ענר אליקים שפירא

אודות

ענר שפירא נולד בירושלים לשירה ומשה, הבכור מתוך שבעה ילדים.

שפירא למד בתיכון הימלפרב. לאחר סיום התיכון הצטרף למכינה קדם-צבאית העמק בכפר רופין. שפירא ניסה להתגייס לסיירת מטכ"ל אך נפצע פעמיים במהלך הגיבוש ליחידה. עקב כך נדחה גיוסו בשנה ושלושה חודשים. במהלך התקופה שהמתין לגיוסו החל שפירא, שניגן בפסנתר מגיל שש והיה חובב מוזיקה אלקטרונית, לכתוב מוזיקה ולהקליט שירים באולפן ביתי אותו בנה.

לבסוף התגייס באוגוסט 2021 לחטיבת הנח"ל. הוא סיים את הטירונות בהצטיינות וצורף לפלוגת הנ"ט של גדוד הסיור, גם שם הצטיין.
חודש לפני סיום שירותו הסדיר בצה"ל היה שפירא בחופשת שבת והגיע למסיבה ברעים. מיד עם תחילת מתקפת חמאס התקשר אליו מפקדו והזעיק אותו לבסיס סופה. בדרכו לבסיס עצר שפירא ונכנס למיגונית עקב ירי לעברו.

במיגונית מצאו מחסה כ-30 איש, שהגיעו אליה לאחר שברחו מירי רקטות מסיבי לאזור קיבוץ רעים בו התקיים פסטיבל נובה שהשתתפו בו.

על פי עדויות הניצולים, שפירא היה האחרון שנכנס אליה. מיד עם כניסתו הרגיע את הצעירים שהסתתרו במיגונית, וניסה ליצור קשר עם יחידתו ולהזמין חילוץ. לאחר זמן מה הבחין כי קולות הירי הולכים ומתקרבים אל המיגונית. שפירא הצטייד בשבר של בקבוק וניצב בפתח המיגונית על מנת לקדם מתקפה. הוא הודיע כי "אם אני לא מצליח או נפגע, שמישהו אחריי ינסה לעשות אותו דבר".

מחבלי חמאס הקיפו את המיגונית בה שהו והתבצרו הנמלטים. לאחר מכן החלו להטיל בזה אחר זה רימוני יד דרך פתח המיגונית, במטרה לפגוע ביושביה. שפירא, שעמד בצמוד לפתח המיגונית, עצר את הרימונים שהושלכו על ידי המחבלים וזרק אותם בחזרה החוצה, הרחק מהמיגונית. לאחר שבלם כך שבעה רימונים, התפוצץ הרימון השמיני בידו והרגו.

האירוע כולו צולם במצלמת שמשה של רכב שחנה במקום. הסרטון נָפוֹץ במרשתת, והגביר את החשיפה לסיפור הגבורה של שפירא, לצד עדויות הניצולים.

לאחר שנרצח, נכנסו המחבלים אל תוך המיגונית וגררו מתוכה באלימות אנשים ששרדו את המתקפה, חלקם פצועים בדרגות שונות, והעמיסו אותם על גבי טנדרים כדי לחטוף אותם לרצועת עזה לצורך עסקה עתידית עם ממשלת ישראל. בין הנחטפים היה גם חברו הטוב של שפירא, הירש גולדברג-פולין.