צאלה גז - אבאיוב הי"ד
אמא, רעיה, בת אהובה, אחות, חברה ומטפלת. סמל של חסד, עומק, שליחות ונשמה גבוהה מהחיים.
- 15/05/2025
אמא, רעיה, בת אהובה, אחות, חברה ומטפלת. סמל של חסד, עומק, שליחות ונשמה גבוהה מהחיים.
- 15/05/2025
צאלה שלנו הייתה לב פועם של אור, של חמלה, של אהבת אדם. היא נולדה לפני 37 שנים וגדלה בבית שורשי וערכי, עטופה באהבת הורים ואחים, בתוך קהילה חמה שבה למדה להקשיב, להבין, ולראות את מי שמולה עד העומק. כבר בילדותה הייתה זו שמנחמת, שמתווכת, שמרגיעה. היה בה משהו שקט ויציב, שמזכיר בית גם כשאתה רחוק.
בשנות נערותה צאלה החלה להבין שהשליחות שלה היא להקל כאב. היא למדה, הקשיבה, קראה, והייתה שם לכל מי שצריך – תלמידים, חברות, שכנים, אנשים שפשוט עברה לידם. היא לא חיפשה במה, אלא מקום שבו תוכל לתת מעצמה. היה לה מבט שרואה נשמה, לב שמרגיש אמת, ונוכחות שחיבקה בלי מילים.
בבגרותה הפכה למטפלת רגשית מן השורה הראשונה, מלווה זוגות, ילדים ונפגעי טראומה, בעדינות שאין לה תחליף ובאור שאין לו גבולות. גם בהרצאותיה וגם בקליניקה – צאלה לא לימדה טכניקות. היא הייתה השיטה. היא הייתה הלב.
היא ובעלה חננאל בנו בית אוהב בברוכין שבשומרון – בית מלא שמחה, מוזיקה, שבתות מתוקות, ואהבה שלא צריכה הסברים. הם גידלו שלושה ילדים – בגאווה, בענווה, ובאמונה. וציפו בכליון עיניים לתינוק הרביעי.
בבוקר כ"א באייר תשפ"ה, בדרכם לבית החולים, כשצאלה מצפה ללדת חיים חדשים – גדעו ידם של שונאים את אור חייה. יריות הפכו את החלום לאבל, ואת האור לדמעה.
אבל גם במותה – היא הביאה חיים: התינוק ששרד את הירי ונולד בניתוח קיסרי נלחם על חייו. ממש כמו אמא שלו – לוחם שקט, עטוף אהבה.
יהי זכרה ברוך ונצור לעד.
💔