צופר זהבי ז"ל

אודות

צופר, בן יוכבד וחנן, נולד בקיבוץ עין-חרוד ביום ט"ז בתשרי תשי"ב (16.10.1951), ושם עבר את כל שלבי הגידול של ילד במשק - מהפעוטון ועד לבית הספר האזורי המשותף. אם כי בילדותו היה חלוש בגופו וסבל ממחלת אסטמה, הרי משגדל הפך לנער בריא וחסון ולספורטאי מצטיין. הוא שיחק בכדורסל, היה חבר בקבוצת הטניס, נהג לצלוח את הכנרת ובמיוחד הצטיין בספורט הקליעה למטרה. מטבעו היה ילד ביישן וסגור בתוך עצמו, ולא התבלט בקיבוץ בשנות ילדותו ונערותו, אך כשרונותיו ואישיותו פרחו ונתגלו בתקופת שירותו בצבא.

צופר גויס לצה"ל בראשית ינואר 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים סדרת קורסים: מש"ק טנק, תותחן טנק ומקצועות טנק, ולבסוף השלים קורס מפקדי טנקים. על צופר כמפקד ביחידת שריון מהלכים סיפורים רבים. סיפר עליו גיא המג"ד: "קראנו לו צופר. לא ניסינו להדביק שום כינויים שהם לשמו יוצא הדופן, כנהוג במקרים כאלה. צופר היה בחור שקט, צנוע, ממושמע, שקדן וקפדן. הוא דרש הרבה מחייליו ונתן להם דוגמה אישית. צופר היה מטובי המט"קים שלנו, ובישיבות המ"פים היה הוא נושא למיקוח - מי מהם יזכה בצופר כמט"ק האישי שלו". סיפר עליו מפקדו דודי: "צופר הגיע אלינו צעיר וחסר ניסיון. תוך זמן קצר הפך להיות אחד מעמודי התווך של הפלוגה. היה לו ידע מקצועי רב, חריצות ומסירות שאינן יודעות גבול, ומעל הכל - היה מפקד לדוגמה. החיילים אהבו את צופר ונשמעו לו, אם כי נהג בהם ביד חופשית ונמנע מהטלת עונשים". והוסיף חברו משה: "הצוות של צופר היה הטוב שבפלוגה. צופר היה מפקד מעולה כל כך, שהקצינים נהגו להתייעץ אתו בכל עניין ועניין. אני מכיר מפקדים רבים בצה"ל, ולפי דעתי, עם נפילתו של צופר, איבד צה"ל את אחד ממפקדיו המעולים". מלחמת יום הכיפורים מצאה את צופר ביחידתו בקו התעלה. הוא השתתף בקרבות הבלימה נגד המצרים ועל אחד הקרבות סיפר משה: "לאחר שהותקפנו על ידי מטוסים מצריים, התחלנו לרדת בציר הגידי לכיוון התעלה, שצופר, בנוסף לתפקידו כרס"פ, שימש גם כמפקד מחלקה. צופר שמר על השקט האופייני לו. הוא נע לאיטו וביסודיות טיפוסית השמיד כלי אויב רבים. היה מקרה שהשארנו אחרינו שני טנקים של האויב והמשכנו בדהירתנו קדימה.

כשהסתכלתי אחורה ראיתי שצופר נעצר, זרק רימוני יד והעלה את רכב האויב באש. כשצעקתי לו בקשר: "אחד, כאן משנה, עבודה יפה, עבור", לא ענה לי. כרגיל אהב לעשות הכל בשקט. בהמשך הקרבות ניהל צופר את מהלך הפלוגה כולה".

ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), קבלה הפלוגה פקודה להיכנס למעוז "ליטוף" שבגזרה הדרומית של התעלה. צופר, שהיה היחיד שהכיר את השטח, הוביל את יחידתו. תוך כדי התקדמות לעבר המעוז, פגע טיל בטנק שלו וצופר נפל. השאיר אחריו אב ואם, שתי אחיות ואח. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בעין- חרוד. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל. במכתב תנתומים למשפחה כתב שר הביטחון דאז משה דיין: "צופר היה חייל מסור וחבר מצוין. הוא היה אהוב על כל מי שהכירו". לזכרו הוציאה המשפחה לאור חוברת ובה דברי חברים על דמותו.