אמו שרון ואביו שי ספדו לו:
אמיר שלנו אהוב ליבנו. החיים לא הכינו אותנו ליום הזה. אין קשה יותר מלהפסיד את הילד שלך.
היינו משפחה מלוכדת ומאושרת, טיילנו ונהנו מסביב לעולם. היית ספורטאי מצטיין. תמיד היית עם כדור ביד, הסל בחצר שרד כלכך הרבה עונות ותקופות ולמרבה הצער נשבר במהלך השבוע האחרון. לו היית יודע כמה אנשים באו היום לכבודך. היית אח למופת נהגת לעזור לנו בשמחה.
באוגוסט 22 התגייסת ללוחמה ושובצת לנחל עוז. ביקרנו אותך ולא דאגנו לרגע כי הנוף כלכך פסטורלי, ראינו את עזה והכל היה רגוע ושלו.
היית חוזר הביתה ותופס את מילקי החתול, מוריד את המדים ומדליק מזגן.
ביום שישי האחרון לפני מותך היינו בירושלים ודיברנו איתך בטלפון וסיפרת בשעשוע שמצאו בבסיס עכברים וצחקת. בשבת ב6 בבוקר התחלת לשלוח הודעות שהחמאס תוקף את הבסיס וצוות גולני שומר על הבסיס. ב8 וחצי התקשרנו ואחרי כמה צלצולים ניתקת. הבאנו שאתה חי. ב10 וחצי ראינו שהגימייל שלך פתוח אי שם 3 קמ לתוך עזה. לא ידענו אם זה טוב או רע. עד שקיבלנו את הבשורה.
רב''ט אמיר איל הי''ד
נציג צבא הגנה לישראל ספד לאמיר:
ספגנו מכות חזקות בשבת האחרונה שכל מכה היא עולם ומלואו. אמיר אני מצדיע לך עתה ועד עולם. שכל לוחמי חיל הגבולות ילמדו ממך ומדרך הארץ שלך.
-