רנ"ג הדס ברנץ ממושב שדה משה.
שוטרת ביל"פ יהודה מחוז ש"י, אמא ואישה למופת, אחות נהדרת.
נהרגה בפיגוע ירי בדרכה לעבודה יחד עם רס"מ רוני שקורי ז"ל ופקד אריק בן אליהו ז"ל.
http://summur.ai/q5jdz - אמנון בעלה של הדס (ברדיו תל אביב)
נולדה ב-13/10/1970
בת ליוסי ואהובה גזית (לוחמי פלמ"ח בעברם).
נשואה לאמנון ואמא לרותם, רועי ורעות. יש לה שלוש אחיות ושני אחים (ביניהם אחותה התאומה תמר).
נולדה וגדלה במושב שדה משה ולמדה בבתי ספר בקרית גת.
בתקופת הילדות והנעורים הייתה שותפה יחד עם אחיה לעבודות המשק החקלאי של הוריה- בקטיף ומיון אפרסקים, בטיפול בתרנגולי הודו ובבציר הענבים.
במהלך התיכון הרחיבה את המקצוע ערבית שבהמשך היה משמעותי לשירותה הצבאי בחיל המודיעין. לאחר שירותה הצבאי למדה תואר בערבית ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית.
עם סיום לימודיה התקבלה לעבודה במשטרה ב 15/10/1996.
את שירותה במשטרה התחילה בימ"ר נגב לאחר מכן עברה לימ"ר לכיש שם הייתה שותפה ללחימה בפשיעה הקשה, ובארגוני הפשע באזור. בשנת 2015 עברה לתפקידי מודיעין ביחידה לחקירות פשעים יהודה, במחוז ש"י. במסגרת עבודתה סוכלו פיגועים, אירועים פליליים והברחות נשק רבות. היא תכללה את הלחימה בפשיעה ובטרור והייתה שותפה לעשרות מבצעים שהתחילו במודיעין לסיכול טרור ותפיסת אמל״ח. בשנתיים האחרונות, הייתה שותפה מלאה לתפיסת 670 כלי נשק שניסו להבריח לישראל, כחלק מתפקידה כראש מחלקת דסק המודיעין ביחידה.
במהלך שירותה קיבלה תעודות הוקרה והצטיינות רבות שאת האחרונה קיבלה בטקס מצטייני יום העצמאות האחרון (בתאריך 8/5/24) ובו קיבלה את דרגת הרנ"ג- הדרגה הבכירה ביותר לשוטרים שאינם קצינים, כאות כבוד לעבודתה המקצועית לאורך השנים.
הדס מגיעה מבית מוזיקלי שם התפתח לה תחביב הנגינה. מילדותה היא מנגנת באורגן ובחליל צד ובתקופה האחרונה התחילה ללמוד לנגן על חליל אירי. תחביביה הנוספים היו לבשל, לטייל עם המשפחה בארץ ובעולם, לקרוא ספרים ולהתאמן בפילאטיס.
קרוביה מספרים עליה שהיא הייתה הנשמה של הבית, חייכנית, חרוצה, ערכית, צנועה, בעלת לב זהב, אמא למופת, מקצוענית בתחומיה, עושה כל מה שצריך על הצד הטוב ביותר.
לאורך השנים ליוותה את הוריה, אהובה ויוסי גזית, באהבה גדולה ובכבוד המעוררים השראה.
היה לה חשוב מאוד המשפחתיות הקשר הקרוב של ילדיה ולדאוג שתמיד לא יחסר כלום בבית, ושמשפחתה תוכל לחיות את החיים הכי טובים ומאושרים שיש. היא הייתה שם בשביל כל מי שצריך אותה ולפעמים סתם החיוך שלה שמרים את האווירה למי שנמצא סביבה.
במהלך המלחמה לקחה על עצמה פרויקטים למען לוחמים כמו סריגת כובעי צמר לימי החורף הקרים ועשתה כביסות ללוחמים שיצאו להתרעננות.
אמא, ננסה להמשיך את שמחת החיים שלך, האנרגטיות והאווירה שהבאת לסביבה שתמיד מרימה את המצב רוח. העוצמה שחיית בה את החיים, הרגישות שלך לאנשים ולסביבה והיכולת שלך להקשיב בצורה כלכך מכילה ואוהבת. את המצוינות שלך כדרך חיים והיכולת המיוחדת שלך להבדיל בין עיקר לטפל.
ביום 1/9/24 בשעה 07:30 נהרגו בפיגוע ירי רנ"ג הדס ברנץ ז"ל רס"מ רוני שקורי ז"ל, ופקד אריק בן אליהו ז"ל. השלושה היו בניידת משטרה בדרכם לעבודה בעת שבוצע לעברם ירי ממחבל בציר 35 סמוך למחסום תרקומיא.
במהלך הלוויה והשבעה הגיעו אנשים רבים מכל קצוות הארץ לחלוק לה כבוד גדול על תרומתה הרבה למדינה ולביטחונם האישי לאורך השנים.
הדס אישתי אם ילדי היקרה והטהורה אתמול נרצחת בדם קר ע"י מחבל מתועב.
אני עדיין לא מעכל את האסון שנפל עלינו.
אתמול כל מי שהגיע הזכיר את טוב ליבך וחיוכך האין סופי.
זכיתי באוצר הגדול ביותר שיכולתי לחלום עליו. את תמיד דאגת לכולם בטוב ליבך ודאגת לכל דבר.
אנחנו כולם שבורים לריסיסים ואין תרופה בעולם שתוכל לרפא את כאבנו.
אשתי היקרה אני מבטיח לך היום הבטחה והתחיבות אחרונה אגדל את הילדים הכי טוב שאוכל ומבקש ממך בפעם האחרונה סליחה שלא יכולתי להיות שם איתך ולהגן עליך. תנוחי על משכבך אהובה שלי.
ראה עוד > >
02/09/2024
רועי ברנץ
אמא
תאמת אני לא יודע בכלל איך אפשר להתחיל לסכם את מה שהיית בשבילי, את הבן אדם שאת, את המקום העצום שלך בחיים שלי אבל חשוב לי להגיד משהו.
בדרך כלל כשאני בצבא אנחנו מדברים כל יום בערב כשכל המשפחה בבית שיחה בטלפון שכולם על הקו. כל יום, אבל בשבוע האחרון לא הצלחתי להרים שיחות בערב בגלל הלוז העמוס ושכל הזמן הייתי בין משימות. פשוט לא יצא, אבל היה לי פתאום כמה דקות פנויות בצהריים וכמה דקות פנויות בחלק אחר של היום והיה לי חשוב בכל זאת להרים שיחה. כמעט כל השיחות האלה היו דווקא אלייך אמא כאילו היקום ידע שזה מה שהולך לקרות.
אמא תכלס אני לא עיכלתי עדיין בכלל אבל אני יודע שכאן מתחילה התקופה הכי קשה בחיים שלי, אני אוהב אותך ושמח על הזכות שאמרתי לך את זה פנים מול פנים שאני אוהב ומעריך אותך.
יש המון דברים שאני רוצה שימשיכו ממך הלאה בחיים שלי, בין אם זה המשפחתיות וזה שאת ואבא כל הזמן דאגתם להכל, ושלא יחסר כלום ושיהיה לנו את החיים הכי טובים ומאושרים שיש. היה לך מאוד חשוב הקשר שלנו האחים, ואנחנו נמשיך להיות פה הכי חזקים שאפשר אחד בשביל השני ולשמור אחד על השני. אני רוצה להמשיך ממך אמא את החיוך התמידי שהיה לך על הפנים, את המצוינות ולעשות כל משימה על הצד הטוב ביותר, את הערכיות שלך, את החריצות שלך, את הבן אדם הטוב שאת, שהיית פשוט הלב של הבית והנשמה של הבית.
את החלל והמקום האדיר שיחסר לנו עכשיו בחיים שום דבר לא יוכל למלא אבל אני מבטיח לך שאעשה הכל כדי שנמצא את הנקודות אור שלנו להיתפס בהם ולחיות בעוצמה.
אמא אתמול בלילה הסתכלתי על המכתב ששלחת לי לעזה כשסגרנו בפנים חודש וחצי, את לא יודעת כמה בתקופה הזאת בעזה המכתב הזה חיזק אותי ונתן לי כוחות לא נורמאליים, אני בטוח שהמכתב הזה ילווה אותי הרבה בכל התקופה הזאת, אוהב אותך המון ותמיד אוהב אותך
רועי
ראה עוד > >
02/09/2024
רותם ברנץ
אמא שלי,
מאתמול כל מי שהגיע אמר לי כמה את גאה בי על הלימודים , על ההתמדה והחריצות. אבל הם לא יודעים כמה אני גאה בך, כמה אני גאה להיות הבת שלך. אמא מדהימה עם חיוך ממגנט שכל ילד רק יכול לחלום על אמא כזאת .
מכילה , אוהבת ותומכת שיודעת לתת לנו את השקט והבטחון בכל דבר שאנחנו עושים. אמא אופטימית שחינכה אותנו שעם התמדה ודבקות במטרה אין דבר שיכול לעמוד בדרכנו .
אמא תודה על 24 שנים שזכיתי בך ומבטיחה לעשות הכל כדי שתמשיכי להיות גאה בי כמו שאני גאה בך.
ראה עוד > >
02/09/2024
תמר גדות
אחותי היקרה התאומה. זכיתי בך לכמעט 54 שנים של ביטחון וקשר שיש רק בחלומות.
תמיד הרגשתי שאין זכיה גדולה מזאת לקבל אחות תאומה וכמוך.
הפחד הגדול ביותר שהיה לי זה לעמוד ביום מין הימים במעמד כזה ולהפרד מימך כל כך מוקדם. התפללתי שהצער העמוק הזה לא יפגע בנו בצורה ישירה בתקופה הנוראית הזאת של המדינה.
אמא ואבא האהובים. צר לי כך כך שיוצא לכם לקבל בשורה קשה מנשוא בגיל כזה. ששום נסיון חיים לא יכול לעזור להתמודד עם זה.
הדס דאגה לכם בכל כך הרבה אהבה כבוד ושמחה.
אמנון רותם רועי ורעות האהובים כל כך. תודה רבה לכם על שהענקתם לאחותי חיים מלאים באהבה גדולה,גאווה, שמחה וביטחון.
אמנון היא זכתה בך כבן זוג וחבר לחיים ולדרך שמעטים זוכים לה. גידלתם יחד ילדים מקסימים עם לב זהב. מעוררי השראה.
אחותי אני אוהבת אותך ומתפללת שתשלחי לנו מהאופטימיות המקסימה ויוצאת הדופן שלך להמשיך לשמוח כמו שהיית רוצה.
אוהבת אותך לעד
ראה עוד > >
02/09/2024
רונן גזית
הדס אחותי המדהימה!
אני לא מאמין שאני עומד כאן ככה מולך בלי שעוד מעט תעשי לי ככה עם היד:
"די די רונן די עם השטויות שלך, תתחיל לדבר לעניין!"
אין דבר שאני חושב או עושה שלא קשור בך!
המושב, ההורים, האוכל - שולחת לי תמונות עם קובות או ממולאים שהכנת בכדי לגרות אותי.
עכשיו יש במקרר של אמא ואבא אוכל שהכנת.
המשפחה המדהימה שלך - אמנון, רותם, רועי ורעות כל עולמך - הכל עשית בשבילם!
ילדה מדהימה ואחות מדהימה! עד היום את ותמר האחיות הקטנטנות והמתוקות שלי!
את תמיד עוזרת לכולם ולהורים 24/7 .
גם בקטעים הכי קשים תמיד עם חיוך - וכשאני בקטע כזה - מיד את כותבת ב"אחים" באהבה!: "ראיתם איך רונן אכל אותה? שיחקתי אותה!"
תמיד מתעניינת בנכדים שלי - "רונן תשלח סרטונים!" בווטס אפ שלי איתך הסרטונים הכי טובים.
לפחות 4 פעמים הטסתי אותך לחו"ל עם משפחה או עם חברות ואפילו היו כמה ארועים מיוחדים בטיסה ואמרת - "מעכשיו אני טסה רק עם רונן!"
הפך להיות נוהג קבוע שכל פעם שאני בא להורים למושב - אז או שאת באה עם המשפחה אליהים, או שאני בא אליכים ושורף לכם שעתיים - "רונן תרים את הזה של הרגליים בספה! ראית? נכון ספה נוחה?"
שעתיים של שיחות מדהימות! אני כבר מתגעגע לזה!
אחותי היפה, הצנועה והמיוחדת שוטרת אמיצה ומצטיינת על שכל כך הרבה חייבים לה מבלי שידעו.
אוהב אותך מאד ומתגעגע עד אין סוף!!!
אח שלך, רונן
ראה עוד > >
02/09/2024
ליאור גזית
הדס
את תחסרי לי, את כבר חסרה לי.
את היית בדרך לעבודה הביטחונית החשובה שאת משרתת בה כבר 30 שנה בערך ביסודיות ובמקצועיות, ונפלת. נרצחת. זה לא נתפס לי.
משהו קטן שרציתי לשתף: כמעט בכל פעם שהגעתי לשדה משה לאימא ואבא, יצרתי אתך קשר, ואת והמשפחה שלך – אמנון, עם רותם, רועי ורעות אירחתם אותנו בטבעיות ובכיף, פשוט נפגשנו.
מלבד הרבה דברים שאת, בשבילי את אחות אהובה במלא מובן המילה.
ועוד משהו: אמנון, רותם, רועי, רעות, אימא ואבא, תמר – האחות התאומה והנפש התאומה של הדס ושאר האחים שלי: נועה רונן ושלומית:
אני לא יודע איך, אנחנו נמצא את הדרך לחיות אחרת, אבל טוב. כי אנחנו חייבים את זה לעצמינו, ולהדס
ליאור
ראה עוד > >
02/09/2024
נועה אייל
האמת מכה! מכה גדולה מהפינה! הוכינו בהלם מוחלט! איש אינו מעכל את גודל האסון שנפל עלינו באופן כל כך לא צפוי, וכך בעצב גדול נכנסנו למשפחת השכול ובעיקר התהפכו סדרי עולם.
הדס אחותי הקטנה מצמד התאומות הדס ותמר (תומיס וזוציק} כי נולדתן בערב סוכות. זו הייתה הפתעה והשמחה היתה גדולה!
אני הגדולה בחבורה הייתי בת 16 וחצי כשהגעתן לאוויר העולם, זכיתי להיות שותפה ללידתכן, גידולכן וגדילתכן מבראשית.
אנקדוטה קטנה: יצאתן מבית חולים בזו אחר זו, תמר ראשונה ואת השנייה, לא ביחד ולמה? כי את היית הקטנה מהשתיים. אני נסעתי להוציאך ...ואז ליאור שהיה ילד בן 4 שאל בדאגה: " כמה תינוקות עוד יבואו הביתה?"
לימים, כשעמוס בנינו הבכור נולג, אבא אמר בגאווה: " עכשיו אנחנו סבא וסבתא!" אז את הדס שאלת בתמימות: "אז מי יהיה עכשיו אבא ואמא שלנו?"
אמא אמרה: "צמד חמד" צילי וגילי זאת וזאת...ואבא אמר: "קבלנו מתנה, בקשיש " בשפתו...
כשבגרת, שרתת כחיילת בבסיס מודיעין בגלילוהגעת אלינו המון לחרשים, שותפה לגדילתו של חגי בנינו הצעיר.
לאחר סיום למודי המזרחנות בירושלים הגעת לבאר שבע, בדיוק בזמן שאנחנו נדדנו דרומה וכאן בבאר שבע התחלת את שירותך במשטרה.
עם נישואייך לאמנון עברת לגור בבאר טוביה ואז נטשת אותנו לטובת תחנות אשקלון, אשדוד, מחסום ארז, מרחב לכיש ולבסוף חברון. עשית חייל! עבודה סביב השעון, משמרות בלילות, שבתות וחגים. תמיד שמעתי על אומץ ליבך ודברי הערכה גדולה כלפייך!
שתינו נחשבנו לתמימות במשפחה מאז כבר נגמר עידן התמימות, התבגרנו כולנו...החיים , והשנים ונהנתי לראות איך הקמת משפחה לתפארת עם אמנון אהוב ליבך ונולדו שלושה ילדים מקסימים!
בשנים האחרונות לקחת אחריות גדולה ובוגרת בכל הכרוך בליווי ההורים הגרים כאן בקרבתך, ואת ואמנון הייתם צוות לעניין, הערכתי זאת בכל ליבי והשתדלתי להקל, הרגשתי שנוצר בנינו שיתוף פעולה עניני ויעיל.
אסיים בזאת שבסופש האחרון שיתפת את כולנו בשמחה גדולה, מהארוחה החגיגית שהפקתם להורים ולגולי המטפלת, מה שבמבט לאחור מסתמן כ"מסיבת פרידה "לא מתוכננת..
אחותי האמיצה והאהובה,
מתקשים אנו להאמין שחייך נגדעו כך באכזריות, עי בני עוולה כעוד קורבן בסיכסוך המדמם עם שכנינו...
נוחי על משכבך בשלום
ואנחנו נזכור אותך לעד,
באהבה והוקרה על כל מה שאת..
חסרה לנו כבר ולתמיד...
אוהבת וכואבת מאוד
אחותך הבכורה נועה.
ראה עוד > >
02/09/2024
שלומית ניסים
הדס אהובה,
אחותי הייתה "שוטרת חרש". יחד עם זאת שולפת זריזה, צלפית שהייתה מפילה כל אדם שבא לתקוף אותה, לו הייתה לה ההזדמנות. בטוחה שכך גם השוטרים האחרים שנסעו איתה. אני יודעת כלום כמעט על עשייתה של הדס למען ביטחוננו.
בחודש תשרי לפני כמעט 54 שנים נולדו התאומות לבית משפחת גזית. הדס ראשונה בהפרש של דקה מתמר אחותה התאומה. תמר הקדימה לשוב הביתה עם אימי. הדס הגיעה כעבור שבועיים לערך, היא הובאה על ידי אבי ואחותי הגדולה נועה, אני ישבתי ב"פורד" מאחור – "אוטו קופסת גפרורים". נועה שהחזיקה את הדס על ידיה בכסא הקדמי ליד הנהג– אבא, לא הזיזה את ידיה בכל מהלך הנסיעה מבי"ח קפלן, מחשש שיקרה משהו להדס התינוקת השברירית והקטנה. החודשים הראשונים לחייה של הדס לימדו אותה להיות נחושה, חסינה, לא לוותר. כך לאורך כל הדרך בדרכה המיוחדת, במאמץ, כשרון וסבלנות השגת כל מה שרצית הדס ועברת את המשוכות בהצלחה רבה.
לפני 25 שנים נישאת לאמנון היקר, יחד בניתם משפחה לתפארת!
ילדיך- רותמי, רועיקי, רעותי מוכשרים, יפים וחכמים, למדו ממך ומאמנון שקרוי בפי אימי "הרופא לכל" חריצות, דבקות במטרה, אחריות, מיומנויות בישול, תיקון ועוד.
המשפחה בסדר עדיפות עליון של הדס. יחד עם זאת מסירותך לעבודה, תכונותייך שציינתי, הביאו אותך לגבהים, להצלחה ולהערכה רבה שזכית בה מספר פעמים בחייך בעבודה באופן רשמי על מקצועיותך, האנושיות שבך. כעת הן בגדר נחמה פרוטה. בסופו של דבר במציאות העגומה, העבודה דחקה את המשפחה לאחור והותירה אותנו ואת ההורים שיבדלו לחיים ארוכים להיות נוכחים במעמד הזה של ביתם הצעירה, אני לא מאמינה! בסדר הלא נכון, הלא הגיוני. משפחתך הגרעינית – אמנון היקר בעליך, ילדייך רעות, רועי ורותם להיפרד ממך מוקדם מדי בשיא חייך. כולנו ניצבים פה.
בחכמת הבדיעבד הטיפשית, היה לך פנצ'ר ביום שישי, אמרת לי רציני - ברגע הגלגל היה על הג'נט, מובן שאמנון הגיע לסייע. נשמעת לי עייפה יותר מהרגיל, עדיין עמדת בחזית הטיפול והדאגה להורינו האהובים. שוחחנו ארוכות. אירחתם אתם המשפחה הקרובה שגרה בשדה משה את ההורים וגו'לי לארוחת שישי, סעודה מפוארת, כיד המלך, תמיד. היבעת אושר גדול שאמא הגיעה בעזרת ההליכון מהחניה לחצר, לא נזקקה לכסא הגלגלים לזמן הביקור. שלחת תמונות מרגשות וסרטון קצר שאת הדוברת בו. כתבת לי שאת שמחה שאבא נענה להזמנה ואמא התלהבה להגיע.
הדס, אם אפשר תקומי עכשיו, את "נפקדת" נוכחת, כולם פה לכבודך ולכבוד משפחתך, לכבודינו, באו להיפרד ממך ואין מילים. לא להאמין שאת לא מסתדרת כאן בשורה איתנו.
יהיה זכרך ברוך לעד! צוואתך היא אהבת החיים. מעולם לא השארת פצועים בקרב!!! היה קשה לעמוד בסיבולת שלך ושל אמנון, צוות מושלם.
אמנון והילדים דעו שכולנו אוהבים אתכם כל כך, מחבקים, תמר אחותך התאומה, הורינו המבוגרים, נעשה יחד את "חציית ים סוף" הבלתי נסבלת הזו שנכפתה עלינו.
אוהבת שלומית אחותך, מבקשת סליחה אם פגעתי בך או במשפחתך.
ראה עוד > >
נועה אלוש, טלי אביעוז, תרצה צליק, יפית גנון.
הדסי אהובה שלנו
עבר שבוע ואנחנו ממאנות להאמין
כל השבוע הסתובבנו ביו אוהבייך בין האהובים עלייך והבנו שאנחנו חברותייך, חלק קטן בפאזל
שהרכבת במהלך השנים
שאת אהובה ומוערכת על ידי כל כך הרבה אנשים , מכל הגוונים, חלקם מהיכרות וחלקם מסיפורים.
אלו אנשים להוקרה כזו זוכים?
את הדסי יחידה במינך, שאין כמוך הרבה אנשים שניחנת בכל המידות הטובות שהאדם נדרש
בעולמנו
וזה בא לידי ביטוי מסיפורים ששמענו במשפחה , בין החברים לעבודה , החברים מילדות , השכנים
ומכל מי שזכה לנגוע בך במהלך השנים,
ואנחנו מאמינות שעוד יסופר עלייך
חששנו לכתוב עלייך על מי שאת,
שמא נחטא ונפגע בשלמותך וטוהרך.
באישה שאת, שאולי נשכח משהו, כי הדסי ,היית עולם ומלואו לכל כך הרבה אנשים, שנגעת בהם
וקולך מלווה אותם כבר שנים
הדסי דוגמא לטוב, אהבת כל אדם , חסד, היעדר אנוכיות , ניקיון כפיים ,בעלת מוסר גבוה, חמה
חייכנית וטוב ליבך ניכר בעינייך
עובדת שקדנית, חכמה ,מקצועית , בעלת אומץ ומצוינות , היית הלב והמוח של כל מקום שבו עבדת
במהלך שנות שירותך ונסכת בנו ביטחון.
סיפור עלינו
השבוע שאלו אותנו מי אנחנו ואמרנו שאנחנו חברות שהכרנו במשטרה , חלקנו כבר בפנסיה ובעצם
אנחנו חברות של שנים וכבר הכרזנו על עצמנו שאנחנו חברות לעד , לכל החיים
ושבמהלך השבוע הודו לנו, ענינו שאנחנו כאן , פשוט נ א ח ז ו ת
לפני שבועיים נפגשנו את הפגישה הקבועה שלנו יושבות במסעדה ומגלות שהמסעדה מתרוקנת
כבר מקפלים את הכיסאות ואנחנו עוד יושבות ומדברות על עבודה ילדים על ההורים והמשפחות
מדפדפות בתמונות כמו שעושות חברות
ואז יוצאות למכוניות עומדות ומדברות וכבר אחרי חצות נאלצות להיפרד , כי את הדסי עוד צריכה
לקום ולצאת לעבודה מתחבקות ולא מהר משחררות והחיבוק שלך הדסי החם,
יורגש לעולם
הדסי אהובה התגייסת למשטרה כצוערת והיית גאוות היחידה , התגייסת למשטרה מתוך אהבת
המדינה ותרומה לאחר, אידיאולוגיה שינקת מבית הורייך והנחלת את זה לילדייך.
רותם רועי ורעות אתם גאוות אימכם , אתם לא כך כך מכירים אותנו אבל אנחנו מכירות אותכם, כן,
מהיום שנולדתם , מתוך אירועי משפחה שיחות סיפורים ותמונות .
אבא ואמא של הדסי ,היקרים כל כך לליבה , נועה רונן שלומית ליאור ותמר תאומתה של הדס
משפחה יקרה , הדס הייתה גאה בכם בכוח של משפחתכם המפוארת והייתם מושא להערצתה
אמנון אהבת חייה של הדס , זיכרונה של הדס יישאר בליבנו ויקשור בנינו לעד
הדסי אהובה שלנו, גיבורת ישראל , נפלת בשירותך את המדינה שכל כך אהבת ,
הלוואי שנהיה ראויים
מצדיעים לך חברה שלנו לנצח תחסרי לנו , מתגעגעות
תרצה טלי יפית ואני נועה
ראה עוד > >
אושיק בן דוד
הדסי יקרה ואהובה,
גם בחלומות הכי שחורים שלי לא חשבתי שאצטרך לכתוב משהו בעמוד הנצחה לזכרך...
הדסי, מהשנייה הראשונה שהגעת למשרד, למשפחת היל"פ, הארת את כולנו עם החיוך המפורסם שלא מש מפנייך, תמיד היית זו שמתעניינת בשלום כולם, תמיד היית המקום השפוי שאליו כולם פנו, גם בתקופות קשות תמיד חייכת וחיפשת רק את הטוב וחיפשת את חצי הכוס המלאה, ראשונה לעזור, אדיבה, נעימה, מנומסת, אישה עם ערכים של אהבת הזולת, אהבת הארץ, יושרה, מוסר עבודה, מקצועיות, החברה והאמא של כולנו!
היית רעיה מסורה ואוהבת לאמנון היקר, בת אוהבת ודואגת להורייך היקרים ואם גאה ותומכת לרותם, לרועי ולרעות שהסבו לך נחת, שלווה וגאווה,
רותם בהצלחות בלימודים הקשים, רועי בשירות הצבאי בלחימה בעזה ובגבר שהוא הפך להיות וכמובן רעות ביצירות המדהימות ובנערה שהיא...
בפן האישי הדסי: התחלת כדסקאית שלי ומהר מאוד התחברנו, הפכת לאשת הסוד שלי, ליועצת, לתומכת, לחברה יקרה שנלקחה ממני, מכולנו על ידי מחבל בן עוולה שלקח מאיתנו את הלב הפועם שלנו...
שיתפנו אחד את השני בפחדים שלנו מהלחימה של הבנים בעזה ובחוויות מהצבא וחלקנו עצות לגבי הבנות וגידולן בתקופה כל כך מאתגרת,
בבוקר של כל יום ראשון שיתפנו לגבי המאכלים שהכנו והחוויות מהסופ"ש...
הדסי, בלב דואב אני מתחייב, בשמי ובשם משפחת יל"פ יהודה והחברים, שלעולם לא נשכח אותך ואת החיוך הנצחי שלך,
הדרך בה חיית והתייחסת לאחר תוביל את כולנו ועל פי מורשתך נמשיך לצעוד קדימה,
את משפחתך היקרה לא נעזוב לעולם, תמיד נהיה כאן בשבילם, נלווה, נייעץ ונתמוך לעד.
אומרים שאלוהים לוקח את הטובים ביותר, אצלך הוא לקח את הטובה שבטובים.
אוהב אותך לעד הדסי אהובה, תהי נשמתך צרורה בצרור החיים חברה יקרה....
ראה עוד > >
אילת מזרחי
לחצי השני שלי!
לפני 10 שנים כמעט שהגעת למשרד בחברון לא האמנתי שיכול להיות קשר וחיבור כזה חזק בין 2 אנשים.
החיבור הקוסמי שנוצר בינינו לא ניתן לתיאור-היינו מדברות ללא מילים.
את ההורות וגידול הילדים עברנו ביחד, היינו האחת בשביל השנייה ללא מילים- פשוט חיבור קוסמי, עד שהחליטו להפריד בינינו.
למרות זאת הקפדנו לשמור על קשר יומי-יומי, להתראות ולעדכן אחת את השנייה בחיים האישיים ובענייני עבודה. תמיד התייעצנו האחת עם השנייה ותמיד היינו האחת בשביל השנייה בטוב וברע.
לאחרונה התחלת כבר לרקום תכוניות לגבי הפנסיה שהייתה קרובה מתמיד ועוד קודם לכן רקמנו ביחד תוכניות וחלמנו על לחזור לעבוד יחד ולסיים את הקריירה ביחד באותו משרד.
לצערי בן עוולה רצחני קטע את חייך בתקופה היפה ביותר אפשר להגיד, באמצע החיים. עוד טרם הספקת ליהנות מחיתון ילדייך, מהפנסיה ומהנכדים העתידיים לבוא.
תמיד החיוך היה מרוח על פנייך, היית גאה בילדייך והיית מאושרת בזוגיות שלך עם אמנון. בחיים לא שמעתי אותך מרימה את הקול, תמיד דיברת בנועם גם כשהיית עצבנית, תמיד דאגת באמת ובתמים לכל הסובבים אותך.
שקרה המקרה וחיפשתי מילים מהלב לבטא את הרגשות רשמתי שאת מלאך והיום אני מבינה שאת מלאך שהושאל לנו ע"י אלוהים לתקופה קצרה על מנת לעשות טוב ולדאוג לנו בני האדם בארץ על הקרקע. עכשיו כנראה שאלוהים התגעגע ורצה אותך חזרה אליו שמלאכים הם ילדים של אלוהים.
אוהבת אותך מאוד אחות יקרה שלי, יהיה לי קשה מאוד בלעדייך.
מבטיחה לעשות הכל על מנת לשמור ולעזור לבני משפחתך בכל מה שיתאפשר, מבטיחה לנסות לקחת חלק משמחת החיים והאופטימיות שהייתה לך.
בטוחה שתשמרי עלינו מלמעלה.
ראה עוד > >
02/09/2024
רותם עזר אליהו
הדס,
אנשים יקרים יספרו כאן היום עלייך, על האדם המופלא שאת. אמא, אישה, רנ"ג...
אני רוצה לספר על חברת הילדות שאת. על שתמיד היית הכי טובה, מלאת חמלה, גם כשהיינו ילדים היית הגורם המפשר. תמיד טובה עם כולם.
אני רוצה לספר שכאן בשדות מסביב שתנובתם התחלפה עם השנים, היו לנו שעות של טיולים ברגל ועל אופניים. איך הכרנו מקרוב את צמיחת החרובים ועקבנו עד שאפשר היה לקטוף, ואת ההליכות הארוכות ליער לקטוף פטריות.
ומסעות ארוכים בחוגי הסיירות והתעמלות הקרקע. היתה לנו ילדות מופלאה.
ואתן תמיד הייתן הדס ותמר. זה תמיד ביחד. בילתי נפרדות.
ואז גדלנו והתבגרנו ואת ואמנון בחרתם להמשיך לגור כאן והפכנו גם לשכנות.
והילדים גדלו יחד והיו לנו שיחות של גאווה ושמחה עליהם ובשנה האחרונה הרבה דאגה ותקווה שהימים הטובים עוד לפנינו.
ואז לקח אותך בן עוולה.
מאז קשה לנשום, קשה לעכל והדאגה לילדים ולאמנון לתמר ולהורים הנהדרים שלך שכל כך דאגת להם וטיפלת בהם.
ואיך נפרדים מימך הדס, דוצי? אין לי מושג איך נפרדים ככה פתאום כשיש לנו עוד כל כך הרבה משימות משותפות.
ובתחושה הזאת שכולנו רקמה אנושית אחת חיה וכשאחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו...
אסיים בציטוט של שירו של רודריגז גרסיה,
"הותר לפרסום
כי ליבינו נשבר
ובמסתרים
בחדרים ריקים
רבבות יבבות
נחנקות ללא קול.
הותר לפרסום
כי דמינו הותר
ונבזזנו באפלה
מן היקר מכל יקר
כבר הותר לפרסום
כי זיוו הקסום המבהיק
מפני זה שאהבנו, כבה
אבל תחת אותה אדמה
כבר מנץ צמח עקשן
משריש עד אין קץ
ונלפת אהבה..."