צבי ירקוני ז"ל

אודות

צבי, בן קלרה ונתן, שהגיעו ארצה אחרי שעברו את מוראות השואה, נולד ביום כ"ה באלול תשי"ד (23.9.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "דרור" בשכונת קרית אליעזר ואחרי -כן סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון-מקצועי "שפרינצק", בשכונת קרית-שפרינצק, במגמה של מכונאות רכב. צבי, שהיה ידוע בכינויו צביקה, היה צעיר עליז ואוהב חיים. הוא היה שמח בחלקו וידע למצות את הדברים היפים והטובים שבחיים ולהפיק מהם הנאה מלאה. הוא רכש לעצמו ידידים רבים, בזכות רוחו הטובה ושמחת החיים שלו הוא היה הרוח החיה בחבורת צעירים שבלתה במשותף במסיבות ובמפגשים חברתיים. צביקה אהב את ארצו אהבה עזה. יחד עם חבריו יצא לטיולים ולסיורים ברחבי הארץ והכיר היטב את נופיה. מעטים היו המקומות שרגלו לא דרכה בהם.

הוא היה חבר מסור ורע נאמן. דלת ביתו הייתה פתוחה בפני חברים וידידים, שהיו באים לשאול בעצתו ושוטחים בפניו את בעיותיהם ואת המעיק על לבם. הוא השקיע מאמצים רבים כדי לסייע לידידיו בפיתרון בעיותיהם. בזכות זאת ובזכות האווירה הטובה ששרתה במעונו, אהבו חבריו להיות עמו ולבלות במחיצתו את זמנם. הוא היה חניך בתנועת הנוער העובד והלומד והשתתף בפעולות החברתיות, במסעות ובטיולים. כספורטאי מצטיין נטל חלק בתחרויות בכדורסל ובכדורעף. כמו כן הרבה להשתתף בפעילות החברתית במסגרת בית-הספר. הוא אהב את ביתו ואת משפחתו והשתדל להיות עם הוריו ולסייע בידם, שכן ידע היטב את אשר עבר על הוריו ועשה כמיטב יכולתו כדי להקל עליהם.

צבי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972, חודשיים אחרי שסיים את לימודיו. הוא הוצב לחיל החימוש והתחייב לשרת שנה אחת בצבא הקבע. לאחר הטירונות סיים בהצלחה קורס מכונאות טנקים ונשלח לשרת בסדנא של חיל החימוש בפיקוד הצפון. בעבודתו כמכונאי הוכיח את כישוריו הטכניים והפגין את הידע הרב שרכש בבית- הספר. הוא היה איש מקצוע מעולה וחייל מסור וממושמע, והיה מקובל על מפקדיו ואהוד על חבריו ליחידה. גם בעת שירותו הצבאי, בהיותו מרוחק מהבית, השתדל להרבות ולבקר אצל הוריו, כדי לסייע להם ולהקל עליהם את הטיפול במשק הבית. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים שירת צביקה כמכונאי טנקים בחטיבת "ברק", שנצבה בקו האש ברמת הגולן. הוא וחבריו לחוליה הטכנית יצאו לשדה הקרב כדי לתקן את הטנקים הפגועים ולהשיבם כשירים לשדה המערכה. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), שבועיים אחרי יום הולדתו התשעה עשר, נהרג צביקה בהתקלות עם חיילי האויב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה.

השאיר אחריו הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

הוריו הציבו לזכרו לוח-זיכרון הנושא את שמו.