צבי יונאי ז"ל

אודות

צבי, בן אסתר ו-וולף הכהן ז"ל, נולד ביום ט"ז בתשרי תרצ"ז (2.10.1936) בארגנטינה. הוא למד בבית הספר היסודי הספרדי בבואנוס-איירס ואחר-כך עוד המשיך ולמד בבית הספר המקצועי למכונאות באותה עיר. בשנת 1962, בהיותו כבן עשרים ושש, עלה ארצה ונקלט באולפן בקיבוץ גניגר, שם למד את השפה העברית במשך שנה. צבי נהנה מאוד משנתו הראשונה בארץ. הוא נהג להזכיר תמיד תקופה זו בחיבה ובגעגועים. הלימודים צלחו בידיו וככל שהלך ולמד את השפה החדשה, כן הלכו והתרחבו קשריו החברתיים עם חברי הקיבוץ ועם אנשים מאנשי הארץ. וכך, למרות שדודה אחת הייתה שארת-הבשר היחידה שהייתה לו בארץ, לא חש עצמו בודד או זנוח. בתום שנת הלימודים בקיבוץ גניגר עבר להתגורר בחיפה, שם נקלט בעבודה כמפעיל בבית החרושת לכימיקלים ופוספטים. הוא התערה אט-אט בחיי העיר חיפה ועד מהרה החל מרחיב את חוג מכריו וידידיו.

צבי גויס לצה"ל במחצית יוני 1963, כשנה לאחר שהגיע ארצה, והוצב לחיל השריון. כיוון שמבחינת גילו היה כבר מבוגר מכדי לשרת שירות חובה מלא, עבר צבי טירונות מקוצרת, אשר בעקבותיה הוצב מיד לכוחות המילואים. במסגרת הטירונות הספיק לעבור קורס של רובאי חרמ"ש וכן קורס של צוות תותח 20 מ"מ בחיל השריון.

לאחר השחרור חזר צבי לעבודה בבית-החרושת. צבי היה איש נוח לבריות ומאיר פנים לכל אדם. במקום עבודתו העריכו אותו כעובד מסור ואחראי וגם כחבר טוב, שאפשר תמיד לסמוך על עזרתו. במהירות כבש לו עמדה מוצקה בין העובדים, עד שנדמה היה שהוא כבר עובד שנים רבות במפעל. הוא אהב לשוחח עם ידידיו והיה עושה במחיצתם במשך שעות ארוכות. מטבעו ניחן בכישרון להאזין לזולת ולכן אהבו רבים לבוא אליו ולהשיח בפניו את לבם. בהפסקות העבודה במפעל תמיד היה אפשר למצוא אותו יושב מוקף בחבורה מבין חבריו לעבודה, כשהם משיחים תוך כדי הארוחה.

התערותו של צבי בחיי הארץ הייתה כל כך מהירה עד שבשנת 1965, פחות משלוש שנים לאחר עלייתו ארצה נשא את עמליה חברתו לאישה. הם הקימו יחד את ביתם בשכונת רמת שאול בחיפה.

בשנת 1967 הועבר צבי לחיל הרפואה, לאחר שהשלים בהצלחה קורס חובשים צבאיים. במסגרת הקורס למד לטפל בפצועים ברמה של מחלקה, וגם למד את יסודות הטיפול המבוצע בתחנת איסוף גדודית.

בשנת 1967 השתתף במלחמת ששת הימים בחזית הירדנית ובחזית הסורית. במלחמת יום הכיפורים השתתף צבי בקרבות הבלימה הקשים שניהלו כוחותינו נגד כוחות הסורים ברמת הגולן. הוא שירת בתפקיד חובש קרבי בגדוד טנקים.

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפגע צבי ונהרג בשעה שהגיש עזרה לפצועים תחת אש אויב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה השאיר אחריו אישה ושני ילדים: פנינה וארז. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.