אביהוא ותחיה בן זהב, היו חברים ושכנים של בני הזוג אליהו בצפת, שם למד ידידיה בישיבת ההסדר, וגם מתגוררים לידם ברמת-גלעד, ישוב קטן המונה 32 משפחות. "הם משפחה מדהימה. גרים ארבעה חודשים ברמת-גלעד, לכאן עברו מצפת. הוא היה עובד כשיפוצניק, בונה הרבה דברים. ידי זהב. בחודשים האחרונים, מיתר למדה למבחן הממשלתי של לימודי סיעוד והחלה לעבוד כאחות בבית חולים, והוא הקדיש זמן רב לטיפול בבנות.
ראה עוד > >
"ידידיה מאוד אהב לעסוק בעבודת כפיים, לבנות. חלם לבנות את הבית שלו, לאשתו. איש פשוט וטוב לב. רגיש ועדין נפש. מעולם לא שמעו אותו מרים את הקול. אדם מתבונן, בעל מסור ומדהים. אבא למופת. שותף פעיל ומלא בגידול הבנות. היה אוהב הארץ, אוהב תורה, אוהב אדמה. היה להם ברור שיגורו בשומרון, רק חיפשו איפה, עד שהגיעו לרמת-גלעד", מתארים שכניו.
ראה עוד > >
אחיו אליאב מוסיף: "ידידיה היה תלמיד חכם גדול. עובד השם. היה בו שילוב בתורה של מה ששאב מהבית, מהישיבה בנווה ומהישיבה בצפת. אחרי שהתחתן, המשיך ללמוד עד שעבר לשומרון. מעבר לזה – היה מנגן בכל מקום. משמח, מצחיק, מלא הומור. כל מקום שאליו היה מגיע, היה מלא ניגון".
ראה עוד > >
"הוא הוקפץ למילואים במוצאי שמחת תורה. הספיק פעמיים לקפוץ הביתה ל'אפטרים' במהלך השבועות האחרונים. נכנס בכניסה הראשונה לעזה, מאז הוא לא היה זמין בטלפון. יום או יומיים לפני שנהרג, חבר שנפצע התקשר למיתר ואמר שידידיה מבקש למסור שהוא בסדר ושהוא אוהב אותה. ביום חמישי היא שלחה לו חבילה, שאינה יודעת אם הספיקה להגיע אליו".
ראה עוד > >