הוריה - קארין וניר
לאחר שקיבלנו את חפציה, בחיפוש אחר תמונות בפלאפון שלה, מצאנו מכתב שכתבה 3 ימים לפני מותה לאור ההתחממות בגזרה הצפונית
קָאמֵיי, שפירושה "אלוהי ונצחי", שילבה מצוינות, שמחת חיים וחמלה עמוקה.
לוחמת מצטיינת בסיירת סנפיר שבלטה בנתינה וב"מתן בסתר" לזולת.
נפלה בגבורה בפעילות מבצעית כשהגנה בגופה על חבריה לצוות.
הותירה מורשת של אור: "ליהנות מהחיים ולנצל כל יום עד תום".
23/10/2004 - 14/10/2023
פירוש השם קָאמֵיי בשפה היפנית הינו אלוהי, שמיימי, נצחי.
קָאמֵיי נולדה בפתח תקווה וגדלה בראש העין, בת לקארין וניר ואחות למיקה ויהלי.
מגיל צעיר גילתה תשוקה לריקוד ולמדה מגיל 5 בסטודיו למחול, השתתפה בתחרויות בינלאומיות, הופיעה ברחבי הארץ
עם אמני ילדים ושאפה להופיע על בימת הפסטיגל שמאוד אהבה.
חלומה הגדול היה להיות רופאה ולכן בחרה להתמקד בלימודי התיכון במגמת רפואה, אותם סיימה בהצטיינות יתרה ואף
קיבלה תעודת מצטיין מנכ”ל משרד החינוך ונמנתה מבין התלמידים בעלי הישגים יוצאי דופן.
לקָאמֵיי היה חיבור מיוחד לים, היא אהבה לגלוש ולשבת שעות מול הים, היה זה אך טבעי שתבחר לשלב בין הים לבין
שירותה הצבאי.
קָאמֵיי אהבה לשיר, להצחיק את כולם ולהיות במרכז העניינים, תמיד עם אוזן קשבת ורצון לעזור לזולת, בלטה באהבת
חינם, קבלת השונה ונתינה ללא גבולות, תמיד שאפה למצוינות מבלי לפגוע באחר ובעלת מוטיבציה גבוהה להצלחה.
תכונות אלו באו לידי ביטוי בעבודת גמר שהגישה בתיכון בנושא: “שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחברה ובתעשייה”.
קָאמֵיי התגייסה לצה”ל ושירתה כלוחמת בסיירת סנפיר, פלגה 914 של חיל הים.
במהלך קורס ההכשרה הפגינה יכולות מרשימות וקיבלה בטקס הסיום את הכומתה האישית של מפקדת הקורס
כאות הצטיינות.
קָאמֵיי שובצה לאחר הקורס בבסיס חיפה כלוחמת כלי שיט “צרעה” אשר משמש לביצוע פעולות מבצעיות ואבטחת נמל
חיפה והגנת הגבול הצפוני.
שבוע לאחר פרוץ מלחמת “חרבות ברזל” התפשטה המלחמה לגזרה הצפונית ללחימה בארגון הטרור בלבנון.
בשבת ה 14- באוקטובר 2023 , היה חשש לחדירת מחבלים בצלילה בגבול הצפוני ובעקבות כך קָאמֵיי וחבריה לצוות
הוקפצו לפעילות מבצעית בגזרה.
קָאמֵיי הוכשרה לאייש את עמדת הירכתיים ב”צרעה” וקיבלה פקודה להטיל מטען שמתפוצץ רק בעומק המים מתוך
מטרה לחסל את המחבלים, אך בשל תקלה טכנית, המטען התפוצץ בידיה והיא נהרגה במקום.
קָאמֵיי ספגה את עוצמת הפיצוץ ומנעה בגופה נזק גדול יותר לחיילים בצוותה.
קָאמֵיי הספיקה להתאהב ובסוף כיתה יב’ התחילה לצאת עם ניתאי.
תהליך החיזור אחרי קָאמֵיי במהלך הלימודים לא היה פשוט מהסיבה שקָאמֵיי שאפה
למצויינות ורצתה להשקיע בלימודי הרפואה. קָאמֵיי אמרה לניתאי שאם ירצה להיות בן זוגה
יהיה חייב להתגייס לצבא כלוחם, לתרום למדינה ולהמשיך לקורס צלפים ולהיות לוחם ולתרום למדינה. ניתאי שהיה ספורטאי
מצטיין יכל היה לקבל פטור מהצבא אבל אחרי שקאמיי הבהירה לו שבן זוגה צריך להיות לוחם
הוא אכן התגייס לצנחנים גדוד 202 והוכיח לה שהוא קרבי ומשם המשיך לקורס צלפים אותו
סיים בהצטיינות. במהלך מלחמת “חרבות ברזל” אף שירת כצלף. ניתאי נפצע קשה כ 7-
חודשים לאחר נפילתה של קָאמֵיי וכיום משוחרר מהצבא.
קָאמֵיי הייתה אדם אהוב ומלא בשמחת חיים, תמיד האירה את סביבתה, צחוקה המתגלגל נשמע עד למרחוק,
מצחיקה ובעלת נוכחות, ילדה יפה, חכמה, היוותה מודל לחיקוי ותמיד דאגה לאחר, התנדבה לסייע לילדים בעלי
צרכים מיוחדים במהלך שירותה הצבאי ואחת לשבוע נהגה לבקר ניצול שואה, אירחה לו חברה וסייעה לו ברכישת
מצרכים הוריה גילו זאת במהלך ההלוויה, דבר המעיד על “מתן בסתר”
קָאמֵיי אהבה את החיים והותירה חותם בל יימחה על כל מי שפגש אותה.
המוטו שלה היה “להנות מהחיים ולנצל כל יום עד תום”.