
"Well, I know it sounds crazy, but it's me. I've been trying so long to reach you... So great that this is finally happening! » — she says.
And the voice is so dear, so beloved. I know. This is her.
How much time do we have to talk? Where to even begin? My head is in chaos, and I am speechless.
She keeps saying " how are you ? How's everyone doing ? I miss you all so much.
And as if reading my thoughts, she adds: "We don't have much time to talk."
I say we are... leave us alone. How are you ? Where are youuuu ? How are you there ? »
‘I'm fine. I'm in a good place. It's amazing out here. I feel good out here. Know that I'm good. I just miss you like crazy, and that's all right," - her voice sounds so peaceful.
"Oh Amit ... You have no idea how much we miss you. We miss you so much," sobs burst out of me.
"I know, Viuush, I see you, I am always with you. I’m trying by all means to show you that I’m still here, just a little different.”
"My darling," I whisper through my tears. - "It's hard for us, Amitush, it's so hard without you. The pain doesn't let go. How hard it is to accept that you were taken so early."
“Yes, I’m fine now, but at first I was angry too. You know, I've had so many plans and dreams. I was sure that I would still have time: to get married, have children, grow up, to build a future.
She keeps silent for a while, and then asks sadly in her voice: "Tell me, have you been informed who did it?" Have they been caught? »
“No, sweetheart. We still don't know anything," I say, feeling ashamed of these words.
"What? " - she wonders. - "Still have not been able to figure out how these terrorists got into Beari and other territories? »
"This is even worse, Amit. It wasn't just a small squad, as we initially thought. We then realized that there were thousands of them. In dozens of places simultaneously. More than 1,000 people have died and over 250 people have been kidnapped in Gaza. It was a real massacre," I say, telling her the truth with pain.
'I don't believe it... "It's awful," she whispered.
"Yes, and 98 people are still in Gaza, Amit. It's impossible to comprehend."
"How is this even possible?" How was this allowed? Where was the army? » - she asks with a trembling voice.
‘I don’t know. Sorry that I don't have answers. We only do what we demand the truth. We are begging. You won't believe this, but we have to fight to get some investigations started, so someone can be held accountable. So that at least for you, my dear, justice will prevail. But so far nobody is doing anything. Forgive us, dear.
"All right, Vyuuush. Can I ask you one thing? » - her voice, so familiar, sounds pleading.
"Sure, my pretty. Whatever you want! »
"Please do everything you can to find the people who are responsible for my death. Is it okay? »
“I promise you, darling. Amit, I swear on you with my life."
“I can see that our connection is about to end. Tell everyone that I love them so much so much. And remember, I am always with you."
' Amit ?? Wait for it!! Amit ??? »
the connection is disconnected.
"I love you, Amit," I whisper to her. To myself.
That's how it goes every day. Every single day is on God's day.
Inside my head.
ראה עוד > >
14/01/2025
חביבה -אחות
אחרי החדשות הנוראיות מהשבוע האחרון… עוד ועוד חיים שנגדעו, עוד משפחות שנכנסו בעל כורחן למועדון השכול…
מפרסמת שוב את הטקסט שכתבתי לפני מספר חודשים בתחינה שדי כבר!!!! שיסגרו את הדלתות של המועדון הזה.
מועדון הנשמות הנכספות
המועדון שלנו
ייחודי ועתיק יומין
הוא אקסקלוסיבי ויש לו מוניטין
אין בו תחושת זמן, לא לילה ולא יום
אין צורך בחידוש מנוי, הוא בתוקף עד יומך האחרון
הוא מוכר בכל מקום משמועות וסיפורים
פתוח 24/7 ומלא כל העת באנשים
שאף לא אחד מהם ביקש להיות בפנים
בכניסה למועדון שלנו
עומד סלקטור ותיק ומיומן
הוא יודע את העבודה ומזהה בקלות את הסממן
בכדי להיכנס פנימה אינך צריך סיסמה
ואין קשר לגיל, קוד לבוש או הרשמה
כל מה שצריך זה פשוט לב שבור ומצולק
והוא כבר יקלוט אותך במבט
וידע אם אתה עומד בקריטריון
אפילו ש-לך עדיין לא נפל האסימון
בהנהון ראש יפתח דלתות כבדות חורקות
ואתה תיכנס המום ואחוז אימה, מנסה להקיץ מחלום הבלהות
במועדון שלנו
תמצא אנשים מכל דת גזע ומין
לאור העובדות, אף אחד לא חסין
כשתתבונן מהצד על האנשים במועדון לא בטוח שתבין
איך זה שבאותו זמן תראה אותם
שותים, שרים, נהנים ורוקדים על שולחנות
וגם בוכים, קרועים, מרוסקים ומאבדים את העשתונות
איש אחד משיק כוסית לחיים עם הברמן וזורק בדיחה
והאישה שעל ידו מדברת לעצמה כמו יצאה מדעתה
במועדון שלנו
הכל מותר ולא שואלים שאלות מיותרות
כולם מכירים את כולם ללא צורך בהיכרויות
הם למודי נסיון וברגע אחד יכולים לזהות את שכמותם
הרי בכל אחד מהם הוטבע החותם
יש שיטה מיוחדת לזיהוי נשמות נכספות ולבבות שבורים
(אפילו שבמבט חטוף הם ודאי יראו לכם לגמרי רגילים)
אי אפשר ללמוד אותה וגם לא להסביר
אבל, כשאתה רואה בעיני האדם שמולך את עצמך משתקף- זה הסימן המסגיר
שם, בתוך המועדון שלנו
על יד כל אדם נמצא אדם נוסף
האהוב שלו, שאליו לעד הוא נכסף
שם הם יחד תמיד
שם יש להם עתיד
שם מותר ואפשרי להם הכל
שם יש להם גם מחר, לא רק אתמול
במועדון שלנו
הסגור המבודד
אנו מבקשים מהסלקטור לאטום את הדלתות
ולא להכניס עוד אף אחד
אבל מידי כמה זמן
מצטרפים אלינו חדשים
אנו רואים אותם מגיעים
בפסיעות רגליים שאיבדו אחיזה בקרקע
בעיניים נפוחות ולב שמאיים להתפקע
עטופים הם בבדידות
מבטם מוטרף ולא מאמין
עומדים קפואים, אומללים ושבורים
וברגע שכף רגלם דורכת במועדון
הם יודעים שאין דבר שיוכלו לעשות בנדון
מבינים הם שהשתנו לתמיד
והפצע שמדמם בליבם לעולם לא יגליד
והם, מוכרים לנו כל כך, כך בדיוק אנו נראינו
ואנו, מקבלים אותם לחיקנו
ללא מילים
בזרועות פרושות ומבט מבין
חברים חדשים במועדון
שהלוואי ואליו איש לא יצטרף עוד לעולמים
עמיתוש💔
ראה עוד > >
19/01/2025
חביבה -אחות
עסקה עם השטן
״הוא הסכים לפגוש אותך סוף סוף״ הוא מודיע לי
״הוא במצב רוח טוב היום והתחביב שלו זה המשחקים האלה עם אנשים כמוך, בואי מהר לפני שהוא ישנה את דעתו שוב״.
אני יוצאת לכיוון הכתובת, טסה על הכביש.
עומדת מול דלת משרדו
על הקיר שלט עם מספר החדר ״666״.
״הוא מחכה לך בפנים, כנסי״
אומר לי העוזר שלו ונשאר בחוץ כשאני פותחת ביד רועדת את ידית הדלת ופוסעת פנימה.
הוא יושב שם, מאחורי שולחן עץ כבד ומבריק
לבוש חליפה מהודרת ומוקפדת עם שעון יוקרתי על היד.
על השולחן מונח מגש עם סטייק עסיסי וכוס יין אדום.
שבי, הוא מסמן לי עם היד.
אני מתיישבת על הכסא הרעוע היחיד בחדר
ובוהה בו בעודו פורס בשלווה חתיכת סטייק.
גינוני הנימוסים שלו די מרשימים, אני מודה ביני לבין עצמי.
לא ברור לי איך זה אמור להתנהל…
הוא מביט בי בעיניו הרושפות ופותח: ״הרבה זמן לא נתקלתי בעקשנית כמוך״
אומר ומכניס את חתיכת הסטייק לפיו.
גרוני יבש וגופי רועד ללא שליטה, אני מיישרה אליו מבט ועונה: ״תודה שהסכמת להיפגש איתי״
אני צוללת ישר, לפני שלא אוכל לעמוד בזה ואומרת: ״אני מתחננת, בבקשה, בבקשה ממך תחזיר אותה״.
הוא מחייך ולוגם מהיין.
״תשמעי, אני באמת מתרשם מהעקשנות שלך, אני מוכן להציע לך דבר כזה: היא תחזור אבל פצועה קשה״
הוא ממשיך לפרוס את הסטייק.
״בסדר!״ אני עונה מיד.
הוא מחייך בעודו לועס, ברור לי שזה היה קל מידי. הוא רק בדק אותי.
״מה לגבי״… הוא משלב ידיו מול פיו ונועץ בי מבט חודר ״היא תחזור, אבל רק בעוד עשרות שנים״
אני מהססת וליבי נחמץ, איך אשרוד את הגעגוע?
״בסדר….״ אני עונה, לפחות תהיה תקווה להיאחז בה.
הוא לא הגיע לסיפוקו, אני רואה.
״תשמעי, היא תחזור ותחיה שנים, על חשבון השנים שלך״ הוא אומר ומחייך חיוך שטני.
אני נושמת עמוק ונאנחת. מבקשת בליבי מאוהביי שיסלחו לי ועונה ״בסדר״.
וקמה מהכיסא, לכיוון הדלת.
״רגע!״ הוא עוצר אותי
זה לא מספיק לו, אני נחרדת להבין.
מה יספק אותו??? אני תוהה בפחד, חוששת לגלות את התשובה.
הוא חותך עכשיו את הסטייק בתנועות נמרצות ומכניס לפיו את החתיכה בכעס.
״היא תחזור, אבל לחיים אחרים. היא לא תזכור ולא תכיר אתכם, היא תחיה את חייה. ואתם לא תראו אותה.״
הוא מבלף? אני מנסה לקרוא אותו ורואה שהוא רציני.
רגליי בקושי מחזיקות אותי. ראשי מסתחרר.
היא תחיה, אבל לא אראה אותה, לא אפגוש אותה, היא לא תזכור כלום. הוא מצפה ממני לוותר עליה.
אלוהים אדירים.
הוא מנגב את ידו במפית ומושיט לי אותה, מחכה ללחיצה.
ואני
מושיטה את ידי הרפויה בכניעה והיא נלחצת.
העוזר שלו מלווה אותי החוצה ודמעות שוטפות את פניי ואיתן חיוך קטן של אושר בוקע לראשונה מזה זמן רב.
היא תחיה.
כדי לקבל אותה חזרה הייתי משלמת כל מחיר❗️❗️
זאת השאלה היחידה שכל אדם צריך לשאול את עצמו
מה הייתי עושה אם זה היה הילד או הילדה שלי
מבטיחה לכם שהתשובה תהיה זהה אצל כולם כשזה במגרש הפרטי שלכם .
מחכים לשובכם 🙌
ראה עוד > >
19/01/2025
מרי ורון האחות
הלב שלי נמחץ בין אושר ענק לאימהות האלו
ועצב תהומי לאמהות האלו
לכבוד: ראש המשלה שלי
אדוני,
החלטתי לכתוב לך מכתב, מתוך היאוש והתסכול ובהיעדר אלטרנטיבות יעילות יותר. הראש מנסה לדייק את המחשבות למילים, היד רועדת מקדושת הנושא והדברים יוצאים ממעמקי ליבי השבור, בתקווה קלושה שימצאו את הדרך לליבך.
אזרחית שומרת חוק אנוכי. נולדתי בנתיבות וגדלתי על ברכי אהבת המולדת. מאז ומעולם התגאתי בהיותי ישראלית.
חונכתי לרעות, מסירות, ערבות הדדית, ראיית האחר ונתינה למען העם והמולדת.
כך לימדו אותי וכך אני מחנכת את ארבעת בניי האהובים, שבעוד שנים ספורות יגיע הרגע בו אצטרך לשלוח אותם בחיבוק רועד וגאה לצה״ל.
המדינה שלנו ידעה זמנים טובים יותר ופחות, עליות ומורדות, החיים פה נעים בקיצוניות אדירה ולא תמיד קל להיות ישראלי. אך תמיד תמיד ידענו מה הסיפור הגדול שמאחד ומייחד אותנו.
ב-7 באוקטובר 23׳, עם מותה האכזרי בטרם עת של אחותי הקטנה עמית מן ז״ל, החיים הורידו אותנו על הברכיים ומישהו כיבה את מתג האור.
מאז ועד היום אנו מגששים באפילה, עסוקים בהשרדות יומיומית ומנסים להבין את שקרה לנו.
האם אתה זוכר את ההלם? את התדהמה? את מראות המחבלים ברחובות שדרות, בכיכרות אופקים, את השידורים בלייב של אנשים שנגררים ומובלים משערי הקיבוצים הצהובים ונחטפים למחשכי עזה, את הפוסטים ברשתות- זעקות של הורים שמחפשים את ילדיהם ומתחננים לבדל מידע, את הקרובים שצובאים בפתחי בתי חולים ומתנפלים על אמבולנסים שמגיעים בזה אחר זה כדי לזהות את יקיריהם? את השעות שחולפות ואנשים נטבחים ללא מפריע, ומלבד גיבורים בודדים שהגיעו וסייעו, המדינה לא היתה ולא תפקדה. הכאוס חגג במשך שעות ארוכות.
אדוני,
בחייך פעלת רבות למען מדינת ישראל. השגת הישגים ולזכותך עשייה רבה. אין זה סותר את העובדה הברורה שביום סתוי וחגיגי אחד, המדינה שבניהולך, על כל גופיה ומוסדותיה כשלה כשלון נחרץ.
זה לא שייך לימין או שמאל, זה לא שייך לאמונות ודעות. זו עובדה מוגמרת וברורה.
אתה אדוני, היית אז ועודך בתפקיד הבכיר ביותר במדינת ישראל ובהינתן העובדה שהמדינה נכשלה, אני רוצה לשאול אותך: האם אינך מחויב לקחת אחריות? האם אינך חושב שמגיעות לנו תשובות כדי שנוכל להתאבל בשקט על אהובינו, האם לא הרווחנו את הזכות להסבר על מנת שנוכל לשקם את חיינו?
אימי היקרה, אישה חזקה שחינכה דורות של תלמידים, אישה שמאמינה באמונה שלמה בבורא עולם שאיבדה ברגע אחד את בת הזקונים שלה אחרי ששמעה בשיחה אונליין כיצד יורים בילדתה (ויש הורים שגם לזה לא ״זכו״ ולא יודעים איך ילדיהם נקרעו מהם).
בשיחת טלפון שלי איתה אמש היא בכתה ללא שליטה ופלטה מליבה ברגע של חוסר אונים "בבקשה אלוהים, אם אתה קצת אוהב אותי, תן לי לחלום עם הבת שלי".
זו נהיתה פסגת השאיפות של אימי. זה כל מה שנשאר לה לבקש בחיים האלה.
האם לא מגיעות לאמא שלי תשובות שיתנו מעט שקט לנפשה הדואבת? היא לא הרוויחה את הזכות לדעת איך קרה שבמשך יותר מ-7 שעות אף אחד לא הגיע להציל את הבת שלה?
אדוני,
אני זוכרת היטב את הרגע המסוים במגרש המסדרים, בו נשבעתי אמונים, היה זה מעמד של אמת מוחלטת ומזוקקת ״הנני נשבעת ומתחייבת בהן צדקי לשמור אמונים למדינת ישראל, לחוקיה ולשלטונותיה המוסמכים, לקבל על עצמי ללא תנאי וללא סייג עול משמעתו של צבא ההגנה לישראל… ואף להקריב את חיי להגנת המולדת ולחירות ישראל״. כך נשבעתי ופעלתי, מאותו יום בסיום הטירונות ושנים אחר כך כקצינה (וכנראה שעשיתי משהו טוב אם בחרו בי למצטיינת רמטכ״ל).
האם אתה זוכר את שבועתך ״אני מתחייב כראש הממשלה לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כראש הממשלה, ולקיים את החלטות הכנסת״?
זוכר הבטחה לבטחון והגנה? זוכר ברית עם תושבי העוטף והנגב המערבי? זוכר מהי אמת? האם אתה ממלא את התחייבותך לאזרחי המדינה וממלא באמונה את תפקידך? שם את טובת העם והמדינה לפני טובתך האישית? זוכר את הטוהר שבא לפני התואר? האם בינך לבין עצמך, כשאף אחד אחר לא רואה, כשהבזקי המצלמות כבים ואתה מניח ראשך על הכר אחרי עוד יום גדוש, לחוץ ומאתגר, האם אתה מצליח לישון?
בעת הזו, בה יצאה לדרך עסקה להחזרת החטופים, בימים מתוחים אלה בהם אנו מצפים לשובם של כולם, ימים שמלאים בהתרגשות ואושר וגם בכאב ובקנאה משום שאנו לעולם לא נזכה לחבק שוב את יקירנו, עכשיו בשלה העת לחשבון נפש אמיתי.
אני רוצה שתדע, ועדת חקירה ממלכתית אכן תהיה.
והיא תקום לא בגלל פוליטיקה או מתוך אינטרסים סמויים. היא תקום בעבור הצדק, לזכר הנרצחים ולמען עתיד ילדינו. היא תקום כי זה המנגנון היעיל ביותר להגיע לאמת.
תבין שאנחנו לא נרפה ולא ננוח, לא נעצור ולא נשקוט עד שנדע איך קרה הדבר ועד שנהיה בטוחים שהוא לא ישנה לעולם!!
לכאב שלנו יש תאריך ייצור ואין לו תאריך תפוגה.
הכאב והאהבה הם אינסופיים והם הדלק שמניע אותנו, הם מחשלים אותנו והם לעולם לא יאזלו.
זה לא ״עד יעבור זעם״, זה לא שהגעתי לרכב שלי וראיתי עליו שריטה ולא השאירו פתק סליחה או ששכן הוריד שקית זבל וטפטף על כל רצפת לובי הבניין והשאיר ככה…
לא, זה תסכול וכאב שצורחים בתוכנו, בוערים בנו, מדירים שינה מעינינו ומערפלים את ימינו.
אז אני מבקשת ממך: תתעשת. עדיף מאוחר מאף פעם. בדברי הימים שלך יכתב שעשית את הדבר הנכון.
ובכל זאת אני פונה אליך, מהתסכול והיאוש, על אף שלא דמיינתי שאצטרך לבקש דבר כל כך בסיסי ומתבקש, כי רק ראש ממשלה יכול יכול להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית וככל שהזמן עובר זה לרעת החקירה- עדויות מטשטשות, ראיות נחלשות.
היחס בין מדינה לאזרחיה הוא קצת כמו אמא שמחבקת את תינוקה הרך ומבטיחה לו שהיא תגן ותשמור עליו. החזר את האמון האבוד בין המדינה לאזרחים, קח את האחריות, הורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית ופנה את הכסא.
אהובתי,
אני מבטיחה לך. יקח כמה זמן שיקח. האמת תצא לאור והאחראים ישאו בתוצאות.
עד אז, נסי לנוח על משכבך בשלום.
ראה עוד > >
23/01/2025
מרי uרון האחות
לאבד אחות זה לאבד את הדעת
זה לראות אותה בכל מקום כל הזמן ובמקביל למות מגעגוע ולבכות בלי שליטה
זה לשמוע פתאום שיר שהיא אהבה ולבכות בלי שליטה
זה לקחת ביס מאוכל שמזכיר אותה ולבכות בלי שליטה
זה לראות חברה שלה שנרשמה ללימודים ולבכות בלי שליטה
זה לראות חברה אחרת שלה מתחתנת ולבכות בלי שליטה
זה לשמוע ברחוב מישהו קורא למישהו עמית ולבכות בלי שליטה
זה לקום כל בוקר ולקלוט שהיא מתה ולבכות בלי שליטה
זה לדמיין את המשך החיים בלעדיה ולבכות בלי שליטה
זה להיזכר איך כשנולדה הפכה ברגע להיות הסיבה לחיים שלי, לימדה אותי מהי אהבת אמת לראשונה הפכה אותי למאושרת באדם ולבכות פשוט לבכות בלי שליטה
כי לאבד אחות זה לאבד את הדעת.
ראה עוד > >
25/01/2025
חביבה -אחות
זה לא משנה כמה אתכונן לפני
כמה חזרות אעשה לא להתפתות
כמה אכריח את עצמי לא לדמיין
ברגע האמת
ברגע השחרור
בשנייה שהן מגיחות מהשאול אל החיים החדשים
המוח העקשן שלי מדמיין אותך שם ואני נשברת, המתח העצום שנאגר במשך ימים מתנפץ בשנייה ומתפרץ למליוני רסיסי תערובת של כוס אושר, 2 כוסות כאב, תסכול בנדיבות, קנאה, שמחה, צער… לפי העין… מערבבים היטב על שלא נשארים גושים ומכניסים ללהבות בעוצמה גבוהה עד שנשרף….
ואני במוחי, בעל כורחי, מדמיינת אותך גם
חיה
שבה
חוזרת
אל זרועותינו
משתקמת
מתארת אותנו
מריחות ומסניפות אותך
מלטפות בכמיהה את שערך
נוגעות בעדינות בגופך
מחבקות חזק ולא משחררות לעולם
מושיטות יד ואוחזות בידך לעד
שמחות, נרגשות, מברכות שהחיינו…
די!!! מזוכיסטית שכמותי…
אין עונש אכזרי יותר
מסופיותו המוחלטת של המוות
ברוכות שובכן הביתה אהובות
סליחה שזה לקח יותר מידי זמן
ושנראה במהרה את כולם
מכתב נוסף שכתבתי זה עתה:
❤️❤️❤️
__________________________________
בוקר טוב ל X מקק"ל,
מעריך מאד שכתבת לי.
לפני כשנתיים סיימתי את כתיבתה של יצירה מוסיקלית, המתארת את רגע החיים האחרון של בעל חיים שנכחד ב 1883. שם היצירה "יומו האחרון של הקוואגה".
את היצירה שלחתי להלחנה ועיבוד באיטליה, את הסרטונים המצויירים שלחתי לאיור ב "פייבר". היצירה באנגלית עם כתוביות באנגלית, עברית וערבית. היא מעניקה חוויה מטלטלת ועוצמתית מאד...ואינני הנחתום שמעיד על עיסתו, כי אינני מוסיקאי. המוסיקאי ואני ניסינו לברוא את הפס קול המרגש ביותר.
בשנה האחרונה חשבתי על המקום הראוי להשמעת היצירה. זהו אינו "סתם" סיפור תמים על חיה, אלא מספר בצורה מרומזת את סיפורה של ישראל, נטישת הגלות, תחייתו מחדש של העם היהודי במולדתו, גבורתו, הקרבתו, ואי נכונותו להיכנע - ואת הסביבה המשפחתית המעניקה תמיד תקווה וגאווה בבן ובבת.
לאחר מחשבות רבות, חשבתי כי המקום הראוי לה הוא על כביש 232, כביש המוות ממנו לא נער ולא נערה יצאו בחיים. עוד חשבתי, כי לאחר עמודי ההנצחה והזכרון ב"חניון רעים", יש ערך במיצג נוסף בדרך חזרה, שיעצים את חווית הביקור באזור... נקודה בה יוגשו מים צוננים וקפה, וכל שעתיים בערך, מהבוקר עד הערב, ובפרט בשבתות, יוקרן הסרט. לדעתי המיקום הטוב ביותר הוא בין חניון רעים לבארי, כק"מ צפונית לחניון רעים, מהצד המזרחי של הכביש. שולח מפה, אבל אני גמיש.
ובכן כך מבחינתי ייראה הדבר :
שלטים מאירי עיניים יפנו ל "בית הרקוואגה האחרון" ויתחילו כחצי ק"מ צפונית לחניון רעים, כשהרכבים נוסעים חזרה למרכז, מצד ימין.
ייכתבו בהם זמני ההופעות העגולים, נניח 10.00, 12.00 וכולי.
המסלול הימני יתפצל לנקודת יציאה, שממנה ישתקף הבית. יהיה חניון מרווח, גם לאוטובוסים. אני מכוון גם לאוטובוסי בתי ספר, פנסיונרים, תיירים מהארץ ואולי גם מחו"ל. המרחק הוא כמו מרחק סטנדרטי מתחנת דלק מכביש, נניח 50 מטרים.
החזון לגבי המבנה עצמו :
מבנה זמני בבניה קלה, או מבנה נייד / יביל בגודל של 60 מ"ר, לתקופת נסיון של שלושה חודשים, ממוזג, עם שירותים וחיבורי מים, חשמל ואינסטלציה. רצפת למינציה. מסך של 85 אינץ ו 30 כסאות.
מחיר כניסה : 25 ש"ח למבוגר מגיל 14.
הכנסות נוספות אפשריות : ספונסרשיפ, מכירת מים וחטיפים, משרד התפוצות, משרד התיירות, מנהלת תקומה, ארגונים ציוניים וכאלו שעוד לא חשבתי עליהם...דרך אגב, אני כותב לך עכשיו "על אמת" ולא מעתיק טקסט קיים.
רציתי גם לציין שיש חלק ביצירה בו יש כמה משפטים בעברית, ואבקש מהמשפחות הנופלים לשלוח לי קובץ קול שלהם, ואז אוכל ליצור את השורות האלו בקולות הנופלים בצורה ייחודית לכל משפחה...לשברון הלב, מדובר ב 2000 משפחות, ולכן כל ביצוע יהיה מעט שונה.
הרביתי במילים...בכל אופן תודה אם קראת עד כאן, ואשמח לשמוע ממך.
נ.ב. אני גר בנתניה, נשוי ואב לשניים, וכל הפרויקט יצריך ממני להפוך לחלוטין את חיי וחיי משפחתי.
אני נכון לכך.
בברכה,
אייל הר-טוב
--------‐-------------------------------
בתמונה : המבנה יהיה הדמיה של מרפאת השיניים מנוקבת הכדורים בבארי.
ראה עוד > >
28/01/2025
חביבה -אחות
התראיינתי הבוקר לרדיו 103 בנושא: המאבק להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
עצם כתיבת המשפט הזה נשמע כמו בדיחה גרועה…
מי היה מדמיין שאנחנו, שאיבדנו את היקר מכל,
נצטרך *להיאבק* כדי לקבל תשובות???!!
קוראים לזה הפקרה בריבוע!!!
ראשית הפקירו את חיי אזרחי המדינה ב-7/10
ומאז ועד היום מפקירים אותנו, בני המשפחה, שנקרעים כי אין תשובות ואין מנוחה ואין מרגוע לנפש.
אנחנו עדיין חיים את אותו יום בלופ בלתי פוסק.
מנסים לשרוד ולהשאיר את הראש מחוץ למים בתוך אוקינוס של כאב וצער.
במציאות מתוקנת, כל בעלי התפקידים שהיו ב-7/10 היו מרכינים ראש ומבקשים סליחה, מקבלים אחריות, דורשים מיד לחקור את האירועים, מפנים את הכסא בכלימה.
ואז, בסיום החקירה, הם היו מבקשים בענווה להיפגש ומגיעים לסלון ביתה של אמא שלי ושל כל האמהות, האבות, הילדים, האחים, בני הזוג ומגישים ביראת כבוד את תוצאות ומסקנות החקירה.
ומבקשים שוב מחילה.
וזה יקרה. ועדת חקירה ממלכתית תקום. כי אין אפשרות אחרת. אנחנו התעוררנו מתרדמת.
השאלה היחידה היא מתי.
הרבה זמן שאני מנסה להסביר לעצמי מהו געגוע (קטע כזה שקשור באיזון והסברים בין הראש והנפש כדי להמשיך).
זה לקח כמעט שנה וארבעה חודשים, במהלכם הגעתי לעוצמות ושיאי געגוע, ש״עזרו״ לי למצוא הגדרה שתרגיש לי נכונה ומדויקת.
אז,
זו ההגדרה שלי:
געגוע= הרעבה שיטתית לנשמה.
אתה רעב. רעב מאוד.
וככל שהזמן עובר והימים חולפים, הרעב גדל וגובר.
אתה לא מסוגל להתרכז או לחשוב על שום דבר מלבד ה״אוכל״ הזה שאתה זקוק לו.
הנשמה מפרקת מאגרים חיוניים ומכלה עצמה כדי לשרוד.
והנשמה הופכת לשלד.
היא נאחזת בפירורי-פירורים בלתי ניתנים לעיכול: שברי חלומות, חלקיקי אמונה, רסיסי זכרון…
אבל יודעת היטב שאינם מתקרבים לאוכל אמיתי
ובודאי שלא משביעים.
ואתה רעב. רעב מאוד.
וככל שהזמן עובר והימים חולפים, הרעב גדל וגובר.
עמיתוש
הנשמה שלי מורעבת אלייך💔 https://www.facebook.com/haviva.man/videos/959752586258563
ראה עוד > >
04/02/2025
חביבה -אחות
יש נטייה לחשוב שאין גרוע יותר
מחוסר הודאות
ואני כבר יודעת בודאות
שאין אכזרי יותר
מהוודאות
💔
אה רגע,
משחקים עכשיו בפנטזיות?
כיף! גם אני רוצה להשתתף, יש לי פנטזיה משלי:
תחזרי אלינו עמית. פשוט תחזרי הביתה.
מה זאת אומרת אי אפשר?
אה, לשבת בשקט ולתת לאחראים להמשיך בחייהם בחיוך זחוח תוך כדי פתיחת שמפניה?
נו בסדר,
מה חשוב עכשיו מי נרצח ואיך ולמה
מה זה משנה כמה הקריבו חייהם בעזה
די לבאס עם אנשים שנמקים במנהרות
למה להרוס את החגיגות והאופוריה עם כל העצב המדכא הזה??
יאללה, בואו נשחק בפנטזיה.
גם ככה הבנו שהאזרחים פה הם לא יותר מחיילי שחמט שמוזזים על גבי הלוח בשביל ״הנצחון המוחלט״.
ותדע כל אם עבריה שמנהיגיה בתחבולות יעשו מלחמה.
לפחות בזה אפשר להיות בטוחים
ראה עוד > >
10/02/2025
חביבה -אחות
עובדות:
1. הממשלה שיושבת היום בכנסת היא אותה הממשלה שישבה ב-7/10, בטבח הגדול והנורא ביותר שהתחולל במדינת ישראל. זו גם אותה ממשלה שישבה בזמן שקדם ל-7/10.
2. בימים הראשונים, כשחיפשנו את עמית, אף גורם בטחוני או מדיני לא ראה לנכון ליצור איתנו קשר כדי לבדוק או לעדכן בנוגע לגורלה.
3. ב-7/10 המדינה לא תפקדה וכשלה בהגנה על אזרחיה. ועדיין אף גורם מדיני לא לקח אחריות.
4. אם הממשלה באמת היתה רוצה לחקור את האירוע היא היתה חושבת ומוצאת מתכונת לחקירה במהלך 16 החודשים שחלפו מאז.
5. חמאס הם אלו שתכננו וביצעו את הזוועות. המחדל העצום של ראשי מערכות הבטחון והמדינה אפשר להם לבצע זאת.
6. המדינה ממשיכה, במו ידיה, לזנוח ולנטוש את החטופים בעזה, אזרחי המדינה חפים מפשע, בידיעה שהם בסכנת חיים מיידית וחווים התעללות וסבל בכל רגע.
7. הממשלה מוסיפה חטא על פשע ומוסיפה לכאב משפחות הנרצחים שמשוועות לקבל תשובות והסברים כדי למצוא מרגוע לנפשם.
8. ההנהגה הנוכחית במעשיה, באמירותיה, בניתוקה המוחלט מלבה את הקרע בעם ומוסיפה שנאה ועושה כל שביכולתה כדי לשמור על הכסאות שלהם וכל האמצעים מקדשים את המטרה.
9. המדינה שלנו שינתה את פניה.
10. לא קיימת מתכונת נכונה יותר לחקירת האסון ולמניעת האסון הבא מלבד ועדת חקירה ממלכתית והיא תוקם במוקדם או במאוחר.
ראה עוד > >
30/01/2025
מרי ורון האחות
פעימה ועוד פעימה
הלב שלי שותת דם ומחסיר פעימה
שיחזרו לביתם כולם שיחזרו למשפחתם
שרק אושר וטוב מעתה יהיו מנת חלקם
אך בכל פעימה ופעימה
הלב שלי שותת דם ומחסיר פעימה
כי יש בית ששוכן לו במערב נתיבות
בו לא יהיה יותר חיבוק של אם ובת
רק נר נשמה בכל הדלקת נרות שבת
בו לא ישמע יותר קול שירה ופעמונים
רק קול של געגוע ובכי תמרורים
בו הסירים לא ייצאו מהמגירה שבארון
ריח התבשילים שתמיד היה בו הפך לזיכרון
בו יש אמא שיושבת כל ערב בסלון
ודלת הבית נפתחת אצלה שם בדימיון
וביתה הקטנה רצה אליה ונופלת לזרועותיה
והצחוק, השמחה והחיים באים גם בעקבותיה
ואמא קמה לבשל את התבשיל האהוב עליה
כי אי שם עמוק בדימיון גם הסירים יצאו מהארון
אבל בבית ההוא ששוכן לו במערב נתיבות
בכל פעימה יש אמא שמחסירה נשימה
אמא עם לב שבור למיליוני חלקיקים
שלא תזכה להגיד לעולם "ברוך מחייה המתים"
חודש פברואר הגיע ואיתו הגיע המבול
מימין- פברואר 2001- אמא סוף חודש תשיעי כולנו בציפייה גדולה לנסיכה שעומדת להיוולד לה
מאז כל פברואר במשך 22 שנים היה חודש של שמחה וחגיגה, החודש המבורך הזה בו עמית שלנו נכנסה לנו לחיים והפכה אותנו להכי מאושרים ומאוהבים שיש
משמאל- פברואר 23 - יום הולדת ראשון לעמית בלי עמית, נפגשנו כולנו כדי לחגוג לה כי ידענו שאין סיכוי שעמית תוותר על חגיגה, שנייה אחרי שהתמונה צולמה התייפחנו בבכי באמצע המסעדה כשהבנו שעמית לא נמצאת יותר בתמונה ולא תהיה בה יותר לעולם
ראה עוד > >
08/02/2025
מרי ורון האחות
ככה חולצה אחותי היפה והטהורה
יותר נכון ככה חולצה גופתה
אחרי 52 שעות בהן שכבה מוטלת ללא רוח חיים במרפאה הארורה באותו בוקר של השביעי באוקטובר
הבוקר הנורא ההוא בו מלאך המוות טייל לו בהנאה
בו הארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום
בו משפחות נטבחו בשלמותן
אנשים נחטפו מביתם
גברים ,נשים וילדים נרצחו בשל יהדותם
בבוקר ההוא בו עמית החליטה לצאת מביתה
לתת עזרה ולהציל חיי פצועים
והיא קיוותה כל כך קיוותה שמישהו יבוא להציל אותה
אבל באותו יום ארור באוקטובר
לא היה דין ולא היה דיין
לא היה צבא ולא הייתה מדינה
אף אחד לא בא להציל אותה
רק המחבלים הגיעו ורצחו אותה
בשביל עמית אחותי
בשביל הנרצחים שקולם נדם לעד
בשביל החטופים שעוברים חיי גיהנום
חייבת לקום ועדת חקירה אמיתית וללא אינטרסים
שתיקח אחריות ותיתן תשובות ותפיק לקחים
ראה עוד > >
12/02/2025
מרי ורון האחות
5.10.2023 הפגישה האחרונה של אמא עם עמית
עמית אמורה לסגור שבת בבארי ככוננית
חג שמחת תורה
בין כל העומס שהיה לה היא לא הייתה בטוחה שתצליח לעבור אצל אמא לפני..
יום חמישי, השעה 17 בערב , עמית נכנסת הביתה
מחבקת את אמא ואמא שואלת אותה מופתעת
אז הספקת בסוף??
עמית עונה לה ברור אמוש, באתי לאחל לך חג שמח ולקבל עוד חיבוק לפני המשמרת
וככה הן יושבות להן במרפסת, לקפה אחרון, סיגריה אחרונה, חיבוק אחרון..
ורגע לפני שעמית הולכת ( לתמיד מסתבר)
היא מחליטה להקדיש לאמא את השיר
can't live without you
אמא מספרת שהייתה לה תחושה לא מוסברת ופעם ראשונה שהיא ממש ביקשה מעמית לבטל את המשמרת בקיבוץ
אפשר לשמוע בסוף הסרטון את אמא אומרת משפט שנחתך באמצע " אם את הולכת לקיבוץ השבת אני לא יודעת מה אני עושה לך"
כל מכריי וחבריי בפייסבוק ומחוצה לו
מוזמנים להתכנס מחר ולהצטרף לדרישה החשובה🙌🏻
*500 ימים - 0 תשובות*
*מחר, 500 ימים לשבעה באוקטובר, 500 ימים שחטופים נמקים במנהרות חמאס, 500 ימים מבלי שהוקמה ועדת חקירה ממלכתית.*
*נגיע לכיכר הגיבורים באופקים, לאירוע שיבטא את הדרישה של רובו המוחץ של הציבור הישראלי להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתספק את התשובות למשפחות שאיבדו את יקיריהם, למשפחות החטופים, המילואימניקים, המפונים, הנפגעים בגוף ובנפש ולציבור כולו.*
כיכר הגיבורים באופקים, קרויה על שמם של 52 הנרצחים, גיבורי העיר, שנפלו ב - 7 באוקטובר. נגיע גם כדי להוקיר אותם.
*משפחות 7.10 והציבור הרחב מוזמנים.*
*יום שני, 17.2*
*שעה 7:10*
*כיכר הגיבורים*
*פרי מגדים 94 אופקים*
ראה עוד > >
16/02/2025
לירון צוק
#השמש_של_עמית
ביום רביעי הקרוב עמית היתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-24.
דיברתי עם אחותה וחשבנו על רעיון של קניית ערכת קריוקי לבית השני של עמית בתחנת מד"א בעיר נתיבות שם התנדבה מאז שהיתה נערה.
אני אסע לשם לתת להם את הערכה בקרוב,
אם תרצו להשתתף או שיש לכן מקום בו ניתן לרכוש את הערכה תגידו לי בבקשה .
מנהל התחנה אמר שיחגגו קבלות שבת , חגים בשירה ויקדישו לעמית את השירים💙
קבוצת הפייבוקס שפתחתי https://payboxapp.page.link/AwZy2fgFofEQiHYq6
לא ידעתי למה אדרש
קמתי לבוקר רגיל, פשוט
ולא ידעתי שהתעוררתי לסיוט
מהנייד מהבהבות הודעות שלא עושות היגיון
משפטים מתסריט אימה, מעבר לכל דמיון
ולא ידעתי עמית, למה תידרשי
ובמשך שעות צעקת ״הצילו״
וביקשת סיוע והתחננת שיושיעו
שוב ושוב שאלת ״איפה הצבא״
ובין חיים למוות השתדלנו
להפיח בך תקווה
ואיך בתופת החשוכה
לא ויתרת ונשארת לעצמך נאמנה
והתקווה… גם היא, כמו התחמושת,
הלכה ואזלה
ולבסוף חדרו הכדורים ואיתם ההבנה
ונפרדת מאיתנו חרישית בצער ואהבה
ולא ידעתי למה אדרש
שאאלץ להציע לך להעמיד פני מתה
בשביל לחיות
ושאשמע את קולך, שתמיד צוחק ומלטף,
משווע לשרוד
שאדבר איתך שיחה אחרונה
ברקע פסקול המוות והייאוש
ואשמע אותם צועקים ויורים ללא אבחנה
ואותך כואבת ופגועה במצב אנוש
והשיחה תידום
ואשאר קפואה על הכסא בגינתי בצהרי היום
ואתאבל עלייך אחותי האהובה
אקרא בשמך ללא הפסקה
אדמם בדמעות כאב חד וצורב
כל הרחוב ישמע אותי
בזמן שעולמי עליי חרב
ושאדרש להיות זו שתבשר לרון
כשהיא בחודש תשיעי להריונה
שאת ככל הנראה אינך, את כבר לא עונה
ויהי ערב ויהי בוקר
יום ראשון
לילה שלם יחלוף בחיפושים נואשים אחרייך
השמש זרחה ובארץ חשיכה
ועודך מנותקת קשר
ואנחנו דורשים לשלומך וחרדים לגורלך
ואת לא משיבה, את כבר לא יכולה
נפחת את נשימתך האחרונה
וגופך היפה עדיין מוטל במרפאה
ואנחנו עדיין לא ידענו את גודל הגזירה
ויהי ערב ויהי בוקר
יום שני
ולא תיארתי שאסע לתת דגימת דנ״א
ואתן עדות לשוטר
והוא יכתוב הכל ויבטיח שיתקשר
מישהו מעדכן שאזלו המצרכים במדפי הסופרים בדרום
מישהי מפצירה תבואו דחוף דם לתרום
והבשורה הסופנית מגיעה מהמחשכים
״ברוך דיין האמת״ כך הם מודיעים
וזה חלוט
וזה קורע לגזרים
וכל האמיתות הופכות בין רגע לשקרים
ואיך אבשר לילדיי הקטנים, אחייניך האהובים,
שאינך עוד
ובעל כורחי אחשוף אותם לרוע שקיים שקיוויתי
לשמור מהם בסוד
לא ידעתי למה אדרש
ויהי ערב ויהי בוקר
יום שלישי
וחושך על פני תהום
הדרכים דרומה מסוכנות ועמוסות מחסומים
ואני לא מוכנה להיפרד ממך לעולמים
את שוכבת במרכז עטופה בלבן
סביבך מאות אנשים ועולים המספידים
ומעלייך חגים המוני הזבובים
ורגליי בקושי מחזיקות אותי והלוואי שכבר אתמוטט
אבל אני לא מוכנה להסיט ממך את הפוקוס
אז מכריחה אותי על עצמי להשתלט
ורק זמזומם נשמע באוזניי,
שמישהו יעיף ממך כבר את הזבובים האלה! די!
וכשהכניסו אותך לאדמה עמית
עד אז לא הבנתי
מה אהיה מוכנה לתת בתמורה לכך שתחיי
והגוף רועד חסר שליטה
והוא מגיע לגזור לי את החולצה
והמוח מנסה לעכל את שקרה
וכבר שלושה ימים שלא נכנס אוכל
בכוח קצת שתייה
ומתחילים את השבעה
ויהי בוקר ויהי ערב
ובוקר וערב
וערב ובוקר
וגילוי מצבה ועליה מונחת השמלה שאהבת
ואזכרת שלושים
ושנה לועזית חדשה
ויום הולדת 23 שלך
כשאת לא פה
וחגים ומועדים
ושבתות ואירועים
ועונות מתחלפות
בלעדייך
והירח מתעגל לו בזמנו
ושקיעות וזריחות
ואת אינך
11 חודש
ושנה
והנה, חלפו 500 יממות
ואין על הפרק שום עסקה
ותכף יום הולדת 24 שלך
ואת אינך ואת אינך ואת אינך
וחושך על פני תהום
ועדיין אף אחד לא רואה לנכון לספק תשובות
לכל כך הרבה משפחות אבודות
ולא ידעתי שגם אדרש
להילחם כדי שיתחילו לבדוק
להיאבק בשביל שנקבל תשובות
לדרוש למען לא יחזרו על הטעויות
לא תיארתי שגם לזה אדרש
אני אחות שכולה אהבה
אחות שכולה חדורת מטרה
ואעשה כל שידרש
כדי שתנוחי בשלום על משכבך
עמיתוש
ראה עוד > >
19/02/2025
חביבה -אחות
אני שולחת לך ברכה של אהבה ליום הולדתך ה-21❤️
זה נורמלי
19/2/25
אני לא יודעת מה לעשות כשיש לך יום הולדת
ואין אותך💔
זה לא נורמלי
כדי לשמוע את הברכה שהקלטתי לך לגיל 21 מוזמנים ללחוץ על הסרטון.
ביום שני הקרוב
24/2
תאריך הולדת העברי של עמיתוש
מוזמנות באהבה
🤍🙏🏻
ראה עוד > >
17/02/2025
מרי ורון האחות
500 ימים שהיא מתחת לאדמה
ואין שום עסקה שתחזיר אותה
ראה עוד > >
19/02/2025
מרי ורון האחות
יום הולדת 24 שמח אהובת ליבי
אני בדרך אלייך לחגוג לך
לקשט לך את הקבר בבלונים
לקנות לך את העוגה שאת אוהבת
לשיר לך בקול רועד וחנוק
תחגגי לך יפה שלי
שישירו לך שם בשירת מלאכים
ורק בקשה אחת לי אלייך
תצילי אותי עמית
תשלחי לי כוחות
לעבור את החיים האלה בלעדייך
כי אני טובעת פה טובעת בים של דמעו
ראה עוד > >
19/02/2025
שקד לוי
היי עמית
אנחנו לא מכירות אישית.
אבל אני בשנה וחצי האחרונות, למדתי להכיר אותך כל כך טוב.
מעולם לא נפגשנו, עמית
אבל אני מכירה אותך.
מכירה אפילו את המשפחה היקרה שלך.
את האחיות המדהימות שלך
את האמא הלביאה שלך.
למדתי מהחברים שלך, כמה מצחיקה את
למדתי כמה אכפתית את.
למדתי כמה פראמדיקית מקצועית את.
כמה מוכשרת את.
השירים שאהבת, המוזיקה .
כמה אהבת לשיר, כמה סרטונים שלך שרה, זכיתי לראות.
בשנה וחצי הזו, זכיתי לקרוא כל כך הרבה עליך, להבין מי זו עמית מן , ממשפחתך , מחברייך.
וכמה מיוחדת.
המשפחה שלך פתחה בפניי את הדלת להכיר אותך למרות שאת אינך כאן.
זכיתי , כן זכיתי, להכיר אותך דרך האנשים שעטפו אותך בחייך.
וכמה גיבורה את במותך.
שתידעי עמית , אם היו נותנים לי מקל קסמים, להחזיר את הזמן אחורה, לא להכיר אותך, אבל שתהיי כאן.
עם זה שאפסיד, אלוהים עדי, כמה הייתי רוצה נותנת הכל לבטל את רוע הגזרה.
ובמקום לכתוב לך את הפוסט היית חוגגת יום הולדת עם המשפחה שלך , החברים, אופיר.
אני בטוחה שאת עם החיוך הקסום שלך , דואגת שם לכולם למעלה.
לא נותנת לאף אחד להוריד את הראש.
וכולם מכירים אותך, כמלאך ראשי.
מלאך היית עוד כאן .
אני יודעת, למדתי להכיר אותך.
עמית, רק בקשה אחת..
תשלחי לכולם כוחות..
הם מתגעגעים אליך.
מבטיחה לך, אני רואה, אני יודעת.
למדתי להכיר אותך .
ראה עוד > >
19/02/2025
שירן אבויץ'
לא מעכלת עדיין שהלכת…
את כל כך חסרה..💔
תשמרי עלינו מלמעלה מלאכית
ראה עוד > >
19/02/2025
יניר מזרחי
איך שולחים ברכת יומולדת, למישהי שלא תחגוג שום יומולדת יותר? אאחל, שכל מי שהיה מעורב ברציחתך - ימות מוות בייסורים!
ראה עוד > >
19/02/2025
דבי חניה
מזל טוב חיים שלי
כמה את חסרה…💔💔💔
ראה עוד > >
19/02/2025
יריב אושרי
כמה את חסרה
ראה עוד > >
19/02/2025
עומר אשוש
מלאך💔
ראה עוד > >
19/02/2025
נוגה ים אליעז
יום הולדת שמח עמית!!!❤️❤️❤️
מתגעגעים אלייך!💔
ראה עוד > >
19/02/2025
עדן מילמן
למלאך היפה שתשאר צעירה לנצח, יום הולדת שמח ותמשיכי לשמור וללוות אותנו מלמעלה 🥳❤️😢❤️
ראה עוד > >
19/02/2025
אוריאל כהן
יום הולדת שמח מתגעגעים כולם
ראה עוד > >
19/02/2025
חיים ורון
אוהב ומתגעגע עמית.. 💔 את חלק ממני בדרך הלא ברורה הזאת..
ראה עוד > >
19/02/2025
נמרוד בקווזה
יום הולדת עמית! יהי זכרה ברוך / ברוך דיין האמת
עמית בת רחל מן תיבדל"א ז''ל הי"ד 🕯️🕯️🕯️💔🩶🖤🇮🇱🥀
ראה עוד > >
19/02/2025
דנה ניסנוב
לו יכלתי לאחל לך רק דבר אחד- תחזרי!
יום הולדת שנייה כבר בלעדייך... זה עדיין בלתי נתפס.
אין יום שעובר מבלי שאני מתגעגעת אלייך וחושבת עלייך 💔
מקווה שאת חוגגת שם למעלה יום הולדת מלאכית על ענן ורוד...
אני אוהבת אותך עמיתוש ומתגעגעת אלייך כל כך, לתמיד.
ראה עוד > >
ישבתי בארומה ואנשים פשוט ניגשו אליי ואמרו שהם מנציחים את עמית מן וחילקו לי סוכריה פשוט ככה…ממש נחמד מצידם 💔
אתמול התקיים באילת כנס רשלנות רפואית של לשכת עורכי הדין. הזמינו אותנו לספר על עמיתוש. אמא מרי ורון נסעו 💟
ראה עוד > >
23/02/2025
חביבה האחות
בימים הבלתי ניתנים לתיאור האלה
שמרגישים כמו רכבת הרים על ספידים
מתקבלת לה באינבוקס שלי ההודעה המדהימה הזו ומחממת את הלב הקפוא🫶🏻🙌🏻🫶🏻
מזל טוב לכם משפחה יקרה, וחיים מאושרים טובים וארוכים לאילה עמית❤️🥹
(הפרסום באישור המשפחה)
שלום חביבה
כותבת מרב, אמא ל5 ילדים ואשתו של שאול.
לפני 6 חודשים ילדתי את ביתינו החמישית. לאורך ההריון שברובו בעלי היה במילואים, רציתי לתת לתינוקת שם שמסמל גבורה, ציונות, ניצחון או נצחיות. היה לנו קשה למצוא שם מתאים ששנינו אוהבים. אחרי הלידה בעלי הציע לקרוא לתינוקת על שם אחד הנרצחים ומיד הציע את עמית. (אןלי היה קשר לכך שבעלי הגיע לבארי ב8 לאוקטובר יחד עם הפלוגה שלו ואף עבר בדירות של הצעירים.)
אני אהבתי מאוד את הרעיון ושנינו לקחנו כמה ימים לחשוב כל זה וקראנו קצת על עמית שלכם.
אחרי שהתחלתי לקרוא ולהכיר אותה קצת יותר לעומק, לא היה ספק שהיא גם האדם שהיינו רוצים להנציח וגם לאחל לבת שלנו מתכונותיה של עמית.
נפעמתי מהבגרות של עמית, היכולת לקבל החלטות בקור רוח ולשים את עצמה בחזית, לעשות את הדבר האנושי הנכון ביותר וכל זה בגיל כ"כ צעיר.
קראנו לבת שלנו אילה עמית.
משתפת קצת מה עומד מאחורי השם, מתוך הדברים שאמרנו בשמחת הבת שלה.
אילה- שם ארץ ישראלי ומאחלים לה מתכונותיה של האילה. בנוסף, מתואר בחז"ל שאילת השחר מבשר את הגאולה, ולעיתים הגאולה מגיעה קמעה קמעה ולעיתים יכולה להגיע בפתאומיות כקפיצה של אילה. הלוואי שכך יהיה.
עמית- להנצחתה של עמית מן ז"ל שהיתה הפרמדיקית של קיבוץ בארי וטיפלה בגבורה בפצועים. לכבוד הגבורה בתקופה הזאת ולהכרה בחשיבות של חברות עמוקה בין עמיתים.
שולחים לכם חיזוק מאיתנו ומכל עם ישראל וליבינו כואב יחד איתכם ומנסים להמשיך ולהפיץ טוב בעם ובעולם, לזכות עמית והאחרים.
באהבה,
משפחת רזיאל
מרב, שאול, יובל, ערבה, אלון, עפרי ואילה עמית.
מצרפת כמה תמונות
ראה עוד > >
24/02/2025
מירב סארמילי
ערב הפרשת חלה לעילוי נשמת עמית מן ז"ל בת רחל.
בהנחיית האחת ויחידה לילך לוי
תודה על השירה השמימית - ליהיא ברשישט - Lihi Barshishat .
תודה רבה על ערב עוצמתי ומרגש.
אתמול חל תאריך הולדתה העברי של עמיתוש-
כ״ז שבט וזכינו לקיים ערב הפרשת חלה לעילוי נשמתה בכרמיאל שבצפון ובנתיבות שבדרום.
לפני כחודשיים וחצי רונית גיסתי האהובה הציעה שנעשה ערב כזה לעמית בגלריה המדהימה שלה והסכמתי.
לא כי אני אדם דתי, אלא כי כל דבר לזכרה ולעילוי נשמתה הוא מבורך מבחינתי ואני מיד מתייצבת.
במשך שבועיים ניסינו, רונית, לילך ואני, למצוא תאריך לערב. עברנו ביומן את דצמבר (חשבנו בהתחלה לעשות בחנוכה) המשכנו לינואר ולא מצאנו מועד שמתאים לשלושתנו או שהגלריה היתה תפוסה, הגענו כבר לפברואר ואז שם מצאנו תאריך- 24/2. קבענו.
סיפרתי למשפחה שלי שב-24/2 נעשה הפרשת חלה לעמית וכמה דקות אחר כך רון אחותי כתבה: ״איזה יופי שקבעתם לעשות לה ביום הולדת העיברי שלה״.
במשך דקה השתררה דממה. לא האמנתי.
פתחתי את היומן, בדקתי תאריך עברי ו-וואלה- מכל כל כל הימים, דווקא ביום הזה קבענו. בלי לתכנן ובלי להתכוון.
אבל עמית ממשיכה לסדר לנו הכל מלמעלה ולכוון אותנו להיות איתנו (אפילו העובדה שלמנחה בכמיאל ולרבנית בנתיבות- לשתיהן קוראים לילך)…🫶🏻

משם הדרך לקיים ערב כזה גם ביום הולדתה, בעיר הולדתה- היתה קצרה והחלו ההכנות.
כשלילך, המנחה המדהימה של הערב, ישבה איתי לתכנן אותו, לא היה לי מושג איך ומה אמור להיות. אף פעם לא הייתי בערב כזה.
אבל, דבר אחד ידעתי מההתחלה- הערב הזה יהיה בדמותה של עמיתוש ויהיו בו גם שירים, ומוסיקה, ושמחה. לצד העצב והגעגוע. וכך היה.
נפגשנו אתמול בגלריה, למרות הכפור המקפיא, עשרות נשים נפלאות.
התחברנו. בכינו. צחקנו. התרגשנו. רקדנו ושרנו.
הכל מעורבב, הכל יחד, הכל מתאים ומושלם.
🤍 תודה לכל הנשים המופלאות שהגיעו והשתתפו וחיבקו וחיממו את הלב עם כמויות של אהבה.
🤍 תודה רונית גיסתי אחותי המדהימה על הרעיון והארגון.
🤍 תודה לילך על ההשקעה לכל אורך הדרך, בכל פרט ופרט. הכנסת לערב הזה את הלב והנשמה שלך וזה הורגש כל כך.
🤍 תודה לאחייניות המתוקות שלי על העזרה בהכנות.
🤍 ותודה עמיתוש שלי על הזכות להרגיש אותך קרוב אליי. אורך לנצח יופץ וקולך לעד יהיה פסקול חיינו.
אוהבת אותך חיים שלי, מקווה שהסבנו לך נחת🤍
ראה עוד > >
26/02/2025
חביבה -אחות
אני הולכת לכתוב כאן משהו שאולי יזעזע את חלקכם
אולי יפתיע אחרים ואולי יהיה מובן מאליו לכמה
אני הבנתי שכפי שזה נראה ומסתמן, הממשלה הנוכחית לא תקים
שימו לב: *לא תקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7/10*
אנחנו, המשפחות השכולות, הפגועות, ההמומות, הכואבות, הסובלות, החיות בתחושת החמצה וזעם
יושבות ומחכות לתשובות,
מחכות בקוצר רוח לרגע הנכון,
ממתינות לעיתוי המתאים,
לצדיק בסדום
הזמן עובר והייאוש גובר
ומורחים אותנו כבר 16 חודשים
בינתיים, אבות קוברים ילדים, בעלים קוברים נשים, משפחות רבות שרויות בטירוף של חוסר ודאות כשיקיריהן עדיין בגהנום החמאס, רק השבוע אבא אחד לא עמד בצער ובכאב ובחוסר המענה למליון השאלות הפתוחות לגבי גורלה של ביתו ושם סוף לסבלו והעם הנפלא הזה שרוי בכאב קולקטיבי, במילואים, בקשיים כלכליים, כל אחד במעמסו…
כבר מעל 16 חודשים של כאוס מוחלט
אבל
מחלחלת בי ההבנה, ואותי באופן אישי היא מהממת ומזעזעת,
שזה לא יקרה
לא כל עוד הממשלה הנוכחית בשלטון
כי הם עושים כל מה שאפשר כדי למרוח את הזמן, כדי לזרוק אחריות, כדי להתעלם
בשבילם אנחנו לא יותר מנמלים קטנות על השביל
אנחנו לא מעניינים אותם
פשוט לא מעניינים
עבורינו, התשובות והפקת הלקחים ולקיחת האחריות, הם דבר שיוכל לתת מעט מנוח ומרגוע לנפש, אחרי שאיבדנו את הדבר הכי חשוב ויקר לנו.
ואותם זה פשוט לא מעניין.
אז מה זה אומר?
או שלא יחקרו את ה-7/10 ואת כל מה שקדם ליום הזה ולא יופקו לקחים ולא נקבל תשובות ולא יהיו אחראים ואשמים.
או שתוחלף הממשלה.
וזו האמת לאמיתה חברים.
הכל יסתיים ואקח אותך להמבורגר ענק!
בתוך הטירוף הפחד והאימה של אותו בוקר שחור
בזמן שהיא מוקפת במחבלים ויריות
חיים הגיס שהיא אהבה יותר מאח עודד אותה והבטיח לה שכשיסתיים הם יישבו לטרוף המבורגר ענק
חיים לא הצליח לקיים את ההבטחה לעמית
אז אם לא במציאות לפחות בדימיון 😔
הי חביבה זו יערה קידר התכתבנו מוקדם יותר לגבי התערוכה במוזיאון. אנחנו מארחים את התערוכה שיצרו נכי צה״ל במרכז השיקום גני תקווה והם גם עושים בעצמם בנגרות את כל אמצעי התצוגה.
סוף סוף אני יכולה לשתף♥️
ימים ספורים לפני יום הולדתה של עמיתוש, קיבלתי טלפון מאוסטרליה, על הקו אישה- מציגה עצמה בשם אמילי, מספרת לי בהתרגשות על ה-פרויקט המדהיםםםם הבא לזכרה של עמיתוש. במשך דקות ארוכות היא מסבירה לי במילים כל כך אוהבות ומחבקות ושתינו דומעות מהתרגשות ואני פשוט מקשיבה לה ומנסה לעכל כמה שזה גדול וענק.
אז בקצרה,
חברת תוכנה רפואית באוסטרליה (שאותה מנהלת אמילי היקרה) תטמיע במדינות באוקיינוס השקט מערכות רפואיות מתקדמות שיעזרו ויסייעו למיליוני אנשים מהאוכלוסיה המקומית (כ-15 מדינות איים), למשך עשרות שנים רבות.
זה מטורףףףף
עמיתוש שלנו, שחלמה לטייל בעולם ולהגיע הכי רחוק שאפשר, שקיוותה להמשיך ולעזור לכמה שיותר אנשים, תגיע עכשיו, הכי רחוק שאפשר ובעזרת המיזם האדיר הזה לזכרה, תשפר את בריאותם ואיכות חייהם של רבים רבים.
תודה אמילי יקרה ולכל השותפים למלאכה🤍🤍🤍
ועכשיו מוזמנים לקרוא קצת יותר בהרחבה על המיזם המהמם הזה:
חברת התוכנה הרפואית סקטרה (Sectra) מובילה מיזם חדשני להטמעת טכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות באיי האוקיינוס השקט, כחלק ממאמציה לשפר ולחזק את מערכת הבריאות המקומית. מטרת היוזמה היא לאפשר לקלינאים לבצע אבחונים מהירים ומדויקים יותר, ובכך להאיץ את מתן הטיפול הרפואי ולהציל חיי אדם. באמצעות שילוב פתרונות דיגיטליים מתקדמים, הפרויקט יסייע להתגבר על אתגרי המרחק והנגישות הרפואית, תוך חיזוק יכולותיהם של צוותי הרפואה המקומיים.
הפרויקט יחל כפיילוט עם הטמעת מערכת דיגיטלית במעבדות הפתולוגיה בממלכת טוֹנְגָה (Kingdom of Tonga), מתוך שאיפה להרחיב את ההטמעה לשאר מדינות איי האוקיינוס השקט בעתיד.
בראש המיזם עומדת אמילי כהן, מנכ”לית סקטרה (Sectra) באוסטרליה וניו זילנד, שפיתחה את הרעיון למיזם ביחד עם הצוות שלה שכולל את מלקולם טנגי יליד טונגה שפועל במשך שנים ליצירת מודעות לקשיים והאתגרים הרפואיים שעומדים בפני איי האוקיינוס השקט.
השבוע, אמילי והצוות שלה הובילו ביקור רשמי בטונגה, במהלכו התקיימו פגישות עם גורמים רשמיים, ולראשונה הוצג המיזם בפני ממשלת טונגה.
כחלק מהיוזמה,
אמילי הציעה לקרוא למיזם *AMIT In the Pacific*,
ראשי תיבות של:
Advancing Medical Imaging Technology In the Pacific, ולזכרה של עמית מן.
אמילי שיתפה את סיפורה של עמית,
והסבירה כי החוזק, הגבורה, האומץ והמסירות
שעמית גילתה בחייה ובמותה משקפים את הערכים של אנשי האוקיינוס השקט, ולכן ראתה לנכון להעניק למיזם שם בעל משמעות עמוקה
שינציח את פועלה של עמית מן למען הצלת חיים.
ההצעה התקבלה בחום על ידי משתתפי הפגישה.
המיזם נמצא כרגע בתחילת דרכו - כעת יש לגייס את שאר מדינות האוקיינוס השקט כדי לאחד כוחות, להבטחת המימון, ולהתמודדות עם האתגרים הצפויים.
אך כבר עכשיו, בקצה השני של העולם, סיפורה של עמית נשמע, מחובר למיזם שמטרתו להפיץ אור ולהציל חיים – בדיוק כפי שעמית עשתה.
תשמעו משהו מוזר ..
מאז שעמית מתה החלק הכי אהוב עליי ביממה זה הלילה
אני ממש מפנטזת כל היום על הרגע הזה
שיגיע הלילה ואוכל לכבות את האור, להיכנס למיטה
לעצום עיניים ולעבור לעולם שבו הכל יכול לקרות ..
הלילה פחות כפוי טובה מהיום
הוא ממש רואה את החיפושים הבלתי פוסקים שלי
הוא שומע את הבכי שלי ומרגיש את השריפה שבוערת לי בלב
ולפעמים רק לפעמים הלילה מביא את עמית לבקר אותי
ובפעמים הנדירות האלה אני מצליחה גם לחבק אותה ולאחוז בה חזק , פעם אחת בכיתי לה שלא תלך והיא ניגבה לי את הדמעות וחייכה
בלילה קורה משהו ששום בינה מלאכותית גם בעוד 100 שנה לא תצליח לעשות, במקום המסתורי הזה של התת מודע אני אשכרה מסוגלת שוב כמו אז לראות, לנשק ולהרגיש את אהובתי
זה לא קורה תמיד ואפילו רק לעיתים רחוקות
אבל עצם העובדה שזה יכול לקרות גורמת לי לחכות בשקיקה כל היום לרגע שיגיע הלילה
לילה טוב 💔
ראה עוד > >
08/03/2025
חביבה -אחות
https://www.facebook.com/reel/2043085956204186
אחותי הקטנה הענקית
ככה תמיד קראתי לה, עוד בחייה.
נדהמתי ממנה- מהיכולת שלה להציב מטרות ויעדים ולהגשים אותם, מהשאיפות המרשימות שלה, מהמסירות הבלתי מתפשרת לתפקידה, מכך שהצליחה, לצד העומס והאינטנסיביות של המקצוע בו בחרה, לשלב הנאות- בילויים עם חברים, טיולים בארץ ונסיעות לחול, זמן איכות עם המשפחה ואף פעם לא להפסיק לשיר.
הערצתי אותה על הישגיה המופלאים בגילה הצעיר כל כך.
עמיתוש, אחותי הקטנה, היתה דוגמה ומופת לעוצמה וחיה את החיים במלואם.
היא בחרה במקצוע פרמדיקית והמקצוע בחר בה. היא מילאה אותו במסירות ובשליחות עד נשימותיה האחרונות.
היא דוגמה לכוחה של נחישות, אומץ ואהבת אדם.
עבורה, להיות פרמדיקית, לא היה רק מקצוע, אלא עשייה מתוך תחושת שליחות, רצון לשנות ולהציל חיים, גם בתנאים הקשים ביותר.
עבורי, עמית היא סמל לעוצמה נשית אמיתית. היא מוכיחה שגם בתוך כאוס מוחלט, בתנאים מסוכנים ומלחיצים, יש נשים שיכולות לשאת את הנטל, להוביל ולסייע — להילחם על חייהן, וגם להציל חיי אחרים.
עמית היא מקור השראה, מופת של מחויבות, דמות שמשדרת אומץ לב וטוב בכל פעולה, כל מילה וכל צעד שהיא עושה.
אחותי הקטנה הענקית💔
לנצח אורך יופץ
ראה עוד > >
10/03/2025
מרי ורון האחות
חלמתי איתך הלילה יפתי
הפתעת אותנו בשולחן השבת
חיבקתי אותך נישקתי אותך והרחתי אותך בחלום
כל השאר היום זה בונוס ❣️
ראה עוד > >
11/03/2025
חביבה -אחות
איזה מרסק וכואב לשמוע את עמית אחותך הקטנה ברגעים האחרונים שלה במרפאה בבארי,
ולשמוע את היריות שרצחו אותה 😭✡️🇮🇱
חביבה היקרה, אוהבים וכואבים איתך 🫂🇮🇱✡️❤️🩹
הלוואי שרק נהיה ראויים ✡️🇮🇱🙏🏼❤️🩹 https://www.facebook.com/reel/540151345186359
ראה עוד > >
11/03/2025
חביבה -אחות
היום שהיה
05:00 השכמה והתארגנות
06:30 יוצאים לדרך
10:30 הריסת מרפאת השיניים בבארי
ממוטטים
14:00 לוויה של דוד ניסים האהוב והיקר שלנו
עוד יותר ממוטטים
17:00 במהלך הנסיעה חזרה הביתה הודעה על תינוקת נוספת שנקראה על שם עמית
חיוך ואהבה
19:00 מגיעים הביתה, מארגנים תחפושות ומשלוחי מנות
עוד מעכלת את היום הזה
בינתיים, למי שמעוניין, אלה הדברים שאמרתי היום במעמד הריסת מרפאת השיניים-
שלום, שמי חביבה
נולדתי וגדלתי בנתיבות, רק קילומטרים ספורים מבארי, ואיכשהו הפעם הראשונה שביקרתי בקיבוץ היתה באוגוסט 2023.
הגעתי לכאן עם בעלי והילדים ל״מסיבת סוף קיץ משפחתית״- בילינו בבריכה, הכנו על האש, שתינו, רקדנו והיינו מאושרים.
את המפגש הזה יזמה וארגנה עמית, אחותי הקטנה.
באותו זמן היא התגוררה בבארי, בתור פרמדיקית של הקיבוץ. עמית היתה מאושרת כאן- היא התאהבה באנשים, בשבילים הירוקים, במרחבים, בגן העדן שבארי היתה.
בסוף הערב המופלא, ב-12 בלילה, היא ביקשה ממני לבוא לראות את הדירה שלה, כבר היה מאוחר ואמרתי לה שאבוא בהזדמנות אחרת, אבל היא ממש ממש ביקשה ״עד שאת כאן, זה ממש קרוב, נו, בואי תראי״ כך אמרה ושכנעה אותי. היא עשתה לי סיור בדירה הקטנה שלה שהפכה לה לבית, ראיתי את כל הדברים הקטנים שהיא סידרה, את החפצים האישיים, הלונג שתלתה בגינה, כל פרט ופרט. חיבקתי אותה באושר ואמרתי לה כמה אני שמחה עבורה. כמה זה עשה לי טוב לראות שאחותי מצאה לה מקום כזה יפה ואיכותי לחיות בו.
ונפרדנו בחיבוק גדול.
אף אחד מאיתנו לא ידע מה עתיד לקרות בעתיד הלא רחוק.
לא ידענו שחודש וחצי לאחר מכן גורל משפחתי יקשר בגורל הקיבוץ בברית דמים, כפי שגורלם של גיל, שחר, איתן, דניאל, עמית, יאיר ונירית- נקשרו זה בגורלו של זה.
מאז ה-7/10 אני מגיעה לכאן מכרמיאל בכל הזדמנות שיש לי.
לא מזמן הגענו לפנות את הדירה של עמית וארזנו את כל החפצים, הפרטים האישיים, גם את הלונג התלוי בגינה.
אבל בדרך כלל, כשאני מגיעה, זה כדי להיות במרפאת השיניים, כי עבורנו יש למבנה הזה חשיבות שאינה פחותה מהקבר של עמית. פה, אנו מרגישים קרובים אליה.
המבנה הזה, עבורנו, הוא קדוש.
ואני עומדת כאן עכשיו בחרדת קודש.
באותו יום איבדנו כל כך הרבה. יותר ממה שניתן לתאר במילים. ואתם בנוסף, איבדתם גם את הבית שלכם.
האסון היה כל כך גדול ונורא.
הסיפור של מרפאת השיניים אינו היחידי, אך הוא ייחודי: מפני שחמשת האנשים שנפלו כאן יצאו מביתם במטרה להגן על הבית.
הם פעלו לפי צו מצפונם ונלחמו את קרב חייהם בתעצומות נפש- מי בנשק ובמחסנית, ומי בתחבושות ובכפפות טיפול, עד נשימותיהם האחרונות.
ואנחנו,
אנחנו לא רצינו אותם גיבורים. אנחנו רצינו אותם חיים.
המקום הזה הוא סמל- לטבח איום ולטרגדיה נוראית, להפקרה ולמחדל הקשים וגם לגבורה, לרעות, לערבות הדדית, לעוז רוח ואומץ לב.
הוא מספר סיפור של מלחמה עד הסוף כנגד כל הסיכויים, של מעטים מול רבים, של האור מול החושך.
ראוי שסיפור הגבורה שהתחולל במרפאת השיניים יסופר וישונן וילמד לדורי דורות.
מורים ילמדו תלמידים.
מפקדים ינחילו את רוח הקרב והאומץ ללוחמים.
וסבים יספרו לנכדים.
הרגע בו אנו עומדים כעת, הינו מכונן עבורנו המשפחות, עבור קהילת בארי ועבור עם ישראל כולו.
זהו רגע בו נחתם פרק אחד בכדי שניתן יהיה לעבור לפרק חדש ומשמעותי של שיקום הקיבוץ לצד הנצחת גבורתם של יקירנו והדהוד זכרם לעד.
אני מודה, במהלך החודשים האחרונים היו פעמים שכבר לא האמנתי שזה יקרה.
אך ברגע שהתאחדנו, המשפחות, בדרישתנו הצלחנו לגרום לגורמים הרלבנטיים לבחון מחדש את תהליך ההנצחה. ומאז התקיימו שיחות ובדיקות רבות ולמרות ועל אף הקשיים והמורכבויות שבסיטואציה העדינה הזו, אני מוצאת מעט נחמה שהצלחנו למצוא פשרה ופתרון מיטיב לכולם.
כל אחד מאיתנו, בני המשפחות, מגייס את כל כוחות הנפש למען מטרת ההנצחה החשובה מכל, כי זה המעט שאנו מצווים לעשות עבור יקירנו ולפנינו מלאכה רבה.
התכנון להקים בהמשך מקום מסודר שיבנה על בסיס ובשילוב חלקים ואלמנטים משמעותיים ואותנטיים שהוצאו בשבועות האחרונים מהמבנה המקורי, שמעידים על החורבן ועל הקרב, המקום שיבנה יוכל לקבל סיורים, משלחות וציבור שנים על גבי שנים קדימה.
מקום שגם בניי, אחייניה האוהבים של עמית, יגיעו אליו כשיגדלו. מקום שגם ילדי בארי יוכלו לבקר בו בעתיד.
מבנה מרפאת השיניים יהרס היום עד עפר, אך לצד ענני האבק ינשבו רוחות של תקווה, של בניה מחדש והמשכיות למורשתם המפוארת של יקירנו.
תודה לחברי ועדת ההנצחה, למזכיר הקיבוץ ולכל העוסקים במלאכה ברגישות, בהכלה ובגמישות מחשבתית.
תודה מיוחדת לשירה שפירא ולצוות שלה ממשרד המורשת על הסיוע הרב לאורך התהליך.
למשפחות היקרות- התוודעתי להכיר את גיל, שחר, איתן ודניאל רק לאחת מותם והלוואי שהייתי זוכה להכיר ולפגוש אותם בחייהם.
כל אחד מהם אדם נפלא, מיוחד, יפה ומדהים.
אני ומשפחתי מתנחמות בידיעה שאלה האנשים שהיו עם עמית בשעותיה האחרונות.
העם שלנו, עם חפץ ומקדש חיים, עם רדוף ומוכה אסונות. בימים הקרובים נקרא את מגילת אסתר, בחודש הבא את ההגדה של פסח, כתבים שהחזיקו מעמד מאות ואלפי שנים, שעוברים מדור לדור, מאב לבן רק בזכות האנשים שחיו בכל מקום ובכל תקופה והבינו את חובתם לזכור ולא לשכוח. וגם אנו בכל תקופה ובכל מקום מצווים לזכור ולהעביר את הסיפור הלאה.
אני מאחלת מכל ליבי שבארי תשתקם, תירפא ותיפרח.
ונושאת תפילה לשובם של כל החטופים לביתם בהקדם האפשרי.
לזכרם, להנצחתם ובהשראתם של
גיל בויום
שחר צמח
איתן חדד
ד״ר דניאל לוי
ועמית מן
יפי העיניים וטובי הלבב, צעירים, חזקים ואהובים שהקריבו את נפשם במקום הזה וזכרם יופץ לעד.
חג פורים כבר כאן,
וחשבתי לעצמי, למה שלא נכין משלוח מנות מיוחד ל״הנהגה״ שלנו, אז הכנסתי:
✔️ מסיכה שתעזור להם להסתיר את האמת מאיתנו.
✔️ סבון שיהיה להם קל להמשיך לסבן אותנו.
✔️ רעשן להסחות דעת ממה שחשוב באמת.
✔️ קרם שיהיה להם פשוט יותר למרוח אותנו.
✔️ יש לכם רעיונות מה אפשר להוסיף להם?
ב-24 שעות האחרונות: הרמטכ״ל החדש פועל להוריד את ועדת החקירה הממלכתית מסדר היום, ראש אמ״ן הפורש מתחיל ג׳וב חדש ומבוקש והחטופים שלנו ממשיכים לסבול ולהינמק במנהרות חמאס עוד יום שמרגיש כמו נצח.
🎭 הם לא רואים אותנו.
בכל יום שעובר משפחות רבות כל כך ממשיכות להתענות מהמציאות שהיכתה בנו לפני שנה וחצי ומחכות להיפוך גורל שלא יגיע.
ראה עוד > >
15/03/2025
חביבה -אחות
חג פורים כבר כאן,
וחשבתי לעצמי, למה שלא נכין משלוח מנות מיוחד ל״הנהגה״ שלנו, אז הכנסתי:
✔️ מסיכה שתעזור להם להסתיר את האמת מאיתנו.
✔️ סבון שיהיה להם קל להמשיך לסבן אותנו.
✔️ רעשן להסחות דעת ממה שחשוב באמת.
✔️ קרם שיהיה להם פשוט יותר למרוח אותנו.
✔️ יש לכם רעיונות מה אפשר להוסיף להם?
ב-24 שעות האחרונות: הרמטכ״ל החדש פועל להוריד את ועדת החקירה הממלכתית מסדר היום, ראש אמ״ן הפורש מתחיל ג׳וב חדש ומבוקש והחטופים שלנו ממשיכים לסבול ולהינמק במנהרות חמאס עוד יום שמרגיש כמו נצח.
🎭 הם לא רואים אותנו.
בכל יום שעובר משפחות רבות כל כך ממשיכות להתענות מהמציאות שהיכתה בנו לפני שנה וחצי ומחכות להיפוך גורל שלא יגיע.
ראה עוד > >
16/03/2025
קרן אלקלאי
שברון הלב שבהריסת המרפאה 💔
מרפאת שיניים אליה הגיעה ב7/10 בבוקר השבת הארורה עמית מן הפרמדיקית הגיבורה והצילה שם חיים עד הרגע האחרון, בו נלקחו חייה.
מבנה שראוי להשאיר כעדות עילמת למה שהתרחש שם ביום הנורא ההוא, בו החיים של כולנו השתנו לעד.
Haviva Man 💔❤️🩹💝❤️🔥🫂🫂🫂 https://www.facebook.com/reel/1366142547915215
מוזמנים לערב מרגש 🙌🏻🤍
אירוע השקת הניידת ההוליסטית ע"ש עמית מן -
מודל חדשני של עזרה הוליסטית נגישה וזמינה לתושבי איזורים שנפגעו מהמלחמה.
הערב יתקיים ב25.03.25, יום ג׳ באולם המופעים בשדרות.
בהנחיית לינוי בר גפן ובהשתתפות כנסיית השכל.
התכנסות ב19-30.
הרשמה דרך הלינק https://forms.office.com/r/uwiMFqUEy9?origin=lprLink
ראה עוד > >
19/03/2025
חביבה -אחות
בסופו של דבר את אינך
הכל הבל הבלים
והעיקר הוא
שבסופו של יום את אינך
אני מאוד מאוד משתדלת
להצליח לחיות
לצד הידיעה המרעישה והמוחלטת
אודות מותך
מנסה נואשות להחיות אותך
בסיפורים פרוייקטים מיזמים תקשורים
אבל בסופו של דבר
את בכל זאת מתה
ואני הולכת לאיבוד ברגעים היומיומיים המחזוריים האלה
כי פשוט לא נתפס לי
כי איך יתכן שאת כל כך מתה אבל חיה וכל כך חיה אבל מתה.
והידיעה הזו, עמית, שאת מתה
שואבת את האוויר מראותיי ואת ההגיון מראשי
והיא קשה והיא אכזרית
ואני מנסה נואשות להשתיק ולהרחיק אותה ממני
ומעשנת ורצה ושותה ומארגנת ועסוקה
אבל בסופו של דבר היא עקשנית יותר ממני
וביום שלי נפתחת כל מהדורת חדשות בכל שעה עגולה במבזק הדרמטי הזה: ״כתבנו מהשטח מדווח: עמית מתה. היא לא חוזרת. אני חוזר, עמית מתה״ ושוב ושוב ושוב אגרוף לבטן וסכין ללב ואין אוויר.
והנסיונות הפתטיים האלה,
בלראות אותך כאיזה פרפר לבן מעאפן או כצורת ענן בשמיים או לדבר לפאקינג להבה של נר נשמה…
בסוף בסוף, על אף נסיונותיי, הבלתי נלאים יש לאמר, להיאחז בך, את לא פה. ועדיין מתה.
ואין לי כח לתקופה המעצבנת הזו
שהשמש מפשירה את הלב
והציפורים מצייצות להן בסבבה שלהן
וכל הסגול והורוד והצהוב פורח ומרהיב כל כך
וככל שהימים מתייפים כך העולם מתכער יותר
כי יופייך המושלם לא קיים בו עוד
וכל דבר כזה רק מדגיש את חסרונך ומגדיל את הכמיהה שלי אלייך
ותכף פסח, אביב, התחדשות, משפחתיות, טיולים וזה מפחיד כל כך
מבעית כמעט כמו ההבנה שמתקרב גם יום הזכרון
וכל הגוף שלי בטירוף חושים מהדבר האיום ונורא הזה
ובתחזית שלי של סוף המהדורה החזאי עומד, בכל שעה מחדש, ומפרט על עננה כבדה וסמיכה באזורי שמסתירה את כל השמש שבעולם.
ופתאום שמתי לב שהנורמליות של החיים שלפני זה מה שהכי מכאיב, הפעולות הפשוטות, השמחות, הכי שוות ויפות של החיים הקודמים, להעז לעשות אותן בחיים האלה- זה כל כך כואב.
ולא משנה מה אעשה
בסופו של דבר
בתכלס
את, שהיית מוארת ומאירה יותר מהשמש,
יפה מבפנים ומבחוץ כמו שבעת פלאי תבל יחדיו
את, שדי בניתי עלייך שתחיי הרבה אחריי
את מתה
ואת לא חוזרת
וזה לא מקובל עליי
ואני לא יודעת מה לעשות עם זה
רק יודעת שאוהבת אותך תמיד ולנצח
ראה עוד > >
20/03/2025
קרן אלקלאי
יהיה זכרה ברוך לעד
עמית מן הפרמדיקית הגיבורה מ-7/10
שתמיד תישאר בלב
עוד ייקראו על שמך ילדים
שהאור שלך ימשיך להאיר
יוקמו עוד מיזמים יפים על שמך..
ואת מתה 😭
Haviva Man 🫂💔
ראה עוד > >
12/03/2025
מרי ורון האחות
פורים 2006
אני חיילת, חוזרת ערב לפני החג מהבסיס
ורואה את עמיתוש יושבת על הספה בסלון עצובה
אני שואלת אותה מה קרה יפה שלי?
עמית עונה לי שהיא לא רוצה להתחפש למה שאמא ואבא קנו לה, היא התחרטה ועכשיו כבר מאוחר ואי אפשר לקנות תחפושת אחרת
שאלתי אותה, אז למה את רוצה להתחפש?
והיא עונה לי למלכה , מלכת הלבבות
רצתי למרכז הישן בנתיבות איפה שכל החנויות היו בזמנו השעה הייתה כבר מאוחרת וכמעט הכל היה סגור חוץ מחנות של דברי יצירה נכנסתי אל החנות ולא היה לי מושג איך זה מתקשר לתחפושת אבל זאת החנות היחידה שהייתה פתוחה ואני חייבת לחזור לעמית עם תחפושת!
ראיתי מולי חבילה של לבבות צבעוניים ,קניתי אותה וחזרתי הביתה
אמרתי לעמית בואי נכין לך תחפושת של מלכת הלבבות
בחרנו שמלה ורודה מהארון , חיממנו דבק חם ישבנו יחד עד אמצע הלילה קישטנו אותה והדבקנו מלא לבבות על השמלה
יצאה תחפושת פשוטה אבל החיוך של עמית היה שווה הכל! זה בדיוק מה שהיא רצתה
מי שהכיר אותי אז וגם היום יודע שחיוך אחד מעמית שווה בשבילי את העולם כולו
תודה שגרמת ללב שלי להרגיש מהי אהבה אינסופית עוצמתית על גבול הלא אנושית מלכת הלבבות שלי
ראה עוד > >
18/03/2025
מרי ורון האחות
לזכרך ובהשראתך אהובה שלי
ראה עוד > >
18/03/2025
מרי ורון האחות
יש ריח באוויר של האביב
איך אהבתי את הריח הזה והתחושה של הרוח הקרירה
אני עומדת במרפסת ונהנית לרגע מהאוויר הנעים
ובשנייה הלב שלי מתכווץ ושוב עצב מתמלא
זה לא משהו מודע או נשלט..
אני מנסה להבין עם עצמי מה קרה ברגע
ולמה הריח הזה שכל כך אהבתי מפחיד אותי עכשיו
ואז האסימון נופל שהנה עוד עונה מתחלפת לה ,
הגלגל הזה שנקרא החיים ממשיך להתגלגל לו
אבל בלעדייך ..
השמש ממשיכה לזרוח ולשקוע
העונות מתחלפות להן
החודשים עוברים להם
הכל ממשיך כרגיל
אבל את לא כאן
נשבעת לכם שאני יודעת שמהמוות לא חוזרים
וזה חלק מהחיים אבל עם עמית זה אחרת
זה מטורף זה לא טבעי זה מנוגד להיגיון!
איך החיים ממשיכים כשהיא לא פה?????
ראה עוד > >
20/03/2025
מרי ורון האחות
היא תמיד הייתה הראשונה שהגיעה לכל זירה
רק למה אף אחד לא הגיע להציל אותה??
ראה עוד > >
25/02/2025
רות כהן האחות
עמית'וש אהובה שלי
חשבתי הרבה האם לחגוג לך יום הולדת? ואיך הכי נכון לחגוג אותו לנשמה מדהימה שכמוך..
ביהדות אומרים שביום ההולדת, "מזלו של האדם גובר" ולכן מבקשים שיברך את האחר ביום זה..
ואת,
אהובה שלי, שהיית כזו נשמה טהורה בחייך וכעת במותך, מה יש לומר, על מי שרק רצתה להציל אחרים ומסרה את נפשה?
אז הכנו חגיגה והזמנו את כל מי שרק רוצה לחגוג לך, בערב עוצמתי ומרגש, מלא בברכות ואמנים והפרשת חלה שיעשו לך רק טוב למעלה..
ולבקש ממך יקירתי ,תפילות, תפילות עבורנו, עבור אמא, שנוכל לשרוד את החיים האלה בלעדייך.. לפחות עד שנתראה שוב...
יום הולדת שמח אחותי
אוהבת עד אינסוף
ראה עוד > >
12/03/2025
רות כהן האחות
הללי, אחייניתה של הפרמדיקית עמית מן ז"ל שנרצחה ב-7 באוקטובר בעת שטיפלה בפצועים בבארי התחפשה לדודתה ❤️🩹
מהשמשפחה נמסר: "עמית הייתה דודה מדהימה, כל האחיינים שלה אהובה אותה מאוד. התחפושת של הללי ריגשה את כל המשפחה מאוד".
עמית'וש שלי,
אני בדרך ברכבת,
בראשי מתרוצצות מחשבות על פורים שבפתח , אתמול הילדים יצאו מחופשים לבית הספר, הללי רצתה להתחפש לפראמדיקית ,לגיבורה שלה , אלייך.
הערב נקרא מגילה ומחר נשב לסעודת פורים וזה לא נתפס שאת לא תשבי איתנו, כמה אהבת לבוא לעל האש ולהתפנק מהאוכל, מהקרבה של האחיינים, מלהיות ביחד.
המחשבות זורקות אותי לפורים לפני 16 שנים ,שהיית רק בת 8, כפיר ואני היינו זוג צעיר אחרי חתונה ונסענו לנתיבות להיות איתכם, אבא ,אמא ,ליאור ועמית.
הגיע זמן קריאת מגילה ,שמת את התחפשות שאהבת, להיות מלכה (כמו שהיית באמת) ,לבשת שמלה לבנה והבטחתי לך שנלך יחד לשמוע מגילה, וכך היה.
במהלך קריאת המגילה קיבלת התקף של כאבים ברגליים מהמחלה הארורה שסבלת ממנה ואמרת לי בשקט, שאת לא יכולה לעמוד, אז נשאתי אותך על גבי במדרגות יציאה מבית הכנסת עד שהגענו לרכב,
אני זוכרת איך חיבקת אותי ותפסת אותי שלא ליפול ,כל כך רציתי שלא יכאב לך..
עמיתי שלי, אני כל כך מצטערת שביום הארור ההוא של ה7.10 לא ידעתי מה קורה איתך, לא ידעתי באיזו מצוקה את נמצאת.
הייתי רוצה לרוץ אלייך ולשאת אותך על גבי החוצה מהגהינום הזה! לשמור ולהגן עלייך , אבל לא ידעתי..
אני מבקשת את סליחתך אהובתי ומאחלת לך פורים שמח שם למעלה בקרבת אלוקים, ליד אבא, דוד יחיאל, דוד בעוז, דודה ריקי, דוד ניסים שהצטרף רק עכשיו , זיו היקר , גבי, בני ,סבא וסבתא
פורים שמח משפחה יקרה, הערב נשמע קריאת מגילה לעילוי נשמתכם ,אוהבת 🙁
ראה עוד > >
רחל שלום,
שמי אביחי. אנחנו גרים ביישוב כרמי קטיף שבחבל לכיש.
לאחרונה נולדו לנו זוג תאומות מתוקות ולגדולה שבהן בחרנו לקרוא עמית לכבודה של עמית שלך הגיבורה.
ברמה אישית, כלוחם במילואים, הגעתי לבארי בימים הראשונים שלאחר הטבח. הייתי גם במרפאה וסיפורה של עמית הגיבורה נגע בליבי. עמית שלנו תיגדל בעז"ה על סיפורה של עמית שלך ואני מקווה שתמצאי בזה מעט נחמה 🙏.
ראה עוד > >
11/03/2025
אלי בין
אלי בין, מנכ"ל מד"א:
היום אני כותב בנימה אישית, כאדם שנושא בלבו את כאב האובדן ואת ההערכה האינסופית לגיבורות ולגיבורים שפעלו להצלת חיים.
הפרידה ממרפאת השיניים בקיבוץ בארי היא לא רק סיום פרק פיזי – היא תזכורת כואבת ומצמררת לטרגדיה של 7.10 ולגבורתם של אלו שפעלו בתוכה.
לו הקירות יכלו לדבר, הם היו מספרים לנו על גבורתם של פראמדיקית מד"א, עמית מן הי"ד, רק בת 22, שטיפלה בפצועים עד הרגע האחרון, ושל ד"ר דניאל לודמיר לוי הי"ד. שניהם נרצחו באכזריות בעודם מטפלים בפצועים בידי מחבלים חסרי רחמים.
לו יכלו קירות המרפאה לדבר, הם היו מספרים על הרגעים שבהם חירפו נפשם להציל חיים, ועל תעצומות הנפש הבלתי נתפסות שהיו במקום ההוא בשעות הקשות ביותר.
אנו זוכרים גם את הפצועים שנרצחו בניגוד לכל מוסר אנושי ואת חברי כיתת הכוננות שהגנו בגופם באומץ על המרפאה.
מאז אותו יום, אלפי מבקרים פקדו את המרפאה, מילאו את קירותיה במילים שמבטאות אהבה, כאב, זיכרון והוקרה. כל אות שכתבו שם נושאת עמה הבטחה – שלא נשכח.
יותר מהכול, היום אנחנו זוכרים את פניהם, את אורם, את החלומות שלא יתגשמו, את מה שיכלו עוד לתת לעולם. אבל אנחנו גם זוכרים את צוואתם – לעשות הכול למען הצלת חיים.
ואנחנו, במד"א, נמשיך לפעול על פי צוואתם זו ולעמוד בחזית הצלת החיים, בכל מקום ובכל זמן.
יהי זכרם ברוך.
מגן דוד אדום - Magen David Adom
" מכבדים את זכרה, מביטים אל העתיד, מחזירים את הנפש הביתה"
השקת של ניידת הוליסטית ע"ש עמית מן
לפני 18 שנה הקמנו את המרכז יורי שטרן המרכז לסיוע הוליסטי ע"ש יורי שטרן מתוך זיכרון , כאב ותקווה שאפשר לעזור , להקל , לתמוך באנשים שמתמודדים עם מחלת הסרטן.. היום , עכשיו ב2025, אחרי טבח של 7 לאוקטובר , הקמנו " הניידת ההוליסטית ע"ש עמית מן " כדי להקל, לעזור, לתמוך מניסיוננו מקצועי ואנושי לאנשים שמתמודדים עם טראומות מלחמה. בעוד שלושה ימים , ב25.03 , נפגש באולם מופעים של שדרות לערב מיוחד של השראה והתחדשות יחד עם משפחת מן היקרה Haviva Man, תושבי עוטף היקרים, חברים ותומכים. Linoy Bar Geffen תנחה את האירוע, פרופ' חגי לוין ישא את הדברים, ואימא היקרה של עמית ז"ל , רחל מן ,תשתתף בערב. Knesiyat HaSechel - כנסיית השכל להקה מפורסמת שהקליטה שיר עם עמית מן, תיקח גם חלק נכבד באירוע המרגש.
הרעיון הזה להקים ניידת נולד לפני שנה תוך כדי סיור ביישובי העוטף עם Yossi Shenhav' ומפגשים עם אנשים שחוו על בשרם את הטבח הנורא. הרעיון הפך למציאות שבוראת טוב , קודם כל הודות למתנדבים המסורים שלנו , שמגיעים לכל מקום עם רצון אז לתרום חלקנו בהחלמה ושיקום של תושבים שסובלים מטראומה וגם להנציח רוח , עוז ומסירות של עמית ז"ל .
הניידת כבר פועלת במלוא המרץ כחצי שנה בהצלחה גדולה.
בואו להיות אתנו בערב מרגש ביום שלישי הזה בשדרות!
הרשמה לערב בלינק https://forms.office.com/r/uwiMFqUEy9?origin=lprLink
ראה עוד > >
24/03/2025
חביבה -אחות
מבחן מסכם בהיסטוריה לכיתה י׳ בשנת 2044:
שאלה ראשונה:
כתבו מתי התרחש ״ליל ההתפכחות״ שהוביל למרד לאחר שנשבר אמון העם בממשלה המכהנת ופרט את האירועים המרכזיים שקרו ברחבי הארץ.
שאלה שנייה:
מנו ופרטו 10 גורמים למשבר (לדוגמא: שחיקת אנשי המילואים, אלימות המשטרה כלפי מפגינים, הזנחת החטופים, העברת חוק הגיוס, ליבוי השסע על ידי ההנהגה, גזירות כלכליות שהגיעו, מיטוט בג״ץ, חוסר קבלת אחריות לאירועי ה-7/10/23).
שאלה שלישית:
תאר בפסקה את אסון ה-7/10 וכיצד השפיע על החברה הישראלית.
נמק בתשובתך כיצד ההנהגה הסבירה את המשך כהונתה על אף אחריותה לאסון.
שאלה רביעית:
לאור המסקנות הקשות והמשמעותיות שעלו בסיכום ועדת החקירה הממלכתית לאסון, אף שהוקמה שנים לאחר התרחשותו, מה לדעתך המסקנה החשובה ביותר שהובילה לשינוי של מדינת ישראל, כפי שאנו מכירים אותה כיום?
שאלת בונוס:
אם יכולת לכתוב מכתב מהעתיד ולספר את ההשלכות לחטוף ששרד בעזה או לבן משפחה שכולה או לאיש מילואים או לשר בממשלה שחיו בתקופת 23-25, מה היית כותב לו?
בהצלחה תלמידים יקרים
מכל הצוות.
ולחיי מדינת ישראל המפוכחת והחזקה.
ראה עוד > >
24/03/2025
לנה שטרן
מחר נפגשים באולם המופעים בשדרות כדי לחבר בין זיכרון להחלמה , שיקום, עזרה , ריפוי- כמו שעמית ז"ל עשתה בגבורה ובאומץ! הניידת ההוליסטית ע"ש עמית מן לנפגעי טראומה כבר בדרך!
בואו מחר לערב השקה , בואו להכיר את המטפלים המסורים של ניידת, לשמוע שירים של Knesiyat HaSechel - כנסיית השכל , בואו להיות עם משפחת מן היקרה@ Haviva Man
בהנחייה המבריקה של Linoy Bar Geffen .. נפגוש אותכם עם קפה ומתוקים של @טובל"ה בעיר, תערוכת צילומים של טיפולים במקומות שהגענו אליהם של יהודית הרפז הצלמת שלנו,מפגש חברתי מחבק ובכבודה ובעצמה הניידת שלנו! מחכים לכם!
להרשמה https://forms.office.com/r/uwiMFqUEy9?origin=lprLink
להגיע בקלות למקום של האירוע https://waze.com/ul/hsv8e75en1
ראה עוד > >
23/03/2025
מרי ורון האחות
החשבתי את עצמי תמיד לאדם אופטימי מטבעי
קשיים ומכשולים שהחיים הציבו צלחתי בזכות אמונה וחוזק פנימי שניתבו לי את הדרך
גם ב7 לאוקטובר שאחותי נורתה במהלך השיחה איתי
הצלחתי להישאר דרוכה כדי להחזיק את כל מי שמסביבי , הייתי בטלפונים, חיפושים ושיחות
העסקתי את עצמי כדי לא להסתכל למציאות בעיניים
אבל ברגע הזה בו הוציאו את עמית מכוסה בסדין לבן מתוך חדר קר וחשוך ונשאו אותה לקבורה, בשנייה הזאת ממש משהו בי נשבר לתמיד
אם כל חיי האמנתי שלכל דבר יש סיבה והיגיון אז קיבלתי סטירת לחי לפרצוף כי אין סיבה ואין שום היגיון לכך שהחיים הכי טובים , משמעותיים בעלי חסד ונתינה שהתקיימו על פני כדור הארץ נלקחו מן העולם אחרי 22 שנים בלבד
אין שום היגיון בכך שאמא וארבע אחיות קוברות את הילדה הקטנה במשפחה ומאז מחפשות רק במה להיאחז כי הקרקע לא מפסיקה לרעוד
אני כבר לא מוצאת את הטוב בכל דבר , החיוך לעולם לא יהיה שלם והחוזק הפנימי שלי הטשטש לחלוטין
אני בעיקר עצובה וכאובה על אחותי
ומתגעגעת .. עמית אני כל כך מתגעגעת https://www.facebook.com/100000216604079/videos/656750170378734
אתמול התקיים ערב סופר מיוחד ומרגש לזכרה של עמית בשדרות
הושקה ניידת הוליסטית טיפולית שתעניק לתושבי העוטף טיפולי רפואה משלימה על שמה ולזכרה של עמית שלנו
הערב כולו הוקדש לעמית
פרופסור חגי לוין דיבר על ההשראה שהוא שואב מעמית
לינוי בר גפן הנחתה את הערב ברגישות מדהימה
אשת הנשיא שלחה את ברכתה
כנסיית השכל ריגשו את כולם
ואימוש האחת והיחידה סחפה את הקהל כולו
אין דבר שמשקף את עמית כמו ניידת טיפולית שתיתן מענה ומרפא למי שזקוק לו ולכן ההנצחה הזאת חשובה מאין כמותה
נמשיך להפיץ את אורך בכל מקום בארץ ובעולם עמית
תודה מיוחדת Lena Shtern יו"ר העמותה שדאגה להכל!
ראה עוד > >
27/03/2025
חביבה -אחות
עורו, עורו מלאכיי
קרא הוא באשמורת ראשונה
הגיע היום אליו התכוננתם עד בלי די
המלאכה רבה, גשו נא לעבודה
זהו יום מיוחד, יום של חג
הם מבינים- זה רגע האמת
הילתם בוהקת בהתרגשות כי הגיעה העת
ובקרוב יצטרפו אליהם המוני מלאכי שרת
זמן רב התכוננו לכך המלאכים בשמיים
זמן רב התכוננו גם המלאכים באדמה-
(אף שאלה לא הבינו לגמרי את התכלית או המטרה)
הגיע הרגע, זהו יום מיוחד
יום של חג שמחת תורה
הביטו אליי, עשו כדבריי
סללו דרך, פנו מקום, פיתחו את השערים
הן יצטרפו בקרוב רבים וטובים
חלקם כבר הגיעו לגבורות
לחלקם טרם מלאה שנת ארץ אחת
וכפות ידם כה זעירות
לכולם נשמות זכות ונדירות
נבחרו הם בקפידה וסומנו כהלכה
גופם הושאל להם אך לתקופה
ונשמתם זוכרת ויודעת שהגיעה השעה
6:29 ניתנה הפקודה
מלאך המוות החתים כרטיס וניגש לעבודה
הוא חיכה לכך זמן רב והיה סבלני
איפשרתי לו להיות הפעם די יצירתי
לא יעזור למרוח דם על משקופים
אין טעם בתחנונים
רק חלקם יזכו להיפרד מהחיים
מוחם לא מבין, אך נשמתם זוכרת ויודעת-
כך נחתם בראשית הימים
מהרו, מהרו מלאכיי
תכף יתחילו לעלות לכאן בניי
לכולם יש מקום, לחלקם עוד מסע
הבה נקבלם בידיים פרושות באהבה
והם נרגשים מקדושת היום
נשמות רבות ויפות יצטרפו אליהם לגן היום
כל אחד מבצע מלאכתו ביראה עד תום
אך אחד, די חדש הוא, עומד שם מבולבל
מלאך זוטר, כמעט והעז לומר ״אבל״
כמעט אמר: חכה רגע, הוד קדושתך
היתכן ותיתן לזה עוד מחשבה
אולי ותחזור בדעתך
נשמות עילאיות הן, זאת אני יודע
תן להם עוד מעט חיים בעולמם
לפני שגופם גווע
בשמיים, עבורנו זהו יום ששון
אך עבור אוהבם יהיה זה אסון
חיכינו להם פה, זה נכון, אך לנו יש סבלנות
תן להם עוד קצת זמן ואם זה יעזור
אני מוכן לקחת על עצמי עוד אחריות
כמעט והעז אותו מלאך זוטר
אבל פחד שמא יצחקו עליו
הוא חשש, הוא די חדש
אז נשך שפתיו ולפתוח את שערי הגן ניגש
אילו רק ידע שדבריו היו מתקבלים
היה צועק אותם ומרעיד את המרומים
התרגשנו, בכינו, שרנו, רקדנו
נפגשנו עם חברים מהדרום, מהקיבוצים וישובים, עם רחל מן , מרי ורון , ליאור מן, - משפחת עמית מן ז"ל היקרה,
התרגשנו מהברכה המוקלטת של רעית הנשיא, גב' מיכל הרצוג , וגם מהסרטון של ניידת של במאי וצלם אור סיט, מהנחייה האלגנטית של Linoy Bar Geffen שהתנדבה לעזור לנו בערב , מהדברים המרגשים של פרופ' Hagai Levine, וכמובן , מה דברים של אמא של עמית, רחל מן היקרה! גם כל המטפלים של הניידת עלו אל הבמה והענקנו להם פרחים , זכינו לביצועים מרהיבים של Knesiyat HaSechel - כנסיית השכל .. שרנו ורקדנו , כאילו אין מחר..
צודה ענקית למפיקה שלנו זוהר המקסימה Zohar Noga Natan , תודה לגרפיקאים שעצבו את החומרים לערב ,יגאל חזן , ליוסי שנהב ועוד רבים אחרים שנתנו יד ולב !
אנחנו רוצים לפתח את הפעילות של ניידת שלנו , נשמח לקשרים ושיתופי פעולה בדרום ובצפון
שנה וחצי מאז שעמית הלכה מאיתנו וכבתה לנו השמש. של התמחות יסודית במסלול מהיר באובדן, געגוע, כאב, עצב ושכול.
שנה וחצי ש-59 אחים ואחיות שלנו באדמת אויב.
השנה לא אעלה לקברה של עמיתוש אהובתי ביום הזכרון.
זו החלטה קשה מאוד עבורי שנובעת מהמציאות האכזרית והבלתי נסבלת שבה שרויות עשרות משפחות שיקיריהן מתו וחטופים באדמת אויב.
הן לא ערכו להם הלוויה ולא קראו עליהם הספדים ולא ישבו עליהם שבעה ולא יתגדל ויתקדש ואין להן קבר לעלות אליו.
כבר יותר מחודש הידיעה שיום הזכרון מתקרב מרחפת מעליי ומאפילה את ימיי, מעל שבועיים שגמלה בליבי ההחלטה. והיא קשה. והיא שלי ואני שלמה איתה.
לפני מספר ימים שיתפתי בכך את משפחתי והחלטתי לכתוב גם כאן כדי שזה יהיה בחוץ ולא אחזור בי, גם אם אתפתה מאוד.
אפילו אם, כמו שקרה לא מעט בעבר, רגליי יישאו אותי אל הרכב, ידי תכניס את המפתח שיניע אותו, והרוח תישא אותי אלייך. תמשוך אותי כמו מגנט אל קברך. אל המקום היחיד בעולם, בו באופן אבסורדי, אני מוצאת נחמה. וגם מעט שלווה. כי שם אני מרגישה קרובה אלייך.
החטופים החיים כל רגע בליבי ובראשי, אבל הפעם אתמקד בחטופים החללים כי מה לעשות שיום הזכרון מוקדש למתים.
וזה לא מתקבל הדעת שלא די בכך שלקחו מהם את זכויות החיים הבסיסיות, אלא שללו מהם גם את זכויות המוות הבסיסיות.
אין יותר נמוך מזה. אין יותר חשוך מזה.
ונזכרתי לאחרונה, בעצמי לפני כ-15 שנה, הייתי קצינה במודיעין שדה, כל שנה היינו יוצאים מהבסיס לקראת יום הזכרון, צוות של חיילים, קצינים ונגדים לארגן את אירועי יום הזכרון בבית העלמין הצבאי בפתח תקווה סגולה.
מגיעים יום קודם על מדי ב׳, מנקים, מארגנים, מניחים כסא ודגל ליד כל קבר, דואגים לאבטחה ולכל מה שצריך כדי שהטקס למחרת יהיה הכי מכובד וראוי שיש.
בשעת לילה מאוחרת, עייפים ומותשים, היינו נזרקים לישון על מזרנים במתנס בעיר.
ולמחרת, קמים השכם בבוקר, עולים על מדי א׳ מצוחצחים וחוזרים לבית העלמין.
ואז, לאט לאט, המקום הדומם הזה היה מתמלא בהמונים, ציבור רחב ומשפחות שכולות ותיקות מקום המדינה עד כאלו שזהו יום הזכרון הראשון עבורן.
ואישי ציבור, וחברי כנסת, וזרים, ושירים, ומדבקות של דם המכבים, ובקבוקי מים לאלפים, ומטחי כבוד ומצדיעים והדגל ירד לחצי, והתקווה….
וראיתי במו עיניי, כל שנה מחדש, כמה המקום הזה משמעותי, כמה היום הזה חשוב, החיבוק, הסולידריות, החיבור, ההשתתפות…. וחשתי יראת כבוד והודיה על הזכות לתרום את חלקי הצנוע והקטנטן בקדושת היום.
ולא חלמתי, שיום יגיע, ואהיה גם אני חלק מהמשפחה הגדולה מידי הזו.
ודווקא ביום הזה, כשכולנו נהיה שם, בבתי העלמין הגדושים, אני לא יכולה להפסיק לחשוב- איפה הם יהיו? המשפחות שליקירהן אין קבר?
ואני לא מסוגלת להינות מהפריווילגיה של להתייחד עם אחותי בקברה ולקבל את החיבוק העוטף החשוב הזה, בידיעה שיש עשרות משפחות, כמו שלי, שנשללה מהן הזכות הבסיסית הזו ורק פסע של מזל הפריד בין גורל משפחתי לגורלן.
דווקא ביום הקדוש הזה, לא אקח חלק, עד שכל אחינו ישובו למנוחת עולמים למשפחתם, לביתם, לאדמתם.
אני יודעת שאת מבינה אותי אהובתי.
זהו, פרקתי את זה ועכשיו אפשר לחזור לחפש מפיות שיתאימו לפלייסמנטים בשולחן או לחפש את הטיסה הכי נוחה לחופשה.
אה, וחג חירות שמח, כן?
ראה עוד > >
09/04/2024
קומו
מנציחים ביחד - משפחות השכול של ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל פותחות את הבית ומזמינות אתכם ביום הזיכרון הקרוב לשיחה אישית של זיכרון ותקווה.
הפרויקט הזה, עליו אנחנו עומלים כבר זמן רב, יאפשר לכל הציבור הישראלי חיבור אישי עם משפחות שחוו את הנורא מכל, באופן שיבנה מפה של זיכרון על כל רחבי הארץ ועם סיפור לאומי של שבר ותקווה. משפחות שכולות, משבעה באוקטובר וממלחמת חרבות ברזל יארחו בביתם מפגש הנצחה אישי עם סיפור החלל. אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם. אנחנו זקוקים לתמיכה ותרומה בפרויקט - נשמח לכל סיוע: https://tinyurl.com/4une56wv
פרויקט ׳מנציחים ביחד׳ יאפשר לכלל הציבור בישראל להשתתף בהנצחה אישית, לשמוע ממקור ראשון את סיפורי הנופלים והנרצחים, ולקחת חלק במפגש מעורר השראה של שבר, כאב, ושכול יחד עם גבורה, אופטימיות ותקווה.
יחד ניצור פסיפס של נקודות אור של שבר ותקווה הפזורות בכל רחבי ישראל.
תנועת "קומו" מספקת למשפחות הכנה והכשרה לבניית תוכן המפגש, פרסום המפגשים וניהול הרשמה באתר ייעודי ולפי קיבולת מקום האירוח שתסוכם עם כל משפחה, ניתוב נרשמים לאירועים פתוחים, סיוע לוגיסטי ותפעול ביום האירוע ע"י מתנדבי התנועה, מיתוג ואביזרי אווירה לאירוע ועוד.
בשביל זה אנחנו חייבים אתכם, חייבים את הסיוע שלכם בתרומה ובהתנדבות - ההפקה הלאומית הזאת דורשת משאבים רבים. לא נוכל לעשות זאת לבד. https://tinyurl.com/4une56wv
מתקפת שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל בעקבותיה, שטרם הסתיימה, עודם פעורים כפצע פתוח בחברה הישראלית.
משפחות שכולות רבות של נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל הצטרפו למעגל השכול והאובדן במתקפה הרצחנית של חמאס על ישראל.
האירועים נגעו בכל בית במדינה. המתקפה והמלחמה בעקבותיה, יהפכו לאירועים היסטוריים בדברי ימיה של מדינת ישראל ויהוו נקודת מפנה בחברה הישראלית שתלמד לדורות.
תנועת "קומו" שמה לעצמה להשפיע על הכיוון אליו תצעד החברה הישראלית בעקבות האירועים ופועלת כדי ליצור תיקון מתוך השבר. "קומו" יזמה ויצרה את טקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר בפארק הירקון, שהפך לאירוע בין-לאומי והמשמעותי ביותר של התקופה ביחס לעיצוב זיכרון וקריאת הכיוון לשינוי ולתקווה.
ראה עוד > >
10/04/2025
חביבה -אחות
מנציחים ביחד - משפחות השכול של ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל פותחות את הבית ומזמינות אתכם ביום הזיכרון הקרוב לשיחה אישית של זיכרון ותקווה.
הפרויקט הזה, עליו אנחנו עומלים כבר זמן רב, יאפשר לכל הציבור הישראלי חיבור אישי עם משפחות שחוו את הנורא מכל, באופן שיבנה מפה של זיכרון על כל רחבי הארץ ועם סיפור לאומי של שבר ותקווה. משפחות שכולות, משבעה באוקטובר וממלחמת חרבות ברזל יארחו בביתם מפגש הנצחה אישי עם סיפור החלל. אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם. אנחנו זקוקים לתמיכה ותרומה בפרויקט - נשמח לכל סיוע: https://tinyurl.com/4une56wv
פרויקט ׳מנציחים ביחד׳ יאפשר לכלל הציבור בישראל להשתתף בהנצחה אישית, לשמוע ממקור ראשון את סיפורי הנופלים והנרצחים, ולקחת חלק במפגש מעורר השראה של שבר, כאב, ושכול יחד עם גבורה, אופטימיות ותקווה.
יחד ניצור פסיפס של נקודות אור של שבר ותקווה הפזורות בכל רחבי ישראל.
תנועת "קומו" מספקת למשפחות הכנה והכשרה לבניית תוכן המפגש, פרסום המפגשים וניהול הרשמה באתר ייעודי ולפי קיבולת מקום האירוח שתסוכם עם כל משפחה, ניתוב נרשמים לאירועים פתוחים, סיוע לוגיסטי ותפעול ביום האירוע ע"י מתנדבי התנועה, מיתוג ואביזרי אווירה לאירוע ועוד.
בשביל זה אנחנו חייבים אתכם, חייבים את הסיוע שלכם בתרומה ובהתנדבות - ההפקה הלאומית הזאת דורשת משאבים רבים. לא נוכל לעשות זאת לבד. https://tinyurl.com/4une56wv
מתקפת שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל בעקבותיה, שטרם הסתיימה, עודם פעורים כפצע פתוח בחברה הישראלית.
משפחות שכולות רבות של נפגעי פעולות האיבה וחללי צה"ל הצטרפו למעגל השכול והאובדן במתקפה הרצחנית של חמאס על ישראל.
האירועים נגעו בכל בית במדינה. המתקפה והמלחמה בעקבותיה, יהפכו לאירועים היסטוריים בדברי ימיה של מדינת ישראל ויהוו נקודת מפנה בחברה הישראלית שתלמד לדורות.
תנועת "קומו" שמה לעצמה להשפיע על הכיוון אליו תצעד החברה הישראלית בעקבות האירועים ופועלת כדי ליצור תיקון מתוך השבר. "קומו" יזמה ויצרה את טקס הזיכרון הלאומי של משפחות 7 באוקטובר בפארק הירקון, שהפך לאירוע בין-לאומי והמשמעותי ביותר של התקופה ביחס לעיצוב זיכרון וקריאת הכיוון לשינוי ולתקווה.
מאז שעמית מתה החלק הכי קשה בכל הסיפור הזה
זה השבתות והחגים
מעבר לעובדה שהיא נרצחה בשבת ובחג
כל האווירה הזאת של השמחה, ההתחדשות, הביחד
הכל מאבד משמעות וטעם
לא אפנים לעולם שעמית לא תשב איתנו בשולחן החג יותר
אין מטרה או מסר לפוסט הזה אולי רק שכולנו נדע לקבל ולהכיל קצת יותר את כל המשפחות השכולות החדשות שהתווספו לאחרונה
בתמונה פסח 2023
הפסח האחרון עם עמיתוש
ראה עוד > >
הרמת כוסית לחג הפסח עם חברת ההייטק אוורטו שמפתחת מוצר מציל חיים לגילוי מוקדם ומניעת שבץ מוחי על שמה של עמית